הדפסה

ת"א 4602-09 ברטולומי נ' א-ד-ר-ו בניין והשקעות בע"מ

בית משפט השלום בראשון לציון
ת"א 4602-09 ברטולומי נ' א-ד-ר-ו בניין והשקעות בע"מ

13 נובמבר 2011

בפני כב' השופטת מיכל עמית - אניסמן
התובע
ויקטור ברטולומי

נגד

הנתבעת
א-ד-ר-ו בניין והשקעות בע"מ

<#2#>
נוכחים:
התובע ובאת-כוחו – עו"ד שלומית רוזניצקי
בא-כוח הנתבעת – עו"ד פדידה

פרוטוקול

בא-כוח הנתבעת:
מתנגד לכל עדות שמיעה שעלתה בתצהיר, מסמכים שלא הוגשו באמצעות עורכם.

התובע מוזהר כחוק:
חקירה נגדית:
ש. מתי התחלת לעבוד עם הנתבעת?
ת. באפריל.
ש. מתי?
ת. לא זוכר בדיוק תאריך. באמצע אפריל.
ש. שאתה אומר התחלת לעבוד, מה עשיתם?
ת. הייתה חפירה מוכנה, זה עבודות עפר ואנחנו באנו לשם ועשינו את הבטון בתוך 10 ימים.
ש. מי זה עשינו?
ת. אני ואלכס.
ש. מה זאת-אומרת?
ת. עשינו בטון.
ש. בתור עובדים?
ת. כן. עבדתי בתור עובד שם וזה גם לפני הפגישה. יש עוד שני דרוזים שאני הבאתי בתור פועל בשבילו כי הוא הבטיח לי להביא עובדים ולא הביא.
ש. אתה בחודש אפריל אתה עבדת פיזית באתר?
ת. כן. גם מנהל וגם פיזית. המהנדס אלכס ואני המנהל. לפי הסכמה הייתי צריך לנהל את האתר ואני הבאתי שני פועלים לבקשתו ועבדתי גם בתור פועל, כי היה צורך לעשות בטון רזה.
ש. כשאתה אומר שהיתה לך אחריות, מול מי?
ת. מול אברהם יצחק, זה חברה שמזמינה אותנו. הייתי חייב לעמוד בהסכמה שלנו עם הדי.
ש. היה לך חוזה עם אברהם יצחק?
ת. לא היה לי הסכם עם הדי.
ש. מתי סיימתם לעבוד בפרוייקט ביבנה?
ת. באמצע אוגוסט, לא זוכר אחרי ה-10 לחודש משהו כזה, כמעט חודש שלם של אוגוסט עבדנו כי הייתה יציקת לילה. עשינו את יציקת הלילה ועזבנו. עשיתי עוד שלושה ימים השפרה. באתי לבד ועשיתי השפרה לבד. להשפריץ מים על הבטון.
ש. מה היה תפקידך בעבודה הזו?
ת. לנהל את העובדים.
ש. אתה אומר שעבדת גם בעצמך?
ת. כן. אני רגיל לדברים האלה.
ש. מאיפה הסמכות שלך לנהל עובדים? עשית הכשרה כלשהי?
ת. אין לי הכשרה. אני מתעסק עם אנשים ומכיר את העבודה כי יש לי חברה משלי.
ש. שאתה אומר חברה למה אתה מתכוון?
ת. חברה שלי שאנחנו עושים ניהול והנדסה.
ש. האם זה רשום ברשם החברות?
ת. זה עסק שלי.
ש. מתי הקמת את החברה?
ת. סוף שנת 08.
ש. מה עשית עד אז?
ת. עבדתי ברמת הגולן באתר בתור עובד.
ש. שכיר אצל מי?
ת. אצל חברת י.ת.
ש. במסגרת שירותי ניהול פרוייקט מי ביצע את הניהול, אם אתה לא מוסמך?
ת. אלכס, כי הוא מהנדס מוסמך.
ש. שהתחלתם את העבודה ביבנה הייתה לך התחייבות לא כספית מול אברהם יצחק?
ת. אלכס מכיר אותו מלפני, הוא עבד איתו לפני. אברהם יצחק מכיר את אלכס בתור מהנדס ומצויין. לקחתי את אלכס כי יש לו יחסים עם אנשים ואני יודע לעבוד טוב מאוד. הוא אמר שיש לו הרבה אנשים ושאני מבין את העבודה אז אני יכול לנהל את העובדים. אלכס נתן לי אפשרות לעשות את ההסכמות האלה.
ש. בעצם המתווה של העיסקה, שאתם פניתם לאברהם יצחק ואמרתם לו שיש לכם מהנדס בעל כישורים...
ת. לא.
ש. פניתם לאברהם יצחק ואמרתם לו שיש לכם חברה או עסק, שיש לך מהנדס בעל כישורים שיכול לנהל את הפרוייקט ויש לכם גם כוח אדם.
ת. זה קצת לא נכון. שהיתה לנו פגישה עם הדי, סגרנו שאנחנו צריכים לחפש עבודה לעסק שלנו ביחס עם הדי. הדי מביא אנשים, ולנו יש מהנדס מוסמך אז אנחנו יכולים לחפש פרויקטים ולתת הצעות.
מצאנו קשר עם הרבה אנשים וגם עם אברהם יצחק. נתתי לאלכס הוראה שהוא מחפש אנשים לעבודה. פנינו להדי, סיכמנו איתו שאנחנו מתחילים לחפש עבודות. ישבנו והסכמנו שאנחנו צריכים לחפש עבודות והדי מביא אנשים והוא מנהל את העסק. סיכמנו קודם עם הדי. הדי הלך למקום שלו ואנחנו התחלנו לחפש עבודות בשבילנו. התפקיד שלנו היה בחברה לחפש עבודות ולנהל עבודות. הדי מביא פועלים. התחלנו לחפש עבודות, פגשנו אנשים והתקשרנו לאברהם יצחק והוא אמר שיש עבודה.
שלחתי את אלכס לאברהם יצחק, הוא לקח את התוכניות, עשה הצעת מחיר, אנחנו נפגשנו עם הדי, הראנו את הצעת המחיר. הדי אמר שמתאים לו המחיר אז אנחנו עשינו פגישה עם אברהם יצחק.
אלכס נפגש עם אברהם יצחק ונתן הצעת מחיר.
ש. למה הצעת מחיר?
ת. לאתר ביבנה.
עם הצעת המחיר אלכס הלך להדי ואמר שמצאנו עבודה ושאל אם מתאים. הדי היה צריך ללכת ביחד עם אלכס הוא היה צריך ללכת לאברהם יצחק ולחתום חוזה על העבודה. הם עשו הסכם בין אברהם יצחק והדי. הדי היה צריך לשלם לנו כסף. חיפשנו בשבילו עבודה.
ש. מה כללה הצעת המחיר?
ת. אני לא זוכר כל-כך.
ש. הצעת המחיר התייחסה על סמך מה? עבודה בשטח, שירותי ניהול?
ת. למה שהדי נותן?
ש. למה שאלכס עשה.
ת. על עבודה נקי, בלי חומר בלי כלום.
ש. בתוך הצעת המחיר היה כולל שירותי ניהול ופיקוח של האתר?
ת. כן ואנחנו ניהלנו אותו. אני לא זוכר מה הם כתבו.
ש. מה הצעת המחיר של אלכס, שהוא עובד שלך, נתנה?
ת. אלכס נתן הצעת מחיר על עבודות שלד. מה היה כתוב בתוך החוזה, לא קראתי את החוזה הזה.
ש. אחרי חודש אפריל שעשית את הבטון הרזה ועד חודש אוגוסט שעשית השפרה – מה עוד עשית בפרוייקט?
ת. בנינו אחרי בטון רזה עשינו את הרצפה. אחרי זה בנינו את הקירות ואחרי זה השלמנו את הקירות ביציקות לילה.
ש. זה פיזית עשיתם? לא ניהלתם?
ת. בתחילת חודש מאי יצאתי משם כי הבנתי שבן אדם לא עומד במילה ולא משלם.
אני עשיתי השפרה לבד. עד אוגוסט דאגתי לאתר, כי הוא הבטיח שיחזיר לי את כל הכסף.
ש. אתה אומר שמצד אחד במאי עזבת את הפרוייקט...
ת. אני אישית עזבתי, לא העסק שלי. אלכס נשאר שם להמשיך לנהל את הפרוייקט.
ש. החברה שלך, העסק שלך המשיך בעבודות פיזיות באתר?
ת. בעבודות פיזיות לא, בניהול.
עד אוגוסט ניהול. אם הייתי צריך לעזור או אלכס, היינו עוזרים. אני באתי ועשיתי את ההשפרה.
ש. כמה פעמים בשבוע העסק שלך נכח באתר?
ת. כל יום אלכס היה שם.
ש. הוא חתם אצל מישהו, יש לו יומני עבודה?
ת. צריך להיות באתר, בטח חתם.
ש. ביקשתי שתציג את יומני העבודה ואמרת שאין לכם יומני עבודה.
ת. אצלי לא צריך יומני עבודה, כי רק אלכס אצלי כמהנדס. באתר אלכס חתם, אם הוא לא חותם הדי לא היה מקבל כסף מאברהם יצחק על כל היציקות.
ש. אתה אמרת שבהצעת המחיר לא נכלל שירותי ניהול ופיקוח, רק בנייה.
ת. לא אמרתי לא, אמרתי שאני לא זוכר. החוזה היה בין הדי לאברהם יצחק.
ש. מה מערכת היחסים בינך לבין אלכס? מתי החלה?
ת. אני הכרתי את אלכס לפני, היה לי כמה עבודות ועזרתי לו לבנות. אלכס לקח אותי בתור מקצוען. הסברתי לאנשים מה לבנות, איך לבנות. שנגמר האתר, אצלו נגמרה העבודה ולא הייתה אצלי עבודה ואז פתחנו עסק.
ש. מה הייתה מערכת היחסים בעסק?
ת. הוא מהנדס שלי. הוא אדם מבוגר ולא יכול לעבוד בעבודות קשות. אני נותן לו תלוש משכורת.
ש. כמה כסף הוא מרוויח?
ת. תשאל אותו כמה הוא מקבל.
ש. אם אתה נותן שירותי ניהול ופיקוח, למה בתצהירך כתבת שסיכמת על שותפות?
מפנה אותך לסעיף 7 לתצהירך –
ת. אני לא יודע לקרוא. הסבירו לי כל שלב.
ש. מפנה אותך לסעיף 7 לתצהירך – זאת-אומרת שבעצם לא רצית לתת שירותי ניהול אלא להיות שותף בפרוייקט.
ת. נכון, בפרויקטים מה שאנו מוצאים. בפברואר הוא שכר לנו אוטו כדי לחפש פרויקטים, אנחנו מצאנו את האתר באפריל, חודשיים חיפשנו את המקום עשינו את הצעת המחיר. הוא רשם את האוטו עלי ואני הייתי אחראי על האוטו.
ש. במסגרת השאלון, שאלתי אותך אם עשית פרויקטים שניהלת וביצעת ובתשובה לשאלון (שאלות 5 ו-6), רשמת שאתה מצרף העתק הסכם שחתם לביצוע עבודות שלד, אבל העתק מהסכם לא קיבלתי, יש לך אותו?
ת. יש לי הסכם כזה, מציג בפניך. מוגש ומסומן נ/1.
ש. אתה אומר שבאוגוסט עזבת את הפרוייקט.
ת. לא אמרתי שעזבתי באוגוסט את הפרוייקט. אני אישית בתחילת מאי עזבתי, אבל החברה שלי, אלכס היה מטפל שם.
ש. על הפרוייקט של אילת – מה היה הסכום?
ת. לא עשיתי שום פרוייקט באילת.
ש. האחים מעלומי?
ת. לא עשיתי פרוייקט. הוא ביקש ממני שאמצא לו אתר, הוא דיבר עם אלכס ולא איתי. אני שלחתי את אלכס לפגישה לגבי אילת. לגבי אילת בטלפון הוא ביקש ממני למצוא אתרים. נסעתי לאילת וסגרתי עם בן אדם.
אני לא עשיתי עבודה באילת כי הוא לא שילם לי כסף באוגוסט שעזבתי. הוא בא וביקש ממני אתרים ושהוא מסתבך ואין לו כסף והוא חייב כספים וסיפר שהיתה לו התקפת לב.
בחצי אפריל עבדנו 10 ימים והיה הסכם שהוא משלם 10,000 ₪ + הוצאות דלק וטלפון. בגלל שזה היה חצי חודש הוצאתי לו חשבונית 10,000 ₪ ולא יוצא הוצאות על החודש הזה. על אפריל הוא צריך לשלם 10,000 ₪ למהנדס ו-10,000 ₪ לי שאני מנהל + דלק וטלפון, הוצאות. בגלל שעבדנו רק 10 ימים באפריל סיכמנו על 10,000 ₪ בסה"כ בלי הוצאות. הוא שילם את זה. מאי הוא לא שילם. יוני כן שילם. יולי לא שילם.
אני נתתי לו 10,000 ₪ חשבונית במאי, היינו באוטו שלו והוא מחק לי את אפריל ורשם מאי. שאלתי אותו למה, הוא אמר שבגלל זה 10 ימים אז זה יכנס בחודש מאי ולכן מתחיל כל הבלבול אחרי זה.
ש. הוא שינה, הסכמת לשינוי?
ת. הוא שינה. לא הספקתי להגיד לו כלום והוא מחק. הסכמתי, כי הוא הסביר, כי רואה החשבון ביקש.
ש. מה היה הסיכום של אילת?
ת. אחרי שהוא לא שילם על כל העבודות ומה שהיה חייב לאברהם יצחק, היה לנו קשרים. הדי היה מתקשר אלי, לאלכס. בגלל שהדי היה חייב כסף הוא לא היה בא לאברהם יצחק. לי ולאלכס הייתה אחריות לאתר. בטלפון דיברנו והדי אמר שהוא במצב של התקפת לב, בביה"ח והמצב שלו קשה, חייב הרבה כסף ושנחפש לו אתר והוא סוגר הכל, אמרתי בסדר. ביקשתי ממנו שישכיר לנו עוד אוטו והוא אמר בסדר. חשבתי שאם הוא שוכר לי אוטו אז הוא רוצה להמשיך לעבוד איתנו.
הדי שוכר לי רכב אם אני מספק לו עוד אתר והוא משלם לי 30,000 ₪ עבור תיווך. אחרי שהם חתמו על החוזה הוא ביקש לבוא לפחות פעם בשבועיים לנהל, לבדוק אם הולך בסדר. הוא ביקש אחרי זה לנהל את זה, כי מדובר על היקף עבודה של 800,000-900,000 ₪.
ש. מפנה אותך לסעיף 9 לכתב התביעה – מה יש לך להגיד על זה?
ת. מתי שבאנו לשם הוא אמר שאת הסך של 30,000 ₪ הוא לא יתן במכה אחת, אלא בתשלומים של 10,000 ₪ ותופס אותנו על זה ואמר שנבוא פעמיים בשבוע לבוא לבדוק אם הכל בסדר.
ש. את פרוייקט אילת מתי סיימת?
ת. לא סיימתי. נסעתי 4 פעמים לאילת והוא לא שילם על זה אז עזבנו. בן אדם אומר שפועלים שלו עובדים חודש וחצי וחלק משלם וחלק לא. יש לי מכתב מהקבלן באילת, שאני עשיתי ביניהם את הקשר. אחרי שיצאתי ולא באתי לנהל הוא אמר שעשיתי פאשלה.
הבן אדם באילת, הקבלן בא אלי בטענות איך הבאתי לו את הדי שהפסיק לו באמצע את העבודה ולא שילם לפועלים, לקח חוזה ולא מחזיר לו את החוזה.
ש. לפי איזה חישוב הגעת ל-73,800 חוב?
ת. לקחתי את חודש מאי – 12,000 ₪; 12,000 ₪ על חודש אוגוסט ו-30,000 ₪ על מה שסגרנו – תיווך באילת וגם על הכלים שאנחנו קנינו.
ש. איפה יש לך תיעוד על קניית הכלים?
ת. הדי מתקשר ומבקש ממני כלים, קניתי כלים והבאתי.
ש. יש לך קבלות על קניית הכלים?
ת. אין לי.
ש. איך הגעת לחוב של 73,800 ₪?
ת. אתם צריכים לעשות חישוב, אני כבר לא זוכר.
הוא חייב לי עוד שיק של 2,000 ₪ על המע"מ של יולי.

ח.ח.

ש. ענית שעזבת את העבודה ביבנה באוגוסט.
ת. נכון.
ש. מתי התחלת את העבודה?
ת. באפריל.
ש. מי היה שעבד מול אברהם יצחק, מי חתום?
ת. הדי.
ש. מול מי עבדת?
ת. מול הדי.

מר אלכסנדר ציביליחין מוזהר כחוק:
חקירה נגדית:
ש. מי זאת חברת יחיניוק?
ת. חברה שעובדת מול משרד הבטחון. חברת בנייה.
ש. מה עשית שם?
ת. עבדתי שם במפעל אלתא באשדוד.
ש. איך הכרת את הדי?
ת. הדי קיבל מחנות שם אחד הבעלים, הם עבדו גם בירושלים וכנראה משם לקח את המספר שלי ויצר איתי קשר.
ש. מה היה תוכן הפנייה?
ת. שיתוף פעולה ואם יש לי עבודה.
ש. מה זה פרוייקט רמת הגולן?
ת. אנחנו קיבלנו ברמת הגולן פרוייקט.
ש. מי זה אנחנו?
ת. אני קיבלתי בעצם עם ויקטור. אני עובד של ויקטור כבר 4 שנים. שעבדתי בחברת יחיניוק התקשרו ואמרו שיש עבודה ברמת הגולן, הסכמתי ללכת לשם לבצע את העבודה. אותו זמן התקשר אלי הדי ואמר שיש לו מישהו בשם פאנוס...
הדי התקשר אלי ואמרתי לו שיש לי עבודה ברמת הגולן ואם הוא מעוניין אז נפגש. אני עבדתי בתור מהנדס.
שביקשנו ממני לעשות את העבודה ברמת הגולן, ביקשו ממני למצוא קבלן רשום בשוק שיכול לבצע ביחד איתי את העבודה.
ש. באיזה סיווג?
ת. סיווג 100. הדי היה נציג של חברת פאדיוס שהיה קבלן רשום.
ש. הדי לא הקבלן הרשום?
ת. לא, הוא היה נציג של הקבלן הרשום.
ש. מפנה אותך לסעיף 6 לתצהירך –
ת. זה שני דברים שונים. הדי לא הציג עצמו כקבלן רשום שהיה עובד בחברת פאדיוס.
ש. מה הייתה מערכת היחסים בינך לבין ויקטור?
ת. הייתי עובד של ויקטור, שכיר.
ש. כמה משכורת קיבלת?
ת. אני מהנדס, תלוי. חצי משרה – 4,000 ₪ + טלפון, רכב, ביטוח.
ש. יש לך בונוסים?
ת. לפעמים שיש עבודה יש בונוס.
ש. מה הבונוס?
ת. יש בונוס שהוא נותן לי לחג 2,000 ₪.
ש. בהתאם לפרוייקט?
ת. אני לא מקבל. יש לי משכורת, אני מקבל קבוע.
ש. יש לך תעודת מהנדס?
ת. כן. אני רשום ברשם המהנדסים.
ש. מציג בפניך נסח מרשם המהנדסים ואינך רשום.
ת. אני רשום ברשם המהנדסים משנת 01. יש לי תעודה.
ש. האוטו שהועמד על-ידי הנתבעת למי הוא הלך?
ת. איזה אוטו?
ש. קיבלתם רכב בחודש פברואר.
ת. קיבלתי זאת לצורך מציאת עבודה.
ש. אתה קיבלת?
ת. כן.
ש. מי שוחח עם הדי משך כל התקופה, מי יצר את הקשר? מי ניהל משא-ומתן, הצעות מחיר?
ת. בהתחלה אני יצרתי קשר אחר-כך נפגשנו כמה פעמים עם ויקטור ברמת הגולן פעם ראשונה ואח"כ בתחנת דלק בגעש.
ש. איך הוצג ויקטור בשיחות?
ת. עשינו את השיחה ביחד בקשר לעבודה.
ש. נאמר שויקטור הבעלים של העסק ואתה עובד, או שאתה דיברת?
ת. גם ויקטור דיבר וגם התווכח על האחוזים.
ש. הייתה הבהרה שויקטור הוא הבעלים של העסק?
ת. כן. התפקיד שלי היה למצוא עבודה, כי מכירים אותי בשוק כבעל מקצוע ולפקח על העבודה, לעשות תוכניות.
ש. הקמתם חברה שהמהות שלה ניהול ופיקוח אתרים שמי שבעצם עבד בחברה זה אתה וויקטור, ויקטור עשה את העבודות השחורות והוא היה מנהל החברה?
ת. ויקטור מנהל החברה. התפקיד שלי למצוא עבודה, לפקח על העבודה וזהו. ויקטור היה מנהל כספים.
ש. אם רציתם לתת שירותי ניהול ופיקוח אתרים למה ביקשתם אחוז מהרווחים?
ת. ויקטור ביקש ממנו 50 עד 50, אחר-כך הוא אמר שזה 60 על ה-40 והסכמנו בהתחלה.
ש. אתה נותן שירותי ניהול ופיקוח, למה אתה נכנס שותף לרווחים?
ת. אני לא נכנס שותף לרווחים, אני עובד. ויקטור דיבר עם הדי במשא-ומתן בקשר לאחוזים.
ש. יש לך בעיה לפתוח עוסק מורשה?
ת. כן. הבעיה שלי שבשנת 05 עבדתי בצומת סורק עם מישהו, עשינו עבודה והוא פתאום ברח לחו"ל עם כסף שלי. אני מוגבל באמצעים.
ש. חוץ מהמשכורת קיבלת כסף בשחור?
ת. לא, אני לא מקבל כסף בשחור בשום פנים ואופן.

ח.ח.

ש. אמרת שאת האוטו הראשון אתה קיבלת ואת האוטו השני ויקטור.
ת. כן.
ש. מי לקח את הרכב הראשון מהשכרת הרכב?
ת. אני.
ש. זה רשום על שמך?
ת. כן.

מר הדי חמזה מוזהר כחוק:
חקירה נגדית:
ש. אתה מצהיר בתצהירך שאתה מנהל חברת אדרו.
ת. נכון.
ש. מי זה הדיר חמזה?
ת. הבן שלי. קנינו את החברה מבן הדוד שלנו.
ש. מי רשום כבעל מניות בחברה?
ת. תראי באיזה תאריך העברנו מניות בחברה.
ש. זה נכון שעבדת בפרוייקט ברמת הגולן עם אלכס?
ת. ממש לא.
עבדתי בחברת פאדיוס בתור שכיר ששיווקתי להם את הפרוייקט של רמת הגולן. אני פיזית לא עבדתי ברמת הגולן.
ש. שנכנסת לדיון הקודם 12.1, הסתכלת מסביב והתחלת לשאול מי זה ויקטור...
ת. אני מכיר את אלכס.
ש. נכנסת לדיון ביום 12.1 ושאלת מי זה ויקטור.
ת. נכון.
ש. אתה זוכר שהיה לכם גישור ופגשת שם את ויקטור?
ת. נכון.
ש. למה שאתה נכנס לפה אתה אומר שלא ראית את ויקטור?
ת. כי אני לא מכיר את ויקטור.
ש. בפרוטוקול אמרת שאתה לא מכיר את ויקטור אלא את אלכס – עמ' 7, שורה 17-20.
ת. נכון.
ש. אם אתה לא מכיר את ויקטור אזי יש ביניכם שיחות טלפון?
ת. ביני לבין ויקטור? לעולם לא היה. תמיד התקשרתי לאלכס.
ש. איך בכל זאת הוצג פירוט שיחות ומופיעות שיחות לויקטור?
ת. לא היו שיחות עם ויקטור. זה שמופיע מספר הטלפון של ויקטור, תשאלי את אלכס כמה פעמים הוא החליף את הטלפון שלו.
ש. שיחות הטלפון היו אך ורק לויקטור וזה רק טלפון של ויקטור.
ת. את יכולה להגיד לו שהוא שייך גם לויקטור וגם לך. אני דיברתי רק עם אלכס, אך ורק איתו.
ש. מעולם לא פגשת את ויקטור..
ת. מעולם לא פגשתי.
ש. פגשת את ויקטור גם מחוץ לביה"ח בתל השומר והבאת לו את התשלום של חודש יוני, באתרים כמה פעמים וישבת אצלו באוטו ופגשת אותו בגעש.
ת. איזה אוטו יש לו?
ש. פגשת אותו בכל המקומות האלה – מה אתה אומר?
ת. לא נכון.
אני נפגשתי עם אלכס בלבד. ויקטור לא נכח בפגישה בתחנת הדלק.
ש. בכל מקום גם בכתב ההגנה וגם בתצהירך, אתה מסביר כל מיני חשבוניות ותשלומים, אבל בשום מקום לא כתבת מה הסיכום הכספי.
ת. מבחינת סיכום כספי אני יכול להביא את מנהל החשבונות של החברה.
ש. מה הסיכום הכספי בינך לבין אלכס?
ת. אך ורק עבור תיווך.
ש. מה הסכום?
ת. הסיכום ביני לבין אלכס כל עבודה שהוא מביא הוא מקבל אחוז מסויים בסוף הפרוייקט היה והסתיים בהצלחה. שני הפרויקטים לא הסתיימו בהצלחה עקב בעיות בטיב העבודה. גם בפרוטוקול הראשון שלי לא צויין איזה אחוז. מפנה לסעיף 19 לתצהירי.
ש. בפרוטוקול שורות 3-9 מיום 12.1 – כתבת שאלכס יקבל בין 7-10 אחוז דמי תיווך – נכון?
ת. כל הפרוייקט של אברהם יצחק זה 12,000 ₪ ולא 40,000 ₪.
ש. אתה ציינת שהוא אמור היה לקבל בין 7-10 אחוז?
ת. נכון.
ש. לא בתצהיר עדות ראשית שלך, כתב הגנה, בפרוטוקול 12.1 לא כתבת בסיום הפרוייקט ורק כעת אתה אומר זאת?
ת. אולי ככה ההגיון בענף הבנייה?
ש. אם תפקידו למצוא לו פרויקטים...
ת. ולא לנהל אותם.
ש. למה הוא צריך לחכות לסיום הפרוייקט ולקבל את האחוזים שלו?
ת. אבל הוא קיבל סך של 12,000 ₪.
ההסכם עם אברהם יצחק לא 800,000 ₪, אלא 545,000 ₪ למיטב זכרוני או 454,000 ₪.
ש. אם הולכים לפי התחשיב שלך – 7-10 אחוז עמלת תיווך עדיין מגיעה באזור של 50,000-54,000 ₪...
ת. ועל כן אמרתי לך שהוא קיבל את הסך של 12,000 ₪ וסוכם שזה הסכום היחסי, כי הפרוייקט לא הסתיים. אני לא חוזר בי משום סיכום של 7-10 אחוז. ברגע שהגיש לי את החשבונית נדלקה לי הנורה האדומה.
ש. אתה נתת לאלכס טלפון?
ת. לא.
ש. אני אומרת לך שאלכס לא קיבל.
ת. אז הוא לא קיבל.
ש. למה הצהרת בפרוטוקול הדיון הקודם שהוא קיבל טלפון?
ת. יכול להיות שהיתה טעות מצידי שהוא ביקש, אבל הוא קיבל טלפון. אני לא זוכר.
ש. האם הוא קיבל טלפון או לא?
ת. לא יודע לענות עכשיו, כי איני בטוח בעצמי.
ש. מפנה אותך לסעיף 12 לתצהירך –
ת. להביא את האנשים המקצועיים.
ש. אתה אומר בתצהיר שהחברה שלך איננה חברת כוח אדם (סעיף 11 לתצהירך) ומצד שני אתה אומר (בסעיף 12 לתצהירך) שהייעוד של החברה זה העמדת כוח אדם מקצועי – איך אתה מסביר זאת?
ת. יש חברת כוח אדם שזה חברת כוח אדם אספקת עובדים לחברות ואני לא מוסמך לכך שזה גם השמה. אני בתור חברה קבלנית מתחייב בפני המזמין את העבודה להביא לו תפסן – אחד ששם לפני היציקה, תפסן מקצועי זה נקרא גם כוח אדם כי הוא אדם וכוח שהוא מבצע את העבודה. לא צריך להיות בלבול בין כוח אדם והשמה שרשומה כחברת כוח אדם ואני לא הולך להציג את עצמי כחברת כוח אדם ולהטעות את המזמין.
ש. באפריל 09 נכנס הפרוייקט של יבנה – מי הביא לך אותו?
ת. דרך אלכס.
ש. ללא אלכס לא הייתה דרך שהיית מקבל את הפרוייקט?
ת. נכון.
ש. היית צריך להביא כוח אדם מקצועי לאתר?
ת. נכון.
ש. הבאת את כל כוח האדם?
ת. נכון.
ש. את כל העובדים שהיו שם הובאו רק על ידך?
ת. את כולם הבאתי.
ש. אני אומרת לך שגם ויקטור שלח כמה עובדים כי אמרת שאין לו מספיק.
ת. מה זאת-אומרת שלח עובדים?
ש. אתה אמרת שאין לך מספיק עובדים לביצוע העבודה לויקטור והוא הביא עוד פועלים?
ת. איזה ויקטור? לא נכון.
ש. אני אומרת לך שבנוסף שהחלה העבודה היו חסרים לך כלים.
ת. לא נכון.
ש. וסיפקו לך את הכלים.
ת. לא נכון.
אדם שרוכש כלי מסויים ועוסק מורשה הוא יקבל את החשבונית כדי שיחזיר את המע"מ שלה.
ש. אחרי שהתחלת בעבודה קיימת פגישה נוספת, למעט הפגישה בגעש עם ויקטור ואלכס, אמרת להם שהסיכום של 60,40 לא מתאים לך ואתה רוצה להגיע לסיכום חדש. הסיכום החדש היה שאתה משלם 10,000 ₪ + 2,000 ₪ לויקטור ואותו דבר לאלכס.
ת. ממש לא, לא נכון.
ש. בחשבונית חודש אפריל – מציגה בפניך מחיקה – מי מחק את זה וכתב יד של מי?
ת. זה כתב היד שלי.
ש. אני אומרת לך שהיה כתוב אפריל ואתה שינית למאי.
ת. נכון.
ש. מדוע החלפת בין אפריל למאי?
ת. אדם שעובד והצהיר שעבד באפריל הוא צריך להגיש על עבודות על אפריל כי סיים בסוף אפריל את העבודה, איך הוא יגיש חשבונית במאי?
ש. אני אומרת לך שהם עבדו באפריל ואתה שינית את זה למאי מטעמי מס שלך.
ת. כנראה שזה עבור העבודות של מאי.
ש. אתה בעצמך אמרת שהיה כתוב אפריל ושינית למאי.
ת. אני לא יודע מה היה כתוב.
אם שיניתי, כנראה שהוא עבד עבור חודש מאי.
אם הוא הגיש ב-15.5 עבור חודש מאי, זאת-אומרת עבור מה שהוא עבד בחודש מאי.
ש. ציינת בין היתר שעבור הפרוייקט ביבנה אלכס כביכול אמור לקבל את דמי התיווך בסיום העבודה.
ת. נכון.
ש. למה שילמת לו במאי? ביוני?
ת. אז אני פראייר. לא שילמתי לו את כל מה שסוכם. שילמתי כי בן אדם בא ומבקש כסף.
ש. מפנה אותך לסעיף 20 לתצהירך – אם אתה סיכמת איתו שהתשלום יהא בסוף הפרוייקט, מדוע אתה מצהיר בתצהירך שהוא זכאי לקבל תשלום חודשי?
ת. איני מבין.
אלכס הביא לי את הפרוייקט ולכן קיבל את התשלום החודשי בחודש מאי.
ש. אמרת שהוא אמור לקבל את הכסף שלו בסוף.
ת. עניתי לך מקודם, אז לא הייתי צריך לשלם לו.
ש. הצהרת בגלל שהחשבוניות שאלכס הציג היו של ויקטור הוצאת גם שיק על ויקטור.
ת. נכון, חייב.
ש. לך ולחברה שלך יש נוהג להוציא שיקים לאנשים שאינכם מכירים?
ת. ברגע שאלכס הציג לי את החשבונית, מבחינתי זה חשבונית ועל כן הלכתי למנהל החשבון ורואה החשבון והצגתי את החשבונית של אלכס ואמרו לי עד כאן...
ש. אבל זו הייתה חשבונית של ויקטור.
ת. נכון ואז עצרתי את ההתקשרות.
ש. אתה אמרת שאחרי שקיבלת את החשבונית על אפריל, שאתה טוען שהיא על מאי, הפסקת את ההתקשרות איתו.
ת. ברגע שראינו שהחשבוניות... מאי-יוני אחרי זה לא היו חשבוניות, לא קיבלנו אותם.
ש. אתה שילמת את החשבונית ביולי, זאת-אומרת חודשיים יותר מאוחר מהחשבונית הראשונה שקיבלת ועדיין שוב שילמת ב-2.7 – חודש וחצי אחרי אתה עדיין משלם לו כסף על אף העובדה שאתה אומר שהפסקת את ההתקשרות.
ת. הייתי צריך להמשיך ולשלם.
ש. ואתה טוען שאינך מכיר אותו?
ת. התחלתי והפסקתי לשלם.
ש. הוצאת את השיקים האלה בגלל שאתה מכיר את ויקטור וידעת למי ילך הכסף – נכון?
ת. אני מכיר את ויקטור? לא נכון.
ש. גם אחרי שהשיק על חודש יוני שלא חתמת עליו החלפת אותו...
ת. אני לא מורשה חתימה.
ש. השיק של יוני לא היה חתום ואתה החלפת אותו ונתת אותו לויקטור.
ת. נתתי אותו לויקטור? את תמיד חוזרת על ויקטור ואני תמיד חוזר ואומר לא נכון. אני מכיר רק את אלכס.
ש. באתר ביבנה היית נוכח?
ת. מדי פעם.
ש. מי ניהל את האתר בפועל?
ת. עובד בשם אייל, ראש צוות.
ש. אתה בוודאי יודע שהבנייה מתבצעת בשלבים?
ת. וגם התשלומים בשלבים.
ש. אתה יודע שצריך לחתום על זה מהנדס?
ת. נכון.
ש. מי המהנדס שהיה באתר שחתם?
ת. מטעם מי?
ש. על שלבי הבנייה?
ת. אלכס חתם.
ש. ציינת בתצהירך שאלכס הוא שטירפד לך את העבודה.
ת. נכון.
ש. אם מי שביצע את העבודות זה אייל אז איך אלכס טירפד לך את העבודה?
ת. אייל לא ביצע את העבודה. היה לי שם 20 עובדים לביצוע.
ש. איך אלכס טירפד לך את העבודה?
ת. איך זה לא הסתיימה העבודה? או שאלכס עבד בתיווך או בביצוע.
אלכס חתם על הביצוע.
ש. אם הוא לא ביצע את העבודות בפועל, לא ניהל.
ת. הוא לא ביצע בפועל.
ש. באיזה חודש סיימת בפועל ועזבת את האתר ביבנה?
ת. לא זוכר.
ש. אני אומרת לך שבכל החודשים שהוצאה לך חשבונית שילמת מתי שרצית לשלם וכשלא רצית לשלם לא שילמת.
ת. אני לא אשלם עבור משהו שלא מגיע לו.
ש. אני אומרת לך, שאתה עבדת באתר עד אוגוסט.
ת. נניח.
ש. אמרת שההסכם בינך לבין אלכס שהוא יקבל את התשלום שלו בסוף הפרוייקט.
ת. לא אמרתי. בסוף הפרוייקט הוא אמור לקבל את הכסף שמגיע לו. עובדה ששילמו לו בתחילת הפרוייקט, באמצע. בסוף הפרוייקט יש מסירה והוא אמור לקבל את הכסף. זה שנתתי לו לפני זו בעיה שלי.
ש. אם באוגוסט סיימת את העבודה באתר...
ת. לא סיימנו, נזרקנו מהעבודה.
ש. למה לא מגיע לאלכס כסף?
ת. הוא קיבל את הכסף שמגיע לו. זה שנזרקנו, לא צריך לפרט.
ש. למה אלכס טירפד לך את העבודה?
ת. טירפד? אני לא אמרתי שהוא טירפד לי את העבודה, אמרתי טיב העבודה.
ש. מפנה אותך לסעיף 25 לתצהירך – מה הוא עשה?
ת. אלכס הביא לי את העבודה, זה שיש לו הכרות עם אברהם יצחק לא היו נותנים לו את העבודה כמהנדס. ברגע שהוא אומר למנהל הפרוייקט שהוא לא חותם ואני נזרק משם, מה זה אומר? זה מה שאמרתי. אם הוא הפסיק לחתום ועזב שם ולא הופיע יותר – למה?
ש. אבל אתה חתמת חוזה מול אברהם יצחק.
ת. נכון. לא היה לנו מהנדס במקומו.
ש. אחת הסיבות שויקטור ואלכס עזבו את העבודה בגלל שלא שילמת להם את שכרם.
ת. אני מבקש לא ויקטור, אני מכיר רק את אלכס. אלכס הוא המהנדס. לא הייתה לי התקשרות עם ויקטור.
ש. בסופו של דבר לא הכרת את ויקטור באף שלב, והשכרת רכב לאלכס.
ת. אך ורק לאלכס לבקשתו שהוא אמר שזה הולך לאישתו. אחר-כך נודע לי שמישהו אחר לקח את האוטו זה נזקים לחברה.
ש. בחברת רכב אף אחד לא יכול לקחת אותו אם הוא לא מוסמך.
ת. אם אני אומר למנהל הסניף בטלפון שאני מאשר ורק אחרי שביקרתי אצל אלכס בביתו בפרס חנה ולא ראיתי את האוטו, שאלתי אותו איפה האוטו של אישתו, הוא אמר שחבר שלו מסכן ונתן לו את הרכב.
ש. מפנה אותך לסעיף 42 לתצהירך – מאיפה הבאת את הסך של 60,000 ₪?
ת. אני הבאתי? התובע הביא.
ש. איפה כתוב בכתב התביעה שהפרויקט באילת הינו 60,000 ₪?
ת. לא כתוב.
ש. את הפרוייקט באילת מי מצא לך?
ת. אלכס.
ש. לפי הסיכומים ביניכם אלכס אמור לקבל כסף עבור הפרוייקט באילת?
ת. כן.
ש. שילמת לו מאז שקל על עבודתו באילת?
ת. לא התחלנו ביולי, אולי נחתם ההסכם ביולי.
ש. מציגה בפניך מסמך – שהעבודה החלה ביולי 09.
ת. זה המזכר הראשוני בינינו שאנחנו אמורים להתחיל ביולי 09.

בא-כוח הנתבעת:
אני מתנגד להצגת המסמך, מאחר ולא הוגש באמצעות עורכו.

המשך ח.נ.:
זה מסמך מזוייף, זה לא מסמך שלי ולא נחתם על ידי. אני לא הייתי במסמך הזה.
ש. עבור העבודה באילת, האם שילמת שקל לאלכס?
ת. אני צריך לראות מה הסכום הכולל ששולם לאלכס ואז אדע אם שולם וכמה שולם על הפרוייקט של אילת.
הסך של 22,000 ₪ זה עבור שני הפרויקטים.
ש. החשבונית שהוצאה ביום 2.7 שאז בכלל לא היה קיים פרוייקט אילת, אתה שילמת עבור פרוייקט שעדיין לא קיבלת.
ת. לא, ממש לא. הוא ביקש כסף נתתי לו.
ש. עבור מה?
ת. אדם שמבקש כסף עבור מה שהוא הולך לעשות, אני נותן.
ש. אתה שילמת ביולי, אתה טוען עבור שני הפרויקטים.
ת. זאת-אומרת שההסכם ביני לבין האחים מעלומי היה במאי. לא זוכר.
ש. אמרת ששילמת עבור הפרוייקט באילת. מפנה אותך לסעיף 47 לתצהירך – אמרת ששילמת עבור הפרוייקט באילת, אבל פה אתה מציין שלא סוכם שהוא יקבל תשלום.
ת. אני מציין כי הוסכם שהשכר יהא 10,000 ₪ בחודש + הוצאות. סכומים אלה שולמו במלואם. מי זה ויקטור? אני לא מכיר את ויקטור.

ח.ח.

ש. מציג בפניך את פרוטוקול הדיון מיום 10.11, עמ' 2, שורה 31 – בקשר לסך של 60,000 ₪.
ת. בכתב התביעה מופיע ובתצהיר מופיע משהו אחר.

לאחר הפסקה

באת-כוח התובע מסכמת:
מדובר בזוג אנשים או יותר נכון שלישיה שעובדת בתחום הבניה אשר החליטו ביניהם לשתף פעולה להעשיר האחד את השני. נערכה פגישה בין הצדדים ובה סוכמו התנאים שבהם יעבור על פרויקטים וימצאו פרויקטים. התובע מהיום הראשון היה ביחסים עם מנהל הנתבעת ולראיה ניתן לראות שיש ביניהם שיחות טלפון. הסיכום הראשוני הוא חלוקת הרווחים בין הצדדים תהא 60% לנתבעת ו – 40% לתובע. בהתאם להסכמות אלו, החל התובע באמצעות העובד שלו, מר אלכס, לחפש פרויקטים אשר עליהם יעבדו הצדדים במשותף.
התובע באמצעות אלכס מצא את הפרוייקט ביבנה, בתגובה פנה התובע למנהל הנתבעת וערב לשמה של הנתבעת בפני מזמין העבודה. בין מזמין העבודה לנתבעת נחתם הסכם כלשהו.
הנתבעת הייתה צריכה לספק כוח אדם מקצועי לביצוע העבודות ואילו התובע היה אמור לנהל את הפרוייקט.
מתחילת הפרוייקט התחוור לתובע, כי ההסכמים בינו לבין הנתבעת אינם מתמלאים במלואם ובמהלך כל התקופה התחילה הנתבעת לשלם כספים לסירוגין, בכל פעם היה מנהל הנתבעת מבטיח הבטחות מן ההבטחות, כי יעמדו בהתחייבויותיו הכספיות.
הנתבעת טוענת, באמצעות מנהלה, טענות מיני טענות שונות אשר נסתרות לאורך תצהירו, כתב ההגנה והחקירה.
טענה לדוגמה – העובדה שעבור הפרוייקט באילת שולמו תשלומים עוד טרם שפרוייקט זה התקבל בכלל.
ראייה נוספת להכרותו של התובע ומנהל הנתבעת היא העובדה, שבסופו של יום נשכרו שני רכבים על-ידי הנתבעת, כאשר בוודאי כי הטענה שאחד הרכבים הושכר לאשתו של אכלס היא מגוחכת מעצם העובדה שהנתבעת הינה חברה המנהלת את עסקיה, ובוודאי שאינה רכב צדקה.
התשלום עבור חודש אפריל שולם והראייה לכך היא החשבונית אשר מציינת את עובדת התשלום.
מנהל הנתבעת הצהיר, כי התשלום הוא עבור חודש אפריל. בהמשך הוצאה חשבונית עבור העבודות בחודש מאי, בהתאם להסכמים בין הצדדים, אשר מעולם לא שולמה.
בחודש החולף לאחר מכן הוצאה חשבונית עבור חודש יוני ומנהל הנתבעת נתן לתובע עצמו שני שיקים האחד עבור שכרו של עוסק המורשה של התובע והשני עבור מע"מ. שני שיקים אלה היו חסרים חותמת של החברה על-מנת להפקידם. השיק של השכר הוחלף על-ידי מנהל הנתבעת ואילו השיק של המע"מ מעולם לא הוחלף ומעולם גם לא שולם.
לאחר מכן, בחודש אוגוסט הוצאה חשבונית עבור חודש יולי, אשר מעולם לא שולמה.
בשלב הזה, התובע הבין כי לא נותרה לו כל ברירה והוא אינו מקבל את שכרו עבור עבודתו ועל כן החליט לעזוב את הפרוייקט ביבנה.
בפגישה שנערכה בין אלכס, עובד התובע ובין מנהל הנתבעת, ביקש מנהל הנתבעת כי התובע ימצא לו פרוייקט נוסף וכאשר השתלם הפרוייקט ישלם את כל חובותיו מהעבר ואת חובותיו לעתיד.
כל הסבריו של מנהל הנתבעת לוקים באי דיוקים, סתירות ונראה כי לאורך חקירתו הוא נמנע מלענות על שאלות כאשר אין בידיו תשובות מספקות, המגבות את גרסתו.
ניתן לראות הבדלים ברורים בין כתב ההגנה לתצהיר, לפרוטוקולים ולפרוטוקול הדיון הנוכחי.
מטרתו של מנהל הנתבעת מיום א' הייתה לעשוק את התובע ולמנוע ממנו את קבלת שכרו.
כאשר פנה אליו התובע לחתום על הסכם, סירב הנ"ל בטענה שמילתו היא כבודו.
הנתבעת טענה כי לא היה בינה לבין התובע כל יחסים, וכי אין כל יריבות ביניהם, וכי אין כל היכרות ביניהם.
התובע יטען את טענתו בפשטות – הקבלות והחשבוניות מוכיחים מעל לכל ספק, כי מערכת יחסים עיסקית התנהלה בין התובע לנתבעת.
בחשבונית הראשונה לכל הפחות, ידעה הנתבעת, כי מערכת היחסים ההומניטריות מתנהלת מול התובע.
חשבוניות אלה מציגות מעל לכל ספק, כי ישנם תשלומים אשר שולמו במועדם ותשלומים אשר לא שולמו במועדם.
אין לאפשר לנתבעת לנהל את עסקיה בצורה כזו, שכן היא נמנעת מלחתום על הסכמים על-מנת ליצור לעצמה אחר-כך להכחישם.
אי קבלת התביעה תוציא את הנתבעת נשכרת מכך שקיבלה שכר משני הפרויקטים בו היא עבדה ואין בכוונתה לשלם לתובע את שכרו שלו.
קבלת התובענה הזו בעצם תודיע לנתבעת מעל כס בית-המשפט, כי גם הסכמים בעל פה ראוי, צריך וחובה לקבל ולקיים. אי קיומו של הסכם בכתב אינו מוכיח חוסר קיום של הסכם כלשהו.
ברור, כי התובע העיד אמת, ללא כל סתירות ובאופן ברור את ההסכמים בינו לבין הנתבעת.
הנתבעת היא אשר סתרה את עצמה לאורך כל הדרך.
יהא זה צודק לחייב את הנתבעת בסכום התובענה הנתבע, בצירוף הפרשי הצמדה וריביות.
עבור חודשים אוגוסט ועבור הפרוייקט באילת בחר התובע שלא להוציא כבר חשבוניות מכיוון שעבור כל חשבונית שמוצאת מחוייב התובע בתשלום המע"מ שלה. לאחר ששתי חשבוניות שלו לא שולמו ובעצם נאלץ התובע לשלם את המע"מ מכיסו, בצירוף העובדה שעבד בחודשים המצויינים ללא שכר, הפסיק התובע להוציא חשבוניות על-מנת שלא לשלם את המע"מ.

בא-כוח הנתבעת מסכם:
לא הייתה מערכת יחסים בין התובע לבין הנתבעת.
אלכס העיד בעדותו שהיתה לו בעיה לקיים תיק של עוסק מורשה.
ויקטור היה רק איש הקש לצורך החוזה.
כל מה שסוכם היה מאז ומתמיד איזה שהוא הסכם על חלוקת הרווחים שבסופו של דבר השתכלל לכך שינתנו שירותים חודשיים כנגד סכום כסף. השירותים האלה לא ניתנו.
התובע ואלכס מטעמו הודיעו שהם ביקרו מספר פעמים מועט בפרוייקט.
נטען, כי היו שיחות טלפון – זה עורבא ופרח, זה חשבון על שם מישהו אחר בכלל.
נטען לאורך כל הדרך שהנתבעת לא הכירה את ויקטור.
מתי הגיעה העובדה לידיעתה, רק שהוצאה חשבונית מטעם ויקטור.
נטען שחסרים בשני השיקים חותמת חברה – רק באחד היה חסר חותמת חברה, מעולם לא הוחזר שתתווסף לו חותמת החברה.
התובע עשה ככל העולה על רוחו בקשר לכספים, זקף סכומים לחודשים אשר הוא בחר.
יש שתי חשבוניות עבור שני חודשים ששולמו.
התובע הצהיר שלגבי חודש אפריל תוקן בכתב יד ונאמר שזה בנשימה אחת עבור חודש מאי והוא לא התכחש לזה, משמע שחודש מאי שולם.
יש את חודש יוני – גם זה שולם.
החשבונית היחידה החסרה – חודש יולי.
מעולם לא הייתה מערכת יחסים עם ויקטור. ויקטור רק היה איש הקש במקרה הזה.
אלכס אמר חד משמעית שלא יכל לפתוח תיק עוסק. הוא ביצע את המו"מ עם כולם. ויקטור לכל היותר היה עובד פיזי. מה מערכת היחסים ביניהם? מסתבר שהם היו מעביד ושכיר כנראה לצורך הבטחת הכספים של אלכס, שכך יוכל להכניס לעצמו משכורת, אבל עדיין היה הרוח החיה.
התביעה היא תביעה שהיא חסרת פירוט, חסרת כל הגיון, יש לה בעיות ברמה החשבונאית הבסיסית. גם התצהיר מדבר על סכום אחר ממה שנכתב בכתב התביעה. עד היום קשה לי להבין מה נתבע שכר עבודה, או בכלל.
לא היה הסכם ולכל היותר ניתן שירות לחודשים אפריל, מאי ויוני.
התובע לא הביא ראייה אחת, ולו בדל ראייה על נוכחות במקום, על חתימה כלשהי. לא יומני עבודה, פירוט שעות של אלכס – אין כלום מבחינה ראייתית בתיק. המשמעות היא שהתובע לא הרים את נטל הראייה ולכן דין התביעה להדחות.

בא-כוח התובע:
חודשיים כל אחד 13,860 ₪ וחצי חודש עבור אוגוסט 6,930 ₪ ועוד 30,000 ₪ + מע"מ על הפרוייקט באילת.

<#3#>

החלטה

פסק-הדין יישלח לצדדים באמצעות הדואר.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ט"ז חשון תשע"ב, 13/11/2011 במעמד הנוכחים.

מיכל עמית - אניסמן, שופטת

11

30