הדפסה

ת"א 22286-03-11 Comite Interprofessipnel du Vin de Champagne נ' מעיין עדן בע"מ ואח'

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו

25 אפריל 2012
ת"א 22286-03-11 Comite Interprofessipnel du Vin de Champagne נ' מעיין עדן בע"מ ואח'

מספר בקשה: 16
לפני:
כב' השופט יצחק ענבר

המבקשים
1.מעיין עדן בע"מ
2.רענן זילברמן
3.מי עדן ייצור (2007) בע"מ
4.מי עדן בע"מ
5.מי עדן שיווק (2000) בע"מ
6.מי עדן בר שירות מחלקה ראשונה בע"מ
7.איל כרמי

נגד

המשיבה
Comite Interprofessipnel du Vin de Champagne

החלטה

1. המשיבה ("CIVC") הגישה נגד המבקשים תביעה לאסור עליהם את השימוש בסימן המסחר "מי עדן- השמפניה של הטבע" (להלן – "הסימן"), בטענה כי שימוש זה מפר את זכויותיה בכינוי המקור ובסימני המסחר "CHAMPAGNE", הרשומים בישראל על שם גופים המואגדים במשיבה, אשר המשיבה הוסמכה להגן על זכויותיהם. המשיבה טוענת כי השימוש המפר אף עשוי להטעות את ציבור הצרכנים לחשוב כאילו קיים קשר בין מוצרי המבקשים ובין המשיבה, ובכך מתקיימים יסודותיה של עוולת גניבת העין בסעיף 1(א) לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999.
במסגרת הליכי הגילוי המוקדם, העבירו המבקשים ביום 6.11.11 למשיבה שאלון ודרישה כללית לגילוי מסמכים. ביום 19.2.12 העבירה המשיבה למבקשים את התייחסותה לדרישותיהם.
בבקשה המונחת לפני טוענים המבקשים כי המשיבה לא גילתה חלק מהמסמכים הרלוונטיים להליך, ואף נמנעה מלהשיב לחלק מהשאלות אשר הופיעו בשאלון במספר נושאים.
כל נושא יידון להלן, בנפרד.

פעילותה של המשיבה בישראל

2. בין הצדדים קיימת מחלוקת באשר למועד שבו נודע למשיבה על השימוש שעושים המבקשים בסימן. המבקשים בקשו להתגונן כנגד התביעה בטענות של שיהוי, השתק, מניעות והתיישנות. לטענתם, החל השימוש בסימן לפני למעלה מ-23 שנה, והוא אף נרשם בשנת 2003 במרשם סימני המסחר. לנוכח השימוש רב השנים ורחב ההיקף, אין זה סביר, לשיטתם, כי השימוש בסימן נעלם מעיני המשיבה, וכי לא ידעה על רישומו בישראל.
המשיבה טענה מנגד, כי השימוש בסימן נעלם מעיניה "מסיבות שלא היו תלויות בה ושאף בזהירות רבה לא הייתה יכולה למנוע אותן", וכי אין יסוד לטענה שידעה בפועל או שיכולה הייתה לדעת במאמץ סביר על המעשים המפרים. המשיבה הבהירה כי לא הייתה מיוצגת באופן עקבי ושוטף על ידי עורכי דין בישראל, והיא למדה על השימוש המפר לראשונה עת שפנתה לבאי כוחה בארץ בעניין אחר (סעיפים 6 ו-30 לכתב התשובה המתוקן).
נוכח הפלוגתא בעניין זה, כפי שהיא עולה מכתבי הטענות, ראוי לאפשר למבקשים לנקוט בהליכי גילוי מוקדם שמטרתם להתחקות אחר מודעותה של המשיבה, בכוח או בפועל, למעשי ההפרה הנטענים על ידה. בהקשר זה יש להביא בחשבון שאין להוציא מכלל אפשרות כי דין מודעותו של גוף המואגד במשיבה כדין מודעות של המשיבה עצמה. שאלה אחרונה זו תוכרע במידת הצורך במשפט גופו. מן העבר האחר, מן הדין לתחום הליכים אלו לסוגיות הרלבנטיות ובה בעת יש להימנע מסרבול ומהכבדה יתירה.
לאחר שבחנתי את דרישותיהם של המבקשים ואת תשובותיה של המשיבה על פי אמות מידה אלה, אני מורה כדלקמן:
סעיף 3 לדרישת המבקשים לגילוי מסמכים- על המשיבה לגלות בתצהיר מסמכים הכוללים דיווחים מאת המשווקים או המפיצים בישראל אל המשיבה או אל גופים המואגדים בה באשר לשימוש בסימן על ידי המבקשים.
סעיף 2.3 לשאלון – על המשיבה לפרט בתצהיר מה היה מספרם של המשווקים והמפיצים בישראל במועד הגשת התובענה. כמו כן תפרט בתצהיר את האופן שבו היא מנהלת את הקשר עמם.
סעיף 1 לשאלון- השאלה גורפת ומשתרעת על עניינים שאינם רלבנטיים.
סעיפים 2.1-2.2 לשאלון – על המשיבה להשיב בתצהיר על שאלות אלו.
סעיפים 4.1-4.8 לשאלון- על המשיבה להשיב בתצהיר על שאלות אלו.
סעיפים 6.3- 6.4 לשאלון - על המשיבה להשיב בתצהיר על שאלות אלו.
סעיף 7.3 לשאלון- על המשיבה להשיב בתצהיר על שאלה זו.

רישום סימני מסחר וכינויי מקור של הסימן "CHAMPAGNE"

3. לטענת המשיבה בכתב התביעה המתוקן, היא הוסמכה להסדיר את השימוש בכינוי מקור וסימני מסחר של הסימן "CHAMPAGNE" על פי חוק צרפתי משנת 1941 (סע' 2 לכתב התביעה המתוקן, נוסח החוק צורף כנספח א'). המשיבה היא גם הבעלים של כינוי המקור "CHAMPAGNE" (כינוי מקור מס' 231) הרשום בישראל על שמה (ראו, העתק תעודת רישום של כינוי המקור, נספח ב' לכתב התביעה המתוקן).
בסעיף 4 לכתב התביעה המתוקן התייחסה המשיבה למספר סימני מסחר הרשומים בישראל על שם גופים המאוגדים בה, ואשר כוללים את המילה "CHAMPAGNE" (סימני מסחר רשומים מס' 73360, 140491 ו- 171564) (ראו, העתקי הרישום של סימני המסחר, נספח ג' לכתב התביעה המתוקן). לטענתה, היא הוסמכה להגן על זכויות אותם גופים בסימני המסחר ולהסדיר את השימוש בהם לפי מסמך הרשאה שניתן לה על ידי הרשויות מצרפת (ראו, העתק המסמך, נספח ד' לכתב התביעה המתוקן).
המבקשים בכתב ההגנה המתוקן טענו כי הסימנים אינם רשומים על שם המשיבה, ועל כן אין היא רשאית לתבוע מכוחם (סעיף 6.3.1 לכתב ההגנה המתוקן).
הפלוגתא העולה מכתבי הטענות היא, אפוא, האם המשיבה רשאית לתבוע מכוחם של הסימנים על אף שאינם רשומים על שמה, וזאת מכוחה של ההרשאה נשוא החוק הצרפתי. שאלה זו היא בעיקרה שאלה משפטית שתבחן במשפט גופו, אך הדיון בה עשוי לחייב התייחסות לזיקה הקיימת בין המשיבה ובין הסימנים ובעליהם הרשומים.
על רקע האמור לעיל אני מורה כדלקמן:
סעיף 4 לדרישת המבקשים לגילוי מסמכים – המשיבה תגלה בתצהיר את המסמכים הנוגעים לבקשות הרישום שהוגשו על ידה או על פי בקשתה.
סעיפים 5.2 – 5.3 לשאלון – על המשיבה להשיב בתצהיר האם הפעולות המפורטות שם בוצעו על ידה או על פי בקשתה.
סעיפים 5.4- 5.6 – על המשיבה להשיב בתצהיר על שאלות אלו.

הטעיית צרכנים

4. בכתב התביעה טענה המשיבה, בין היתר, כי במעשי המבקשים מתקיימים יסודותיה של עוולת גניבת עין, וזאת בשל הטעיית צרכנים המוטעים לחשוב שמוצרי המבקשים הנושאים את הסימן הם באיכות המיוחסת למוצרי CHAMPAGNE או קשורים להם (סעיף 24 לכתב התביעה המתוקן). המבקשים הכחישו טענות אלו. במסגרת הליכי הגילוי המוקדם שבהם נקטו נכללו דרישות שונות, שמטרתן לברר האם צרכנים העלו בעבר את הטענה כי הוטעו על ידי על ידי שימושם של המבקשים בסימן.
צודקת המשיבה בציינה כי הטעיית צרכנים ניתן להוכיח גם בהיעדר עדות ישירה להטעייה בפועל (ע"א 307/87 מ. וייסברוד ובניו נ' ד.י.ג. ביח"ר למצרכי חשמל בע"מ, פ"ד מד(1) 629, 635). עם זאת, יש הטוענים כי יש לסייג את הכלל כאשר המוצרים נשוא המחלוקת משווקים תקופה ארוכה, שאז העדר אירוע של הטעיה בפועל יהווה ראיה להעדר סכנה להטעיה (י. וח קלדרון, חיקויים מסחריים בישראל (1996) בעמ' 226 ובעמ' 354). שאלה זו תוכרע כמובן במידת הצורך במשפט גופו. לעניין הנדון כאן יצוין, כי לנוכח פרק הזמן הארוך שבו עשו המבקשים שימוש בסימן, שאלת ההטעיה בפועל והשלכתה על הוכחת יסודותיה של עוולת גניבת עין עשויה להיות רלוונטית.
המשיבה תגלה אפוא בתצהיר את המסמכים שנדרשו בסעיף 7 לדרישה לגילוי מסמכים, וכן תשיב בתצהיר על השאלות שבסעיפים 6.5 – 6.6 לשאלון.

הליכים אחרים שניהלה המשיבה בקשר לכינוי המקור

5. נוכח התייחסותה של המשיבה בסעיף 20 לכתב התביעה המתוקן להליכים אחרים שנוהלו בקשר לכינוי המקור , עליה להשיב בתצהיר על השאלות שבסעיפים 4.9 ו- 7.2 לשאלון.

סוף דבר

6. כל האמור לעיל יבוצע על ידי המשיבה תוך 30 יום.
בנסיבות אלו נראה כי אין תכלית לקיים את קדם המשפט הקבוע ליום 18/5/12 ובאי כוח הצדדים מתבקשים אפוא להגיש מייד בקשה לדחייתו הכוללת מועדים מוסכמים.
המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ג' אייר תשע"ב, 25 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.

5 מתוך 5