הדפסה

שפייזמן נ' ציונית

בפני
כב' השופט זכריה ימיני

תובעים

דב שפייזמן

נגד

נתבעים

רחל ציונית

פסק-דין

תביעה למתן צו מניעה זמני ופסיקת פיצויים בגין שפיכת מי שטיפת רצפות לבור ניקוז בקרבת ביתו של התובע.

כללי:
בעלי הדין:
1. התובע, רואה חשבון במקצועו, מתגורר ברחוב יקותיאל אדם 9 בכפר סבא בשכנות לנתבעת.

2. הנתבעת, פנסיונרית, מתגוררת ברחוב יקותיאל אדם 9 בכפר סבא בשכנות לתובע.

מערכת היחסים בין הצדדים:
3. התובע עבר להתגורר בשכנות לנתבעת משנת 2005, ומאז ועד עתה מצויים הצדדים בסכסוכים מתמידים. מההליכים הקודמים ומהתכתבות בין הצדדים ובאי כוחם עולה שהתובע תובע מהנתבעת פיצויים על כל דבר של מה בכך. לדוגמא, כאשר נכדה של הנתבעת שיחק בכדור, והכדור נפל בחצירו של התובע, דרש התובע מהנתבעת שתשלם לו פיצויים על כך.

טענות הצדדים:
4. את העובדות בגינן הגיש התובע את תביעתו פירט בסעיפים 2 עד 5 לכתב התביעה, כדלקמן:
"2. התובעת נוהגת לשפוך מים ברשות הרבים, בקטע הרחוב שבחזית ביתו של התובע, מרחק פסיעה מהדרך המובילה לשער ביתו, ובמרחק של כ-15 מ' מפתח ביתה, באמצעות דליים - "מי שפכים" אותם היא מוציאה מביתה (להלן-"השפיכה") (תמונה המדגימה את ה"שפיכה" מצ"ב מסומנת א')
במקום השפיכה נקווית שלולית של מים דלוחים ועכורים, באורך של כ- 150 ס"מ וברוחב כ- 80 ס"מ, הצוברת בוץ, לכלוך וזוהמה והינה מפגע אסתטי, היגייני ובטיחותי המתקיים לאורך זמן מאחר והשלולית נספגת ומתייבשת רק לאחר כ- 24 שעות (תמונה המדגימה את השלולית מצ"ב ומסומנת ב')
היקפי ה"שפיכה" הינם "שפיכה" אחת בכל יום וחצי , בממוצע. לעיתים ביצעה הנתבעת שתי "שפיכות" ביום אחד והן מתבצעות חדשות לבקרים גם בערבי חג, שבתות וחגים.
הנתבעת מתעלמת מקיומו של בור ניקוז מים ניגרים המצוי ממש בחזית ביתה ומבור כנ"ל המצוי סנטימטרים ספורים מנקודת ה"שפיכה" ומבצעת את ה"שפיכה" דווקא מחוץ לבור הניקוז בחזית ביתו של התובע."
(ההדגשות במקור-.י.ז.)

בכתב תביעתו טען התובע כי הנתבעת הפרה את חוק מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), תשנ"ב-1992, את סעיף 2 לחוק שמירת הנקיון, תשמ"ד-1984, את סעיף 57 לפקודת בריאות העם-1940, את חוק עזר לכפר סבא (שמירה על איכות הסביבה ומניעת מפגעים) התשס"ח-2008 ואת סעיפים 35, 36 44 ו-63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] . כן טען התובע שהנתבעת הפרה את הוראות פסק הדין בתיק אז' 4052/05 בו התחייבו הצדדים לעשות ככל האפשר על מנת להקל ולא להכביד על יחסי השכנות ביניהם וכי על פי סעיף 17 לחוק המקרקעין הוא זכאי לדרוש מהנתבעת להימנע מכל מעשה שיש בו משום הפרעה לשימוש בביתו.

לאור האמור לעיל, עתר התובע לבית המשפט כדלקמן:
לאסור על הנתבעת בצו מניעה כללי וקבוע להוציא "מי שפכים" כהגדרתם בחוק העזר לכפר סבא (שמירה על איכות הסביבה ומניעת מפגעים), התשס"ח-2008 ונוזל אחר מביתה, ברחוב יקותיאל אדם 9ג' בכפר סבא ושפיכתם ברשות הרבים;
לפסוק לתובע פיצויים בגין נזקים ו/או הפרה "הפרת ההסכם/פסק הדין בסך 25,000 ₪;
להורות לנתבעת בהתאם לסעיף 14 לחוק מניעת מפגעים סביבתיים לשלם גמול ראוי לתובע ושכר טירחת עורך דינו בהתחשב בשעות העבודה הרבות בהכנת תביעה זו;
לחילופין, ו/או להשלמה, להורות לנתבעת לשלם את שכ"ט עוה"ד של התובע וכן החזר הוצאות המשפט.

5. בכתב ההגנה טענה הנתבעת שיש לדחות את תביעת התובע מהסיבות כדלקמן:
תביעה זו היא חלק מיריבות רבת שנים בין בעלי הדין, וזו תביעה אחת מני רבות שהגיש התובע כנגד הנתבעת, על מנת להציק לה;
אם אכן עשתה התובעת את אשר נטען בכתב התביעה, מדובר במעשה של מה בכך, המהווה זוטי דברים, אשר אין להגיש בגינם תביעה;
חוסר יכולתו של התובע "לסבול" את שכניו, הוא זה שהניע אותו להגיש תביעתו זו;
הנתבעת הכחישה שנהגה לשפוך מים באופן קבוע, אלא בתדירות נמוכה, וכי הפסיקה את שפיכת המים מיד עם הגשת התביעה;
המים אותם שפכה בעבר, לא היו מי דלוחים, והיו בכמות של עד דלי מים בנפח 10 ליטר, אשר נספגו והתייבשו מהר מאד בתקופת הקיץ;
הייתה תקופה בה פתח הניקוז היה סתום, ולא ניתן היה לעשות בו שימוש;
הנתבעת לא הפרה כל הוראת חוק אליה היפנה התובע בכתב התביעה;

6. בכתב התשובה פירט התובע את הפעמים בהם צולמה הנתבעת במצלמת האבטחה שופכת מים בקרבת פתח הניקוז ברחוב בקרבת ביתו של התובע. מהעדויות עלו עובדות נוספות, אליהן אתייחס בהמשך.

העדויות:
7. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית, בו חזר על האמור בכתב התביעה ובכתב התשובה, וצירף תקליטור ובו תמונות וקטעי וידאו ממצלמת האבטחה בביתו הממוקדת לאזור השפיכה הנטען. קטעי וידאו הם קטעים נבחרים בהם רואים את הנתבעת שופכת מים, ולא כל צילומי מצלמת האבטחה. מצד שני בחלק מקטעי הוידאו רואים מכונית חונה ברחוב בצמוד לכניסה לחנייה של התובע, אך דבר זה לא הפריע לו במאומה. מקטעי הוידאו עולה ששפיכת המים הייתה כאשר התובע נמצא בעבודה ולא בביתו. כך שהתובע ראה את שפיכת המים רק מסרטי הוידאו. התובע לא המציא לבית המשפט את כל צילומי הוידאו, על מנת שבית המשפט יתרשם ממרקם החיים המתקיים ברחוב, כולל התנהגות השכנים האחרים ביחס לנתבעת, לרבות שטיפת מכוניות, הוצאת פסולת, והתנהגות אחרת, על מנת להוכיח שתביעתו זו לא הוגשה במסגרת היריבות רבת השנים בינו לבין הנתבעת, וכי התביעה לא הוגשה ממניעים נקמניים. מחדל זה פוגם במהימנות טענותיו של התובע אודות הנזק לו הוא טוען.

8. התובע נחקר חקירה נגדית בה העיד כי יש בחצר ביתו שתי חניות לכלי הרכב שלו ושל אשתו; הוא יוצא לעבודה בבוקר וחוזר בערב. כאשר הוא ואשתו יוצאים לעבודה הם נכנסים לרכבם ונוסעים לדרכם ישירות מחניון ביתם, וכשהם חוזרים מעבודתם בערב, הם נכנסים עם כלי הרכב ישירות לחניון ביתם; בעת מתן העדות רק הוא ואשתו מתגוררים בבית; השלולית אינה מפריעה הפרעה פיזית למי שחפץ ללכת ברחוב; ההוא עוסק בראיית חשבון, אין לו הכשרה בכימיה, אינו מומחה בהנדסת ניקוז, אינו מומחה בהנדסת מים, אינו מומחה לאיכות הסביבה, אינו מומחה לעניינים של זיהום סביבתי ואינו מומחה לענייני תברואה; הקולטן אליו הוא מתכוון בתביעתו נמצא בשטח הציבורי ולא בתחום ביתו; כל הרחוב מרוצף במרצפות אקרשטיין; מעולם לא פנה לרשות המקומית על מנת שתתקן את השקע ליד הקולטן. לאחרונה, לאחר שהיו בחירות לרשות המקומית, אחת השכנות פנתה לרשות המקומית על מנת שתתקן את השקע, והשקע אכן תוקן; לא היה לתובע כל הסבר מניח את הדעת מדוע לא צירף אסמכתאות על פנייה לרשותה מקומית בתלונה על כך שהנתבעת שוככת מי שפכים, כהגדרתו, ליד פתח הניקוז; לא היה לו הסבר מדוע לפה פנה לעירייה לפתור את בעיית השקע, וממילא הייתה נפתרת בעיית המים ליד ביתו; לדבריו, הנחת גזם וגרוטאות ליד הקולטן הסמוך לביתו אינם מהווים בעיה תברואתית, אך כאשר נשאל בצורה ספציפית לגבי מפגע בטיחותי שיוצרת הפסולת המונחת שם אמר שאינו מומחה; מעולם לא לקח דגימה מהנוזל או מהמים שנשפכו ליד הקולטן; אין לו מושג מה מכיל הנוזל, שכן לא בדק אותו ולא דגם אותו, והוא רק מעריך מה היה שם; לפני שהנתבעת שפכה את המים לא בדק איזה חומר נמצא על הרצפה לפני שהנתבעת שפכה את המים; כאשר הוצגו לתובע תמונות של כלי רכב שנשטפו ברחוב ויצרו שלוליות מים, התחמק ממתן תשובה, אך לאחר שנלחץ בחקירה הנגדית אמר שייתכן שהמים שרואים בתמונה שהוצגה לו היא של שטיפת רכב עם מים וסבון; אישר שמעולם לא נפגע משלולית של מים ששפכה הנתבעת; רק כאשר הוא נמצא בקומה העליונה של ביתו, השלולית מפריעה לו, ובגין הפרעה זו לא פנה לפסיכולוג או לפסיכיאטר; מעולם לא הזמין הדברה לקולטן אליו שופכת הנתבעת את המים; אישר שהקטעים בתקליטור שצירף לבית המשפט הם קטעים ערוכים שהוא בחר, ואין בפני בית המשפט את כל צילומי הוידאו ממצלמת האבטחה; מאשר ששבוע לאחר הגשת התביעה ואילך הנתבעת לא שופכת מים בקולטן נשוא התביעה; אישר שדרש פיצויים על כך שכדור ששיחק בו הנכד של הנתבעת חדר לחצר ביתו; בור הניקוז אליו ביקש שהנתבעת תשפוך את המים נמצא כ-2 מ' מהחניה שלו; לגבי הגבלת הכניסה שיוצרת השלולית מפנה לסרט הוידאו, אך בסרט הוידאו נראה רכב שעומד ליד אבני שפה הצבועים באדום לבן המפריע לתנועה, והשלולית נמצאת בדיוק במקום בו צבועים אני השפה באדום לבן. המעניין הוא שדווקא עבירת התנועה המתבצעת ליד ביתו לא מפריעה לתובע, אלא דווקא השלולית; מאשר כי כתמי השמן הגדולים במופיעים בתמונות שצירף לבקשה לתיקון כתב התביעה הם כתמי שמן שהותירה מכוניתו על האבנים המשתלבות.

9. לאחר סיום החקירה הנגדית של התובע, הודיע ב"כ הנתבעת כדלקמן:
"אני מוותר על העדתה של הנתבעת, ואני מושלך את התצהיר שהגישה לבית המשפט.'
אמנם ויתור על העדתה של הנתבעת מסייע לעדות התובע, אך אין בכך כדי להוסיף לעדות התובע מה שאין בה.

סיכומים:
10. הצדדים הגישו סיכומיהם, בהם חזרו על טענותיהם.

דיון ומסקנות:
הנתונים העולים מעדותו של התובע:
11. מעדותו של התובע עולים הנתונים כדלקמן:
בדרך כלל, בעת שפיכת המים היו התובע ואשתו בעבודה. כשחזר התובע מעבודתו צפה בצילומי הוידאו של מצלמת האבטחה על מנת לבדוק האם הנתבעת שפכה מים או לא, ובכל פעם שראה שהיא שפכה מים, החל להתרגז. משמע מכך שהתובע חיפש כיצד להתרגז על הנתבעת וחיפש עילה לתבוע אותה, בניגוד להסכם הפשרה לפיו היה על הצדדים לפעול לחיים שלווים של שניהם;
התובע ערך את סרט הוידאו והעביר לבית המשפט חלקים נבחרים ממנו של רגעי השפיכה, אך מנע מבית המשפט את המידע של אורך הזמן בו היו המים מתייבשים, במיוחד כאשר מדובר בריצוף רחוב שיש רווח בין האבנים המשתלבות, על מנת שמים המצויים ברחוב יחלחלו לאדמה. אין אנו יודעים האם בעת שהתובע הגיע חזרה לביתו הייתה עדיין שלולית מים, או שמא שלולית זו נספגה ו/או התייבשה;
מהתמונות שהגישה הנתבעת עולה שתושבי הרחוב שוטפים את כלי רכבם ברחוב, ומי השטיפה נקווים ליד בור הניקוז. המעניין הוא שמי שטיפה אלו לא מפריעים לתובע, למרות שהם יכולים להיות בכמות רבה יותר מזו ששפכה הנתבעת וכוללים חומרי ניקוי למכוניות, אך המים ששפכה הנתבעת בעת שהיה התובע בעבודתו דווקא כן הפריעו לתובע;
המעניין הוא שכאשר התובע גורם למטרד ברחוב הוא מצדיק זאת, כגון כתמי השמן של מכוניתו, וזאת כאשר כתמי השמן לא נספגים באדמה אלא משאירים סימנים לתקופה ארוכה על פני אריחי הריצוף;
הכמות שהייתה הנתבעת שופכת הייתה כמות של כחצי דלי רגיל, דלי המכיל כ-10 ליטר;
התובע לא בדק את סוג המים ששפכה הנתבע, את הרכבם ומה מכילים מים אלו;
התובע אינו מומחה לאיכות הסביבה, לזיהום סביבתי, או לתברואה, אלא עוסק בראיית חשבון בלבד;
התובע טוען שפנה אל הרשות המקומית בתלונה על שפיכת המים, אך הרשות המקומית לא עשתה מאומה. אך אם אכן נכונים דבריו אלו של התובעת, אזי יש בכך ראיה שהרשות המקומית אינה רואה עין בעין עם התובע את נושא שפיכת המים;
אף אחד מהשכנים לא התלונן על שפיכת המים, אלא התובע בלבד. דבר זה מעיד ששפיכת המים אינה מהווה מטרד לאף אחד מהשכנים;
מהתמונות עולה שישנם מפגעים ברחוב, כגון חניה מול דלת הכניסה לחניה של התובע, הנחת גזם ופסולת אחרת ליד ביתו של התובע, אך לדבריו אין הדבר מפריע לו, אלא רק שפיכת המים שנעשית בדרך כלל בעת שהוא נמצא בעבודה, ובשעות הבוקר. דברים אלו מראים שיש לתובע גישה סלקטיבית ביותר למפגעים, גישה הנובעת מסכסוך השכנים שיש לו עם הנתבעת.

12. לאור כל האמור לעיל, סבור אני שכל התביעה מבוססת על סכסוך השכנים שיש לתובע עם הנתבעת, ומטרת תביעה זו היא להעצים את סכסוך השכנים ולא להשקיטו, כפי שהתחייב גם התובע בהסכם הפשרה. תביעה זו באה כהמשך לדרישה הבלתי סבירה מצד התובע שהנתבעת תשלם לו פיצויים על כך שהנכד של הנתבעת שיחק בכדור בחצר הנתבעת, ותוך כדי משחקו של הנכד נפל הכדור בחצירו של התובע. מי יודע אולי השבת הכדור במאור פנים לנכד הנתבעת הייתה יכולה להיות סדק קטן בחומת האיבה שיש בין שני הצדדים, אשר הייתה יכולה להביא לתחילת תהליך הנורמליזציה של היחסים בין בעלי הדין.
מן הראוי היה להשקיע את כל האנרגיות בהבראת יחסי השכנות, ולא להחריף את היחסים הגרועים ממילא.

החוק למניעת מפגעים סביבתיים:
13. בדברי ההסבר להצעת חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ"ב-1992 נכתב כדלקמן:
"מטרת החוק המוצע היא להגביר את אכיפת דיני איכות הסביבה בארץ בשלושה סוגי זיהום – זיהום אוויר, זיהום מים (כולל מי-ים וזיהום על יד פסולת מוצקה – על ידי הוספת נדבך אזרחי למנגנון האכיפה הציבורי הקיים. ...
... להבדיל מהחוק למניעת מפגעים ועוולת המטרד בפקודת הנזיקין, הדגש בחוק המוצע מונח יותר על עם התנהגותו הבלתי רצויה של המזהם ופחות על הפגיעה הממשית בזכויות התובע. זאת תוך כדי ראיה כוללת שזיהום הסביבה גורם לעתים לנזק מפוזר וארוך טווח שאינו מתמקד באדם זה או אחר, ואף על פי כן, אין בשל כך להימנע מהשימוש בכלי היעיל של האכיפה הפרטית."
(ההדגשה שלי-י.ז.)

14. על מנת שהתובע יוכיח שמדובר במפגע, עליו להסביר מדוע שטיפת מכוניות ברחוב אינה מהווה מפגע, מדוע הנחת אשפה ברחוב בקרבה לביתו אינה מהווה מפגע, אך שפיכת מים בקרבת בור הניקוז בשעה שהתובע ואשתו אינם נמצאים בביתם כן מהווה מפגע. התובע לא נתן הסבר סביר ומניח את הדעת לכך. תחת זאת עולה מהעדויות שהמניע לתביעה הוא סכסוך שכנים מר בין בעלי הדין, והחוק לא בא להוות כלי מלחמה בסכסוכי שכנים בנסיבות אותן תיארתי לעיל.

חוק שמירת הניקיון:
15. מקריאת הגדרת המונח "פסולת" ומיתר הוראות החוק עולה שחוק זה מתייחס לפסולת מוצקה ולא למים, ולא הוכח שנגרם לתובע נזר כלשהו או אי נוחות כלשהיא.

16. על מנת שהתובע יוכיח שמדובר במפגע, עליו להסביר מדוע שטיפת מכוניות ברחוב אינה מהווה מפגע, מדוע הנחת אשפה ברחוב בקרבה לביתו אינה מהווה מפגע, אך שפיכת מים בקרבת בור הניקוז בשעה שהתובע ואשתו אינם נמצאים בביתם כן מהווה מפגע. התובע לא נתן הסבר סביר ומניח את הדעת לכך. תחת זאת עולה מהעדויות שהמניע לתביעה הוא סכסוך שכנים מר בין בעלי הדין, והחוק לא בא להוות כלי מלחמה בסכסוכי שכנים בנסיבות אותן תיארתי לעיל.

פקודת בריאות העם:
17. התובע מפנה לסעיף 57 לפקודת בריאות העם 1940 הקובע כי:
"הנחת כל זבל, בין זבל בהמות, ובין זבל מינרלי או זבל צמחים או כל פרש בכל רחוב, או שפיכת מים או נוזל מכל בית לכל רחוב, תהא עבירה עפ"י פקודה זו ותהיה בכך גרימת מפגע לענין חלק זה."

18. פקודת בריאות העם מקנה סמכויות אכיפה לרשויות אכיפת החוק ולא לאזר ח מן השורה. לעניין עוול הפרה חובה חקוקה, אעמוד להלן.

19. על מנת שהתובע יוכיח שמדובר במפגע, עליו להסביר מדוע שטיפת מכוניות ברחוב אינה מהווה מפגע, מדוע הנחת אשפה ברחוב בקרבה לביתו אינה מהווה מפגע, אך שפיכת מים בקרבת בור הניקוז בשעה שהתובע ואשתו אינם נמצאים בביתם כן מהווה מפגע. התובע לא נתן הסבר סביר ומניח את הדעת לכך. תחת זאת עולה מהעדויות שהמניע לתביעה הוא סכסוך שכנים מר בין בעלי הדין, והחוק לא בא להוות כלי מלחמה בסכסוכי שכנים בנסיבות אותן תיארתי לעיל.

חוק עזר לכפר סבא (שמירה על איכות הסביבה ומניעת מפגעים), תשס"ח-2008:
20. גם הוראות חוק זה אינם יכולים לסייע לתובע. המים בדלי אינם כלולים במונח פסולת, שכן יש הגדרה מיוחדת ל"מי שפכים". התובעת לא הוכיח שמדובר במי שפכים ואמר בעדותו שייתכן שמדובר במים בלבד. התובע גם אינו יכול למצוא מפלט בהוראות סעיף 2 להגדרת המונח "מפגע", שכן לא הוכיח שלדעת ראש העיר התברואן או מי שהוסמך מטעמו על פי החוק, עלול המפגע לסכן את ביטחונו, בריאותו או רכוש של אדם.

21. על מנת שהתובע יוכיח שמדובר במפגע, עליו להסביר מדוע שטיפת מכוניות ברחוב אינה מהווה מפגע, מדוע הנחת אשפה ברחוב בקרבה לביתו אינה מהווה מפגע, אך שפיכת מים בקרבת בור הניקוז בשעה שהתובע ואשתו אינם נמצאים בביתם כן מהווה מפגע. התובע לא נתן הסבר סביר ומניח את הדעת לכך. תחת זאת עולה מהעדויות שהמניע לתביעה הוא סכסוך שכנים מר בין בעלי הדין, והחוק לא בא להוות כלי מלחמה בסכסוכי שכנים בנסיבות אותן תיארתי לעיל.

סעיף 44 לפקודת הנזיקין-מטרד ליחיד:
22. טוען התובע כי שפיכת המים גרמה לו מטרד ליחיד.

23. על מנת שהתובע יוכיח שמדובר במפגע, עליו להסביר מדוע שטיפת מכוניות ברחוב אינה מהווה מפגע, מדוע הנחת אשפה ברחוב בקרבה לביתו אינה מהווה מפגע, אך שפיכת מים בקרבת בור הניקוז בשעה שהתובע ואשתו אינם נמצאים בביתם כן מהווה מפגע. התובע לא נתן הסבר סביר ומניח את הדעת לכך. תחת זאת עולה מהעדויות שהמניע לתביעה הוא סכסוך שכנים מר בין בעלי הדין, והחוק לא בא להוות כלי מלחמה בסכסוכי שכנים בנסיבות אותן תיארתי לעיל.

24. בנוסף לאמור לעיל סבור אני שמדובר בזוטי דברים ביחס לכל השימוש שעושים המשתמשים ברחוב.

עוולת הרשלנות:
25. טוען התובע שהנתבעת התרשלה כלפיו. אך טענתו זו אינה יכולה לעמוד, שכן התובע לא הוכיח נזק, שהוא מיסודות עוולת הרשלנות. לכך יש להוסיף את קביעתי לעיל שמדובר בזוטי דברים.

26. על מנת שהתובע יוכיח שמדובר במפגע, עליו להסביר מדוע שטיפת מכוניות ברחוב אינה מהווה מפגע, מדוע הנחת אשפה ברחוב בקרבה לביתו אינה מהווה מפגע, אך שפיכת מים בקרבת בור הניקוז בשעה שהתובע ואשתו אינם נמצאים בביתם כן מהווה מפגע. התובע לא נתן הסבר סביר ומניח את הדעת לכך. תחת זאת עולה מהעדויות שהמניע לתביעה הוא סכסוך שכנים מר בין בעלי הדין, והחוק לא בא להוות כלי מלחמה בסכסוכי שכנים בנסיבות אותן תיארתי לעיל.

הפרת חובה חקוקה:
27. התובע טוען כי הנתבעת ביצעה כלפיו עוולה של הפרת חובה חקוקה, וההוראות החקוקות הן אלה שפורטו לעיל.

28. מאחר וקבעתי שהתובע אינו יכול להסתמך על אף הוראה מהוראות החיקוקים הנ"ל, ממילא לא עומדת לתובעת טענה להפרת חובה חקוקה כלפיו.

הפסקת שפיכת המים:
29. התובע מודה שהנתבעת הפסיק לשפוך את המים שבוע לאחר הגשת התביעה, ומאז 7ועד היום אל שפכה מים ולו פעם אחת. גם לאור זאת אין ליתן כל צו כבקשת התובע.

הסעד הכספי:
30. משדחיתי את טענות התובע וקבעתי שכתב התביעה הוגש כתוצאה ישירה מיחסי השכנות הגרועים, הגשתו גורמת להרעה נוספת ומוחשית ביחסי השכנות, דבר המהווה הפרה של הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין, אינני סבור שיש לפסוק לתובע כל פיצוי שהוא. פסיקת הפיצויים עתה תהווה תמריץ להגשת תביעות בעתיד על כל דבר של מה בכך.

הערה לסיום:
31. סבור אני שאילו היו הצדדים משקיעים אנרגיות להסדרת יחסי השכנות ביניהם בעוצמה ובכמות שהם משקיעים בשימור יחסי האיבה ביניהם וההליכים המשפטיים כתוצאה מכך, היו נשכרים שניהם ומעלים את איכות חייהם.

סוף דבר:
לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את תביעת התובע כנגד הנתבעת.
בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ' אדר תשע"ה, 11 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.