הדפסה

ת"פ 3564-06 מ.י. לשכת תביעות מרחב שפלה - שלוחת נ' קסהון

בית משפט השלום בראשון לציון

ת"פ 1908/06 מ.י. לשכת תביעות מרחב שפלה - שלוחת ראשל"צ נ' קסהון
ת"פ 3564/06 מ.י. לשכת תביעות מרחב שפלה - שלוחת ראשל"צ נ' קסהון
בפני כב' השופט רפי ארניה

בעניין:
מ.י. לשכת תביעות מרחב שפלה – שלוחת ראשל"צ

ע"י ב"כ עו"ד חן אסט
המאשימה

נגד

נתן קסהון

ע"י ב"כ עו"ד הגר אמר
הנאשם

הכרעת דין
אני מזכה את הנאשם מהעבירות המיוחסות לו בכתבי האישום.
כתבי האישום
כנגד הנאשם הוגשו שני כתבי אישום המייחסים לו עבירות של תקיפת סתם, תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, תקיפת והעלבת עובד ציבור והסגת גבול.
בהתאם לכתב האישום בת.פ. 1908/06 ביום 4.9.2004 הגיע אמבולנס של מד"א לרח' אחד העם פינת ירושלים בראשל"צ עקב דיווח על תאונת דרכים.
משהגיע האמבולנס למקום הבחין הפרמדיק יעקב מור (להלן: "מור") בנאשם שכוב על הריצפה. הנאשם הועלה על אמבולנס לצורך פינויו מבית החולים, ואולם סירב לכך אך גם סירב לצאת מהאמבולנס. בהמשך, הנאשם גם דחף את מור בשתי ידיו.
למקום הגיע השוטר עידן שרויט (להלן: "שרויט"), אשר ניסה לשוחח עם הנאשם. בשלב זה, הנאשם היכה את מור בשנית באמצעות אגרופו, בחזה.
לאחר מכן, החל הנאשם להשתולל ודחף את שרויט, והיכה בו באמצעות אגרופו בפניו.
(להלן: "האירוע הראשון").
בהתאם לכתב האישום בת.פ. 3564/06 בתאריך 16.7.2005 הוזעק צוות נט"ן המורכב ממור ושלומי גרייצר (להלן: "גרייצר") לרח' הרב עוזיאל 10 בראשל"צ על מנת לטפל בנאשם אשר פירכס. משהגיע הצוות לבית, שכב הנאשם על הריצפה. הנאשם קפץ לעברו של מור, דחפו והחל להכותו בבעיטות ואגרופים לפלג גופו העליון.
הצוות נס מהבית ושב לאמבולנס. הנאשם טיפס יחד עם אחרים על האמבולנס, עקר מוט רוחב אשר היה מחובר לאמבולנס, והכניס אותו בין גלגלי האמבולנס, על מנת למנוע מהצוות לעזוב את המקום. הנאשם אף החזיק באבן וחבט באמצעותה על חלון האמבולנס. בעקבות אירועים אלה מור החיש למקום כוחות משטרה.
בתחנת המשטרה, משהבחין הנאשם באמבולנס ובצוות, קפץ על חלקו הקדמי של האמבולנס.
(להלן: "האירוע השני").
טענות ההגנה
בישיבת יום 17.1.2008 נמסרה תשובת הנאשם לכתב האישום. הנאשם כפר במיוחס לו בכתבי האישום, פרט לאמור להלן.
(א) ביחס לאישום בת.פ. 1906/06, הנאשם הודה כי סירב להתפנות, וטען שהחובש הוא שתקף אותו.
(ב) באשר לאישום בת.פ. 3564/06, הנאשם טען כי הותקף על ידי החובש. עוד טען הנאשם כי יום קודם לאירוע הוזרק לו חומר הרדמה ועקב כך אינו זוכר מה עשה.
(ג) באשר לאירוע בתחנת המשטרה הנאשם הודה כי חסם לאמבולנס את הדרך שכן הותקף על ידי החובשים, אך לא השיג גבול.
ביום 27.6.2010, בעיצומה של פרשת ההוכחות נמסרה בקשה לתיקון הכפירה, וזאת לאחר קבלת חוו"ד רפואית בענייננו של הנאשם.
בהתאם לאמור בהודעה:
"האירועים הנטענים בכתבי האישום המיוחסים לנאשם הופיעו לאחר סידרה של התקפים אפילפטיים בהם לקה הנאשם וכתוצאה מכך היה נתון במצב פוסט איקטלי, ולכן לא היה אחראי למעשיו בעת ביצוע העבירות".
בישיבת יום 13.7.2010 הבהירה הסניגורית את תשובתה (עמ' 70 לפרוט'), כדלקמן:
"כשאני נשאלת האם הטענה היא ביצעתי ולא הייתי אחראי או גם אם ביצעתי לא הייתי אחראי, אני משיבה שהסיבה מאוד פשוטה. הנאשם לא זוכר. הנאשם לא יכול להגיד, גם כשנשאל במשטרה האם נתת אגרוף, הוא אומר יכול להיות. הטענה היא שהנאשם איננו זוכר אם ביצע את המעשים המיוחסים לו בכתבי האישום"
ובהמשך, בעמ' 71:
"הנאשם לא היה אחראי למעשיו מחמת שבאותה עת היה במצב פוסט אקטלי כפי שמפורט בחוות דעת הרפואית מטעם ההגנה...בזמן האירועים המתוארים בכתב האישום, הנאשם אכן שתה אלכוהול, זה עולה מחומר הראיות, וזה משהו שהנאשם זוכר, כי באותה תקופה שתה אלכוהול, דבר שעזר לו להתמודד עם המחלה שלו".
מבוא רפואי כללי: מחלת האפילפסיה והשלב הפוסט איקטלי
אפילפסיה (שמה העברי: כִּפְיוֹן) היא הפרעה נוירולוגית שכיחה המתבטאת בהתקפים קצרים, יחסית, אך חוזרים ונשנים.
בזמן התקף אפילפטי משתבשת הפעילות החשמלית של המוח בשל התפרקויות חשמליות.
קיימים התקפים אפילפטיים משני סוגים.
האחד, מסוג "גראנד מאל", (התקף כללי) שהינה הפרעה חשמלית בכל קליפת המוח בבת אחת. ההתקף בגינה מתבטא באיבוד הכרה ולרוב, גם בהתכווצויות לא רצוניות של הגפיים.
השני, התקף קטן, הידוע גם כ"פטיט מאל", או התקף ממוקד מרוכב (complex partial seizures) – הפרעה חשמלית בחלק קטן של קליפת המוח, ללא אובדן הכרה ונפילה לריצפה. לאחר הפעולה ישנה אמנזיה לאירוע.
(ר' כרמי, "בריאות ומשפט" (2003), עמ' 858, וכן השווה: תפ"ח (ת"א) 1021/05 מ"י נ' מאירי עמ' 143-142).
בהתאם לנ/3, חוות דעתו של הנוירולוג ד"ר אילן בלט אשר הוגשה מטעם ההגנה, לאחר התקף אפילפטי פירכוסי כללי המוח אינו חוזר לפעילות תקינה, אלא קיים מצב המכונה "פוסט איקטלי", כלומר "שלאחר התקף", המתאפיין בטשטוש, בלבול, חוסר תובנה, התנהגות חסרת שליטה שלעיתים היא תוקפנית, בייחוד אם מנסים לרסן את החולה והוא חש מאויים.
במצב זה, אין לחולה תובנה למצבו ולסיטואציה שבה הוא נמצא ובדרך כלל קיימת אמנזיה (חוסר זיכרון) לתקופה זו. לאחר מכן, החולה שב למצב תפקודי תקין.
המצב הפוסט איקטלי נמשך שעות ואף מספר ימים, במיוחד אם הוא מופיע לאחר מספר התקפים אפילפטיים או לאחר התקף אפילפטי ממושך.
בהתאם לנ/3, במצב פוסט איקטלי תתכן אף התנהגות קיצונית יותר, חסרת שיפוט, המגיעה לדרגה של מצב פסיכוטי.
מבוא רפואי קונקרטי: מצבו הרפואי של הנאשם
אין חולק כי הנאשם הינו חולה אפילפסיה עם התקפים פרכוסיים כלליים, משנת 2002. הנאשם התכחש לאבחנה זו משך תקופה ממושכת, לא נטל את הטיפול התרופתי כפי שהומלץ לו על ידי הרופאים, ובנוסף נהג לשתות אלכוהול. כתוצאה מכך הוא סבל בשנים 2004-2005 מהתקפים אפילפטיים מרובים ותכופים, חלקם בצרורות של מספר התקפים באותו יום.
התיעוד הרפואי הקיים בתיק בית המשפט (ת/20) מגלה את העובדות הבאות:
(א) ביום 5.10.2003 התקבל לבי"ח "אסף הרופא" עקב איבוד הכרה לאחר שחזר מבילוי במועדון שם שתה 5-6 בירות. אינו זוכר את אירוע איבוד ההכרה. אינו מטופל באופן מסודר. שוחרר לאחר יומיים, עם המלצות להמשך טיפול תרופתי בשים לב למחלתו.
(ב) ביום 26.3.2004 התקבל לבי"ח "אסף הרופא" עקב סדרה של התקפים אפילפטיים. במהלך אישפוזו פיתח אי שקט פסיכומוטורי (קרוב לוודאי "פוסטאיקטל פסיכוזיס") וקיבל תרופות הרגעה. שוחרר כעבור יומיים.
(ג) ביום 10.4.2004 התקבל לבי"ח "אסף הרופא" עקב סדרה של התקפים, הנובעים מאי נטילה באופן סדיר של תרופותיו. גם הפעם פיתח אי שקט פסיכומוטורי הנובע מפוסטאיקטל פסיכוזיס, טופל בתרופות הרגעה ושוחרר כעבור שלושה ימים.
(ד) ביום 26.6.2004 התקבל לבי"ח "אסף הרופא" לאחר שנמצא ברחוב ללא הכרה. נמצא כי במהלך אישפוזו לא נצפו פירכוסים. אובחן כי בעייתו העיקרית הינה פירכוסים החוזרים על רקע אי נטילת התרופה ושתיית אלכוהול.
(ה) ביום 11.7.2004 התקבל לבי"ח "אסף הרופא" עקב ריבוי התקפים אפילפטיים. אושפז עקב אובדן הכרה ותנועות בלתי רצוניות בארבעת הגפיים.
(ו) ביום 26.11.2004 התקבל לבי"ח "איכילוב", בשעה 05:19, לאחר שנמצא על יד מועדון מחוסר הכרה עם תנועות בלתי רצוניות בארבע גפיים, ונדף ממנו ריח אלכוהול. אמו תיארה (ת/22) התקפים שכללו בעיטות והטחת ראש בקיר. במהלך אישפוזו נצפה אירוע ממושך בן כ – 20 דקות שהתבטא בתנועות בלתי רצוניות וחוסר תגובה לסביבה. האירוע אובחן כ – non epileptic seizure. הממצא בעניינו היה כי לא ניתן לשלול שילוב של התקפים אפילפטיים ולא אפילפטים.
כמו כן, קיים תיעוד לאירועים הבאים:
(א) ביום האירוע הראשון, מספר דקות לאחר חקירתו במשטרה חווה הנאשם, עוד בתחנת המשטרה, התקף אפילפטי. הוא התמוטט, פרפר בכל הגוף ולא יצר קשר. הוזמן צוות מד"א שפינה אותו לביה"ד (זכ"ד ת/6, עמ' 32 לפרוט') .
(ב) במהלך האירוע השני, הנאשם ניסה לקפוץ מהחלון אך נוכחים במקום הצליחו לעצור אותו. למחרת האירוע השני,