הדפסה

תא"מ 40114-07 קיצור דרך מיחשוב בע"מ נ' פרנקל

בית משפט השלום בתל אביב - יפו

תא"מ 40114/07 קיצור דרך מיחשוב בע"מ נ' פרנקל

ת"א 41875/07 לי אברהם נ' קיצור דרך בע"מ

תא"מ 16420/08 קיצור דרך מחשוב בע"מ נ' פרנקל לי

בפני
כב' השופט אהוד שוורץ

תובעת/נתבעת

קיצור דרך מיחשוב בע"מ

נגד

נתבע/תובע

לי פרנקל

פסק דין

כללי
ראשיתה של תביעה זו בבקשה לביצוע שיק על סך 5,000 ₪, ז.פ 15.1.06 משוך ע"י הנתבע לפקודת התובעת השיק הוצג לפירעון, חולל וחזר בציון נ.ה.ב.
בהחלטתי מיום 9.11.06 צוין כי מדובר בשיק שהינו חלק מסדרת שיקים (ע"ס כולל של 150,000 ₪)
נקבע כי לנתבע הגנה דחוקה ביותר וניתנה רשות להגן בכפוף להפקדת ערובה ע"ס 5,000 ₪ (קרן השיק) ושהופקדה ( ת.א 40114/07).
סכום החוב בתיק הוצל"פ 01-XX580-06-9, נשוא שיק זה נכון להיום 10,613 ₪ .

הנתבע הגיש תביעה כנגד התובעת (ת.א 41875/07) להחזר תשלומים, חלק מן השיקים שמועדם מוקדם לשיק האמור, אשר נפרעו ע"י התובעת וכן מזומן שנתן וסכומה 32,721 ₪ למועד הגשת התביעה.

בהמשך הגישה התובעת בקשה נוספת לביצוע 6 שיקים על סך 30,000 ₪, ז.פ 15.2.06 ועד 15.7.06 השיקים הוצגו לפירעון, חוללו וחזרו בציון נ.ה.ב.
הבר"ל נדון בפני כב' השופטת סיגל רסלר זכאי, שקבעה בהחלטתה מיום 10.2.08 כי תינתן לנתבע רשות להגן (ת.א 16420/08).
סכום החוב בתיק ההוצל"פ 01-XX359-07-5 נכון להיום 64,584 ₪ .

הדיון בשלוש התביעות אוחד בפני ועפ"י החלטת כב' סגנית הנשיאה.

טענות הצדדים
לטענת התובעת , בשנת 2005 פנה הנתבע אל התובעת, והציג עצמו כמי שיש לו פטנט, וביקש שתפתח עבורו תוכנה, האמורה לסחור במניות באופן אוטומטי ע"י ניתוח כתבות פיננסיות. אנשי התובעת הבהירו לנתבע כי סיכויי ההצלחה נמוכים. והובהר לנתבע כי עלות הפיתוח הכולל כ-2 מליון ₪. התובעת טוענת, כי מעולם לא הובטחו 100% סיכויי הצלחה, ונפרסו בפניו כל הסיכויים והסיכונים בפיתוח רעיון שכזה , הנתבע הבטיח כי בתוך מס' חודשים יביא משקיעים, כאשר לא נחתם הסכם בכתב אלא כל ההסכמות היו בע"פ.
נטען כי הנתבע, על דעת עצמו, החליט לשלם בעבור הפיתוח , ובכפוף לסיכויים שהציגו בפניו נציגי התובעת ויכולת הנתבע להעביר כספים. הנתבע התחייב לשלם סך של 150,000 ₪ ואף העביר לידיה תשלום מזומן בסך 5,000 ₪ ועוד 29 שיקים מעותדים ע"ס 5,000 ₪ כ"א, כאשר התשלום הינו עבור השלב הראשוני והמקדמי- תכנון ותחילת בניית התוכנה, שאורכו 4 חודשים לכל היותר. נטען כי התובעת שהתחילה לעבוד באופן אינטנסיבי, ובמשך למעלה מחצי שנה , וכאשר בכל אותה תקופה פנו אנשי התובעת לנתבע ובררו מה קורה עם גיוס המשקיעים, וזאת ע"מ לגייס כספים, שניתן יהיה לרכוש רכיבי תוכנה ,פיתוח ותוכנה, וכפי שהתחייב הנתבע. לטענתה, בחודש 1/06 פנה הנתבע וביקש לדחות את הפקדת השיק שניתן לחודש זה, ולאחר שסורב, הוברר לתובעת כי השיק בוטל, וללא כל התראה מצידו של הנתבע, כך גם יתר השקים העוקבים לא כובדו אף הם. פניות התובעת אל הנתבע ע"מ שיסדיר חובו לא נענו, ולפיכך הוגשו השקים לביצוע בלשכת ההוצל"פ. נטען להפרה חד צדדית של ההסכם ע"י הנתבע, תוך שהוא לא מודיע דבר לנציגי התובעת. התובעת מכחישה כי דובר במיזם משותף או חברה משותפת וכי השקים שנפרעו שמסר הנתבע היו בעצם הלוואת בעלים של הנתבע לחברה משותפת שעתידה לקום, לטענתה מדובר כאמור בתשלום עבור פיתוח שבגינו נתנה תמורה.

הנתבע טוען כי פנה לגיא קפלן שהיה מנהל התובעת (להלן:"מר קפלן") ותאר בפניו את הרעיון , וזה האחרון אמר לו כי אין ביכולתה של התובעת לפתח תוכנה לבקשתו, מאוחר יותר בפגישה עם מר גיורא רוזנצוויג שהינו בעלי התובעת (להלן:"מר רוזנצוויג") הוסכם על מיזם משותף, שיהפוך לחברה בבעלות משותפת של הצדדים, כן סוכם על איתור משקיע שיממן את פיתוח התוכנה. לטענתו, סוכם כי שני הצדדים ישקיעו סכומים בפיתוח התוכנה, שיהפכו להלוואת בעלים לחברה שתוקם, והוחלט כי פיתוח התוכנה ייעשה בזמנם הפנוי של מר קפלן ומר רוזנצוויג, וזאת ע"מ להוזיל עלויות, והנתבע העמיד למיזם המשותף הלוואת בעלים בסך 5,000 ₪ לחודש פיתוח בפועל ועד לסך 150,000 ₪. לטענתו מסר 29 שיקים ע"ס 5,000 ₪ כ"א, וההמחאות הראשונות נפרעו במועדם. כאשר בפועל שולמו 30,000 ₪, ובידי התובעת נותרו 24 שיקים, ושנטען כי נמסר לו ע"י התובעת שחלקם אבדו. לטענתו, סוכם כי חלוקת המניות תהיה 80% לנתבע ו- 20% לתובעת, כשעם מציאת משקיע ידולל חלקו של הנתבע בלבד.
נטען כי מר רוזנצוויג ביקש שיפקיד לידיו שיקים לכיסוי הלוואת בעלים ע"מ שיוכל לקבל אשראי בנקאי בגובה שישה חודשי תשלום. לטענתו, הפיתוח החל מאמצע 7/05 ובמקביל החליפו הצדדים טיוטות הסכם לשם הסדרת ההתקשרות ביניהם, כאשר טיוטת ההסכם האחרונה הוחלפה בחודש 9/05 , אך מנהלי התובעת דחו והתחמקו מחתימה על ההסכם. נטען, כי במקביל להחלפת הטיוטות, ביקש הנתבע לבחון את מה שפותח עד לאותו מועד , אז הסתבר לו, כי לא יעלה בידי התובעת לפתח התוכנה האמורה והמנגנון שייצרה כשל. כמו כן, לא עלה בידי הצדדים למצוא משקיע, וכל המשקיעים הפוטנציאלים איתם נפגשו, לא מעוניינים לקחת חלק במיזם, מפאת אי הסתברותו. נטען, כי במהלך 10/05 הודיע הנתבע לתובעת לעצור את פיתוח התוכנה ולהשיב לידיו את השיקים שנותרו, ומשלא נענה, עשה ניסיון נוסף לאתר משקיע ושלא צלח, אז ביקש שוב שלא לפרוע את השיקים, ומשלא נענה, נאלץ לבטל אותם. לטענתו, התובעת הפרה את ההסכם, משהוברר כי אינה מסוגלת לפתח את התוכנה, התובעת הטעתה אותו להתקשר בהסכם בע"פ בהציגה יכולות כוזבות, ולפיכך קמה לו הזכות לבטל את ההסכם, ושלח הודעת ביטול בכתב וכדין. לטענתו גם לאחר שהתריע כי מתכונת הפיתוח לא מובילה לתוצאות, המשיכה התובעת באופן הפיתוח השגוי, כן מר רוזנצוויג השתתף בפגישות רבות עם משקיעים, ולמרות שנכח כי לא ניתן למצוא משקיע המשיך בפיתוח השגוי. נטען, כי התובעת התחמקה מחתימה על ההסכם, ועשתה שימוש בכספים שהועמדו כהלוואת בעלים, לצרכיה ועקב קשייה הכספיים. לטענתו, התובעת הסתירה כי מצויה בקשיים כלכליים ושמדובר בחברה כושלת.

בתביעה שהגיש הנתבע (ת.א 41875/07) כנגד התובעת, דורש השבת סכום השיקים ומזומן ששולמו לה בחודשים הראשונים להתקשרות, ובטענות שפורטו לעיל. התובעת, בכתב הגנתה לתביעה זו חוזרת על טענותיה.

דיון
הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית, מטעם התובעת העיד מנהלה מר גיורא רוזנצוויג, ומטעם הנתבע העידו מומחה מר שחר אמיתי, שחוות דעתו הותרה להגשה בהחלטת יום 23.12.09 והנתבע בעצמו. כן הוגשה טיוטת תצהירו של מר קפלן.

לאחר עיון בחומר שבתיק, הדיון וסיכומי הפרקליטים אני מחליט לקבל את התביעות השטריות כנגד הנתבע ולדחות את התביעה הכספית כנגד התובעת ולהלן נימוקי:

אין מחלוקת שהנתבע מסר שיקים לתובעת ובעקבות הסכם שהיה בין הצדדים בע"פ, וששנוי במחלוקת. הנתבע טוען כי התובעת הפרה התחייבותה עפ"י ההסכם.
אין חולק כי התובעת אוחזת בשקים שנמשכו ע"י הנתבע ומשכך יש לבחון האם הנתבע הוכיח כישלון תמורה, אני סבור שהתשובה לכך שלילית.
סעיף 29 (א) לפקודת השטרות [נוסח חדש] קובע, כי כל צד שחתימתו מצויה על שטר, חזקה לכאורה שנעשה צד לו בעד ערך. הנתבע צריך להוכיח, כי למרות חזקת התמורה לא ניתנה תמורה ו/או היה תנאי במסירתם שלא התקיים, סעיף 20 (ג) לפקודה.
השיקים נשוא התביעה הינם חלק מסדרת שיקים שמסר הנתבע לתובעת, ושניתנו כאמור כחלק מהסכם בע"פ שהיה בין הצדדים.
שוכנעתי, כי התובעת עמדה בהתחייבויותיה עפ"י ההסכם, והחלה בפיתוח הרעיון, ואין על כך מחלוקת, הנתבע מודה בחקירתו מיום 27.9.06 "נכון שהיה פיתוח", כן הנתבע אישר בתצהירו (סעיף 9 ג') שמר רוזנצוויג הלך איתו להמון פגישות, ומר רוזנצוויג אישר בחקירתו כי באופן הזה מתנהל עם לקוחותיו ואני מקבל גרסתו בעניין( עמ' 48 ש' 16-27 לפרוטוקול), כן התובעת שילמה כספים לאנשי המקצוע/מתכנתים שעבדו על פיתוח התוכנה.
לא ראיתי שבחוות דעת המומחה מטעם הנתבע, נשללה באופן מספק התמורה שניתנה. אמנם נטען לתמורה/תוכנה ראשונית ובלתי מספקת, שאינה דורשת הוצאות מרובות, יחד עם זאת, גם על פיה ניתנה תמורה, לכל הפחות חלקית, בגין כלל השיקים שנמסרו, ומשכך אין בה לסייע להדיפת התביעה וביחס לשיקים נשוא הדיון כאן.
גם אם אלך לשיטתו של הנתבע, ושמדובר במיזם משותף, לא הוכח כישלון תמורה, ו/או תנאי שהופר ביחס לשיקים כאן. היה רעיון של הנתבע, היה נסיון של התובעת לפתח תוכנה מתאימה, והתוצאה – שלא צלחה, כישלון המיזם, אינו מאיין את העובדה, שהתובעת ביצעה עבודה בפועל, ההיפך הוא הנכון, התוצאה, שבמקרה דנן מדובר כישלון, מוכיחה כי נעשה ניסיון, אך לא צלח.

הנתבע טוען כי התובעת הטעתה אותו להתקשר בהסכם בע"פ בהציגה יכולות כוזבות ולפיכך קמה לו הזכות לבטלו. הטענה נדחית.
שוכנעתי, כי נציגי התובעת הציגו את המצב לאשורו, הנתבע צרף, כחלק מראיותיו, תצהיר לא חתום של מר קפלן , ושלטעמי מחזק את גרסתה של התובעת. (בהחלטתי מיום 23.12.09 , נקבע כי הבקשה להעיד את מר קפלן נדחית) מר קפלן, כנציגה של התובעת, באותה עת, הודיע לו כי סיכויי ההצלחה נמוכים (סעיף 5), כן הנתבע הודה בחקירתו מיום 27.9.06 כי פנה לחברות נוספות לפני שפנה לתובעת ושאמרו לו שהרעיון בלתי אפשרי (בעמ' 3) והגם שבחקירתו מיום 23.12.09, אישר כי התובעת הייתה הראשונה שפנה אליה. כן עו"ד לזר הצהיר לפרוטוקול כי הנתבע הציע לו להיכנס שותף וזה סרב ואמר לו שהרעיון אינו בר ביצוע (עמ' 55 ש' לפרוטוקול, חרף זאת בחר הנתבע להתקשר עם התובעת בהסכם בע"פ, ולמסור גם שיקים. הנתבע הציג בדיון טיוטות הסכמים שבסופו של יום לא נחתמו. והגם שהוצגו, ושאין זה משנה, לטעמי, אם הנתבע ניסח/כתב אותם על דעת עצמו, כטענת התובעת, או שהתובעת התחמקה מלחתום עליהם, כטענת הנתבע, בסופו של יום, לא נחתם הסכם כתוב בין הצדדים, וכפועל יוצא של טיוטה כלשהי.
תמוה בעיני כי ימסרו שיקים ע"ס עשרות אלפי ₪, ומבלי שהנתבע עומד על כך כי עובר למסירת השיקים ייחתם הסכם. יתרה מזאת, לא סביר בעיני, שהנתבע שהגה את הרעיון, שלפי העדויות שהובאו בפני, לו היה מצליח היה מניב רווחים בקנה מידה עצום, לא מעגן את הזכויות שלו בהסכם בכתב. נראה כי אין לנתבע אלא להלין על עצמו.

באשר להודעת הביטול, הנתבע מודה כי אין לו מסמך בכתב לעניין הביטול, על אף שטוען ששלח מכתב שכזה (עמ' 17 לפרוטוקול), כן הנתבע מאשר בחקירתו שרק בינואר 2006 נתן הוראת ביטול לבנק הנמשך ,שלושה חודשים לאחר שהודיע לתובעת להפסיק את העבודה. כן מתכתובת המיילים מחודש דצמבר לא כתוב כי ביקש להפסיק את העבודה, "לא, לא כתוב" (עמ' 19 לפרוטוקול), אמנם הנתבע טוען שבאותם מיילים גם אין הוראה להמשך העבודה , מאידך ניתן לראות הזמנה למוצרים מה לשטעמי סותר לכאורה את טענתו בעניין. יחד עם זאת, ברור שעובר לביטולו של השיק הראשון שזמן פרעונו 15/1/06, יכלה התובעת לדעת כי הנתבע לא מתכוון להמשיך לשלם התשלומים החודשיים שמסר.
בסופו של יום, לא ראיתי לקבוע מן הראיות שבפני, שאין הנתבע חב בשיקים נשוא התביעה ולא כל שכן זכאי להשבת תמורת קודמיהם.
לא ראיתי להעדיף את גירסת הנתבע לפיה מדובר במיזם משותף והלוואת בעלים ולא בשיקים, אמצעי תשלום, שנמסרו לכיסוי הוצאות פיתוח לפחות בשלב הראשון. יתכן והנתבע היה מעוניין שהתשלום יחשב כהלוואת בעלים במיזם משותף, אך בסופו של יום לא נחתם הסכם כאמור בין הצדדים, וחלף זאת, נמסרו על ידו שיקים שהינם תחליף מזומן, ובוצעו עבודות פיתוח למשך מספר חודשים לפחות. במצב זה וכאשר התובעת אוחזת בשיקים וחזקת התמורה והמסירה הכשרה מתקיימות ולא נסתרו, אין מקום לקבלת עמדת הנתבע. כאמור לא ראיתי לקבוע שהנתבע הוטעה על ידי התובעת בקשר למהות העברת השיקים, ולטעמי היה ברור לנתבע שמיועדים לכיסוי ראשוני של
הוצאות הפיתוח. מכלל החומר אני סבור שתשלום עבור 13 חודשים, הן זה שנפרע בפועל (נשוא תביעת הנתבע, והן נשוא התביעות השטריות כאן, הינו תשלום שהתובעת היתה רשאית לצפות שיכוסה על ידי הנתבע ובאמצעות השיקים שמסר, ולשלב הפיתוח אליו הגיעו הצדדים ועד שהופסק.
לגבי יתרת השיקים ולאחר 7/06, לא הייתה הסכמה כי יוחל לגביהם מה שיקבע כאן, ונוכח החומר שבפני, ומבלי שהדבר יהווה קביעה סופית, ואך לצורך חסכון בזמן והוצאות נוספים לצדדים, אמליץ להם לראות בחוב נשוא התיקים כאן, שלחובת הנתבע וככל שיפרע בתוך זמן סביר, סיום סופי ומוחלט של דרישות וטענות נוספות ככל שיש בעניין, ולרבות בגין יתרת השקים. למען הסר ספק , אין באמור להוות צו מחייב, וכל צד רשאי לפעול בעניין כפי שימצא לנכון.

לסיכום, הנתבע לא הרים את הנטל המוטל על הנתבע בתביעות השטריות להוכיח כישלון תמורה (תא"מ 40114/07, תא"מ 16420/08), ו/או עילה אחרת שבדין מכוחה היה רשאי לבטל השיקים נשוא התביעות, וכן לא הוכיח באופן מספק את תביעתו כתובע ( ת.א 41875/07)

לאור האמור לעיל:

1. התביעות השטריות תא"מ 40114/0 ותא"מ 16420/08 מתקבלות.
הליכי הוצל"פ בתיק מס ' 01-XX580-06-9 וכן 01-XX359-07-5 יימשכו כסדרם.

2. התביעה בת.א 41875/07 נדחית.

3. הנתבע ישלם לתובעת הוצאות הדיון ושכ"ט עו"ד בסך 17,000 ₪ צמוד ונושא ריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום בפועל, כאשר בסכום זה כלול כבר סכום החיוב המותנה בהוצאות בסך 5,000 ₪ מיום 10.2.08.

4. הערבון בסך 5,000 ₪ שהופקד בת.א 40114/07 ע"י הנתבע, יחולט ויועבר לתובעת באמצעות בא כוחה.

המזכירות תשלח פסה"ד לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ב' סיון תשע"ב, 23 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

6 מתוך 6