הדפסה

ת"א 1452-08 נטר עוף הכפר 2003 בעמ נ' מחאמיד מוסטפה עפן ואח'

בית משפט השלום בחדרה

ת"א 1452-08 נטר עוף הכפר 2003 בעמ נ' מחאמיד מוסטפה עפן ואח'

בפני
כב' השופטת הדסה אסיף

תובעת

נטר עוף הכפר 2003 בעמ

נגד

נתבעים

1.מחאמיד מוסטפה עפן
2.מחאמיד ג'עפר (פראס) אחמד

פסק דין

1. התובעת היא חברה שעוסקת בעיבוד ובשיווק בשר ולאורך תקופה ארוכה היא מכרה לנתבע מס' 1 (להלן: "מוסטפה"), מוצרי בשר ואפרוחים.

הסחורה שהוזמנה ע"י מוסטפה הייתה נמסרת לו באמצעות אחיו – הנתבע מס' 2 (להלן: "פראס"), שהוא שהיה מבצע את ההזמנות בפועל מול התובעת, הוא שהיה מגיע ליטול את המוצרים שהוזמנו, לעיתים מאת המגדלים עצמם, והוא שביצע בפועל את ההובלות.

אין מחלוקת על כך שלאורך תקופה, ועד ליום 8.8.07 רכש מוסטפה סחורה מהתובעת.

2. החוב נשוא תביעה זו הוא חוב שמקורו בסחורה שסופקה החל מיום 8.8.07 ועד למועד שבו חדלה התובעת לספק סחורה לנתבעים.

גם לאחר יום 8.8.07 מכרה התובעת סחורה וזו הוזמנה ע"י פראס וסופקה לידיו, ממש באותה דרך שבה נהגו הצדדים עד לאותו מועד. לפיכך, טוענת התובעת כי על מוסטפה לשלם עבור הסחורה. לטענת הנתבעים, החל מיום 8.8.07 לא היה מוסטפה זה שרכש את הסחורה, שכן פראס רכש את הסחורה בעצמו ולעצמו ומוסטפה אינו אחראי לכן לסחורה זו.

3. על כך שלאורך תקופה ארוכה היה פראס שלוח של מוסטפה, העידו הן עד התובעת (עמ' 20 שו' 5, עמ' 15 שו' 5, עמ' 16 שו' 22) והן מוסטפה עצמו (עמ' 47 שו' 16, עמ' 48 שו' 22). מאחר שהטענה היא כי השליחות הופסקה ביום 8.8.07, ממילא חלות בענייננו הוראות סעיף 15 לחוק השליחות הקובע:

"15 (ב) לא ידע הצד השלישי על סיום השליחות, זכאי הוא לראותה כנמשכת. ואם השלוח ידע על סיומה, זכאי הצד השלישי גם לברירה הנתונה לו בסעיף 6 (ב)".

4. סעיף 6 (ב) קובע , בין היתר, כי אם לא ידע הצד השלישי בשעת הפעולה שהשלוח פועל ללא הרשאה או בחריגה מהרשאתו, הברירה בידו לראות את השלוח כבעל דברו.

5. המחלוקת היחידה שיש להכריע בה, לכן, האם ידעה התובעת על הפסקת השליחות, היינו האם ידעה כי ביום 8.8.07 אין פראס פועל עוד כשלוח של מוסטפה וכי ממועד זה הוא פועל בשם עצמו ורוכש סחורה שהוא עצמו מחויב לשלם עבודה, ולא מוסטפה.

6. התובעת טענה כי מעולם לא נמסרה לה הודעה כלשהי על הפסקת השליחות. למעשה טענה התובעת כי לא היה שום הבדל באופן הפעולה לפני יום 8.8.07 ולאחריו. לכל אורך התקופה היה פראס זה שביצע את ההזמנות וזה שנטל אותן בפועל והכול כשהוא פועל כשלוחו של מוסטפה ומוסטפה מחויב לכן כלפי התובעת לשלם עבור הסחורה שנלקחה ע"י פראס.

7. מאחר שאין מחלוקת על כך שפראס היה שלוח של מוסטפה, הנטל על פראס ומוסטפה, לפי העניין, להוכיח כי השליחות הסתיימה ביום 8/8/07 וכי הודעה מתאימה נמסרה לתובעת במועד.

נטל זה לא עלה בידי הנתבעים להרים.

8. הנתבעים לא הציגו כל מסמך כתוב שבו נשלחה לתובעת הודעה מתאימה על הפסקת השליחות. גם לא הוצג על ידם מסמך המלמד על כך שעד ליום 8.8.07 עבד פראס אצל מוסטפה וממועד זה הופסקה עבודתו. אמנם, הוצג טופס 106 לשנת 2007 – אך עפ"י הרשום בו – הטופס נערך רק בשנת 2009 - לאחר הגשת התביעה. לא הוצגו תלושי שכר או דיווחים אחרים לרשויות – שהוצאו בזמן אמת. גם לא הוצגה כרטסת הנה"ח, או מסמך דומה אחר, שיכול היה, אולי, לסתור את טענות התובעת לפיהן נעשתה משיכת סחורה ע"י מוסטפה ועבורו, גם לאחר 8.8.07.

9. הנתבעים הסתפקו בטענות בעל פה ובעדויות של בני משפחה קרובים בלבד, ונמנעו מלהביא ראיות טובות אחרות, אף שלכאורה אלה היו בהישג ידם.

מחדל זה של הנתבעים פועל לחובתם וההלכות בעניין זה ידועות.

10. לכאורה, לא צריך היה להיות כל קושי לנתבעים, ולמוסטפה בפרט, להמציא ראיות מהנהלת החשבונות על כך שפראס פוטר ו/או הפסיק את עבודתו באוגוסט 2007.

מוסטפה טען כי יש מכתב פיטורים שנמסר לפראס (עמ' 48 שו' 23) אך מסמך כזה לא הוצג לבית המשפט, וכבר ציינתי כי טופס 106 שהוצג – נערך רק לאחר שהוגשה התביעה!

11. העד – מר עבד ג'בארין, שלטענת הנתבעים נכח בפגישה שהייתה בחודש אוגוסט 2007 בין מוסטפה לבין מנהל התובעת – מר אמנון טל, פגישה שבה הבהיר כביכול מוסטפה למר טל כי הוא מפסיק את קשרי המסחר שהיו קיימים עד לאותו מועד בינו לבין התובעת, עד זה לא הובא להעיד מטעמם של הנתבעים.

מחדל זה של הנתבעים פועל באופן מובהק לחובתם.

12. לא רק שהנתבעים נמנעו מלהביא ראיות טובות להוכחת גרסתם, בעדויות שהובאו מטעמם – כולן של בני משפחה מדרגה ראשונה, נמצאו סתירות מרובות, המערערות במידה ניכרת את מהימנות העדויות הללו.

מוסטפה טען, למשל, בעדותו בבית המשפט כי למחרת הפגישה, שכביכול הייתה בינו לבין אמנון טל, ושבה מסר על הפסקת ההתקשרות עם התובעת, התקשר אליו אמנון טל והתייעץ עימו אם כדאי לתובעת לספק עופות ישירות לפראס. באותה שיחה, כך לטענת מוסטפה, הוא הודיע מופרשות לטל שהוא, מוסטפה, לא יהיה אחראי להזמנות שיזמין פראס (עמ' 50 שו' 13-16, עמ' 51 ש' 7-9). גרסה זו של מוסטפה נטענה לראשונה רק בבית המשפט ואין לה זכר, לא בכתבי הטענות של מוסטפה, לא בתצהירו, לא בחקירתו הקודמת של מוסטפה בהליך לביטול העיקול, וגם לא בעדותו של האב, שכביכול שמע את חילופי הדברים באותה פגישה.

13. מדובר בעדות כבושה ואינני מאמינה לה.

לו היה ממש בגרסה זו, הדעת נותנת כי מוסטפה היה מציין אותה מלכתחילה וכבר בהגשת כתבי הטענות הראשונים בבית המשפט.

14. מעבר לכך, גרסה זו סותרת את גרסתו של מוסטפה כפי שבאה לידי ביטוי בסעיף 7 לתצהירו, שם טען כי כלל לא ידע, בזמן אמת, על המשך עבודתו של פראס מול התובעת ועל כך שפראס ממשיך למשוך סחורה ועופות.

15. גם עדותו של פראס הותירה רושם שלילי ובלתי מהימן.

פראס טען כי קיבל את מהתובעת שקים שחזרו בלתי נפרעים וזאת תמורת תשלום במזומן של 188,500 ₪ וזאת מבלי שהיה בידו אישור כלשהו בכתב שיעיד על סילוק החוב.

16. פראס טען כי את הסכום של 188,500 ₪ גייס מ"כמה אנשים" (עמ' 58 שו' 31) אך לא ידע לומר מהם שמות אותם אנשים וכמה קיבל מכל אחד ואחד מהם. מאחר שמדובר בסכום שאינו מבוטל לא ניתן להאמין לפראס ולעדותו, לפיה לקח סכומים כה ניכרים מאנשים והוא אינו זוכר, לא את שמם של האנשים ולא את הסכומים שקיבל מהם, ולו בקירוב.
בהמשך עדותו ציין לפתע פארס שמות של כמה מהאנשים שמהם לקח, לטענתו, כסף אך אלה לא הובאו להעיד. גם לגבי מועד התשלום במזומן היתה עדותו של פארס רצופה סתירות ובשלב כלשהו אף טען ששילם רק לאחר שהוגשה התביעה (עמ' 62 שו' 23).

17. לכך יש להוסיף את העובדה שמעדותו של פראס עולה כי כלל לא פתח תיק עוסק אצל רשויות המס, עובדה התומכת דווקא בגרסת התובעת לפיה לכל אורך התקופה, וגם לאחר 8.8.07, המשיך פראס לשמש שלוח של מוסטפה ולא רכש את הסחורה באופן עצמאי.

18. גם אביהם של הנתבעים, שהם אחים, העיד בבית המשפט. עד זה מר מחאמיד אחמד, טען בתצהירו כי נכח בפגישה שהתקיימה בחודש אוגוסט 2007 בין מוסטפה לבין מר אמנון טל, פגישה שהתקיימה בסופרמרקט של מוסטפה. מר מחאמיד טען כי בפגישה זו הודיע מוסטפה חד משמעית לטל כי הוא מפסיק את קשרי המסחר שהיו בינו לבין התובעת וכי באותה פגישה מסר מוסטפה לטל המחאה לסגירת יתרת חובו כלפי התובעת, כפי שהיה באותה עת.

בחקירתו הנגדית (עמ' 30 שו' 25 ואילך) טען לפתע כי לא ראה את מוסטפה מוסר שיק לטל, לא נכח בכל השיחה אלא רק בסופה ואף לא בדק את חשבונו של מוסטפה מול התובעת.

19. סתירה נוספת נתגלתה בהמשך עדותו. בניגוד לתצהירו, שם טען כי פראס עבד כשכיר אצל מוסטפה, טען מחאמיד בחקירתו הנגדית כי פראס כלל לא עבד אצל מוטספה (עמ' 16 שו' 5-14), ומאוחר יותר שינה גרסתו והודה כי פראס אכן עבד אצל מוסטפה (עמ' 16 שו' 17-22) אך לא ידע לומר מתי סיים פראס את עבודתו אצל מוסטפה.

20. סתירה נוספת נוגעת למידת מעורבותו של מחאמיד בעסקיו של מוסטפה. בעוד שבסעיף 7 לתצהירו טען מחאמיד כי אין לו כל תפקיד בעסק של מוסטפה והוא רק מבקר בו לעיתים, אך אינו מעורב בו או בשיקוליו העיסקיים, טען מחאמיד בחקירתו הנגדית כי הוא יודע היטב שמוסטפה המשיך למשוך סחורה מהתובעת, כי הוא יודע היטב שפראס לקח סחורה אחרי מוסטפה והוא יודע שלפראס יש משאית וולבו שנת ייצור 98.
עם זאת, כשנשאל על עניינים אחרים, כגון ממי רוכש היום מוסטפה את העופות – טען כי אינו יודע (עמ' 30 שו' 14, עמ' 31 שו' 1-10). מדובר בעדות שניכר שהיא מגמתית.

21. ריבוי הסתירות בעדותו של מחאמיד, יחד עם העובדה שמדובר בעד שהוא אביהם של הנתבעים ולפיכך בעל עניין מובהק בתוצאות ההליך, מביאות אותי למסקנה כי לא ניתן לסמוך על עדותו של עד זה.
כך גם עדותו של האח תאופיק שגם עדותו היתה מגמתית באופן מובהק (עמ' 36 שו' 16).

22. בפרט הדבר נכון כאשר הנתבעים נמנעו, ללא כל הסבר, מלהביא לעדות את מר עבד ג'בארין, שהוא עד שאינו בן משפחה.

23. התוצאה היא כי לא עלה בידי הנתבעים להרים את הנטל המוטל עליהם, ולהראות כי השליחות הופסקה, ולא כל שכן עלה בידיהם להראות כי הודעה על הפסקת השליחות נמסרה לתובעת.

לפיכך, זכאית התובעת לראות את השליחות כנמשכת, היינו, לראות את מוסטפה כמי שרכש את הסחורה באמצעות שלוחו – פראס.

התוצאה היא, שאני מחייבת את מוסטפה לשלם לתובעת את החוב נשוא התביעה בסך 438,188 ₪ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

בנוסף, ישלם מוסטפה לתובעת את הוצאות התביעה ועל כל אלה שכ"ט עו"ד לתובעת בסכום של 300,000 ₪.

לנוכח תוצאה זו התביעה כנגד פראס, השלוח, נדחית.

לאור ריבוי הסתירות בגרסאותיהם של מוסטפה ופראס אינני עושה צו להוצאות לטובתו של פראס, אף שהתביעה נגדו נדחית.

ניתן היום, כ"ו אלול תשע"א, 25 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.

1 מתוך 5