INC. ואח' נ' אוניפארם בע"מ ואח'

בקשות 23, 24
בפני כבוד השופטת תמר אברהמי

התובעות: 1. Pfizer Inc.
2. Pfizer Ireland Pharmaceuticals
3. פייזר פרמצבטיקה ישראל בע"מ
נגד
הנתבעות: 1. אוניפארם בע"מ
2. תְּרִימה מוצרי רפואה ישראליים בע"מ

החלטה

1. תיק זה הועבר לפני לאחרונה לאור פרישתו לגמלאות של כב' השופט גינת.

2. על הפרק עומדות שתי בקשות מאת הנתבעות: בקשה "להורות לתובעות לציית לצו בית המשפט", שעניינה החלטות שניתנו בעבר ע"י כב' השופט גינת בענין גילוי מסמכים (בקשה 23 בתיק הממוחשב) ובקשה להורות לתובעות לגלות לנתבעות מסמכים ספציפיים (בקשה 24 בתיק הממוחשב).

3. על מנת ליתן הוראות בענין בקשות אלה ולמען הסדר הטוב, יובא תחילה רקע תמציתי בענין התובענה ובענין החלטות השופט גינת בהליכים מקדמיים רלוונטיים קודמים.

התובענה
4. התובענה שבבסיס הליך זה עוסקת בהפרה נטענת של פטנט (פטנט ישראלי מס' 109,873) המתייחס לתרופה "ויאגרה" ל טיפול באין אונות (י וער כי הפטנט פקע ביום 2.6.14).

5. החומר הפעיל בתרופת הויאגרה נקרא 'סילדנאפיל'.

לפי התיאור בכתב התביעה, מנגנון הפעולה הפיזיולוגי של זקפה מבוסס על שחרור של חנקן חד חמצני (כתוצאה מגירוי מיני) ברקמה הזקיפה של הפין. החנקן (החד חמצני) משפעל אנזים המכונה CG וכתוצאה מכך אנזים זה מייצר חומר (נוקליאוטיד ציקלי) ששמו המקוצר – cPMG אשר גורם להרפיית השרירים החלקים ברקמה הזקיפה של הפין, להגברת זרימת הדם אל הרקמה, וכתוצאה מכך – לזיקפה.

לפי כתב התביעה , ה סילדנאפיל הוא מעכב סלקטיבי של אנזים ששמו המקוצר הוא PDE5, אשר אחראי לפירוק של ה- cPMG; כאשר גירוי מיני גורם לשחרור חנקן חד חמצני, עיכוב אנזים PDE5 (באמצעות הסילדנאפיל) גורם לשמירה על רמות cPMG גבוהות ברקמה וכתוצאה מכך להרפיית השרירים החלקים, זרימת דם לרקמה וזיקפה. עוד מצויין, כי ללא גירוי מיני אין ל סילדנאפיל במינונים המומלצים השפעה על הזקפה.

6. לטענת התובעות, הנתבעות השיקו תכשיר המכיל 'סילדנאפיל' לטיפול באין אונות (המשווק תחת השם 'תרים'). לשיטת התובעות, ההפצה, היבוא, היצור והשיווק של התכשיר מפרים מספר תביעות של הפטנט הנזכר לעיל. כן נטען, כי יש בהתנהלות הנתבעות משום עשיית עושר שלא במשפט.

7. התביעה עתרה לצו מניעה קבוע, לצו עשה ולמתן חשבונות. היקף התביעה הועמד בעת הגשתה ("לצרכי אגרה בלבד") על 10 מליון ₪. בהינתן פקיעת הפטנט, דומה כי חלק מהסעדים אינו רלוונטי עוד .

8. בכתב ההגנה (שהוגש עוד קודם לפקיעת הפטנט) טוענות הנתבעות בין השאר ובעיקר, כי הפטנט אינו תקף (וכי לא בכדי לא הוגשה בקשה לצו מניעה זמני). בין הטעמים להעדר תוקפו של הפטנט נטען, כי הוא נעדר חידוש והתקדמות אמצאתית, כי התביעות לא נובעות מהתיאור, עמומות, חמדניות ונוסחו בחוסר תום לב, ועוד, כמפורט בסע' 5(א) עד 5(יב) לכתב ההגנה.

הנתבעות דוחות את הטענה כי הפרו את הפטנט וטוענות כי פעלו באופן לגיטימי "חרף רישומו של פטנט משולל תוקף שרישומו נעשה לצרכי הגבלה נפסדת של תחרות לגיטימית". לשיטת הנתבעות, מדובר בתביעה "טורפנית" ( sham litigation) המהווה נסיון להחייאה מלאכותית של פטנט שפקע בפברואר 2012.

9. אין באמור כדי למצות את טענות הצדדים אלא כדי להוות רקע כללי בלבד.

הערות מההליכים המקדמיים (החלטות כב' השופט גינת בענין ההסכם עם 'טבע' )
10. במסגרת ההליכים המקדמיים שהתנהלו בתיק עד כה, הוגשה בחודש פברואר 2014 בקשה של הנתבעות (בקשה מספר 5 בתיק הממוחשב ) לגלות ולהעמיד לעיונן מספר מסמכים ספציפיים ובכלל זאת, הסכם פשרה שנחתם בין התובעת 1 לבין חברת טבע בכל הנוגע לתובענה בארה"ב.

התובעות, שהתנגדו לבקשה, טענו בין השאר כי ההסכם עם חברת טבע אינו רלוונטי, אינו נוגע לסוגיית תוקף הפטנט או הפרתו, כי תנאיו העיקריים של ההסכם פורסמו בהודעת PR של התובעת, כי ההסכם כולל סודות מסחריים שאין לגלותם (ובוודאי בשלב כה מוקדם של ההליך), ועוד.

11. במסגרת החלטת כב' השופט גינת מיום 22.5.14 נקבע (בין השאר), כדלקמן:

"לעניין הסכם הפּשׁרה בין "טבע" לבין התובעת 1 בקשר לתובענה שעניינה פּטנט מקביל לזה מוּשׂא ההליך כאן, שנדונה בארה"ב, נראה לי לכאורה שראוי לגלות את אותם סעיפים בהסכם הפּשׁרה המתייחסים (במישרין ו/או בעקיפין) לתוֹקפּוֹ של הפּטנט מוּשׂא התביעה או פּטנטים מקבילים לו, בארה"ב או במדינות נוספות. כפי שציינו באי-כוח בעלות-הדין, הרי כאשר מדובר בגילוי מסמך המתייחס לצד ג' שאינו בעל-דין ואשר זכויותיו עלולות להיפגע, הרי מן הראוי לקבל את עמדתו קודם למתן החלטה בנושא. במקרה הנוכחי ראוי היה שהנתבעות תצרפנה את "טבע" כמשיבה לבקשה שהגישו.
כדי למנוע סרבּוּל נוסף של ההליך בפניי, אני מורה אפוא בהקשר זה, כדלקמן: באכוח התובעות יפנה בהקדם לחברת "טבע", יצרף את הפרוטוקול הנוכחי ויודיע לה, שהיא רשאית להגיש את עמדתה באשר לגילוי ההסכם שעניינוֹ התובענה שהוגשה בהקשר לפּטנט המקביל בארה"ב, כאשר העֶמדה הלכאורית של בית-המשפט היא, שכּכל שההסכם או מסמכים נלווים אליו מתייחסים, במישרין ו/או בעקיפין, לשאלות של תוקף הפּטנטים שצוינו, ראוי לגלותם בהליך הנוכחי. "טבע" רשאית להגיש את עמדתה בתום 10 ימים ממועד קבלת מכתב בא-כוח התובעות על-ידיה (העתק במישרין לכל יתר בעלות-הדין).
לאחר קבלת עמדת "טבע", אשקול פעם נוספת את מן ההוראות בנקודה זו."

12. בדיון מיום 9.7.14 ציין השופט גינת בהמשך לאותו ענין את הדברים הבאים:

"סעיף 3 להחלטה [מיום 22.5.14 – ת.א.] דן בהסכם פשרה שנעשה בין התובעת 1 לבין חברת טבע בכל הנוגע לתובענה שהוגשה בארה"ב, כאשר דיווח על הפשרה נמסר מטעם התובעת 1 בהודעה לעיתונות מיום 17/12/13 שהוצגה בפניי. בחלק הרלוונטי לענייננו של אותה הודעה נאמר:
As a result of the settlement, Teva will be allowed to launch a generic version of Viagra in the United States on December 11, 2017, or earlier under certain circumstances. Teva will pay Pfizer a royalty for a license to produce its generic version. The terms of the settlement agreement are otherwise confidential".

בהחלטה הנ"ל הוריתי שתעשה פנייה מטעם התובעות לחברת טבע ותתבקש עמדתה באשר לגילוי ההסכם שעניינו התובענה שהוגשה בהקשר לפטנט המקביל בארה"ב.
ב"כ התובעות הביאו בפני שורה של נימוקים, מדוע אין צורך בפנייה זו ומדוע אין רלוונטיות להסכם שנעשה בארה"ב, כאמור, לתובענה הנוכחית.
ההוראות עליהן הוריתי עניינם [כך במקור] מתן אפשרות לצד הנוסף להסכם בארה"ב, שאינו בעל דין בפניי, להביא את עמדתו בפני בית משפט זה.
בסעיף 3 סיפא להחלטתי כתבתי כי: "לאחר קבלת עמדת טבע, אשקול פעם נוספת את מתן ההוראות בנקודה זו".
אני סבור, שאין מקום לשינוי של ההוראות שניתנו על ידי בהחלטתי הנ"ל."

13. לאחר האמור, הוגשה עמדת טבע ארה"ב (ביום 31.7.14).

בהחלטה שניתנה בדיון מיום 22.9.14 נתן כב' השופט גינת צו מגן לפי סע' 23 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט – 1999, וצוין - "החלטתי המתייחסת לנושא ההסכמים שבין התובעת 1 לבין "טבע ארה"ב", תינתן בנפרד ".

14. החלטת השופט גינת בענין זה ניתנה לבסוף ביום 14.5.15 ובה נקבע:

"1. בהחלטותיי מהתאריכים 22.5.2014 ו-9.7.2014, נתתי הוראות בנושאים שונים שעניינם גילוי ועיון במסמכים.
2. בין השאר, הוריתי על גילוי מסמכים הקשורים להסכם פשרה שנעשה בין התובעת 1 לבין חברת "טבע", בכל הנוגע לתובענה שהוגשה בארה"ב, כאשר דיווח על הפשרה נמסר מטעם התובעת 1 בהודעה לעיתונות מיום 17.12.2013 .......
3. בעקבות החלטותיי הנ"ל, קיבלתי גם את עמדת "טבע", הזהה בעיקרה לזו של התובעות. בא-כוח התובעות ביקש ממני, גם בעקבות קבלת עמדת "טבע", לחזור ולשקול את ההוראות שניתנו על-ידי בנושא גילוי הסכמי הפשרה שנעשו בין התובעת 1 לבין "טבע" בכל הנוגע לתובענה שהוגשה בארה"ב. קיבלתי תגובות בכתב בהקשר זה מאת הנתבעות, ושמעתי את טענות עורכי-הדין בעל-פה.
4. לאחר עיון בעמדת "טבע", כמו גם בטענות הצדדים, אינני סבור שיש מקום לשינוי ההחלטות שניתנו על-ידי בהקשר האמור. אני מזכיר, גם בהקשר זה, את העובדה שניתן על-ידי, בהתאם להסכמת הצדדים, צו מגן לפי סעיף 23 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999. השאלה שהכרעתי בה, בשלב גילוי המסמכים, עניינה פטנט מקביל לזה מושא ההליך, ובסעיף 3 להחלטתי מיום 22.5.2014, אמרתי כי נראה לי שראוי לגלות את אותם סעיפים בהסכם הפשרה, המתייחסים (במישרין ו/או בעקיפין) לתוקפו של הפטנט מושא התביעה, או פטנטים מקבילים לו, בארה"ב או במדינות נוספות.
אני חוזר על הוראה זו גם עתה. ברור, שאין בעצם הגילוי כדי לקבוע דבר באשר למידת ההשפעה של המסמך המגולה על ההכרעה בשאלת תוקפו של הפטנט מושא התביעה.
בקשות לשינוי החלטות הביניים שניתנו על-ידי עד עתה - נדחות."

15. על רקע האמור ינתנו הוראות לגבי הבקשות התלויות והעומדות.

בקשה 23
16. בבקשה 23 עותרות הנתבעות "לציית לאלתר להחלטות בית המשפט הנכבד (כבוד השופט ג. גינת) החוזרות ומורות להן להעמיד לעיונן של הנתבעות את ההסכם של התובעת 1 עם חברת טבע ארה"ב".

17. בהינתן החלטותיו הקודמות של כב' השופט גינת בענין ההסכם עם חברת טבע, לרבות ובפרט ההחלטות מיום 22.5.14 ו- 14.5.15, צו הגילוי הרלוונטי הינו צו שניתן לגבי "אותם סעיפים בהסכם הפּשׁרה המתייחסים (במישרין ו/או בעקיפין) לתוֹקפּוֹ של הפּטנט מוּשׂא התביעה או פּטנטים מקבילים לו, בארה"ב או במדינות נוספות".

זהו גדר המחלוקת בבקשה לציית לצו בית המשפט. לא אותר מקום בו הורה כב' השופט גינת על גילוי אחר או שונה של ההסכם האמור. במקביל, לא נעלמו מעיני המלים "במישרין ו/או בעקיפין".

18. על מנת שניתן יהא לבחון האם ההחלטות קוימו, יעבירו התובעות את מלוא ההסכם (ולא רק את נספחים A ו- C) במעטפה סגורה ללשכתי (באמצעות המזכירות) , לעיון.
יש לעשות כן בתוך 10 ימים (פגרה במנין).

בקשה 24
19. במסגרת בקשה 24 עותרות הנתבעות לגילוי ספציפי של הסכם פשרה שנחתם בין התובעת 1 לבין חברת Mylan בארה"ב וכן מסמכים הנוגעים להליך בקוריאה שתוצאתו היתה ביטול פטנט קוריאני מקביל.

הסכם Mylan
20. בהינתן ששני הצדדים לא ערערו על החלטת כב' השופט גינת בענין גילוי הסכם הפשרה עם טבע (והיקף הגילוי) ובשים לב לכך שהסכם הפשרה עם חב' Mylan אמור להיות הסכם דומה (ר' סיפא סע' 5 לבקשה; כך עולה במידה רבה גם מהתגובה, המתייחסת להסכמי טבע ו- Mylan ברוח דומה) וטעוני הצדדים נראים כחזרה על הטעונים שהועלו בענין ההסכם עם חברת טבע, יש לכאורה מקום להחיל את ההחלטה שניתנה בענין טבע גם על ההסכם בענין Mylan. משכך ובדומה לאורח בו התנהלו הדברים לגבי חברת טבע, יפנו ב"כ התובעות בתוך 10 ימים (פגרה במנין) לחברת Mylan, יצרפו החלטה זו ויודיעו ל- Mylan כי היא רשאית להגיש עמדתה לגבי האמור, כאשר לכאורה, כאמור, יש גם כאן מקום, בשלב הנוכחי, לגילוי אותם סעיפים בהסכם הפשרה המתייחסים (במישרין או בעקיפין) לתוקפוֹ של הפטנט מושא התביעה או פטנטים מקבילים לו, בארה"ב או במדינות נוספות. Mylan תהא רשאית עמדתה בתוך 10 ימים (פגרה במנין) ממועד קבלת פניית ב"כ התובעות (העתק יומצא במקביל במישרין ליתר בעלות הדין).

מסמכי ההליך בקוריאה
21. הנתבעות טוענות כי ביום 29.4.15 ניתנה בקוריאה החלטה של ה-Supreme Court אשר ביטלה פטנט מקביל שנדון שם והן עותרות לגי לוי "כל המסמכים מההליך מקוריאה".

הטיעון שהובא בבקשה בענין מסמכים אלה היה תמציתי למדי. הנתבעות טוענות , כי הנטען לגבי הסכם Mylan יפה 'מקל וחומר' לגבי ההחלטה הקוריאנית, כי בפני בית המשפט (הישראלי) צריכה להיות תמונה מלאה בבואו להכריע בשאלה המרכזית של תוקף הפטנט, וכי זכותן של הנתבעות להתגונן מפני תביעה על הפרת פטנט שבוטל בערכאות אחרות, מחייבת את גילוי המסמכים מקוריאה.

22. התובעות מצדן טוענות, כי מדובר בדרישה אבסורדית שנועדה להסיט את ההליך למחוזות לא רלוונטיים, כי אין 'מייבאים' להליך הישראלי הליכים זרים (ובוודאי כאלה המבוססים על מערכת דינים השונה מהותית מהדין הישראלי) וכי דרישת גילוי מסוג זה היא מכבידה ויש בה משום 'דיג' אסור.

23. לאחר עיון בטעוני הצדדים וכן באסמכתאות אליהן הפנו (לרבות ת"א (מחוזי ת"א) 331/85 exin line bros s.a נ' S/interlego a, פ"מ תשמ"ד(2) 410 (1.1.86); ע"א 513/89 S/interlego a נ' lines bros. S.a-exin, פ"ד מח(4) 133 (12.9.10); ת"א (מחוזי ת"א) 1883-04 מצרפלס שותפות מוגבלות (1974) נ' הידרופלן הנדסה בע"מ (12.9.10); רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ (15.10.08); התנגדות לבקשת פטנט 121836 Pfizer Research & Development Co. נ' Bayer AG (16.2.01)), משנמצא טעם בטעוני שני הצדדים ובשים לב לאיזון המתבקש בין רלוונטיות לבין הכבדה וסרבול (ור' גם האסמכתאות בהחלטתי בת"א (מחוזי ת"א) 52711-12-12 תהל מהנדסים יועצים בע"מ נ' DHV B.V (12.03.14), סע' 23), אני מוצאת להורות כי על התובעות להמציא לנתבעות לעת עתה את פסק הדין (/ההחלטה) מיום 29.4.15 שניתן בקוריאה. ככל שהתובעות קיבלו (בלי קשר להליך הנוכחי) העתק מתורגם לאנגלית, עליהן להמציא את העותק המתורגם. הן יעשו כן בתוך 10 ימים (פגרה במנין).

שונות
24. לפני סיום ובשולי הדברים מתבקשים שני הצדדים למתן את הטון הננקט בכתבי הטענות מטעמם (לאו דווקא בענין הבקשה הקונקרטית, אלא בכלל). שימוש מרובה בביטויים תקיפים אינו מייעל או משפר את הדיון ואין בו כדי לשרת את האינטרסים של הצדדים. כמו כן, אין צורך לדרוש באופן תכוף פסיקת הוצאות 'ממשיות', 'הולמות' וכד' (ע"ע גם: הוצאות שיביעו את מורת רוחו של בית המשפט; הוצאות למען יראו ויראו, ועוד). שכיחות גבוהה של ביטויים תקיפים ודרישות כאלה עלולה להביא לדילול ה'מוניטין' והערך הסגולי של אלה . וד"ל.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ח אב תשע"ה, 03 אוגוסט 2015, בהעדר.