הדפסה

GEBREZGBIHER נ' ויקטורי רשת סופרמרקטים בע"מ ואח'

לפני: כב' השופטת קרן כהן
המבקשת:
עו"ד שירלי לוז
-
המשיבים:
התובע

הנתבעים 1 - 5
1. GEBREZGBIHER TEKLAHYMENOT
ע"י ב"כ עו"ד רוני רובין

2. ויקטורי רשת סופרמרקטים בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ליליה שבשאי

3. המלט שירותי אבטחה בע"מ

4. ***א.ד - איכות דיור, ניהול ואחזקת מבנים בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אריה אביטן

5. אמיר גולד אבטחה ושמירה בע"מ
6. ***פרסטיג'ס לינן בע"מ

החלטה
1. לפניי בקשת המבקשת, עו"ד שירלי לוז, לעיין בתיק בית הדין ובכלל זה כתב התביעה, בקשות מקדמיות, פרוטוקולים, תצהירים, הסכם פשרה או הסכם גישור ופסק דין (להלן: הבקשה).

טענות הצדדים
2. המבקשת טענה בבקשה כי בעקבות פירוק משרד עורכי דין רובין-לוז (להלן: המשרד) נכנסה לתוקפה ביום 10.11.2013 תניית אי תחרות, האוסרת על עו"ד בנימין רובין - בן זוגה של ב"כ התובע, להתחרות במבקשת באופן ישיר או עקיף בייצוג לקוחות אריתראים בתחום דיני העבודה וזאת עד ליום 10.2.2017.
המבקשת הוסיפה וטענה כי הגישה לאחרונה תביעה נגד עו"ד בנימין רובין ונגד רעייתו, עו"ד רוני רובין – ב"כ התובע. בתביעה נטען כי עוד בטרם פורק המשרד פתח עו"ד בנימין רובין משרד מתחרה שבו הציב את רעייתו לשמש כפני המשרד על מנת להסוות את מעשיו תוך ביצוע עוולות מסחריות של גניבת עין, תיאור כוזב, התערבות לא הוגנת וגזל סוד מסחרי. עוד נטען להפרת זכויות היוצרים של המבקשת במסגרת המסמכים המוגשים לבית הדין.
בנסיבות אלה ביקשה המבקשת כי בית הדין יתיר לה לעיין בתיק.

3. המשיב 1 לא הגיש תגובה לבקשה עד למועד זה.

4. המשיבה 2 (הנתבעת 1) התנגדה לבקשה (להלן: המשיבה). נטען כי מדובר בבקשו ת רבות שהוגשו בתיקים רבים המהוות "מטרד", כלשונה. עוד נטען כי מדובר בניסיון של המבקשת לדוג מידע ונתונים על חשבונן של המשיבות 2 – 6 שאין להן קשר לסכסוך שבין המבקשת לעו"ד בנימין רובין וב"כ המשיב 1. המשיבה הוסיפה כי נוצר הרושם שתחת מסווה של סכסוך מסחר י בין צדדים שאינם קשורים להליך מנסה המבקשת לקבל מידע על המשיבה לצורך תביעות אחרות שהיא מנהלת נגדה בשמם של עובדים אחרים. לפיכך נטען כי מתן זכות העיון במסמכים חסויים של המשיבה המוצגים במסגרת ההליך יפגע בפרטיותה ויעניק למבקשת יתרון בלתי הוגן. לסיום נטען כי על המבקשת לפעול להגשת מבוקשה באמצעים אחרים ובמסגרת הליכים ספציפיים ולא להציף את בית הדין בבקשות סרק הגורמות נזקים ממשיים לצדדים שאין להם קשר לסכסוך.

5. המשיבים 3 – 6 (הנתבעים 2 – 5) לא הגישו תגובה לבקשה עד למועד זה.

התשתית המשפטית
6. תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 מעגנת את זכות העיון בתיקי בית המשפט ובתי הדין של מי שאינם צד להליך:
"(א) כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט (להלן – בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין.
(ב) .........
(ג) בקשת עיון תהיה מנומקת, ותוגש לפי טופס 2 שבתוספת.
(ד) בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לענינו בתיק של המבקש, לענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה.
(ה) בית המשפט רשאי להורות על העברת בקשת העיון לתגובת בעלי הדין בתיק שמבוקש בו העיון או לתגובת צד שלישי, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע במי מהם, וכן רשאי בית המשפט לבקש את תגובת היועץ המשפטי לממשלה, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע באינטרס ציבורי; תגובות כאמור בתקנת משנה זו יוגשו בתוך שלושים ימים ממועד המצאת ההודעה על זכות התגובה או בתוך מועד אחר שיקבע בית המשפט.
(ו) החליט בית המשפט להתיר את העיון, רשאי הוא לקבוע בהחלטתו כל תנאי או הסדר הדרושים כדי לאזן בין הצורך בעיון לבין הפגיעה אשר עלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בשל העיון, לרבות השמטת פרטים, הגבלת מספר המעיינים ונקיטת אמצעים למניעת זיהוים של בעלי דין או אנשים אחרים; בית המשפט רשאי להגביל את היקף העיון ולהתנותו בתנאים, אם ראה כי הקצאת המשאבי הנדרשת מחייבת זאת.
(ז) התיר בית המשפט עיון לפי תקנה זו, ימלא המבקש הודעת עיון כאמור בתקנה 3, טרם העיון".

7. בנוגע לזכות העיון פסק בית המשפט העליון בעניין האגודה לזכויות האזרח כך:
"זכות העיון הינה נגזרת של העיקרון החוקתי בדבר פומביות הדיון, והיא אחת הערובות למימוש עיקרון זה. לשם הגשמתם של הרציונלים העומדים בבסיס עקרון פומביות הדיון, עלינו להכיר בזכות העיון כנגזרת שלו. לפיכך, עלינו להכיר בכך שהכלל הרחב הינו שיש לאפשר לכל פרט לעיין בתיקי בית המשפט. נוסיף על האמור לעיל, כי בדומה לעקרון פומביות הדיון, אף זכות העיון בתיקי בית המשפט הינה זכות יחסית שיש לאזנה למול זכויות ואינטרסים שונים העלולים להיפגע כתוצאה מעיון בתיקי בית המשפט".

8. עוד נקבע באותו עניין כי קיימים שלושה שלבים לבחינת הבקשה לעיון, ואלו הם:
"בהתאם לנקודת מוצא זו וכעניין פרשני לצורך יישום התקנה הנדונה, נקבעו שלושה שלבי בחינה לתקנות העיון – ראשית, נבחנת השאלה האם קיים איסור בדין לעיון בחומר המבוקש. ככל שהתשובה לשאלה זו היא בשלילה, נבחנת בשלב השני השאלה האם העיון הוא מוצדק. על רקע נקודת המוצא באשר למתן זכות העיון, כבר נפסק כי הנטל על בעל הדין המתנגד לעיון לשכנע כי אין להתירו: 'הכלל הוא, אפוא, שיש לאפשר את העיון במסמכים המצויים בתיקי בית-המשפט, ואף את פרסומם, אלא אם קיימת הוראה תחיקתית או טעם כבד-משקל הנגזר ממנה, המצדיקים, באיזון כולל, את מניעת העיון או הפרסום' (ראו עניין גהל, בעמ' 437). 'עקרון פומביות הדיון וחופש המידע קובע שבהיעדר טעם מיוחד המונע זאת רשאי כל אדם לעיין בתיקי בית-המשפט' אם תוצאת האיזון הינה שישנה הצדקה עקרונית לאפשר את העיון, יש לעבור לשלב השלישי. בשלב זה נבחנת השאלה כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון. בגדר שאלה זו נבחנת האפשרות להגביל את היקף העיון או להתנותו בתנאים, תוך התחשבות בין היתר בסבירות הקצאת המשאבים של בית המשפט".

9. עוד נפסק בעניין תנובה כי עיון בתיק בית הדין לצורך התדיינות בהליך אחר הוא לגיטימי, וככלל, אין הכרח שמבקש העיון יסביר כיצד עשוי העיון להועיל לו בהתדיינות במסגרת ההליך האחר. בנוסף נפסק כי אם אחד מבעלי הדין מתנגד לעיון, מוטל עליו הנטל לשכנע בקיומו של טעם ממשי המצדיק את שלילתו.

10. יצוין כי לאחרונה נדרש בית המשפט העליון לדיון בסוגיית העיון בתיקים בעניין קליין. בית המשפט העליון חזר על ההלכות המשפטיות בסוגייה ופסק:
"נקודת המוצא, הנגזרת מעקרון פומביות הדיון, היא כי יש לאפשר עיון גורף בתיק בית המשפט. במצבים בהם ישנו חשש לפגיעה שתיגרם כתוצאה מהעיון או שהקצאת המשאבים מחייבת זאת, רשאי בית המשפט, בהתאם לתקנה 4(ו) להגביל את היקף העיון ולהתנותו בתנאים שיש בהם כדי ליצור את האיזון הנדרש בין הצורך בעיון לבין הפגיעה או האילוצים בהקצאת המשאבים. בנידון דידן, משלא נטענה או הוכחה פגיעה בבעלי הדין או באינטרס הציבורי, ובאין אילוצים קונקרטיים בהקצאת המשאבים, אין הצדקה למנוע מקליין גישה לכלל המסמכים".

כלומר, נקודת המוצא היא שיש לאפשר את העיון בתיקים נוכח עקרון פומביות הדיון וכי רק מקום שבו ישנו חשש לפגיעה בבעלי הדין או באינטרס הציבורי, ניתן להגביל את היקף העיון ולהתנותו בתנאים.

הכרעה
11. לאחר ששקלתי את הבקשה ואת תגובת הצדדים מצאתי שדין הבקשה להתקבל, כמפורט להלן.

11.1 מהבקשה עולה שהסיבה לעיון בתיק בית הדין היא התדיינות משפטית שבין המבקשת, עו"ד בנימין רובין וב"כ המשיב 1 שעניינה הפרת תניית אי התחרות והפרת זכויות יוצרים. בהתאם לפסיקה די בנימוק זה על מנת להתיר את העיון.

11.2 כאמור, הלכה פסוקה היא כי הכלל הוא שיש להתיר את העיון בתיקי בית המשפט אלא אם קיימת הוראה תחיקתית או טעם כבד משקל המצדיקים, לאחר עריכת איזון מתאים, את מניעת הפרסום. במקרה זה, לא הוכח שקיים איסור בדין להתיר את העיון ואף לא מצאתי שהמשיבה הצביעה על טעם אחר המצדיק את מניעת העיון.

טענת המשיבה ולפיה ה עיון בתיק יפגע בפרטיות המשיבה ויעניק למבקשת יתרון בלתי הוגן מכיוון שהיא מייצגת עובדים בתביעות דומות שהוגשו נגד המשיבה, נטענה באופן כללי וסתמי. המשיבה לא לא פירטה מה י הפגיעה הפרטיות ואילו מסמכים חסויים הוגשו בתיק זה שיש להסתירם מהמבקשת, שכן מעיון בתיק עולה כי המשיבה הגישה רק כתב הגנה בן ארבעה עמודים אשר לא צורפו לו מסמכים כלשהם. כמו כן, לא הסבירה המשיבה כיצד עיון בתיק זה יעניק למבקשת יתרון בלתי הוגן בתיקים אחרים שבהם היא מייצגת עובדים בתביעות כנגד המשיבה. בנסיבות אלה משטענות המשיבה נטענו באופן כללי וללא פירוט של הפגיעה העלולה להיגרם לה, מידת הפגיעה, טיבה ומהותה , לא מצאתי שהוכח כי מטרת המבקשת היא להשיג יתרון בלתי הוגן באמצעות העיון או שקיים חשש שהעיון יפגע במשיבה ובבעלי הדין האחרים.

11.3 טענת המשיבה ולפיה על המבקשת לפעול להשגת מבוקשה באמצעים אחרים לחלוטין ובמסגרת ההליכים הספציפיים נטענה באופן כללי. המשיבה לא פירטה באילו אמצעים או הליכים על המבקשת לנקוט על מנת לעיין בתיק בית הדין. עוד אציין כי במסגרת הדיון בבקשה על בית הדין לבחון אם התקיימו התנאים שנקבעו בחוק ובפסיקה לעיון בתיק בית הדין נוכח עקרון פומביות הדיון ולכן אין רלוונטיות להליכים אחרים שניתן לנקוט בהם . כאמור, במקרה זה לא מצאתי כי קיים טעם ענייני שלא לאפשר את העיון.

11.4 בנסיבות אלה, בשים לב לעקרון פומביות הדיון, לכך שלא קיים איסור בדין לעיין בתיק ולכך שלא הובא טעם כבד משקל המצדיק את מניעת העיון או המחייב את הגבלתו, אני מקבלת את הבקשה ומתירה למבקשת לעיין בתיק.

סוף דבר
12. הבקשה מתקבלת.
אני מתירה למבקשת לעיין בתיק.

13. העיון יתבצע בתיאום עם מזכירות בית הדין עד ליום 15.11.2015.
המבקשת (עו"ד לוז) רשאית לפנות לגב' רחל חיימוב במזכירות בית הדין.

14. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ג' חשוון תשע"ו, (16 אוקטובר 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.