הדפסה

DIESEL S.P.A נ' יאסין ואח'

תיק אזרחי: 12572.08.12
בקשות: 1, 4, 5, 6, 8, 10, 11, 12

לפני: כבוד השופט הבכיר גדעון גינת

התובעת: DIESEL S.P.A - חברה הרשומה באיטליה
נ ג ד
הנתבעים: 1. וליד יאסין
2. מדינת ישראל - משרד האוצר, אגף המכס והמע"מ
בשם התובעות: עו"ד ישראל שדה
בשם הנתבע 1: אין הופעה
בשם הנתבע 2 אגף המכס ומע"מ: עו"ד אלון שפר
בשם עמיל המכס חיים נתנאל בע"מ: עו"ד חיים שטנגר

החלטה
עיכוב על-ידי מנהל המכס
1. ביום 8.7.2012 שלחה ציפי דוד, מרכזת תפיסות בבית המכס אשדוד, הודעה על עיכוב טובין לפי סעיפים 200א(א)(3) ו- (4) לפקודת המכס [נוסח חדש] . להלן נוסחו של דבר החקיקה הנדון:
"200א. (א) מצא המנהל בדרך של קבלת הודעה כאמור בסעיף 65 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 (להלן – חוק זכות יוצרים), או סעיף 69א לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 (להלן – פקודת סימני מסחר), או בדרך אחרת כי קיימת לכאורה הפרת זכות יוצרים או הפרת זכות בסימן מסחר, ינקוט צעדים כדלקמן:

(1) יורה לעכב את שחרור העותקים או הטובין, שנטען לגביהם שהם מפרים (להלן – טובין מפרים), ל-3 ימי עבודה; המנהל רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את העיכוב כאמור לתקופה נוספת שלא תעלה על 3 ימים;
(2) יודיע בכתב למי שלדעתו הוא בעל הטובין המפרים לכאורה על עיכוב שחרורם בצירוף העתק ההודעה אם ניתנה, והעתק הערבות העצמית;

(3) יודיע לבעל זכות היוצרים או לבעל סימן המסחר (להלן – בעל הזכות), שעוכבו הטובין המפרים ויקבע את סכום הערבות הבנקאית שעליו להפקיד לפי סעיף קטן (ג), וזאת נוסף על הערבות העצמית לפי סעיף 65 לחוק זכות יוצרים, או 69א לפקודת סימני מסחר, כאשר ניתנה הודעה;

(4) יודיע לבעל הזכות על עיכוב שחרור הטובין המפרים, וכי העיכוב יבוטל לאחר 3 ימי עבודה מיום העיכוב אם לא יפקיד את הערבות או הערבויות שנדרש להפקיד, ולאחר 10 ימי עבודה מיום מסירת ההודעה על העיכוב אם לא יגיש תובענה לבית המשפט.

(ב) המנהל רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה להגשת התובענה האמורה בסעיף קטן (א)(4) ב-10 ימים נוספים.

(ג) בתוך 3 ימי עבודה מיום העיכוב יגיש בעל הזכות למנהל ערבות בנקאית בסכום שקבע המנהל לפי סעיף קטן (א)(3), שיש בו כדי לכסות כל הוצאה הקשורה לעיכוב או כדי לפצות על כל נזק שייגרם על ידי העיכוב.

(ד) עם הפקדת הערבות לפי סעיף קטן (ג), ימסור המנהל לבקשת בעל הזכות דוגמאות מהטובין המפרים המעוכבים כאמור, לצורך בדיקתם וכן את שמו ומענו של יבואן הטובין המפרים; הוצאות הבדיקה, לרבות ההוצאות להעברתן של הדוגמאות אל מקום הבדיקה יחולו על בעל הזכות.

(ה) המנהל יבטל את עיכוב הטובין המפרים אם עד תום התקופות לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג) לא פעל בעל הזכות כאמור בהם."

בהודעת המכס הנ"ל נאֱמר:
"בדיקה של טובין שיובאו לארץ העלתה כי הם מפרים לכאורה זכות יוצרים/סימן מסחר השייכים לך. לאור האמור ועפ"י הסמכות הנתונה למנהל המכס ומע"מ מכח הוראות סעיף 200א'(א) לפקודת המכס, עיכבתי את שחרור הטובין למשך 3 ימים. לאמור, עד ליום 11/07/12 בשעה 15:00.

הנך מתבקש לבדוק תוך 3 ימים את הדוגמא שבמשרדנו ולהודיעני על החלטתך בדבר נקיטת הליכים משפטיים נגד היבואן המפר לכאורה את זכויותיך.
היה ותחליט כי הטובין מפרים ובכוונתך לנקוט בהליכים משפטיים נגד היבואן, הנך נדרש להפקיד מיד במשרדנו ערבות בנקאית בסך- 8,000₪.

עיכוב הטובין יבוטל לאחר 3 ימי עבודה מהיום אם לא תפקיד את הערבות הבנקאית האמורה, או לאחר 10 ימי עבודה, אם לא תגיש תובענה לבית המשפט בגין יבוא זה."

התובענה
2. בעקבות הודעה זו הוגשה ביום 7.8.2012 התובענה הנוכחית, שעילתה העיקרית הפרת סימני המסחר הרשומים של התובעת, וזאת בהסתמך על פקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972. התובעת טוענת (סעיף 3.4 לכתב-התביעה), כי הנתבע 1 ייבא לישראל 1,833 מכנסי ג'ינס הנושאים את סימן המסחר הנדון, וזאת מבלי שקיבל הרשאה לכך מבעלי הזכויות. בעקבות הגשת התובענה, המשיך המכס בעיכוב הסחורה.

המצאה באמצעות עמיל המכס
3. התובעת, והנתבע 2 בעקבותיה, טוענים כי המצאת כתבי בית-דין, בנסיבות הנדונות, לנתבע 1 באמצעות עמיל המכס, היא המצאה כדין. הטענה היא , כי מדובר בעיכוב טובין לפי סעיף 200א(א) לפקודת המכס, ולכן יש לראות במענו של עמיל המכס הפועל בשם הייבואן, כמען להמצאת כתבי בי-דין. טענתו של עמיל המכס (שטען בפניי בכתב, בהרחבה, באמצעות עו"ד ח ' שטנגר), היא שלא ניתן לראות בדרך זו של המצאה משום המצאה כדין.

הדין
4. הנושא שבפניי חוזר ועולה במספר לא-מבוטל של תיקים, כאשר, מצד אחד יש קושי בביצוע ההמצאות של מסמכים משפטיים לתושבי השטחים; וּמִנֶגד, ייבוא סחורות מחו"ל על-ידי תושבי השטחים נעשָׂה בפועל באמצעות נמלי הים והאוויר של ישראל, והסחורות משוחררות ממשמורת המכס על-ידי עמילי מכס, הממוּנים על-ידי היבואן תושב השטחים.
התיעוד המוגש על-ידי עמיל המכס - מכוח סעיפים 168-169 לפקודת המכס וּמכוח סעיפים 24א.-24ב. לחוק סוכני המכס, התשכ"ה-1964 (להלן: " חוק סוכני המכס") לרשויות המכס, לצורך טיפול בייבוא - אינו כולל הרשאה מיוחדת לעמיל המכס לקבל כתבי בי-דין בעבור היבואן.
5. בא-כוח המלומד של התובעת הביא בפניי מספר לא-מבוטל של החלטות, שראו בקשרים שבּין היבואן לעמיל המכס כמצדיקים את ההמצאה למענו של האחרון. ראו, למשל: ת.א. (מחוזי-ת"א) 2027/08 Mirage Studios נ' שאריכת אבו עסב לי ללב ( 27.1.2011, כב' הרשמת א' נחליאלי-חיאט), המצטטת את בש"א (מחוזי-ת"א) 3069/03 Merck Frosst Canada נ' Birzeit Palestine Pharmaceutical Co (29.4.03, כב' השופט י' זפט); בש"א (שלום-ראשל"צ) 3755/03 פלסקוב לוגיסטיקה נ' Ragdoll Productions (14.10.2003, כב' הרשם ר' ארניה), המפנה ל- ת.א. (מחוזי-ת"א) בש"א 53540/99 Fila Far East Limited ואח' נ' Pan International (כב' השופט ע' דוויק).
בא-כוח עמיל המכס סמך ידיו על החלטתה של עמיתתי כב' השופטת יהודית שיצר ב-ע"ר (מחוזי-ת"א) 11868-01-11 חוירה עבד רחמאן נ' ADIDAS ואח' (26.4.2011) . השופטת המלומדת הגיעה למסקנה, כי בנסיבות המתוארות לא נתמלאו הוראות תקנה 482(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: " התקסד"א").
תקנה 482(א) לתקסד"א מאפשרת המצאה למי שאינו גר באזור השיפוט של בית המשפט, למורשה, "העוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת העסק או העבודה באותו אזור שיפוט". ספק, אם ניתן לראות בעמיל מכס כמי שעוסק בשם היבואן תושב השטחים ב"הנהלת העסק או העבודה". באותו כיוון פּסק כב' השופט בנימין ארנון בת.א. (מחוזי-מרכז) 28840-11-09 Spin Master Ltd נ' שריכא אל יקובייא (26.10.2010) .

6. הבעייתיות בענייננוּ נובעת מהפּער הקיים בין הוראות הדין באשר להמצאת מסמכים לתושבי השטחים, לבין אפשרות היישום בפועל של הוראות אלה כיום. ההסכמים עם הרשות הפלשׂתינית מובאים בפסק-דינו של בית-המשפט העליון בעניין רע"א 2736/98 Habboub Bros. Co. ואח' נ' Nike International Ltd. , פ"ד נד(1), 614, וכן בהחלטתו הנ"ל של השופט י' זפט.
להלן הקטע הרלוונטי, סעיף 11, בדבריו של השופט י' טירקל בעניין Nike הנ"ל:
"11. ישראל והרשות הפלסטינית כלולות במעטפת מכס אחת. הדבר מעוגן בחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), תשנ"ה-1994 (להלן – חוק היישום).
בסעיף 4(א) לחוק היישום נאמר, כי: "בכפוף להוראות סעיף 3 יחולו דיני היבוא על טובין המיובאים לשטחי עזה ויריחו", ובסעיף 5 נאמר, כי: "לעניין דיני היבוא יחולו הוראות סעיף 1א לחוק מס ערך מוסף, בשינויים המחוייבים". כך גם בסעיף 1א(א) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 – שכותרתו "פרשנות לגבי תחולת החוק באזור ובשטחי עזה ויריחו", שבו נאמר, כי:
"לגבי מכירת טובין, העברת טובין ומתן שירותים –
 (1) לא יראו בהעברת טובין מישראל לאזור, מישראל לשטחי עזה ויריחו, מאזור לישראל ומשטחי עזה ויריחו לישראל משום יצוא ויבוא;".
(ראו גם: הצעת חוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (תיקוני חקיקה), תשנ"ד-1994; י' זינגר "הסכם הביניים הישראלי-פלשתינאי בדבר הסדרי ממשל עצמי בגדה המערבית וברצועת -עזה – כמה היבטים משפטיים" [15], בעמ' 626; ט' איינהורן "איחוד המכסים בין ישראל לרשות הפלשתינית – הכללים הנדרשים במשפט הסחר הבין -לאומי ובמשפט הפנימי" [16], י' גבאי "הסכם מיסוי ומכס בין ישראלים לפלשתינאים" [17], בעמ' א5- וכן מ' קפוטא "הסדרי המיסוי והסחר בין ישראל לרשות הפלסטינית" [18]). כך גם הוסכם בסעיף IX לנספח V להסכם ביניים ישראלי -פלסטיני בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה, שהינו הפרוטוקול בנושא יחסים כלכליים (להלן – הפרוטוקול הכלכלי). נקבע שם, כי "בין הצדדים תהיה תנועה חופשית של טובין תעשייתיים ללא הגבלות כלשהן, לרבות מכסים ומכסי ייבוא אחרים, בכפוף לחקיקה של כל צד". עוד הוסכם בסעיף III(10) לפרוטוקול הכלכלי, כי בכפוף לחריגים מסוימים, יקיימו שני הצדדים אותה מדיניות ייבוא.
המשמעות של מעטפת מכס משותפת אחת – שבתוכה מעבר חופשי של סחורות בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית – היא שייבוא של סחורות לישראל, לצורך מכירה או שיווק, או לצורך מטרה מסחרית אחרת, בשטחי הרשות הפלסטינית, דינו כדין ייבוא סחורות לישראל לצורך זה."

ראו לעניין זה גם: רע"א 9048/07 הרשות הפלסטינית נ' ליאורה גולדמן (2.5.2010 ). בסעיפים 10-11 לפסק-דינו של כב' השופט ע' פוגלמן הובאה המסגרת הנורמטיבית הרלוונטית גם לענייננו:
"10. כניסת צה"ל לאזור יהודה שומרון וחבל עזה חייבה קביעת הסדרים מתאימים בסוגיות שונות, וביניהן בשאלת דרך המצאתם של מסמכים לתושבים המתגוררים בשטחי הרשות הפלסטינית.
על רקע זה הותקנו בשעתו תקנות סדרי הדין (המצאת מסמכים לשטחים המוחזקים), תש"ל 1969. בתקנה 2 לתקנות אלה נקבע כי המצאה לשטחים המוחזקים תיעשה בדרך שבה נעשית ההמצאה בישראל. ביום 28.9.95 נחתם "הסכם ביניים ישראלי-פלסטיני בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה" (להלן: הסכם הביניים). הצדדים להסכם קבעו מנגנון משותף להמצאה הדדית של כתבי בית דין. כך, בסעיף XVII ( VII) להסכם הביניים נקבע כי:

"ישראל והמועצה תשתפנה פעולה בנושאים של סיוע משפטי בעניינים פליליים ואזרחיים, באמצעות ועדה משפטית, המוקמת בזאת".

עוד נקבע בפסקה 1(א) של סעיף VI לנספח 4 להסכם הביניים כי:

"ישראל והמועצה תהיינה אחראיות להמצאת כתבי בי-דין, לרבות צווי הבאה, המוצאים על-ידי גופים שיפוטיים המצויים תחת אחריות הצד האחר"

ואילו בפסקה 1(ב) מצוין כי:

"מסמכים המומצאים על-ידי צד אחד בשטח הנתון לאחריותו של הצד השני, ילוו בתרגום לשפתו הרשמית של הצד האחר"

הנה כי-כן, בהסכם הביניים, ביקשו הצדדים להסדיר את נושא המצאת המסמכים כך שכל צד יהיה אחראי להמצאת מסמכים משפטיים לצד האחר, והוא יחויב בתרגום המסמך המשפטי לשפתו הרשמית של הצד האחר.

11. הסכם הביניים נקלט בדין הישראלי במסגרת צו שעת חירום, שנתקבל בשנת 1999. בסעיף 3 לצו נקבע כי:

(א) מסמך שמבקשים להמציאו למי שנמצא בשטחי הרשות הפלסטינית, יימסר לממונה, וזה יפעל להמצאתו בשטחי המועצה הפלסטינית; המצאה כאמור תיעשה על-ידי העברתו לנציג מוסמך מטעם המועצה הפלסטינית.
(א1) ....
(א2) ....
(א3) ....
(ב) צד המבקש להמציא מסמך כאמור, יצרף לו תרגום לערבית, מאושר על-ידי עורך דין ישראלי.
(ג) על המצאת מסמך לפי סעיף זה לא יחולו הוראות סימן ה' בפרק ל"ב לתקנות סדר הדין, תקנות סדר הדין (המצאת מסמכים לשטחים המוחזקים), התש"ל -1969, או תקנות בית הדין לעבודה (המצאת מסמך בשטחים המוחזקים), התש"ל-1969.

לעניין "ממונה" כהגדרתו בסעיף א', נקבע בסעיף 1 לצו כי מדובר ב"מי שמונה לממונה על העזרה המשפטית לפי תקנה 9(א) לתקנות".

עולה מהאמור כי המצאה של מסמכים משפטיים למי שנמצא בשטחי הרשות הפלסטינית תיעשה באמצעות הממונה על העזרה המשפטית, שיפעל בהתאם לאחת הדרכים המפורטות בצו, וכי על המבקש להמציא מסמכים בדרך זו, לצרף תרגום לערבית של המסמך שאותו הוא מבקש להמציא. יוזכר כאן כי ההמצאה אינה רק אמצעי להודיע לנתבע על ההליך שהוגש נגדו; "להמצאה גם תכלית נוספת והיא להחיל על הנתבע, באמצעות האקט הפורמאלי של ההמצאה, את שיפוטו הפרסונאלי של בית המשפט" (ראו 39/89 General Electric נ' מגדל חברה לביטוח, פ"ד מב(4) 762, 768 (1989))."

7. בצו שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית) (שטחי המועצה הפלסטינית - עזרה משפטית בענינים אזרחיים), התשנ"ט-1999 נקבעו , כאמור לעיל, הוראות בדבר המצאת מסמכים בשטחים, שעיקרן ביצוע ההמצאה באמצעות מי שמוּנה לממונה על העזרה המשפטית. המסמכים הנדרשים אמורים להיות מומצאים בצירוף תרגום לערבית, מאושר בידי עו"ד ישראלי ( תקנה 3(א)(ב) לצו הנ"ל).

דיון והכרעה
8. כיום לא ניתן לבצע, בפועל, המצאה של כתבי בי-דין לתושבי השטחים בהתאם להוראות המצוטטות בפסק י-הדין הנ"ל של בית-המשפט העליון , והמובאות בצו הנ"ל.

גם ברור, שכדי לאפשר הגנה נאוֹתה על זכויות קניין רוחני של המחזיקים בזכויות אלה, ראוי לאפשר הליך משפטי יעיל בעקבות הודעה של מנהל המכס על עיכוב טובין בהתאם לסעיף 200א לפקודת המכס. המצאה של כתבי בי-דין לנתבע-היבואן הנוגע בדבר, היא חלק מההליך המשפטי הנדרש.
אם לא תבוצע המצאה כיאוֹת, לא יוכל התובע להמשיך בהליך. התוצאה במקרה כזה תהיה שחרור הטובין החשודים בהפרה של זכויות קניין רוחני, מבלי שהנושא נדון בביתהמשפט. אין ספק שיהיה בכך משום הפרת החובה המוטלת על רשויות המדינה להגן על זכויות קניין רוחני ה ן מכוח הדין המקומי והן בהתאם להתחייבויות הבינלאומיות של ישראל. ראו: הסכם TRIPS (Agreement on Trade Related Aspects of Intellectual Property (1994)), ואמנת פאריס בדבר הגנת הקנין התעשיתי. מִנֶגד, אין, כמובן, להקלראש, בזכוּתו של כל נתבע לקבל, בדרך נאותה, את התיעוד המשפטי המתייחס להליך שבו הוא נתבע. כשם שהמצאת כתבי בי-דין היא חלק מההליך המשפטי הנדרש, כך היא גם חלק מפעילות המכס בהיותה המשך ישיר להפעלת הסמכויות מכוח סעיף 200א' לפקודת המכס.

תחליף המצאה
9. אחרי ששקלתי את כלל נסיבות העניין, אני סבור שקיים ספק האם ניתן להסתמך על תקנה 482(א) לתקסד"א לצורך המצאה לעמיל המכס. עם זאת, אינני רואה מניעה לקביעת תחליף המצאה במקרה הנוכחי (וּבמקרים דומים לו), מכוח תקנה 498(א)(3) לתקסד"א , המסמיכה את בית-המשפט לקבוע תחליף המצאה "בכל דרך אחרת" שתיראה לבית המשפט.

סעד
10. אחרי שעיינתי בתיעוד הכתוב שהוגש על-ידי בעלי-הדין, וּבשׂים-לב לכך שאין בפניי כתובת מלאה של הנתבע 1, נראה לי, כי התמלאו הוראות תקנה 498(א) רישא לתקסד"א, ואני מורה, לפי תקנה 498(א)(3), על ביצוע תחליף המצאה בדרך של מסירת כתבי בי-דין לנתבע 1 , באמצעות עמיל המכס מטעמו - חיים נתנאל בע"מ, מרח' לבונטין 8 תל-אביב - יפו, 6511107.
אני סבור, כי בשׂים-לב לכך שעמיל המכס התמנה ככזה לגבי המשלוח מושא התובענה, הרי סביר ביותר גם לקבוע תחליף המצאה (במובן תקנה 498) במענו של עמיל המכס. במסגרת התיעוד שתמציא התובעת לעמיל המכס, תצורף גם החלטתיּ הנוכחית . כתבי בי-דין, לרבות ההחלטה הנוכחית, יומצאו בשפה העברית עם תרגום מאושר לשפה הערבית .
העתק מלא של התיעוד המומצא מכוח החלטתיּ זו, יצורף על-ידי התובעת לתיק ביתהמשפט (למחיצה "מוצגים").

הערה למכס
11. אני מבקש להעיר הערה נוספת לתשומת-ליבו של מנהל המכס:
בנסיבות שנוצרו בכל הקשור להמצאת כתבי בי-דין ליבואנים תושבי השטחים, נראה לי, כפתרון ביניים, שניתן לחייב עמיל מכס המגיש את התיעוד הנדרש בקשר למינוּיוֹ ככזה לרשויות המכס, לצרף גם אישור בכתב מאת היבואן, המאשר שבמקרה של צורך בהמצאת כתבי בי-דין ליבואן בעקבות פעולות של אגף המכס מכוח סעיף 200א לפקודת המכס, הרי ניתן יהיה, בהסכמה מראש של היבואן כאמור, להמציא את כתבי בי-דין גם באמצעות עמיל המכס. ההוראות המוצעות יחולו, כמובן, על כל יבואן.
הגשת תובענה לבית-משפט בעקבות עיכוב טובין מכוח סעיף 200א לפקודת המכס הנ"ל, היא פעולה הנגזרת מפעילות המכס. מתן אפשרות להמצאה יעילה וּמהירה של כתבי בי-דין, הוא חלק מהחובות המוטלות על המכס כמי שעוזר בהגנה על זכויות קניין רוחני. אינני רואה, לכן, כל בעייתיוּת בכך שמנהל המכס ידאג מראש שתתאפשר המצאה יעילה וּמהירה של כתבי בי-דין במקרה של צורך בכך. ניתן יהיה לשקול ציון בהקשר זה של כתובת דואר אלקטרוני של היבואן עצמו או של עמיל המכס המתמנה מטעמו, אליה יומצאו כתבי בי-דין. ברור, שאִם מדובר ביבוא הנעשה על-ידי תושב השטחים, יצורף תרגום לערבית של כתבי בי-דין לתיעוד הנשלח. סעיף 1 לחוק סוכני המכס מגדיר סוכן מכס כאדם שעושה פעולת מכס בשביל זולתו. ראו תגובה בכתב מיום 30.1.13 של בא-כוח הנתבע 2 , פרק א'. פעולות מכס מוגדרות שם כעשייה למען הזולת כלפי רשויות המכס בקשר ליבוא, ליצוא או למעבר טובין ששר האוצר קבע אותה בצו.
צו כנדרש פורסם על-ידי שר האוצר, ובו נקבעה רשימה של פעולות מכס. סעיף 169 לפקודת המכס מסמיך את פקיד המכס לדרוש מסוכן המכס הרשאה בכתב מאת היבואן שבשמו הוא פועל.
אינני רואה סיבה מדוע לא יקבע שר האוצר בצו מכוח חוק סוכני המכס, כי ייפוי-כוח לסוכן מכס, שהגשתו נדרשת לפי סעיף 169 לפקודת המכס יכלול הרשאה לקבלת כתבי בי דין לגבי הליכים משפטיים הננקטים בעקבות הפעלת סמכויות מנהל המכס , מכוח סעיף 200א' לפקודת המכס .

12. בהנחה של קיום ההוראות בקשר להמצאה שנקבעו לעיל, אני קובע קדם משפט ליום 1.7.2013 בשעה 09:30.

ניתנה היום, י"ג סיון תשע"ג, 22 מאי 2013, בהעדר הצדדים.