הדפסה

ת"א 4585-07 שוורץ אילן נ' מזרחי שלמה

בית משפט השלום בפתח תקווה

ת"א 4585-07 שוורץ אילן נ' מזרחי שלמה

בפני
כב' השופטת ריקי שמולביץ

התובע

אילן שוורץ
באמצעות ב"כ עו"ד שלומי עמירם

נגד

הנתבע

שלמה מזרחי
באמצעות ב"כ עו"ד יהושע שטיין

פסק דין

לפניי תביעה אשר הוגשה על ידי מר אילן שוורץ (להלן: "התובע") כנגד מר שלמה מזרחי (להלן: "הנתבע") לתשלום סך של 394,290 ₪.

א. על פי התביעה, בזמנים הרלבנטיים, ייסדו התובע והנתבע חברה בשם ברטל השקעות בנייה ופיתוח בע"מ (להלן: "החברה") לצורך ניהל עסק משותף בענף הבנייה והם היו בעלי מניותיה ומנהליה.
התובע איש מקצוע בתחום הבנייה, בעל ניסיון ומוניטין הופקד על הצד המקצועי בשותפות.
הנתבע איש מקצוע בעל ניסיון בתחום הניהול הופקד על הניהול השוטף של ענייני החברה לרבות העניינים הכספיים.
השותפות לא עלתה יפה ולפיכך החליטו הצדדים לסיימה בתנאים כדלקמן:
התובע יעביר את מניותיו בחברה לנתבע.
התובע ימשיך לנהל מקצועית פרוייקט ביצוע של החברה בעמק שרה עבור מזמין בשם א.מ. בנגב בע"מ (להלן: "הפרוייקט").
חשבון בנק מס' 154999 בבנק הפועלים, סניף 645, אשר שימש את החברה עד אותה עת, ישמש אך ורק לצרכי הפרוייקט. הנתבע יפתח חשבון בנק חדש לשימוש החברה בענייניה האחרים.
התובע לא יקבל שכר בגין עבודתו בפרוייקט, אלא יהיה זכאי למחצית מהרווחים ממנו.
לאחר סיום הפרוייקט טען הנתבע, כי ביצועו הסתיים בהפסד ולכן לא שילם לתובע מאומה.
מאוחר יותר הגיש הנתבע תביעה כספית כנגד התובע בבית המשפט השלום בבאר-שבע (ת.א. 2151/95) (להלן: "התביעה") אשר במסגרתה טען, כי התובע ביצע מעשים שהם בגדר מעילה באמון, הפרת חובת נאמנות, גזילת כספי החברה ועוד.
התובע טוען, כי במהלך ניהול התביעה נחשפו בפניו מסמכי החברה והתעורר חשד, כי הנתבע ניפח את הוצאות החברה בעיקר סעיף ההוצאות בגין שכר עבודה וזאת תוך שימוש בחשבוניות פיקטיביות של חברה בשם דרום הארץ בע"מ. על פי החשד, החזיק הנתבע פנקס חשבוניות של חברת דרום הארץ. הנתבע הוא זה שמילא את הפרטים בחשבוניות חברת דרום הארץ בעצמו ובכתב ידו ומשך כנגדן שיקים מחשבון החברה.
על גבי העתקי השיקים של החברה אשר הועברו להנהלת החשבונות שלה, רשם הנתבע כאילו הוצאו השיקים לפקודת חברת דרום הארץ.
על גבי השיקים המקוריים, רשם הנתבע את שמו כנפרע ופרע את השיקים במזומן מחשבון הבנק של החברה.
התובע טוען, כי בדרך זו הוציא הנתבע מהחברה כספים שלא כדין, שלשל אותם לכיסו או העבירם לצדדים שלישיים שלא במסגרת פעילות החברה ו/או הפרוייקט.
במהלך בירור התביעה הכחיש הנתבע את החשדות האמורים וטען, כי נהג למשוך בעצמו את השיקים עבור עובדי השטחים במזומן הואיל ולא יכלו לעשות כן בעצמם.
בפסק הדין שניתן על ידי כבוד השופט אריאל ואגו ביום 11.12.2000 דחה בית המשפט את טענותיו והסבריו של הנתבע וקבע בין היתר:
"במהלך הבאת הראיות והצגת המסמוך, עלתה תמונה קשה, שלפיה, במידה רבה של ודאות, עסק מזרחי, באורך שיטתי ו"מסודר", בניפוח מסיבי של הוצאות ברטל, עבור שכר עבודה לפועלים, כאשר עודף הסכומים שנוצר, הפער בין מה ששולם כשכר עבודה, לבין מה שנמשך מכספי החברה לשם כך, כנראה, מצא את דרכו אליו עצמו.
הוכח, כי בידי מזרחי היו חשבוניות, שמולאו בכתב ידו, של חברה בשם דרום הארץ בע"מ, (נ/61), אשר תוכנן, הסכומים בהם, דרך פרעונים, וההבדל בין הנקוב בהם, ובין משיכות השיקים, בעבורם, מבססים חשש שנעשה בהם שימוש לא מורשה, ושלא כדין, מטעם מזרחי".
בית המשפט ציין, כי הנתבע (כאן) הודה ואישר, כי נהג למשוך כספי השיקים שיועדו לפועלים במזומן וטען, כי העביר את התמורה ליעודה.
בית המשפט הביע דעתו, כי: "רב החשש, כי במקרים רבים, המזומנים שנמשכו, תחת מעטה של פדיון שיקים לפועלים, לא יועדו מלכתחילה, לתשלום שכר עבודה, ובפועל לא הגיעו לידי פועלים כלשהם...".
בית המשפט מצא, כי קיים הפרש בסדר גודל של כמעט 150,000 ₪ בין השכר ששולם לפועלים לבין סכומי השיקים שנמשכו על ידי הנתבע (כאן) לפקודת "דרום הארץ".
התובע טוען, כי בקביעותיו העובדתיות של בית המשפט אשר דחה את טענות הנתבע (כאן) ואימץ את טענות התובע (כאן), מונח הבסיס לתביעה הנוכחית.
התובע הבהיר, כי בתביעה הנוכחית כלל רק את הסכומים הברורים העולים מהשוואת השיקים שאת סכומיהם שלשל הנתבע לכיסו.
התובע הסביר, כי סכומם של כל השיקים הוא 162,958 ₪. התביעה הוגשה על מחצית הסכום אשר לה היה זכאי התובע. סכום זה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק הוא 394,290 ₪.

א. בכתב הגנתו טוען הנתבע, כי יש לדחות את התביעה בשל התיישנות.
הנתבע טוען, כי האמור בפסק הדין הנ"ל בדבר קיומו של חשש ממשי, כי שלח ידו בכספים כלשהם אשר שייכים לתובע הוא שגגה של בית המשפט.
הנתבע טוען, כי התביעה היא מעשה מרמה של התובע, וכי לא בכדי המתין התובע עם תביעתו שנים רבות כל כך.
האירועים נשוא התביעה אירעו בשנת 1993.
פסק הדין בתביעה הקודמת בין הצדדים ניתן בשנת 2000.
למרות זאת, הגיש התובע את תביעתו בחודש דצמבר 2007 ומסר את כתב התביעה לנתבע רק בחודש מאי 2008.
הנתבע טוען, כי התובע פעל כך שהנתבע יידרש לעסוק בתביעה בחלוף 15 שנים מהאירועים, וזאת ללא כל הסבר ענייני.
הנתבע טוען, כי מטרת התנהלות זו היתה אחת – לגרום לכך שכל המסמכים הרלבנטיים יושמדו ויבוערו ותימנע מהנתבע אפשרות להוכיח הגנתו.
הנתבע טוען, כי הצדדים סיכמו ביניהם להקים את החברה כאשר התובע יספק הציוד והעובדים והחברה תשלם לו תמורת הציוד וכן תשלם שכר העובדים.
התובע הבהיר לנתבע, כי שכרם של הפועלים משולם במזומן, כנגד חשבוניות של חברה מטעמם, דרום הארץ לעבודות בניין וחקלאות בע"מ (להלן: "דרום הארץ בע"מ).
דרום הארץ בע"מ הוקמה בשנת 1992, מניותיה הוחזקו על ידי ה"ה עמר דרוויש ודמינוס ברהם גברא ומנהלה היה מר דרוויש.
התובע הוא שהבהיר לנתבע, כי הואיל ופועלי השטחים מסרבים לקבל המחאות ודורשים שכרם במזומן, כדין וכחוק וכנגד חשבוניות של דרום הארץ בע"מ – ההסכם בינו לבין הפועלים הוא, כי הם מקבלים את משכורתם במזומן ועבור כל תשלום נמסרה על ידם חשבונית של דרום הארץ בע"מ.
לצורך זה, נרשם על מקור ההמחאה שיועדה לתשלום לעובדים שמו של הנתבע או התובע, כך שהכספים יימשכו במזומן וימסרו לעובדים ועל ההעתק שנמסר להנהלת החשבונות נמסר שמה של החברה שמסרה את החשבונית – דרום הארץ בע"מ.
הנתבע מוסיף וטוען, כי על כל ההמחאות שנמשכו באופן זה בתקופת השותפות, בין מרץ לאוגוסט 1993, על המקור ועל העתק ההמחאות בסכום כולל (קרן) של 77,577 ₪ מופיעה חתימתו של הנתבע יחד עם חתימתו של התובע.
הנתבע טוען, כי עובדה זו מעידה, כי אין אמת בגרסת התובע.
הנתבע טוען לנזק ראייתי בשל השיהוי הרב בהגשת התביעה.
הנתבע טוען, כי ביולי-אוגוסט 1993 התברר לו, כי התובע עוסק בעבודות פרטיות תוך שימוש בציוד ועובדים של החברה ועל חשבונה ועל רקע זה החליטו הצדדים לפרק את העסקים המשותפים וכל צד הלך לדרכו.
הנתבע טוען, כי תחשיב התובע אינו נכון שכן הוא מתייחס לתשלומים כאילו היו תשלומים בגין פרוייקט עמק שרה וכאילו התובע זכאי למחצית מרווחי החברה כולה בגין כל הפרויקטים שביצעה כאשר התובע אינו זכאי לרווחים כלשהם מפרויקט כלשהו של החברה החל מיום עזיבתו את החברה בחודש אוגוסט 1993.
הנתבע טוען, כי התובע היה מעורב היטב בכל הקשור לניהול החברה, כשם שהנתבע היה מעורב בפעילותה המקצועית.
הנתבע עומד על טענתו, כי הפרוייקט הסתיים בהפסד.
הנתבע טוען, כי התובע חתם בעצמו על כל ההמחאות שנמשכו עד לסיום הפעילות המשותפת באוגוסט 1993, לרבות ההמחאות המצורפות כנספחים לכתב התביעה, אשר עליהן מסתמכת התביעה וכי טענתו אינה אמת.
הנתבע טוען, כי פסק הדין של בית המשפט בבאר-שבע אינו יכול להוות בסיס להליך כלשהו, שכן אין בו כל קביעה עובדתית לעניין טענות התובע בקשר להמחאות נשוא התביעה.
הנתבע טוען, כי בית המשפט שם הבהיר, כי אינו קובע קביעות עובדתיות כלשהן לעניין זה.
הנתבע טוען עוד, כי הסכומים הנקובים בהמחאות אשר צורפו לתביעה אינם מגיעים לסכום התביעה, לא כל ההמחאות משוכות לפקודת הנתבע ואין כל הסבר או תחשיב לסכום הנתבע.

בכתב התשובה טוען התובע, כי קביעותיו של בית המשפט בבאר-שבע היו ברורות ומבוססות כדבעי על חומר הראיות בתיק.
התובע מפנה לתצהירו אשר תמך בתגובתו לבקשת הנתבע (כאן) לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות באשר לסיבה שבגינה התעכבה הגשת התביעה.
התובע הבהיר, כי התביעה נמסרה לנתבע רק במאי 2008 בשל קשיים באיתורו.
התובע טוען, כי כל המסמכים הנוגעים לעניין הם חלק מהתביעה הנ"ל אשר הסתיימה בדצמבר 2000.
התובע טוען, כי טענות הנתבע כנגדו נדחו על ידי בית המשפט בבאר-שבע וקיים השתק פלוגתא ומעשה בית דין בשאלות אלה.
התובע מכחיש, כי הדריך את הנתבע באשר לאופן תשלום שכרם של פועלי השטחים.
התובע טוען, כי הנתבע החתימו מראש על המחאות על החלק וזו הסיבה שחתימתו מופיעה עליהן. הנתבע הודה בכך במסגרת התביעה.

לאחר שקראתי בעיון רב את כתבי הטענות, התצהירים, עיינתי במסמכים ושמעתי את טיעוני ב"כ הצדדים – אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 100,000 ₪ וכן הוצאות משפט ובנוסף שכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪.
הסכומים האמורים יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
אני מורה, כי את הסך של 110,000 ₪ ישלם הנתבע לתובע ב- 8 תשלומים שווים ורצופים החל 1.8.2012 ומדי 1 לכל אחד מ-7 החודשים העוקבים.
סכום ההוצאות המוכח ישולם על ידי הנתבע לתובע לא יאוחר מאשר עד 1.8.2012, וזאת בנוסף לתשלום הראשון כאמור לעיל.
הואיל ולא נשמעו הוכחות בתיק, אני מורה למזכירות להשיב לתובע את המחצית השנייה של האגרה.
איחור שלא יעלה על 7 ימים בביצוע תשלום כלשהו לא יהווה הפרה של פסק הדין. איחור העולה על 7 ימים בביצוע תשלום כלשהו, יעמיד מלוא יתרת סכום פסק הדין הבלתי משולמת לפרעון מיידי.
הנתבע יהיה רשאי להקדים תשלומים לתובע.

המזכירות תעביר עותק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"א סיון תשע"ב, 11 יוני 2012, בהעדר הצדדים.

6 מתוך 6