הדפסה

ת"ק 51609-12-10 רבי נ' בריכות שחייה לייף בע"מ ואח'

בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו
ת"ק 51609-12-10 רבי נ' בריכות שחייה לייף בע"מ ואח'

26 יולי 2011

בפני כב' השופטת אושרי פרוסט-פרנקל
התובע
ליאור רבי

נגד

הנתבעים

  1. בריכות שחייה לייף בע"מ
  2. רועי בן נסים

<#2#>
נוכחים:
התובע בעצמו
הנתבע 2 בעצמו
פרוטוקול

התובע מוזהר כחוק ומעיד:
אני חוזר על האמור בכתב התביעה. אין לי הסכם עם הנתבעת, נשלחתי ממקום עבודתי לעשות את הקורס אצל הנתבעת. הלימודים היו בימי ששי. אני עוסק כטכנאי של מכוני כושר על פי הזמנות עבודה שזה בדרך כלל בימי ששי בזמן הפנוי שיש לי. כשהגעתי לעבודה ההתניה הראשונה היתה שאני חייב לעבור את הקורס כדי שיהיה לי רשיון ובלי זה , אני לא יכול לעבוד. המעסיק שילם את הקורס, אך לדעתי הוא לא שילם. למדתי 9 חודשים, יום בשבוע ולאחר מכן זה היה גם פעמיים.
אחרי 4 ימים מצאתי עבודה במקום אחר בשכר נמוך.

חקירה נגדית:
ש. האם נכחת בכל השיעורים?
ת. אתה יודע שכן.

הנתבע מוזהר כחוק ומעיד:
אני אחד מבעלי החברה, עשתה קשר עם החברה שהעסיקה את התובע, היינו אמורים להעביר קורס במתקני החברה במקום שהתובע עבד. לצערי, מתואר בכתב ההגנה את שארע. בסיום הקורס יש בחינה של משרד הבריאות וזה לא הסכים לקיים את הקורס.
אני ביקשתי בתחילת כתב ההגנה להוריד את שמי מכתב התביעה.
אין חקירה חוזרת.

<#3#>
פסק דין

זוהי תביעה כספית בסך 30,000 ₪ אותה הגיש התובע, אשר עבד בחברת מוסדות חינוך, תרבות ושיקום שכונות בתל אביב ונשלח מטעמה לקורס מפעילי בריכות אצל הנתבעת 1 ולטענתו עמד בהצלחה בדרישות הקורס. הקורס נמשך במשך 9 חודשים, יום בשבוע ובסופו לא הוענקה לו תעודת מפעיל בריכות מטעם משרד הבריאות כיוון שהנתבעת לא הוכרה על ידי משרד הבריאות.
מעדותו עולה, כי מי שרשם אותו לקורס הינה מעבידתו בתקופה הרלוונטית שאף היתה אמורה לשלם את עלותו.
טוען התובע, כי כתוצאה מהפרת ההתקשרות הוא פוטר מעבודתו בשל אי התאמה, ואי קבלת ההסמכה, לאחר שהוציא הוצאות נסיעה, הפסיד עבודה בימי ששי כטכנאי מכוני כושר. התובע מפרט כי החל את עבודתו אצל המעבידה כמנהל אחזקה, כאשר המעבידה הפעילה בריכות ברחבי הארץ וסוכם עם המעביד שהוא ישתלב בקורס מפעילי בריכות ויועסק ככזה אצלם.
הנזק לו עותר התובע הינו כדלקמן:
עלות קורס חליפי 3,670 ₪, הפסד השתכרות 9 חודשים בהם השתכר 2,000 ₪ בכל חודש – 18,000 ₪, הפסד תנאים סוציאליים 5,749 ₪, הפסד זמן ודלק 850 ₪ ועגמת נפש 8,000 ₪.

הנתבע 2 טוען, כי אין יריבות בינו לבין התובע, אלא עם הנתבעת 1 ומבקש למחקו מכתב התביעה.
ההתקשרות היתה עם המעבידה של התובע ולא עם התובע ובזמן הקורס היה פיקוח של משרד הבריאות ורק כשבוע לפני סיומו הודיע משרד הבריאות על ביטול האישור.

מהעדויות אשר הובאו בפני עולה, כי התובע התחיל לעבוד כמנהל אחזקה בחברת מוסדות חינוך ואין כל אישור בכתב ו/או ראיה אחרת לטענתו, כי הוסכם עם המעביד שהוא ישתלב בסיום הקורס כמפעיל בריכות. כמו כן, אין כל ראיה לכך שמכתב הפסקת העבודה נובע מאי סיום הקורס וקבלת התעודה. התובע לא העיד מי מטעם המעביד שיאשר כי עבודתו הופסקה בשל אי קבלת התעודה ולטענתו, הרי התקבל לעבודה כמנהל אחזקה. לא נאמר בכל מקום שהוא, כי תנאי להמשך עבודתו הינו קבלת תעודה של מפעיל בריכות.

המעבידה היא שהתקשרה עם הנתבעת ולא הובאו בפני תנאי ההתקשרות וחובות הנתבעת כלפי התובע.

התובע העיד, כי 4 ימים לאחר פיטוריו מצא מקום עבודה אחר, אמנם לטענתו בשכר נמוך ב-2,000 ₪ לחודש אך אין כל ראיה לסיבה שגרמה לכך.
טוען התובע, כי בימי הקורס, ימי ששי הינו נוהג לעבוד כטכנאי עצמאי בחדרי כושר, אך לא הובאה כל ראיה בפני כי הוזמנה ממנו עבודה שאותה הוא לא ביצע בימי הקורס.
בכל מקרה, מי ששילם את דמי הקורס ומתי שהתקשר עם הנתבעת היא התובעת, אשר לא תבעה דבר והרי התובע היה אמור לעבור בחינה בסיום הקורס ואין שום הוכחה שהיה עובר אותה אילו התקיימה.

אני דוחה את התביעה ללא צו להוצאות.

זכות ערעור תוך 45 יום.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ד תמוז תשע"א, 26/07/2011 במעמד הנוכחים.

אושרי פרוסט-פרנקל, שופטת

1

3