הדפסה

ת"א 8132-08 בלוך ואח' נ' אטיאה ואח'

בית משפט השלום בנתניה

19 ינואר 2012
ת"א 8132-08 בלוך ואח' נ' אטיאה ואח'

בפני
כב' השופטת ד"ר איריס רבינוביץ ברון

התובעים

1.לואיס בארי בלוך
2.אנדריאה רו בלוך
עו"ד לפאיר

נגד

הנתבעים

1.רפאל אטיאה
2.רומן אניסימוב
עו"ד קריטנשטיין

פסק דין חלקי

מבוא
1. התביעה שבפני , הוגשה על ידי התובעים ה"ה לואיס ואנדריאה בלוך כנגד הנתבעים ה"ה רפאל אטיאה ורומן אניסמוב שהם קבלני בניין. התובעים רכשו מהנתבעים דירה באזור נת/600 בדרום נתניה, חלקה 191, גוש 8247, בקומה 14 בתמורה לסך של 930,000$ (להלן: "הדירה") ובין הצדדים נערך הסכם מיום 14.12.08 (להלן: "ההסכם").
התביעה הוגשה כתביעה חוזית לאכיפת חוזה, למסירת חזקה בדירה ולסעד כספי.
במסגרת ההליך, הצדדים הגיעו להסדר דיוני, שקיבל תוקף של פסק דין חלקי ביום 4.8.09 (להלן: "ההסדר הדיוני"), לפיו תימסר לתובעים החזקה בדירה וכי בית המשפט יכריע במחלוקות הכספיות שנותרו בין הצדדים.
2. בדיון ההוכחות נחקרו המצהיר מטעם התובעים, עו"ד שטוסל, אשר התובעים, ה"ה בלוך, המתגוררים באנגליה, ייפו את כוחו להתקשר בשמם בהסכם המכר. כמו כן, נחקרו המצהירים מטעם הנתבעים, הנתבע 1, מר רפאל אטיאה, הגב' אורית בוארון וכן רו"ח קליין אשר הנתבעים הגישו חוות דעת מומחה שנערכה על ידו.

טענות התובעים
3. התובעים טוענים, כי החשבון שערכו הנתבעים לפיו נותר להם סכום לתשלום בסך של כ- 162,000 $, חסר בסיס ואינו מתיישב עם הוראות ההסכם. לטענתם, חובת ההוכחה לגבי נכונות החשבון חלה על הנתבעים. לטענתם, אף עד מטעם הנתבעים, לא ידע ליתן הסבר לחישוב שנערך ע"י הנתבעים ולאופן בו הינו עולה בקנה אחד עם ההסכם. לטענתם, רו"ח קליין שהובא לעדות לעניין אופן החישוב כלל לא קרא את ההסכם.
התובעים מבקשים, כי בית המשפט יקבע שהחשבון שערכו, לפיו היתרה לתשלום הינה בסך של 87,446 $ הוא החשבון הנכון לפי הוראות ההסכם ונספחיו.
התובעים טוענים, כי מסירת החזקה בדירה עוכבה שלא כדין ע"י הנתבעים וכי מתוך הסכום המגיע לנתבעים, יש לקזז סך של 22,000$ עבור פיצוי על איחור במסירה.
התובעים טוענים, כי מגיע להם פיצוי על נזקיהם הכלליים בסכום השווה, לכל הפחות, לסך של 20,000$.
התובעים טוענים בסיכומיהם, כי על הנתבעים להשיב להם סך של 79,543 $ מתוך 125,000 $ ששולמו לפי ההסדר הדיוני.

טענות הנתבעים
4. הנתבעים טוענים, כי אף אחד מהתשלומים ששילמו התובעים לא שולם במועד, בהתאם
להוראות ההסכם.
לטענתם, מסירת הדירה התעכבה בשל גורמים שאינם בשליטת הנתבעים וכי התובעים הם שאחראים לאיחור במסירת החזקה.
לטענת הנתבעים, התובעים לא הציגו חוות דעת לגבי מצב הדירה כדי להוכיח טענתם, לא העידו במשפט ויש להחיל עליהם את הכלל בדבר הימנעות מהעדת עד כמלמדת כי עדותו היתה פועלת לרעתו.
הנתבעים מבקשים לקבל את התחשיב שערכו, לפיו חויבו התובעים בשל הפרותיהם הנטענות. לטענתם, יש לדחות הטענות נגד חוות דעתו ועדותו של רו"ח קליין, שכן רו"ח קליין לא התבקש לבדוק נתונים משפטיים שהוזנו לחישוב. בדיקות משפטיות אלו מונחות היום לפתחו של בית המשפט. לטענתם, התובעים לא הציגו חוו"ד נגדית סותרת.
הנתבעים מבקשים מבית המשפט לקבוע, כי התובעים לא שילמו אף תשלום במועד וכי התחשיב מטעם הנתבעים בדין יסודו.
הנתבעים טוענים לאיחור והפרשי שער כבר בתשלומים 4-1 ולאורך כל הדרך. לטענתם, בהתאם לחישוב שערכו והציגו בבית המשפט, נותר חובם של התובעים בסך של 622,549 ₪.

דיון והכרעה
5. המחלוקת העיקרית בין הצדדים ראשיתה באופן עריכת החישוב שהגישו הנתבעים לתובעים בדרישה ליתרת תשלומם, כתנאי למסירת החזקה בדירה. בין חשבון התובעים לחשבון הנתבעים, ישנו הפרש בסך של כ- 75,000 $.
הפרש זה מנע מהצדדים מלבצע את התשלום הסופי ואת מסירת החזקה בדירה.
בהתאם להסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים במסגרת הליך זה הוסכם על מסירת חזקה בדירה בהתאם לתנאים המפורטים כדלקמן:

"1. כאמור בעמ' 2 לפרוטוקול, שורות 27-28, התובעים ישלמו התובעים לנתבעים סך 125,000 דולר כנגד ערבות בנקאית ע"ס 38,000 דולר (להלן:"הערבות הבנקאית") להבטחת תוצאות המשפט וכנגד מסירת החזקה בדירה.
2. במידה ויתברר בסוף ההליך המשפטי, כי התובעים חבים לנתבעים סכום העולה על 87,000 דולר תבוטל הערבות הבנקאית.
3. מבלי לגרוע מהאמור לעיל, במידה ויתברר, בסוף בירור ההליך המשפטי, כי התובעים חייבים כספים לנתבעים מעל לסך של 125,000 דולר ישלמו התובעים לנתבעים את ההפרש, לפי קביעת בית המשפט.
4. בכפוף לכך שהתובעים יקיימו התחייבויותיהם על פי הסכם זה, הנתבעים מתחייבים להשלים את רישום הבעלות בדירה על שם התובעים כנגד התשלום המלא עבור הדירה, כפי שייקבע על ידי בית המשפט.
5. ככל שמסיבה כלשהי לא יקבע ביהמ"ש מהו גובה הסכומים אותם חבים התובעים לנתבעים, יהיו רשאים הנתבעים להגיש תביעה כנגד התובעים.
6. בית המשפט מתבקש ליתן להסכמה זו תוקף של פסק דין חלקי. "

לאחר מסירת החזקה בדירה ולאור ההסדר הדיוני בין הצדדים, נותרה בין הצדדים מחלוקת לעניין גובה הסכום שנותרו התובעים חייבים לנתבעים כנגד מסירת הדירה. זאת, בהתחשב בטענות שהעלו התובעים בדבר קיזוז וטענות שהעלו הנתבעים בדבר איחורים בתשלום הנושאים ריביות והצמדה.

ההסכם ונספח התיקונים
6. ביום 14.12.05 נחתם בין הצדדים הסכם המכר. בנוסף להסכם המכר, נחתם בין הצדדים "נספח תיקונים" לחוזה המכר מיום 14.12.05 (להלן: "נספח התיקונים").
אין מחלוקת בין הצדדים כי שני המסמכים מחייבים אותם.
7. על פי האמור בסעיף 10.1 להסכם, התמורה החוזית בגין הדירה הינה בסך של 930,000 $.
בסעיף 10.3 לחוזה נקבע, כי התמורה כוללת מע"מ בשיעור 16.5%.
לטענת התובעים, עקב שינוי שיעורי המע"מ החל מהתשלום השלישי ואילך מגיע לנתבעים סכום כולל של 924,412.02 $.
כבר עתה יצוין, כי הנתבעים מודים בהפחתת הסכום לאור ירידת שיעור המע"מ אך טוענים כי בשלב בו ירד שיעור המע"מ כבר היה לתובעים חוב בגין איחורים בתשלום שהיה לקזז.
לאור האמור, אין מחלוקת לעניין שינוי סכום התמורה לאור השינוי בשיעור המע"מ.
8. סעיפים 10.2.1 עד 10.2.7 להסכם עוסקים במועדי וסכומי התשלום השונים, מהתשלום הראשון ועד לתשלום הסופי, כאשר ביצוע התשלומים נקבע לפי מועדים קבועים הנמדדים מיום חתימת ההסכם. סעיף 11 לנספח התיקונים מתנה את תשלומי התמורה המפורטים בסעיף 10 להסכם לא רק בחלוף המועדים כמפורט בהסכם, אלא גם בסיום שלבי הבניה השונים כמפורט בסעיף.
בנוסף, סעיף 11.8 לנספח התיקונים קובע כך:
"אישור מהנדס הבנין לגבי ביצוע השלבים דלעיל ייחשב כהוכחה לכאורה לביצועם".
הצדדים חלוקים לעניין פרשנות סעיף זה, האם אישור המהנדס הינו תנאי לביצוע התשלום, האם על התובעים לבקש את האישור או על הנתבעים לספקו יחד עם דרישת התשלום והכל כפי שיפורט בהמשך.
9. בסעיף 2 לנספח התיקונים הוארכו המועדים הקבועים בחוזה ב- 14 יום באופן הבא:
"כל המועדים הנועדים לקיום התחייבויות הקונה הנזכרים בחוזה המכר, מוארכים בזה למשך 14 יום נוספים, על אלה הקבועים בהסכם, ואיחור כאמור, לא יחייב הקונה בכל פיצוי או סנקציה שהם".
10. סעיף 17.3 להסכם מעניק לתובעים "תקופת חסד" של 4 ימים בגינה לא ישלם הקונה ריבית פיגורים.
11. לפיכך, סעיף 2 לנספח התיקונים, מאריך את מועד ביצוע התשלום ב- 14 יום מהמועדים הנקבעים בהסכם. סעיף 17.3 להסכם המעניק לתובעים "תקופת חסד" לפיה איחור של 4 ימי תשלום לא יחייב בריבית פיגורים. הצדדים אינם חלוקים בעניין זה, ראה חקירתו של אטיאה בעמ' 19 ש' 17 כדלקמן: "....יש לו גריס של 18 יום. משם תספור את הימים".
קרי, לתובעים 18 ימים נוספים על המועדים שנקבעו בהסכם, כאשר רק בחלוף 18 ימים אלו יחויבו התובעים בריבית פיגורים.
12. התובעים טוענים, כי תשלומים 4-1 בוצעו במועד ובאופן מלא כאשר הם מודים כי יתר התשלומים שולמו באיחור תוך שהם נותנים הסברים לאיחורים, אשר לטענתם פוטרים אותם מחיוב נוסף. לשיטתם, שילמו את כל התשלומים למעט סך של 87,446.46 $ כאשר מתוכם זכאים הם לקיזוז על נזקיהם.
תשלומים 3-1
13. בהתאם להסכם, היה על התובעים לשלם סך של 139,500 ₪ בגין כל אחד מהתשלומים 3-1.
בהתאם לסעיף 10.2.1 להסכם, את התשלום הראשון היה על התובעים לשלם ביום חתימת ההסכם ועל פי סעיף 11.1 לנספח התיקונים התשלום צריך להיעשות בתוך 14 יום מחתימת ההסכם, קרי עד ליום 28.12.05.
בהתאם לסעיף 10.2.2 את התשלום השני היה על התובעים לשלם לא יאוחר מחלוף 4 חודשים מיום חתימת ההסכם, ובהתאם לסעיף 11.2 לנספח התיקונים, התשלום מותנה בהשלמת בניית שלד המרתף והחניה התת קרקעית.
בהתאם לסעיף 10.2.3 את התשלום השלישי היה על התובעים לשלם לא יאוחר מחלוף 12 חודשים מיום חתימת ההסכם ועל פי סעיף 11.3 לנספח התיקונים, הותנה התשלום בהשלמת שלד קומה 5.
14. המחלוקת בדבר תשלומים 1-3 נובעת משעת ביצוע התשלום ופער הנובע מהפרשי שער בין השער שהיה קבוע בשעת התשלום לעומת השער שפורסם באותו היום בשעה 15:00 וזאת לאחר שהתשלום כבר בוצע.
15. סעיף 10.4 להסכם קובע לעניין ביצוע התשלומים כדלקמן:
"סכום התמורה יהיה צמוד לשער היציג של דולר ארה"ב כפי שהוא מתפרסם ע"י בנק ישראל והתשלומים יבוצעו רק בימים בהם מתנהל מסחר במט"ח עד לשעה 11:00 בבוקר."
הצדדים חלוקים לעניין פרשנות סעיף זה בדבר משמעות התשלום עד השעה 11:00.
16. לטענת התובעים, לא נקבע מה דינו של תשלום המתבצע לאחר השעה 11:00 ומאחר והנתבעים הסכימו לקבל את התשלומים ללא כל סייג יש לראות את השער היציג הנכון כשער הידוע בשעת התשלום. לטענתם, השער היציג מתפרסם, כידוע, בשעות אחר הצהריים של כל יום עסקים ולשעה 11:00 אין כל משמעות במונחי השער. התובעים טוענים, כי הנתבעים לא העלו כל טענה בזמן אמת לאיחור בתשלום. לטענתם משניתן להם אישור על העברה בנקאית, חשבונית מס מהנתבעים, ערבות חוק מכר וכל זאת ללא כל הערה, הרי שגם לשיטת הנתבעים תשלומים אלו שולמו בהתאם להסכם.
17. הנתבעים טוענים, כי ההוראה לתשלום עד השעה 11:00 נועדה כדי לאפשר למקבלי התשלומים לרכוש מט"ח לפי אותו שער שבו שולם התשלום ואת ההוראה לרכישת דולרים ניתן ליתן לבנק עד לשעה 11:00. לפיכך, לטענתם, תשלומים המשולמים לאחר השעה 11:00 יבוצעו לפי השער היציג של יום התשלום, קרי זה המתפרסם לאחר השעה 15:00.
18. התשלום הראשון, בסך של 139,000 $ שולם ביום 22.12.05 בשעה 12:18.
התובעים שילמו את הסכום בהתאם לשער המפורסם נכון לאותה שעה.
הנתבעים טוענים, כי לאור איחור בתשלום של שעה ו- 18 דקות הרי שהיה עליהם לשלם בהתאם לשער המתפרסם בשעה 15:00 של אותו היום ולאור עליית שערים הרי שנותר לחובתם הפרש חוב בסך של 3,069 ₪.
בדומה, כך גם לעניין התשלום השני, בסך של 139,500 $ אשר שולם ביום 11.5.06 בשעה 12:35. לעניין תשלום זה, הופחת הסכום שנותר לגישת הנתבעים מהתשלום הראשון ואליו צורף החוסר בגין האיחור בתשלום השני לשיטת הנתבעים ונותרה סה"כ יתרת חוב בסך של 6,165 ₪.
לעניין התשלום השלישי, טוענים הנתבעים, כי הופחת שיעור המע"מ אך לאור החוב מהתשלומים הקודמים הצטברו בינתיים הפרשי ריבית ונותרה לתובעים יתרת חוב בסך של 6,586 ₪.
19. שורש המחלוקת בין הצדדים לעניין שלושת התשלומים הראשונים, נובע מפרשנות שונה של הצדדים את סעיף 10.4 להסכם כפי שהובא לעיל לעניין שעת התשלום.
לשון ההסכם מדברת בעד עצמה, את התשלום יש לבצע "עד לשעה 11:00 בבוקר".
אינני מקבלת את טענת התובעים לפיה לשעת התשלום אין משמעות, בפרט מכיוון שהיא מצוינת מפורשות בהסכם.
הנתבעים סיפקו הסבר לדרישת התשלום עד השעה 11:00 אשר לא נסתר ע"י התובעים.
לאור האמור, אני קובעת, כי את התשלומים היה על התובעים לבצע בהתאם להסכם עד השעה 11:00.
20. התובעים טוענים, כי משהנתבעים קיבלו את התשלומים ולא הודיעו על קיומו של חוב, הם הפרו את חובת תום הלב בקיום חוזה מכר. לטענתם, הטענה לקיומו של חוב עלתה רק כעבור שלוש שנים בחשבון הסופי שהגישו הנתבעים. זאת, כאשר הנתבעים מחויבים בריבית בגין יתרת החוב בהפרשי השער עד למועד התשלום הבא.
הנתבעים בסיכומיהם לא התייחסו לטענות אלו, אך מר אטיאה בחקירתו לא הכחיש שלא דרש סכומים אלו בזמן אמת.
הנתבעים גוררים טענת חוב כבר מהתשלום הראשון שבוצע ביום 22.12.05. הנתבעים לא הציגו כל ראיה לפניה בזמן אמת בה טענו לעניין קיומו של חוב נטען זה.
מר אטיאה בחקירתו מיום 25.10.10 נשאל בעניין התשלומים בעמ' 14-13 לפרוטוקול:
"ש: בסוף סעיף 3א לתצהירך אתה טוען על תשלומים בחסר כבר מהתשלום הראשון. נכון שמעולם לא דרשת מהתובעים להשלים את הסכומים החסרים עד לשליחת דו"ח מצב חשבון באמצע שנת 2008.
ת:       אני לא זוכר. אני מתעסק עם אנשים שיודעים מה שער הדולר.
ש:      נכון שגם אחרי ביצוע תשלומים בהם נותרה יתרת חובה לא דרשת שום תוספת ריבית, הפרשי שער, הנפקת קבלה, ערבות בנקאית ונתת לקונה להבין שאין לך כל דרישות נוספות.
ת:       עצם הנפקת ערבות בנקאית זה לא אומר שאין לי דרישות. זה אני עושה לפי חוק. לגבי אם ביקשתי את ההפרשים שלי לא זכור לי. סביר להניח שהתעסקו איתו במשרד כנראה הנה"ח. הדרישות שלנו בכתב. מודיעים על סיום שלב כמו שיש בתיק. לגבי החשבונית יוצאת ערבות בנקאית פר תשלום. אין בחשבונית הסכמה לזה שזה גמר חשבון.
ש:      כשאתה מוציא חשבוניות ולא מעיר על חובות.
ת:       לא זכור לי שיש סעיף בחשבונית שמגדיר שיש חובות. חשבונית זה על מה ששולם וכל כסף שנכנס צריך להיות חשבונית. מעבר לדיון, לא התדיינתי איתו בחשבונית על הפרשים.
ש:      לא שלחת שום מכתב בנושא?
ת:       לא זכור לי. "

מקובלת עלי הטענה, כי חובת תום הלב בקיום חוזה מחייבת את הנתבעים להודיע לתובעים מיד או לכל הפחות תוך זמן סביר על כל איחור או תשלום בחסר, במידה וקיים כזה לשיטתם, כדי לאפשר השלמתו המידית אם נחוץ ולא להמתין בזמן שהריבית תתפח. זאת, בפרט כאשר מדובר במחלוקת לגבי הפרשי שער שנובעים מתשלום שבוצע באיחור של כשעה.
משהנתבעים לא עמדו על דרישתם זו לאורך שלושת התשלומים ולמשך פרק זמן ארוך מאוד, הרי שיצרו מצג לפיו התשלומים התקבלו לשביעות רצונם.
מעבר לנדרש אציין, כי מר אטיאה בעדותו, נשאל מדוע לא הודיע על בעיה כבר מהתשלום הראשון. מר אטיאה השיב, כי על חוזה של מיליון דולר הוא אינו עושה הפרה מ- 3,000 ₪ (ר' עמ' 14 ש' 32-33 לפרוטוקול).
בסיכומו של דבר, מצאתי כי מן הראוי לחייב את התובעים להשלים את הסכומים שנותרו חייבים, עקב הבדלי שער הדולר, שנבעו מכך ששילמו שניים מהתשלומים לאחר השעה 11:00. לפיכך, הינם מחוייבים בסך נוסף של 3,069.50 ₪ לגבי התשלום הראשון ובסך של 2,371.5 ₪ בגין התשלום השני ששולם אף הוא לאחר השעה 11:00. יחד עם זאת, מאחר והנתבעים לא טענו לעניין האיחור בזמן אמת אלא טענו לריבית רק בשעה שהגישו את החשבון הסופי זמן רב לאחר מכן, אני מוצאת כי הינם מנועים מלעמוד על החיוב בריבית חריגה בקשר לסכומים אלה. בנסיבות שפורטו, החיוב בסכומים אלו יהיה בערכי קרן נכון למועד מתן פסק הדין.
תשלום 4
21. בסעיף 10.2.4 להסכם יחד עם סעיף 11.4 ל"נספח התיקונים" נקבע, שהתשלום הרביעי ישולם תוך 12 חודשים מחתימת ההסכם (14.12.05), בתוספת 18 הימים הנוספים התשלום ישולם עד ליום 1.1.07 ובכפוף לכך שעד לאותו מועד יושלם "שלד הבניין עד קומה 10".
אין מחלוקת, כי התובעים העבירו את התשלום הרביעי רק ביום 6.6.07.
22. ביום 31.1.07 הודיעו הנתבעים לתובעים כי סיימו גמר שלד קומה 9, כי הם בשלב שלד קומה 10 ודרשו לשלם את התשלום הרביעי (נספח י"ז לתצהירו של שטוסל).
לטענת הנתבעים בניית שלד קומה 10 הסתיימה במחצית חודש פברואר 2007. מכאן, שדרישת הנתבעים מיום 31.1.07 היתה דרישה מוקדמת.
לטענת הנתבעים, התשלום הרביעי שולם לכאורה ביתר, עקב השינוי בשיעור המע"מ אולם, בסופו של דבר שולם בחסר לאור תשלומו באיחור ניכר של כשלשה וחצי חודשים. לטענתם, איחור זה נושא הפרשי הצמדה וריבית פיגורים והוא גם מהווה הפרה יסודית של ההסכם. לטענתם, עו"ד שוסטל אשר ייצג עוד רוכשים בבניין ידע כי במחצית חודש פברואר 2007 נסתיימה בניית שלד קומה 10 וכי היה לו קשר ישיר עם מהנדס הפרויקט לאורך כל תקופת הבניה.
23. מר אטיאה, בסעיף 5 לתצהירו, מציין, כי בניית קומה 10 הסתיימה במחצית חודש פברואר 2007. מר אטיאה לא מציין תאריך ספציפי לסיום שלד קומה 10 ואף לא מצרף מכתב פניה עדכני לתובעים בסיום שלב שלד קומה 10. לשיטת הנתבעים, עו"ד שטוסל המייצג מספר רוכשים בבניין ידע כי בניית קומה מסתיימת תוך שבועיים.
24. לשיטת התובעים, העיכוב בתשלום נבע מכך שהנתבעים לא המציאו אישור מהנדס, על אף דרישתם ולכן לא ניתן לראות בעיכוב איחור בתשלום, שכן הנטל על הנתבעים להמציא אישור זה. לטענתם, התשלום שולם במלואו ולאחר מו"מ בין הצדדים, במסגרתו ניאותו לבסוף לוותר על דרישת אישור המהנדס לעניין תשלום זה בלבד. לטענתם, תשלום זה שולם ביתר עקב הפרשי מע"מ. לטענתם, על תשלום זה התקבלה חשבונית מס וערבות חוק מכר ומשהנתבעים לא העלו כל טענה בדבר קיומה של יתרת חוב, יש ללמוד מכך על תשלום מלא.
25. מאחר והנתבעים שלחו לתובעים דרישת תשלום מוקדמת, הרי שלא ניתן לראות בה דרישת תשלום כנדרש שמוגשת לאחר שהתקיימו התנאים לתשלום בהתאם להסכם.
הנתבעים לא הציגו דרישת תשלום עדכנית לאחר גמר בניית שלד קומה 10.
הנתבעים לא סתרו ולא הכחישו את טענת התובעים לפיה התשלום הרביעי שולם לאחר שהצדדים ניהלו מו"מ במסגרתו הסכימו התובעים לוותר על אישור מהנדס לעניין תשלום זה.
לעניין התשלום הרביעי אין צורך להכריע בשאלה של משמעות אישור המהנדס.
משהנתבעים ניהלו עם התובעים מו"מ, במסגרתו הסכימו לקבל את התשלום הרביעי ולא נטען כי העלו באותה עת כל דרישה לתשלום ריבית איחורים, או קיומו של חוב, אני קובעת כי התשלום הרביעי שולם בהסכמת שני הצדדים במלואו.
הדרישה לאישור המהנדס
26. הצדדים חלוקים בסוגיית אישור המהנדס בדבר שלבי ביצוע הבניה ועל מי מוטלת האחריות בדבר קבלת אישור מהנדס לעניין סיום שלבי הבניה.
לשיטת התובעים, אישור המהנדס הינו עוד תנאי לביצוע התשלום, כאשר הנטל להציגו יחד עם דרישת התשלום מוטל על הנתבעים.
הנתבעים טוענים, כי בהתאם ללשון הסעיף (כפי שהובא לעיל), אישור המהנדס, הינו רק הוכחה לכאורה לביצוע השלבים ולא תנאי נוסף לתשלום.
27. מר אטיאה בחקירתו מיום 25.10.10 בעמ' 17 לפרוט' הדיון העיד כדלקמן:
"ש: נכון שלפי החוזה במסמך התיקונים היה עליך לשלוח לעו"ד שטוסל אישור מהנדס על כל שלב.
ת:       לא היה עליי לשלוח. אם הוא היה מבקש אז היה מקבל. הדרישה הראשונה שלו הייתה רק בנובמבר. הוא לא היה מעורב בנושא הבנייה. זה לא משהו שצריך להודיע. אם היה מבקש אז היה מקבל.
ש:      נכון שמעולם לא נשלח מהנדס על גמר קומה 10.  
ת:       לא ביקש ולא נשלח. הוא ביקש רק בנובמבר.
ש:      אתם שלחתם בשלבים הקודמים בלי מכתב מעו"ד שטוסל.
ת:       לא זכור לי ."

עו"ד שטוסלל בחקירתו מיום 25.10.10 עמ' 5-6 לפרוט' הדיון השיב לאותו עניין:
"ש: אתה לא ביקשת אישור של המהנדס לכל התשלומים אלא מתי בפעם הראשונה ביקשת?
ת: על כל תשלום ותשלום ביקשתי אישור מהנדס.
ש:      תראה על התשלום הראשון אישור מהנדס.
ת:       בחוזה כתוב שצריכים לספק לי אישור מהנדס. בכל פעם שהתבקשתי לשלם ביקשתי אישור מהנדס.
ש:      יש ששה תשלומים, תראה לי ששה אישורים.
ת:       תראה לי על איזה תשלום אין אישור מהנדס.
ש:      אני אומר לך שאתה ביקשת אישור של המהנדס רק בחודש נובמבר. מפנה לנספח כ"ה לתצהירו של מר שטוסל וזה הפעם הראשונה שמבקש מהנתבעים אישור מהנדס.
ת:       לא נכון.
ש:      אם זה לא נכון תראה מהנספחים שלך איפה ביקשת עוד?
ת:       אני לא צריך לבקש. "

28. עבור התשלום הראשון לא היה צורך באישור מהנדס, אולם התובעים הציגו אישור מהנדס שניתן עבור התשלום השני (נספח ח' לתצהירו של שטוסל) ואישור מהנדס בעבור התשלום השלישי (נספח יג' לתצהירו של שטוסל). כפי שנידון לעיל, בגין התשלום הרביעי לא ניתן אישור מהנדס ולאחר מו"מ בוצע התשלום גם ללא האישור.
29. עיון בלשון הסכם ובנספח התיקונים אינו מעיד על היות אישור המהנדס תנאי לתשלום.
יתרה מכך, נספח התיקונים מונה תנאים לביצוע התשלום ונוקט בלשון ברורה של התנאה, כך בסעיפים 11.2-11.7 וזאת להבדיל מלשון סעיף 11.8 לעניין אישור המהנדס.
כאשר הצדדים התכוונו להתנות את התשלום, עשו כן מפורשות בהסכם ובנספח התיקונים.
אולם, יש ליתן פרשנות לכוונת הצדדים בבואם להוסיף את סעיף 11.8 לנספח התיקונים.
לאחר בחינת ההסכם ונספח התיקונים כמכלול, ניתן לראות את מבנה ההסכם באופן הבא:
על פי תנאי ההסכם על התובעים לשלם את התשלומים במועדים שנקבעו בהסכם.
לאחר החתימה על נספח התיקונים, התווספו תנאים, על פיהם, רק בגמר שלבי הבנייה המפורטים יועבר התשלום. לאור תיקון זה, על הנתבעים להעביר מכתב דרישה לתשלום ולידע התובעים על סיום השלבים הרלוונטים.
סעיף 11.8 לנספח התיקונים, מקנה לתובעים זכות, לדרוש מהנתבעים אישור מהנדס, אשר יהווה הוכחה לכאורה לביצוע השלבים ככל שירצו בכך.
לאור האמור, אני קובעת כי אישור המהנדס אינו מהווה תנאי לכך שהתקיימו התנאים לתשלום. על התובעים היה מוטל לבקש אישור מהנדס ככל שראו צורך בקבלתו. על הנתבעים היה לדאוג לכך שיומצא לתובעים אישור מהנדס ככל שהתובעים ביקשו לקבלו.

התשלומים החמישי והשישי
30. סעיף 10.2.05 להסכם קובע, כי התשלום החמישי יבוצע תוך 16 חודשים מיום החתימה על ההסכם (קרי 14.4.07) ומותנה כמפורט בסעיף 11.6 לנספח התיקונים, בהשלמת החיפוי החיצוני של הדירה, כאשר דירת הנתבעים הינה בקומה ה-14 של הבניין.
סעיף 10.2.6 להסכם קובע, כי התשלום השישי יבוצע תוך 20 חודשים מיום החתימה על ההסכם (קרי 14.8.07) מותנה כמפורט בסעיף 11.7 לנספח התיקונים בגמר שלד הבניין כולו.
31. ביום 11.6.07 נשלח לנתבע, מר אטיאה, אישור מהנדס לפיו הסתיים שלב בניית קומה 15 לרבות החיפוי החיצוני של המבנה כבר ביום 6.6.07 (נספח א' לתצהיר אטיאה).
ביום 27.6.07 נשלחה ע"י הנתבעים לתובעים דרישה לביצוע התשלומים החמישי והשישי (נספח כ"ג לתצהיר שטוסל).
ביום 2.07.07 שלח עו"ד שטוסל מכתב לנתבעים, על פיו, התשלום החמישי מותנה בחיפוי חיצוני של שלד הבניין עד קומה 14 והתשלום השישי בגמר שלד הבניין ומועדו לא לפני יום 14.8.07, מועד תום 20 חודשים מיום חתימה על החוזה (נספח כ"ד לתצהיר שטוסל).
הנתבע 1, מר אטיאה, צירף לתצהירו אישור מהנדס ביום 29.7.07 לפיו הסתיימה בניית שלד מבנה הדירות, לרבות החיפוי החיצוני של המבנה בשלמות, כבר ביום 25.7.07 (נספח כ"ו לתצהיר שטוסל).
ביום 20.8.07 נשלחה דרישה נוספת לתשלומים החמישי והשישי (נספח ב' לתצהיר אטיאה).
ביום 19.9.07 שלחו הנתבעים דרישה נוספת לביצוע התשלומים החמישי והשישי (נספח ג' לתצהיר אטיאה).
ביום 5.11.07 פנה עו"ד שטוסל לנתבעים (ר' נספח כ"ה לתצהירו) וכתב כי:
"הנ"ל שילמו עד היום ארבעה תשלומים מתוך שבעה.
התשלום החמישי מותנה בהשלמת חיפוי חיצוני של הדירה הנמצאת בקומה הארבע עשרה.
התשלום השישי מותנה בגמר שלד הבניין כולו.
אבקש להמציא אישור מהנדס הבנין המעיד על השלמת שני השלבים האלה."
ביום 5.11.07 הועבר לעו"ד שטוסל אישור המהנדס מיום 29.7.07. כאשר התובעים טוענים שבמועד זה התקבל האישור על ידי שטוסל לראשונה והנתבעים טוענים כי האישור כבר נשלח לתובעים בעבר.
ביום 14.1.08 שילמו התובעים בגין התשלום החמישי והשישי סך של 1,053,225 ₪.
32. הנתבעים טוענים, כי עו"ד שטוסל קיבל את אישור המהנדס ביום 11.6.07 ולכן היה עליו להעביר את התשלום החמישי כבר אז. לטענתם, אישור המהנדס הועבר פעם נוספת לעו"ד שטוסל ביום 5.11.07 ואין זו הפעם הראשונה שהאישור הגיע לידיו. לטענתם, ממילא ידע על מצב הבניין לאור היותו עורך דינם של דיירים נוספים ששילמו במועד.
לטענתם, גם אישור המהנדס מיום 29.7.07 הגיע לידי שטוסל ומכתבו מיום 2.7.07 מעיד על קבלת אישור המהנדס מיום 29.7.09.
לטענתם, היה ידוע לעו"ד שטוסל כי שלד הבניין נבנה בד בבד עם החיפוי החיצוני.
33. התובעים טוענים, כי הדרישה הראשונה שהגיעה לידיהם הינה הדרישה מיום 27.6.07 לעניין ביצוע התשלומים החמישי והשישי. לטענתם, מדובר בדרישת תשלום מוקדמת ולכן פנו לנתבעים במכתב מיום 2.7.07 אשר לא זכה למענה אלא רק לאחר פניה נוספת של עו"ד שטוסל.
התובעים מודים, כי התשלום החמישי והשישי שולמו באיחור. לשיטתם, האיחור נספר מיום קבלת אישור המהנדס ביום 5.11.07 בצירוף 18 ימי חסד המביאים למועד תשלום ביום 23.11.07, כאשר מכיוון ששילמו רק ביום 14.1.08, מדובר בסה"כ ב- 52 ימי איחור.
לטענת התובעים, הנתבעים קיבלו את התשלום ללא סייג, ערעור או דרישה נוספת ועל כן הם מנועים ומושתקים מהעלאת כל טענה לגבי הפרת חוזה, חיוב בריבית וכיו"ב.
34. עולה מן האמור, כי התובעים מודים, באיחור בתשלום, אולם הצדדים חלוקים הן לעניין המועד ממנו יש לספור את ימי האיחור בתשלום והן בשאלה האם האיחור גורר יתרת חוב שניתן להעלותה במסגרת החשבון הסופי.
הנתבעים לא מציינים באיזה מועד שלחו לראשונה את הדרישה לתשלום התשלומים החמישי ו/או השישי. הנתבעים גם לא הביאו כל ראיה לכך שמכתב המהנדס מיום 11.6.07 הועבר לעיונו של עו"ד שטוסל, שכן המכתב נשלח לידי מר אטיאה.
בתגובה לדרישה מיום 27.6.07 שיגר עו"ד שטוסל ביום 2.7.07 מכתב הערות, הן לעניין דרישת התשלום מהתובעים והן לדרישה משני דיירים נוספים. שם ציין, כי התשלום החמישי מותנה בגמר החיפוי החיצוני לדירה 14 וכי המועד לתשלום השישי הינו עד ליום 14.8.07, שהם 20 חודשים ממועד חתימת ההסכם.
ממכתב זה ניתן ללמוד, כי אישור המהנדס מיום 11.6.07 לא הגיע עדיין לידי עו"ד שטוסל. כך, גם הנתבעים לא הציגו ראיה לפיה השיבו למכתב זה בצירוף אותו אישור מהנדס, אשר היה בו כדי ללמד כי התמלאו התנאים לביצוע התשלום החמישי.
הפניה הראשונה מטעם הנתבעים שבוצעה לאחר מכתבו של עו"ד שטוסל מיום 2.7.07 והובאה אסמכתא לגביה, הינה דרישת התשלום לעניין התשלומים החמישי והשישי מיום 20.8.07.
בפועל, אין מחלוקת, כי רק ביום 29.7.07 ניתן אישור המהנדס בדבר השלמת השלבים המהווים תנאי לדרישת התשלום השישי וזאת כחודש לאחר שכבר נשלחה דרישת התשלום. בנוסף לכך, בהתאם לדרישות החוזה, המועד לתשלום השישי הינו 20 חודשים ממועד החתימה, ובתוספת האורכה של 14 יום מנספח התיקונים רק ביום 28.8.07.
לאור האמור, דרישת התשלום מיום 27.6.07 היתה דרישה מוקדמת בכל הנוגע לתשלום השישי.
35. הצדדים חלוקים בדבר מועד קבלת מכתב המהנדס מיום 29.7.07, כאשר התובעים טוענים שהתקבל רק לאחר דרישה מצידם וביום 5.11.07.
הנתבעים בסיכומיהם, מציינים כי מכתבו של עו"ד שטוסל מיום 2.7.07 (נספח כ"ד לתצהירו) מעיד על כך שאישור המהנדס מיום 29.7.07 התקבל על ידו. לטענתם, עו"ד שטוסל קיבל את מכתב הדרישה ואת אישור המהנדס מיום 29.7.07 לפני מכתבו מיום 2.7.07 ולכן לטענתם יש לדחות את הטענה כי מכתב המהנדס התקבל רק ביום 5.11.07.
אינני מקבלת את טענת הנתבעים שכן מכתבו של שטוסל הינו מוקדם למכתב המהנדס כך שבוודאי אין בכך להעיד כי קיבל אותו לידיו.
36. התובעים טוענים, כי הנתבעים לא השיבו למכתבו של עו"ד שטוסל מיום 2.7.07 ורק לאחר פנייתו ביום 15.11.07 שלחו את אישור המהנדס, על כן לטענתם רק מיום זה יש לספור את האיחור בביצוע התשלום.
טענה זו אינה מתיישבת עם האופן בו התנהלו הצדדים בפועל.
אטיאה צירף לתצהירו שני מכתבי דרישת תשלום מיום 20.8.07 ומיום 19.9.07.
התובעים לא התייחסו למכתבים אלו, אך טענו, כי בהיעדר אישור מהנדס לא העבירו את התשלומים החמישי והשישי.
כפי שקבעתי לעיל, אישור מהנדס אינו תנאי לתשלום, אלא אם התובעים דורשים לראותו כראיה לביצוע שלב משלבי הבניה המכשיר מועד לביצוע תשלום.
דרישת התשלום הראשונה שהוצגה, שהינה דרישה תקנית בהתאם להסכם (להבדיל מהדרישה המוקדמת מיום 27.06.07) הינה הדרישה מיום 20.8.07.
אין מחלוקת כי ביום 29.7.07 כבר ניתן לנתבעים אישור מהנדס המכשיר ביצוע התשלומים החמישי והשישי (על אף שמועד ביצוע התשלום השישי טרם הגיע בהתאם לתנאי ההסכם).
משהתובעים לא הציגו כל דרישה מצידם לקבלת אישור מהנדס לאחר מכתבי הנתבעים מיום 20.8.07 ומיום 19.9.07 וכאשר ידוע מאישור המהנדס כי בפועל התנאי לתשלום כבר התמלא, הרי שהמסקנה היא כי היה על התובעים להעביר את התשלומים לאחר קבלת מכתבי הדרישה.
דרישת עו"ד שטוסל שהועלתה במכתבו רק ביום 15.11.07 הינה דרישה מאוחרת אשר אין בה כדי להכשיר אורכה נטולת ריבית פיגורים.
לאור האמור, אני קובעת כי המועד בו היה על התובעים לשלם את התשלום החמישי והשישי, הינו בהתאם לדרישת התשלום מיום 20.8.07, כאשר למועד זה יש להוסיף 18 יום, בגינם לא ישלמו הנתבעים ריבית פיגורים, קרי עד ליום 7.9.07.
37. התובעים טוענים, כי משהנתבעים קיבלו את התשלום החמישי והשישי ללא כל טענה לקיומו של חוב, הרי שהם מושתקים מלהעלות טענה כזו בדיעבד.
הנתבעים טוענים, כי מכיוון שהתובעים מודים באיחור בביצוע התשלום, הרי שאין זה מתפקידם להתריע בפניהם בדבר מחדל עליו הם יודעים ומודים.
בשונה מיתר התשלומים שבוצעו, כאן מודים התובעים כי איחרו בביצוע התשלום, אולם הם מבקשים לפתור אותם מתשלום ריבית פיגורים, בשל קבלת התמורה אצל הנתבעים ללא הוצאת מכתב בזמן אמת על איחור וצורך בתשלום ריבית פיגורים.
טענת התובעים איננה מקובלת עלי. אין מחלוקת, כי התשלומים בוצעו באיחור. התובעים התעלמו מאיחור זה, לא פעלו כנדרש בחוזה ולא שילמו את הסכום כשהוא נושא את ריבית הפיגורים.
38. לאור האמור וכמפורט לעיל, יש למנות את האיחור בתשלומים החמישי והשישי מהמועד שנקבע ועד לתשלומם בפועל ביום 14.1.08.

התשלום הסופי
39. הצדדים חלוקים לגבי המועד בו הדירה היתה ראויה ומוכנת ל"מסירה" בהתאם להסכם וכפועל יוצא מכך הינם חלוקים אף לגבי המועד בו היה על התובעים לשלם את התשלום הסופי. לפיכך, יש לבחון את ההוראות הרלבנטיות בהסכם לענין זה ואת מצב הדברים בפועל.
40. על פי סעיף 10.2.7 להסכם, התשלום הסופי יועבר 7 ימים לפני מועד המסירה.
על פי סעיף 6.1 להסכם, מועד המסירה נקבע ליום 31.12.07 ובנוסף:
"המוכר מתחייב לבנות את הבנין ואת הדירה בהתאם למפרט ולהעמיד את הדירה לרשות הקונה עד 31.12.2007 (להלן: "מועד המסירה"), בתנאי מוקדם ומפורש, כי עד למועד המסירה מילא הקונה את כל התחייבויותיו בהתאם לתנאי הסכם זה במלואם ובמועדם, ומבלי לגרוע מהאמור לעיל, אם שילם הקונה את כל התשלומים המגיעים ממנו בהתאם לתנאי הסכם זה במלואם ובמועדם, לרבות התשלומים עבור השינויים והתוספות, אם יהיו".

על פי סעיף 11.7 לנספח התיקונים, נקבע כי התשלום האחרון מותנה בכך שהדירה תהיה מוכנה וראויה לאכלוס מיידי.
על פי סעיף 6.2 להסכם, נקבע כדלקמן:
"...מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, מותנה בזאת במפורש כי איחור במסירת הדירה מכל סיבה שהיא שלא יעלה על 90 יום, לא ייחשב כהפרת הסכם זה ולא יזכה את הקונה בכל פיצויים שהם. איחור מעל 90 ימים ועד ל-6 חודשים יחייב את המוכר ויזכה את הקונה בדמי שכירות חודשיים....".

על פי סעיף 6.6 לחוזה נקבע כי "במועד המסירה תהיה הדירה מחוברת לרשת הביוב, לרשת המים, החשמל והגז....".
41. באמצע חודש מרץ 2008 הודיעו הנתבעים כי "הבניין מוכן" (לא הוצגה הודעה בכתב).
ביום 20.3.08 הודיעו התובעים, לאור ביקורם במקום, כי דרישת התשלום מוקדמת (נספח כ"ט לתצהיר שטוסל).
ביום 13.4.08 שלחו הנתבעים הודעה לפיה, "..החל מתאריך 1.5.08 הדירה בפרויקט רויאל רזידנס תהיה מוכנה למסירה..." (נספח ל' לתצהירו של שטוסל).
ביום 1.6.08 שלח עו"ד שטוסל מכתב, דרש הבהרות לעניין החיובים בחשבון הסופי, טען כי מרבית הדירות אינן ראויות לאכלוס ודרש אישור מהנדס (נספח ל"א לתצהירו של שטוסל).
ביום 4.6.08 שלחו הנתבעים גמר חשבון לתובעים (ר' נספח ל"ב לתצהירו של שטוסל).
ביום 17.6.08 הודיעו התובעים כי בדיקת שמאי העלתה כי קיימת רטיבות הדורשת תיקון, עוד ביקשו לקבל הודעה, מתי תחובר הדירה לחשמל בחיבור קבוע, על מנת שניתן יהיה להשתמש בה כדירת מגורים (ר' נספח ל"ד לתצהירו של שטוסל).
ביום 31.12.08 נערך על ידי הנתבעים חשבון סופי נוסף, לפיו גדל חוב התובעים לסך של 622,549.33 ₪ כולל מע"מ.
42. התובעים טוענים, כי הדירה לא היתה מוכנה למסירה כנדרש בהסכם ועל כן יש לחייב את הנתבעים בפיצוי המוסכם על פי ההסכם בגין האיחור, בהתאם למשך האיחור במסירה. לטענתם, במהלך חודש מאי קיבלו הנתבעים טופס 4 המאפשר לכאורה חיבור הדירות למים וחשמל, אולם הבניין חובר לחשמל רק ביום 20.9.08.
התובעים מוסיפים וטוענים, כי הדירה רוצפה בריצוף סטנדרטי במקום בריצוף שהוזמן ובבדיקת מומחה מטעם התובעים, נמצאה רטיבות והעניין עבר לטיפול הנתבעים.
התובעים טוענים, כי ביום 24.7.08 שוב הודיעו הנתבעים כי הדירה מוכנה, על פני דף חשבון שבו סכום החוב גדל ב- 5,000 ₪ וזאת, לטענתם, כאשר הדירה אינה מוכנה למסירה.
התובעים טוענים, כי גם במכתב מיום 17.8.08 הודיעו כי הדירה אינה ראויה למגורים. לטענתם, עובדי הנתבעים מנעו התקנת מטבח והדירה טרם חוברה לרשת החשמל.
התובעים טוענים, כי יתרת חובם עמדה נכון ליום המסירה על סך של 87,446.46 $.
התובעים טוענים, כי אין לקבל את חשבון הנתבעים שלא הוכח.
43. הנתבעים טוענים, כי מסירת הדירה לתובעים התעכבה בגלל גורמים שאינם בשליטתם. לטענתם, עשו את שלהם בקבלת טופס 4, אך אין להם שליטה על חברת חשמל. לטענתם, בעלי דירות אחרים אכלסו את הדירות שרכשו והשתמשו בחשמל שסיפק הקבלן.
לעניין טענת הריצוף טוענים הנתבעים, כי הריצוף הוזמן ע"י התובעים ישירות מהספק.
הנתבעים טוענים, כי התובעים ביקשו לבצע בדירה עבודות נוספות שגם הן גרמו לעיכוב במסירה. לטענתם, התובעים אחראים לכך שקיבלו את הדירה באיחור, לא הוגשה חוות דעת כדי להוכיח טענות התובעים והם אף נמנעו מלהעיד ויש בכך כדי לעמוד לחובתם.
הנתבעים טוענים, כי הגישו חוות דעת רואה חשבון כדי לתמוך את החשבון שערכו. לטענתם רו"ח קליין לא נתבקש לבדוק את הנתונים שהוזנו לתוכנה והאם הם תואמים את הוראות ההסכם. לטענתם, שאלות משפטיות אלו עומדות לפתחו של בית המשפט.
הנתבעים חזרו על ההסבר לפיו עריכת החשבון נעשתה באמצעות התוכנה ומבקשים לקבוע כי הוכיחו את הסכום לתשלום. מר אטיאה בתצהיר טוען כי חוב התובעים עומד על סך של 622,549 ₪.
44. הצדדים חלוקים הן לעניין המועד ממנו יש לחשב את מועד התשלום הסופי והן לעניין סכום החוב הנטען ואופן חישובו.

המועד בו הדירה היתה ראויה למסירה
45. התובעים טוענים, כי יש לראות את מועד המסירה ביום בו חובר הבניין לחשמל ה- 20.9.08.
הנתבעים, הן בסיכומיהם והן בתצהירו של מר אטיאה, לא נקבו במועד שיש לראות בו מועד מסירה לשיטתם. מעיון בנספח ד' לתצהירו של אטיאה ולחוות דעתו של רו"ח קליין, עולה כי צוין בחשבון הסופי המועד לתשלום הסופי בהתאם לחוזה ליום 20.7.08, ללא הסבר לקביעתו.
כפי שפורט לעיל, בהתאם לסעיף 6.6. לחוזה נקבע כי "במועד המסירה תהיה הדירה מחוברת לרשת הביוב, לרשת המים, החשמל והגז....".
הנתבעים לא סתרו את טענת התובעים כי הבניין חובר לחשמל כדין רק ביום 20.9.08. היה זה מחובתם של הנתבעים, בהתאם להסכם, לדאוג לכך שהבנין יהיה מחובר לרשת החשמל במועד המסירה. אין טענה כי אי החיבור לרשת החשמל נגרם בשל התובעים. לפיכך ובשים לב לטענות התובעים בענין הבעיות שנוצרו בבנין כתוצאה מחיבור החשמל שלא באמצעות רשת החשמל, אני קובעת כי יש לראות במועד בו חובר הבנין לרשת החשמל, בהתאם לדרישות החוזה, דהיינו ב- 20.9.08, כמועד המסירה הקובע. זאת, אף לצורך חישוב התשלום הסופי.
לאור האמור, אין צורך להכריע ביתר הטענות של התובעים לעיכוב במסירה, אשר גם ככל שהיו מתקבלות היו מביאות למועד מסירה מוקדם ממועד זה.
לאור האמור, אני קובעת כי מועד המסירה לענין חישוב התשלום הסופי הינו יום 20.9.08.
סכום החוב שנותר
46. התובעים טוענים ליתרת חוב בסך של 87,446.46 $. הנתבעים טוענים ליתרת חוב בסך של 622,549.33 ₪ בהתאם לתחשיב, נספח ד' לתצהירו של רו"ח קליין.
שני הצדדים ביססו את הסכומים הנטענים על יסוד עמדתם בדבר מועדי התשלום ואיחורים נטענים בתשלום.
מכיוון שנקודות עובדתיות אלו, עליהן ביססו הצדדים את החשבון שהוצג, הוכרעו במסגרת פסק דין זה מבלי שהתקבלה עמדתו של אף אחד מהצדדים במלואה, הרי ששני הסכומים להם טוענים הצדדים אינם יכולים להתקבל.
לאור המועדים שנקבעו לעיל כמועדים על פיהם יש לחשב את האיחור בביצוע התשלום, ומכיוון שקבעתי כי אין לגבות ריבית פיגורים בגין תשלומים 1-4, הרי שתחשיב הנתבעים אינו רלוונטי עוד.
מעבר לנדרש, אציין, כי הנתבעים לא הוכיחו שהתחשיב שהוגש על ידם הינו נכון ותואם את ההסכם. מר אטיאה בחקירתו לא נתן הסבר בדבר הסכום לתשלום כולל ריבית אותו הוא דורש מהתובעים. גם מחקירתו של רו"ח קליין נלמד, כי חוות דעתו התרכזה בנאותות החישוב ולא נבדקו ו/או אומתו הנתונים שהוזנו.
לפיכך, יש לערוך חשבון חדש בהתאם לקביעות בפסק הדין ולפי המועדים שנקבעו באופן הבא:
משקבעתי כי התשלום החמישי והשישי שולמו באיחור, יש לחשב הפרשי הצמדה וריבית פיגורים מהיום שהיה על התובעים לבצע את התשלום, קרי יום 7.9.07 ועד ליום התשלום בפועל 14.1.08
בגין התשלום הסופי יש לחשב מיום 20.9.08 בתוספת 18 יום קרי מיום 8.10.08 ועד ליום ההסדר הדיוני 4.8.09.
את חישוב ההפרשים יש לבצע בהתאם לאמור בהסכם בין הצדדים כמפורט בסעיף 17.3 להסכם:
"....בגין כל תשלום שהקונה חב בו למוכר לפי הסכם זה ואשר לא שולם במועד, ישלם הקונה למוכר החל מהיום הרביעי לאיחור ריבית פיגורים שיקלית בשיעור ובאופן המחושב בבנק הפועלים לישראל בע"מ בגין יתרות משיכה חריגות בלתי מאושרות בחשבונות דיביטורים בתוספת הפרשי הצמדה, לפי מדד יוקר המחיה או מדד מחיר התשומות בבניה למגורים, הכל לפי בחירת המוכר מיום מועד התשלום עפ"י ההסכם ועד יום הפרעון בפועל...."
יצויין, כי בתצהירו של שטוסל, שהוגש מטעם התובעים, צוין כי הריבית של בנק הפועלים בתקופה הרלבנטית היתה כ- 10-12 אחוז בשנה (סעיף 16.6 לתצהיר) אך הוא לא צירף לתצהירו נתונים מדויקים לענין זה.
לנוכח כל האמור, לא ניתן בשלב זה להכריע בדבר הסכום סופי לתשלום ועל הצדדים לערוך תחשיב חדש בהתאם למתווה שפורט לעיל.
פיצויים בגין איחור במסירה ופיצויים כלליים
47. התובעים טוענים, כי מגיע להם פיצוי בגין איחור במסירה. לטענתם, נקבע בסעיף 7 לנספח התיקונים כי גובה דמי השכירות לא יפחת מסך של 2,000$ לחודש. לטענתם, חייבים הנתבעים לתובעים, לכל הפחות סך של 22,000 $ כפיצוי מוסכם, עבור דמי שכירות מהיום שנועד למסירה 31.12.07 ועד להגשת התביעה 30.11.08. בפועל הדירה נמסרה רק ביוני 2009 ובעקבות דיון בבית המשפט.
בנוסף טוענים התובעים לפיצויים כלליים בגין עוגמת נפש, טיסות סרק לישראל כדי למצוא דירה שאינה ראויה למגורים, שהייה בבית מלון והתמודדות עם דרישות הנתבעים. התובעים מעמידים את סכום הפיצוי המבוקש בגין הפיצוי הכללי בסך של 20,000 $.
48. הנתבעים טוענים, כי אין לקזז כל סכום מחוב התובעים. לטענתם, האיחורים במסירה לא היו בשליטתם.
הנתבעים טוענים, כי לתובעים אחריות בגין האיחור במסירה וזאת, בין היתר, מאחר וביקשו לבצע עבודות נוספות שגרמו לעיכוב. מר אטיאה בסעיף 12 לתצהירו מפרט את העבודות הנוספות הנטענות.
הנתבעים טוענים, כי התובעים איחרו בכל אחד משלבי התשלום ולפי החשבון הסופי אף נותרה להם יתרת חוב בגין התשלומים הקודמים.
49. עיון בסעיף 6.1 להסכם, כפי שצוטט לעיל, מלמד כי תנאי מוקדם למסירת הדירה הינו, כי עד למועד המסירה מילא הקונה את כל התחייבויותיו בהתאם לתנאי הסכם זה במלואם ובמועדם.
על פי סעיף 6.1 להסכם, מועד המסירה נקבע ליום 31.12.07 ובנוסף:
"המוכר מתחייב לבנות את הבנין ואת הדירה בהתאם למפרט ולהעמיד את הדירה לרשות הקונה עד 31.12.2007 (להלן: "מועד המסירה"), בתנאי מוקדם ומפורש, כי עד למועד המסירה מילא הקונה את כל התחייבויותיו בהתאם לתנאי הסכם זה במלואם ובמועדם, ומבלי לגרוע מהאמור לעיל, אם שילם הקונה את כל התשלומים המגיעים ממנו בהתאם לתנאי הסכם זה במלואם ובמועדם, לרבות התשלומים עבור השינויים והתוספות, אם יהיו".(ההדגשה הוספה – א.ר.ב).

עפ"י סעיף 18.4 להסכם בין הצדדים נקבע כדלקמן:
"מוסכם במפורש כי ביצוע התחייבויותיו של המוכר לפי הסכם זה, מותנה בכך שהקונה יקיים תחילה את התחייבויותיו הוא עפ"י הסכם זה בשלמותן ובמועדן."

משקבעתי לעיל כי התובעים לא מילאו את כל התחייבויותיהם בהתאם לתנאי ההסכם, הרי שאין הם זכאים לתבוע את הפיצוי בגין איחור במסירה.
לאור האמור, התביעה בגין פיצוי מוסכם ופיצוי כללי בגין טענה לאיחור במסירה נדחית.
מעבר לכך, התובעים עותרים לפיצויים כלליים בשל נזקים של עוגמת נפש, טיסות סרק לישראל כדי למצוא דירה שאינה ראויה למגורים, שהייה בבית מלון והתמודדות עם דרישות הנתבעים. התובעים לא צירפו אסמכתאות לסכומים.
מעבר לאמור לעיל לענין התביעה לפיצויים, הנזקים כלליים לא הוכחו ואני אף מקבלת את טענת הנתבעים כי היה על התובעים בעצמם להעיד לעניין הנזקים שלטענתם נגרמו להם, התובעים בחרו שלא לעשות כן, למרות שהתובע נוכח בדיון, העיד מטעמו עו"ד שטוסל בלבד.
לנוכח כל האמור, התביעה לפיצוי בגין נזקים כללים של התובעים דינה להידחות.
50. ב"כ הצדדים יבואו בדברים, יערכו תחשיב בהתאם לקביעות בפסק הדין וימסרו הודעה משותפת לבית המשפט תוך 14 יום ולאחר מכן יינתן פסק הדין. ככל שלא יוגש תחשיב מוסכם או הסכמה דיונית אחרת בעניין זה, נקבע לישיבה נוספת ליום 12.2.12 שעה 11.30.

המזכירות תמציא את פסק הדין החלקי לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ד טבת תשע"ב, 19 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

21 מתוך 21