הדפסה

תא"מ 2232-04-10 אהרוני נ' ליכטיק

בית משפט השלום בכפר סבא

תא"מ 2232-04-10 אהרוני נ' ליכטיק

בפני
כב' השופטת מירב בן-ארי

התובע:

עו"ד מאיר אהרוני

נגד

הנתבעת:

אולגה ליכטיק ע"י עו"ד וישנגרד

פסק - דין

1. הצדדים הסכימו למתן פסק דין על דרך הפשרה.

מאחר שהצדדים טרחו והגישו כתבי טענות וכן תצהירים מפורטים עם נספחים, יובאו להלן עיקרי הדברים.

2. עסקינן בתביעה כספית בסך 4,950 ₪ שעניינה תשלום שכר טרחת עו"ד בקשר עם ייצוג הנתבעת בעסקת מכר דירה.

טענת ההגנה העיקרית של הנתבעת היא ששכר הטרחה הותנה בכך שהעסקה תצא לפועל, ומאחר שהדבר לא קרה, לא קמה זכאותו של התובע לשכר טרחה.

עוד טענה הנתבעת כי עסקת המכר סוכלה עקב התנהלותו של התובע.

3. התובע הוא עורך דין במקצועו.

הנתבעת היא אזרחית ותושבת קנדה.

הנתבעת ואחותה הן הבעלים של דירה, שהנתבעת ביקשה למכור.

אין חולק כי בין הנתבעת לבין התובע סוכם כי שכר הטרחה עבור ייצוגה בעסקת המכר יעמוד על סך של 4,250 ₪ בתוספת מע"מ (אלא שהנתבעת טענה כי שכר הטרחה היה מותנה בכך שהעסקה תצא לפועל).

אף אין חולק כי לא נחתם הסכם שכר טרחה, והמסמכים הכתובים בהקשר לכך הם מיילים ששלחו התובע והנתבעת כדלקמן:

הנתבעת כתבה לתובע ביום 1.12.09 כך:

"To avoid any misunderstanding I want to get an agreement signed by you that you will be in complete control of this deal until the moment I'll receive the last payment from the buyer and I will pay you 0.5% of the price of the apartment at this time"

התובע כתב לנתבעת ביום 4.12.09 כך:

"הנני מאשר כי שכר הטרחה שעלייך לשלם לי במעמד חתימת החוזה עומד ע"ס של 4,250 ₪ + מע"מ"

וביום 13.12.09 התובע כתב לנתבעת:

"לבקשתך, הנני מסכים כי שכר טרחתי בגין עסקת המכר בסך של 4,250 ₪ + מע"מ, ישולם מתוך התשלום האחרון המגיע לך בעת מסירת הדירה לקונה".

4. התובע העיד כי הנתבעת יוצגה בתחילה על ידי עו"ד שוורץ, ובעקבות סכסוך שהתגלע בין השניים פנתה אליו כי ייצגה בעסקה.

אחותה של התובעת יוצגה על ידי עו"ד גלמן והרוכשים יוצגו ע"י עו"ד אמיר אליוב.

לפי עדותו, הוסכם כי הנתבעת תשלם לו סך של 4,250 ₪ בצירוף מע"מ. לבקשתה של התובעת ולפנים משורת הדין התובע הסכים ששכר הטרחה ישולם בגמר העסקה, במקביל לביצוע התשלום האחרון על ידי הרוכשים.

בסוף חודש 11/09 הסכימו הנתבעת ואחותה למכור את הדירה לרוכשים פוטנציאליים.

ביום 9.12.09 הצדדים הגיעו לנוסח חוזה מוסכם שהיה מקובל על שלושת עורכי הדין והנוסח המוסכם נחתם על ידי אחותה של התובעת ביום 13.12.09, בנוכחות בא כוחה, עו"ד גלמן.

לאחר שעו"ד אליוב נתן את הסכמתו לנוסח המוסכם, ועל מנת להבטיח שהרוכשים לא יחזרו בהם מהסכמתם לרכוש את הדירה, בפרק הזמן שיחלוף עד שהנתבעת תחתום על ההסכם בפני הקונסול, אמורים היו הרוכשים להתחייב כי במידה שיחזרו בהם מהסכמתם לרכוש את הדירה לפי הנוסח המוסכם, ישלמו למוכרות באמצעות פרקליטיהן את הוצאותיהן המשפטיות בסך של 5,000 ₪ לכל אחת (וסך הכול 10,000 ₪).

התובע צירף את אישורו של עו"ד אליוב לנוסח המוסכם, וכן את נוסח ההצהרה שביקש מהקונים.

הנוסח המוסכם כלל סעיף לפיו ככל שלא יהיה אישור מס שבח, יופקד סך של 200,000 ₪ (100,000 ₪ לכל אחת מהמוכרות) להבטחת תשלום המס האמור.

בסופו של דבר העסקה לא יצאה אל הפועל משום סירובה של הנתבעת לתנאי זה, וטענתה כי אין מקום לפיקדון העולה על 10,000 ₪. התובע ציין כי ניסה להסביר לנתבעת שסכום הפיקדון סביר לחלוטין –לשווא.

מאחר שהנתבעת חזרה בה מכוונתה מכור את הדירה, תוך שימוש בנימוקי סרק, פנה אליה התובע ביום 3.1.10, בדרישה לתשלום שכר הטרחה המוסכם. בתגובה, הודיעה הנתבעת ביום 7.1.10 כי היא מפסיקה את ייצוגה על ידי התובע.

התובע הציג מסמכים שונים הקשורים בפעולותיו בקשר לייצוגה של הנתבעת, ביניהם בקשה שהגיש ללשכת רישום המקרקעין, להזמנת תיק מארכיון הלשכה, פניותיו לעו"ד אליוב עם טיוטת הסכם המכר, מענה לב"כ הקונים, תשובותיו לעו"ד גלמן בנושא המתנת הצדדים לחתימת הנתבעת ומכתביו השונים לנתבעת.

תצהיר הנתבעת

5. הנתבעת העידה כי בינה לבין התובע הוסכם בכתב, באמצעות הדואר האלקטרוני, ובעל פה, ששכר הטרחה בסך של 4,250 ₪ בתוספת מע"מ ישולם עם גמר העסקה, במידה שהעסקה תושלם, ובמקביל לביצוע התשלום האחרון על ידי הרוכשים.

בסופו של דבר, העסקה לא יצאה אל הפועל, זאת עקב דרישות תמוהות שהתובע העלה.

הנתבעת העלתה טענות הנוגעות למס השבח:

לטענתה, במהלך המשא ומתן התובע ציין כי לא תידרש לתשלום מס שבח. משכך, מצאה כי דרישתו להפקיד סך של 200,000 ₪ להבטחת תשלום מס שבח נראתה תמוהה, והעלתה אצלה חשד.

מאחר שנדרש פיקדון לא ריאלי, הנוסח המוסכם לא אושר על ידי הנתבעת.

הנתבעת העידה כי לאחר שנוכחה לדעת שהתובע אינו חוזר מהדרישה להפקת הפיקדון, ולנוכח התנהלותו, הודיעה לו על הפסקת הייצוג. מאחר שהסכם שכר הטרחה הותנה בחתימת הסכם, הרי שלא קמה חובת תשלום.

הנתבעת הוסיפה וציינה כי הסתמכה על הסכם שכר הטרחה ועל כך שהותנה בחתימת עסקה בפועל.

הדיון

6. בדיון שהתקיים נחקרו התובע והנתבעת. עדה נוספת שהנתבעת הציגה את תצהירה, לא התייצבה.

7. התובע אישר כי לא נחתם הסכם שכר טרחה בינו לבין הנתבעת, וכי אכן הוסכם ששכר הטרחה ישולם בגמר העסקה, מהתשלום האחרון המגיע מהרוכשים. התובע העיד כי לא צפה שיהיו קשיים בהשלמת העסקה, מאחר שמיד לאחר שהחל בטיפול שוחח עם עו"ד גלמן (ב"כ האחות) והבין כי אין קשיים. לפיכך, לא סבר שקיים קושי בהתניה כי שכר הטרחה יתקבל מהתשלום האחרון. לו סבר שקיימים קשיים, לא היה משקיע את העבודה שהושקעה על ידו בהסכם. התובע שב וציין כי הדרישה להפקדת סך של 200,000 ₪ (כאשר חלקה של התובעת – מחצית), הייתה של ב"כ הרוכשים, ונימק מדוע דרישה זו נראתה לו סבירה.

8. הנתבעת אישרה כי אכן התנגדה להפקדת סך של 200,000 ₪. הנתבעת הפנתה לכך שבזיכרון הדברים שנחתם עם הרוכשים דובר על הפקדה בסך של 50,000 ₪ בלבד. הנתבעת ציינה כי שוחחה עם התובע פעם אחת בלבד טלפונית, ולאחר שהתובע הרים את קולו, ולא נתן לה לדבר, לא התקשרה אליו יותר. הנתבעת שבה ותלתה את הסיבה לכך שהעסקה לא יצאה אל הפועל בהתנהגותו של התובע, הן בדרישת ההוצאות מהרוכשים (דרישה שהתובע הסביר את הרקע לה – בתצהירו כפי שפורט לעיל), והן בנושא הפיקדון. הנתבעת אישרה כי הדירה לא נמכרה עד היום. הסיבה לכך, כפי שציינה בחקירתה הנגדית, היא התנהלותו של התובע. בחקירתה החוזרת, היא פירטה כי בשלב מסוים חשבה למכור את הדירה, אך כרגע כיוון המחשבה שונה משום שהיא שוקלת לחזור ארצה. לשאלת התובע, האם היא סבורה שהיה עליה לשלם שכר טרחה לו העסקה לא הייתה יוצאת אל הפועל מסיבות שאינן קשורות בתובע, השיבה הנתבעת כי הסיכום היה שהיא תשלם מעת שהעסקה תתקיים, ומעת שהעסקה לא התקיימה, אין מקום לשלם שכר טרחה, תהא הסיבה לכישלון העסקה אשר תהא.

הכרעה

9. בשים לב לעדויות שנשמעו ולכלל טענות הצדדים, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך כולל של 1,800 ₪.

סכום זה ישולם בתוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום, ט"ו אייר תשע"ב, 07 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

5 מתוך 5