הדפסה

שמואל פלישמן (מולי) נ' עמותת ירוק עולה בכפר סבא ואח'

לפני:

כב' השופטת דגית ויסמן
נציגת ציבור (עובדים) , גב' רונית כהן
נציג ציבור (מעבידים), מר רן ורדי

התובעים

  1. שמואל (מולי) פלישמן
  2. עופר סלומון
  3. שי צפניה
  4. ניסים וסרמן
  5. כפיר אורן
  6. ניר עזרא

ע"י ב"כ עו"ד דקר
-
הנתבעים

  1. עמותת ירוק עולה בכפר סבא
  2. אגודת הספורט הפועל כפר סבא
  3. גבריאל קצרה
  4. חנן קהלו
  5. החברה ל ניהול מועדון הכדורגל הפועל כפר סבא בע"מ
  6. אליעזר טביב

הנתבעים 1, 3-6 ע"י ב"כ עוה"ד פורר ושני
הנתבעת מס' 2 ע"י ב"כ עו"ד זיידנברג

פסק דין

  1. התובעים הועסקו כמאמני כדורגל במחלקת הנוער של קבוצת " הפועל כפר סבא" (להלן - הקבוצה). פעילות הקבוצה מתחלקת למחלקת בוגרים ולמחלקת נוער- ילדים ומנוהלת באמצעות עמותות או חברות ללא כוונת רווח.
  2. הסוגיות המרכזיות העומדות להכרעתנו הן מיהו הגורם אשר העסיק את התובעים במועדים הרלוונטיים ואשר אותו יש לחייב בתשלום זכויותיהם הסוציאליות, האם יש לראות בתובעים כמי שעבודתם בקבוצה הסתיימה ( ובהתאם – זכאותם לגמר חשבון הכולל פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, פדיון חופשה והבראה) וכן האם יש מקום להרמת מסך ההתאגדות של הנתבעות מס' 1 ו – 5, ולחייב את הנתבעים מס' 3, 4 ו - 6 באופן אישי בהתחייבויותיהן.
  3. הסעדים שנתבעו בהליך זה הם זכויות שונות מתחום משפט העבודה המגן: פיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת, שכר אחרון שלא שולם, הפרשי שכר בגין עבודה ביום המנוחה השבועי, החזר הוצאות נסיעה, פדיון חופשה והבראה ופיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה.
  4. רקע עובדתי

א. התובעים הם מאמני כדורגל אשר שימשו כמאמנים בקבוצת הנוער ובבית הספר לכדורגל של מועדון הספורט " הפועל כפר סבא".
ב. מחלקת הנוער של הקבוצה נוהלה משנת 1999 ועד לחודש יוני 2009 על ידי הנתבעת מס' 1, עמותת ירוק עולה בכפר סבא ( להלן - העמותה).
ג. מחלקת הבוגרים של הקבוצה נוהלה החל משנת 2001 על ידי החברה לניהול מועדון הכדורגל הפועל כפר סבא בע"מ, הנתבעת מס' 5 (להלן - החברה).
ד. קודם לכן, פעילות הקבוצה נוהלה על ידי הנתבעת מס' 2, אגודת הספורט הפועל כפר סבא ( ע"ר) (להלן – האגודה).
ה. האגודה שבה וקיבלה לידיה את ניהול הקבוצה בקיץ 2009, בסיומו של הליך משפטי שהתקיים בינה ובין החברה ובהתאם להסכם שנחתם בינה ובין החברה ביום 14.6.09 ( נספח ד'1 לתצהיר שאול דור, המצהיר מטעם האגודה; פסק דין מיום 15.6.09, נספח ד'2 לתצהיר דור). העברת זכויות הניהול לידי האגודה אושרה על ידי הוועדה להעברת זכויות בהתאחדות לכדורגל ביום 9.8.09 ( נספח א' לתצהיר דור).
ו. מר גבריאל קצרה, הנתבע מס' 3 (להלן - קצרה) שימש כמנכ"ל החברה משנת 2001 ועד לחודש יוני 2009. מר חנן קהלו, הנתבע מס' 4 (להלן - קהלו) הועסק על ידי החברה כמנהל קבוצת הבוגרים משנת 2000 לערך. החל משנת 2005 שימשו השניים כחברי הוועד המנהל של העמותה ומשנת 2008 שימשו כמורשי חתימה בעמותה, עד לחודש יוני 2009.
ז. מר אלי טביב, הנתבע מס' 6 (להלן - טביב), הוא בעל המניות של החברה ומחודש ינואר 2008 שימש אחד ממורשי החתימה בעמותה ( סעיף 2 לתצהיר טביב; עמוד 59 לפרוטוקול, שורות 8-9).
ח. מאחר שהעמותה היתה גירעונית, מעת לעת טביב הזרים אליה כספים באמצעות החברה.
ט. עונת המשחקים מתקיימת מחודש אוגוסט ועד לסוף חודש מאי בשנה העוקבת, בעוד שפעילות בית הספר לכדורגל נמשכת עד סוף חודש יוני ( עדות התובע מס' 6 עמוד 16 לפרוטוקול, שורה 24).
י. להלן הפרטים הרלוונטיים המוסכמים לגבי כל אחד מהתובעים:
(1) שמואל פלישמן ( תובע מס' 1, להלן - פלישמן) שימש כמאמן כדורגל מחודש יולי 2004 ועד ליום 31.5.09 ( סעיף 4 לתצהיר פלישמן). שכרו שולם כנגד חשבונית.
(2) עופר סלומון ( התובע מס' 2, להלן – סלומון) הועסק מחודש אוגוסט 2006, במשך כשלוש שנים. הצדדים חלוקים לגבי מועד סיום עבודתו. השכר לסלומון שולם על ידי העמותה, להוציא מספר חודשים בהם החברה הנפיקה לו תלושי שכר.
(3) שי צפניה ( התובע מס' 3, להלן – צפניה) הועסק כמאמן כדורגל בקבוצה, מחודש ספטמבר 2006 ועד לשנת המשחקים 2007-2008. בתקופה זו שכרו שולם כנגד הנפקת חשבוניות. במהלך שנת המשחקים 2008-2009 שימש צפניה כמנהל בית הספר לכדורגל והונפקו לו תלושי שכר. בחודש יולי 2009 הפעיל צפניה את קייטנת הקיץ של הקבוצה ובסוף חודש זה, עבודתו בקבוצה הגיעה לסיומה.
(4) ניסים וסרמן ( התובע מס' 4, להלן – וסרמן) החל עבודתו כמאמן מחודש דצמבר 1998 ונכון למועד ישיבת ההוכחות המשיך לעבוד בקבוצה.
(5) כפיר אורן ( התובע מס' 5, להלן - אורן) החל עבודתו בחודש אוגוסט 2007 ועבד בקבוצה עד לעונת המשחקים 2010-2011 ( עדות אורן בעמוד 25 לפרוטוקול, שורות 20-22).
(6) ניר עזרא ( התובע מס' 6, להלן – עזרא) החל לעבוד בקבוצה מחודש אוגוסט 2006 ועבד בקבוצה נכון למועד דיון ההוכחות ( עדות עזרא בעמוד 18 לפרוטוקול, שורות 4-15).
5. הליכים וראיות
א. מלכתחילה התביעה הוגשה רק כנגד הנתבעים מס' 1-4. לבקשת התובעים, כתב התביעה תוקן בדרך של הוספת הנתבעים מס' 5-6 (החלטת כב' הרשמת ולך מיום 23.5.10).
ב. בקשת הנתבעים מס' 3, 4 ו-6 לסילוק התביעה כנגדם על הסף נדחתה ביום 23.2.11 ( החלטת כב' השופטת לויט). בקשה דומה שהאגודה הגישה נדחתה אף היא ביום 26.4.11.
ג. במסגרת ישיבות ההוכחות נשמעו עדויות התובעים והנתבעים 3, 4 ו-6. בנוסף נשמעו עדי האגודה - מר שאולי דור ומר קובי לויטה, ששימש כמנהל האגודה (להלן ובהתאמה – דור ולויטה).
ד. לאחר סיום הליך ההוכחות, התובעים הגישו ראיות נוספות: תקנון ההתאחדות לכדורגל ותקנון הבקרה התקציבית ( החלטה מיום 13.12.12).
ה. למרות היקף הטענות ואופיין, היקף הראיות שהוצג במסגרת ההליך היה דל ביותר.
6. בתביעה שלפנינו עותרים התובעים לחייב את הנתבעים בתשלום רכיבים סוציאליים שונים. התובעים לא הבחינו בטיעוניהם בין העמותה, האגודה והחברה והתייחסו אל שלושת הגופים המשפטיים השונים כאל מעביד אחד.
התובעים גם לא התייחסו לעובדה שניהול הקבוצה עבר מהאגודה אל החברה ולאחר מכן שב אל האגודה, כך שברוב התקופה בגינה נתבעו הסכומים השונים, האגודה לא העסיקה את התובעים.
דיון והכרעה
היחס בין האגודה, העמותה והחברה
7. ביום 14.6.09 נחתם הסכם העברת זכויות בין החברה לאגודה במסגרתו נקבע כי זכויות הניהול של קבוצת הפועל כפר סבא יועברו לידי האגודה ( נספח א' לתצהיר לויטה). הסכם זה אושר על ידי ההתאחדות לכדורגל ( הועדה להעברת זכויות) ביום 8.9.09 ( נספח א' לתצהיר דור).
אישור העברת הזכויות נעשה לאחר מועד העברת הזכויות בפועל. מהעדויות עולה שבחודש יולי 2009 העמותה כבר משכה ידיה מניהול מחלקת הנוער והאגודה היא שהפעילה בחודש יולי 2009 את קייטנת הקיץ, באמצעות צפניה, בהתאם לסיכום אליו הגיע עמה עוד בחודש יוני 2009 ( ר' עדות צפניה בעמוד 52 לפרוטוקול שורה 9, עמוד 56 לפרוטוקול שורות 8-11; סעיף 17.2 לתצהיר לויטה).

8. כאמור, התובעים כרכו בין העמותה, החברה והאגודה והגישו תביעתם כנגד שלושת הגופים, למרות שהעידו שהם אינם יודעים מיהו הגורם אשר העסיקם, וכי הם אינם מודעים לזהות הגוף המשפטי שניהל את הקבוצה. אורן העיד שהוא אינו יודע דבר בעניין הפעלת הקבוצה על ידי העמותה וכדבריו " ועם הילדים צעקנו ' הפועל כפר סבא'.. אני לא מתעסק בניירת" (עמוד 25 לפרוטוקול, שורות 17-22). עוד העיד אורן: "לא ידעתי את מי אני תובע" (עמוד 29 לפרוטוקול, שורות 20-23). וסרמן העיד כי לא היה לו עסק ישיר עם דור, נציג האגודה, וכי לא מעניין אותו כיצד קוראים לאגודה ( עמוד 42 לפרוטוקול, שורות 17-23). צפניה העיד כי מערך היחסים בין העמותה, החברה והאגודה הוא של נותני שירות ובהמשך חזר בו, אולם טען כי האגודה " איתו ( הכוונה - עם טביב) באותו יד" (עמוד 55 שורות 12-23 בשורה 23 ; ר' גם העדויות המפורטות בסעיפים 25-26 לפסק הדין).

9. מן המקובץ עולה כי אין לתובעים כל ראיה משמעותית שתתמוך בטענה שהועסקו על ידי שלושת הגופים במשותף או הבנה בדבר יחסי שלושת הגופים . בנוסף, לאור הראיות יש לקבוע שהאגודה התחילה להפעיל את מחלקת הנוער בה התובעים עבדו רק בקיץ 2009. זאת מאחר שאף על פי עדויות התובעים ( ר' בהרחבה בסעיפים 50 ו – 52 לפסק הדין) הם לא היו בקשר עם נציגי האגודה קודם להעברת הזכויות אליה.
משהגענו למסקנה כי אין לראות באגודה כמעסיקה במשותף של התובעים, יחד עם העמותה והחברה, נעבור לבחינת זהות המעביד בתקופה שעד העברת הזכויות לאגודה ( כלומר, עד קיץ 2009).
כבר בשלב זה נעיר שהאמור לעיל אינו פוטר כליל את האגודה מאחריות ביחס לחלק מהתובעים, כפי שיפורט בהמשך פסק הדין ( סעיפים 81-82).
10. נקודת המוצא הטבעית לבחינת זהות המעביד נמצאת בעיון בחוזי העבודה של התובעים. לכאורה, מדובר בעניין פשוט להוכחה, אך בפועל, הוצגו חוזים בודדים בלבד.
מצד התובעים הוצגו רק שני חוזים שנחתמו עם פלישמן: חוזה מיום 25.8.05 שכותרתו " הזמנת שירותים" בו התחייב לתת שירותי אימון כדורגל לעמותה ( נספח א'1 לתצהיר פלישמן) וחוזה נוסף מיום 1.9.04 - חוזה לאימון בבית הספר לכדורגל של העמותה ( נספח א'4 לתצהירו). החוזים שנחתמו עם שאר התובעים לא הוצגו על ידם.
עזרא טען שלא קיבל עותק מהחוזה עליו חתם ( עמוד 14 לפרוטוקול, שורות 21-22). לעומתו, וסרמן העיד שהמסמכים הרלוונטיים מצויים בידיו ( עמוד 39 לפרוטוקול, שורות 9-14) אולם משום מה, אלה לא הוצגו.
11. הנתבעים הציגו רק את החוזה שנחתם עם עזרא, ביום 29.5.07, לעונת המשחקים 2007-2008 ( נספח 5 לתצהיר קצרה). לטענת הנתבעים, החומר הרלוונטי לתביעה לא נמצא בידם, עקב רטיבות שגרמה להשחתתו ( סעיף 23 לתצהיר קצרה; עדותו בעמוד 69 לפרוטוקול, שורות 25-28, ר' גם עדותו בעמוד 72 לפרוטוקול, שורות 14-18).
החוזה שצורף נחזה להיות חוזה סטנדרטי עליו חתמו מאמני הכדורגל שהועסקו על ידי העמותה ( ר' עדותו של עזרא בעמוד 14 לפרוטוקול, שורות 12-19; עדות סלומון בעמוד 32 לפרוטוקול, שורות 22-25; עדות וסרמן לפיה החוזה היווה את התשתית לחוזה עליו חתם, אף אם בעניינו, הוכנסו בו מספר שינויים – עמוד 39 לפרוטוקול, שורות 9-14).
12. מכאן המסקנה שהחוזים עליהם התובעים חתמו היו סטנדרטיים ונחתמו רק עם העמותה.
13. המקור השני לבחינת זהות המעסיק הוא תלושי השכר. על רוב תלושי השכר של התובעים מצויין שהעמותה היא המעביד. העמותה גם היתה הגוף אליו פלישמן וצפניה הגישו את החשבוניות שלהם.
חריג אחד נמצא אצל סלומון, כאשר במשך מספר חודשים ניתנו לו תלושי שכר מהחברה ( בחודשים אוקטובר 2006 - מאי 2007). למרות זאת, סלומון העיד שיש לראות בעמותה בלבד כמעסיקתו " בתלוש משכורת שלי כתוב ' עמותת ירוק עולה' ומה שמשתמע משם כנראה שזה היה המעסיק שלי" (עמוד 36 לפרוטוקול, שורות 17-18).
קצרה הסביר בעדותו שסלומון הועסק תקופה קצרה כמאמן כושר בקבוצת הבוגרים, אשר נוהלה על ידי החברה וזו הסיבה שניתנו לו תלושים על ידי החברה, שאף שילמה את שכרו ( עמוד 66 לפרוטוקול, שורות 15-20). טענה זו אמנם נטענה לראשונה בחקירתו הנגדית של קצרה, אך היא מתיישבת עם הגיונם של דברים, בשים לב לכך שעסקינן בפעילות באותו מועדון ספורט ובשים לב לכך שמחלקת הבוגרים ומחלקת הנוער מנהלות את אימוניהן באותו מגרש ספורט.
14. כסיכום ביניים, מהמסמכים הספורים שהוצגו – חוזים ותלושי שכר, עולה שהעמותה נהגה כמעביד של התובעים: היא חתומה על חוזי העבודה, היא נתנה את תלושי השכר והיא שילמה את השכר.
15. במסגרת סיכומי התובעים נטען שלאור הוראות תקנון ההתאחדות לכדורגל, לפיהן קבוצת הבוגרים " אחראית" אף על קבוצת הנוער, יש לחייב את החברה ואת נושאי המשרה שלה, בכל התחייבות העמותה. טענה זו נטענה לראשונה בשלב הסיכומים ומהווה הרחבת חזית. מה עוד שלצדדים לא היתה הזדמנות להתייחס במסגרת ראיותיהם לכלל הוראות התקנונים.
16. חרף האמור לעיל, מהראיות עולה שלמרות שהעמותה והחברה הן שני גופים משפטיים שונים ונפרדים זה מזה, היה ביניהן קשר המצדיק לראות בשני הגופים כמעבידים במשותף של התובעים.
17. נדגיש שאין חולק כי העמותה והחברה הם שני גופים משפטיים נפרדים. יו"ר העמותה, מר איציק קדוש הוא שהיה מעורב באופן ישיר בהעסקתם של התובעים, הוא קיבל אותם לעבודה והיה שותף בקביעת תנאי שכרם ( יחד עם קצרה). הוא אינו קשור לחברה. בנוסף, העמותה הוקמה ביום 20.5.99, בתקופה בה החברה כלל לא היתה מעורבת בניהול הקבוצה ( נספח 3 לתצהיר קצרה - אישורי רשם העמותות).
18. כפי שציינו לעיל, האגודה ניהלה את הקבוצה עד לשנת 2001, מועד בו עבר ניהול הקבוצה לידי החברה. הצדדים ניהלו ביניהם הליכים משפטיים שונים עד שביום 14.6.09 נחתם הסכם בין החברה לאגודה במסגרתו הועברו זכויות הניהול של הקבוצה לאגודה ( להלן - הסכם העברת הזכויות). במסגרת הסכם זה נקבע כי עד למועד קבלת אישור ההתאחדות לכדורגל להעברת הזכויות (" המועד הקובע") תהא החברה אחראית להתחייבויות הקבוצה:
"4. כל הזכויות הנובעות מפעילותו והפעלתו של המועדון עד למועד הקובע יהיו שייכות לחברת הניהול וכל החובות וההתחייבויות הנובעות מפעילותו והפעלתו של המועדון עד למועד הקובע יחולו על חברת הניהול. כל הזכויות והחובות הנובעות מפעילותו והפעלתו של המועדון למן המועד הקובע יחולו על האגודה.
5. ...
חברת הניהול מאשרת כי עד למועד הקובע תפסק עבודתם של כל עובדי חברת הניהול לרבות אנשי מחלקת הנוער, וכי היא אחראית לכל סכום המגיע לעובדים האמורים בגין העסקתם בתקופה שעד למועד הקובע ובגין הפסקת העסקתם" (נספח ד'1 לתצהיר דור; ההדגשות כאן ובהמשך הוספו - ד.ו.)
כלומר, הסכם העברת הזכויות התייחס למועדון בכללותו ולא רק לקבוצת הבוגרים. בנוסף, ההסכם כלל התייחסות מפורשת גם למחלקת הנוער, בה התובעים עבדו. על פי ההסכם, החברה היא האחראית על כלל התחייבויות המועדון ( כלומר הקבוצה), לרבות זכויותיהם של עובדי מחלקת הנוער, ביניהם התובעים.
19. זאת ועוד, בפועל ולצורך קיומה השוטף, העמותה נסמכה על כספים שהחברה העבירה לידיה. קצרה העיד בעניין זה כך ( עמוד 68 לפרוטוקול, שורות 17-26):

"היינו עושים צפי פחות או יותר, אני מתכוון אליי ולאיציק קדוש ונוסובסקי, הנהלת מחלקת הנוער, היינו יושבים יחדיו ועושים צפי הכנסות מתגמול ילדים עבור האימון, תמיכה מהעירייה, אם היינו מצליחים להביא ספונסרים ומשם היינו גוזרים הכנסות מול הוצאות והיינו יודעים כמה גרעון יהיה לנו במחלקה למשך השנה כדי לקיים את המחלקה בצורה סבירה ומסודרת לעומת יתר המחלקות בארץ, ואת החוסר היינו משלימים דרך חברת הניהול שאלי היה מעביר לחברה.
ש. כלומר מה שאתה אומר לי, מראש ידעתם שעשית את תוכנית שכר שלא תוכלו לשלם את – כל המשכורות לעובדים ובניתם על זה שאלי יזרים כסף כדי לכסות את המשכורות?
ת. ידענו שיהיה לנו גירעון, זה קיים בכל מחלקות הנוער בארץ, וידוע שצריך להשלים כספים כדי לקיים מחלקת נוער. "

(בעניין זה ר' גם עדותו של קצרה בעמוד 65 לפרוטוקול, שורה 23 עד עמוד 66 , שורה 4; עדות טביב בעמוד 60 לפרוטוקול, שורות 24-27).

20. אשר למערך היחסים בין החברה לעמותה, קצרה העיד כך ( עמוד 67 לפרוטוקול, שורות 6-9):

"בבדיחות: הם היו גרושים אבל ביחסים טובים. העמותה זה מוסד אוטונומי שמנהל את מחלקת הנוער, חברת הניהול מנהלת את הקבוצה הבוגרת. מן הסתם יש קשר בין מחלקת הנוער לבין הקבוצה הבוגרת וזה לא מצריך שיהיה קשר בין העמותה ובין החברה כי כל אחת מנהלת תחום אחר."

21. כאמור, העמותה והחברה הן שני גופים נפרדים. עם זאת, בפועל החברה הזרימה כספים לעמותה, על מנת שזו תוכל לעמוד בהתחייבויותיה בין היתר, כלפי עובדיה. החברה אף הוצגה כמי שאחראית על המועדון, שהוא הקבוצה ובכללה אף מחלקת הנוער, הן מול ההתאחדות לכדורגל והן מול האגודה שנכנסה בנעליה מקיץ 2009 וניהלה בפועל גם את מחלקת הנוער. בנסיבות אלה, לדעתנו יש לראות בחברה כמעסיקה של התובעים, במשותף יחד עם העמותה.
מכאן נעבור לטענות בנושא חיובם האישי של קצרה, קהלו וטביב.

הרמת מסך – המצב המשפטי
22. נקודת המוצא בדיני חברות היא כי חברה היא אישיות משפטית הנבדלת מבעלי המניות בה (דב"ע נג/ 3-205 וגיה - גלידות הבירה בע"מ, פד"ע כז 345 (1994)). בית הדין הארצי שב וחזר על כלל זה בשורה של פסקי דין (ע"ע (ארצי) 387/05 פוטרמן – ניסני, 9.12.07; ע"ע (ארצי) 304/09 העמותה לקידום הספורט הנשי, הנוער והמגזר הערבי בהפועל תל-אביב – שיינפלד, 16.2.12; ע"ע (ארצי) 15288-12-10 בוימל – פלזן , 8.5.12).

23. עם זאת, קיימות נסיבות חריגות המצדיקות הרמת מסך ההתאגדות וייחוס חובות חברה לבעלי מניותיה בהתאם להוראות סעיף 6 לחוק החברות, התשנ"ט – 1999. ב ע"ע (ארצי) 129/10 זוננשיין - G.S.S ג'ניוס סאונד סיסטם בע"מ, 31.10.11, נקבע בנושא זה כך:
"בהקשר של דיני עבודה, ניתן בפסיקתנו מעמד מיוחד לעובדי החברה כנושים לצורך בחינת ההצדקה להרמת המסך, ונקבע כי מדובר בנושה מסוג מיוחד אשר החברה נושאת כלפיו באחריות מוגברת וחובת אמון מיוחדת, מכוח חובת תום הלב המוגברת הקיימת ביחסי העבודה [ראו עע 1201/01 יהודית זילברשטיין נ' ערב חדש (עתונות) – אילת בע"מ ואח' (לא פורסם, [פורסם בנבו], 17.12.2002)]. בכך הורחבה גדר הנסיבות בהן תבוצע הרמת מסך, תוך שקילת עקרון תום הלב במקרים המתאימים.
...
כן נקבע בפסיקה כי בעת שנבחנת שאלה בדבר 'ערוב נכסים' בין החברה לבין בעלי מניותיה, יש לבדוק מהי המטרה העומדת בבסיסו של אותו 'ערוב נכסים', ולבחון האם אותה מטרה עולה בקנה אחד עם טובת החברה ונושיה, כאשר במקרה כזה אין מרימים את מסך ההתאגדות, כמו גם במקרה בו מנהל ובעל מניות בחברה נחלץ לסייע לחברה לעמוד בהתחייבויותיה כלפי עובדיה [ראו ע"ע 131/05 מעתוק מארק נ' דוד אוסטרובסקי (לא פורסם, [פורסם בנבו], 25.4.2006)]
...
כך גם אי העברת ניכויים משכר העובד ליעדם, מהווה עילה מספקת להרמת מסך [ראו עע 1137/02 יוליוס אדיב נ' החברה לפיתוח ולמלונאות רחביה בע"מ (לא פורסם, [פורסם בנבו], 19.1.03)]."
מן הכלל אל הפרט
24. מעדויות התובעים עולה שמעורבותם של קהלו, קצרה וטביב בהעסקתם היתה זניחה אם בכלל, וכי אין בפיהם כל טענה המצדיקה את חיובם האישי של נתבעים אלה. מרבית התובעים העידו כי לא עמדו בקשר עם טביב, קהלו וקצרה במהלך עבודתם וכי למעשה הללו לא לקחו חלק בניהול הקבוצה בפועל.
סלומון העיד שהוא אינו מכיר את קהלו ( עמוד 35 לפרוטוקול, שורות 15-16); אורן העיד שלא היתה לו כל אינטרקציה עם קצרה וקהלו ( עמוד 26 לפרוטוקול, שורות 1-8). לטענתו, הוא נועד עם קצרה בענייני כספים פעמיים בלבד וגם טענה זו נטענה לראשונה בחקירתו הנגדית ( עמוד 26 לפרוטוקול, שורה 19). באשר למעורבותו של טביב, אורן העיד כך ( עמוד 28 לפרוטוקול, שורות 6-14):

"ש. היה לך מגע עם אלי טביב?
ת. כן.
ש. איזה מגע?
ת. בשנתיים הראשונות שעבדתי היינו נפגשים כל יום שלישי בערב כל המאמנים וכל עובדי הסגל, והיינו משחקים כדורגל. הוא היה משחק איתנו. בסוף השנה השנייה, אחרי שהוא לא שילם לי את המשכורת, התקשרתי לגבי ואמרתי לו מה קורה עם השכר שלי, הוא אמר ' פה ושם עזוב תתקשר לאלי'. התקשרתי לאלי ואמרתי לו שאני מאמן את האחיינים שלו ושישלם לי את המשכורת ושנסגור את זה יפה והוא אמר לי שאין בעיה ואני אקבל את מה שמגיע לי והפנה אותי לגבי. התקשרתי לגבי הפעם השנייה והוא אמר לי ' תפנה לאלי' ואז הבנתי שזה אבוד."

הדברים מדברים בעד עצמם ואין בהם להוות עילה להרמת מסך.

25. אשר למעורבותו של טביב בניהול הקבוצה העיד וסרמן כך: "הוא היה בראש הפירמידה." (עמוד 38 לפרוטוקול, שורה 3). למרות קביעה זו, אין בפיו כל טענה בדבר ניהול בפועל או מעורבות כלשהיא בכל הנוגע להעסקתו ובנוגע לפעילות העמותה או החברה.

בהקשר זה העיד פלישמן כך-

"מבחינתי העסיקה אותי אגודת הפועל כ"ס ע"י באי כוחה. כלומר, כל מי שהיה נגיש לי במגרש, מיפה נוסובסקי, גבי קצרה, חנן קהלו, אלי טביב, כל מי שהגיע מבחינת המערכת בכלל ייצג את מועדון הכדורגל הפועל כ"ס מבחינתי.
...
ת. אני לא מסכים. כשאני מגיע למועדון אני לא הולך לחפש מי האמא, האבא של המקום הזה. מבחינתי הפועל כ"ס שווה לירוק עולה ושווה לאלי טביב.
ש. אתה מצהיר שמי שהעסיק אותך זה הנתבעות 1 ו- 2 בלבד.
ת. החתומים הבאים, גם גבי, גם חנן וגם אלי הם בעצם ירוק עולה וזה אותו הדבר מבחינתי וגם אגודת הספורט. כשאני לובש מדים של הפועל כ"ס ומחוייב למדים ולכללים של המועדון, מבחינתי זה היינו הך. את חושבת שכל אדם שמגיע למקום עבודה צריך לקבל סקירה הסטורית." (עמוד 48 לפרוטוקול שורות 10-12 ושורות 16-21)

למעשה, פלישמן אינו מבחין בין העמותה לאגודה לחברה ובין הגורמים ששימשו בתפקידים שונים בקבוצה: גב' יפה נוסובסקי אשר שימשה כמזכירה, קהלו אשר ניהל את קבוצת הבוגרים וטביב ששימש כבעל מניות בחברה וכמורשה חתימה בעמותה.

26. עזרא, אשר המשיך לעבוד כמאמן בקבוצה אף לאחר שזכויות ניהול הקבוצה הועברה מידי החברה לאגודה ובהמשך לגורם נוסף, העיד בפנינו כך ( עמוד 28, שורות 6-14):

"ש. אתה לא יודע להבדיל בין המותג הפועל כפר סבא לבין אגודת הספורט הפועל כפר סבא?
ת. מבחינתי באותה תקופה בעצם זה הפועל כפר סבא.
ש. למה היום כשרייכמן הוא הבעלים, אתה לא אומר שהוא זה הפועל כפר סבא?
ת. אני יודע שעד היום אני עובד בהפועל כפר סבא.
ש. המסקנה היא שאתה לא מבחין מי הבעלים של הפועל כפר סבא?
ת. שוב, אני לא יודע באותו זמן אם יש בעלים כזה או אחר, אני לא סגור על איך זה יושב שם למעלה מבחינת ההחלטות ודרגות הניהול שם. אני יודע שיש רייכמן שהחליף את טביב ולא יודע יותר מזה."

אין בפיו של עזרא הסבר לתביעה האישית דווקא נגד טביב, בשים לב לעובדה שניהול הקבוצה " עבר ידיים" מספר פעמים וזהות המשקיעים בקבוצה השתנתה מפעם לפעם.

27. לסיכום האמור לעיל בנושא חיובו האישי של טביב, עולה שהתובעים עותרים לחיובו האישי מאחר שהשתתף עימם במשחקי כדורגל ומש"עמד בראש הפירמידה". הטענה האחרונה מצביעה על כך שלמעשה טביב לא היה מעורב בפועל בפעילות העמותה או החברה.

28. בהקשר זה נציין שקצרה וקהלו היו חברי הוועד המנהל של העמותה, אולם לא עמדו בראשה שכן מי שעמד בראשה במועדים הרלוונטיים היה מר איציק קדוש, אשר קיבל את התובעים לעבודה, היה ממונה על התובעים בפועל, ניהל את ישיבות המאמנים והיה שותף בקביעת תנאי שכרם ( יחד עם קצרה; סעיפים 10.2, 10.6 לתצהיר קצרה, סעיף 8.2 לתצהיר טביב; עדות סלומון עמוד 34, שורות 12-23; עדות אורן בעמוד 26 לפרוטוקול, שורות 10-11 ובעמוד 29 לפרוטוקול שורות 11-15; עדות עזרא בעמוד 15 שורה 23 עד עמוד 16 שורה 5, עמוד 19 שורה 16).

נתבעים אלה אכן שימשו בתפקידים שונים במסגרת החברה ( מנכ"ל ומנהל קבוצת הבוגרים), אולם אין בפיהם של התובעים טענה כלשהיא כלפיהם המצדיקה הרמת מסך. נזכיר שלדברי התובעים הם לא עמדו עימם בקשר במהלך פעילותם בקבוצה.

29. במסגרת כתב התביעה ותצהירי התובעים נטען שיש לחייב את נתבעים אלה באופן אישי, משום שהעמותה והחברה נמצאות " בקריסה". טענה זו נזנחה בסיכומי התובעים ומשכך אין להידרש אליה. מעבר לכך, התובעים הודו שהטענה מושתתת על שמועות שהגיעו לאוזניהם ( ר' בעדותו של עזרא, עמוד 18 לפרוטוקול, שורות 26-27 ובעדותו של וסרמן, בעמוד 41, שורות 24-25). אף מסיבה זו, יש לדחות את הטענה.

30. התובעים הוסיפו וטענו שיש לחייב את קהלו, קצרה וטביב באופן אישי מאחר שלא פעלו לפירוק העמותה או החברה. העובדה שהתאגידים לא פורקו אינה עילה מוכרת לחיוב אישי של העומדים בראש התאגיד.

התובעים טענו בהקשר זה שעזיבת הקבוצה באופן פתאומי וללא הודעה מעידה על התרמית. הטענה בדבר נטישה אינה מתיישבת עם ההסכמים שהוצגו ועם עדויות הנתבעים, לפיהן העברת ניהול הקבוצה מידי החברה לאגודה לא נעשתה במחשכים ופורסמה מספר חודשים עובר לביצועה, אף באמצעי התקשורת וכי הדבר לא נעשה על מנת לקפח מי מנושיה ( סעיף 18 לתצהיר קצרה; סעיף 15 לתצהיר טביב).
31. עוד נטען שקהלו, קצרה וטביב הנפיקו תלושי שכר פיקטיביים שאינם משקפים את הסכומים ששולמו בפועל לתובעים. טענה זו נסתרה בחקירותיהם הנגדיות של התובעים ( ר' עדות עזרא בעמוד 16 לפרוטוקול, שורות 5- 18; ר' עדות אורן בעמוד 29 לפרוטוקול, שורה 8; ר' עדות וסרמן בעמוד 40 לפרוטוקול, שורות 19-20).
32. במסגרת סיכומיהם, העלו התובעים לראשונה טענות שונות, עובדתיות ומשפטיות שלדעתם מצדיקות הרמת מסך. מדובר בהרחבת חזית ורק מן הטעם הזה אין להידרש לטענות אלו. למעלה מן הצורך וכפי שנפרט להלן, טענות לא הוכחו ויש לדחותן.
33. התובעים טענו בתצהיריהם שהעמותה והחברה פעלו בתרמית, בהונאה או במצג שווא ובמרמה על מנת להתחמק מתשלום זכויותיהם ואף לא שילמו לכלל העובדים את שכרם והזכויות המגיעות להם על פי דין. בחקירתם הנגדית התובעים הבהירו שלמעשה, הטענות בדבר תרמית משמען אי תשלום הזכויות על פי משפט העבודה ( ר' עדות וסרמן בעמוד 35 לפרוטוקול, שורות 4-9). יש להעיר שוסרמן העיד על עיכובים בתשלום השכר ( עמוד 41 לפרוטוקול, שורה 26 עד עמוד 42, שורה 4), אך לא הוצגה כל ראיה לתמוך ( כגון תדפיס חשבון בנק).
לא כל מקרה של אי תשלום זכויות סוציאליות מהווה עילה להרמת מסך ההתאגדות. בעניין זה נקבע בע"ע (ארצי) 52949-05-10 וולצ'ק - ש. אלברט עבודות ציבוריות, שירותי ניקיון, אחזקה ופיתוח בע"מ, (28.3.12), שאין מקום להרים את מסך ההתאגדות חרף העובדה שזכויותיה של העובדת קופחו באופן בוטה ומתמשך. באותו מקרה, המעסיקה נמנעה מלשלם לעובדת שכר מינימום, דמי חופשה והבראה, דמי חג, דמי נסיעות ואף לא ביטחה את העובדת בקרן פנסיה לאורך כל תקופת עבודתה (56 חודשים). בית הדין הארצי אישר את הקביעה לפיה השימוש בדוקטרינת הרמת מסך ההתאגדות צריך להיעשות במשורה, ורק באותם מקרים חריגים וקיצוניים כפי שנקבעו בפסיקה. עוד נקבע ש"אין די בטענה להפרת חוזה עבודה או הפרת הוראות משפט העבודה המגן כשלעצמה כדי להצדיק את הרמת מסך ההתאגדות..." (סעיף 82 לפסק הדין ור' סעיף 85 לפסק הדין).

34. מעדותו של עזרא עולה שטענת המרמה מבוססת על שמועות שמקורן לא הובהר ( עמוד 19 שורה 25 עד עמוד 20, שורה 4):
"ש. מפנה לסעיף 37 לתצהירך, אתה עומד מאחורי הכתוב בו?
ת. יש פה את החברים שלי שאני יודע שהם גם לא קיבלנו את השכר המגיע להם, שמעתי עוד ממקומות אחרים אבל אני לא אבוא ואדבר בשמם.
ש. ז"א שהאמירה הזו שכל העובדים לא קיבלו – זה לא נכון.
ת. שמעתי אבל אני לא רוצה לדבר בשמם, יש שחקנים ששיחקו. אני לא רוצה לדבר בשמם."

35. התובעים טענו במסגרת סיכומיהם שהנתבעים ניכו סכומים משכרם בגין הפרשות לקרן פנסיה, אולם לא העבירו ניכויים אלה ליעדם. הנושא עלה לראשונה בישיבת ההוכחות ( ר' עדות צפניה, בעמוד 53 לפרוטוקול, שורות 17-18).

מדובר בטענה עובדתית בעלת חשיבות ולמרות זאת היא נטענה לראשונה במפורש רק במסגרת סיכומי התובעים. לגופה של טענה, צפניה הוא התובע היחיד שטען כי " פנסיה הם הורידו לי מהמשכורת" וזאת לראשונה בדיון ההוכחות. לא הוצג אישור מחברת ביטוח או קרן פנסיה כלשהי שיתמוך בטענות אלה. על כן, הטענה לא הוכחה והיא נדחית.

36. במסגרת סיכומיהם טענו התובעים לראשונה כי העובדה שהעמותה היתה גירעונית וחרף זאת הנתבעים בחרו להמשיך ולהפעילה ב"מימון דק" הגם שידעו כי לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה כלפי עובדיה מצדיקה הרמת מסך.
קצרה אישר בעדותו שהעמותה היתה גירעונית, וכי נזקקה לכספים שהעבירה לה החברה, לשם המשך קיומה ( עמוד 68 לפרוטוקול, שורות 17-26; ר' גם עדותו בעמוד 65, שורה 23 עד עמוד 66, שורה 4; עדות טביב בעמוד 60 לפרוטוקול, שורות 24-27).
עם זאת, איננו סבורים כי עובדה זו צריכה לעמוד לחובתם של הנתבעים. לא נטען שהנתבעים הם האחראים לעובדה שהעמותה היתה גירעונית. נהפוך הוא – מהראיות עולה שטביב העביר כספים לעמותה על מנת שלא תקלע לגרעונות. טביב השקיע בקבוצה ( הן במחלקת הבוגרים והן במחלקת הנוער) משיקוליו, כמקובל בענף הכדורגל ואין בעובדה זו להביא לחיובו האישי:

"קבוצת כדורגל זה שעשוע לאנשים עם יכולת כספית, מראש ידענו שנשתמש בכיס של אלי אחרת לא היינו באים לנהל קבוצת כדורגל אלא הולכים לפתוח קיוסק." (עדות קצרה בעמוד 66 לפרוטוקול, שורות 1-2)

37. טענה נוספת שהעלו התובעים לראשונה במסגרת סיכומיהם היא כי עם סיום פעילות החברה במסגרת הקבוצה הגיעו לידיה כספים וחרף זאת, לא עמדה בהתחייבויותיה כלפיהם, כך שפעלה להברחת נכסים. טענה זו מושתתת על האמור בהסכם העברת הזכויות שנחתם בין החברה לאגודה ( סעיף 8 להסכם העברת הזכויות שעניינו כספים המגיעים לחברה מ"מכירת" אחד משחקני הכדורגל של הקבוצה) וכן על עדותו של קצרה: "בסיום הפעילות שלנו בהפועל כפר סבא היו מספר תשלומים שאלי היה אמור לקבל אותם כגון ישראלביץ', ובמסגרת החזרת זכויות הניהול, התשלומים האלה הועברו בנאמנות לעו"ד יורם זמיר לכיסוי חובות שידענו שהם קיימים ואישרנו אותם והספקים הסכימו להמתין לזמן הפירעון לקבלת כספיהם בתאריך של קבלת התשלום כי זה היה פרוס לתשלומים." (עמוד 66 לפרוטוקול, שורות 11-14) .

מאחר שטענה עובדתית זו לא התבררה לגופה ונטענה לראשונה בסיכומי התובעים יש לדחותה. מה גם שאין בעדות קצרה לתמוך בטענה לפיה החברה הבריחה נכסים. נהפוך הוא, לדברי קצרה החברה השתמשה בכספים שהגיעו לידיה על מנת לפרוע חובותיה.
38. לסיכום כל האמור לעיל, לא הוכח שקהלו, קצרה או טביב ניהלו בפועל את העמותה או פעלו שלא כדין במסגרת החברה על מנת לקפח את זכויותיהם של העובדים. יתרה מזאת, כעולה מהמסכת העובדתית שפורטה לעיל, טביב הזרים כספים לעמותה, עניין שאפשר את המשך תפקודה, בתקופה נשוא התביעה. לאור כל זאת, התביעה להרמת מסך נדחית.

מכאן נעבור לבחינת התביעות הכספיות של כל אחד מהתובעים.

מעמדו של התובע מס' 1, פלישמן - עובד או עצמאי?
39. לאורך כל תקופת עבודתו כמאמן, פלישמן הועסק כנגד חשבוניות שמסר. גם צפניה קיבל תמורה כנגד חשבוניות ( להוציא עבודתו כמנהל בית הספר לכדורגל בשנת 2009).

בכתב ההגנה של הנתבעים מס' 1, 3-6 נטען שלא התקיימו יחסי עובד מעביד בין פלישמן לבין העמותה, מאחר שנתן שירותים כעצמאי. טענה זו נזנחה במסגרת תצהירי הנתבעים והתשתית העובדתית הרלוונטית לא התבררה. הטענה הועלתה שנית רק בסיכומי הנתבעים.
40. מאחר שמדובר בטענה עובדתית אשר כלל לא התבררה בהליך ואין לה התייחסות בתצהירי הנתבעים, יש לדחותה. גם לגופה של טענה, נראה שיש לדחותה. זאת מאחר שצורת תשלום השכר, לרבות רישום כעצמאי ברשויות המס ובביטוח לאומי, אין בה כשלעצמה כדי לקבוע מסמרות באשר לקיומם או היעדרם של יחסי עובד - מעביד ( דב"ע נה/ 2-5 דעבול – מדינת ישראל, פד"ע כט 481 (1996)). כלומר, העובדה ששכרו של פלישמן שולם כנגד חשבוניות מס וכי לא קיבל תלושי שכר, אינה שוללת את מעמדו כעובד.

בהעדר ראיות בנושא, אין מקום לשנות את המסקנה גם אם התובע הפעיל, במקביל לעבודתו בעמותה, עסק במסגרתו נתן שירותים שונים הקשורים לספורט ( עדות פלישמן בעמוד 46 לפרוטוקול, שורות 14-24). נזכיר כי על פי הפסיקה, העובדה שאדם מפעיל עסק עצמאי אינה שוללת את מעמדו כעובד כלפי אחר ( ע"ע ( ארצי) 1162/01 בן חמו – המכון לפריון העבודה והייצור, פד"ע לח 433 (2002)).
מועד סיום העבודה של התובעים וזהות המעביד האחרון
41. להלן נדון בתקופת עבודתם של התובעים בקבוצה. מועד תחילת עבודתם של התובעים אינו שנוי במחלוקת. הנתבעים לא התייחסו לנושא זה ותלושי השכר שהוצגו מתיישבים עם טענות התובעים בנושא. לאור זאת נותר לקבוע את המועד בו יחסי העבודה בין הצדדים הגיעו לסיומם.

42. כאמור, עונת המשחקים נמשכת מחודש אוגוסט ועד חודש מאי בשנה העוקבת ופעילות בית הספר מתחילה בחודש אוגוסט ומסתיימת בחודש יוני בשנה העוקבת ( ר' חוזה העסקה של עזרא, נספח 5 לתצהיר קצרה, נספח א'5 לתצהיר פלישמן – חוזה העסקה בבית הספר לכדורגל; עדות עזרא בעמוד 16 לפרוטוקול, שורות 19-24; עדות וסרמן בעמוד 39 לפרוטוקול, שורה 13).

43. לטענת העמותה, היא העסיקה את התובעים עד לתום עונת המשחקים בחודש מאי 2009 ( ואף שילמה להם מלוא השכר המגיע להם עד לחודש מאי 2009; סעיפים 26-30 לתצהיר קצרה). לטענת התובעים, הם המשיכו לעבוד עד לחודש יוני 2009 ואף טענו ששכר חודש יוני לא שולם להם.

44. סמוך לכניסתה של האגודה לניהול הקבוצה, הגיעה עבודתם של התובעים מס' 1-3 לסיומה, כשצפניה ( התובע מס' 3) המשיך לעבוד בקבוצה כמנהל קייטנת הכדורגל אף בחודש יולי 2009.

פלישמן הועסק בעמותה עד לתום עונת המשחקים ביום 31.5.09 ( סעיף 4 לתצהיר פלישמן), כלומר הוא לא עבר לעבוד על ידי האגודה. סלומון, וסרמן, אורן ועזרא טענו שעבדו בקבוצה עד ליום 30.6.09.

האגודה והחברה הכחישו שהעסיקו את התובעים במועדים הנקובים בכתב התביעה ( סעיף 2 לתצהיר דור). בדומה, העמותה טענה שעבודתם של התובעים הגיעה לסיומה בתום עונת המשחקים, כלומר במאי 2009 ( סעיפים 26-30 לתצהיר קצרה).

45. לאחר ששקלנו את עדויות הצדדים, שוכנענו שיש לקבל את גרסת התובעים לגבי מועד סיום עבודתם בקבוצה.

וסרמן שב באופן עיקבי ומהימן על טענתו לפיה עבד בחודש יוני 2009 ( עמוד 39 לפרוטוקול, שורות 11-14; עמוד 40 שורות 17-18). יתר התובעים כלל לא נחקרו על חלק זה של עדותם. כמו כן, חקירתם הנגדית של התובעים הושתתה על ההנחה לפיה עבדו בחודש יוני 2009. בנסיבות אלה, ונוכח התרשמותנו מעדותם המהימנה של התובעים 2, 4-6, אנו מקבלים את טענת התובעים לפיה עבדו בפועל בחודש יוני 2009.

46. שונה הדבר לגבי צפניה. צפניה טען שנועד עם לויטה אשר הבטיח לו כי יועסק כמנהל הקייטנה בחודש יולי 2009 וכי ימשיך בתפקידו כמאמן בקבוצה וכמנהל בית הספר לכדורגל ( סעיפים 35-36 לתצהיר צפניה). מאחר שהדבר לא יצא אל הפועל, צפניה תבע פיצויים בגין אבדן הכנסות לעונת הכדורגל 2009-2010 ( סעיפים 39-42 לתצהיר צפניה).

לויטה העיד שהציע לצפניה לנהל את קייטנת הקיץ כפרויקט עצמאי יחיד והבהיר לו שלא ימשיך לעבוד בקבוצה, מאחר שנמצא מנהל חדש לבית הספר לכדורגל ( סעיף 17 לתצהיר לויטה). לויטה חזר על גרסה זו גם בחקירתו הנגדית וגרסתו לא נסתרה ( עמוד 86 לפרוטוקול, שורות 2-24).

47. מאחר שעדותו של צפניה היתה מתחמקת ובלתי מהימנה, מצאנו לדחות את גרסתו ולקבל את גרסתו של לויטה בנושא. להלן מספר דוגמאות להמחשת עדותו הבלתי מהימנה של צפניה. צפניה העיד שהוא הוזמן לישיבת מאמנים על ידי האגודה ואז הובטח לו שימשיך בתפקידו. כאשר נטען בפניו שאיש אינו זוכר ישיבה כזו ביולי 09', טען שהיתה היתה עוד קודם לכן ( עמוד 56 לפרוטוקול 15-10). עדות זו אינה מתיישבת עם האמור בתצהירו, שם נטען שצפניה התבקש להשתתף בישיבות מאמנים בחודש אוגוסט 2009. יתרה מזאת, עדותו לפיה נכח בישיבת מאמנים לפני חודש יולי 2009 היתה מתחמקת ואף אינה מתיישבת עם טענתו לפיה בחודש יוני 2009 נציגי האגודה לא היו מעורבים בניהול הקבוצה וכי נועד עימם רק בנושא הקייטנה ( עמוד 56 לפרוטוקול, שורות 2-9).

דוגמה נוספת לחוסר מהימנותו של צפניה ניתן למצוא בעדותו לגבי תלוש השכר לחודש ספטמבר 2008, בו נרשם שקיבל שכר של 24,000 ₪. צפניה טען שתלוש השכר היה פיקטיבי, אולם לדבריו לא פנה למעסיקתו בעניין שכן הבחין בנושא רק כשנועד עם עורך דינו ( עמוד 53 לפרוטוקול, שורות 19-24). בהמשך עדותו טען שפנה למר איציק קדוש יו"ר העמותה בנושא זה. כאשר הועמד על הסתירות בתשובותיו, הציג גרסה נוספת לפיה הוא שוחח על העניין עם מר איציק קדוש, לאחר סיום עבודתו ( עמוד 54 לפרוטוקול, שורות 18-28).

דוגמה שלישית היא עדותו של צפניה לגבי האופן בו השכר שולם לו. תחילה טען שהמחאות שקיבל כשכר הופקדו לחשבון הבנק של הוריו, בהמשך טען כי שכרו שולם במזומן ועדותו בעניין היתה מתחמקת ובלתי עקבית ( עמוד 53 שורה 26 עד עמוד 54, שורה 10).

גם בנושא הפיצויים שנתבעו בגין הפסד דמי אבטלה, התברר שצפניה לא דייק בעדותו וזו בלשון זהירה. בחקירה הנגדית התברר שצפניה קיבל דמי אבטלה ( עמוד 56 לפרוטוקול, שורות 23-27) ואין בסיס לתביעתו ברכיב זה.

48. לאור האמור יש לקבוע כי עבודתו של צפניה בעמותה הגיעה לסיומה ביום 30.6.09, ובמובחן מכך הוא נשכר על ידי האגודה לצורך פרויקט ספציפי לחודש אחד בלבד – קייטנת קיץ. מכאן יש לדחות את תביעתו של צפניה לפיצויים בגין " הפרת הסכם" ואבדן הכנסות לעונת הכדורגל 2009-2010.

49. השאלה הבאה שמתעוררת היא מי היה מעבידם האחרון של התובעים, לאור העובדה שזכויות הניהול הועברו מהחברה לאגודה.

50. מעדויות התובעים עולה כי עד ליום 30.6.09 לא פגשו בנציגי האגודה. אורן הצהיר שעם פתיחת עונת המשחקים 2009-2010 נועד עם נציגי האגודה בדבר האפשרות כי ימשיך לעבוד כמאמן בקבוצה ( סעיף 6 לתצהיר אורן; עדותו בעמוד 30 לפרוטוקול, שורות 17-22). הוא גם הבהיר שלפני ה - 30.6.09 לא היה כל קשר בינו ובין האגודה. אף וסרמן העיד דברים דומים ( סעיף 7 לתצהיר וסרמן). עזרא טען כי במהלך חודש יולי 2009 הוצע לו להמשיך ולעבוד באגודה ( סעיף 8 לתצהיר עזרא, עדותו בעמוד 23 לפרוטוקול שורות 9-13). כלומר שרק לאחר חודש יוני 2009 האגודה יצרה קשר עם התובעים על מנת לדון איתם בדבר המשך העסקתם בקבוצה.

51. בהתאם להסכם העברת הזכויות, החברה התחייבה לשאת בהתחייבויות המועדון עד למועד בו תאושר העברת זכויות הניהול. עם זאת, השאלה בדבר זהות המעסיק היא שאלה עובדתית אותה יש לבחון נוכח הראיות שהוצגו בפנינו ואין בהסכמה הנדונה כדי להכריע בשאלה עובדתית זו. מעדויות התובעים עולה שהחל מחודש יולי 2009 האגודה היא ששימשה כמנהלת הקבוצה בפועל, הגם שטרם התקבל אישור ההתאחדות להסכם העברת זכויות הניהול.

52. צפניה הועסק כמנהל הקייטנה שהפעילה הקבוצה במהלך חודש יולי 2009. ערים אנו לכך שהוא נועד עם האגודה בעניין הפעלת הקייטנה עוד בחודש יוני 2009, אולם אך סביר הוא כי האגודה " תכין את הקרקע" להפעלת הקייטנה שבניהולה עובר לפתיחת הקייטנה ואין בכך כדי להצביע על כך שניהלה בפועל את הקבוצה במהלך חודש יוני 2009. בהקשר זה העיד צפניה ( עמוד 56 לפרוטוקול, שורות 2-9):

"ש. עד יוני 09 כולל, קיבלת הוראות/החלטות מגבי קצרה, חנן קהלו, יו"ר העמותה?
ת. כן.
ש. האם קיבלת הוראות מקובי לויטה עד יוני ?
ת. לא.
ש. האם קיבלת הוראות משאולי דור?
ת. לא.
ש. ביולי 09 נפגשת עם לויטה.
ת. נפגשתי איתו לפני, כדי לעשות את הקייטנה ביולי."

53. לסיכום האמור לעיל, פלישמן עבד עד יום 31.5.09, סלומון עבד בפועל עד יום 30.6.09, וצפניה עבד עד סוף יוני 2009 בעמותה ולאחר מכן, במהלך חודש יולי 2009, עבד בפרוייקט מוגדר וקצוב בזמן, של קייטנת קיץ עבור האגודה. החוזים עמם לא חודשו והם לא נקלטו להמשיך לעבוד באגודה. לעומתם, עבודתם של וסרמן, אורן ועזרא (התובעים מס' 4-6) לא הסתיימה במועד זה שכן הם המשיכו לעבוד בקבוצה, תחת ניהולה של האגודה. כלומר, החל מחודש יולי 2009, האגודה החלה לפעול כמעסיקתם של התובעים מס' 4-6.
54. מאחר שעבודתם של התובעים מס' 1-3 הגיעה לסיומה במקביל לחילופי הבעלות בקבוצה ונוכח העובדה שהחוזה עמם לא חודש, כפי שנעשה בשנים קודמות, הם זכאים לפיצויי פיטורים לפי סעיף 9 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג - 1963. בסעיף זה נקבע: "היה עובד מועבד על פי חוזה לתקופה קצובה והגיעה התקופה לקצה, רואים אותו לענין חוק זה כאילו פוטר, זולת אם הציע לו המעביד לחדש את החוזה".

55. הנתבעים טענו כי בהתאם לחוזים עם התובעים, שכרם כלל פיצויי פיטורים ( סעיף 31 לתצהיר קצרה). טענה זו אינה רלוונטית לפלישמן, עמו העמותה התקשרה כ"נותן שירותים". ביחס לכלל התובעים לא הוכח שהתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 28 לחוק פיצויי פיטורים ( אישור שר העבודה, כיום – הכלכלה ובתקופה הרלוונטית - התמ"ת), ומשום כך הטענה נדחית.

56. מעדותם של קצרה ( עמוד 69 לפרוטוקול, שורות 1-8) ושל לויטה ( בנוגע לסיום עבודתו של צפניה, עמוד 86 לפרוטוקול, שורות 2-24), עולה שהעמותה והחברה לא הודיעו לתובעים על כך שעבודתם תגיע לסיומה וכי החוזה עימם לא יחודש לעונת המשחקים 2009-2010. על כן התובעים מס' 1-3 זכאים לתמורת הודעה מוקדמת. ביחס לצפניה, נציין שאף הוא לא קיבל הודעה מוקדמת לאי חידוש החוזה, אלא בשלב מאוחר יותר, במסגרת השיחות על הקייטנה, ולמעשה – לאחר שהחוזה עמו כבר הגיע לתום התקופה הקצובה.

57. וסרמן, אורן ועזרא המשיכו לעבוד כמאמנים אף לאחר תחילת פעילותה של האגודה כמנהלת הקבוצה. וסרמן ועזרא עבדו בקבוצה נכון למועד ישיבת ההוכחות, אורן עבד בקבוצה עד לעונת המשחקים 2010-2011.
58. האגודה שהמשיכה להעסיק את וסרמן, אורן ועזרא, ביקשה להחתימם על הסכם שכותרתו " הסכם זמני" לפיו היא מבקשת להעסיקם לתקופה שמיום 1.8.09 - 1.10.09 כמאמנים וכי לא תהיינה להם כל תביעה בגין עבודתם בתקופה שקדמה לתחילת פעילות האגודה במסגרת הקבוצה ( נספח א' לתצהיר לויטה). התובעים סירבו לחתום על מסמך זה.

59. טענתם של וסרמן, אורן ועזרא, לפיה הועסקו על ידי הנתבעות עד ליום 30.6.09 אינה מתיישבת עם העובדה שהמשיכו לעבוד בפועל כמאמנים בקבוצה, חרף חילופי הבעלות.

על פי הדין, יש לראות את המפעל ואת מקום העבודה לא רק כנשוא של בעלות אלא גם כנשוא של זכויות, כך שקיימת רציפות זכויות ותנאי עבודה מכוח עבודה באותו מפעל (דב"ע מב/ 3-132 להבים עבודות שרברבות בע"מ – פרנסה, פד"ע יד 264 (1983); דב"ע שם/ 3-67 נוסבאום – עירית גבעתיים, פד"ע יב 194 (1981); עדמ (ארצי) 300259/98 פרגו בע"מ – ורשבסקי, 20.1.00).

בית המשפט העליון נדרש לפרשנותו של סעיף 1(א) לחוק פיצויי פיטורים, ובהקשר זה נקבעו הדברים הבאים:

"הזכויות שבהן מדובר בענייננו הינן הזכות לפיצויי פיטורין והזכות לפדיון חופשה. בשני החוקים העוסקים בכך קבע המחוקק עיקרון של שמירת זכויות העובד בעת חילופי מעבידים, כך שהנטל לקיום הזכויות לפיצויי פיטורין ודמי חופשה עובר אל כתפי המעביד החדש עבור תקופת העבודה אצל המעביד הקודם והחדש כאחד...
הרעיון העומד מאחורי הוראות אלה וכן הוראות דומות נוספות... הוא, שקיימת זיקה בין העובד לבין 'מקום העבודה'. זיקה זו היא מרכזית ומשמעותית ביחסי העבודה ומחייבת הגנה. המחוקק הבטיח, כי זכויותיו על -פי חוק של עובד יישמרו גם כאשר הוא עובר ממעביד למעביד באותו מקום עבודה (ח' הרדוף, זכויות עובדים בחילופי מעבידים, בפירוק חברה ובכינוס נכסים (מלוא, תשמ"ח) 22, 25). על עיקרון זה עמד גם בית הדין לעבודה בשורה של פסקי-דין... חוקים אלו נועדו להגן על זכויות מסוימות, ולפיכך עיקרון זה של הבטחת המשכיות הזכויות חל רק לגבי אותן זכויות. ... כאמור, הוראות החוק בדבר רציפות הזכויות אינן נשענות על קיומו של חוזה עבודה בין העובד לבין המעביד החדש, אלא על המשכה של העבודה באותו מקום עבודה, למרות חילופי המעבידים. אם המשיך העובד לעבוד באותו מקום עבודה, נשמרות זכויותיו, ואין הוא צריך להוכיח לשם כך כי נוצר חוזה עבודה חדש בינו לבין המעביד החדש או שהוסכם במפורש על שמירת הזכויות."
(ע"א 415/90 מזרחי נ' הנאמן על נכסי אריה שטנדר פושט-רגל , פ"ד מו (4) 601, 606 – 607 (1992))

60. בנסיבות אלה, כאשר התובעים וסרמן, אורן ועזרא המשיכו לעבוד באגודה גם לאחר חילופי הבעלות בזכויות הקבוצה, הם אינם זכאים לפיצויי פיטורים ולתמורת הודעה מוקדמת. בנוסף, כיוון שהם המשיכו לעבוד בקבוצה גם לאחר חילופי הבעלות ולאחר הגשת התביעה, אין מקום לפסוק לזכותם פדיון חופשה ( ע"ע ( ארצי) 324/05 אצ'ילדייב - עמישב שירותים בע"מ, 27.3.06; להלן - עניין אצ'ילדייב), מאחר שאף הזכאות לפדיון חופשה מתגבשת לאחר סיום יחסי העבודה.
61. יחד עם זאת ונ וכח האמור לעיל, מובהר כי לכשהתובעים הללו יסיימו את עבודתם בקבוצה, הם יהיו זכאים לכך שזכויותיהם אשר תלויות בוותק במקום העבודה, יחושבו על פי הכלל של רציפות במקום העבודה, בהתאם לנפסק לעיל.

62. מכאן נעבור לדון ברכיבי התביעה השונים: שכר עבודה, גמול בגין עבודה ביום המנוחה השבועי, פדיון חופשה והבראה, פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה, פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת. טרם בחינת הזכאות על פי הדין, יש לבחון מה נקבע בחוזים של התובעים.
63. העמותה הציגה חוזה העסקה שנחתם עם עזרא. לטענתה מדובר בחוזה סטנדרטי שנחתם עם יתר המאמנים שהועסקו על ידה, להוציא את פלישמן עימו התקשרה כעצמאי. כפי שציינו לעיל, מצאנו לקבל עקרונית את טענתה בעניין.
במסגרת חוזה ההעסקה נקבע:
"4. תקופת ההסכם והתנאים הסוציאליים
4.1 הסכם זה נערך לעונת המשחקים ______ מיום ___ ועד ליום ___.
(בהסכם שצורף:
4.1 הסכם זה נערך לעונת המשחקים 1/8/07 מיום 31/5/08 ועד ליום עונת המשחקים 2007-8.)
4.2 מוסכם בין הצדדים כי תמורת עבודתו של המאמן בין התאריכים המפורטים בסעיף 4.1 לעיל יקבל המאמן שכר חודשי שיפורט בסעיף 5 אשר ישולמו לו בכל 15 לחודש עבור החודש הקלנדרי הקודם.
התשלומים הנ"ל כוללים הוצאות נסיעה.
4.3 המאמן מצהיר בזאת כי בחתימתו על הסכם זה היינו מוותר על כל סכום כספי ו/או תביעה כספית כלשהיא כנגד האגודה, בגין עבודתו אצלה בשנים קודמות כלשהן, וכי הובהר לו, כי הסכם זה והסיכומים הכלולים בו כוללים כל זכות כספית מכל מין וסוג שהוא הקיימת, אם [ במקור- עם] בכלל למאמן כלפי האגודה עד למועד חתימת הסכם זה וכי במידה והמאמן יתבע את האגודה תביעה כלשהיא הוא ישלם לה פיצוי מוסכם והוצאות בגובה השכר השנתי נשוא הסכם זה.
4.4 למען הסר ספק מוצהר בזאת כי חתימה על הסכם זה מעידה כי המאמן קיבל את כל הסכומים המגיעים לו מהעמותה ובכלל זה תנאים סוציאלים עד למועד החתימה על ההסכם ואין ולא יהיו לו תביעות כלשהן כלפי העמותה או מי מטעמה לענין העסקתו בתקופה שקדמה למועד חתימתו על הסכם זה.
5. התמורה
5.1 כתמורה לכל התחייבויותיו של המאמן בהסכם זה מתחייבת האגודה בתקופת הסכם זה לשלם למאמן את התשלומים הבאים:
5.1.1 תשלומי שכר חודשי בסך 1000 ₪
5.1.2 כל הסכומים הנ"ל הם ברוטו מהם תנוכה האגודה מס הכנסה במקור כחוק ( להבדיל מהחזר הוצאות בגינו לא ינוכה מס).
...
6. בוררות
הצדדים מסכימים בזאת כי חילוקי דעות שבין האגודה למאמן או בין המאמן לאגודה בכל הקשור להוראות הסכם זה, יובאו להכרעת בורר שימונה בהסכמת הצדדים ובהעדר הסכמה על-ידי היועץ המשפטי של החברה לניהול מועדון הספורט הפועל כפר סבא.
7. פיטורים והתפטרות
התמורה המפורטת בסעיף 5 לעיל כוללת דמי הבראה והיא מהווה שכר הוכלל פיצוי פיטורים כמשמעו בסעיף 28 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג - 1963 הסכם זה ישלח על ידי הקבוצה לאישור בהתאם להוראות הסעיף הנ"ל."

64. העמותה והחברה טענו שאין מקום לדון בתביעה, מאחר שבחתימתם על ההסכם, התובעים ויתרו על כל טענה כנגד העמותה בנוגע לזכויותיהם בגין התקופה שקדמה לחתימת ההסכם – עד לעונת המשחקים 2008-2009 ( סעיפים 24-25 לתצהיר קצרה). לא מצאנו לקבל את הטענה, לאחר שהגענו למסקנה כי זכויותיהם של התובעים על פי משפט העבודה המגן לא שולמו במלואן. בנסיבות אלה, הכלל הוא כי יש ליתן משקל מועט יחסית לכתבי ויתור של עובדים ולבחון בקפידה את נסיבות החתימה על כתב הויתור ( דב"ע נו/29 -3 תנובה בע"מ - לוסקי, פד"ע לג 241 (1998); דב"ע נב/217 -3 אגודה ארצית של מנהלים ומורשי חתימה של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל - הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, פד"ע כז 3, 34-35 (1994)).
65. הנתבעים הוסיפו וטענו שנוכח תניית בוררות המופיעה בחוזים, יש להעביר את הסכסוך למוסד לבוררות שליד ההתאחדות לכדורגל ( סעיפים 21-22 לתצהיר קצרה). אף טענה זו דינה להידחות שכן הלכה פסוקה היא שאין להעביר לבוררות סכסוך הנוגע לזכויות הנמנות על משפט העבודה המגן ( ע"ע ( ארצי) 1504/04 ד"ר ללה אבין - מכבי שירותי בריאות, 8.3.05).
66. העמותה הנפיקה תלושי שכר לתובעים סלומון, וסרמן, אורן ועזרא. בתלושי השכר פורטו בחלק מן התקופה רכיבים שונים, כגון " פדיון חופש", "הבראה", " נסיעות" והפרשות לביטוח מנהלים. באשר לצפניה, הונפקו תלושים בשנת המשחקים 2009 בלבד, בתקופה בה שימש כמנהל בית הספר לכדורגל. אותה תקופה אין כל אינדיקציה לביצוע תשלום זכויות סוציאליות להוציא ניכויים לקרן פנסיה. כאמור, אף לפלישמן שולם שכר כנגד הנפקת חשבוניות והמסקנה מכך היא שלא שולמו לו נלווים כלל, מעבר לתשלום השכר המוסכם.
67. על פי נוסח החוזה שהוצג, העמותה שילמה לתובעים " שכר כולל", במסגרתו שולמו לתובעים דמי הבראה ונסיעות.
מאחר שהוצג בפנינו חוזה, הנחזה להיות הסכם סטנדרטי עליו חתמו התובעים להם הונפקו תלושי שכר, יש לראות בתובעים כמי שהסכימו לכלול את הרכיבים הנ"ל בשכר ששולם להם. משום כך, אין לראות ברכיבים אלה חלק מהשכר הרגיל.
68. שונה הדבר ביחס לדמי חופשה ששולמו לתובעים והם מצויינים בתלושי השכר כרכיב קבוע ששולם מידי חודש בחודשו. אין לראות בתשלום זה כתשלום בגין ימי חופשה שנוצלו בפועל, מאחר שלא הוצג פנקס חופשה שיתמוך בתשלום זה. משלא ניתן ל"פדות" ימי חופשה במהלך תקופת העבודה ומשדמי החופשה צריכים להשתלם בגין ימי חופשה בפועל, אין להביא בחשבון סכומים אלה כגמול בגין ימי חופשה ( עניין אצ'ילדייב שנזכר לעיל).
על יסוד כל האמור לעיל נפנה לבחון את גובה השכר המהווה בסיס לחישוב רכיבי התביעה, ביחס לכל אחד מהתובעים.
תובע מס' 1 , פלישמן
69. פלישמן עבד מחודש יולי 2004 ועד ליום 31.5.09, כלומר 4 שנים ו - 11 חודשים. שכרו שולם כנגד חשבוניות בשיעורים משתנים. פלישמן הציג שני חוזים: האחד, חוזה למתן שירותים מיום 25.8.05, בו נקבע כי ישתכר שכר חודשי של 2,600 ₪ בגין שש שעות עבודה בשבוע. החוזה השני הוא מיום 1.9.04, בו נקבע שכר הנגזר ממספר המשתתפים באימונים (33 ₪ לילד בכפר סבא, 70 ₪ לילד המתאמן במתקן צופית).
פלישמן צירף עותק מדגמי בלבד של חשבוניות שהנפיק במהלך עבודתו, רק שתיים מהן מהשנה האחרונה לעבודתו ( אפריל ומאי), שתיהן על סך 3,150 ₪.
לאור ראיות אלה ובהעדר נתונים בדבר שעות העבודה שביצע בפועל מידי חודש, יש לקבוע כי בתקופה האחרונה לעבודתו שולם לו שכר חודשי בסך 3,150 ₪.
בהתאם, פלישמן זכאי לפיצויי פיטורים בסך 15,488 ש"ח (59/12 חודשים X 3,150 ₪) וכן לתמורת הודעה מוקדמת בסך 3,150 ₪.
תובע מס' 2, סלומון
70. סלומון הועסק כמאמן מחודש אוגוסט 2006 ועד ליום 30.6.09. כלומר, 35 חודשים.
עד לחודש מאי 2007 שכרו של התובע עמד על סך 3,000 ₪ ( תלושי השכר לחודשים יוני- יולי 2007 לא צורפו), החל מחודש אוגוסט 2007 שולם לתובע שכר יסוד בסך 3,175 ₪ ועוד שולמו 25 ₪ כדמי הבראה ו - 200 ₪ בגין נסיעות ( סכום נוסף של 200 ₪ שולם לתובע כ"פדיון חופש").
לאור האמור לעיל בנוגע לרכיבי השכר שפורטו בתלוש, איננו מקבלים את הטענה ששכרו של סלומון עמד על 3,600 ₪ ואנו קובעים ששכרו החודשי היה 3,375 ₪.
בהתאם, סלומון זכאי לפיצויי פיטורים בסך 9,844 ₪ (35/12 חודשים X 3,375 ש"ח) ותמורת הודעה מוקדמת בסך 3,375 ₪.
תובע מס' 3, צפניה
71. צפניה עבד בקבוצה מחודש ספטמבר 2006 ועד לסוף חודש יולי 2009. כלומר, 35 חודשים.
עד לחודש ספטמבר 2009 שולם לצפניה שכר משתנה, כנגד הצגת חשבוניות ( הוגש עותק מדגמי בלבד מהחשבוניות, שהיה בלתי קריא בחלקו). מחודש ספטמבר 2008, מועד בו צפניה החל לשמש כמנהל בית הספר לכדורגל, הונפקו לו תלוש שכר, בסכומים שהשתנו מפעם לפעם.
כפי שציינו לעיל יש לראות בצפניה כמי שהועסק על ידי העמותה והחברה עד ליום 30.6.09, בעוד שהעסקתו באגודה היתה לצורך משימה ייעודית קצרה ומוגדרת (קייטנת קיץ). משכך התביעה לתשלום זכויותיו הסוציאליות, לרבות פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת, תידון ביחס לעמותה ולחברה בלבד.
על פי הנתונים העולים מתלושי השכר, שכרו בחודשים האחרונים להעסקתו עמד על 8,052 ₪, כפי שתבע ומשום כך טענותיו לגבי גובה השכר מתקבלות.
בהתאם, צפניה זכאי לפיצויי פיטורים בסך 23,484 ₪ (35/12 חודשים X 8,051.5 ₪) וכן תמורת הודעה מוקדמת בסך 8,052 ₪.
72. תובע מס' 4, וסרמן
וסרמן עבד בקבוצה מחודש דצמבר 1998 והמשיך לעבוד בקבוצה אף לאחר חילופי הבעלות.
כעולה מתלושי השכר שצורפו, לוסרמן שולם שכר חודשי. עד לחודש אוקטובר 2008 שכרו עמד על סך 10,700 ₪ ומחודש דצמבר 2008 עמד על סך של 11,050 ₪ לחודש. על פי תלושי השכר, מלבד השכר עצמו, לא שולמו לו זכויות סוציאליות נלוות.
73. תובע מס' 5, אורן
אורן עבד בקבוצה מאוגוסט 2007 והמשיך לעבוד בקבוצה אף לאחר חילופי הבעלות בקבוצה.
מחודש ספטמבר 2007 עד יולי 2008 שולם לתובע שכר חודשי משתנה ובנוסף שולמו לו דמי נסיעות בסך 200 ₪, דמי הבראה בסך 27 ₪ ו"תמורת חופש" בסך 25 ₪. החל מחודש אוקטובר 2008 שולמו לאורן דמי נסיעות בסך 400 ₪, דמי הבראה בסך 54 ₪ ו"תמורת חופש" בסך 50 ₪. מחודש דצמבר 2008 ועד לחודש מאי 2009 שולם לתובע שכר יסוד בסך 2,596 ₪.
לאור העקרונות שנקבעו לעיל ( סעיפים 62-67 לפסק הדין), אנו קובעים ששכרו האחרון של התובע עמד על 2,646 ₪.
74. תובע מס' 6, עזרא
עזרא עבד בקבוצה מחודש אוגוסט 2006 והמשיך לעבוד בקבוצה לאחר חילופי הבעלות. תחילה שימש כעוזר מאמן ובהמשך שימש כמאמן במחלקת הנוער.
לעזרא שולם שכר חודשי שהועלה מעת לעת והחל מחודש דצמבר 2008 עמד על סך של 4,025 ₪ וכן שולמו לו 100 ₪ בגין נסיעות, 20 ₪ בגין דמי הבראה ו-55 ₪ בגין "תמורת חופש". על יסוד כל אלה אנו קובעים כי שכרו של התובע לצורך חישוב הזכויות הנתבעות עמד על 4,070 ₪.
פדיון חופשה
75. כאמור לעיל ( סעיפים 53, 57, 59-60 לפסק הדין), התובעים מס' 4-6 אינם זכאים לפדיון חופשה. לעומתם, התובעים מס' 1-3 אשר פוטרו במועד בו ניהול הקבוצה עבר לאגודה, זכאים לפדיון חופשה. הנתבעות טענו בתצהיריהן שהתביעה לפדיון חופשה התיישנה ( סעיף 37 לתצהיר קצרה). מאחר שטענה זו לא הועלתה בהזדמנות הראשונה, טענת ההתיישנות נדחית (דב"ע לא/25 -3 סלם – הולצמן פד"ע ג 326 (1972)) .
76. על פי ההלכה הפסוקה, "המנעות המעביד מהצגת פנקס חופשה מעביר אליו את הנטל להוכחת יתרת החופשה לעובד" (דב"ע לא/ 3-22 ציק ליפוט – קסטנר, פד"ע ג 215, 219 (1972)).
איש מהנתבעים לא הציג פנקס חופשה. נטען שרישומי החופשה שנוהלו על ידי העמותה אבדו בשל רטיבות ( ר' עדות קצרה בעמוד 72 לפרוטוקול, שורות 15-18). תהא הסיבה לאי הצגת פנקס החופשה אשר תהא, אין בפנינו נתונים מהם עולה שהתובעים ניצלו בפועל חופשה כדין ( היינו נעדרו מהעבודה ובמקביל שולמו להם דמי חופשה, ר' בעניין זה עדותו של עזרא, בעמוד 17 לפרוטוקול, שורות 18-22). לפיכך, לא הוכחו טענות ההגנה, לפיהן התובעים ניצלו ימי חופשה במהלך עבודתם ושולמו להם דמי חופשה בגין היעדרותם.
77. לאור האמור, התובעים 1-3 זכאים לפדיון חופשה כדלקמן:
א. התובע מס' 1, פלישמן – זכאי על פי ותקו בעבודה ל – 71 ימי חופשה. מאחר ששכרו האחרון עמד על 3,150 ₪, הוא זכאי לפדיון חופשה בסך 7,420 ₪ (71/30 X 3,150 ₪).
ב. התובע מס' 2, סלומון – זכאי על פי ותקו בעבודה ל – 41 ימי חופשה. מאחר ששכרו האחרון עמד על 3,375 ₪, הוא זכאי לפדיון חופשה בסך 4,594 ₪ (41/30 X 3,375 ₪).

ג. התובע מס' 3, צפניה – החישוב לתובע זה זהה לחישוב שנערך לסולומון, בהבדל אחד והוא שהשכר האחרון צפניה עמד על 8,052 ש"ח. בהתאם, פדיון החופשה לו הוא זכאי הוא בסך 11,004 ₪.
פדיון הבראה
78. מאחר שהזכות לדמי הבראה מתגבשת מידי שנה בשנה יש לדון בתביעתם של כלל התובעים ברכיב זה כנגד העמותה והחברה ( במועד הגשת התביעה טרם התגבשה הזכות לדמי הבראה מהאגודה).
התובעים תבעו דמי הבאה בגין כל תקופת עבודתם, עם זאת נוכח תקופת ההתיישנות הקבועה בצו ההרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש, לא ניתן לפסוק לזכותם פדיון הבראה לתקופה העולה על שנתיים.

כמו כן, חישוב דמי הבראה צריך להיגזר מחלקיות המשרה של התובעים, מאחר שלא הוצגו בפנינו נתונים בנדון, הגם שנטען שהיה רישום נוכחות שאבד בשל רטיבות במשרדים, מצאנו לגזור את חלקיות המשרה בהתאם לשכרם של התובעים, ביחס לשכר המינימום החוקי.

79. להלן חישוב פדיון ההבראה לכל אחד מהתובעים:
א. התובע מס' 1, פלישמן – זכאי לפדיון הבראה בסך 3,800 ₪ על פי החישוב הבא:
היקף משרה של 82% (3,850/ 3,150 ₪).
על פי הוותק במקום העבודה, הזכאות בשנתיים האחרונות לעבודה היא 14 ימים. סך הכל: 14 ימי הבראה X 331 ₪ ליום X 82% משרה = 3,800 ₪.

ב. התובע מס' 2, סלומון - זכאי לפדיון הבראה בסך 2,920 ₪ על פי החישוב הבא:
היקף משרה של 88% (3,850/ 3,375 ₪).
על פי הוותק במקום העבודה, הזכאות בשנתיים האחרונות לעבודה היא 12 ימים. סך הכל: 12 ימי הבראה X 331 ₪ ליום X 88% משרה = 3,495 ₪.
מסכום זה יש לנכות את הסכום ששולם לתובע בגין דמי הבראה, כמפורט בתלושי השכר: 575 ₪.
ג. התובע מס' 3, צפניה - זכאי לפדיון הבראה בסך 3,972 ₪ על פי החישוב הבא:
בשל התנודתיות בשכר, אנו קובעים שהתובע עבד במשרה מלאה. על פי הוותק במקום העבודה, התובע זכאי ל – 12 ימי הבראה.

ד. התובע מס' 4, וסרמן - זכאי לפדיון הבראה בסך 4,800 ₪ על פי הנתונים הבאים:
לאור שכרו של וסרמן, אנו קובעים שהוא עבד במשרה מלאה. על פי וותקו במקום העבודה, הוא זכאי ל - 14.5 ימי הבראה.

ה. התובע מס' 5, אורן - זכאי לפדיון הבראה בסך 1,669 ₪ על פי החישוב הבא:
היקף משרה של 69% (3,850/ 2,646 ₪).
על פי הוותק במקום העבודה, הזכאות בשנתיים האחרונות לעבודה היא 10.5 ימים. סך הכל: 10.5 ימי הבראה X 331 ₪ ליום X 69% משרה = 2,398 ₪.
מסכום זה יש לנכות את הסכום ששולם לתובע בגין דמי הבראה, כמפורט בתלושי השכר: 729 ₪.

ו. התובע מס' 6, עזרא - זכאי לפדיון הבראה בסך 3,532 ₪ על פי החישוב הבא:
על פי משכורתו בחודשים האחרונים, עזרא עבד במשרה מלאה. בהתאם לוותקו במקום העבודה, עזרא זכאי לפדיון 12 ימי הבראה. מסכום זה יש לנכות את הסכום ששולם לתובע בגין דמי הבראה, כמפורט בתלושי השכר: 440 ₪.

80. נסיעות - לטענת התובעים, לא שולם להם החזר הוצאות נסיעה. טענות התובעים בדבר עלות נסיעה מביתם למגרש האימונים של הנתבעות נטענו בעלמא, מבלי שהובאה אסמכתא לתמיכה בהן.

עוד יש לציין, שלחלק מן התובעים השכר כלל החזר הוצאות נסיעה, כמפורט בתלושי השכר. בנסיבות אלה, דין התביעה ברכיב זה להדחות ביחס לכלל התובעים.
81. נותרו לדיון התביעות לשכר, תוספת שכר בגין עבודה בשבת ופיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה.
כאמור, בקיץ 2009 הקבוצה עברה מניהול של החברה ולניהול של האגודה. סעיף 30 לחוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958, עוסק במצב בו מפעל עבר מיד ליד ובו נקבעו ההוראות הבאות:
"(א) עבר מפעל מיד ליד או חולק או מוזג, אחראי גם המעביד החדש לתשלום שכר עבודה ולתשלומים לקופת גמל המגיעים מן המעביד הקודם, אלא שהמעביד החדש רשאי, על ידי הודעה שיפרסם במפעל ובעתונות בדרך הקבועה בתקנות, לדרוש שתביעות תשלומים כאמור יוגשו לו תוך שלושה חדשים מיום ההעברה, החלוקה או המיזוג, ואם פרסם את ההודעה אחרי יום זה - מיום הפרסום. המעביד החדש לא יהיה אחראי לתשלום תביעות שיוגשו לו כעבור התקופה של שלושה חדשים כאמור."

על מטרתו ועל אופן יישומו של סעיף זה עמד בית הדין הארצי לעבודה בדב"ע מט/ 2-4 סבח – ה ד ייצוא חקלאי בע"מ , פד"ע כ 320 (1989).
82. אין לפנינו כל ראיה לפיה האגודה הודיעה לעובדים בקבוצה או למי מהתובעים שעליהם להגיש תביעות לשכר או לדמי גמולים לפנסיה תוך שלושה חודשים ממועד ההעברה. בנסיבות אלה, לא יחול הפטור הקבוע בסעיף 30 (א), לפיו המעביד החדש יהא פטור מחוב עבר בגין שכר או דמי גמולים לפנסיה, אם פעל בהתאם לחוק. נהפוך הוא, הכלל שנקבע בחוק הוא שהמעביד החדש אחראי לתשלום השכר ודמי הגמולים.
נוכח הוראותיו הברורות של החוק על האגודה, שהיא המעביד החדש, לשאת בתשלום השכר ודמי הגמולים לתובעים מס' 4-6 אשר המשיכו לעבוד בקבוצה גם לאחר העברת הזכויות לאגודה, יחד עם העמותה והחברה. זאת מאחר שמדובר בעובדים שעבדו באותו מקום עבודה בעת חילופי המעבידים.
לעומתם, התובעים מס' 1-3 פוטרו במקביל לחילופי המעבידים, כלומר ביוני 2009, טרם שהאגודה החלה לנהל את הקבוצה. כאשר לגביהם לא היה אירוע של חילופי מעבידים, לא חל לגביהם סעיף 30 (א) הנ"ל והחובה לשלם להם יתרות שכר ודמי גמולים לפנסיה מוטלת על המעביד שפיטר אותם, היינו העמותה והחברה.
83. נעיר שעל פי הדין, גם תמורת עבודה בימי המנוחה השבועית תחשב כשכר (ר' סעיף 1 לחוק הגנת השכר, תשי"ח- 1958 בו הוגדר המונח "שכר עבודה"), לכן הוראות סעיף 30 לחוק הגנת השכר חלות גם על התביעה להפרשי שכר בגין עבודה בשבת.
נדון להלן ברכיבי התביעה שסעיף 30 (א) לחוק הגנת השכר חל עליהם.

שכר עבודה
84. כל התובעים, למעט פלישמן, טענו שעבדו בחודש יוני 2009, אולם לא קיבלו שכר בגין חודש זה. כאמור לעיל ( סעיף 45 לפסק הדין), הוכח שהתובעים עבדו בחודש זה. לפיכך התובעים זכאים לשכר בגין חודש יוני 2009, בהתאם לשכר הקובע של התובעים ( כמפורט לעיל).

התובע מס' 2, סלומון – 3,375 ₪;
התובע מס' 3, צפניה – 8,052 ₪;
התובע מס' 4, וסרמן - 11,050 ₪;
התובע מס' 5, אורן – 2,646 ₪;
התובע מס' 6 – עזרא – 1,800 ₪.

85. לא נעלם מעינינו כי על פי תלושי השכר שהוצגו, בשנים שקדמו ל- 2009, בחודש יוני התובעים לא השתכרו שכר מלא. עם זאת מאחר שהנתבעים לא הציגה כל אסמכתא בדבר נוכחותם של התובעים בעבודה או היקף העבודה שביצעו בחודש זה, יש לקבל התביעה לתשלום שכר עבודה מלא בגין חודש זה.

86. פלישמן ואורן ( התובעים מס' 1 ו- 5) טענו שלא שולם להם שכר חודש מאי 2009.

אשר לאורן, קצרה הציג תדפיס הנהלת חשבונות ממנו עולה שהשכר לאורן בגין חודש מאי 2009 שולם. מסיבה זו, תביעתו ברכיב זה נדחית ( סעיף 29 לתצהיר קצרה, נספח 6 לתצהירו).

ביחס לפלישמן לא הוצגה אסמכתא לתשלום השכר וכל שנטען בעניין הוא כי " למיטב ידיעתו" (של קצרה) גם פלישמן קיבל את שכרו לחודש מאי 2009 ( סעיף 30 לתצהיר קצרה). נוכח עדות זו, לא ניתן לקבוע שהוכח תשלום השכר לפלישמן ומשום כך, תביעתו ברכיב זה מתקבלת.

87. בנסיבות בהן אי תשלום השכר היה על רקע חילופי הבעלות בקבוצה, יש להפחית את פיצויי הלנת השכר להפרשי הצמדה וריבית כחוק.

גמול בגין עבודה ביום המנוחה השבועי
88. אין חולק שהתובעים עבדו בימי שבת ולא קיבלו גמול בגין עבודה ביום המנוחה השבועי. מן המפורסמות כי משחקי כדורגל מתקיימים ביום שבת, אך אין פירוש הדבר כי התובעים אינם זכאים לגמול בגין עבודה ביום השבת. איננו מקבלים את הטענה לפיה אם התובעים ידעו על הדרישה לעבודה ביום השבת, הם הסכימו לכך ואינם זכאים לקבלת גמול מתאים או שתביעתם לגמול בגין עבודה בשבת מהווה חוסר תום לב ( סעיפים 38-39 לתצהיר קצרה).

בנוסף, גם אם התובעים קיבלו יום מנוחה שבועי אחר, הדבר אינו פוטר את המעביד מתשלום של 150% מהשכר הרגיל בגין עצם העבודה בשבת ( ר' הוראת סעיף 17(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א – 1951 , הקובעת הן את הזכות לתגמול בשיעור 150% מהשכר הרגיל והן את הזכות למנוחת פיצוי).

89. התובעים טענו בתצהיריהם שעבדו בכל ימות השבוע אולם תחשיביהם באשר לשכר יומי נעשה על בסיס ההנחה של עבודה בת 22 ימים בחודש. זאת ועוד, מחקירתו הנגדית של עזרא ( עמוד 17 שורות 18-19) ניתן ללמוד שמספר ימי העבודה בחודש השתנה ונע בין 16 ימים ל – 24 ימים. כלומר, ממוצע של 20 ימי עבודה בחודש. נוכח עדות זו ומאחר שאין רישום סותר מטעם המעביד, מצאנו לקבל נתון זה לצורך ההכרעה שלפנינו.

90. התביעה ברכיב זה חושבה על יסוד השכר האחרון, למרות שמהראיות עולה שהשכר לתובעים השתנה מעת לעת. למרות זאת, מאחר שהנתבעים לא הציגו תחשיב נגדי, אנו מקבלים את החישוב הנ"ל, מקום בו לא הוכחו נתונים שיש לסתור בהם הנחה זו.

תחשיב התובעים מושתת על מכפלת שכר אחרון בארבע ( מאחר שישנן ארבע שבתות בחודש) ב-10 (מספר חודשי הפעילות בשנה) ונתונים אלה מקובלים עלינו. בהתאם לנוסחה זו וקביעותינו לעיל לגבי שכרם של התובעים, להלן יפורטו הפרשי השכר להם התובעים זכאים בגין עבודה בימי שבת.
א. תובע מס' 1, פלישמן – זכאי להפרשי שכר בסך 15, 488 ₪, לפי החישוב הבא:
20 ימי עבודה בחודש/ 3,150 ₪ X 4 שבתות בחודשX 10 חודשי פעילות בשנה X 59/12 ( תקופת העבודה) X 50% ( תוספת בגין עבודה בשבת).
ב. תובע מס' 2, סלומון - זכאי להפרשי שכר בסך 9, 000 ₪, לפי החישוב הבא:
20 ימי עבודה בחודש/ 3,375 ₪ X 4 שבתות בחודשX 10 חודשי פעילות בשנה X 3 2/12 (תקופת העבודה בניכוי 3 חודשים שלא הוכח בהם עבד, לפי סעיף 93(ב) לפסק הדין ) X 50% ( תוספת בגין עבודה בשבת).

ג. תובע מס' 3, צפניה - זכאי להפרשי שכר בסך 14,311 ₪, שהוא סכום של שני החישובים הבאים:
בגין התקופה בה צפניה נתן חשבוניות, שכרו הממוצע עמד על 3,465 ₪, כלומר הוא זכאי להפרשים בסך 6,930 ש"ח (20 ימי עבודה בחודש/ 3,465 ₪ X 4 שבתות בחודשX 10 חודשי פעילות בשנה X 24/12 ( תקופת העבודה) X 50% ( תוספת בגין עבודה בשבת)).
בנוסף, בגין התקופה בה קיבל שכר בתלושים, הוא זכאי להפרשים בסך: 7,381 ש"ח (20 ימי עבודה בחודש/ 8,052 ₪ X 4 שבתות בחודשX 10 חודשי פעילות בשנה X 11/12 ( תקופת העבודה) X 50% ( תוספת בגין עבודה בשבת)).

ד. תובע מס' 4, וסרמן
וסרמן החל לעבוד בקבוצה בחודש דצמבר 1998 ועתר לגמול בגין עבודה ביום המנוחה השבועית לתקופה של שבע שנים. הנתבעים לא טענו התיישנות ועל כן דנו בתביעתו ביחס לכל התקופה שנתבעה.

על פי חישובינו, הסכומים שנתבעו נופלים במעט מהסכומים להם זכאי וסרמן ( בשל הבדלים בחישוב השכר המהווה בסיס לרכיב זה). מאחר שאין לפסוק לתובע יותר מתביעתו, אנו מקבלים את התביעה ברכיב זה במלואה.

ה. תובע מס' 5, אורן
שכרו של אורן התאפיין בתנודתיות רבה. משום כך יש לחשב את הזכאות לתוספת בגין שבת, בגין כל חודש בנפרד, על פי הנוסחה שפורטה לעיל ( המנה המתקבלת מחילוק השכר בחודש מסוים ל – 20 ימי עבודה, במכפלת 4 שבתות ובמכפלה נוספת של 50%). בהתאם, אורן זכאי להפרשי שכר בסך 3,671 ש"ח, על פי הנתונים הבאים:
ספטמבר 2007 - 1248 ₪ לחודש (1,248/20 X4X0.5= 124.8 ש"ח);
10/2007-5/2008- 948 ₪ לחודש (948/20 X 8 חודשי עבודהX 4X 0.5=758.4 ₪);
יוני 2008 - 348 ₪ לחודש (348/20 X4X0.5= 34.8 ש"ח);
יולי 2008 - 548 ₪ לחודש (348/20 X4X0.5= 54.8 ש"ח);
אוקטובר 2008- 6,218 ₪ (6,218/20 X4X0.5= 621.8 ש"ח)
11/2008 – 6/2009 – 2,596 ₪ (2,596/20 X 8 חודשי עבודהX 4X 0.5=2,076.8 ₪);

ו. תובע מס' 6, עזרא
גם שכרו של עזרא התאפיין בתנודתיות ומשכך יש לחשב תביעתו בהתאם לשכר ששולם לו בפועל, בהתאם לחישוב שבוצע לאורן ואשר פורט לעיל. בהתאם, עזרא זכאי להפרשי שכר בסך 5,193 ₪, על פי הנתונים הבאים:
אוגוסט 2007 - 825 ₪ (825/20 X4X0.5= 82.5 ש"ח);
9/2007 - ינואר 2008 – 1,425 ₪ (1,425/20 X 5 חודשי עבודהX 4X 0.5=712.5 ₪);
מרץ- מאי 2008 - 2325 ₪ (2,325/20 X 3 חודשי עבודהX 4X 0.5=697.5 ₪);
יוני 2008 - 425 ₪ (425/20 X4X0.5= 42.5 ש"ח);
אוגוסט 2008 - 2115.2 ₪ (2,115.2/20 X4X0.5= 211.52 ש"ח);
אוקטובר 2008 - 3764.15 ₪ (3,764/20 X4X0.5= 376.4 ש"ח);
נובמבר 2008 – 5,055 ₪ (5,055/20 X4X0.5= 505.5 ש"ח);
12/2008- 5/2009- 4,025 ₪ (4,025/20 X 6 חודשי עבודהX 4X 0.5=2,415 ₪);
יוני 2008 – 1,800 ₪ (1,800/20 X4X0.5= 180 ש"ח);

פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה
91. החל מחודש ינואר 2008 חלה חובה לביצוע הפרשות לקרן פנסיה בהתאם לצו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק. העמותה טענה שהעבירה את דמי הגמולים לקרן פנסיה כנדרש בחוק ( עדות קצרה בעמוד 68 לפרוטוקול, שורות 11-16), אולם לא הציגה כל ראיה שתתמוך בטענה עובדתית זו. בנסיבות אלה, הטענה לא הוכחה ויש לפסוק לזכות התובעים את חלק המעביד בתגמולים, כפי שנתבע.

92. חישובי חלק מהתובעים ( התובעים מס' 3-6) מבוססים על שכר אחרון, אשר אין לו בסיס בראיות. את החישוב ברכיב זה יש לערוך בהתאם לשכר ששולם לתובעים בפועל, כפי שנקבע לעיל.

כמו כן, תחשיב התובעים מתבסס על הנחה לפיה הועסקו 12 חודשים בשנה. חישוב זה אינו מתיישב עם חישובי התובעים לגבי גמול עבודה בשבת, שם נטען כי ישנם 10 חודשי פעילות בשנה. בנוסף, אף לגרסת התובעים על פי רוב הם לא הועסקו בחודש יולי ( אלא אם הפעילו קייטנה). לפיכך החישוב ייעשה על פי 10 חודשי עבודה בשנה.

93. להלן הסכום לו זכאי כל תובע ברכיב תביעה זה:
א. התובע מס' 1, פלישמן – הסכום הנתבע על ידו ברכיב זה מתיישב עם השכר שנקבע בפסק הדין ומשום כך התביעה ברכיב זה מתקבלת.

ב. התובע מס' 2, סלומון
סלומון השתכר החל מחודש ינואר 2008 סך של 3,175 ₪. מאחר שלא הוצגו תלושי שכר לחודשים יוני, יולי וספטמבר 2008, אין ראיה שעבד בחודשים אלה.

על יסוד נתונים אלה, בגין שנת 2008, סלומון זכאי לדמי גמולים בשיעור 1.66% ובסך הכל – 474 ₪ (9 חודשים X 1.66% X 3,175).

בשנת 2009 סלומון עבד ששה חודשים ובהתאם דמי הגמולים בשיעור 3.34% להם הוא זכאי, בסך 636 ₪ (6 חודשים X 3.34% X 3,175 ש"ח).

לסיכום, סלומון זכאי לדמי גמולים לפנסיה בסך 1,110 ₪.

ג. התובע מס' 3, צפניה
כמפורט לעיל ( סעיף 90(ג) לפסק הדין) בנושא השכר בגין עבודה בימי שבת, שכרו של צפניה עד לחודש אוגוסט 2008 היה 3,465 ₪. על כן, בגין החודשים ינואר עד אוגוסט 2008, הוא זכאי לדמי גמולים בסך 1.66% ובסך הכל - 460 ₪.

על פי תלושי השכר לחודשים ספטמבר עד דצמבר 2008, צפניה השתכר 63,904 ₪ ועל כן זכאי לחלק המעביד בדמי הגמולים בסך 1,061 ₪.

בחודשים ינואר עד יוני 2009, צפניה זכאי לדמי גמולים בסך 1,614 ₪ (3.34% X 8,052 ₪ X 6 חודשים).

בסך הכל, צפניה זכאי לדמי גמולים בסך 3,135 ₪.

ד. התובע מס' 4, וסרמן
וסרמן השתכר סך של 10,700 ₪ עד לחודש אוקטובר 2008, מחודש דצמבר עמד שכרו על סך של 11,050 ₪. בהתאם הוא זכאי לדמי גמולים על פי החישוב כדלקמן:
10,700X 10 חודשי עבודהX 1.66%= 1,776 ₪.
לא הוצג תלוש לחודש נובמבר 2008 ועל כן אין ראיה לכך שווסרמן עבד בחודש זה.
דמי הגמולים לחודש 12/08 – 183.43 ₪;
דמי הגמולים לששת חודשי העבודה בשנת 2009 – 2,214.42 ₪.

בסך הכל, וסרמן זכאי לדמי גמולים בסך 4,174 ₪.

ה. התובע מס' 5, אורן
שכרו של אורן התאפיין בתנודתיות כפי שפורט בהרחבה בעניין התביעה לגמול בגין עבודה ביום המנוחה השבועי ( סעיף 90(ה) לפסק הדין). על כן יש לחשב את שיעור ההפרשות לקרן הפנסיה בהתאם לשכר ששולם לו בפועל, כמפורט בתלושי השכר שצירף לתצהירו.
סך השכר שקיבל בשנת 2008: 17,046 ₪ ובהתאם דמי הגמולים – 283 ₪.
סך השכר שקיבל בשנת 2009: 15,576 ₪ ובהתאם דמי הגמולים – 520 ₪.

בסך הכל, אורן זכאי לדמי גמולים בסך 803 ₪.

ו. התובע מס' 6, עזרא
גם שכרו של עזרא התאפיין בתנודתיות כפי שפורט בהרחבה בעניין התביעה לגמול בגין עבודה ביום המנוחה השבועי ( סעיף 89( ו) לפסק הדין). על כן חישוב הזכאות לדמי הגמולים יעשה בדומה לחישוב שנעשה לגבי אורן.

סך השכר שקיבל בשנת 2008: 18,459 ₪ ובהתאם דמי הגמולים – 306 ₪.
סך השכר שקיבל בשנת 2009: 24,150 ₪ ובהתאם דמי הגמולים – 807 ₪.

בסך הכל, אורן זכאי לדמי גמולים בסך 1,113 ₪.

94. סוף דבר –
א. התביעה כנגד הנתבעים מס' 3, 4 ו – 6 נדחית.

ב. התביעה כנגד הנתבעות מס' 1 ו - 5 מתקבלת באופן חלקי ונתבעות אלה ישלמו לתובעים את הסכומים המפורטים להלן:

(1) לתובע מס' 1, שמואל פלישמן, ישולמו הסכומים הבאים:
I פיצויי פיטורים בסך 15,488 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.6.09 ועד התשלום בפועל;
II תמורת הודעה מוקדמת בסך 3,150 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.6.09 ועד התשלום בפועל;
III פדיון חופשה בסך 7,420 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.6.09 ועד התשלום בפועל;
IV פדיון הבראה בסך 3,800 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.09 ועד התשלום בפועל;
V שכר חודש מאי 2009 בסך 3,150 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1. 6.09 ועד התשלום בפועל;
VI שכר עבודה בגין עבודה ביום המנוחה השבועי בסך 15,488 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1. 6.09 ועד התשלום בפועל;
VII דמי גמולים לפנסיה ( חלק המעביד) בסך 1,155 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1. 6.09 ועד התשלום בפועל;

(2) לתובע מס' 2, עופר סלומון, ישולמו הסכומים הבאים:
I פיצויי פיטורים בסך 9,844 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.09 ועד התשלום בפועל;
II תמורת הודעה מוקדמת בסך 3,375 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.09 ועד התשלום בפועל;
III פדיון חופשה 4,594 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.09 ועד התשלום בפועל;
IV פדיון הבראה בסך 2,920 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.09 ועד התשלום בפועל;
V שכר חודש יוני 2009 בסך 3,375 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.09 ועד התשלום בפועל;
VI שכר עבודה בגין עבודה ביום המנוחה השבועי בסך 9,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.09 ועד התשלום בפועל;
VII דמי גמולים לפנסיה ( חלק המעביד) בסך 1,110 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.09 ועד התשלום בפועל;

(3) לתובע מס' 3, שי צפניה, ישולמו הסכומים הבאים:
I פיצויי פיטורים בסך 23,484 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.09 ועד התשלום בפועל;
II תמורת הודעה מוקדמת בסך 8,052 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.09 ועד התשלום בפועל;
III פדיון חופשה בסך 11,004₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.09 ועד התשלום בפועל;
IV פדיון הבראה בסך 3,9 72 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.09 ועד התשלום בפועל;
V שכר חודש יוני 2009 בסך 8,052 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.09 ועד התשלום בפועל;
VI שכר עבודה בגין עבודה ביום המנוחה השבועי בסך 14,311 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.09 ועד התשלום בפועל;
VII דמי גמולים לפנסיה ( חלק המעביד) בסך 3,13 5 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.09 ועד התשלום בפועל;

(4) לתובע מס' 4, ניסים וסרמן, פדיון הבראה בסך 4,800 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל;

(5) לתובע מס' 5, כפיר אורן, פדיון הבראה בסך 1,669 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל;

(6) לתובע מס' 6, ניר עזרא, פדיון הבראה בסך 3,532 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

ג. בנוסף, הנתבעות מס' 1, 2 ו – 5 ישלמו ביחד ולחוד, לידי כל אחד מהתובעים מס' 4-6 את הסכומים הבאים:
(1) לתובע מס' 4, ניסים וסרמן, הסכומים הבאים:
I שכר חודש יוני 2009 בסך 11,050 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.09 ועד התשלום בפועל;
II שכר עבודה בגין עבודה ביום המנוחה השבועי בסך 70, 318 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.09 ועד התשלום בפועל;
III דמי גמולים לפנסיה ( חלק המעביד) בסך 4,174 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.09 ועד התשלום בפועל;

(2) לתובע מס' 5, כפיר אורן, הסכומים הבאים:
I שכר חודש יוני 2009 בסך 2,646 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.09 ועד התשלום בפועל;
II שכר עבודה בגין עבודה ביום המנוחה השבועי בסך 3,671 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.09 ועד התשלום בפועל;
III דמי גמולים לפנסיה ( חלק המעביד) בסך 803 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.09 ועד התשלום בפועל;

(3) לתובע מס' 6, ניר עזרא, הסכומים הבאים:
I שכר חודש יוני 2009 בסך 1,800 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.09 ועד התשלום בפועל;
II שכר עבודה בגין עבודה ביום המנוחה השבועי בסך 5,193 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.09 ועד התשלום בפועל;
III דמי גמולים לפנסיה ( חלק המעביד) בסך 1,113 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.09 ועד התשלום בפועל.

מאחר שהתביעות התקבלו רק בחלקן הקטן, באופן יחסי לסכומי התביעה המקוריים ולאור התנהלותם הדיונית של התובעים (החלטה מיום 14.7.13) , כל צד ישא בהוצאותיו.

ניתן היום, כ"ז ניסן תשע"ד, (27 אפריל 2014), בהעדר הצדדים.

רונית כהן , נציגת ציבור (ע)

דגית ויסמן, שופטת

רן ורדי, נציג ציבור (מ)