הדפסה

תע"א 1732-10 אשרף טלאל נ' איחוד יסודות בניה בע"מ

בית דין אזורי לעבודה בירושלים
תע"א 1732-10 אשרף טלאל נ' איחוד יסודות בניה בע"מ

07 יולי 2011

בפני כב' הרשם כאמל אבו קאעוד
התובע
אשרף טלאל

נגד

הנתבעת
איחוד יסודות בניה בע"מ

<#2#>
נוכחים:
בא כוח תובע עו"ד פאתן אבו עקל
בא כוח נתבעת עו"ד צח פולק
תובע אשרף טלאל

פרוטוקול

באת כח התובע: שטחתי את הסברי למה לא הופעתי לדיון הקודם. יש הסכם פשרה שהוא מחייב שהושג בתרמית על סמך הצגת מצג שווא. הנתבעת טוענת שהוא חתם על הסכם פשרה, אנו טוענים שהסכם הפשרה הושג בתרמית. הוצג מצג שווא לתובע שעוה"ד שלו מסכים להסכם הפשרה.

בא כח הנתבעת: מציג את הסכם הפשרה. זה לא הוגש. בגלל המחלוקת. חשבתי שסיימתי את התיק. עלה נושא שכ"ט , זה מה שעיכב.

בא כח התובע: התובע קבל כספים. זה לא כתוב בהסכם. ההסכם כוללני מדי. לא צוין אף לא מס' התביעה. הוא לא היה דרכי. הוצג מצג שאני מאשרת את הסכום הנ"ל. היינו בישיבת הגישור, לאורך כל הדרך התקשרו אלי ואמרו שהתובע רצה למשוך את התביעה. למרות שיצרתי קשר עם התובע שאמר שאין לו מושג מזה שהוא רוצה למשוך את התביעה. יש רצון לזרוק את התביעה כאילו אין מקום להליכים משפטיים.

בא כח הנתבעת: אחרי שכתב הויתור נחתם ברור לתובע על מה הוא מוותר. משולם לו מה שמשולם לו, הצדדים נפגשים, יש עו"ד שאינו מייצג את התובע ואף לא את הנתבעת בתיק, שמסביר לו. אי אפשר לומר שהוא לא יודע על מה הוא חתם, זה כתוב בערבית. הוא חתם גם על העברית וגם על הערבית. הוא קבל כספים מאשר שאין לו שום טענה מצהיר שהוא הבין, לקח כסף. לא אני עשיתי זאת. לא אני נהלתי מו"מ. אני לא יודע מי יזם את הפנייה למי. יכול להיות שהתובע דיבר עם בעלי החברה. ראיד נמצא היום בירדן בחתונה משפחתית.
מדוע אני צריך לתקן את כתב ההגנה? אם היינו מגיעים להסדר הכולל את חברתי, היו מקרים ששילמתי כסף בהסכמה לדחות את התביעה. התובע מאשר אחרי שהגיש את כתב התביעה שהוא מוותר על כל טענותיו כנגד הנתבע. אבקש לדחות את התביעה על סמך ההסדר, התשלום שולם.

באת כח התובע: התובע לא נפגש עם עו"ד. הציגו לי את הנוסח בערבית בלבד. הוא אמר שהציגו לו מצג שאני מסכימה , יזמו שיחה שאמרו כן אנו מסכימים, הוא מאשר שקבל 3,000 ₪. אך ההסכם הוא סתם נייר, ולא מחייב בכלום. זה תרמית.

בא כח הנתבעת: כל הטענות הם על שכה"ט של חברתי. התרמית פה היא של התובע, הוא לקח כספים כנגד מכתב ויתור. אדם מיוצג, חותם על המסמך, יש לו קשר עם עוה"ד שלו. הוא יכול היה לדבר אתה. לנתבעת יש קשר אתי. חתמו על הסכם פשרה שלא על דעתי. איפה הפסול? נפגשו צדדים ביניהם בלי עורכי הדין, לא הייתי מעורב בהסדר, אני לא יודע מי פנה למי. הם היו בקשרי עבודה. אין מחלוקת על כך.

באת כח התובע: גם מס' התביעה לא מופיע. התובע אומר הסכמתי כי זה על דעת בא כוחי, זה המצג שהוצג לתובע. זה לא אני, ולא אף אחד מיופה כוח.

בא כח הנתבעת: אם בדיעבד זה מה שקרה? מה שהופך את המכתב לכתב ויתור שהמו,מ נוהל אחרי שהוגשה תביעה, אם היה מדובר בהסדר כוללני שאין בו פירוט והתובע לא היה יודע מהם רכיבי התביעה, הוא יודע מה הוא תובע, ואחרי שהוא מגיש תביעה הוא מגיש כתב ויתור.
חברתי טוענת על טענות של תרמית שאינן נכונות, אם היה מוסדר נושא שכ"ט עו"ד של התובע, לא היינו פה. זו סלע המחלוקת.

באת כח התובע: ההשתלשלות היתה פסולה מלכתחילה, הם הציעו סכום הרבה יותר גדול ממה ששולם בפועל לתובע. אך הם התעקשו שהתובע ימשוך את התביעה. אמרתי להם מה אתם רוצים לכפות עלי שאמשוך את התביעה? קשה לנתבעת להוכיח שההסכם תקף זו מילה מול מילה. לא הכחשתי שקבלתי.

בא כח הנתבעת: לא יתכן מצב שצדדים ינהלו הליך בלי עורכי הדין שלהם? הצדדים גם בלי אישור, אני נותן שירות כעו"ד, אך הם לא חייבים לקבל ממני אישור לגבי הסכם שהם עושים.
אנו עומדים מאחורי כתב ההגנה שלנו. יחסי עובד מעביד הסתיימו, התובע עובד שלי ואני מחתים אותו על נייר, אפשר לומר יש פערי כוחות. אך אחרי שהוא סיים לעבוד ואין יחסי עובד מעביד אין לי שליטה עליו, יחסי הכוחות הם כבר לא רלבנטיים. לשיטתנו מדובר בדמי מטרד.

באת כח התובע: עדכנתי את בית הדין. ציינתי שיש לי מחויבות אתית לבדוק את העניין, הובטח לי להשיג הסכם אחר תקף. שטחתי את הסבריי באופן מסודר.

בא כח הנתבעת: יש סיכון לתובע, סיכון לא מבוטל.

באי כח הצדדים: הגענו להסכמה כדלקמן:
א. הסכם הויתור שנחתם על ידי התובע ביום 2.12.10 יחייב את הצדדים.
ב. הנתבעת תישא בהוצאות שכ"ט עו"ד התובע בסך 1,700 ₪ כולל מע"מ כנגד חשבונית מס כחוק, ההוצאות ישולמו לבא כוח התובע בתוך 30 יום מהיום בהמחאה שתשלח בדואר רשום.
ג. התביעה תידחה ללא צו להוצאות.

<#4#>
פסק דין

בית הדין נותן תוקף של פסק דין להסכמה אליה הגיעו הצדדים.
האגרה תושב לתובע על פי התקנות.
אין צו להוצאות.

<#5#>

ניתנה והודעה היום ה' תמוז תשע"א, 07/07/2011 במעמד הנוכחים.

כאמל אבו קאעוד, רשם

2

4