הדפסה

שעבאן חברה למסחר עפר ובניה בע"מ ואח' נ' מע"מ רמלה

לפני:
כב' הנשיא אברהם טל – אב"ד
כב' השופט ד"ר שמואל בורנשטין
כב' השופטת מיכל ברק נבו

המערערים
.1 שעבאן חברה למסחר עפר ובניה בע"מ
.2 גמיעאן שעבאן

נגד

המשיבה
מדינת ישראל

<#2#>
נוכחים:
המערער 2 וב"כ המערערים עו"ד שמעון טננבלט
ב"כ המשיבה עו"ד כרמל קדור (מטעם רשות המיסים)

פרוטוקול

כב' השופט בורנשטין: אני מבקש להביא לתשובת לב הצדדים כי ערעורו של המערער בתיק המס נדון בפניי וכן נדון בפניי ועדיין מתנהל ערעורה של חברת תעשיות עוף והודו הנזכרת הן בגזר הדין והן בהודעת הערעור.

ב"כ הצדדים: איננו מתנגדים שמותב זה ידון בערעור.

ב"כ המערערים: חוזר על הודעת הערעור.
לאחר החלטת בית משפט השלום באשר להבאת פסיקה תקדימית, אנו קיבלנו את פסק הדין אלבאסל והסכמנו לתוכנו. אנו ביקשנו לאבחן בין מקרה אלבאסל למקרה של שעבאן. במקרה של אלבאסל, העובדות היו אחרות. שם אנו טענו לנסיבות שבגינן באמת הסכימה התביעה למחוק את הנסיבות המחמירות והתביעה הסכימה למחוק את הנסיבות המחמירות בגלל אישיותו של העבריין פה, שזה היה תפקידו. הנסיבות המחמירות נמחקו מכתב האישום של המערער ומופיעות אצל אלבאסל. יתרה מזו, אלבאסל בניגוד למערער פה, הואשם גם בקנייה וגם בהפצה של חשבוניות פיקטיביות. שם נקבע בהסכם שיטענו ל-8 חודשים. הדבר בוודאי מהווה מדד לקביעה של עונש על ידי אותו שופט בנסיבות שונות ודומות. אז אי אפשר לתת למישהו 11 חודשים ולמישהו אחר 8 חודשים, כאשר העובדות דורשות שהכיוון יהיה הפוך. מכאן הקביעה גם לעניין האכיפה הבררנית, אבל ברור שהעבריין העיקרי לא הוגש נגדו כתב אישום, הוא נמצא בהליך אזרחי וככה החליטו לסיים איתו. זה שהמערער פה לא הסכים לשתף פעולה עם התביעה, אז מה? שם העבריין, שנהנה מכל הסיפור, לא הוגש נגדו כתב אישום. לטעון שלא הוגש נגדי כתב אישום על הפצה זו באמת המהות? אני חושב שיש פה עניין אפליה ועניין של נסיבות מחמירות.
כאשר אומרים על מישהו "קוף", אני ציטטתי מפסק הדין של בית משפט השלום שקורא לו "קוף".
בתיק הזה, המערער עובד שם 20 שנה. מישהו החליט שהוא יהיה בעל החברה. אין לו מושג בזה. הוא לא יודע מה זה חשבונית והתביעה הסכימה לזה. הוא "קוף". מישהו משתמש בו, שבכלל לא מועמד לדין.
אני לא טוען שהעונש לא סביר. אני מבקש בקשה נוספת, שלא מופיעה בערעור. קרה משהו מאז גזר הדין. המערער הוא אב ל-11 ילדים, הוא האח הבכור. אחיו הוא אותו נהג מונית שנרצח על ידי המפגע מדיזינגוף. קרה משהו. האח הזה קיבל את האחריות על 11 הילדים של האח שנרצח.
על בסיס מה שטענתי פה, ולמרות שזה לא העונש הכי חמור, יש פה משהו ממידת האנושיות שמאפשר לא לשלוח אותו לבית הסוהר. הסיפור הוא סיפור קשה. אני מבקש במקרה הזה להפעיל את מידת הרחמים. קרה פה משהו ויש מה לעשות.

ב"כ המשיבה: טענתו האחרונה של חברי לא יכולה להשפיע על שליחת המערער למאסר בפועל. אין מקום להתערב בגזר הדין. גזר הדין מאוד מנומק והעונש מקל. בית המשפט נהג במידת הרחמים עם המערער. במקרים רבים נאשמים נשלחים לעונשי מאסר ממושכים של 18 חודשים ו- 22 חודשים.
המערער לא הסיר את המחדל. יש פה פגיעה בקופת המדינה שנוגעת לכלל אזרחי המדינה.
הפסיקה של בית המשפט העליון מאוד מחמירה. בית משפט השלום הלך כברת דרך לטובת המערערים. אני סבור שכל הפחתה בעונש המאסר מחטיא את מדיניות הענישה.

ב"כ המערערים: מפנה לסעיף 17 לתגובה. בפסיקה שחברי הפנה בית המשפט דן בנסיבות המיוחדות האישיות מעבר לערעור, ופה בוודאי יש מה לעשות.

לאחר הפסקה

ב"כ המשיבה: אנו מתנגדים בתוקף להפחתה מתקופת מאסרו של המערער למרות שאחיו נרצח בפיגוע.
אנו לא חושבים שזו נסיבה, על אף הצער של המקרה, שיש לה בסיס הגיוני. מי שיושב 9 חודשים יכול לשבת 11 חודשים. המערער שילם קנס של 2,500 ₪ בגין תיק זה. אם מ דברים על פרנסה, שהוא צריך לפרנס את משפחת המנוח, שיפרנס את המשפחה שלו קודם. משפחת המנוח מוכרת כנפגעת פעולות איבה ומקבלת תמיכה נפשית וכן תמיכה של הביטוח הלאומי. מי שיכול לשבת 9 חודשים, יכול לשבת גם 11 חודשים. ההפחתה לא יכולה להועיל ולתרום, במיוחד כאשר יש פה פגיעה בקופת המדינה. המערער גזל מקופת המדינה 1.4 מיליון ₪ ולא הסיר את המחדל עד היום.

<#5#>
פסק דין

המערער הורשע על פי הודאתו בת"פ 14824-12-13 (בית משפט השלום ברמלה) ב-106 עבירות של הוצאת חשבוניות פיקטיביות ובעבירות של ניכוי מס תשומות מבלי שיש לגביו מסמכים כדין, ונידון ל-11 חודשי מאסר בפועל, ל-6 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין ולתשלום קנס בסך 50,000 ₪.
הערעור מכוון כלפי חומרת עונש המאסר בפועל וגובה הקנס שהוטל על המערער.
ב"כ המערער טוען בהודעת הערעור ובטיעוניו בפנינו כי שגה בית משפט קמא כאשר לא התחשב במעמדו של המערער בעבירות נושא גזר הדין שכן הוא שימש "קוף" ולא העבריין העיקרי.
כמו כן טוען ב"כ המערער כי בית משפט קמא טעה בקביעת מתחם העונש ההולם שנקבע על ידו משום שפסקי הדין עליהם ביסס בית משפט קמא את מתחם העונש אינו מגיע לקצה המתחם כפי שקבע בית משפט קמא.

באשר לאבחנה שעשה בית משפט קמא מהמקרה נושא גזר הדין לפסק דין אלבאסל, טוען ב"כ המערער שבית משפט קמא לא נתן משקל לכך שנגד מעסיקה של החברה לא הוגש כתב אישום ונמחקו הנסיבות המחמירות מכתב האישום, דבר שיש בו כדי להבחין בין שני המקרים.

בסיפא הודעת הערעור טוען ב"כ המערער שבית משפט קמא לא התחשב בנסיבותיו האישיות של המערער, בהיותו מפרנס משפחה מרובת נפשות.

ב"כ המשיבה מתנגד להקלה בעונשי המאסר והקנס שהוטלו על המערער ומצביע על חומרת התנהגותו של המערער, אשר פגע באינטרס המוגן של שוויון בגביית המס ובאינטרס המוגן של הפגיעה בקופת המדינה על ידי מעשיו של המערער, במיוחד כאשר מדובר בסכום של כמיליון וחצי ₪, הוא מס התשומות הגלום בחשבוניות הפיקטיביות נושא גזר הדין.

עיון בגזר הדין של בית משפט קמא מעלה כי הוא אמנם לא התעלם כלל ועיקר מנסיבותיו האישיות של המערער, שהוא בן 59, ללא השכלה, נשוי ואב ל-11 ילדים וסב לנכדים וכן לא התעלם מעדי האופי שהעידו לזכותו של המערער עובר למתן גזר הדין על ידי בית משפט קמא.
כך גם לא התעלם בית משפט קמא ממצבו הרפואי של המערער שנפגע בתאונת דרכים בגבו ובברכיו וממצבה הרפואי של אמו.

חרף האמור, ראה בית משפט קמא, ובצדק, לחומרה את מעשיו של המערער שכן מדובר ב-106 עבירות הקשורות בהפצת חשבוניות פיקטיביות, כאשר כל עבירת מס היא אירוע העומד בפני עצמו ומתבצע בזמן נתון ורק בשל מבחן הקשר ההדוק בין העבירות, קבע בית משפט קמא כי מדובר ב"אירוע אחד" וקבע מתחם עונש הולם אחד לכל העבירות שמקובל גם עלינו.

אף אנו, כמו בית משפט קמא, איננו מתעלמים מחומרת התנהגותו של המערער ומפגיעתו בערכים המוגנים כפי שתוארו על ידי בית משפט קמא וכן מכך שהמערער לא הסיר את המחדלים.

במהלך הדיון בפנינו טען ב"כ המערער כי אחיו של המערער נרצח על ידי מפגע לא מכבר ומשכך מוטל נטל הפרנסה של משפחת האח גם הוא על המערער.
ב"כ המשיבה טען כי אין בעובדה זו כדי להקל בעונש המאסר שהוטל על המערער שכן חזקה שמשפחת המנוח תקבל פיצוי מרשויות המדינה ואין בהפחתת עונש מאסר בחודשיים, כפי שהציע בית המשפט, כדי להקל על פרנסת משפחתו של המנוח, שכן בתקופת 9 החודשים לא יוכל המערער בלאו הכי לפרנס אותם.

נאמר מיד כי, מהנימוקים שפורטו לעיל, גזר הדין של בית משפט קמא היה נכון למועד נתינתו ורק בשל הנסיבה שקרתה לאחר מתן גזר הדין, כפי שנטענה בפנינו במהלך הדיון בערעור, הקשורה במות אחיו של המערער, אנו מקבלים את הערעור ומחליטים כי המערער ירצה 9 חודשי מאסר.
יתר חלקי גזר הדין בת"פ 14824-12-13 (בית משפט השלום ברמלה) יעמדו בתוקפם.

המערער יתייצב לריצוי מאסרו בבית סוהר הדרים, ביום 22.5.16 עד השעה 10:00, או על פי החלטת שב"ס , כשברשותו תעודת זהות ופסק דין זה.
על ב"כ המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים: 08-XXXX377, 08-XXXX336.

התנאים שנקבעו לעיכוב ביצוע עונש המאסר יעמדו בתוקפם עד להתייצבות המערער לריצוי עונשו.

<#6#>
ניתן והודע היום, י' אדר ב' תשע"ו (20 מרץ 2016) במעמד ב"כ הצדדים והמערער 2.

אברהם טל, נשיא
אב"ד

שמואל בורנשטין, שופט

מיכל ברק נבו, שופטת