הדפסה

ת"פ 87-09 מ.י. משרד התמ"ת מחלקה משפטית-עו"ז נ' כהן אהרון

בית דין אזורי לעבודה בירושלים
ת"פ 87-09 מ.י. משרד התמ"ת מחלקה משפטית-עו"ז נ' כהן אהרון

08 ספטמבר 2011

בפני כב' השופטת דיתה פרוז'ינין - נשיאה

מדינת ישראל - משרד התעשיה המסחר והתעסוקה

המאשימה

נגד

כהן אהרון

הנאשם
<#2#>
נוכחים:
בא כוח מאשימה עו"ד אייל נון
בא כוח נאשמים עו"ד שמעון כהן
נאשם 1 כהן אהרון

פרוטוקול

ב"כ המאשימה טוען לעונש:
כתב האישום בתיק זה הוגש ביום 8/7/09 לאחר שהנאשם ביקש להישפט בגין הקנסות שהוטלו עליו בגין העבירות המפורטות בכתב האישום. הבקשה להישפט הוגשה ביום 2/10/05, הקנסות המקוריים עמדו על סך 50,000 ₪, אין לנאשם עבירות נוספות או קודמות, ומאחר שהעבירות בוצעו על ידו שלא במסגרת משלח ידו, הקנס המירבי עומד על סך 58,400 לכל עובד, ובסך הכל 292,000 ₪. לעניין מטרות הענישה בתיקי עובדי זרים אני מפנה לע"פ 1001/01 מ"י נ' נפתלי ניסים, שם ציין בית הדין הארצי לעבודה כי העבירה היא עבירה חמורה, והעסקת עובדים זרים היא בעיה חברתית ומוסרית, וכן פוגעת בעקרונות היסוד של מדינת ישראל. כן אפנה לע"פ 15/05 אור שלום, שם הובהר כי יש להחמיר בענישה בעניינים אלה בשל היותה עבירה הנעברת ממניעים כלכליים גרידא.
בתיק זה בחר הנאשם שלא לשלם את הקנס המינהלי אלא לנהל הליך ארוך בבית המשפט, וכמצוות חוק העבירות המנהליות כבר קבע בית הדין הארצי לעבודה מספר פעמים כי למעט נסיבות חריגות ומיוחדות אין לגזור קנס הנמוך מהקנס המינהלי למי שניהל הליך משפטי והורשע. אני מפנה לע"פ 38980-04-10 עמרם רון, וכן לע"פ 21926-06-10 דב מגן. הפסיקה בפרשת ניסים הסבירה שהטעם לדברים שאין להתיר מצב בו מי שלא שילם קנס ונשפט יזכה ליתרון על פני מי שלא מנהל הליך ומשלם את הקנס, רק בשל כך שביקש להישפט, וזוהי תכלית הוראת הדין בעניין זה. עוד ציין בית הדין הארצי לעבודה שאין להטיל קנסות נמוכים או סמליים ללא נימוקים, מפנה לע"פ 27/07 טסה, וכן ע"פ 4/03 תמרי ברוך.
בעניינו הנאשם בחר לנהל הליך הוכחות מלא, במסגרת ההליך העלה טענות הנוגדות את השכל הישר, שכל מטרתן הייתה להסיר אחריות פלילית מעצמו, תוך הבאת עדויות סותרות ובלתי משכנעות על מנת להקשות על בית הדין לעשות צדק.
לעניין גישתו של מותב נכבד זה אפנה לצורך הדוגמא למקרה בו בגין העסקת שני עובדים זרים הורשע הנאשם לאחר ניהול הליך הוכחות, גזר מותב זה קנס של 90,000 ₪, ובקשה לעכב את ביצוע הקנס עד לדיון בערעור נדחתה – ת"פ (י-ם) 199/08 אליהו סיני. עוד אפנה לדוגמא והיקש לגזר דינו של נשיא ביה"ד הארצי לעבודה בב"ש, כב' השופט שפיצר אשר השית על נאשם שניהל הליך משפטי מלא בנסיבות דומות, ועל אף שבאותו מקרה היו נסיבות אישיות מקלות, והייתה זו עבירה ראשונה של אותו נאשם, קנס פי 10 מהקנס המקורי – ת"פ (ב"ש) 1048/05 אלקרינאווי.
לנוכח העולה מן האמור, תבקש המאשימה להשית על הנאשם קנס בשיעור של 40% מהקנס המקורי בגין עבירה זו, דהיינו בסך הכל 116,000 ₪, כן מתבקש בית הדין להורות לנאשם לחתום על התחייבות בגובה הקנס המירבי (58,400), להימנע מביצוע העבירות נשוא כתב האישום למשך 3 שנים מהיום.

ב"כ הנאשם טוען לעונש:
אכן הובאו על ידי חברי מספר פסקי דין, ואולם פסקי הדין אשר הובאו על ידי חברי הם החריגים לכלל, קרי הם המחמירים ואף מחמירים מאוד.
בתיק דנן, לא זה המקרה. ראשית, מאז מועד ביצוע העבירה חלף זמן רב מאוד, ויש לכך משקל די מהותי לעניין גזר הדין. כמו כן, לא מדובר בנאשם שדפוס ההתנהגות שלו הוא קבוע וכרוני בכך שהינו מעסיק שוהים בלתי חוקיים. הנאשם הוא לא קבלן, הנאשם מעד מעידה חד פעמית, ולנאשם עבר נקי לחלוטין, הנאשם הינו פנסיונר אשר עבד בשירות המדינה שנים רבות. הנאשם משתכר כיום בשכר די נמוך מהפנסיה שלו ושל בת זוגתו שגם היא בפנסיה, ומהשכר הנמוך שהם משתכרים ביחד הינם עוזרים לילדיהם ככל שהם יכולים, כך שבסופו של יום לא נותר הרבה לנאשם מבחינה כלכלית, וניתן גם לומר שהנאשם מבחינה כלכלית נמצא ברף התחתון.
אבקש להגיש מסמכים לעניין מצבו הרפואי של הנאשם, הנאשם סובל מיתר לחץ דם מזה 10 שנים, ממחלת לב וכן מצינתור שעבר בעקבות מחלת הלב.
אכן, בית הדין הרשיע את הנאשם בתיק דנן, ואולם נושא העניין היה 5 עובדים, כאשר בפועל הקשר הישיר בין הנאשם לבין עובדים היה עם עובד אחד בלבד, הגם שבסופו של דבר הורשע הנאשם לגבי הכלל. יש לגזור למעשה את הקנס גם בהתחשב בכך שלמעשה היה קשר ישיר אך ורק עם עובד אחד מתוך ה- 5, ו- 4 מהם הנאשם כלל לא הכיר. לאור זאת אבקש להשית על הנאשם את הקנס על פי שיקול דעת בית הדין, כך שהקנס יהיה נמוך ככל הניתן, כיוון שבדבריי רואים את הנסיבות החריגות שאכן כן בית הדין יכול במצב דנן ליתן קנס בגובה שיהיה נמוך מהקנס המינהלי.

הנאשם:
הכרעת את הדין ובשלב זה אין אני מערער אחר קביעות בית הדין וההחלטות. עם זאת, על פי הדין וההלכה מדובר בהרשעה המבוססת על חזקה, וחזקה זו ניתנת לסתירה ככל שמדובר בהעסקת עובד זר ללא היתר. אני מצטער על כך שלא הצלחתי לשכנע את בית הדין ועמדתי לא התקבלה. הרישום של הדירה הוא על שמי, אך בני חסר היכולת הכלכלית משתמש בה עבור משפחתו ברוכת הילדים באופן בלעדי ללא כל תמורה, הרישום אף הוא חזקה בעניינו ונמצא כי שתי חזקות הכריעו לחובתי. הרישום הוא פורמלי בעניין זה, מי שמחזיק בפועל, ולמעשה מי שבדירה כאמור זה בני תמיר. בית הדין קבע את חובתי לעבירה, אך בשלב זה של הטיעונים לעונש ולפני שבית הדין יגזור את הדין אבקש להביא את השיקולים הבאים בחשבון:
א. החוק מטיל על רשויות התביעה נטל הוכחות מזערי בלבד שלא מקובל בעבירות פליליות, ונמצא כי אדם תמים דרך עלול ליפול במלתעות החוק ולא יכול להיוושע.
ב. אמת הדבר, וגם אם הצלחתי לשכנע את בית הדין, ההתקשרות הראשונית נעשתה עם קבלן שהתחייב לפעול לפי חוקי המדינה, אך זה ברח לו והותיר אותי בפני שוקת שבורה.
ג. בית הדין קבע כי נהגתי בעצימת עיניים, אולם יש לזכור כי אינני קבלן, אינני מעסיק עובדים ואינני מבצע כלל וכלל עבודות שיפוצים, לא שלי ולא של אחרים.
ד. כל מבוקשי היה לבצע שיפוץ הכרחי בדירה המשמשת באופן בלעדי את בני ובני משפחתו.
ה. בנסיבות העניין עדיין קיים יסוד של תום לב שיש להביאו בחשבון. התנהגותי אינה מצביעה על חוסר תום לב או כוונה פלילית אף בדרגה הנמוכה של היסוד הנפשי, לא ביקשתי להפיק רווח, תועלת או חסרון כיס, וניתן למבצעים תשלום מלא. גם אם לא הייתה הקפדה יתרה וזהירות מירבית לבדוק אם יש בידי כל עובד היתר כדין, וכי הקבלן המבצע ממלא אחר כל הוראות החוק, יש לזכור כי אין מדובר במעביד שגרתי אלא באדם אשר לראשונה הוא מזמין עבודות שיפוץ.
ו. על כך מגיע לי עונש לאחר שבית הדין הכריע את הדין לחובתי.
ז. אבקש להתחשב בגזר הדין כי אני צייתן לחוקי המדינה, ואין לי הרשעות קודמות.
ח. אני מבין את המגמה להילחם בתופעה של העסקת עובדים זרים ללא היתר, אולם לעניין העונש שיש להשית על מי שהורשע בעבירה, יש לבחון כל מקרה לגופו ולפי נסיבותיו.
ט. אני ואשתי הננו פנסיונרים המקבלים גמלה נמוכה, ואנו עושים כמיטב יכולתנו כמו הורים טובים ונאמנים לעזור לשני הילדים שלנו שידם אינה משגת כדי לפרנס את משפחותיהם. לבן תמיר 4 ילדים והוא מצפה ללידה חמישית, אשתו אינה עובדת ואין שכרו מספק את מחיית בני משפחתו, משום כך הוא מחזיק בדירה הרשומה על שמי ללא כל תמורה. בן שני, תלמיד ישיבה, אשתו אינה עובדת ויש להם 4 ילדים, ואין שכרו מספק מחיית בני משפחתו, ואני תומך בהם.
י. מבחינה רפואית, מזה כ- 10 שנים אני סובל מיתר לחץ דם ומקבל תרופות באופן קבוע. בשנת 2003 מצבי החמיר ועברתי צינתור לבבי ומאז אני מטופל בתרופות.
יא. מצבי הכלכלי אינו מאפשר לי יותר מקיום מינימלי וחיים מהיד אל הפה, וגם העזרה לילדים זה מעבר לכוחותינו, כל קנס שיוטל עלי יהיה עבורי ועבור בני משפחתי מכה קשה ומכרעת שלא אוכל להתאושש ממנה.
יב. מצורפים אישורים רפואיים.
יג. אם אין מנוס מהטלת קנס, אבקש שיהיה זה קנס סימלי בלבד.

מדובר ב- 5 עובדים, כאשר אף עובד לא הזכיר את שמי, ובני מאז שפנו אליו לחקירות קיבל על עצמו את כל העניין שבאחריותו, ולמעשה אני עומד ונשפט על עבירה שלא אני אישית ביצעתי אותה, אך הדירה על שמי כמו שכתבתי.

<#3#>
גזר דין

1. ביום 26/6/11 הורשע הנאשם בהעסקת 5 עובדים זרים בלא היתר, עבירות על סעיפים 1(יג), 2(א)(1) ו- 2(א)(2) לחוק עובדים זרים תשנ"א-1991. העסקת עובדים זרים ללא היתר הינה עבירה חמורה, וכבר נפסק לא אחת כי זוהי עבירה כלכלית ביסודה, וכי הדרך הנאותה להילחם בעבירה מעין זו הינה על ידי פגיעה בכיסו של עובר העבירה, שכן כאמור העבירה נעשתה כדי להשיג יתרון כלכלי. עוד נפסק, כי העסקתם של עובדים זרים בלא היתר פוגעת בשוק העבודה בישראל ובפרנסתם של עובדים ישראלים.

2. בענייננו, נעברה עבירה ביום 19/10/03, והעובדים נמצאו בדירה הרשומה על שמו של הנאשם. הנאשם לא עבר את העבירה במסגרת משלח ידו, אלא במהלך עבודות שיפוצים בדירה. כמו כן, הנאשם ורעייתו הינם גמלאים, והנאשם לוקה בבריאותו. כל אלה יש בהם כדי להקל בעונשו של הנאשם. כמו כן, מדובר בעבירה ראשונה, ולא הובא לידיעתי כי הנאשם עבר עבירות נוספות לא לפני שנעברה העבירה מושא גזר דין זה, ולא לאחר מכן. יחד עם זאת, כאמור, מדובר בעבירה חמורה שנגזרים בגינה קנסות כבדים לא אחת, מה גם שבית הדין הארצי פסק לא אחת כי אין להטיל על נאשמים בעבירות מעין אלה קנסות הנמוכים מהקנס המינהלי שהוטל עליהם. בענייננו אכן התנהל הליך ארוך שבסופו כאמור הורשע הנאשם.

3. לאחר ששקלתי את כל אלה, אני גוזרת על הנאשם קנס בסך של 65,000 ₪. הקנס ישולם ב- 45 תשלומים שווים, כאשר התשלום הראשון ישולם ביום 1/12/11, והתשלומים האחרים בכל 1 בחודש בחודשים העוקבים.

4. בנוסף לאמור לעיל, ובהתאם להוראות סעיף 72 לחוק העונשין, יהא על הנאשם לחתום על התחייבות בבית הדין עד ליום 27/9/11 להימנע מעבירה כדלקמן:
א. ההתחייבות תהיה למשך 3 שנים להיום, כלומר תהיה בתוקף עד ליום 8/9/2014.
ב. ההתחייבות הינה להימנע מלעבור עבירה על סעיף 2(א) לחוק עובדים זרים.
ג. ההתחייבות הינה על סך 10,000 ₪ לגבי כל עבירה על הסעיף האמור ולגבי כל עובד שלגביו תעבר העבירה.
<#4#>

ניתנה והודעה היום ט' אלול תשע"א, 08/09/2011 במעמד הנוכחים.

דיתה פרוז'ינין, נשיאה

32

36