הדפסה

ת"א 52315-12-11 הרעיון הקבוע בע"מ ואח' נ' בודקוב ואח'

בית משפט השלום בתל אביב - יפו

ת"א 52315-12-11 הרעיון הקבוע בע"מ ואח' נ' בודקוב ואח'

תיק חיצוני:

מספר בקשה:4
לפני
כב' השופטת ריבה ניב

מבקשת/ נתבעת

פלאנט טאטו בע"מ

נגד

משיבה/ תובעת

הרעיון הקבוע בע"מ

החלטה

1. התובעת/המשיבה היא חברה המפעילה עסק לקעקועים ופירסינג בקניון דיזנגוף סנטר בתל אביב. הנתבעת 2, המבקשת, היא מתחרה של התובעת וסניפה ממוקם מול עסקה של התובעת. הנתבע 1 הוא מקעקע אשר עבד בעבר אצל התובעת. בכתב התביעה טוענת לטענת המשיבה נטלו הנתבעים צילומי קעקועים שנעשו ע"י הנתבע בתקופת עבודתו אצלה, ופרסמו אותם באתר המבקשת בהטעותם את קהל הלקוחות לחשוב כי הצילומים מציגים עבודות שבוצעו על ידי הנתבע במסגרת עבודתו אצל המבקשת.

2. המשיבה טענה כי זכויות היוצרים בתמונות שייכות לה שכן תועדו על ידה ו/או על ידי מי מעובדיה, עוד טענה כי הנתבעים עשו שימוש מפר ב – 65 תמונות של קעקועים שנוצרו בחלקן על ידי הנתבע ובחלקן האחר, על ידי עובדים אחרים – כשכולן מיוחסות שם לנתבע. המשיבה העריכה את נזקה בסכום של 400,000 ₪, לחלופין, בגין מעשי ההפרה ביקשה כי בית המשפט יפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק בגין כל אחת מהפרות זכות היוצרים והזכות המוסרית עד לסכום של 400,000 ₪. בית המשפט התבקש להכיר בכל תמונה שהועתקה כהפרה נפרדת. לכתב התביעה לא צורפו עותקי הצילומים המקוריים וה"מפרים". אלו צורפו, באופן חלקי, לכתב התשובה.

3. תמצית טענות המבקשת
לפני בקשת הנתבעת לסילוק על הסף של התובענה בטענת היעדר עילה. המבקשת טענה כי כתב התשובה שהוגש ע"י המשיבה מהווה למעשה "כתב תביעה מתוקן" שהוגש ללא בקשה וללא תצהיר, ויש בו חזרה מעובדות מהותיות שנטענו בכתב התביעה. לחלופין ביקשה המבקשת כי בית המשפט יורה על מחיקת כתב התשובה, או על החלקים בו הסותרים את כתב התביעה בהתאם לתקנה 91(א) לתקסד"א.

4. לשיטת המבקשת, הודתה המשיבה בכתב התשובה כי המבקשת לא העתיקה את התמונות מאתר האינטרנט שלה, אלא שהן נמסרו לה ע"י הנתבע ששמר אותן על דיסק און קי. עוד העלתה המבקשת טענות הנוגעות לטענות שנטענו על ידי הנתבע האחר בכתב הגנתו – כשלשיטתה, יש בהן בכדי שלא להותיר סיכוי לתביעה.

5. עוד טענה המבקשת כי המבקשת לא צירפה לכתב התביעה את תמונות המקור עליהן מתבססת תביעתה, או את 65 העותקים. לשיטתה, בהימנעות זאת נפגעת זכותה הלגיטימית להתגונן כראוי מפני התביעה. עוד נטען כי מחדל זה מצטרף למחדל שבאי מסירת פרטים מדוייקים בניגוד למצוות תקנה 78 לתקסד"א.

6. המבקשת הוסיפה וטענה כי כתב התביעה כולל טענות שאינן יכולות לדור יחדיו וממילא יש לדחותן, כי התביעה קנטרנית וטורדנית וטענות נוספות שאינן מהוות עילה לסילוק על הסף.

7. תמצית טענות המשיבה
לטענת המשיבה מהווה הבקשה ניסיון פסול של המבקשת להשיב לכתב התשובה. עוד השיבה כי כתב התביעה מגלה עילה המצריכה בירור והכרעה שיפוטית.
באשר לצירוף הצילומים טענה המשיבה כי לכתב התביעה צורפו דוגמאות מתוך 65 הצילומים שתועדו מאתר האינטרנט של המבקשת. משהעלתה המבקשת את טענותיה, צורפו כל הצילומים לכתב התשובה.

8. דיון
בית המשפט רשאי לסלק תובענה על הסף בהתאם לתקנות 100 ו- 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984. בית המשפט מעדיף ליתן לבעל דין את יומו וליתן הכרעה עניינית (ר' ע"א 335/78שאלתיאל נ' שני פ"ד ל"ו (2) 151, 155 – 156), די בכך שהתובע "יראה" על פני כתב התביעה כי בידו עילה (ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ נ' טמפו תעשיות בירה, פ"ד נא(2) 312) - ובכל מקרה בית המשפט אינו מורה על מחיקת תביעה מחמת חוסר עילה כאשר ניתן להצילה על ידי תיקון. (ע"א 109/84 ורבר נ' אורדן , פ"ד מא(1) 577).

9. בתקנה 75 לתקסד"א נקבע:
"בעל דין ירשום בכתב טענותיו, או ברשימה מצורפת אליו, מהם המסמכים שעליהם הוא מסתמך ויצרפם לכתבי הטענות".

10. בספרו של ד"ר יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 1995, בעמ' 174 נכתב:"היה תוכנו של מסמך מהותי, על התובע לצרף העתק הימנו...לכתב התביעה...אימתי "מהותי" מסמך לעניין תקנה 75(ב)? התשובה היא: כל אימת שהמסמך עצמו הוא חלק מעילת התביעה המובאת בכתב התביעה...לא נהג התובע כמצוות תקנה 75(ב) רשאי הנתבע לבקש את מחיקתו או תיקונו של העניין בכתב התביעה..."

11. צילומים עשויים לשמש כמושא להגנת זכות יוצרים בשל היותם מסווגים כ"יצירה אומנותית" מקום בו ישנם מקוריות ויצירתיות בצילום ואין הכרח כי הצלם יהיה צלם מקצועי על מנת שתוקנה הגנת זכות יוצרים ביצירת צילום. יודגש כי איני קובעת בשלב זה האם התקיימו דרישת היצירתיות והמקוריות ביצירות נושא תביעה זו.
ההסדר שנקבע בס' 34 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 שינה מההסדר הקודם בכך שברירת המחדל היא ש
"מעביד הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה על ידי עובדו לצורך עבודתו ובמהלכה, אלא אם כן הוסכם אחרת".
מאידך גיסא, באשר לזכות המוסרית נקבע בס' 45 (ב) כי: "הזכות המוסרית היא אישית ואינה ניתנת להעברה, והיא תעמוד ליוצר אף אם אין לו ביצירה זכות יוצרים או אם העביר את זכות היוצרים ביצירה, כולה או חלקה, לאחר". בשאלה זו בית משפט זה סבור כי הזכות המוסרית, בשונה מזכות היוצרים הכלכלית, אינה מוקנית בידי המעביד.

12. מכאן לענייננו, התובעת ביקשה לקבוע כי זכויותיה ביחס לכל אחד מ – 65 הצילומים (שלא צורפו לכתב התביעה) הופרו. משכך, מהווה כל אחד מהצילומים חלק מהותי מכתב התביעה והיה על התובעת לצרפם אליו, יחד עם ההעתקים המפרים.

אשר על כן, הנני קובעת כי התובעת רשאית להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה תוך 30 יום מהיום.

המזכירות תקבע את התיק לתזכורת פנימית ליום 11/7/12. לא תוגש הבקשה- תימחק התביעה.

המבקשת האריכה שלא לצורך בטיעונים במסגרת בקשתה – איני עושה צו להוצאות בגין בקשה זו.

ניתנה היום, כ"ז סיון תשע"ב, 17 יוני 2012, בהעדר הצדדים.

חתימה
4 מתוך 4