הדפסה

תא"ק 28707-05-12 מדטכניקה - אורתופון בע"מ נ' אביב

בית משפט השלום בתל אביב - יפו

6 יוני, 2012
תא"ק 28707-05-12 מדטכניקה - אורתופון בע"מ נ' אביב

בפני
כב' השופטת נועה גרוסמן, סגנית נשיאה

המבקשת

מדטכניקה - אורתופון בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אייז

נגד

המשיבה
רבקה אביב
ע"י ב"כ עו"ד ניידיק

החלטה

התביעה והבקשה:

המבקשת הגישה ביום 15.5.12 תביעה בסדר דין מקוצר כנגד המשיבה, בגין סכום של 929,794 ₪.
כמפורט בכתב התביעה, ביום 6.3.11, נחתם הסכם בין הצדדים, במסגרתו המשיבה וגברת נוספת ששמה אורית בן נפתלי רכשו פעילות במכון שמיעה בבעלות המבקשת ברח' חזון איש 19, בני ברק.
המבקשת סיפקה למשיבה את הנחוץ לתפעול המכון. כנטען בכתב התביעה, לא עמדה המשיבה בתשלומים ולכן, בינואר 2012, נחתם הסכם להסדרת פירעון חוב, בו נקבע כי המשיבה תשלם למבקשת חוב בסך 573,329 ₪.
כנטען בכתב התביעה, ההסכם הופר ושיקים שנמסרו חוללו בחוסר פירעון.
המבקשת טוענת כי מעבר לסכום בו הכירה המשיבה, נוצרו חיובים נוספים לאחר חתימת ההסכם. סכום של 341,540 ₪ בגין מכשירי שמיעה ואביזרים שסופקו לאחר חתימת ההסכם ו-20,929 ₪ עבור העסקת קלינאית תקשורת.
מכאן התביעה.
יצוין כי המבקשת עתרה, בד בבד עם הגשת התביעה, להטלת צו עיקול על נכסי המשיבה אצל מחזיקים שונים. הבקשה נענתה בחיוב בהחלטת כב' הרשמת שוורץ מיום 15.5.12. עם זאת, צו העיקול לא תפס מאומה.
ביום 22.5.12 הוגשה בקשה בהולה למינוי כונס נכסים זמני ולתפיסת נכסים, זוהי הבקשה הנידונה לפני.
כב' השופטת ספינזי נעתרה לבקשת ומינתה כונס נכסים זמני לביצוע הליכים כדלקמן:
תפיסת מכשירי שמיעה, אביזרים לרבות סרברים ומערכות אלחוטיות, וכן תוכנת מחשב אצל המשיבה, או אורית בן נפתלי, או מכון אור.
מונה כונס נכסים, עו"ד שלומי בן דוד, אשר הפקיד התחייבות עצמית ביום 23.5.12.
כונס הנכסים פעל לתפיסת המחשב בו מותקנת התוכנה ולתפיסת אביזרי שמיעה. לפי נתונים שנמסרו ביום 28.5.12 במסגרת דין וחשבון שהגיש הכונס על פעולותיו, נמצא כי נתפסו המחשב אשר שימש לעבודה במכון, מכשירי שמיעה בודדים (שלושה במספר) ועזרים למכשירים כגון סוללות וחלקי חילוף בודדים. אחד ממכשירי השמיעה היה בשקית הנושאת שם לקוחה.

עמדת המשיבה:
המשיבה הגישה בקשה לביטול צו הכינוס, המהווה למעשה תגובה לבקשה המקורית למינוי כונס.
המשיבה טענה כדלקמן:
ראשית, היא רכשה את פעילות המכון המלאה ואינה מהווה זכיין של המבקשת, על כן אין המבקשת זכאית לתפוס את המחשב והתוכנה. דבר זה מהווה קניין וסוד מסחרי שלה.
שנית, אין לראות בהסכם מיום 16.1.12 להסדר חוב, משום הודיה בחוב והיא חתמה עליו משיקולים מעשיים ולמרות שהמלאי לא נמסר בפועל לידיה.
חשוב לציין כי בישיבת היום ובחקירתה הכירה המשיבה בקיומו של חוב כאמור, בעמ' 13 לפרוטוקול, שורות 9-8.
שלישית, אבן יסוד בחתימה על ההתקשרות המקורית מול המבקשת היתה מחשבה כי קופת חולים מכבי תגבה את פעילות המכון, דבר שבסופו של יום התבדה. מכאן שהכישלון העסקי בפעילות מכון השמיעה נעוץ בהבטחות שווא של המבקשת אליה טרם כריתת חוזה ההתקשרות.
רביעית, טענה המשיבה כנגד זהותו של כונס הנכסים שמונה, בהיותו עובד של עו"ד אייז, שיש לו קשר משפחתי עם מקבלי ההחלטות במבקשת.
לבסוף, ציינה המשיבה את הנזק העצום שגורם צו הכינוס לעסקיה.

לוח זמנים:

צו הכינוס נכנס לתוקף ובוצע ביום 23.5.12, יום ד'.
ביום ה', 24.5.12 בשעות אחר הצהריים, הובאה בפני בקשת המשיבה לביטול הצו.
יום ו', 25.5.12 היה ערב חג השבועות.
בתאריכים 27.5.12-26.5.12 חל חג השבועות.
מועד הדיון נקבע על ידי ליום 28.5.12.
ב"כ המשיבה עתר לדחיית מועד הדיון, מסיבות שפורטו בבקשתו, ובהסכמתו החברית של הצד שכנגד.
הדיון נקבע והתקיים ביום 30.5.12.
באותה ישיבה, הקדישו הצדדים זמן רב בניסיון להגיע להבנות שייתרו את הדיון.
לאחר שההידברות לא צלחה, נקבע מועד דיון חלופי שהתקיים היום. נחקרו רו"ח חביה והמשיבה, ולאחר סיכומי הצדדים נפתח הפתח למתן החלטה.

הכרעה:

ראשית, אתייחס לזהות כונס הנכסים.
על פי הוראות התקנה 387ג' תסד"א, תשמ"ד-1984, אין למנות תופס נכסים או כונס אם יש בינו לבין מי מבעלי הדין קשר אישי או מקצועי.
כאשר כונס הנכסים עובד במשרד המייצג את המבקשת בתביעה, יש בכך טעם לפגם. זאת אף בלי לבחון את שאלת הקשר המשפחתי אשר נטען על ידי המשיבה.
עניין זה כשלעצמו לא היה מכשיל את צו הכינוס, שכן ניתן היה לשחרר את הכונס הספציפי הזה ולמנות תחתיו כונס אחר. ברם, מלכתחילה היה ראוי להציע זהות של כונס אחר, שאינו קשור עם משרד ב"כ המבקשת.

אשר לכינוס גופו;

בתיק פש"ר (תל-אביב-יפו) 4295-06-11 - נטלי לזר ואח' נ' שמעון הראל . תק-מח 2011(3), 1 – נקבע מפי כב' השופט איתן אורנשטיין:

"תכלית סעד כינוס נכסים זמני, בהבדל מכינוס נכסים קבוע, הינו בעיקר שמירת הנכסים מחמת חשש לגורלם של אלה ופגיעה בהם, עד שיתברר ההליך העיקרי. אפיון נוסף להליך זמני של כינוס נכסים, הינו בכך שהוא הוכר כדרסטי מבין הסעדים הזמניים, מחמת שמפקיע את השליטה של בעל הנכס ברכושו, תוך פגיעה בזכות הקניין שבסעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, המותרת רק לפי פיסקת ההגבלה שבחוק זה. קל וחומר, עוד בטרם נקבע כי זכויותיו של מבקש הסעד, גוברות על אלו של המשיב. משום כך, על בית המשפט לנקוט משנה זהירות בעת שימוש בסמכותו זו.
בהקשר זה אפנה לרע"א 11356/05 דף רץ שירותי הדפסה בע"מ ואחר' נ' D & Bדן את ברסטריט [2007]:
"צו זמני לכינוס נכסים ולתפיסתם הינו צו חמור במיוחד... צו מסוג זה מאפשר חדירה לחצריו של בעל דין, ובכך מאפשר פגיעה בפרטיותו... מתן צו שכזה מחייב, על כן, זהירות רבה ומיוחדת מצידו של בית המשפט".
לא בכדי נקבעו מבחנים מחמירים למתן סעד של כונס נכסים זמני. חלקם במפורש בחקיקה וחלקם פרי הפסיקה. כך, תקנה 387ב לתקנות סדר הדין האזרחי מורה כי תנאי למינוי כונס נכסים זמני הוא קיומן של ראיות מהימנות לכאורה בעילת התביעה ולקיומן של ראיות מהימנות לקיום חשש ממשי לפגיעה בנכסים אם לא יינתן הצו.
בהלכה נקבע כי בעת שבית המשפט נדרש למנות כונס נכסים זמני, עליו ליתן דעתו, למבחן המידתיות. קרי, האם ניתן להסתפק בסעד פחות דרסטי מאשר מינוי כונס הנכסים הזמני, על מנת להשיג את אותה מטרה, כך שהפגיעה במשיב תהיה פחותה".

בענייננו, אני סבורה כי אין לבוא חשבון עם המבקשת על שנקטה בהליך זה של פנייה לצו כינוס נכסים.
המבקשת אוחזת בידיה הסכם חתום על ידי המשיבה, ובו הכרה בחוב של 573,329 ₪, נכון לחודש ינואר 2012. זאת מעבר לטענות המבקשת בגין חיובים נוספים שנצברו מאז.
המבקשת אוחזת בידיה שיקים של המשיבה להסדר החוב, שחוללו בחוסר פירעון.
המבקשת נקטה בהליך של הגשת בקשה לצו עיקול זמני, אשר נענה בחיוב אך לא תפס נכסים. בנסיבות אלו, פנייה לסעד של הליכי כינוס סבירה בעיני.

אמנם לא על נקלה ימנה בית המשפט כונס נכסים, לפני שניתן פסק הדין, אולם המבקש סעד זמני כזה עשוי לשכנע את בית המשפט בדוחק נסיבות שיש בו כדי להצדיק את הצורך בהתערבותו המוקדמת של בית המשפט, וכך נעשה אף בענייננו. ראו רע"א 9911-01, טלפז תדלוק והשקעות בע"מ נ' פז חברת נפט בע"מ, פד"י נ"ו 6, עמ' 550.

במסגרת הליך זמני, אין בית המשפט בוחן את טענות הצדדים עד תום. אמנם בית המשפט רשאי להפוך את הליך הדיון בסעד הזמני להליך של דיון בתובענה העיקרית, אולם כאן הוגשה התביעה בסדר דין מקוצר, טרם הוגשה בקשת רשות להגן, ועל כן הדיון התקיים אך ורק בסוגיית מינוי/ביטול מינוי כונס הנכסים.

לצורך ההליך הנוכחי בעניןן כינוס הנכסים, נשקלו טענות המבקשת לקיומו של חוב, טענות שאושרו בחלקן על ידי המשיבה בחקירתה, ומנגד נרשמו טענות המשיבה כי ההסכם המקורי נחתם תוך הסתרת נושא קופת חולים מכבי שלא תמשיך בחוזה עם המכון, וקיומן של טענות קיזוז כאלה ואחרות שיש למשיבה כלפי המבקשת.

נראה, באיזון האינטרסים הנחוץ, כי במישור העקרוני, לכאורה זכאית המבקשת להבטיח את זכויותיה הנטענות על דרך של עיקול נכסים, וכיוון שצו העיקול לא תפס נכסים, היה מקום למנות כונס נכסים זמני.

דא עקא, בפועל התברר כי גם הליך הכינוס העלה חרס.
הנכסים שנתפסו היו נכסים מינימאליים ביותר. כל הצדדים הכירו בכך במהלך הדיון לפני.
שלושה מכשירי שמיעה, שהכונס עצמו ציין כי אחד מהם היה נתון בשקית עם שם של לקוחה, ועוד עזרים זניחים.

בנסיבות אלה, הותרת צו הכינוס על כנו אינו מעשי.
צו הכינוס לא ישרת את האינטרס של המבקשת ולא יגן במאומה על זכויותיה.
שום תועלת לא תצמח לה מהחזקת שלושה מכשירים משומשים של לקוחות, קרטון בטריות וחופן אביזרים.
ערה אני לכך כי סעד כינוס הנכסים נחשב מרחיק לכת ופולשני, שכן הוא פוגע בקניין עד כדי הפקעת נכסים וניהולם במקום המשיבה. בהיותו בעל אופי מתמשך, גם עוצמת פגיעתו הפוטנציאלית בפעילות המשיבה בנכס היא רבה.
חרף זאת, הייתי משאירה את צו מינוי הכונס על כנו, אילו הייתי מתרשמת שהצו הוא אפקטיבי. לא כך הדבר בענייננו.
מינוי הכונס והצורך במנגנון פיקוח שיפוטי המתחייב מן המינוי, כרוכים בעלויות ממשיות. ראו ד' שוורץ – "סדר דין אזרחי, חידושים, תהליכים ומגמות", הוצאת הקריה האקדמית אונו, עמ' 475-471.
אין טעם בהפעלת המנגנון האמור כאשר לא נתפסים נכסים.

אשר למחשב והתוכנה בתוכו;
למעשה, זהו הנכס המרכזי שנתפס בצו הכינוס.
כל אחד מן הצדדים טען לפני לזכויות של קניין רוחני במחשב ובתוכנה.
ברם, הנושא אשר הובא לפתחו של בית המשפט, בהליך התביעה בסדר דין מקוצר ובבקשה לסעד זמני, אינו נושא של קניין רוחני.
בית המשפט נדרש להכריע בתביעה שהגישה המבקשת כנגד המשיבה ובטענות חוב כספיות, לא מעבר לכך.
המחשב והתוכנה המותקנת עליו הם כלי עזר לניהול עסקי. לא זו המסגרת בה יוכרעו זכויות הקניין הרוחני במחשב ובתוכנה. טענות אלה לא הועלו כלל ועיקר בסעד העיקרי הנדרש, ואף לא בבקשה המקורית לכינוס נכסים.
משהסתבר כי צו הכינוס לא תפס מאומה, השארת המחשב והתוכנה בידי המבקשת לא תסייע במאומה למבקשת.
אין בכך כדי לאפשר למבקשת לנהל את ענייניה של המשיבה באמצעות התוכנה, והיא אף לא אמורה לעשות כן. מנגד, מניעת השימוש במחשב ובעיקר בתוכנה, על ידי המשיבה, לא תשרת כל אינטרס.
המבקשת עצמה לא תפיק תועלת כלכלית מהישארות המחשב והתוכנה בידיה.
המשיבה תאבד אפשרות להמשיך ולתפעל את העסק.
הצדדים יימצאו במצב של "זה אינו נהנה, וזה חסר".
מצב מיותר כזה אינו תכלית ראויה להשארת צו כינוס הנכסים על כנו.

בשולי החלטתי אתייחס לעמדת המשיבה כי הצו עד כה גרם לה נזקים אדירים.
לא ראיתי ראיות מעשיות לכך.
צו הכינוס ניתן בסמוך לתחולת חג השבועות, והדיון הרלוונטי לגביו נקבע ואף התקיים זמן קצר לאחר מכן.
המשיבה אינה יכולה לגלגל את כל כשליה העסקיים על ימים ספורים של כינוס נכסים. מה גם שכאמור, אני סבורה שהכינוס עצמו לא היה סעד בלתי נחוץ, ומבטלת אותו רק מסיבה מעשית, כי התגלה כבלתי מועיל.

מסקנות:

משיקולים מעשיים גרידא, אני מבטלת את צו כינוס הנכסים הזמני.
פרק הזמן המועט שחלף ומעט הנכסים שנתפסו אינם מצביעים על נזק אשר נבע מהליכי הכינוס, ולפיכך אני מאשרת החזרת הערובה שהפקיד הכונס, לידיו.

בנסיבות העניין, כפי שפורטו לעיל, יישא כל צד בהוצאותיו בהליך זה.

ניתנה היום, ט"ז סיון תשע"ב, 06 יוני 2012, בהעדר הצדדים.

נועה גרוסמן, שופטת
סגנית נשיאה

1 מתוך 7