הדפסה

ת"א 37842-07-11 ר.נ. תיירות בע"מ נ' בן ר.ז.השקעות ופיתוח בע"מ

בית משפט השלום בנצרת
ת"א 37842-07-11 ר.נ. תיירות בע"מ נ' בן ר.ז.השקעות ופיתוח בע"מ

27 יולי 2011
בקשה מס' 1

בפני כב' השופטת אילונה אריאלי

המבקשת
ר.נ. תיירות בע"מ

נגד

המשיבה
בן ר.ז.השקעות ופיתוח בע"מ

<#2#>
נוכחים:
מטעם המבקשת: עו"ד גסאן סמיר והמצהיר מר נחלה סאלח
מטעם המשיבה: עו"ד עו"ד מלי שרגיל והמצהיר מר אבי קשוב

פרוטוקול

ב"כ המשיבה: אני מבקשת לחקור את המצהיר מטעם המבקשת.

ב"כ המבקשת: אני מבקש להגיש לבית המשפט תמונות של המתקנים לפני שהותקנו וגם את ההודעה שנתלתה עליהם.

ב"כ המשיבה: אין לי התנגדות להגשת התמונות. מבקשת גם לצרף מסמך שעכשיו הלקוח שלי מראה לי שלא צורף לתגובה שלנו בנושא הביטוח. המכתב מיום 27.3.11.

ב"כ המבקשת: אני מסכים להגשת המסמך ומבקש לרשום הסתייגות. הלקוח שלי אומר לי שלא קיבל את המכתב הזה.

ב"כ המשיבה: אני מבקשת גם להגיש שלושה מכתבים נוספים מיום 8.2.10, 2.11.10, 21.11.10.

ב"כ המבקשת: המכתב הראשון הוא נשלח לפני שנחתם החוזה החדש עם המבקשת בתיק זה. הוא מתייחס למצב קודם. שני המכתבים הנוספים הם אינם קשורים למקרה של עקירת המתקנים וניתוק מחשמל והשבתתם. מדובר על דברים שכבר תוקנו, לעניין הבטיחות, הם תוקנו.
רואים בתמונות שהגשנו את החשמל מכוסה, יש גם ביטוח וביקשתי מהלקוח שלי שהביטוח יפוקסס לבית המשפט.
להודעות שנשלחו ללקוח לפני עקירת המתקנים, אין טענה לבטיחות. היו בעבר טענות לעניין הבטיחות והם תוקנו.

<#3#>
החלטה
5 תמונות מוגשות כמקשה אחת ומסומנות – מב/1.
המכתב מיום 27.3.11, מוגש ומסומן – מש/1.
המכתבים מיום 8.2.10, 2.11.10 ו- 21.11.10 – מוגשים ומסומנים – מש/2.

אין בהגשת המסמכים כדי למנוע מהצדדים לטעון כל טענה ביחס לתוכנם, משמעותם ומשקלם.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ה תמוז תשע"א, 27/07/2011 במעמד הנוכחים.

אילונה אריאלי, שופטת

המצהיר מר נחלה סאלח לאחר שהוזהר כדין עונה לשאלות ב"כ המשיבה:
ש: מה הקשר שלך למבקשת ?
ת: אני מנהל שם את העסק בפועל. זאת חברה של הבן שלי.
ש: מה זה מנהל בפועל, למה אתה לא רשום כמנהל ברשם החברות ?
ת: כי אני לפני 17 שנה או קצת יותר היה לי עסק של מפעל פיטורים שנשרף וקראו לו "נסנר" ונכנסתי לחובות מאז ומאז לא היו לי עסקים.
ש: לא היו לך עסקים על שמך ?
ת: לא בפועל ולא על שמי. במפעל הזה מדובר היה במליוני שקלים שהייתי חייב. עבדתי כמנהל שכיר בחברה שנקראת "באולינג הגולן והגליל בע"מ" עד לפני שנה בערך, שנה וחצי, והחברה הזאת נכנסה לקשיים והיתה אמורה להימכר והצעתי לבן שלי שבגלל שעבדתי שם ואני מאמין בעסק הזה שיקנה את העסק. הוא קנה את העסק בשנת 2010. בגלל שאני מנהל 14 שנה שם במקום המשכתי גם לנהל את זה בפועל גם לחברה של הבן שלי שהיא המבקשת שהוא המנהל הכללי של החברה.
ש: הבן שלך הוא גם עושה פעולות בפועל או רק רשום כמנהל ?
ת: הוא גם עושה פעולות ויש לו גם עסק אחר.
ש:אתה קודם אמרת שאתה לא מנהל עסקים באופן אישי אלא רק עובד כשכיר. מפנה אותך לסעיף 5 לתצהירך, ציינת שם "הושכרה לנו". יש גם פס"ד נגדך על דמי שכירות. אתה בעצמך חתמת על הסכם שכירות איך זה מתיישב עם מה שאמרת קודם שאתה לא מנהל עסקים ?
ת: אני לאורך כל הדרך אמרתי למה משה כהן שהיה המנהל שלא יערב אותי בהסכמים והוא לא הסכים והוא אמר כל הזמן שהוא רוצה שאני אהיה ערב על ההסכמים האלה, והוא הוסיף את השם שלי על פי בקשתו ולכן אני חתמתי על ההסכם אבל הוא ידע בפועל שאין לי שום עניין.
ש: הבנת על מה אתה חותם ?
ת: כן.
ש: המתקנים האלה יש להם אישור מקצין בטיחות ?
ת: קצין בטיחות של הקניון.
ש: איפה האישור הזה נמצא ?
ת: כנראה האישור אצלם. לקניון יש קצין בטיחות. מר אבי פנה אלי לפני מספר חודשים שנארגן את כל עניין הכבלים ואפילו נתן לי את הטלפון של קצין הבטיחות ששמו אינו זכור לי.
מר אבי עכשיו מזכיר לי ששמו שמעון אלטיד. הוא נתן לי את הטלפון ואמר לי להיות איתו בקשר ולנסות לארגן מה שהוא מבקש. יצרתי איתו קשר והזמנו שם תעלות לכל המתקנים איפה שעוברים כבלים על פי בקשתו והתקנו אותם וקיבלתי ממנו המון הערכה על העבודה שנעשתה שם וגם אבי שיושב כאן גם אמר את המילים האלה של "כל הכבוד" וגם דני שהוא איש האחזקה של הקניון חשמלאי מוסמך וכולם אמרו כל הכבוד. לכן הבעיה הזאת כבר לא קיימת וקצין הבטיחות אישר כל מה שעשינו ולכן הם גם ירדו מהבקשות האלה למספר חודשים כי הם ראו שהכל מסודר ואפשר לראות גם בתמונות איך הכבלים מכוסים כולם בתוך תעלות פח ואיך השקעים שלהם מחוברים בעמודים שזה בגובה 1.80 שלפי זה הילד לא יכול לגעת.
ש: על פי הדין אתה חייב להביא אישור לא של קצין בטיחות של הקניון אלא אישור של גורם של משרד העבודה שבדוק את תקינות המתקנים עצמם, לאו דווקא השקעים עצמם אלא צריך לקבל היתר הן לגבי הפעלת המשחקים במקום שהם מופעלים כל המתקנים וגם לקבל במסגרת אותו היתר יש להציג אישור בטיחות כדין ממשרד העבודה, משום שאנו מדברים על ענינים שקשורים לדיני נפשות וילדים.

ב"כ המבקשת: אני מתנגד. השאלה נשאלת ויוצאת מתוך נקודת הנחה שקיימות הוראות או תקנות של בית דין שמחייבות את מה שחברתי אמרה עכשיו. בלי ביסוס של הטענה וההפניה להוראות אני מתנגד לשאלה. מעבר לכך בשלב זה, הטענה של חברתי בקו החקירה שמנסה להוביל בניגוד גמור למה שכל מה שהיה עד לניתוק והעתקת המתקנים, אישורים שחברתי עכשיו שואלת עליהם מעולם לא נתבקשו על ידי הקניון מהמבקשת והראיה המכתבים שעכשיו חברתי הגישה לבית המשפט ואין בהם שום בקשה לקבלת אישור. אילו הקניון היה מגיש זאת הם היו דואגים לזה.

ב"כ המשיבה: לצורך קיום הוראות החוק אין מקום לטעון טענה, מעולם לא דרשתם שנקיים את החוק ולכן אנו לא חייבים לקיים את החוק.
מן המפורסמות שכל עסק שמתנהל או כל מתקן שמשתמשים בו במיוחד ילדים, דרוש לו אישור בטיחותי לצורך הפעלתו וכמובן גם למיקום הפעלתו ולכן על מנת להראות שלא צריך אישור כזה הנטל מוטל על המבקשת להראות שפעלה כדין ולא הנטל מוטל עלי להראות שפעלתם לא כדין. השאלה רלוונטית כי אם מבקש חברי היום מתן צו עשה אז מעבר לכל הטענות שנטענו, זה מאוד משמעותי לבית המשפט להראות האם יש היתר כדין והאם המקום לא מהווה סכנה לילדים ויש מקום לקיים אותו. לפי התמונות רואים שהמקום ממוקם ליד המעקה.

<#5#>
החלטה

השאלה מותרת בכל הנוגע לטענות שהועלו ויועלו על ידי הצדדים ביחס לטענה תינתן החלטה לגופו של עניין.

<#6#>

ניתנה והודעה היום כ"ה תמוז תשע"א, 27/07/2011 במעמד הנוכחים.

אילונה אריאלי, שופטת

העד ממשיך להשיב לשאלות ב"כ המשיבה:
ש. אני חוזרת על השאלה. האם יש לכם היתר כדין מהרשויות להפעיל משחקיה ויש בדיקה של משרד העבודה ושל הועדה המקומית ?
ת. אני לא שמעתי על שום אישור כזה בעבר, אני מכיר הרבה משחקיות שפועלות בארץ וגם את הציוד שקניתי אז הוא עבר במכון התקנים וזה הכי חשוב, כי כל כלי שמגיע לארץ בודקים אותו במכון התקנים ומאשרים אותו. אם זה לא עומד בתקנים של מדינת ישראל זה לא נכנס לארץ. אני קניתי מהיבואן והוא מכר לי את זה וכמובן שזה עומד בתקנים ?
ש. אבל יש לך אישורים ?
ת. אין לי אישורים. לא נתבקשתי מעולם להציג אישורים וגם לא ידעתי מעולם על האישורים שאת מדברת עליהם. המתקנים האלה נמצאים במקום משנת 2003, באותו קניון.
ש. האם זה נכון שהמתקנים נמצאים בסמוך למעקה?
ת. המיקום שלהם נקבע על ידי המנהל הקניון. הם לא נמצאים בסמוך, הם רחוקים כמטר וחצי מהמעקה.
ש. האם זה נכון שהמתקנים האלה לא נמצאים בחזית החנות ?
ת. הם מותקנים בחזית הכניסה לחנות והם מהווים את הידיעה לציבור שיש חנות בפנים, חנות משחקי וידאו. אנשים התרגלו לראות את המשחקים ואז נכנסים לחנות.
ש. אני מציגה בפניך את התמונה השניה בסט של הצילומים שהוגשו ואני מבקשת ממך להראות לי איפה החנות ?
ת. לא רואים את החנות כי צילמנו את התמונות מחזית החנות, מהכניסה לחנות ?
ש. איפה הכניסה ממוקמת ?

ב"כ המבקשת: לא היתה עד עכשיו שום טענה שמדובר במקום המוסכם וגם בתגובה זה לא נטען.

העד ממשיך להשיב לשאלות ב"כ המשיבה:
המתקנים האלה יושבים בחזית הכניסה לחנות. החנות היא נמצאת בנקודת המבט של המתבונן בתמונה.
ש. מה המרחק בין המתקנים לחנות ?
ת. אולי בין 10 – 15 מטר.
ש. אתה אמרת שהמתקנים רחוקים בערך מטר וחצי מהמעקה. אני מסתכלת על תמונה מס' 5 ושם רואים שזה קרוב למעקה .
ת. אם את קובעת שזה פחות ממטר וחצי אז נלך למדוד את זה. אבקש לציין שוב שזה על פי בקשתם הם קבעו את המיקום.

הערה: המצהיר מר נח'לה מציג בפני ב"כ המשיבה את תעודת הביטוח.

הפוליסה מוגשת ומסומנת מב/2.

לאחר הפסקה ומשלא צלח ניסיון להגיע להסכמה, בהמלצת בית המשפט, המצהיר ממשיך להשיב לשאלות ב"כ המשיבה:
ש. האם זה נכון שלא הפקדתם סכום ששווה לשנת שכירות בידי המשיבה.
ת. איך צריך להפקיד שהם חייבים לנו 4 שנים גרייס שבהן אנו לא משלמים דמי שכירות. לא נתבקשנו להפקיד. כתוב בחוזה שבמשך 4 שנים אנחנו פטורים מתשלום דמי שכירות.
ש. מפנה אותך לסעיף 19.2 להסכם. האם זה ההסכם שאתה חתמת עליו?
ת. אני לא חתום על ההסכם. חתום מנהל החברה שהוא הבן שלי. ולגופו של עניין הופקד שיק על שנת שכירות. נתבקשנו להפקיד שיק ע"ס 50,000 ₪ נדמה לי והפקדנו. סמוך לתקופה שחתמתנו על החוזה נתבקשנו להפקיד בידי הקניון כל מיני בטוחות שכן הופקדו.
ש. מפנה לסעיף 19.1. שם כתוב את מה שאתה אומר. חוץ מזה יש סעיף 19.2...

ב"כ המבקשת: אני מתנגד לקו החקירה. זאת הרחבת חזית.

המשך חקירה:
ת. אני כן הפקדתי את השיק. מה שביקשו קיבלו.
ש. אתה אומר פה דברים שהם לא אמת. אתה לא הפקדת כסף.
ת. כסף מזומן לא הופקד, הופקד שיק.
ש. שיק חוץ מה – 50,000 ₪.
ת. אני לא יודע איזה סכום זה היה. היו שני שיקים, שיק אחד על דמי ניהול 12 חודשים והשני דמי שכירות 12 חודשים. על הסכום של ה – 50,000 ₪ אני לא זוכר אם זה היה 50 או יותר או פחות אבל בטוח שהיו שני שיקים אחד 12 חודשי דמי ניהול והשני 12 חודשי דמי שכירות.
ש. האם אתה מודע לכך שהביטוח שהיית צריך לעשות בשם ר.נ תיירות המבקשת רק לצד ג' ובנוסף לביטוחים האחרים ורק לחנות הזאת היה צריך להיות 3 מיליון דולר.
ת. לא ידעתי את זה. מידי שנה שאנו עושים ביטוח, מעבירים לקניון את העתק הביטוח ומעולם לא היו דרישות.
ש. את העתק הביטוח העברת לקניון.
ת. כן. הייתה פניה מהמזכירה של הקניון בשם סיגל והועבר אליה הביטוח. לא הייתה שום הערה.
ש. איך העברת, דרך סוכן הביטוח.
ת. אני הבאתי להם עותק.
ש. מפנה אותך למכתב מיום 5.4.11 שצורף לתגובה ששם כתוב להעביר את הפוליסה עד ליום 10.4., האם נענית לדרישה הזו.
ת. אני חושב שאת המכתב הזה לא קיבלתי. היה מכתב לפניו וכשקיבלתי את המכתב העברתי את הפוליסה.
ש. אני אומרת לך שלא העברת שום פוליסה.
ת. את יכולה להגיד מה שאת רוצה.

חקירה חוזרת : אין.

המצהיר מר אבי קשוב לאחר שהוזהר כדין עונה לשאלות:
ש. מה תפקידך בקניון.
ת. מנהל הקניון.
ש. ממתי.
ת. 7 חודשים.
ש. לפני 7 חודשים לא היה לך שום קשר עם הקניון.
ת. נכון.
ש. גם לא הכרת את המבקשת ואת מר נחלה.
ת. נכון, אף אחד מהם.
ש. אתה גם לא היית מעורב בחתימת ההסכם.
ת. נכון.
ש. לא היית מעורב בהסכמות שהיו לפני החתימה ובזמן החתימה ולאחר החתימה עד לכניסתך לתפקיד, נכון?
ת. נכון.
ש. אני אקרא מעתה למשיבה "קניון". ההסכם בין המבקשת לקניון שריר וקיים, נכון? האם ההסכם בוטל.
ת. ההסכם לא בוטל.
ש. אתה מאשר שעפ"י אותו הסכם למבקשת יש 4 שנות גרייס שבהן המבקשת לא צריכה לשלם דמי שכירות.

ב"כ המשיבה: אני מאשרת שאכן יש 4 שנות גרייס בכפוף לקיום ההסכם.

המשך חקירה:
ש. ראית הסכמים אחרים לקניון עם שוכרים אחרים.
ת. כן.
ש. ההסכם של השכירות שעליו אנו מדברים (נספח ג'), הוא דומה להסכמים עם אותם שוכרים אחרים.

ב"כ המשיבה: האם הוא יכול לדעת האם מדובר באותם הסכמים?

המשך חקירה:
ת. אני לא יודע על איזה סעיף אתה מדבר. כל עסק הוא עסק שונה, כל אחד משלם אחרת.
ש. אני מציג בפניך הסכם שכירות בין רז לבין סאלח נחלה שנחתם ביום 20.3.03, אני אומר שהוא נחתם באותם תנאים, למעט תקופת השכירות. אתה מאשר ?
ת. כן. אני לא יכול לתת תשובה וודאית.
ש. האם אתה פנית למבקשת וביקשת להפקיד פיקדון עבור דמי שכירות.
ת.לא. באופן אישי לא.
ש. ראית בתיקים שמישהו פנה לפניך.
ת. אני לא מצליח להיזכר. בעסקיו האחרים אני זוכר שכן .
ש. אני אומר לך שהסיבה שבעסק כזה לא ביקשתם פיקדון זה ש – 4 שנים הוא פטור מדמי שכירות.
ת. יכול להיות.
ש. אני מפנה אותך למכתב מיום 7.7.11, האם אתה חתום עליו.
ת. כן.
ש. נכון שכתבת את המכתב הזה הכבלים של החשמל היו מכוסים באותה תעלת פח.
ת. נכון.
ש. ז"א לא הייתה בעיה של חשמל כשאתה פנית במכתב מיום 7.7.11.
ת. נכון לא הייתה בעיה של הכבלים.
ש. נכון שלאחר אותו מכתב אתם ניתקתם את המכשירים מהחשמל.
ת. לאחר שביקשנו ממנו לפנות את המכשירים המתקנים מהשטח הציבורי ומאחר והחשמל הוא שלי ואני משלם אותו, שטח הציבורי שלי, מאחר ולא עשה את מה שעשה ניתקתי לו את החשמל.
ש. לאחר שניתקתם את החשמל המבקשת ניסתה לחבר את המתקנים,חיברה את המתקנים באמצעות כבל חיצוני.
ת. הוא למעשה גרר כבלים מהחנות שלו, עם שקעים פרוווזורים ואיתם הוא חיבר את המתקנים שלו בחזרה, מה שמהווה סכנה מבחינתי.
ש. זו הסיבה שאתה מציין ביום 13.7.11 אתה כותב שהנהלת הקניון איננה מאשרת מתיחת כבלים בשטחים הציבוריים.
ת. כן, זאת הסיבה וזה קרה גם לאחר ששוחחתי איתו באופן אישי, הוא אמר לי אתה רוצה לריב איתי, אתה תנתק אני אחבר.
ש. לאחר אותו מכתב מיום 13.7. עוד באותו יום או בלילה שבין 13-14 לחודש הקניון הביא אנשים מטעמו ופירק את המתקנים ואסף אותם למחסן שלו.
ת. ב – 13 לחודש הוא קיבל שני מכתבים שבו הוא התבקש לסלק את המתקנים ולהכניס אותם לחנות. מאחר שראיתי שאני באופן אישי ויזם הקניון הולכים להיות חשופים לתביעות לקוחות מאחר והכבלים חשופים ובבוקר שלמחרת , הגעתי עם הצוות שלי והכנסנו אותם לתוך חנות צמודה.
ש. אתה מאשר לי שבמהלך הפעולה הפסקתם את פעולת מצלמות האבטחה.
ת.לא. יש את המצלמות שלי. המצלמות המשיכו לעבוד.
ש. אם נלך עכשיו נוכל לראות את הצילומים.
ת. יתכן שכן. אם זה נשמר בזיכרון.
ש. אחרי המכתב מיום 7.7.11, זה נכון שהגעת למשרד של נחלה ושוחחתם איתו.
ת. כן.
ש. הוא הראה לך מסמך שמאפשר לו להתקין את המתקנים ואתה עמדת מופתע.
ת. לא. הוא הראה לי את החוזה שלו ויכול להיות שהראה לי חלק מהנספחים, לא התעמקתי בזה. נחלה ביקש ממני לדבר על הכבלים ונושא החשמל ובחלק מזה אמר לי יש לי חוזה והכל כתוב בחוזה. לא קראתי, לא הסתכלתי מה הוא הקריא, אמרתי לו אוקיי יש לי את החוזה שלך.
ש. מפנה לסעיף 9 לתצהיר, האם בסעיף זה התכוונת לפרק הזמן שהוא מתח כבלים לאחר שאתם ניתקתם את החשמל.
ת. נכון.
ש. אתה מאשר שמשטרה הגיעה למקום עקב התלונה שהגיש.
ת. נכון.
ש. ביום 14.7.
ת. כן.
ש. אתה כשהכנת את התצהיר שלך קראת את התצהיר של מר נחלה.
ת. לא קראתי את התצהיר. לא הספקתי לקרוא הוא הגיע לפני 72 שעות.
ש. התגובה שלכם הגיע לפני שעה וקראתי אותה.
ת. לא הספקתי הכל היה צפוף.

חקירה חוזרת: אין.

ב"כ המבקשת מסכם: אנו חוזרים על הבקשה על כל הנטען שלה בפן המשפטי והעובדתי. אני מבקש להדגיש מספר עובדות שלמעשה ושלא הוכחשו ע"י המשיבה. העובדות המוסכמות הן קיומו של הסכם נספח ג' לבקשה שבמסגרתו הושכר העסק של משחקייה למבקשת ובמסגרת אותו הסכם סוכם על מתן תקופת גרייס של 4 שנים בגין ביצוע עבודות שיפוצים והכשרה של המקום.
לאותו הסכם צורף נספח והנספח קובע במפורש שלמבקשת יש זכות להציב מתקנים מחוץ לחנות, בחזית של העסק.
הנספח הזה לא הוכחש ע"י המשיבה או ע"י המצהיר מטעמה. לא נטענה שום טענה נגדו. מעבר לכך צורפו לבקשה מכתבים המאשרים את הזכות של המבקשת להתקין אותם שעשועים. מפנה לנספח ה' לתצהיר ולנספח של ההסכם אמרנו נספח ב' לתצהיר כך שלמעשה גם בתצהיר מטעם המשיבה אין הכחשה לעצם הזכות.
נשאר לבדוק מה הנסיבות שהיו ערב פירוק אותם מתקנים לפני הגשת הבקשה. ובכן, צוין בבקשה באופן מפורש שהניתוק של המכשירים – המתקנים נעשה באופן שרירותי ולאחר שהמשיבה העבירה למבקשת מכתבים שבהם פשוט אין שום נימוק לבקשה שמועלית. דרישה שרירותית לפרק אותם מתקנים שדרך אגב המצהיר מטעם המבקשת הצהיר שהם קיימים משנת 2003 במקום. אנו חושבים וסוברים שהרקע לזה הוא סכסוכים כספיים והליכים משפטיים שמתקיימים בין המשיבה לבין חב' באולינג הגליל ומר סאלח נחלה עצמו ותיק הוצל"פ שמנוהל נגד המבקשת כאן. זו הסיבה ולא הוצגה שום סיבה אחרת.
המשיבה עשתה דין לעצמה, קבעה על דעת עצמה שיש לה את הזכות לגשת וליטול את החוק לידיים ולפרק מתקנים ולהשבית פעולותם ולגרום נזק כבד למבקשת. לא בכדי המשיבה בחרה בתחילת חודש יולי שזה המועד של חופשת הקיץ , עונת השיא מבחינת קהל היעד של המתקנים האלה שהוא ילדים בקניון.
יום אחד בשעות הבוקר המוקדמות מגיעים אנשי המשיבה ומפרקים את זה פיזית ולוקחים את זה. משהתנגדה המבקשת אנו רואים בתגובה שהם הגישו ושקראתי רק הבוקר, נימוקים שונים ומנסים לצקת תוכן במעשים בלתי חוקיים בעליל שעשו ולחפש נימוקים אשר יצדיקו את מעשיהם. גם בהנחה וכל מה שנאמר ע"י המשיבה בקשר להפרות כביכול של ההסכם זה לא מקנה להם שום זכות לבוא בכוח הזרוע ולפרק את המכונות ולהעביר אותם להחזקתם. הדבר יכול להיות עילה לתביעה שהם יגישו נגד המשיבה ואפילו בדמות צו עשה מיידי להפסיק את הפעולה של המכונות ולא ליטול את החוק לידיים ולצקת תוכן בהם. גם במסגרת התגובה והחקירה שניהלה חברתי נוהל מסע ציד רחב היקף על מנת למצוא איזה רבב בהתנהגות המבקשת או בקיומה להוראות ההסכם.
אני רוצה להפנות לתגובה שיש בה ניסיון להטעות. תביעת הפינוי בבית משפט השלום בטבריה לא הוגשה נגד המבקשת כאן. התביעה הוגשה וצורפה לתגובה.
בסעיף 6 לתגובה טוענת חברתי שנגד באולינג הגליל והגולן ו/או כל מחזיק, לרבות המבקשת הוגשה תביעת פינוי בטבריה. זאת הטעייה וזה לא נכון. באותה תביעה הגשנו כתב הגנה מפורט ומילאנו את חובתנו להציג בפני בית המשפט את כל העובדות העשויות להיות רלוונטיות לתביעה דנן. במסגרת התיק הזה אין קשר. יש שני צדדים להסכם שהמבקשת מצד אחד והמשיבה מצד שני לצורך הדיון בבקשה הזאת צריך להתייחס למערכת היחסים הספציפית הזאת. במערכת ספציפית זו אין פיגורים של דמי שכירות, נהפוך הוא, הם נמצאים אצלנו ביתרת חובה של שנתיים וחצי לפחות. בנוגע לשיק שביחס אליו הגישה המשיבה תיק הוצל"פ נגד המבקשת, זה שיק שניתן עבור דמי שכירות לסנוקר ולא למשחקייה ושם הוגשה התנגדות והתיק הועבר לבימ"ש בצפת.
עם כל הכבוד אנחנו פעלנו במקרה הזה, חברתי מנסה לצייר תמונה שאנו נמצאים במצב של צו עשה, לאמיתו של דבר אין המצב כך, כל אחד יכול לעשות מעשה בריוני בלתי חוקי ושבאים לבטלו טוענים זה מצב קיים ואסור לשנותו אחרת זה צו עשה. זו טענת סרק וזה לא המצב. המצב הקיים לפני הגשת התביעה היה שהמתקנים היו מחוברים, פעילים ומותקנים באופן סביר ורגיל ולכך כב' בית המשפט מתבקש להתייחס. כל ההתייחסות של צו עשה עליה חברתי נסמכת לדעתי מיותרת.
מעבר לכך, גם צו עשה זמני בית המשפט מוסמך לתת.
מפנה לספרו של זוסמן מהדורה חמישית, עמ' 559, שדן בצו עשה שמתאר דוגמה שניתנה בשנת 1949 של חייל שיצא למילואים וחזר ומצא את הבית שלו שנלקח ע"י בעל הבית. אז בית המשפט אמר שצריך להחזיר את המצב לקדמותו בצו עשה.
אנו נמצאים בשלב של סעד זמני, כל התאים לצורך מתן אותו צו מתקיימים ובראשיתם קיומם של זכויות לכאורה שלעניות דעתי יש הרבה מעבר ראיות לכאורה, יש מסמכים בכתב חתומים ואשר לא הוכחשו. כל הטענות שניסתה חברתי לטעון של הפרות זה טענות בדיעבד ולא נטענו במסגרת אותן התראות שקדמו לפינוי.
לדעתי המצב הוא של הימצאותן בחוזקה של ראיות לכאורה. מה עוד שעפ"י הפסיקה שריככה את הדרישה הזאת ומסתפקת בשאלה של קיום שאלה רצינית שצריך לדון בה ולהכריע בה.
חברתי באה וטענה שקיים זהות בסעד, גם באותו ספר של זוסמן בעמ' 564 הועלה סוגיה זו ונאמר שבדרך כלל די בשוני בבחינת אורך הזמן כדי שהסעד הזמני ייחשב כשונה מהסעד שבגוף התביעה. המקרה של זהות הסעד מדברים על אותם מצבים שלמעשה הזכות של המבקש מוגבלת בזמן ועד אשר שיבררו את התיק נעבור את אותו זמן ואז מדובר בזהות הסעד כי במסגרת הסעד הזמני אני משיג את הכל. במקרה שלנו המדובר בתקופה של לפחות שנתיים וחצי מהיום שזה תקופה ארוכה, אם נצטרך לנהל את התביעה, התביעה לבטח תתברר במשך שנתיים וחצי ואז אין זהות בסעדים ועפ"י חוזה שכירות יש לי אופציה לעוד 5 שנים, כך שהמדידה צריכה להיות 7 שנים וחצי.
בכל מקרה וזוסמן מציין זאת בספרו, אפילו זהות הסעד אינה מונעת לחלוטין ממתן סעד על דרך של צו עשה זמני, אלא מדובר על עוד נסיבה שבית המשפט שוקל.
באשר לעניין של האפשרות בגין פיצוי כספי, אפשר להעלותה תמיד ומאחר והיא כזאת מתאימה כמעט לכל מקרה צריך להתייחס אליה בזהירות במיוחד בנסיבות שלנו כאשר באה המשיבה עושה דין לעצמה באמצעות ויוצרת מצב עובדתי חדש בשטח ועכשיו היא באה בנדיבות ואומרת יש לך זכות לתבוע פיצויים. זה לא המקרה. מה גם שמדובר בדבר שלצורך עשייתו. צריך להגיש תביעה חדשה, להוכיח נזקים, שקשה מאוד לאמוד את היקף מאחר וזה קורה במשהו עונתי ותלוי במצב השוק. זה מצב כמעט בלתי אפשרי מבחינת המבקשת להוכיח אותו. מבחינת מאזן הנוחות בין שני הצדדים כשמחד מודדים את הנזקים שעלולים להיגרם למבקשת והתחילו להיגרם לה לבין אי הנוחות או הנזק שיכול להיגרם למשיבה. אין לה שום נזק.
לדעתי יש בכך תשובה מספקת לטענה הזו.
לעניין הביטוח – אני שוב מעלה טענה בסיסית שהביטוח לא היה סיבה לניתוק המכשירים ולא העלו שום טענה בקשר לכך במכתבים שקדמו לתביעה. זה שלפני 3-4 חודשים הועברו במכתב דרישה לעשות ביטוח או להמציא פוליסת ביטוח, מר נחלה התייחס לכך ואמר שעפ"י דרישה הוא מסר את פוליסת הביטוח ואנשי המשיבה לא העלו שום טענה בעניין הביטוח או היקף הביטוח. מעבר לכך, המשיבה בתור מי שביטחונם של הילדים הם בראש מעייניה אנו מצטרפים לדאגה הזו ומודיעים לבית המשפט שכל החלטה שתינתן, אם תינתן לטובת המבקשת להחזרת המתקנים תותנה בעריכת ביטוח בהתאם לדרישות החוזה. אין ויכוח ואנו לא משחקים בזה.
הטענה הבטיחותית שהתייחסה למתיחת כבלים מהחנות למתקנים, כפי שהעד אישר, התייחסה לאותו שלב שבין 7.7. עד 13.7 שבמהלך תקופה זו המשיבה נטלה את החוק לידיים וניתקה את החשמל מהמתקנים והשביתה פעולתם. רק בשל כך נאלצו אנשי המבקשת לנסות לחברם באמצעות כבל מאולתר.
לעניין הבטיחות לא הוצגה שום ראיה או דו"ח של קצין בטיחות שמראה או מצביע על פגים או ליקויים בטיחותיים. טענות בעלמא אפשר להעלות מכאן ועד הודעה חדשה אבל צריך להוכיח. התברר במהלך הדיון שלקניון קיים קצין בטיחות ואותו קצין בטיחות ביקש מס' דרישות, הם יושמו ואף זכו למחמאות מצידו ומאז לא נשמעה שום טענה. לבוא היום ולחזור חזרה למכתבים שנכתבו כ – 8 חודשים לפני הניתוק זה ניסיון שיש לדחותו מכל וכל .
המשיבה מחזיקה עד עכשיו את המתקנים אצלה ברשותה ובחוסר תום לב מוחלט היא מבקשת שנשים זאת בתוך החנות אצלנו. מדובר ב – 9 מתקנים גדולים שהכנסתם לתוך חנות תחסום אותה לחלוטין, תשבית אותה. מפנה לתמונות. אין בטענה זו ממש.
אנו טוענים שבנסיבות אלה מתקיימים כל הטעמים והדרישות למתן צו עשה זמני ובהמשך לכך גם צו מניעה זמני אשר ימנע מבעד המשיבה מלהפריע במתקנים.
אבקש לחייב בהוצאות ואני מצר על כך שחברתי לא קיבלה את הצעת בית המשפט שהייתה חוסכת גם בדיון וגם בהוצאות, אבקש לחייב את המשיבה בהוצאות.

ב"כ המשיבה: חוזרת על האמור בתגובה. במהלך הדיון הומצאה פוליסת ביטוח אשר איננה עונה לתנאי ההסכם נספח ג' לבקשה ומהווה לאגלרש לגבי דרישות הביטוח. כך לדוגמה מהות העסק רשום "מועדון לפעילות חברתית מתנ"ס", כנראה התייחסות לפעילות חברתית מתנ"ס זה מוזיל את הביטוח ולכן הם עשו ביטוח על דבר שהוא לא נכון.
בנוסף, יש את כל הדרישות של סעיף מ – 13.1 עד 13.8 אשר מחייב לעשות על כל חנות בנפרד. מה שהם עשו, הם עשו פוליסה מעורבת של 3 עסקים כאשר בעמ' 2 לפוליסה כתוב מיליון ₪ זה לא לצד ג' זה להכל, לציוד , למבנה ולשלוש חנויות. הביטוח לא עומד בשום סטנדרט.
אחד התנאים ליתן סעד כתוב הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני. במקרה זה חברי זלזל מאוד לגבי הוראות הבטיחות ואישור המתקנים וגם בית המשפט העיר שהטענה הזו לא הועלתה. חברות הביטוח אם יש בעיה במתקן ואין אישור כנדרש היא מתנערת מאחריותה ואומרת שהיא לא צריכה לשלם. אם תנאי הבטיחות אינם מתקיימים ואין היתר כדין, חב' הביטוח עלולה לא לשלם כל סכום שהוא. הביטוח ככל שהוצג איננו כולל את אותם מתקנים בשטחים הציבוריים, הוא כולל את החנויות אין פה שום אזכור לשטחים ציבוריים. אם היה כתוב בפוליסה שמדובר בקניון אז הפוליסה הייתה עולה הרבה יותר.
עפ"י ההסכם סעיף 13 להסכם נספח ג' על השוכר היה צריך להציג את הפוליסה לפני המסירה. הוא לא עשה את זה ואומר שהוא הציג את הפוליסה למשיבה כשביקשה. ברור שהוא לא עשה את זה, הפוליסה לא מצויה בידי המשיבה ואם הייתה מוצגת היא גם הייתה אומרת שהפוליסה אינה עונה על הנדרש. המבקשת הגיעה לבית המשפט כאשר כפייה לא נקיות. לא הציגה לבית המשפט את העובדה שהיא לא מקיימת את ההסכם וכי היו דרישות קודמות בנוגע לביטוח ולבטיחות המתקנים. עצם העובדה שאדם פונה לסעד זמני עליו להראות את כל הניירות ולפנות בתום לב. העובדה שלא מראה את כל המסמכים והניירות די בכך לדחות בקשתו מבלי לדון ביתר הדברים.
כל עסק צריך לנהל עם רישיון. זו חובה שבדין. על המבקשת היה להרים את הנטל ולהראות שהיא מנהלת את העסק ברישיון.
אדון נחהל בבית המשפט העיד וכבר בעדותו הקצרה הוא סתר את עצמו ולא אמר אמת. הוא אמר שהוא לא מנהל עסקים באופן אישי כי 15-17 הוא לא יכול לנהל עסקים. האמת שמר נחלה צובר חובות, נמצא תחת מסך של חברות שונות ולא רשום כמנהל פעיל, בני משפחתו משמשים כמנהלים והוא זה שמנהל את כל העניינים . המשיבה עצמה נמצאת במצב של מגננה כאשר היא משכירה מס' עסקים המבקשת וידו הארוכה של נחלה לא משלמים את שכר הדירה, מפרים את ההסכמים ברגל גסה, חלק מהתביעות יוגשו והוגשו וסבורים שיש להם זכות קנויה להמשיך ולעשות הכל בלי לשלם. ר.נ. תיירות עפ"י פוליסת הביטוח קשורה קשר הדוק לעסקים האחרים וביטחה את הסנוקר והבאולינג והוגשו תביעות לבית משפט. אומר חברי שיש לו הסכם שמאפשר לו להשתמש בשטחים ציבוריים, דא עקא עפ"י הוראות ההסכם עולה כי אין למבקשת זכות בשטחים הציבוריים. טוען חברי שיש לו זכות להחזיק במושכר והוא טוען שאנו לא טענו שיש לו זכות כזו, הוא טען שבזה יש הסכמה.
א. אמרנו את הדברים ואני מפנה לסעיף 9 לתגובה שלי. אין לו זכות להחזיק בשטחים הציבוריים ואין לו זכות להחזיק בשטחים הציבוריים ולסכן את המשיבה בתביעות. בנוסף, חברי טוען שיש נספח, אותו נספח הבנות שיש בין באולינג הגליל והגולן לבית המשיבה. אותו מסמך נחתם עם גוף משפטי אחר לפני חתימת נספח ג'. נכון שרשום בנספח ג' שנספח ההבנות יהווה נספח לו. בסעיף 1.2 להסכם כתוב שהוראות ההסכם גוברות על הרואות הנספחים ככל שהנספח הזה צורך.
התיק הזה למעשה היום באה המבקשת ועותרת לסעד זמני, כל סעד זמני, בניגוד לעמדת בית המשפט וחברי אני סבורה שמדובר בצו עשה. נכון שבצו עשה הזה התבקש להחזיר את המצב לקדמותו. עדיין עצם העניין שמבקשים להחזיר את המצב לקדמותו אינו שולל את מהותו של הסעד כצו עשה. בנוסף, הזמן שהמשחקייה הייתה מרגע הסכם החדש, שנה ומשהו ולא מס' שנים כפי שטוען חברי. אני לא אומרת שהמתקנים הם לא משנת 2003 אבל ההסכם הוא בן שנה וחצי.
גם באותו מסמך הבנות וגם אם נסתכל על האמור בו באותו מסמך הבנות כתוב יוצבו בחזית המושכר. בעדותו בבית המשפט טען מר נחלה טענות אשר אינן נכונות לפיהן המשחקים נמצאים בחזית המושכר. המשחקים לא נמצאים בחזית המושכר, אולי אם היו בחזית המושכר של החנות הקודמת אבל לא של החנות הזו שהושכרה לר.נ. תיירות. לא יכול להיות שהם נמצאים בחזיתות של שני חנויות כך שאין למבקשת כל זכות, לא חוזית ולא קנויה להמשיך ולהחזיק בשטחים ציבוריים ובעיקר שאיננה משלמת לא חשמל, לא ארנונה ולא שכירות על שטחים אלה. מעיון בהסכם נספח ג' כתוב שהשכירות היא לגבי המושכר, קרי לגבי החנות ולא כתוב שהיא שוכרת את השטחים הציבוריים. ככל שהייתה לה זכות זמנית של בר רשות יכולים לבוא המשיבה ולומר שזכותה פקעה במיוחד כאשר היא לא מקיימת את ההסכם.
כאשר מדובר בכל סעד זמני שהוא ובין צו מניעה או צו עשה, יש לבחון האם הסעד הזה הוא הכרחי. אין מקום ליתן צו זמני טרם הכרעה בתובענה ובדיקתה לגופה כאשר יש למבקש לא רק סעד כספי אם עניינו יוכח אלא לא מדובר בעניין אקוטי למבקש.
כל טרונייתו של המבקש זה שלא מאפשרים לו להפעיל בשטח שלא שלו לא שייך לו והוא לא משלם עליו מתקנים שאין עליהם ביטוח. נמצא אדם בשם סאלח נחלה שמנהל את כל החברות, מעביר מזאת לזאת ועושה את כל ה"קומבינות" האפשריות, לא משלם דמי שכירות, לא מפקיד פיקדון ובית המשפט בטח התרשם בעדותו בהתחכמויות שלו ואומר אני צריך לקבל סעד, אני צריך לקבל עזרתו של בית המשפט ובסיטואציה כזו לתת סעד כאשר אמור לפגוע במשיבה ולהגדיל את נזקיה ויתכן באופן גדול אם יקרה חס וחלילה איזה שהוא אירוע. אומר חברי שהוא מוכן להתאים את פוליסת הביטוח אבל זה מאוחר מידי ומעט מידי.
היום כל אחד יכול להוציא פוליסת ביטוח. לא צריך לשלם עבורה, עד שמבטלים זה מס' חודשים. גם אם לכאורה המבקשת תוציא פוליסת ביטוח אז היא צריכה להראות ששולם בעדה תשלום לפחות של שנת ביטוח. זה לא מספיק להוציא, להוציא זה נייר, טפט.
אני לא אומרת את הדברים להגיד שאם יהיה ביטוח אז אנו מסכימים אלא רק בשביל לסבר את אוזנו של בית המשפט.
לגבי העניין הכספי – חברי אמר כל אחד יכול לבוא ולהגיד סעד כספי אוי אוי ואז זה מתאים לכל תיק. אם בא מישהו ועושה נזק שהוא בלתי הפיך, יכול להיות משתי סיבות או שאתה לא יכול לתבוע ממנו כסף, כי אין לו כסף, כפי שיש לנו אם החברות הנכבדות האלה, או פעולה שיש לה משמעות מעבר לכסף שיכולה להפריע לפעולות אחרות. כמו למשל שהורסים בית וזה יכול לעשות נזקים. ככל שיש למישהו עילה היא סוגיה מאוד רלוונטית.
המבקשת לא הראתה כי קיים מאזן נוחות לטובתה, גם בבקשה לא טענה זו. אבקש מבית המשפט לבדוק את מאזן הנוחות.
למרות שמדובר בסעד זמני בית המשפט צריך לבדוק התנהלות המבקשת בכל הקשור אליה והמנהל שלה שלא משלם כסף ולא משלמים שכר דירה במיוחד כשהמבקשת קשורה ליתר ההסכמים אשר לא משולמים וגם הביטוח היא מבצעת אותו.
אני מבקשת לאור האמור לעיל, לדחות את הבקשה ולחייב בהוצאות ושכ"ט עו"ד.

ב"כ המבקשת: מהטיעונים שמעלה חברתי נראה שיש פה בלבול. מה שנטען פה יכול להיות יפה אולי לתביעה העיקרית. אנו בדיון בסעד זמני שבית המשפט לא קובע מהימנות אלא ממצאים לכאורה.
אני מפנה את בית המשפט לסעיף 32נ ד' לבקשה שלנו בה מצוין במפורש טענה לעניין מאזן הנוחות. לעניין הטענה שהועלתה שהמשיבה איננה מסכימה שמישהו יפעיל מתקנים בשטח הציבורי ולא ישלם בעדם שום דבר. צורף לבקשה מכתב (נספח ה') מפורש בו נאמר שהחיוב יהיה עד שחותמים חוזה והשימוש יהיה חלק מההסכם.
בכל מקרה עניין דמי השימוש עבור המתקנים נלקח בחשבון במסגרת ההסכם. לגבי מה שחברתי אמרה שטענתי מפה שהם לא חלקו על ההסכם, אני שאלתי את העד לגבי ההסכם, שההסכם נחתם שריר וקיים ובסעיף 21 להסכם נכתב שמסמך הבנות מחייב לכל דבר ועניין וישמש כנספח לחוזה זה. כנגד זה לא הועלתה בתגובה שום טענה. הטענה שיש ערבוביה בין החברות, כשחברתי נוח לה טוענת שנחלה מנהל מס' חברות, ערבוב נכסים ומצד שני שהדבר לא נוח לה היא אומרת שאותו הסכם הבנות נחתם עם אישיות משפטית נפרד שזה באולינג הגולן והגליל. הטענה הראשונה נופלת. אין אפשרות לטעון שתי טענות באותה נשימה. זה שהמסמך נחתם עם גוף משפטי אחר אינו פוגע במאומה מיכולתם של צדדים אחרים לאמץ אותו וזה מה שהם עשו וכנגד זה אין שום טענה.
לעניין של רישיון עסק – המדובר בטענה שמועלית תוך כדי הרחבת חזית פסולה ואנו מתנגדים לה. זו לא טענה משפטית כפי שחברתי טענה, זו טענה עובדתית שהיא צריכה להעלותה ואני אתייחס אליה. יתכן שלו הועלתה במועד היינו דואגים לשלול אותה או לסתור אותה . מה גם שאותה טענה לא הועלתה מעולם ע"י המשיבה עד לרגע זה ועובדה שבמשך למעלה מ 8 שנים המתקנים נמצאים באותו מקום.
לעניין של ניהול עסקים אחרים ותיקים אחרים הטענה בהקשר זה רק מוכיחה את הסברה שלנו שהמניע לפעולה הוא יצירת לחץ על המבקשת ולהביא אותה לכדי מצב של אי יכולת לעמוד בהתחייבויותיה הכספיות.
לעניין הטענה של הפרת ההסכם באי הפקדת כספים, הרי העד נשאל וענה שלא זכור שהם פנו למבקשת בעניין זה ואישר שקיים הגיון באי דרישה שלמעשה המבקשת שילמה 4 שנים מראש ואין טעם והיגיון לדרוש את הפקדת הפיקדון. העד לא הכחיש את הטענה שמדובר בחוזה סטנדרטי שעליו חותמים כל השוכרים.
אנו מוחים על הטענה כנגד מר נחלה שהוא מנצלך אישיות משפטיות. שלושת העסקים שנמצאים בקניון הכניסו לקופה של הקניון מעל 5 מיליון ₪. יש מחלוקת על התנהגויות שעשתה המשיבה ע"י סגירת שערים שמתנהלים בתיק אחר. להציג את המשיבה כצדיקה עלי אדמות זה לא המצב.

ב"כ המשיבה: טועה חברי שמספיק שאין בודקים אמינות בבקשה זו. לא מדובר בבקשת רשות להתגונן שיוצאים מנקודת הנחה שכל מה שכתוב אמת אלא אם כן הוכח שמדובר בהגנת בדים. מדובר בסעד זמני שדורש חובת תום לב מוגברת לכן חשוב לא רק ניקיון הכפיים ולהראות את כל ההתנהלות.
לגבי רישיון עסק – נכון שהטענה עלתה היום לראשונה אבל יש לה רלוונטיות לסוגיית הביטוח. גם בהתאם לתקנות ניתן להגיש תגובה לסעד זמני טרם הדיון ומתקיים דיון בעל פה ולוקחים בחשבון שבגלל לחץ הזמני המשיבה לא יכולה להשיב על כל הסוגיות אשר מועלות ולכן גם לא כתוב תשובה ממצה אלא כתוב עיקרי דברים.
המכתבים שנכתבים ע"י הקניון הם לא מכתבים מקצועיים וכבר הערתי להם שהם עושים טעויות ולא כותבים את הכל.
לבוא ולהיתמם לגבי החובות של סאלח נחלה, יש פסק דין שהוא לא מקיים.

<#7#>
החלטה

ההחלטה תינתן בהעדר ותשלח לצדדים בדואר רשום.
<#8#>

ניתנה והודעה היום כ"ה תמוז תשע"א, 27/07/2011 במעמד הנוכחים.

אילונה אריאלי, שופטת
עריכת המסמך :אפרת גור / מיכל בניתח

1

17