הדפסה

תא"מ 6331-08 אלון אורטל נ' שמואל לוי ואח'

בית משפט השלום באשקלון

תא"מ 6331-08 אלון אורטל נ' שמואל לוי ואח'

לפני
כב' השופטת סבין כהן

תובעים

אלון אורטל
אלון ציון
ע"י ב"כ עוה"ד שי שמואל

נגד

נתבעים

1.שמואל לוי
2.אריק ישעיהו
3.דיל חן השקעות
ע"י ב"כ עוה"ד ירון יטיב

פסק דין

1. לפניי תביעה כספית שעניינה השבת כספים ששולמו על ידי שוכר נכס, לאחר שעל פי טענתו הופר הסכם השכירות ולכן בוטל וכן פיצוי בגין נזקים שנגרמו במהלך תקופת השכירות. התביעה מופנית גם כלפי המתווכים שתיווכו בעסקת השכירות.

2. התובעים הינם אבא ובת אשר התקשרו עם הנתבע 2 (להלן:- "ישעיהו") בהסכם שכירות, לפיו שכרו נכס ברחוב הנשיא 4 באשקלון (להלן:- "הנכס" או "המושכר") אשר אמור היה לשמש את עסק הקייטרינג אותו ניהלו התובעים. הנתבע 1 (להלן:- "לוי") הינו המתווך אשר תיווך בעיסקה ואילו הנתבעת 3 (להלן:- "דיל חן") הינה מי שלימים התברר, כי היא בעלת הזכויות האמיתית בנכס, לאחר שישעיהו רכש את הנכס בנאמנות עבורה.

3. לטענת התובעים, הוחתמו במהלך חודש פברואר 2007 על הסכם שכירות עם ישעיהו, אשר בדיעבד התברר להם, כי הוא עובדו של לוי והוא כלל אינו בעליו של הנכס שהושכר, אלא מדובר בנכס אשר מצוי בהליכי כינוס נכסים וישעיהו נמצא בהליכי משא ומתן לרכישתו.
התובעים טוענים, כי נמסר להם בשלב מסויים, כי הבעלות בנכס הועברה על שם ישעיהו, זאת לאחר שזכה במכרז שפורסם על ידי כונסת הנכסים.
התובעים טוענים, כי לא יכלו להיכנס לנכס לאחר שהוברר שאינו בבעלות ישעיהו, ולכן ביקשו את כספם חזרה, אלא שהתובעים 1,2 הבטיחו, כי ימצא נכס חלופי.
לטענת התובעים, משכו אותם הנתבעים במשך תקופה של כארבעה חודשים, עד אשר קיבלו החזקה בנכס, כאשר כעבור ארבעה חודשים הסתבר, כי הבעלים של הנכס היא דיל חן, שעימה נחתם הסכם שכירות חדש ביום 1.7.07. בתקופת ארבעת החודשים האמורים נאלצו הנתבעים לשכור מחסן שבו נאלצו לאכסן את תכולת העסק.
4. התובעים טוענים, כי דיל חן התחייבה לתקן את תקרת המושכר, אלא שלא עשתה כן ובכך הפרה הפרה יסודית את הסכם השכירות, שכן לא התאפשר לתובעים באופן האמור להפעיל את המושכר. התובעים מצידם החלו לשפץ את הנכס ואף ניתנו להם לשם כך חודשיים שבגינם לא שילמו דמי שכירות על הנכס.
עוד טוענים התובעים, כי הסתבר, שעל הנכס רובץ חוב לחברת החשמל בסכום של 15,000 ₪ ולכן סירבה חברת החשמל לחבר את העסק לחשמל והתובעים נותרו ללא חשמל.
לטענת התובעים, השקיעו בשיפוץ המושכר את הסך של 14,500 ₪.
התובעים טוענים, כי בשל מחדליהם של הנתבעים לא יכלו להשתמש במושכר למשך תקופה בת ששה חודשים, כאשר באותו זמן חלה תקופת החגים ולתובעים נגרם נזק רב.
יצויין, כי בסופו של דבר, החזירו התובעים את החזקה במושכר לידי דיל חן ולא המשיכו לשכור את הנכס.

5. התובעים עותרים לפיכך לחייב את הנתבעים להחזיר להם את דמי השכירות ששולמו בגין שלושה חודשים וכן את דמי התיווך ששילמו. כן עותרים התובעים לפיצוי בגין ארבעה חודשי שכירות של מחסן, שבו אחסנו את תכולת העסק, עבור שיפוץ המושכר, עבור אובדן השתכרות למשך ששה חודשים (בגין נזק זה לא שולמה אגרה ולא ניתן פירוט כספי ולכן בית המשפט יתעלם ממנו) וכן בגין עוגמת נפש.

6. הנתבעים טוענים, כי בעת שנחתם הסכם השכירות עמדו לפניהם כל העובדות הרלוונטיות, לרבות העובדה שמדובר בנכס שמצוי בהליכי כינוס נכסים וישעיהו טרם זכה בו. להסכם השכירות צורף נספח שבו צויינו דברים אלו באופן מפורש.
עוד טוענים הנתבעים, כי על פי ההסכם, ככל שהנתבעים לא יזכו במכרז, יכולים היו התובעים לבטל את ההסכם, אלא שהם לא היו מעוניינים לעשות כן ואף חתמו ביום 1.7.07 על הסכם שכירות חדש עם דיל חן, זאת לאחר שרואה החשבון של התובעים בדק את ההסכם, תיקן אותו ואישר אותו. לטענת הנתבעים, בחתימת התובעים על הסכם שהשכירות השני, הם מנועים מלטעון לגבי הסכם השכירות הראשון.
הנתבעים טוענים, כי שיפצו את גג המושכר ושילמו למשפץ בגין השיפוץ.
באשר לחוב לחברת החשמל, טוענים הנתבעים, כי לא ידעו על חוב זה ואם היו יודעים, היו מעבירים אותו לכונסת הנכסים, שכן הנכס שנרכש במסגרת הליכי כינוס, נרכש ללא חובות, כאשר החוב האמור הינו חוב של הבעלים הקודם. כל שידוע לנתבעים עליו הינו תשלום בסכום של 469 ₪ שיש לשלם לחברת החשמל.

7. במסגרת שמיעת הראיות הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים, כאשר מטעם נתבעת מספר 3 הוגש תצהירו של מנהלה, מר רפאל חתומה. העידו כל בעלי הדין והצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.
ההתקשרות על פי הסכם השכירות הראשון ודמי התיווך:
8. בעניין זה טענו התובעים, כי לא ידעו שהסכם השכירות נחתם עבור דיל חן, אלא סברו, כי מי שעורך עמם את ההסכם הוא ישעיהו, כאשר רק כעבור זמן נודע להם, כי הנכס הינו בבעלות דיל חן. בעניין ואף בשל הצגת עובדות נוספות שגויות בנוגע לנכס, טוענים התובעים, כי על הנתבעים 1, 2 להשיב להם את דמי התיווך שקיבלו.

9. הסכם השכירות הראשון שנחתם בין הצדדים נכרת על פי האמור בו בין ישעיהו כמשכיר ובין התובע כשוכר. אין בהסכם שכירות זה כל ציון לכך שמדובר בנכס שנרכש בנאמנות עבור דיל חן. לטענת התובעים, אף לא ידעו שישעיהו הינו עובדו של לוי. להסכם השכירות צורף נספח שבו מצויין, כי הנכס טרם עבר לבעלותו של ישעיהו ורק ביום חתימת ההסכם (4.2.07) הוגשה על ידו הצעה לכונסת הנכסים לשם רכישתו. על פי הנספח, יכנס הסכם השכירות לתוקף רק ככל שישעיהו יזכה במכרז וככל שבתוך 30 יום ממועד חתימת ההסכם לא יודיע ישעיהו על זכייתו, יהא רשאי השוכר לבטל את ההסכם.

10. ביום 5.3.07 נשלח על ידי לוי מכתב לתובע ובו הודיע לוי, כי בהמשך לשיחה שהתקיימה בין הצדדים ביום 25.2.07, מודיע לוי, כי ישעיהו זכה בנכס ולכן מבקש, כי התובע יפקיד סכום השווה לשלושה חודשי שכירות בנאמנות בידיו. על פי מכתב זה, צורף לו העתק של הודעת כונסת הנכסים על הזכיה.
בחקירתו בבית המשפט טען התובע, כי לא קיבל את המכתב האמור, אלא שמכתב זה צורף לכתב התביעה ואף התובעת אישרה, כי קיבלה את ההודעה האמורה (ראה עמ' 11 לפרוטוקול שורות 22-23). מכאן, הנני קובעת כממצא, כי התובעים אמנם קיבלו את ההודעה האמורה בדבר זכיית ישעיהו במכרז.

11. הנני סבורה, לאור תוכנם המפורש של ההסכמים שלפניי, כי הוכח שהנתבעים ידעו מלכתחילה, כי הם מתקשרים בהסכם הנוגע לנכס המצוי בהליכי כינוס נכסים, עובדה זו צויינה כבר בנספח להסכם. אולם, הגם שביחס להסכם, פרטו הנתבעים את המצב העובדתי, הוכח לפני מנגד, כי הנתבעים 1,2 כשלו במילוי תפקידם כמתווכים בעסקה הנוכחית במספר עניינים.

12. ראש וראשית, מהראיות שלפניי, לא עולה, כי הנתבעים 1,2 סיפרו לתובעים בדרך כלשהי, טרם חתימת הסכם השכירות הראשון, כי ישעיהו פועל בעסקה זו כמתווך.
סעיף 10 לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996 (להלן:- "חוק המתווכים") קובע, כי גילוי עניין אישי שיש למתווך בעסקת מקרקעין יגולה ללקוחו והלקוח יתן אישורו בכתב לעניין.
הנתבעים לא פרטו את תנאי ההתקשרות שבין הנתבעים 1,2 לדיל חן, לא ברור מהי טובת ההנאה שצמחה להם מהתקשרות זאת, וראוי, כי מתווך יודיע ללקוחו, כי הוא פועל מטעמו של מישהו אחר ולא פועל לעצמו.
בחקירתם נדרשו הנתבעים לעניין זה ולא ידעו להשיב מדוע צויין ישעיהו בחוזה מבלי להזכיר כלל וכלל את דיל חן, גם לא במכתב מיום 5.3.07.
מתוך הראיות עולה, כי רק ביום 12.3.07, בעת ששולם שיק בגין דמי השכירות אוזכר שמה של דיל חן לראשונה, כאשר השיק ניתן לפקודתה ואף חתומה ציין, כי התובע פנה אליו לראשונה לאחר שנודע לו שחתומה זכה במכרז ולא לפני כן.

13. אם לא די בכך, כשלו הנתבעים גם בכך שערכו בעצמם את הסכם השכירות הראשון.
הגם שישעיהו פעל כנאמן של דיל חן בחתימת הסכם השכירות הראשון, הרי למעשה פעל כמתווך, כשפעולת הנאמנות נעשית בהיותו כזה ומכאן, לא ניתן להתייחס אליו כצד לחוזה.

בעניין זה העיד חתומה:
"ש: מתי נחתם הסכם הנאמנות.
ת: אדון שמוליק לוי פנה אלי ואמר שיש חנות במרכז אפרידר ושאל אותי אם זה מעניין אותי, אמרתי לו שכן מעניין עד סכום מסויים.
ש: מתי זה היה.
ת: זה היה בטוח לפני שחתמנו עם ציון, יש מכרז וחותמים על טפסים.
ש: מי היה הנאמן שלך.
ת: שמוליק ואריק עובדים באותו משרד ורק פורמלית זה רק שמוליק או אריק." (עמ' 23 לפרוטוקול שורות 10-16).

וישעיהו העיד:
"ש: בסעיף 4 לתצהירך אתה אומר שבעצם פעלת עם שמוליק לוי למצוא את הנכס.
ת: אני עבדתי עם שמוליק לוי. בתקופה הרלוונטית. עבדתי במשרד שלו. הם חיפשו נכס. אני מתווך ויש לי רישיון תיווך.
ש: אני מפנה לסעיף 25 לתצהירך, אתה אומר שיידעתם את התובעים, ואתם בהליכים לרכוש אתו מי זה אנחנו.
ת: אנחנו זה שמוליק ואני כנאמנים לא כתבנו בתצהיר שאנחנו נאמנים של דיל חן, אך נאמר להם בפירוש כי אנחנו הולכים לרכוש את הנכס .
ש: אתה ושמוליק.
ת: מגישים הצעה בשם."
מכאן מתבקשת המסקנה, כי הן לוי והן ישעיהו פעלו כמתווכים בעסקה האמורה.
14. אין חולק, כי חתומה לא היה נוכח בזמן חתימת ההסכם הראשון (גם ההסכם השני לא נחתם במעמד הצדדים כולם). מעדותו של לוי ניתן ללמוד, כי לוי ביקש להימנע מקשירת שמו כמי שערך את הסכם השכירות כך ציין, תוך שישעיהו נכנס בדבריו:
"ש: מי עשה את ההסכם הראשון.
ת: הרו"ח של התובע.
 
מר ישעיהו:
לא הראשון.

המשך:
ת: למיטב זכרוני מי שערך את ההסכם זה הרו"ח של התובע.
ש: אני מציג לך את ההסכם הראשון של מי כתב היד הזה.
ת: יכול להיות שהוא שלי לא בטוח. או של אריק או שלי.
ש: אתה היית נוכח בהסכם זה.
ת: וודאי.
ש: סייעת באיזה שהוא אופן לערוך אותו לכתוב את התנאים.
ת: זה הסכם סטנסיל. אני כתבתי את מה שאריק ישעיהו שהוא הצד של המשכיר אמר לי לכתוב." (עמוד 17 לפרוטוקול)

ישעיהו ציין לעומת זאת:
"ש: מי ערך את ההסכם השכירות הראשון מחודש פברואר.
ת: למיטב זכרוני לא אני. ייתכן ששמוליק." (עמוד 21 לפרוטוקול שורות 12-13)

15. כפי שצויין לעיל, הוברר, כי מעמדם של לוי וישעיהו שניהם היה כמתווכים בעסקה האמורה, ישעיהו אף עבד אצל לוי ויש להניח, כי חתם על הסכם הנאמנות בתוקף תפקידו כעובדו של לוי, כאשר על פניו מתוך העדויות, לא היתה כל משמעות לזהות החותם כנאמן, לוי או ישעיהו. אם לא כך הדבר וישעיהו אכן פעל בעסקה זו לא כמתווך, היה עליו לציין זאת מפורשות, אך כאמור, מתוך דבריו של חתומה עולה, כי לא היה עניין מיוחד ופניית המתווכים אליו היתה במסגרת עיסוקם כמתווכים.

16. מכאן, כאשר הסכם השכירות נערך על ידי המתווך, בהתאם להוראות סעיף 12 לחוק המתווכים, לא זכאי המתווך לדמי תיווך ולכן עליו להשיבם לידי התובעים.

17. איני סבורה, כי במקרה דנן, בעצם העובדה שנחתם הסכם שכירות נוסף עם דיל חן, אשר יכול ונערך על ידי רואה החשבון של התובעים, יש כדי לרפא את הפגם, ההתקשרות הראשונית, שהסכם השכירות השני הינו תוצאתה היא זו החשובה, ההסכם השני בא לשנות מההסכם הראשון בפרטים מסויימים, טכניים במהותם, אך אין בו כדי לשנות ממהות ההתקשרות שנעשתה על ידי המתווכים.

תנאי ההתקשרות על פי ההסכם השני:
18. הן התובעים והן הנתבעים 1,2 לא ידעו ליתן הסבר של ממש לסיבה שבגינה נחתם הסכם השכירות השני.
בעניין זה העיד חתומה, כי ההסכם השני בא לבקשת התובעים. היות והיתה לתובע מניעה לחתום על הסכם שכירות, נחתם הסכם השכירות כאשר התובעת היא הצד לחוזה. עוד הסביר, כי באותו שלב הגיעו התובעים עם רואה החשבון שלהם (עמ' 23 לפרוטוקול למטה).

19. מכל מקום, הסכם השכירות השני מדבר בעד עצמו, הסכם זה קובע מפורשות בסעיף 22 שבו: "הסכם זה מבטל כל הסכם שכירות קודם שנחתם בגין "המושכר"."

מכאן, הנני סבורה, כי אין מקום להתייחס לטענותיהם של התובעים הנוגעות לאירועים שקדמו לחתימתו של הסכם זה, כאשר בהסכם המאוחר ביקשו הצדדים למצות כל ההסכמות ביניהם.

20. בהקשר זה אתייחס רק בקצרה לחלק מטענות הצדדים הנוגעות לתקופה שקדמה לחתימתו של הסכם זה.

21. התובעים טוענים, כי שכרו מחסן למשך תקופה בת ארבעה חודשים, בשל העיכוב במסירת החזקה בנכס והמצג שהוצג בעניין זה על ידי המתווכים לעניין מועד מסירת החזקה בנכס.
בתמיכה לטענותיהם צרפו התובעים הסכם שכירות הנוגע למחסן.
בעניין שכירות המחסן האמור העידה התובעת:
ש" מתי שכרתם את המחסן.
ת: ברגע שהבנו שהנכס אצל כונס ויקח זמן עד שיקבלו את האישור. אני לא זוכרת כמה זמן אחרי ראיתי את ההסכם. זה היה יום יומיים אחרי. .... אבי הלך לחתום חוזה עם שמוליק באותו זמן שמוליק אמר לו שאנחנו לא מקבלים כרגע כי זה בכינוס נכסים. החוזה נחתם ב-4/3 אבל אנחנו דיברנו בעל פה, וידענו שזה בכונס נכסים, אני הייתי אחראית לכל העניין של הנהלה, והלכתי והשכרתי מחסן לכל הציוד. יש לי חשבוניות. אני מאמינה שאנחנו השכרנו לפני היציאה מיפה נוף, זה היה אולי 25 או 25 לפברואר." (עמ' 11 לפרוטוקול).
דהיינו, התובעים ידעו בזמן חתימת הסכם השכירות הראשון, כי יחולו עיכובים בנוגע למסירת החזקה בנכס ולכן מראש שכרו מחסן.
ואמנם, מועד חתימת הסכם השכירות הנוגע למחסן מוקדם למועד מסירת החזקה בנכס, גם על פי הסכם השכירות הראשון וגם אם נתעלם מכך שבהסכם השכירות קיימת הוראה מפורשת לפיה הסכם השכירות יחל במועד שבו יקבלו הנתבעים את החזקה בנכס.

22. עוד אוסיף בעניין הסכם השכירות הנוגע למחסן, כי טענת התובעים באשר לשיעור דמי השכירות ששילמו בגין המחסן לא הוכחה.
על פי טענתם, שילמו התובעים דמי שכירות בשיעור של 1,500 ₪ לחודש ואילו בהסכם השכירות הנוגע להשכרת המחסן צויינו סכומים גבוהים יותר, למעלה מכפל הסכום שצויין על ידי התובעים כאשר לפערים האמורים לא ניתן הסבר על ידי התובעים.

23. התובעים טוענים להשבת דמי שכירות ששולמו ביתר בגין חודשי השכירות הראשונים.
עיון במסמכים שצורפו מלמד, כי התובעים אמנם מסרו לנתבעים שיק בגין דמי השכירות, אלא ששיק זה לא נפרע בפועל ורק שיק נוסף בסכום של 12,588 ₪ שנמסר נפרע. הדבר עולה גם מתוך צילום תדפיסי חשבון הבנק ששולמו וגם מתוך עדותם של התובעים עצמם, אשר העידו כי שולם תשלום אחד.
נראה, כי בעניין זה נפלה טעות אצל התובעים. מכל מקום, על פי הסכם השכירות השני, נזקף תשלום זה על חשבון דמי השכירות החל מחודש יולי 2007.

הפרת הסכם השכירות על ידי דיל חן:
24. התובעים טוענים, כי לאחר שקיבלו לידיהם את החזקה בנכס, התחייבה דיל חן בהסכם השכירות השני לתקן את תקרת המושכר. לטענתם, היות ודיל חן לא תיקנה את התקרה, נאלצו לבטל את הסכם השכירות ולפנות את הנכס.
עוד טוענים התובעים, כי על הנכס רבץ חוב לחברת החשמל בסכום של 15,000 ₪ שבגין אי תשלומו על ידי דיל חן, נותק זרם החשמל למושכר והתובעים לא יכלו לעסוק בשיפוץ הנכס.

25. דיל חן לעומת זאת טוענת, כי הגם שאפשרה לתובעים לשהות בנכס במשך תקופה בת חודשיים ימים ללא תשלום, על מנת לאפשר לתובעים לשפץ את הנכס, התובעים לא ביצעו את השיפוץ, לא הגיעו לנכס ודיל חן אף נאלצה לשלוח לתובעים מכתב מעורך דין ולפיו, עקב העובדה שהתובעים אינם עוסקים במלאכת השיפוץ, עליהם לשלם את דמי השכירות במלואם.

26. בעניין החוב לחברת החשמל אומר, כי השתכנעתי, שלא הוא זה שמנע מהתובעים לשפץ את הנכס.
הודעת התשלום מחברת החשמל הינה מיום 19.8.07, כך שברור שעד לאותו מועד לא נותק זרם החשמל בשל אותו חוב. באותו מועד, חודש ומחצה לאחר חתימת הסכם השכירות השני וכשכבר קודם לכן קיבלו לידיהם את החזקה במושכר, כבר היו אמורים היו התובעים להיות לקראת סיום השיפוץ.
התובעים אף לא צרפו כל אסמכתא לכך שאמנם שילמו את החוב.

על גבי הודעת התשלום מצויין בכתב יד שמה של עורכת הדין ,כונסת הנכסים שממנה רכשה דיל חן את הנכס, כאשר החשבון הינו על שם חלפון ברוך.
בנסיבות אלו, אמנם סביר להניח, כי מדובר בחוב שההוצאה בגינו מהווה חלק מהוצאות הכינוס ולכן לא הנתבעים הם אלו שצריכים לשאת בהוצאה, על אף שמובן, כי מחובת בעל הנכס, דהיינו דיל חן, להסדיר העניין אל מול כונסת הנכסים.

27. מכל מקום וכאמור, לאור עיתוי משלוח הודעה זו, איני סבורה, כי יש במשלוח חשבון החשמל כדי להביא להפסקת הסכם השכירות, כך שלא הוכח שבגינו בוטל ההסכם על ידי התובעים.

28. באשר לתיקון תקרת הנכס, צרפה דיל חן הסכם שנערך אל מול בוחניק משה, ממנו ביקשה דיל חן ללמוד, כי אמנם תקרת הנכס תוקנה.
הסכם זה אינו נושא תאריך ואף לא צורפה על ידי דיל חן אסמכתא לתשלום עבור המשפץ מכאן, לא הראתה דיל חן, כי אמנם התיקון האמור בוצע על ידה במהלך התקופה הסמוכה למסירת החזקה בנכס לידי התובעים ולא על היקף התיקון.

ואולם מנגד העיד התובע בעניין זה:
"באתי אליו למשרד בדיל חן, ואמרתי לו תסדר את התיקרה אמרתי לו אפילו חצי חצי, הוא אמר לי שהוא תיקן אותה. אני רציתי את המקום והכל, אבל אי אפשר לעשות בתיקרה כזאת אוכל, משרד הבריאות יכול לסגור לי את המקום" (עמ' 9 לפרוטוקול).

29. מדברים אלה ניתן להסיק, כי ככל הנראה נעשה שיפוץ כלשהו של התקרה, אלא שזה ככל הנראה לא הניח את דעתם של התובעים. (ייתכן ובשל כך אף היה צורך בשיפוץ נוסף של הגג, ראה עדותו של לוי אשר ציין, כי פעמיים נעשה שיפוץ של הגג (עמ' 20 לפרוטוקול שורות 15-16).

30. מנגד, גם התובעים לא הצליחו להרים את הנטל להוכיח, כי אי שיפוץ התקרה הוא זה שהביא אותם לביטול הסכם השכירות.
כפי שהדבר עולה מתוך המכתבים שנשלחו לתובעים על ידי ב"כ של דיל חן, לא עמדו התובעים במועדי השיפוץ. התובעים אף לא תמכו טענותיהם בעניין השיפוץ שבוצע בראיה כלשהי.
למעשה, נסיבות ביטול ההסכם על ידי התובעים אינן ברורות, התובעים לא שלחו הודעה בדבר ביטול ההסכם ואף לא התייחסו למכתביו של ב"כ הנתבעים באופן שיסביר ביטול ההסכם. גם בכתב התביעה ובתצהירי העדות הראשית מטעמם לא נתנו התובעים הסבר לאופן ביטול הסכם השכירות ונסיבות הביטול, פרט לטענה בדבר הפרת ההסכם. רק בחקירתו ציין התובע, כי לא יכל להפעיל את העסק עקב התקרה הפגומה וזו הסיבה לביטול ההסכם.

העיד בעניין זה לוי:
"בסוף הוא לא עמד בכלום. הוא היה צריך לקבל פיצויים של אשתו מתאונה ואת זה הוא היה צריך להקים את העסק. לא היה להם כסף להרים את העסק, הם היו מתים להרים את העסק והם לא הצליחו. לא היה להם כסף להרים את העסק. הכל עשינו בשבילם. הכל עשינו בשבילם." (עמ' 20 לפרוטוקול למעלה).

31. ייתכן ואמנם, זו היתה הסיבה לביטול ההסכם, העניין כאמור לא הוברר, בפועל בסופו של דבר נפתח עסק אחר על שמו של חתנו של התובע.

הנני סבורה, כי לאור העמימות הסובבת את נסיבות ביטול ההסכם, כי לא ניתן להעדיף את גרסת התובעים שבוארה רק בחקירתם הנגדית על פני גרסת הנתבעים ואין מקום לקבוע כממצא, כי הסכם השכירות בוטל עקב הפרת ההסכם על ידי דיל חן.

32. היות שכך, כאשר לא הוכח שביטול ההסכם הינו בשל הפרת ההסכם על ידי המשכיר, ממילא לא הרימו התובעים הנטל להוכיח חבותה של דיל חן לפצותם בגין הנזקים שנגרמו להם במהלך תקופת ההתקשרות.

משכך, דין התביעה נגד דיל חן להידחות.

33. לאור כל המכלול, הנני מקבלת את התביעה נגד הנתבעים 1,2 באופן חלקי, כך שאני מחייבת את הנתבעים 1,2 לשלם ביחס ולחוד לתובעים את הסך של 4,000 ₪.

סכום זה ישא ריבית חוקית מיום הגשת התביעה [4.11.08] ועד התשלום בפועל.

התביעה נגד הנתבעת 3 נדחית.
לאור התוצאה אליה הגעתי, ותוך שאני לוקחת בחשבון, כי אכן חלף זמן רב מאז נחתם ההסכם בין הצדדים ועד שאותו הסכם ניתן היה לביצוע והגם שהתובעים היו מודעים לכך מלכתחילה בשעת חתימת ההסכם, מצאתי מקום שלא לעשות צו בדבר הוצאות בהליך שלפניי.

המזכירות תעביר לצדדים העתק פסק הדין.
ניתן היום, טז' תמוז תשע"א, 18 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

10 מתוך 10