הדפסה

AIG ישראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' ענבל חברה לביטוח בע"מ ואח'

בפני
כב' השופט אילן דפדי

תובעים/הנתבעים שנגד

1.AIG ישראל חברה לביטוח בע"מ
2.אליהו שמאי
ע"י עו"ד אריק ימין

נגד

נתבעת/תובעת שכנגד

מדינת ישראל
ע"י" עו"ד רוית אנגל

פסק דין

לפני תביעה ותביעה שכנגד בגין נזקים שנגרמו ל שני כלי רכב שהיו מעורבים באירוע תאונת דרכים.

התובעים טענו, כי רכב התובעים אשר נסע בכביש שירות נעצר על מנת לאפשר לרכב אחר לצאת מחניה כדי לחנות במקומו. לפתע, רכב הנתבעת שנסע מאחור ואשר אצה לו הדרך, נדחף בין רכב התובעים למדרכה, פגע בו וגרם לו לנזקים.

הנתבעת טענה כי רכב הנתבעת שהנו רכב משטרתי, הוסע אחרי רכב התובעים שפנה ימינה. לפתע, מסיבה בלתי ברורה הנהג ברכב התובעים התחרט , סטה בפתאומיות חזרה למסלול הנסיעה וחסם את מסלול הנסיעה של הרכב המשטרתי. הנהגת ניסתה לפנות שמאלה כדי למנוע את התאונה, אך ללא הצלחה.

ביחד עם כתב ההגנה, הגישה הנתבעת כתב תביעה שכנגד בגין הנזקים שנגרמו לרכבה.

בדיון שמעתי את עדויותיהם של התובע 2 שנהג ברכב התובעים ושל הנהגת ברכב המשטרתי ו של שוטר נוסף שישב לידה. בדיון, הוצגו תמונות אשר צולמו ע"י התובע 2 מיד בסמוך לאחר התאונה (ת/1 ו -ת/2). כן הוצגה הודעת הנהגת ברכב המשטרתי (נ/1) ותמונות הרכב המשטרתי (נ/2).
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את העדויות החלטתי לקבל את התביעה העיקרית ולדחות את התביעה שכנגד.

מהעדויות שוכנעתי כי במקום התאונה יש נתיב נסיעה אחד בלבד. לדבריו של התובע 2 הנהגת ברכב המשטרתי לא אפשרה לו לסיים את החניה אותה היא ביקש לבצע וכי היא נדחקה במרווח שבין רכב התובעים למדרכה. הוא אמר כי הוא היה בנסיעה איטית לצורך חניית הרכב בצד ימין וכי לא הייתה לו כל כוונה להמשיך בנסיעה ישר.

התמונות אשר צולמו על ידי התובע 2 (ת/1 ו- ת/2) תומכות לחלוטין בגרסתו. בתמונות רואים את 2 כלי הרכב המעורבים בתאונה כשהם נוגעים זה בזה. הרכב המשטרתי נראה כשחלקו השמאלי על המדרכה וחלקו הקדמי הימני נוגע בחלקו השמאלי אחורי של רכב התובעים.

השוטר הנוסף שנסע ברכב המשטרתי אישר כי התמונות שצולמו על יד התובע 2 הנן של התאונה עצמה. מעדותו עלה בנוסף כי במקום התאונה יש נתיב נסיעה אחד בלבד אם כי רחב ולא שני נתיבים. לדבריו הרכב המשטרתי נסע אחר רכב התובעים כאשר רכב התובעים הוסע בצד ימין של הנתיב ואילו הרכב המשטרתי בצד שמאל. לדבריו, הוא ראה את הנהג בר כב התובעים תר אחר חניה בימין הדרך וכי נראה היה שהוא סוטה מעט לימין וחוזר מיד אחר כך לכיוון נתיב הנסיעה. השוטר אף הדגים עניין זה באמצעות כלי רכב דמה. מעדותו התרשמתי כי אף אם רכב התובעים סטה מעט ימינה וחזר שמאלה, הרי שזה היה במסגרת תמרון נדרש אשר התרחש כל כולו בתוך נתיב הנסיעה. בנסיבות אלה על הנהגת ברכב המשטרתי, היה לאפשר לנהג ברכב התובעת לבצע את הכניסה לחניה ובמידת הצורך, אף להמתין עד לסיומה ולפינוי נתיב הנסיעה . בכל מקרה אסור היה לה לנסות ולעקוף את רכב התובעים.

גרסת הנהגת ברכב המשטרתי בעדותה לפני לפיה רכב התובעים נכנס ימינה לחניה הסתובב שמאלה כמעט באופן מושלם תוך שהוא חוזר אל נתיב הנסיעה הנה בלתי סבירה ואינה מתיישבת עם התמונות שצולמו על ידי התובע 2 ועם מיקומי הפגיעה ב שני כלי הרכב. לאור גרסתה היה צפוי שרכב התובעים ייפגע בחלקו הקדמי שמאלי ולא היא.

סוף דבר החלטת י כאמור לקבל את התביעה העיקרית. אשר על כן הנתבעת תשלם לתובעים את נזקיהם המוכחים בסך של 6,818 ₪ בתוספת הצמדה וריבית כדין מיום 1.2.2011. סכום זה כולל הפסד השתתפות עצמית של התובע 2 בסך של 2,630 ₪.

בנוסף תשלם הנתבעת לתובעים הוצאות משפט – לתובעת 1 אגרת בית משפט ושכ"ט ע ו"ד בסך של 1,600 ₪ ולתובע 2 סך של 500 ₪.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.

התביעה שכנגד נדחית.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים

ניתן היום, י"ד תשרי תשע"ב , 30 ספטמבר 2012, בהעדר הצדדים.