הדפסה

ת"א 2664-04 אפקון בקרה ואוטומציה בע"מ נ' גולד חש.אש.בע"מ ואח'

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו

ת"א 2664-04 אפקון בקרה ואוטומציה בע"מ נ' גולד חש.אש.בע"מ ואח'

התובעת
אפקון בקרה ואוטומציה בע"מ
על-ידי ב"כ עו"ד יורם וסרצוג ו/או ערן גוטפריד ואח'

נגד

הנתבעים

  1. גולד חש.אש.בע"מ
  2. יבגני גולדין

שניהם על-ידי ב"כ עו"ד ברק ג'ורדן

3. אירינה גולדין
על-ידי ב"כ עו"ד שלום אהרן ואח'

4. דינקין רוסטיסלב
על-ידי ב"כ עו"ד דבי גלאון אהרונוב

פסק דין

1. נושא התביעה

עסקינן בתביעה למתן צו האוסר על הנתבעים לעשות שימוש ולמתן שירות במערכת כיבוי אש וגילוי עשן המיוצרת על-ידי חברת Simplex ארה"ב, בתוכנות חברה זו וחברת אפקון בקרה ואוטומציה בע"מ (להלן: "אפקון") המשולבות במערכת זו; ולסעדים נוספים הנובעים וקשורים לכך.

התובעת אפקון, הינה המפיץ הבלעדי של מערכת זו בארץ.

כתב התביעה הוגש בדצמבר 2004 והועבר לטיפולי בחודש מאי 2010, לאחר שקודם לכן, ביום 26/1/2005 ניתן בנדון צו מניעה זמני שעוד יידון בהמשך.

2. הצדדים

התובעת אפקון הינה חברה שנוסדה בשנת 1979.

החברה עוסקת, בין השאר, ובעיקר במתן פתרונות ושירות בתחום מערכות גילוי עשן וכיבוי אש , "לפי מספר תקן או מפרט 1220 על פי אישור חלק 11" מכון התקנים הישראלי (נספח 16 לתצהיר מר דודו בן בנימין סמנכ"ל התובעת).

הנתבעת 1 – חברת גולד חש. אש. בע"מ (להלן: "גולד"), מתארת את עיסוקה: "עיסוק" חברה קבלנית לעבודות חשמל, גילוי וכיבוי אש מערכות מתח נמוך ומערכות ספרינקלרים". (ראה נספחים ד' ה' לכתב התביעה).

חברת גולד אינה מופיעה ברשימת הזכאים ליתן שירות על פי תקן מפרט 1220 חלק 11.

הנתבע 2 יבגני גולדין (להלן: "יבגני") הוא מנהלה של חברת גולד.

הנתבעת 3 אירינה (אירית) גולדין הנה בעלת 999 ממניות חברת גולד ובמועדים הרלבנטיים הייתה רעייתו של יבגני גולדין , הנתבע 2.

הנתבע 4 – דינקין רוסטיסלב – היה עובד לשעבר של אפקון אשר עם סיום עבודתו באפקון, הועסק על-ידי הנתבעת 1.

3. העתירות

"55.1 ליתן צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעים, באמצעותם ו/או באמצעות מי מטעמם, ליתן שרותי אחזקה ו/או עדכון ו/או תפעול ו/או התקנה, במישרין ו/או בעקיפין, של מערכות כיבוי אש וגילוי עשן של חברת SIMPLEX.

55.2 ליתן צו מניעה האוסר על הנתבעים לפנות, במישרין או בעקיפין, באמצעותם או באמצעות מי מטעמם, אל לקוחות התובעת ולהציע את שרותיהם בתחום מערכות כיבוי אש וגילוי עשן של חברת SIMPLEX.

55.3 לאסור על הנתבעים, ו/או מי מטעמם, להציג עצמם ו/או כבעלי הסכמה (צ.ל. הסמכה) ליתן שרות למערכות SIMPLEX בישראל.

55.4 ליתן צו המורה לנתבעים לחדול לאלתר מעיסוקים הפוגעים בזכויותיה של התובעת ו/או בקניינה של התובעת, לחדול מלעשות שימוש בכל תוכנה של התובעת ולחדול מלעשות שימוש בפרטי לקוחות התובעת המצויים בידי הנתבעים.

55.5 לחייב את הנתבעים להשיב לתובעת לאלתר את מלוא הציוד ו/או התוכנות ו/או המסמכים ו/או המוצרים, אשר נלקחו על-ידי הנתבעים מן התובעת ואשר מצויים בחזקתם ו/או בשליטתם של הנתבעים, לרבות קבצים אשר הותקנו אצל לקוחות התובעת.

55.6 ולאסור על הנתבעים, ו/או מי מטעמם, להעביר לצדדים שלישיים או לעשות כל דיספוזיציה בהעתק של תוכנות אש נלקחו ו/או הועתקו על ידם מן התובעת.

55.7 לחייב את הנתבעים להעביר לתובעת העתק של עדכונים ו/או שינויים אשר בוצעו על-ידי הנתבעים ברכזות לקוחות של התובעת".

4. החלטות ופסקי דין שכבר ניתנו בסכסוך שבין הצדדים

ביום 26/1/2005 - בבש"א 2580/04 - במסגרת עתירה לסעדים זמניים ניתנה החלטת ביהמ"ש מפי כב' השופט יהודה זפט (כתוארו אז), בה נאמר בין השאר:

"ג. המשיבים הציגו את עיסקם כמורשה על ידי סימפלקס למתן שירות. מצג זה אינו תואם את המציאות, והוא פוגע שלא כדין במעמדה של אפקון כמורשה יחיד בישראל מטעם סימפלקס למתן שירות למוצרי סימפלקס.

בחקירתו גרס יבגני כי השכלתו ונסיונו עושים אותו בעל הסמכה מטעם מכון התקנים לשירות הנדון לפי תקן 1220 חלק 11.

בנספח יז לבקשה פורטו שמות 11 חברות להן הוענקה הסמכה למתן שירות לתחזוקת מערכות גילוי אש. שמם של המשיבים אינו מופיע ברשימה.

ד. מהאמור לעיל עולה כדלקמן:

התוכנה המסיבה את תוכנת סימפלקס לשפה העברית ניטלה מאפקון שלא כדין, והשימוש בה מפר את זכויותיה של אפקון.

מצג המשיבים כאילו הם בעלי הסמכה מטעם סימפלקס או מכון התקנים הינו מצג כוזב, ועל כן חורג מגבולות חופש העיסוק והתחרות החופשית.

המשיבים רשאים להתחרות באפקון ולהציע את שירותם לציבור הרחב, בכלל זה ללקוחות אפקון, אולם עליהם להמנע משימוש בתוכנה של אפקון ומהצגת מצב כאילו הוסמכו על ידי סימפלקס או על ידי מכון התקנים.

ניתן בזה צו מניעה זמני האוסר על המשיבים להשתמש בתוכנת ההפעלה בשפה העברית של תוכנת סימפלקס, ובכל חומר אחר של סימפלקס, ככל שחומר כזה עדיין מצוי ברשותם.

כמו כן נאסר על המשיבים ליצור מצג לפיו הם מורשים של אפקון או של מכון התקנים.

תוקף הצו עד למתן פסק הדין בתיק העיקרי".

ביום 16/9/2010, בפתח הדיון שהתקיים בביהמ"ש, הגיעו הצדדים להסכמה על פיה יינתן פסק דין באופן אישי כנגד הנתבעת 3 - אירינה אירית גולדין (מלבד הסעדים המפורטים בסעיפים 55.5 ו-55.7 לכתב התביעה).

ניתן פסק הדין ובו "צו מניעה קבוע כנגד הנתבעת 3 בהתאם לסעיף 55 לכתב התביעה, למעט סעיפים 55.5 ו-55.7".

ביום 24/10/2010 הגיעו התובעת אפקון והנתבע 4 דינקין רוסטיסלב להסדר פשרה בו נאמר בין השאר:

"1. מבלי להודות בכל טענה, מסכים הנתבע 4 כי יינתן נגדו צו מניעה קבוע כמפורט בסעיפים 55.1, 55.2, 55.3, 55.4 ו-55.6 לכתב התביעה".

ביום 28/10/2010 ניתן פסק דין להסדר פשרה זה.

מכאן, שהדיון יתמקד עתה במחלוקת הקיימת בין התובעת, אפקון, ובין הנתבעים: חברת גולד ומנהלה יבגני גולדין.

5. מערכת גילוי וכיבוי אש SIMPLEX

בתצהירו מפרט סמנכ"ל שירות רכש ולוגיסטיקה של אפקון – מר דודו בן בנימין - את ייחודה של מערכת SIMPLEX ואת חלקה של אפקון במערכת זו.

"6. בתחום מערכות אש ובטיחות משמשת התובעת כמפיץ בלעדי בישראל של מוצרי חברת SIMPLEX מארה"ב. חברת SIMPLEX הינה אחד היצרנים המובילים בעולם של מערכות גילוי וכיבוי אש. מוצריה של חברת SIMPLEX משווקים ומופצים בישראל בלעדית על-ידי התובעת, עובדה הידועה היטב הן לנתבעים והן ללקוחותיה של התובעת. בנוסף, ביצעה התובעת התאמה של תוכנות מערכות ציוד SIMPLEX לצורך שימוש בציוד עבור לקוחות ישראליים (גיור התוכנה).

7. התובעת מבצעת פיתוח תוכנה ואפליקציה של כל מערכת SIMPLEX הנמכרת ללקוח בהתאם לצרכי הלקוח, הציוד הנרכש על ידו, המבנה בו מתוקנת המערכת ובהתאם לתקני בטיחות מקומיים ובינלאומיים. ידע זה נצבר אצל התובעת, במשך פרק זמן של מעל 25 שנה בהן נמשכת ההתקשרות העיסקית בין חברת SIMPLEX לבין התובעת.
...........

12. במסגרת פעילותה מעניקה התובעת ללקוחותיה שירותים שונים בתחום מערכות לכיבוי ולגילוי אש ועשן של חברת SIMPLEX (להלן: "המערכות"). בין היתר מדובר על פיתוח תוכנות עבור מעבד רכזת למערכת SIMPLEX, התקנת המערכות, התאמת המערכת לצרכי כל לקוח ולקוח (TAILOR MADE), בדיקת המערכות ותחזוקתן השוטפת, כמתחייב ע"פ תקנים ישראליים ובינלאומיים. גיור המערכות פיתוח תוכנת הרכזת ועדכונן השוטף בשפה העברית, מתבצע באמצעות תוכנות מחשב של התובעת, אשר פותחו בהשקעה רבה על-ידי אנשי פיתוח ומהנדסים מטעם התובעת בשיתוף פעולה עם SIMPLEX בעלות של עשרות אלפי דולרים.

13. התוכנות המשמשות לגיור המערכות ופיתוח תוכנת הרכזת בשפה העברית הינן תוכנות בעלות קודים מיוחדים, אשר פותחו ושוכללו ומעודכנות בכל העת בהשקעה כספית גדולה על-ידי התובעת.

14. הפעלת מערכות מסוג SIMPLEX מחייבת הכשרה מיוחדת והסכמה מאת חברת SIMPLEX בארה"ב. התובעת הוסמכה לתת שרותי אחזקה למערכות גילוי וכיבוי אש של חברתSIMPLEX באופן אשר מעניק לה את היכולת לבצע את כל הפעולות הקשורות במערכות אלו. התובעת מקבלת מחברת SIMPLEX עדכונים שוטפים, מקיימת השתלמויות, "תחזוקה שוטפת של ידע", החלפת אינפורמציה טכנית, שדרוג מוצרים, תוכנות וכו'".

בתצהירו מוסיף מר רפי צ'אריקאר המנהל הטכני של מערכות אלו באפקון:

"13.1.1. ברכזת מערכות גילוי האש של סימפלקס המותקנת אצל הלקוח נכתבת אפליקציית תוכנה שמבצעת פונקציות התפורות לפי הדרישות של מהנדסי הבטיחות בפרויקט. גיבוי של תוכנה זו נשמרת במשרדנו על גבי מחשבים לשתי מטרות; האחת למקרה של תקלה ברכזת אצל הלקוח בה יש לשחזר את התוכנה והשניה למקרה שיש צורך בעידכון או הרחבה של מערכת גילוי האש.

13.1.2. שינויים בתוכנה של מערכת סימפלקס מתבצעים על גבי קבצי הגיבוי הנטענים שוב לרכזת. למעט מקרים בודדים מאוד לא ניתן לבצע עדכונים או שינויים בתוכנה, ללא שיהיה קבצי הגיבוי של רכזת גילוי האש.
.........

13.3.1. מתכנתי המחשבים של חברת אפקון, בעזרתם של אנשי חברת סימפלקס פיתחו תוכנה מיוחדת שבעזרתה ניתן לשתול ברכזות השונות מתוצרת סימפלקס הודאות והתראות רגילות והתראות חרום בשפה העברית, כל זאת על פי דרישות והנחיות מכון התקנים.

13.3.2. על פי הידע המקצועי שבידי, אני יכול לקבוע, כי ללא שיתוף פעולה עם היצרן, לא ניתן יהיה לתכנת טקסטים בעברית ברכזת של סימפלקס".

עסקינן במערכות בטיחות ממדרגה ראשונה אשר מצילות חיים.

תקן ישראלי ת"י 1220 חלק 11 מסדיר את הנושא, לרבות את הכישורים הנדרשים מ"מתחזק מורשה" של מערכות אלו.

מכון התקנים פרסם רשימה המכילה 11 מתחזקים הרשאים ליתן שירותי תחזוקה של מערכות גילוי אש. אפקון נמנית על רשימה זו. הנתבעת חברת גולד ומנהלה הנתבע יבגני גולדין, אינם נמנים על המורשים ליתן שירות למערכת Simplex.

ללמדך:

א. על הקשר והאינטרס הישיר של חברת אפקון למערכת גילוי וכיבוי אש של חברת SIMPLEX.

במכתב מיום 28/6/2004 כותבת : SIMPLEX
To Whom It May Concern:

Re: Simplex Products in Israel

This is to certify that Afcon Conrtol & Automation Ltd is the exclusive distributor of Simplex Fire Detection. Extinguishing and Master Clock Systems in Israel".

ב. מערכת SIMPLEX שודרגה, "גוירה" והותאמה להתקנה בישראל, בשפה העברית ועל פי דרישות ותקנים ישראליים שבפיקוח מכון התקנים.

במערכת שולבו והורכבו תוכנות אותן פיתחה אפקון.

ג. המתחזק של מערכות אלו יכול להיות רק מי שהוסמך לכך וקיבל היתר לכך על-ידי מכון התקנים.

ד. אפקון היא בעלת רישיון השיווק הבלעדי של מערכת Simplex בארץ.

מכאן האינטרס הישיר וזכות העמידה של אפקון כלפי כל מי שעושה שימוש לשיווק בארץ ולמתן שירותים למערכת גילוי וכיבוי האש של SIMPLEX, בה משולבות תוכנות אשר פותחו על ידי אפקון לשימוש בארץ.

6. מערכת היחסים בין אפקון לנתבעים

חב' גולד חש. אש בע"מ

בתצהירו מתאר מר דודו בין בנימין את הקשר ומערכת היחסים בין אפקון לנתבעים.

"15. לצורך ביצוע התקנת המערכות, וביצוע חלקן של עבודות האחזקה השוטפת, נוהגת התובעת להיעזר בשירותים של מספר קבלני משנה. התובעת מעניקה באופן שוטף לקבלני המשנה מטעמה תמיכה טכנית, והדרכות בטיחות. במסגרת העסקת קבלני המשנה, מעבירה להם התובעת מידע טכני ומסחרי סודי, אשר אמור לשמשם בביצוע העבודות אצל לקוחות התובעת. יודגש, כי התמיכה הטכנית אשר מעניקה התובעת לאותם קבלני המשנה, מאפשרת להם למעשה לבצע עבודות התקנה וחלק מעבודות התחזוקה של המערכות בפיקוח טכני של התובעת.

16. בשנים 1998 ועד שנת 2004, העסיקה התובעת את חברת גולד. חש. אש בע"מ (הנתבעת 1), כקבלן משנה לביצוע שרותי התקנה, וסיוע בחלק מעבודות התחזוקה של המערכות הנ"ל.

17. מי שבעיקרי פעל בשמה של חברת גולד היה יבגני גולדין (הנתבע 2), אשר ביצע בפועל את העבודות אצל לקוחות התובעת. התובעת העניקה לו את המידע ואת האמצעים הטכניים השונים אש נדרשים לתפעול המערכות, לרבות, ליווי טכני, פרטי לקוחות, צרכי הלקוחות, מידע באשר לציוד המותקן אצל הלקוחות, תמחירים וכו'. ללא המידע האמור שנמסר מהתובעת, אין באפשרותם של הנתבעים ליתן את מכלול השירותים שנהגו לתת ללקוחות התובעת כקבלני משנה של התובעת.

בעדותו בביהמ"ש הוסיף מר דודו בן בנימין:

"ת. ... העבודה שלו הייתה בעיקרי התקנות. הוא גם עזר לטכנאים בפתרון בעיות קטנות של תקלות ותחת הפיקוח של הטכנאי או מנהל הפרויקטים או המנהל הטכני" (עמ' 23).

בתחילת שנת 2004 חתמה הגב' אירית גולדין, בשם חברת גולד חש. אש בע"מ על "כתב התחייבות לשמירה על סודיות" בו נאמר בין השאר:

"כתב התחייבות לשמירה על סודיות

אני החתום מטה מאשר כי הנני מבצע עבודות ו/או נותן שירותים כקבלן משנה של אפקון בקרה ואוטומציה בע"מ, ומצהיר ומתחייב בזאת כלפי אפקון בקרה ואוטומציה בע"מ (להלן: "אפקון"), כדלקמן:

1. לא לגלות, בעצמי ו/או באמצעות אחרים ו/או לא להעביר לכל צד שלישי ו/או לא להעביר לכל צד שלישי ולא לעשות שימוש כלשהו במידע, וזאת ללא כל הגבלה בזמן.

"מידע" לעניין סעיף זה – לרבות מידע מסחרי, פיננסי, טכני, עסקי, כלכלי ו/או מקצועי אחר, נתונים, שמות, כתובות, מסמכים, מחקרים, בדיקות, תרשימים, דו"חות, מאזנים, מסמכי ניהול חשבונות, שיטות עבודה, רשימת ספק, רשימת לקוחות, רשימת ספקים, פרטים ונתונים בנוגע לכמויות ו/או איכויות ו/או מחירים ו/או תמחירים של מוצרי ייצור, חומרי גלם ו/או חומרים ומוצרים אחרים שבשימושם של אפקון ו/או כל תאגיד קשור, וכל אינפורמציה אחרת, בין בכתב, בין בעל-פה ובין בכל דרך אחרת, בקשר עם אפקון ו/או כל תאגיד קשור ו/או בקשר עם מידע המשמש את אפקון ו/או כל תאגיד קשור ו/או המצוי בבעלות אפקון ו/או כל תאגיד קשור.

התחייבותי זו כאמור תחול גם לאחר סיום קשרי עם אפקון ו/או סיום קשריהם של אפקון וכל מזמין עבודה מכל סיבה שהיא, ותעמוד בתוקפה עד להפיכת המידע לנחלת הכלל או עד למועד בו אפקון תאשר בכתב כי אינה מתנגדת להפצת המידע.
........
7. הנני מתחייב לא להיות מועסק באופן ישיר ו/או לא לבצע עבודות ו/או ליתן שירותים מכל סוג שהוא עבור אדם ו/או חברה ו/או גוף אשר הזמינו עבודה מאפקון ואשר ביצעתי עבורו באופן ישיר או עקיף עבודות ו/או נתתי לו שירותים בהיותי קפלן משנה של אפקון".

מחלוקת בין הצדדים על מועד חתימת "כתב ההתחייבות".

התאריך המופיע בעותק המצולם של המסמך, אינו קריא במלואו. עם זאת, ניתן להבחין כי כתב ההתחייבות נחתם בחודש ינואר 2004.

ניתן ללמוד זאת גם ממכתב חברת גולד מיום 16/6/2004 בו נכתב:

"גולד חש.אש. בע"מ
....
תאריך: 16.06.04
לכבוד מבלי לפגוע בזכויות
חב' אפקון

הואיל וכתב ההתחייבות לשמירה על סודיות מיום 11.01.04 נחתם על-ידי החתומה מטה תחת לחץ (כפייה) לפיכך הנני להודיעכם כי כתב התחייבות זו בטל ומבוטל.
בכבוד רב
גולד חש. אש בע"מ "

אני דוחה את הטענה כי מסמך זה נחתם תחת לחץ על-ידי הגב' אירית גולדין.

הגב' גולדין לא העידה בביהמ"ש כדי לתמוך ולהסביר את הנטען.

מכתב זה נשלח לאפקון חמישה חודשים !! לאחר שנחתם "כתב ההתחייבות".

אם נכונה הייתה הטענה כי "כתב ההתחייבות" נחתם תחת לחץ, מדוע המתינו הנתבעים במשלוח המכתב במשך חמישה חודשים???

אני דוחה את הטענה שלצד חתימתה של הגב' אירית גולדין מופיעות האותיות ת.ל – תחת לחץ.

עיינתי ב"כתב ההתחייבות". האותיות ת.ל. אינן מופיעות לצד חתימתה של הגב' אירית גולדין.

השוויתי את חתימתה של הגב' גולדין על "כתב ההתחייבות" עם חתימתה על המכתב מיום 16/6/04 והן זהות לחלוטין ללא התוספת אותה טוען הנתבע, יבגני גולדין, שקיימת לצד חתימתה על כתב ההתחייבות.

אני דוחה את הטענה על פיה אפקון התנתה את התשלום המגיע לנתבעת חברת גולד בחתימה על "כתב ההתחייבות".

מדובר ב"טענה כבושה" שהועלתה לראשונה בעת הדיון בביהמ"ש. במכתב שנשלח לאפקון ביום 16.6.2004 אין זכר לטענה זו.

טענה זו אינה מופיעה במכתב מיום 16/6/04.

טענה זו אינה מופיעה בתצהירו של יבגני גולדין בו נטען באופן סתמי וכללי:

"ל. הנתבעים לא הפרו חובת סודיות, כתבי ההתחייבויות אשר נאלצו לחתום עליהם לאחר סיום ההתקשרות של אפקון בוטלו על ידם, תוך הודעה כי בוצעו תחת לחץ".

בעדותו הכחיש מר דוד בן בנימין טענה זו והוסיף: "כל חודש מעבירים תשלום לנתבעת 1... כל חודש מעל 100,000 ₪... יש לנו נוהל אחת לשנה להחתים על כתב ההתחייבות" (עמ' 29, 28).

כתב התחייבות דומה נחתם גם על-ידי הנתבע 4 דינקין רוסטיסלב שהיה עובדה של אפקון עוד בשנת 1998. ללמדך, שהתובעת אפקון נהגה להחתים את המשתמשים במערכות השייכות לה ובמידע המגיע אליהם במסגרת עבודתם זו, על "כתב התחייבות" המבטיח את זכויותיה.

ברי לי, כי הטענה על חתימה תחת לחץ על "כתב ההתחייבות", נולדה בעקבות סיום מערכת היחסים שבין אפקון לבין חברת גולד ובעקבות החלטתה של חברת גולד לתת שירותים מתחרים ללקוחת אפקון. היות והנתבעים היו מודעים ל"כתב ההתחייבות" המגביל אותם ממתן שירותים אלו, הם ניסו להתנער ולהשתחרר מהכבלים של "כתב ההתחייבות" בטענות שאין בהן ממש.

אני דוחה את הטענה כי "כתב התחייבות" זה אינו מחייב את הנתבע יבגני גולדין היות והוא אינו חתום עליו.

"כתב ההתחייבות" נחתם על-ידי הגב' אירית גולדין בשם חברת גולד.

יבגני גולדין הוא מנהלה של חברת גולד.

אומנם בעלת המניות בחברה הנה הגב' אירית גולדין - גרושתו של יבגני גולדין כיום - ואולם, חברת גולד ויבגני גולדין חד הם. יבגני גולדין הוא המנהל, המפעיל ונותן השירותים של החברה. כל מעשי החברה הם מעשיו. ניתן לומר כי מניות החברה אומנם רשומות ע"ש גרושתו, אולם בפועל החברה שייכת ליבגני גולדין.

כפועל יוצא "כתב ההתחייבות" מחייב גם את יבגני גולדין, הגם שהוא אישית לא חתום עליו.

דינקין רוסטיסלב – הנתבע 4:

ביום 24/10/2010 ניתן פסק דין כנגד נתבע זה המקבל את עתירות התובעת אפקון, כמעט במלואן. בכך הסתיים הדיון בעניינו.

עם זאת, והיות והנתבעים 1, 2, חברת גולד ויבגני גולדין נעזרו בנתבע דינקין רוסטיסלב לביצוע המעשים המיוחסים להם, מן הראוי לייחד מספר מילים בנוגע למערכת היחסים בין אפקון לנתבע זה, אשר יש להן השלכה להתנהלותם ואחריותם של הנתבעים 1-2 למעשים הנטענים.

בתצהירו כותב דוד בן בנימין:

"28. דינקין רוסטיסלב הועסק אצל התובעת במשך כ-6 שנים (מיום 21.4.98 – 29.1.04) בתפקיד מפתח אפליקציות תוכנה למערכות SIMPLEX. במסגרת תפקידו האמור נחשף דינקין לסודות הכמוסים ביותר של התובעת, הנוגעים למוצרי התוכנה שהתובעת עוסקת בפיתוח ו/או בייצוגם בישראל וכן לרשימת לקוחות החברה.

29. ביום 21.4.98 חתם דינקין רוסטיסלב על כתב התחייבות שבמסגרתו התחייב דינקין לשמור בסודיות מירבית במהלך תקופת עבודתו אצל התובעת ואף לאחר מכן, על כל מידע שיגיע לידיו והנוגע לחברת אפקון, תחומי פעילותה וענייניה. כמו כן, התחייב אותו הנתבע 4 כלדקמן:

  1. "לא ליטול ולא להוציא מחצרי החברה ומשרדיה שלא לשימוש החברה ולצרכיה בלבד חומר כלשהו הקשור בתוכנה שפותחה או מצויה בחברה, וזאת בין אם לצורך עצמי או פרטי ובין לכל צורך או לידי גורם אחר.
  2. לא להכפיל או לשכפל דיסקים, דיסקטים וכדומה, פרט אם הדבר נחוץ לצורך ובמהלך עבודתי בחברה.
  3. לא למסור ידע, תוכניות, שרטוטים, מחירים, ספרות טכנית וסודות מסחריים".

נספח 7 העתק כתב ההתחייבות, שעליו חתם הנתבע 4, מצ"ב ומסומן נספח 7.

30. ביום 29.1.04, פוטר דינקין רוסטיסלב (הנתבע 4) מעבודתו אצל התובעת. זמן קצר לאחר מכן החל דינקין לעבוד אצל הנתבעת 1. למרבה החומרה, דינקין הפר באופן בוטה את כתב ההתחייבות שעליו חתם, ומסר לנתבעים 1-3 את סודותיה הכמוסים ביותר של התובעת, לרבות העתק של תוכנות סודיות של התובעת, אותן שכפל במהלך עבודתו אצל התובעת...".

לצורך איסוף המידע על מעשיהם של הנתבעים נעזרה אפקון בחוקרים.

בתצהירו מספר החוקר - עירד תמיר - על הפגישה שהייתה לו עם דינקין רוסטיסלב:

"18. דינקין סיפר לי כי עבד בעבר בחברת "אפקון" במשך מספר שנים ולפני מספר חודשים החל לעבוד כעצמאי, והוא שותף של יבגני בחברת "גולד חש. אש בע"מ".

19. דינקן מסר כי בזמן עבודתו בחברת "אפקון" לקח את התוכנות לביתו למרות איסור מוחלט של חברת "אפקון", וזאת על מנת ללמוד אותן על בוריין.

20. כאשר שאלתי אותו האם התוכנה מותקנת גם במחשבו האישי ענה בחיוב, אך הוסיף כי דבר זה אינו מעניינה של חברת "אפקון" ומדובר במחשבו האישי.

21. דינקין מסר כי כאשר הועסק על-ידי חברת "אפקון", במהלך ביקוריו במסגרת עבודתו אצל לקוחות "אפקון", דאג להעתיק את גיבוי התוכנות המותקנות אצל הלקוחות לשומרן ברשותו במחשבו האישי וכך יצר לעצמו ספריית לקוחות של חברת "אפקון".

22. דינקין אמר לי כי בעת עבודתו אצל "הנתבעת 1", הוא השתמש בתוכנות שפותחו על-ידי התובעת או עבור התובעת, לכתיבת טקסטים בעברית למערכות גילוי אש של סימפלקס.

23. במחשב הנישא אשר הובא לפגישה על ידי דינקין, מותקנות תוכנות רבות שנגנבו מן התובעת, לרבות תוכנה לרכזות גילוי אש מתוצרת סימפלקס דגם 4100, בגרסה העברית.

"ה" העתק צילומי של מחשבו של דינקין ובו מופיעה התוכנה אשר פותחה עבור התובעת על-ידי חברת "כוח אלקטרוניקה", מצ"ב ומסומן נספח "ה".

מר דינקין רוסטיסלב לא הוזמן לעדות ועל כן תמליל השיחה שהתקיימה לא התקבל כראיה. עם זאת, ההעתק הצילומי של מחשבו שצולם על ידי העד - והמסומן כנספח ה' - התקבל כראיה קבילה לכל דבר ועניין.

7. הפרת זכויות אפקון על-ידי הנתבעים

שימוש אסור בתוכנות אפקון

בתצהירו כותב דודו בן בנימין:

"38. בשלהי שנת 2004 גילתה התובעת כי הנתבעת 1, באמצעות הנתבעים 4-2 ואחרים, מציעה שירותים ללקוחות התובעת, תוך ניצול ציני של הגישה שהייתה לנתבעים למשרדי התובעת ולמאגרי המידע שלה במהלך מתן שירותים שהעניקו הנתבעים 1-3 לתובעת כקבלן משנה, וכן במהלך עבודתו של הנתבע 4 אצל התובעת.
.......

43. הנתבעים לקחו שלא כדין ממשרדי התובעת תוכנות מחשב לפיתוח אפליקציות לרכזות סימפלקס, תוכנות הגיור לעברית וגיבויים של תוכנות הרכזת של SIMPLEX של לקוחותיה של התובעת לרבות מאגר קבצי תוכנה ומאגר הנתונים (DATA BASE), אשר פותחה על-ידי התובעת, עבור לקוחותיה הרבים.
.......

44. הנתבעים גנבו את תכולת מחשבי התובעת הנוגעת למערכות SIMPLEX ואת הגרסאות, אשר קיימות אצל כל לקוח ולקוח של התובעת, והם עשו שימוש בתוכנות אלו לצרכיהם ולטובתם. מדובר בקבצי תוכנות רכזות אשר פותחו על-ידי התובעת והותקנו אצל לקוחותיה ואשר יכולים להימצא אך ורק אצל התובעת. יודגש, כי למעט מקרים בודדים מאוד, קבצים אלו לא ניתנים להעתקה/שינוי מן הרכזת עצמה שנמצאת אצל הלקוח, אלא רק ממפתח התוכנה עצמה.
......

47. באמצעות המידע הסודי אשר נגנב על-ידי הנתבעים מן התובעת, פנו הנתבעים (בעיקר באמצעות אירינה גולדין) מידי יום, ללקוחות התובעת בהצעה שיקבלו שרות מן הנתבעים במקום מן התובעת, במחירים מופחתים, תוך שימוש בתוכנות הגנובות.
......

52. הנתבעים פנו ללקוחות שונים של התובעת והציעו להם שרות של עדכון תוכנה. בעזרת תוכנות וקבצים אשר נגנבו מן התובעת, עדכנו ושינו הנתבעים שלא כדין תוכנות של התובעת אצל הלקוחות. יודגש, כי שינוי הקבצים מנע מהתובעת, ברוב המקרים, ליתן שרות עתידי ראוי ללקוחות אלו, ומהווה למעשה סכנה לתקינותן של המערכות.

הנתבעים דוחים את הנטען.

בתצהירו כותב יבגני גולדין:

"יב. הנתבעים לא גנבו תוכנות מאפקון ולשם ביצוע העבודות המבוצעות על ידם, אין להם כל צורך בשימוש כלשהו התוכנה השייכת ו/או הנמצאת ו/או שנמצאה אצל אפקון.

יג. הלקוחות, אשר רכשו מערכות גילוי אש מתוצרת "סימפלקס" אצל אפקון, מקבלים מערכת הכוללת בתוכה גם תוכנה של המוצר וגם תכנות של המערכת, כפי שהיא מותקנת בחצרי הלקוחות.
.....

כד. במקרים בהם מבוצע שינוי או תוספת של גלאים, יש צורך לעדכן את התוכניות AS MADE אשר נמצאות בתיק המערכת (DBF) ועדכון זה מבוצע על-ידי הנתבעים על התכנות הספציפי הקיים אצל הלקוח ואשר נמצא בבעלותו, ולא בבעלות אפקון.

כה. הנתבעים מקבלים מידע מהלקוח עצמו, במספר דרכים, בהתאם לסוג המערכת. ישנם מקרים בהם קיים דיסקט, במקרים אחרים ישנה הדפסה של תיק המערכת ובמקרים נוספים ניתן לקבל את המידע הנדרש מתוך המערכת באופן ישיר, בלא כל צורך בתוכנות ו/או בתיק מערכת.

כו. הנתבעים לא העתיקו תוכנות גיבוי של לקוחות ועובדה היא כי גם בחיפוש אשר נעשה בחצרי החברה לא נמצא כל גיבוי למערכת אשר הועתקה מאפקון אלא רק תיקים של לקוחות נוכחיים של הנתבעים באשר התקבלו מהטיפול בלקוחות עצמן כביכול, ולא נגנבו ולא הועתקו מאפקון.

כז. הנתבעים לא פעלו לפצח את "פלאג" ההגנה החומרתי ואין להם כל צורך לעשות כן, שכן הם אינם עוסקים בשיווק מערכות ואינם משכפלים את התוכנות או מוכרים את התוכנות לציוד בצורה כלשהי. אשמה זו הינה דמיונית, מגמתית ואין לה כל ראיה או ביסוס.

אני דוחה קו הגנה זה.

בעדותו מסביר רפי צ'אריקאר איש המקצוע והמנהל הטכני באפקון:

"13.3. פיתוח תוכנה להמרת הכיתוביות ברכזת לעברית (גיור)

13.3.1. מתכנתי המחשבים של חברת אפקון, בעזרתם של אנשי חברת סימפלקס פיתחו תוכנה מיוחדת שבעזרתה ניתן לשתול ברכזות השונות מתוצרת סימפלקס הודאות והתראות רגילות והתראות חרום בשפה העברית, כל זאת על פי דרישות והנחיות מכון התקנים.

13.3.2. על פי הידע המקצועי שבידי, אני יכול לקבוע, כי ללא שיתוף פעולה עם היצרן, לא ניתן יהיה לתכנת טקסטים בעברית ברכזת של סימפלקס.

13.3.3. על פי המידע שהתקבל מהחוקר הפרטי ועל פי התצהיר של מר דינקין רוסטיסלב ועל פי מה שציינתי לעיל ניתן לקבוע באופן חד משמעי כי תוכנת תכנות הרכזת, תוכנת התיכנות בשפה העברית. וכן גיבויי תוכנות לקוחות רבים נלקחו שלא כדין מאפקון על-ידי חברת גולד חש אשר ביצעה בה שימוש.

14. יש לציין, כי מספר לקוחות שעברו טרם ההליך המשפטי, לקבל שרות מחברת גולד חש אש כגון: קניון חיפה, מפעל הטקסטיל וקניון חיפה, חזרו וביקשו לקבל שרות מן התובעת. מבדיקות שעשיתי בתוכנות של לקוחות אלו, הסתבר לי מעל כל צל של ספק, כי נעשו שימושים גם בפלג תוכנת התכנות, בגיבויי תוכנת הרכזות שהיו ברשות אפקון וגם בתוכנת הגיור של אפקון.

15. כפי שפירטתי והסברתי לעיל, שלושת האמצעים הנ"ל לא יכולים היו להימצא בשום אופן אצל חברת גולד חש אש אלא אם נלקחו שלא כדין וללא הרשאה מן התובעת".

שוכנעתי כי הנתבעים עשו שימוש שלא כדין בתוכנות אשר פותחו על-ידי אפקון ואשר שייכות לאפקון, לצורך עדכון, תיקון ותחזוקת מערכת Simplex המשולבת בתוכנות אפקון.

הנתבעים עשו כן שלא כדין, בניגוד ל"כתב ההתחייבות" האוסר עליהם לעשות זאת, תוך הפרת זכות היוצרים שיש לאפקון בחלק מן התוכנות המשולבות במערכת ה- Simplex.

במחשבו של הנתבע דינקין רוסטיסלב - אשר עבד בשירות הנתבעים 1, 2 - נמצאו תוכנות אסורות ומפרות אלו.

לא בכדי הסכים הנתבע דינקין רוסטיסלב כי ינתן נגדו פסק דין בנדון.

הנתבעים לא העידו את הנתבע דינקין רוסטיסלב כדי להפריך את הנטען.

אני קובע כי הנתבעים, אם בעצמם, אם בעזרת אחרים, עשו שימוש שלא כדין בתוכנות השייכות לאפקון אשר תוכננו ויוצרו על-ידי אפקון לשימושה בלבד; תהא הדרך אשר תהא בה הגיעו תוכנות אלו לידיהם של הנתבעים.

בדיון שהתקיים ביום 16/9/2010 אמר עו"ד ג'ורדן ברק ב"כ הנתבעים:

"אנחנו נסכים לצו מניעה קבוע לפיו יבגני גולדין לא יעשה שימוש בתוכנה כלשהי שיש לתובעת זכויות יוצרים לגביה".

בדברי הסיכום חוזר עו"ד ג'ורדון ברק על הדברים:

"3... הנתבעים מסכימים כי אסור להם להציג את עצמם כנציגי אפקון... הוא הדין באשר לכל תוכנה פרי ייצור אפקון – הנתבעים מעולם לא השתמשו בתוכנה שכזו ולא ישתמשו בה בעתיד".

הנתבעים עשו גם עשו שימוש שלא כדין בתוכנות אלו.

בצו המניעה הזמני שניתן נאמר:

"ניתן בזה צו מניעה זמני האוסר על המשיבים להשתמש בתוכנת ההפעלה בשפה העברית של תוכנת סימפלקס, ככל שחומר כזה עדיין מצוי ברשותם".

צו מניעה זמני זה יהפוך לקבוע ומחייב ויחול גם על שימוש בתוכנות אפקון הקשורות למערכת כיבוי אש וגילוי עשן של Simplex.

למותר לציין, כי חל איסור על הנתבעים להעביר לצדדים שלישיים או לעשות דיספוזיציה בתוכנות או בהעתק של תוכנות אשר נלקחו מהתובעת אפקון, או שהועתקו על ידם או על-ידי מי מטעמם, או שהגיעו לידיהם שלא כדין ממקור כלשהו שאינו התובעת.

8. העדר הרשאה למערכת SIMPLEX

מערכת לגילוי וכיבוי אש הינה מערכת בטיחותית ממדרגה ראשונה, מצילת חיים.

על מנת לתת שירותים למערכת זו יש צורך באישור מכון התקנים הישראלי בהתאם לחוק התקנים התשי"ג-1953.

התקן לענייננו הנו "תקן ישראלי" ת"י 1220 חלק 11" כשהחלק הרלוונטי לעניין הנדון הוא "נספח ב' – מתחזק מורשה".

הסעיפים הלרוונטים וכפי שהיו בתוקף באותה העת הינם כדלקמן:

"נספח ב – מתחזק מורשה

מתחזק מורשה של המערכת יעמוד בדרישות אלה:

ב.1. תהיה בידו תעודת מקצוע האלקטרוניקה של משרד העבודה והרווחה, לפחות; יעבוד שנה לפחות בהתקנת מערכות לגילוי אש;

ב.2. יקבל הכשרה ייעודית על ידי יצרן הציוד או על ידי נציגו המוסמך; כדי שיוכל לערוך ביקורת על הציוד ולטפל בו;

ב.3. יהיה בידו אישור המעיד על השלמת ההשתלמות, במסגרת ההכשרה הייעודית, ויצוין מהם מיני הציוד שאותם הוסמך לבדוק;

ב.4. לאחר גמר ההשתלמות הראשונה, יערוך המתחזק בדיקות, בפיקוחו של מתחזק מורשה בעל ותק של שנתיים לפחות בעריכת בדיקות של מערכות גילוי אש שלגביהן נערכה ההשתלמות.
תקופת ההכשרה בפיקוח תהיה שישה חודשים לפחות;
..."

תיקון זה עבר מספר שינויים בשנים 2006 ו-2009.

לענייננו, אציין את התיקון משנת 2006.

"מתחזק המערכת יעמוד בדרישות אלה:

ב.2. יקבל הכשרה ייעודית על ידי יצרן הציוד או על ידי נציגו שהוסמך מקצועית על ידו, שבידו אישור הדרכה תקף לאותו סוג ציוד.

ב.3. יהיה בידו אישור על שמו המעיד על השלמת ההשתלמות במסגרת ההכשרה הייעודית, ושיצוין בו מהם דגמי הציוד שאותם הוסמך לבדוק; העתק האישור ומספרו, אם קיים, יימסרו למכון התקנים הישראלי.

ב.4. לאחר גמר ההשתלמות הראשונה יערוך המתחזק בדיקות בפיקוחו של מתחזק-מאמן, שהוא בעל ותק והכשרה ייעודית של שנתיים לפחות בעריכת בדיקות של מערכות גילוי אש מהתוצרת של אותו היצרן. תקופת ההכשרה בפיקוח תהיה שישה חודשים לפחות, ובסופה יקבל המשתלם אישור בכתב בחתימתו של המתחזק-המאמן".

ללמדך, כי על מנת להיות בעל כישורים מתאימים לטיפול ואחזקה של מערכת כיבוי אש וגילוי עשן, יש לקבל אישור של מתחזק מורשה על-ידי מכון התקנים. אישור זה ינתן רק אם יתמלאו התנאים הבאים:

א. הכשרה פורמלית מתאימה.
ב. הכשרה ייעודית אצל היצרן.
ג. אישור ובו פירוט הציוד אשר לגביו נערכה ההכשרה וההתמחות.
ד. פיקוח של מתחזק מוסמך - מאמן - לתקופת מה.

רק אם התמלאו תנאים אלו ינתן אישור "מתחזק" על-ידי מכון התקנים ובו תצויין – באופן מדוייק ומפורט – המערכת לה רשאי "המתחזק" ליתן שירותי אחזקה.

בתצהירו כותב דוד בן בנימין:

"14. הפעלת מערכות מסוג SIMPLEX מחייבת הכשרה מיוחדת והסכמה מאת חברת SIMPLEX בארה"ב. התובעת הוסמכה לתת שרותי אחזקה למערכות גילוי וכיבוי אש של SIMPLEX באופן אשר מעניק לה את היכולת לבצע את כל הפעולות הקשורות במערכות אלו. התובעת מקבלת מחברת SIMPLEX עדכונים שוטפים, מקיימת השתלמויות, "תחזוקה שוטפת של ידע", החלפת אינפורמציה טכנית, שדרוג מוצרים, תוכנות וכו' ".

בתצהירו מוסיף רפי צ'אריקאר:

"2. אני משמש בתפקידי זה למעלה מ-20 שנה. במהלך שנים אלה אני עברתי מספר הכשרות מתאימות בחברת סימפלקס בארצות הברית.

3. בנוסף, אני עברתי הכשרה יעודית בחברת SIMPLEX בארצות הברית לשמש כמדריך מטעם סימפלקס למערכות מתוצרת סימפלקס.

"1" מצ"ב העתק אישור מחברת סימפלקס ולפיו הנני מוסמך לשמש מדריך למערכות סימפלקס מסומן "1".

5. ברצוני לציין, כי המערכות מתוצרת סימפלקס עומדות בתקנים מאוד מחמירים. המערכות מתוצרת סימפלקס הינן מערכות מסובכות למדי מבחינה טכנית. מדובר במערכות אשר ניתן לחבר במודמים לסיבים אופטיים, רשות תקשורת חכמות המגבות אחת את השניה במקרה של תקלה באחת מהן; ואשר ניתן לחבר למחשבים עם תצוגה גרפית והתראות קוליות המחוברת למערכות כריזה שמתריעות על צורך בפינוי המבנה ועוד פונקציות מורכבות הדורשות הכשרה ידע ועדכון שוטף מהיצרן.

6. בארץ התובעת מתקינה מערכות אלו במבני ציבור גדולים, בין היתר במשרדי ממשלה, בתי משפט, קניונים, משרדים גדולים ועוד.

7. כמי שעבר הכשרה לשמש במדריך סימפלקס, אני יכול להצהיר כי על מנת לקבל הסמכה לתחזק מערכות סימפלקס יש לעבור הכשרה מיוחדת אצל מדריך שהוסמך על ידי סימפלקס ארה"ב ולעמוד בבחינה תיאורטית ומעשית. לעניין זה ראה מכתב סימפלקס מיום 12.8.2008: ... נספח 2.

8. עלויות הכשרת מדריך למערכות גילוי האש מתוצרת סימפלקס הינן עלויות יקרות ביותר. לכן, רק מעט מאוד מנציגי סימפלקס בעולם מוכשרים להיות מדריכים.

10. היות ומכון התקנים דורש מהטכנאים בארץ להיות מוסמכים ולעבור הדרכות שוטפות, אני נשלחתי לארה"ב מטעם אפקון לחברת סימפלקס לעבור הכשרה כמדריך מטעמם.

11. מתוקף תפקידי כמנהל הטכני של מערכות גילוי האש סימפלקס בחברת אפקון, וכמדריך מטעם סימפלקס אני מקבל מסימפלקס עדכונים לגבי שדרוגים של מערכות ומוצרים, או חלילה לגבי תקלות שעלולות להימצא במוצרים. תדירות העדכונים הינה כפעם בשבוע.

12. כמו כן, נציג סימפלקס מגיע לחברתנו בתדירות של אחת לשנה, ומעדכן אותנו לגבי התפתחויות בחלקים חדשים כגון סוגי גלאים חדשים או פונקציות חדשות שהוכנסו למערכות איתן אנו עובדים".

במכתב מיום 28/6/2004 כותבת SIMPLEX:

"Afcon Control & Automation Ltd is the only authorized company to import, supply, install, test, commission and service/maintain Simplex products in the above territory".
(נספח ג' לכתב התביעה).

לא בכדי לאפקון בקרה ואוטומציה בע"מ יש אישור של מכון התקנים לתחזק את מערכת ה-SIMPLEX - נספח 16 למוצגים.

שונים הם פני הדברים באשר לנתבעים גולד חש. אש בע"מ ויבגני גולדין.

לנתבעים אלו אין אישור מכון התקנים לתחזק את מערכות SIMPLEX.

נתבעים אלו לא קיבלו את ההדרכה וההשתלמות הנדרשת בתקן ישראלי 1220 חלק 11 לעשות כן.

כפועל יוצא, אין להם את המקצועיות הנדרשת בתקן זה לטיפול ואחזקה של מערכת כיבוי אש וגילוי עשן של Simplex .

בעדותו, במסגרת ההליך לצו מניעה זמני, נשאל בנדון הנתבע יבגני גולדין:

"ש. אני מפנה אותך לרשימה של חברות המורשות לעסוק בתקן 1220 חלק 11 שצורפה.
ת. אני לא מכיר את הרשימה.
לא קיבלתי הסמכה ממכון התקנים. לפי הדרישה של התקן אני מתאים.
ש. ביקשת אישור מחברת סימפלקס.
ת. לא פניתי לסימפלקס כדי לקבל אישור".

אמנם, לטענת יבגני גולדין הוא עבר ברוסיה את ההכשרה המתאימה באמצעות חברת "Armo Group" ועל כן, כדבריו, "לפי הדרישה של התקן אני מתאים", אולם, כפי שידון עוד בהמשך, חברת "Armo Group" לא הייתה מוסמכת על ידי היצרן ליתן הדרכה והשתלמות במערכת זו, בוודאי על המערכת המשולבת המופעלת בארץ.

לציין, כי הנתבעים ידעו היטב כי תנאי למתן שירותי תחזוקה למערכות SIMPLEX הוא בקבלת אישור "מתחזק" ממכון התקנים. הא ראיה, שהם פנו למכון התקנים בנסיון שכשל לקבל אישור "מחזיק" למערכת זו; בשונה ממערכת אחרת, אשר לגביה הם עמדו בתנאים הנדרשים, ועליה קיבלו ביום 9/11/2005 היתר מס' 35414 ליתן שירותי אחזקה. מדובר במערכת גילוי אש, יחידות בקרה MXCE MXC מתוצרת חברת TYCO גלאים MD 601 מתוצרת TYCO, השונה מהמערכת נשוא הדיון. תוקף ההיתר שניתן הוא עד ליום 31/12/2005, על פי התעודה שהוצגה בבית המשפט.

בתצהירו טוען יבגני גולדין:

"ז. אני מורשה לטפל במערכות גילוי אש, עברתי קורס לטיפול במערכות Simplex במוסקבה של חברת Armo Group רצ"ב אישור Simplex לפיוArmo Group הוא נציגה הרשמי של Simplex ברוסיה – מסומן כנספח 2.

ח. כן רצ"ב אישור התובעת עצמה מיום 24.2.1994 בכך שהיא שבעת רצון מעבודתי כקבלן משנה להתקנת מערכות גילוי אש במתקן רותם דשנים הן ברמה המקצועית הן בלוחות זמנים – מסומן כנספח נספח 3. אני מציין שברותם ביצעתי תחזוקה של מערכות גילוי אש של Simplex.

ט. כן רצ"ב תעודת סיום קורס בית הספר של Simplex מחודש 9/2004 באנגלית מסומנת כנספח 4."

בעדותו בביהמ"ש (במסגרת הבקשה לצו מניעה זמני) ניסה יבגני גולדין להסביר מי היא Armo Group ומדוע פנה דווקא אליה:

"ש. למה פנית לחברה ברוסיה לעבור הכשרה ושתינתן לך הרשאה לעסוק במוצרי סימפלקס.
ת. יש לי ידע לפי 1220 חלק 11 וכל אחד שיודע לטפל במוצרים יכול לעשות זאת, זה חוק יבש. לפי הלחץ של החברות הגדולות מכריחים לבקש ולדרוש את חלק 11. פנינו לרוסיה, כי אני לא יודע אנגלית ואמרנו שאנו יודעים ויש לנו ידע לכל אבל אז התחלנו לבדוק איפה אני יכול לעבור לקורס, יש לי קצת בעיה עם האנגלית. כתוב בחוק שאני צריך אישור מיצרן.
ראינו שיש חברה ענקית של יצרן ברוסיה ופנינו אליהם ושאלנו אם אנו יכולים לקבל הסמכה. הם פנו לסימפלקס ושאלו אם הם יכולים לתת נייר כזה. הם אמרו לי שאני יכול לעבור קורס. עברתי את הקורס במרכז מוסקבה עם כל המערכות החדשות, קיבלתי את כל ההדרכות, עברתי מבחן ונתנו לי את הדיפלומה. (נספח ה' לתצהיר בן בנימין דוד).
ש. למה החברה במוסקבה רשמה שהאישור תקף רק בטריטוריה של רוסיה ו- CIS.
ת. לא ידוע לי על המכתב הזה שצרפתם באנגלית. המערכת ברוסיה, בסין, בפורטוגל וביוון היא אותה דבר בדיוק, התוכנה שלה היא בדיוק אותה דבר. אסור לאף אחד לגעת בתוכנה ובשום כרטיס. אני לא יודע למה כתבו שהאישור תקף רק ברוסיה."
(עמ' 8 – 9 לפרוטוקול מיום 27/12/04)

האישורים אותם הציג הנתבע המתייחסים להכשרתו / הדרכתו על-ידי Armo Group לא התקבלו כראיה ללא העדת נציג קבוצה זו.

נציג של Armo Group לא הוזמן לעדות על ידי הנתבעים למרות חשיבות הנושא לגבם.

זאת ועוד;

על פי מכתבה של Simplex מיום 13.11.2004, חברת Armo Group אינה מורשית על ידה לתת שירותי הדרכה למערכת Simplex בישראל.

To Whom it May Concern:"

Re: Mr. Ivgeny H. Goldin or company named Gold
Hash Esh

It has come to our attention that a company called Gold Hash Esh may be working with Simplex products in Israel using certificates of achievement in the name of Mr. Ivgeny H. Goldin for Simplex Fire Products issued by Armo Group.
Please be advised this is not valid or approved by Simplex and that Armo Group is not authorized to issue such certificates without our prior approval. Simplex does not warrant any equipment that may be supplied by this source. Likewise Simplex does not warrant any result of the services or maintenances that are made by Mr. Ivgeny H. Goldin or company named Gold Hash Esh to Simplex systems or equipment."
(נספח 21)

אין תגובה של Armo Group למכתבה של Simplex מיום 13.11.2004.

נהפוך הוא, במכתבה מיום 19.10.2004 כותבת Armo Group :

"The certificate is valid only in the territory of Russia and CIS".

מהאמור עולה, כי האישור שניתן תקף רק לרוסיה וקזחסטאן.

מהאמור במכתבה של Simplex מיום 13.11.04 ומכתב Armo Group מיום 19.10.04, ההדרכה אותה קיבל הנתבע ברוסיה, אינה מספקת. היא לא התייחסה למערכת Simplex המשווקת והמופעלת בארץ בשפה העברית, בה משולבים אפליקציות/ תוכנות שפותחו ושולבו למערכת זו על-ידי Simplex ואפקון.

מדובר במערכות בטיחות מצילות חיים שיש חשיבות גדולה שהמתחזק אותם יהיה בעל כישורים מתאימים, לאחר שעמד בתנאים הקבועים ב"תקן ישראלי 1220 חלק 11" וקיבל אישור "מתחזק" על-ידי מכון התקנים.

הנתבעים אינם עומדים בתנאים אלו.

לא בכדי, בדין ובצדק, סירב מכון התקנים לקבל את האישור מ- Armo Group אותו הציג יבגני גולדין וסירב להעניק לו אישור "מתחזק" למערכות Simplex.

יש אינטרס ציבורי רב, כי במערכת כה בטיחותית מצילת חיים תתוחזק ותתופעל רק על-ידי המורשים כדין לכך.

בתצהירו כותב דודו בן בנימין:

"53. חלק מלקוחות התובעת, אשר החלו לקבל שירות מן הנתבעת 1, חזרו במהרה בטענה כי הנתבעת 1 החלה בעבודה, אולם לא סיימה והתקלה לא טופלה.
נספח 19 מצ"ב העתק מכתב מיום 21.11.04 של לקוח התובעת בשם "קריא איי. בע"מ" ומסומן 19"."

במכתבה מיום 21/11/12009 לאפקון כותבת קרישלו איי. אל בע"מ:

"הנדון: חיבור משאבת ג'וקי ללוח התראות

אבקש לקבל את עזרתך והצעת מחיר בחיבור משאבת ג'וקי של מאגר מים ללוח התראות 4010 וזאת לאחר ש"גולד חש אש" התחיל בעבודה אבל לא סיים והמערכת בתקלה.

לא צריך להוסיף שחב' "גולד חש אש" לא יתקרב למערכות שלנו".

התובעת, אפקון, אשר לה זכויות במערכת זו, זכאית לעתור לכך שבלתי מורשים לא יתנו שירותי תחזוקה למערכת זו, בוודאי כאשר הם עושים שימוש בתוכנות השייכות לה ובניגוד ל"כתב התחייבות" המחייב את הנתבעים שלא לעשות כן.

ניתן בזאת צו האוסר על הנתבעים גולד חש. אש. בע"מ, יבגני גולדין או מי מטעמם לתת שירותי אחזקה ו/או עדכון ו/או תפעול ו/או התקנה של מערכות כיבוי אש וגילוי עשן של חברת Simplex, בה משולבות תוכנות אפקון, כל עוד לא הוסמכו לכך כנדרש וכל עוד לא קיבלו ממכון התקנים אישור מתחזק לעסוק בכך.

מכאן מתבקשת גם המסקנה, שהנתבעים אינם רשאים להציג עצמם כבעלי הסמכה ליתן שירות למערכת Simplex כל עוד לא קיבלו לכך הסמכה כדין.

ניתן בזאת צו האוסר על הנתבעים ו/או מי מטעמם להציג עצמם כבעלי הסמכה ליתן שירות למערכות Simplex בישראל, כל עוד לא הוסמכו לכך כדין.

9. פנייה ללקוחות אפקון תוך שימוש במסמכי אפקון

בתצהירו כותב דודו בן בנימין:

"48. זאת ועוד, הסתבר כי הנתבעים פנו במכתבים ללקוחות שונים של התובעת והציגו עצמם כמי שיכולים לעשות את כל הפעולות הקשורות במערכות גילוי אש סימפלקס כולל שינוי תוכנה, לפי הנוסח הבא:
אנו מוסמכים לתת אישורים על אחזקת מערכות גילוי וכיבוי אש לפי תקן 1220 חלק 11 על מערכות סימפלקס והאישורים הללו מוכרים על-ידי חברות הביטוח ומכבי האש. כמו כן, יש באפשרותנו לעשות את כל הפעולות הקשורות במערכות גילוי אש סימפלקס כולל שינוי תוכנה."
...
מצ"ב דוגמא למכתב מיום 28.9.09 של הנתבעת 1 ללקוח של התובעת בשם "אלה ראובן נכסים ואחזקה בע"מ ומסומן 15".

"46. מסמכי עבודה רבים של התובעת שנוסחו ועוצבו על ידה, הועתקו "אחד על אחד", באופן זהה לחלוטין, על ידי הנתבעים. כך למשל, הנתבעים החלו להציע ללקוחות התובעת נוסח הסכם שירות, אשר זהה להסכם השירות המקובל והנהוג אצל התובעת, אשר נוסח בעמל רב בידי המחלקה המשפטית של קבוצת אפקון תעשיות, תוך הפקת לקחים מהנעשה בשוק המסחרי."

ואכן, כונס הנכסים, אשר מונה על ידי בית המשפט במסגרת הליך הביניים, תפס - בין השאר - במשרדי חברת גולד את המסמכים הבאים:

"רשימת לקוחות סימפלקס".
קלסר בשם "סימפלקס – הצעות מחיר".
תיק "אפקון מחירים".

זאת בנוסף למסמכים נוספים המפורטים בסעיף 46 דלעיל.

בדברי הסיכום טוענים הנתבעים:

"6. לגבי סעיף 6 לרשימת הניירת (רשימת לקוחות), רשימה זו לא הועתקה לא נגנבה ולא הגיעה לנתבעים שלא כדין אלא הוכנה ע"י רעייתי הגב' אירינה גולדין.

7. לגבי סעיף 7, המדובר בלקוחות שפנו לנתבעים והשאירו פרטים שלהם לשם מתן טיפול במערכות גילוי אש ו/ או לשם קבלת הצעה למתן טיפול במערכות גילוי אש. אף רואים כי הניירת המצוינת בסעיף 7 א, ב' ו- ג' לרשימת הניירת נמסרה לנו על-ידי לקוחות שפנו אלינו תוך כדי ציון השם של איש הקשר אשר שלח לנו את החומר מטעם אותם לקוחות.

8. "תיק אפקון מחירים" זה תיק שהנתבעת אספה מהצעות מחיר של התובעת אשר נשלחו לנתבעת על-ידי לקוחות בכוח.

9. תיק הדוגמאות זהו תיק שנאסף על-ידי הנתבעת מדוגמאות חוזים וטפסים נלווים שנשלחו על-ידי לקוחות בכוח.

10. בקשר מספרים ממספר 10 עד 15 ועד בכלל – כל הניירות האלה הגיעו אלינו באופן חוקי, דף אחד לא הועתק או נגנב, כאמור הניירות היו אצלנו במסגרת עבודתנו לן משנה של אפקון או שהגיעו אלינו מלקוחות. מעולם לא ביקשו באפקון החזרת חמרים כשלהם.

אני דוחה את הנטען על-ידי הנתבעים.

ברי לי, כי המסמכים אשר נתפסו על-ידי כונס הנכסים הגיעו לידיהם של הנתבעים בדרך לא דרך.

גם אם רשימת הלקוחות נערכה על-ידי הגב' אירנה גולדין, ברי כי היא נערכה שלא כדין, מתוך מסמכים השייכים לתובעת, תהא הדרך אשר תהא בה הגיעו המסמכים לידיהם.

אסור היה לנתבעים לעשות שימוש במסמכים אלו ובאמצעותם לפנות ללקוחות התובעת אפקון ולהציע להם את שירותיהם. הדבר נאסר עליהם במפורש ב"כתב ההתחייבות".

יפים לעניין זה הדברים שנאמרו על ידי כב' הנשיא ד"ר וינוגרד בת.א. 1346/90
המ 7836/60 Amerford International Ltd. נ' נכטיגל אריה, דינים מחוזי 1990(1), 811:

"כל פרטי הלקוחות ונותני השירותים של המבקשת לרבות יחסי ההתקשרות עם כל לקוח ולקוח ועם כל נותן שירות, הם בידיעת המשיבים, בהיותם אנשי המפתח של המבקשת אשר ניהלו את כל ההתקשרויות עם הלקוחות ונותני השירותים. על כן אין צורך לקבוע לצורך הדיון בבקשה זו אם הם נטלו בפועל מסמכים מאת המבקשת או העתיקו את תכנם או נטלו את התוכנה של המבקשת (לכאורה, יש הראיות שחלק מהתיקים והמסמכים עדיין חסרים מאז פרישת המשיבים מהחברה). די בכך שכל המידע הנ"ל, בעיקרו, מצוי בידיעתם והם רכשוהו עקב עבודתם אצל המבקשת. אין זה משנה שהם יכולים למצוא בדפי זהב או במקור דומה את שמות כל החברות ולפנות אליהם. כפי שאמר פרופ' טדסקי במאמרו הנ"ל, עקב הימצאות מידע זה בידיהם מתקופת שירותם אצל המבקשת נחסכו מהם "טירחה זמן והוצאות" לשם השגתו".

ניתן בזאת צו מניעה האוסר על הנתבעים לפנות במישרין או בעקיפין באמצעותם או באמצעות מי מטעמם אל לקוחות התובעת ולהציע את שירותיהם בתחום מערכות כיבוי אש וגילוי עשן של חברת Simplex.

10. סודות מסחריים וחופש העיסוק

בדברי הסיכום טוענים הנתבעים:
"...
י. פעולות התובעת בתיק זה הן בפועל נסיון שיש לדחותו על הסף, לפגיעה בזכות יסוד ומוגנת על פי חוק של הנתבעים ועיסוק הוגן בתחום הידע והמומחיות שלהם ותוך שימוש בנסיון שצברו ובלא כל פגיעה בזכויות המבקשת.

יא. אין לתובעת זכות למנוע תחרות בתחום מתן שרותים ותחזוקה של מערכות לגילוי אש אשר אותן היא מייבאת. התובעת פועלת לפגיעה במתחרים עסקיים וזאת על-ידי ניצול כוחה בשוק בנסיון ליצרת מונופול, שלא כדין.
...
יג. המטרה האמיתית של התובעת היא למנוע ולבטל את תחרות הנתבעים במתן שרות, התקנה ותחזוקה של מערכות מסוג "סימפלקס". במסגרת פעולת הנתבעים כקבלני משנה של אפקון, הם קיבלו ציוד על-פי רישום, לשם התקנתו אצל לקוחות וכך עשו. לא נותר ברשות הנתבעים כל ציוד אשר ניתן להם על-ידי אפקון ושייך לאפקון. בעת סיום ההתקשרות החזירו הנתבעים את כל הציוד שנותר בידם והשייך לאפקון וזאת בהתאם לאישור בכתב שצורף לתצהיר נתבע 2 בבש"א 2580104 (רשימה בכתב יד ש"איציק" מטעם אפקון חתום עליו).
...
טו. הלקוח רשאי להתקשר עם כל גורם שהוא לשם ביצוע תיקונים, תוספות ותחזוקה של המערכת, וזאת לאחר תקופת האחריות וכנובע משינויים במתקן ו/ או בדריכות לגילוי האש, בהתאם לפעילות הפרטנית של הלקוח.
...

11. בתי המשפט קבעו כי אין להעניק למעביד צו האוסר על העובד להתקשר עם אחרים לצורך הקמת עסק עצמאי, בו ינצל את הידע המקצועי שלו, כישוריו ומיומנותו, כאשר אין בידיו סודות מסחריים ברי הגנה (בד"ע נג 246 -3, גלובל תובלה בינלאומית בע"מ נ' יוסף שמש.
...
17. ברע"א 371/89 פ"ד מד(2) 309, ציין בית המשפט הנכבד, כי מטרתם המרכזית של דיני ההגבלים העסקיים היא הבטחת תחרות חופשית ושוק חופשי. מטרה זו, שהיא נר לרגליה של הרשות להגבלים עסקיים, נועדה להבטיח אינטרסים ציבוריים כגון יעילות כלכלית, שיפור מוצרים ושירות, הבטחת מחירים הוגנים, ביזור כוח ועוצמה, הגנת ציבור הצרכנים, חופש עיסוק, תחרות הוגנת ואף את עיקרון החירות כלשעצמו.

עקרונות אלו, הם עקרונות יסוד מעוגנים בחקיקה.

בחוק יסוד: חופש העיסוק נאמר, בין השאר:

"3. כל אזרח או תושב של המדינה זכאי לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד.

4. אין פוגעים בחופש העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו. "

בחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1991 נאמר, בין השאר:

"סוד מסחרי", "סוד" – מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעלו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו;

"שימוש" – לרבות על ידי העברה לאחר.

6. "(א) לא יגזול אדם סוד מסחרי של אחר.
(ב) גזל סוד מסחרי הוא אחד מאלה:
(1) נטילת סוד מסחרי ללא הסכמת בעליו באמצעים פסולים, או שימוש בסוד על ידי הנוטל, לענין זה אין נפקא מינה אם הסוד ניטל מבעליו או מאדם אחר אשר הסוד המסחרי נמצא בידיעתו;
(2) שימוש בסוד מסחרי ללא הסכמת בעליו כאשר השימוש הוא בניגוד לחיוב חוזי או לחובת אמון המוטלים על המשתמש כלפי בעל הסוד;
(3) קבלת סוד מסחרי או שימוש בו ללא הסכמת בעליו, כאשר המקבל או המשתמש יודע או שהדבר גלוי על פניו, בעת הקבלה או השימוש, כי הסוד הועבר אליו באופן האסור על פי פסקאות (1) או (2) או כי הסוד הועבר אל אדם אחר כלשהו באופן אסור כאמור לפני שהגיע אליו.
...
7. סייגים לאחריות

(א) לא יהיה אדם אחראי בשל גזל סוד מסחרי, אם התקיים אחד מאלה:

(1) הידע הגלום בסוד המסחרי הגיע אליו במהלך עבודתו אצל בעליו של הסוד המסחרי וידע זה הפך לחלק מכישוריו המקצועיים הכלליים;

(2) השימוש בסוד המסחרי מוצדק בשל תקנת הציבור.

(ב) עשה אדם שימוש בסוד המסחרי כאמור בסעיף קטן (א)(2) וזכה עקב כך בטובת הנאה, ראה בית המשפט אם ראה שהדבר מוצדק בנסיבות העניין, לחייב אותו בהשבת טובת ההנאה, כולה או חלקה, לבעל הסוד.
...

9. דמיון מהותי

יראו כשימוש בסוד מסחרי אף שימוש בסוד שנעשו בו שינויים, ובלבד שמתקיים דמיון מהותי בין הסוד המסחרי לבין המידע שבו נעשה השימוש.

10. חזקת שימוש

חזקה על הנתבע כי השתמש בסוד המסחרי שבבעלות התובע אם התקיימו שניים אלה:

(1) הסוד המסחרי הגיע לידיעתו של הנתבע או שהייתה לו גישה אליו;

(2) המידע שבו משתמש הנתבע דומה דמיון מהותי למידע נושא הסוד המסחרי.

דא עקא, כי דווקא הנתבעים הם אלו אשר בהתנהגותם והתנהלותם אינם מכבדים עקרונות יסוד אלו.

יש להבחין בין חובת עובד לשמור על סודות מסחריים או מידע סודי אותם הוא רכש בתקופת עבודתו, לבין הידע המקצועי אותו רכש בתקופה זו. בעוד שבידע המקצועי יכול העובד לעשות שימוש עם תום עבודתו, הרי שאין לו כל זכות לעשות שימוש בסודות המסחריים או המידע הסודי אשר הגיע לידיו במהלך תקופה זו. חובת שמירת הסודיות היא תנאי מכללא בחוזה העבודה או בהתקשרות בין המעביד לעובד או לנותני שירותים אחרים, קל וחומר אם אלו מגובים בחוזה מפורש. נכונים הדברים פי כמה, בכל הקשור לאיסור העובד או נותן השירותים לעשות שימוש בקניינו של המעביד לצרכיו הפרטיים, בוודאי לצורך התחרות במעביד בעל הקניין.

בע"א 312/74 החברה לכבלים ולחוטי חשמל בישראל נ' קריסטיאנפולר, פ"ד כט(1) 316, 319 אומר ביהמ"ש מפי כב' השופט ברנזון:

"הסודות המקצועיים והידע הסודי הם זכויות קנייניות של בעליהם ואסור לעובד להשתמש בהם לצרכיו או לגלותם לאחרים בכל זמן שהוא, בין שהתחייב על כך במפורש ובין אם לאו".

כך ברע"א 5248/90 אנטין ואח' נ' פרנקל, פ"ד מה(5) 139, 145 אומר כב' השופט תיאודור אור:

"חובת השמירה על סודות מקצועיים וידע מסחרי סודי לחוד, והגבלת העיסוק לחוד. חובת הסודיות חלה תמיד, וללא הגבלת זמן, גם ללא התחייבות מפורשת. הפרתה היא פגיעה בזכות הקניינית של בעלי הסוד והידע. להגבלת חופש העיסוק, לעומת זאת, דרושה התחייבות חוזית מפורשת, והיא חייבת לעמוד במבחן הסבירות".

(ראה לענין זה גם ע"א 206/72 מיגן נ' פאר, פ"ד כז(1) 576, בעמ' 578).

הנושא נדון בהרחבה על-ידי כב' הנשיא ברק בע"א 6601/96 Aes system inc נ' משה סער ואח' פ"ד נד(3), 850.

הדיון התמקד בעקרו בשאלה "מה דורשת "תקנת הציבור" לענין תניות בין מעביד לעובד להגבלת חופש העיסוק, ובענייננו תניות לפיהן עם סיום עבודתו לא יתחרה העובד במעבידו ולא יעשה שימוש במידע שקיבל בתקופת עבודתו? "

אומר בין השאר כב' הנשיא ברק:

"עקרון ראשון שיש לקחתו בחשבון הוא חופש החוזים. מעקרון זה נגזרת התפיסה, כי חוזים יש לקיים. .. החוזה הוא החוק שהצדדים קבעו ביניהם, ואותו עליהם לקיים. חברה מתוקנת לא תוכל להתקיים ולהתפתח אם חוזים הנכרתים בה לא יכובדו...
...
....חופש החוזים וקיום החוזים הם ערכים ואינטרסים מרכזיים המגבשים – באיזונם עם ערכים ואינטרסים אחרים – את תקנת הציבור בישראל...
...
10. אינטרס שני שיש להתחשב בו הוא היתרון האישי (למעביד) והציבורי (לכלל החברה) בהגנה על המעביד מפני תחרות של העובד בכלל, ובפני שימוש במידע שרכש אצל המערערת, בפרט...
בהקשר זה יש להדגיש במיוחד את ההשקעות של המעביד בעסקו בכלל, ואת השקעותיו בהכשרת עובדיו ובסודותיו המסחריים, בפרט...
...
זהו אינטרס (פרטי וציבורי) כי תינתן הגנה למעביד על השקעותיו בהכשרת עובדיו, בגיבוש לקוחות ושיטות עבודה. היבטים מסויימים של אינטרס זה מעוגנים בחופש הקניין עצמו. היבטים אחרים נובעים מאינטרס הציבור. אכן, קיים חשש שאם המעביד לא יכול להגן על אינטרסים אלה, הוא לא ישקיע את ההשקעות הנחוצות לכך, ואינטרס הציבור ייפגע...
...
מהם הערכים, העקרונות והאינטרסים המונחים ביסוד הגישה המבקשת לפסול את תוקפן של תניות אלה ?

עיקרון ראשון שיש להתחשב בו הוא חופש העיסוק. זהו עיקרון חוקתי, בהיותו מעוגן בחוק יסוד: חופש העיסוק. הוא נגזר מכבוד האדם, ומחירות המחשבה והפעולה. חופש העיסוק משמעותו, בין השאר, החופש של עובד שסיים את קשר ההעסקה עם מעבדיו להתקשר עם כל מעביד שיחפוץ וכן החופש של העובד לפתוח לעצמו עסק משלו, בלא שיהיה כבול בהתחייבויות להגבלת המסחר. מחופש העיסוק נגזר חופש התחרות...
...
... בצדק הדגיש הנשיא אדלר בפרשת צ'ק פוינט כי המשק המודרני מבוסס על קיומה של תחרות חופשית בשוק פתוח וכלכלה חופשית, בין היתר, באשר להון, ובפרט להון אנושי. ... תחרות חופשית מקדמת את המשק ומביאה, בין היתר, להורדת מחירים לצרכן...
...
12. אינטרס שני שיש להתחשב בו הוא העובד עצמו. עבודתו היא רכושו, החומרי והרוחני. היא הבסיס לסיפוקו ולהגשמת עצמו. חופש הבחירה שלו הם חייו.
כושרו לבחור לעצמו עיסוק הם מקור חיותו וקניינו. הכשרתו היא האמצעי בו יוכל להתחרות בשוק העבודה. ..

בסיכום כותב כב' הנשיא ברק:

"...ראשית, תניה בין מעביד לעובד, המגבילה את חופש העיסוק של העובד לאחר סיום עבודתו בלא להגן על "אינטרסים לגיטימיים" של המעביד היא בטלה בהיותה נוגדת את "תקנת הציבור"; שנית, "האינטרס הלגיטימי" של המעביד – הנותן תוקף לתניה המגבילה את חופש העיסוק של העובד – הוא האינטרס "קנייני" או "מעין קנייני" של המעביד בסודותיו המסחריים וברשימת לקוחותיו (עד כמה שהיא סודית).
רשימה זו אינה סגורה, ובקביעתה של רשימת "האינטרסים הלגיטימיים" יש להתחשב ביחסי האמון שבין עובד למעביד, בהלכות המסחר הראויות, ובחובת תום הלב וההגינות שבין עובד למעביד; שלישית, ההגנה הניתנת "לאינטרסים הלגיטימיים" של המעביד אינה מוחלטת. היקפה נקבע על פי מבחנים של סבירות ומידתיות, המתחשבים במועדה, תחומה וסוגה של ההגבלה;
רביעית, ככלל, אין למעביד "אינטרס לגיטימי" שעובדו לא יתחרה בו לאחר סיום עבודתו. על כן, הגבלת חופש העיסוק של המעביד המגשימה אך את האינטרס של המעביד שעובדו לא יתחרה בו ("אי תחרות כשלעצמה") נוגדת את תקנת הציבור. בטלותה של הגבלה זו נובעת מהיעדר "אינטרס לגיטימי" ביסודה, ועל כן, ככלל, אין מקום כלל לבחון את סבירותה או מידתיותה של אותה הגבלה".

לא מצאתי כי נעשתה פגיעה בחופש העיסוק של הנתבעים.

"כתב ההתחייבות", כל עוד הוא מיושם כהלכה, אינו פוגע בחופש העיסוק של הנתבעים ו/או בזכות יסוד כלשהי של הנתבעים.

"כתב ההתחייבות" מגן כדין על זכויות מעוגנות בדין של התובעת אפקון.

דווקא הנתבעים בהתנהגותם ובהתנהלותם, פגעו בזכויות אלו.

כבר במסגרת הדיון בצו המניעה הזמני אמר ביהמ"ש מפי כב' השופט זפט:

"מצג המשיבים כאילו הם בעלי הסמכה מטעם סימפלקס או מכון התקנים הינו מצג כוזב, ועל כן חורג מגבולות חופש העיסוק והתחרות החופשית.
...
כמו כן נאסר על המשיבים ליצור מצג לפיו הם מורשים של אפקון או של מכון התקנים".

כל עוד לא הוסמכו הנתבעים כדין ליתן שירותי אחזקה למערכת כיבוי אש וגילוי עשן של Simplex; וכל עוד לא קיבלו אישור של מכון התקנים כי הם "מתחזק" מוסמך למערכות אלו; הם אינם רשאים להציע ולתת שירותים למערכת זו.

האיסור שהוטל עליהם לעשות שימוש בתוכנות מחשב שפותחו על-ידי אפקון ושייכות לה, אין להם כל קשר לחופש העיסוק והתחרות החופשית. נהפוך הוא, איסור זה נועד להגן על זכויות המוגנות ומוקנות בדין וכדין ל"אפקון".

הוא הדין בשימוש אותו עושים הנתבעים ברשימת הלקוחות של אפקון, אשר הגיעה אליהם שלא כדין.

במערכת העובדות והנסיבות המתוארת, לא עומדת לנתבעים הגנת סעיף 7(א) וסעיף 8 לחוק העוולות המסחריות, כנטען על ידי הנתבעים; נהפוך הוא, הנתבעים הם אלו אשר הפרו הוראות חוק זה.

11. ציוד ומסמכים

התובעת עותרת לכך שהנתבעים ישיבו לה לאלתר את מלוא הציוד, המסמכים, המוצרים, התוכנות, לרבות קבצים שהותקנו אצל לקוחות התובעת.

בדרישתה זו נמסמכת התובעת, בין השאר, על דו"ח כונס הנכסים, ומצביעה על הקשיים בהם נתקל באיתור הציוד והמסמכים.

כונס הנכסים לא הצליח למצוא/לתפוס ציוד שנחזה להיות ציוד של המבקשת. עלה בידו לאתר ניירת ומסמכים שונים (נספח ב'2 לדו"ח כונס הנכסים).

בין היתר נתפסו:
"רשימת לקוחות סימפלקס"
קלסר בשם "סימפלקס – הצעות מחיר"
תיק "אפקון מחירים"".

בתצהירו מפרט דודו בן בנימין חלק מן המסמכים הנוספים שנתפסו:

תדפיסים מתוכנת השירות אשר פותחה על-ידי אפקון (סעיף 69 נספח 25).

הצעות מחיר לחוזה שירות וחוזה מערכת בקרת מבנה של אפקון (סעיף 70 נספח 26).

דוגמאות חוזים של חברת אפקון (סעיף 21 נספח 27).

מסמכים הקשורים לפרוייקט אלפא לוגיקס (סעיף 72 נספח 28).

רשימת לקוחות של אפקון (סעיף 73 נספח 29).

הצעות מחיר של אפקון אשר נשלחו ללקוחות שונים (סעיף 74 נספח 30).

מסמכים פנימיים של חברת אפקון ממכון התקנים (סעיף 74 נספח 31).

מסמכים בתחומים שאין לנתבעים כל נגיעה ושייכות להם כגון: טפסי פתיחת פרוייקט, טפסי העברת פרוייקט לקבלני משנה (סעיף 76 נספח 32).

הנתבעים מתייחסים לכל אחד מהמסמכים המופיעים ברשימת הניירות שנתפסה במשרדם. טענתם המרכזית הינה, כי מסמכים אלו – רובם ככולם – הגיעו לידיהם כדת וכדין ומעולם לא נגנבו מידי התובעת; וכי מדובר במסמכים שנשלחו על ידי לקוחות התובעת על מנת לקבל הצעות מחיר מתחרות.
עוד מוסיפים וטוענים הנתבעים, כי יתר המסמכים המנויים בסעיפים 10-15 לרשימה, "... הגיעו אלינו באופן חוקי, דף אחד לא הועתק או נגנב, כאמור הניירות היו אצלנו במסגרת עבודתנו כקבלן משנה של אפקון או שהגיעו אלינו מלקוחות. מעולם לא ביקשו באפקון החזרת חומרים כלשהם" (סעיף ז'10 לסיכומים).

לא שוכנעתי כי כדין הגיעו התוכנות והמסמכים אל הנתבעים.

זאת ועוד, תהא הדרך אשר תהא בה הגיעו תוכנות ומסמכים אלו אל הנתבעים, ברי כי מדובר במסמכים ותוכנות אשר שייכים ו/או זכות היוצרים בהם היא של אפקון. על הנתבעים חל איסור לעשות בהם כל שימוש. עליהם להחזיר לאפקון תוכנות ומסמכים אלו, ככל שמצויים עדיין כאלו ברשותם.
12. סוף דבר

ניתנים בזאת צווים כנגד הנתבעת חברת גולד חש. אש בע"מ, כנגד הנתבע יבגני גולדין וכנגד כל מי שפועל מטעמם ובשמם, כדלקמן:

צו האוסר להציג עצמם כמוסמכים ליתן שירותים כלשהם למערכות כיבוי אש וגילוי עשן של Simplex.

צו האוסר מתן שירותי אחזקה ו/או עדכון ו/או תפעול של מערכות כיבוי אש וגילוי עשן של חברת Simplex, כל עוד לא קיבלו אישור כדין ממכון התקנים ליתן שירותים אלו; וכל עוד אין הם מפרים את זכויותיה המוגנות כדין של אפקון כמפורט בפסק הדין.

צו האוסר את השימוש בתוכנות אפקון המשולבות במערכת כיבוי אש וגילוי עשן של Simplex. ו/או בכל תוכנה, מסמך או ציוד אחר השייכים לאפקון, לצורך מתן שירותים למערכת זו.

צו האוסר להעביר לצדדים שלישיים או לעשות דיספוזיציה בתוכנות או בהעתק של תוכנות אשר נלקחו מאפקון או הועתקו מאפקון על ידי הנתבעים או מי מטעמם או שהגיעו לידיהם שלא כדין.

צו האוסר פנייה ישירה ללקוחות אפקון בהתאם לרשימת לקוחות אפקון הנמצאת ברשות הנתבעים.

צו המחייב להחזיר לאפקון את מלוא הציוד ו/או התוכנות ו/או המסמכים ו/או המוצרים השייכים לאפקון, ככל שאלו נמצאים ברשותם ו/או בחזקתם.

למותר לציין, כי אין במתן צווים אלו משום איסור על הנתבעים לעסוק במתן שירותים
למערכות אחרות בהן הם הוסמכו וקיבלו אישור כדין לעשות כן.

אני מחייב את הנתבעים 1-2 - גולד חש.אש.בע"מ ויבגני גולדין - לשלם לתובעת אפקון את הוצאות הליך זה, לרבות שכ"ט עו"ד, בסך כולל של 50,000 ₪.

ניתן היום, כח' סיון תשע"ב, 18 יוני 2012, בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.

36 מתוך 42