הדפסה

ROSHEN CONFECTIONERY CORPORATION ואח' נ' joint stock company krasnyi octybar ואח'

תיק אזרחי 39738.12.13
בקשות מס': 1, 3 ו-4

לפני: כבוד השופט הבכיר גדעון גינת

(המבקשות) התובעות: 1. ROSHEN Confectionery Corporation
2. דילר בי.אמ.די. אינטרנשיונל בע"מ

נ ג ד

(המשיבות) הנתבעות: 1. Joint Stock Company Krasnyi Octybar
2. Open-Type Joint Stock Company Rot Front
3. בטר צ'ויס בע"מ

בשם המבקשות: עו"ד גיא קדם
בשם המשיבות 1 ו-2: עו"ד שירה מרקוביץ'
החלטה
התביעה
1. ביום 19.12.2013 הגישו התובעות-המבקשות תובענה, וּבה עתרו לסעד של צו מניעה האוסר על המשיבות-הנתבעות לפנות ללקוחותיהן (של התובעות) ולטעון בפניהם כי התובעות מפרות סימני מסחר רשומים של הנתבעות 1 ו-2 .
בהנחה שירדתי לסוף דעתן של התובעות, הטענה היא כי ראוי למנוע מהנתבעות 1 ו-2 לאכוף את זכויותיהן מכוח סימני מסחר הרשומים בשמן בשל חוסר תקפוּת עניינית של סימני מסחר אלה. בכלל זאת מתבקש בית-המשפט לאסור על הנתבעות 1 ו-2 להודיע ללקוחות בכוח, כי מוצרי התובעות מיפרים, לדעתן, את סימני המסחר שבמחלוקת. תובענה ממִין זה, דומה, בקווים כלליים , לעתירה של חייב המבקש סעד הצהרתי, שחוב הנטען כלפיו, אינו קיים.

ההליכים עד עתה
2. ביום הגשת התובענה הוריתי על הגשת טענות בכתב בהתאם לתקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 [ תקסד"א], קבעתי מועד לדיון בעל-פה, 20.1.2014, הוריתי על הגשת כתב-הגנה בהליך העיקרי, וציינתי, שבית-המשפט עשוי להורות על הקדמת מועד הדיון בתובענה בִּמקום דיון במעמד הצדדים בבקשה לסעד זמני, בהתאם להוראות תקנה 369 לתקסד"א.
בשים-לב לכך שהן התובעת 1 והן הנתבעות 1 ו-2, הן חברות זרות, ציינתי, שעל כל אחת מהן לצרף לתיק ייפויי-כוח חתומים כיאות, בצירוף אישור פקיד ציבור מוסמך בדבר מהותו המשפטית של התאגיד הנדון ומקום רישומו , וכן כי ייפוי-הכוח נחתם באופן ובצורה המחייבים את כל אחת מבעלות -דין אלה, וכאשר החתימות מאושרות כנדרש בסעיף 30(1) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, או התקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל"ז-1977.
הבקשה למתן סעד על-פי צד אחד בלבד, נדחתה.

3. כתב-התביעה מונה 27 עמודים, והבקשה לסעדים זמניים, כולל נספחים, משׂתרעת על-פני 236 עמודים. כנראה נעלמה מבאי-כוח התובעות החלטתו של השופט ד"ר א' גרוניס ב-רע"א 615/11 סופר מדיק נ' Anton Hubner GmbH (27.03.11) בדבר החשיבות והיתרון שבניסוח תמציתי. הנתבעות 1 ו-2 הן, אמנם, לפי סעיף 8 לכתב-התביעה , חברות זרות הרשומות ברוסיה, אך כמען להמצאת כתבי בי-דין, צוין משרד עורכי-דין בתל-אביב יפו , כנראה מכיוון שעורכי-דין אלה כתבו בשמן של הנתבעות 1 ו-2 את המכתבים ללקוחות עליהם קובלות התובעות. אני מבין, כי המצאת כתבי בי-דין נעשתה לעורכי-דין אלה (ראו תגובת הנתבעות 1 ו-2 לבקשה לעיון חוזר, שהוגשה ביום 24.12.2013), הגם שבסעיף 1 להחלטתיּ, הוריתי שיש לבצע המצאה לכל אחת מהנתבעות בעצמן. עורכי-הדין הפועלים מטעם הנתבעות 1 ו-2 לא העלו בשלב זה טענות לגבי ביצוע ההמצאה לחברות מרוסיה באמצעותם.

החלטה בבקשה לרשות לערער
4. בסמוך לאחר החלטתיּ הראשונה מיום 19.12.2013, פנו התובעות לשופט ביתהמשפט העליון בבקשת רשות לערער, רע"א 8602/13. לפי האמור בסעיף 2 להחלטה מתאריך 22.12.2013, טענו התובעות שראוי שערכאת הערעור תדון בבקשתן, וכי יינתן צו ארעי במעמד צד אחד עד לבירור הבקשה. השופט הנכבד שדן בבקשה כתב כי: "ככל שהמבקשות סבורות כי בקשתן לסעד זמני אינה סובלת דיחוי, היה עליהן לפנות לבית משפט קמא בבקשה לעיון חוזר." - שם, סעיף 3. עוד צוין, כי למעשה החלטתיּ מיום 19.12.2013 היא החלטה דיונית גרידא לגבי מועד הדיון, "מסוג ההחלטות שאין ליתן לגביהן רשות ערעור לפי סעיף 1(1) ו-1(4) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט2009." הבקשה לרשות לערער נדחתה אפוא, ללא צורך בתגובה של הנתבעות.
למותר להדגיש, שאני אסיר תודה לשופט הנכבד בבית-המשפט העליון, על הערתו, שם, סעיף 5, לפיה: "...לעיתים קרובות, הצורך בקיום דיון דחוף מתעורר דווקא מקום בו בית המשפט לא נעתר לבקשה למתן סעד במעמד צד אחד. במקרים מעין אלה, אני סבור כי ראוי לקבוע את הדיון במעמד הצדדים בהקדם ככל שניתן, וחזקה על בית משפט קמא כי ככל שתוגש בקשה לעיון חוזר ישים לנגד עיניו כלל זה."

בקשה לעיון חוזר
5. ביום 22.12.2013 הגישו אפוא התובעות בקשה לעיון חוזר בהחלטה הקובעת את מועד הדיון בעל-פה. התובעות ציינו כי מטרתן היא "למנוע מהמשיבות להציג בפני לקוחות של המבקשות כאילו המבקשות מעוולות כלפי המשיבות בהפרת סימני מסחר ובעוולות אחרות [ שם, סעיף 7, הדגשה במקור - ג' ג']." נתבקשה הקדמת מועד הדיון בעל-פה "ככל הניתן... ואם אפשר - ממש בימים הקרובים."
6. קיבלתי תגובות בכתב של הנתבעות 1 ו-2, ותשובה לתגובות מאת התובעת.

מסקנות
7. לאחר עיון, הֶחלטתי לא לשנות את מועד הדיון בעל-פה, שנקבע בהחלטתיּ הראשונה. אני סבור, שיש ממש בטענת הנתבעות 1 ו-2, כי ההיקף של כתבי בי-דין שהוגשו בשלב הנוכחי על-ידי התובעות מחייב מתן פרק-זמן סביר לצד שכנגד לצורך לימוד החומר והכנת תגובות נאותות.
זאת ועוד: אפילו אין הנתבעות 1 ו-2 עומדות על המצאה של כתבי בי-דין מחוץ לתחום השיפוט, בהתאם לתקנה 500 לתקסד"א, עדיין עומדת זכותן של הנתבעות 1 ו-2 לקבל את כתבי בי-דין, על נספחיהם, בשׂפתן הן. נתבע זר זכאי לקבל את המסמכים שהוגשו בתובענה נגדו במדינה אחרת, בשׂפתו הוא. הוא רשאי להתייעץ עם עורך-דין במקום מושבו. בענייננוּ לא יכול להיות ספק, שתרגום מעברית לרוסית של המסמכים שהוגשו אינו יכול להתבצע בתוך ימים ספוּרים. גם בהנחה, המתבססת על משלוח המכתבים ללקוחות על-ידי הנתבעות 1 ו-2, שהן מכירות את המצב בשוק בישראל , הרי לא דומה ההכנה הנדרשת למשלוח מכתבים כאלה, לזו הכרוכה בהכנת מסמכים להתדיינות בבית-המשפט. גם קשיים נוספים הנטענים בשים-לב לצורך ב תקשורת שבין חברות ברוסיה, שמנהליהן שולטים בעיקר בשפה הרוסית, לעורכי-דין בישראל, נראים בשלב זה סבירים.

8. בסעיף 15 ל תשובה לתגובת הנתבעות 1 ו-2 לבקשה לעיון חוזר, כתב בא-כוח התובעות, כי הוא מציע הסדר דיוני לפיו "עד לקיום הדיון בין הצדדים המשיבות ימנעו ממשלוח מכתבים בדומה לאלה שכבר נשלחו, וכן לא ינקטו בצעדים כנגד לקוחות של המבקשות בגין מכירת מוצרי רושן נשוא המחלוקת בתקופה זו."
בא-כוח התובעות כתב, שם, כי בכפוף להסדר הדיוני המוצע על-ידיו, ניתן יהיה לדחות את הדיון בעל-פה גם לאחר יום 20.1.2014.
בסעיף 3 ל"הודעה דחופה מטעם המשיבות 1 ו-2 בעניין ההסדר הדיוני המוצע ע"י המבקשות", שהוגשה היום, כתב בא-כוחן כי "המשיבות הסכימו להסדר הדיוני כפי שהן הבינו אותו, כלומר כאשר מטרתו היא להקפיא את המצב הקיים עד לקיום הדיון בבקשה למתן סעדים זמניים. לפיכך, הסכימו המשיבות לא לשלוח מכתבים בדומה לאלה שכבר נשלחו ולא לנקוט הליכים משפטיים בתקופה שעד למועד הדיון."

9. בעלי-הדין כתבו לבית-המשפט, כי לא הגיעו להסדר דיוני מוסכם, אך נראה שלאור הדברים שנכתבו, אני רשאי לאמץ את הודעת הנתבעות 1 ו-2 בדבר הסכמתן "להקפיא את המצב הקיים עד לקיום הדיון בבקשה למתן סעדים זמניים", דהיינו שהן לא תשלחנה "מכתבים בדומה לאלה שכבר נשלחו" ולא תנקוטנה הליכים משפטיים בתקופה שעד למועד הדיון, - כהתחייבות שניתנה לבית-המשפט. כך אני עושה, והחלטתיּ הנוכחית ניתנת בהסתמך על ההודעה הנ"ל.

סעד
10. אני מאריך את המועד להגשת תגובות המשיבות-הנתבעות 1ו-2 עד שעה 17:00 ביום 13.1.2014 . אני מרשה לתובעות להגיב לתשובת המשיבות הנ"ל עד שעה 13:00 ביום 17.1.2014. בנתון לתיקונים אלה, ובשים-לב לאמור בסעיף 9 לעיל, אין שינוי בכל יתר ההוראות שניתנו בהחלטתיּ מיום 19.12.2013. ההליכים הנוכחיים ילקחו בחשבון בקביעת הוצאות המשפט בשלב מאוחר יותר.

ניתנה היום, כ"ג טבת תשע"ד, 26 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.