הדפסה

שלמה תחבורה (2007) בע"מ נ' ריאן

בקשה מס' 2
בפני
כב' הרשמת הבכירה גילה ספרא - ברנע

מבקש

עלא ריאן
ע"י ב"כ עוה"ד אגבריה מיסרה

נגד

משיבה
שלמה תחבורה (2007) בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד באסם כמאל

החלטה

לפניי בקשה לביטול פסק דין, שניתן על ידי בהעדר הגנה ביום 17/11/13.

פסק הדין ניתן על סמך אישור מסירה לא חתום, שנטען כי נמסר לאמו הנא, שסירבה לחתום עליו ביום 28/8/13.

הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה ביום 15/3/15.

המבקש טען כי לא קיבל את כתב התביעה ובירר עם בני משפחתו הגרים עימו ואיש מהם לא קיבל את הכתב, והוא הגיש את הבקשה בסמוך למועד קבלת החלטת בית המשפט.

עניינה של התביעה תאונת דרכים מיום 17/8/11. בכתב התביעה נטען כי רכב התובעת חנה ליד מדרכה במטרה להשתלב בתנועה לאחר שיצא מחניה, והנתבע פגע בו מאחור, הסב לו נזק ועזב את המקום ללא מתן פרטים.

המבקש טען כי המשיבה הגישה בגין אותה תאונה תביעה בבית משפט השלום בהרצליה ושם נטענה גרסה אחרת. המבקש צירף את כתב התביעה בתיק תא"מ (שלום הרצליה) 14376-01-15 בין אותם צדדים. מבדיקתי התיק בהרצליה קבוע לדיון ביום 11/7/16.

המבקש לא טען בתצהירו ולא בבקשה מה גרסתו לתאונה, לא הכחיש את מעורבותו ולא מסר גרסה נגדית. בתצהירו הפנה לבקשה, אך בבקשה אין גרסה.

המשיבה הגישה תגובה, בה הוסיפה כי בנוסף לכתב התביעה, שנמסר לאם המבקש ביום 28/8/13 נמסר לאם גם פסק הדין ביום 26/3/14 והאזהרה בתיק ההוצל"פ נמסרה למבקש עצמו ביום 14/9/14. כל אישורי המסירה צורפו, מכאן טוענת המשיבה לאיחור בהגשת הבקשה.

בנוסף טוען ב"כ המשיבה כי ביום 13/11/14 התקשר אליו אביו של המבקש וביקש את החומר והביע רצון להסדיר את החוב. ב"כ המשיבה מודיע כי התביעה שהוגשה בבית משפט השלום בהרצליה הוגשה בטעות ותימחק ומציין כי אין סתירה בין הגרסה לתאונה בשני התיקים וכי הפגיעה הינה בדלת האחורית ימנית, דבר המעיד על אחריות הנתבע. כבר עתה יצויין כי התביעה כאן הינה בגין נזק לדלת אחורית שמאלית. כמו כן לא יכולה להיות מחלוקת על השוני בגרסאות בין סעיף 8 לכתב התביעה כאן: "ביום 17/08/11 רכב התובעת חנה צמוד למדרכה, תוך כדי יציאה מהחנייה וניסיון להשתלב למסלול הנסיעה לפתע רכב צד ג' הגיע מאחור ופגע בדלת התובע ת" לסעיף 6 לכתב התביעה בתיק הרצליה "ביום 17.8.2011, עת היה הרכב הנפגע במצב עמידה בסמוך למדרכה, פגע הפוגע וגרם לו נזקים". לתגובה לא צורף תצהיר.

ב"כ המבקש הגיש תגובה לתגובה, חזר על טענותיו, טען כי לא בוצעה כל שיחה עם אביו, גם אותו הוא מייצג, וכי המשיבה לא הציגה אסמכתא על משלוח החומר כנטען. המבקש טוען כי מסירות באישורי מסירה לא חתומים אינם מעיד ים על מסירה כדין . המבקש לא התייחס לאישור המסירה של האזהרה החתום לכאורה על ידו, וטען על דרך על הסתם כי האזהרה לא נמסרה לאמו, למרות שהמשיבה לא טענה כי כך נעשה.

המבקש חזר על אי ההתאמה בגרסאות בין שני כתבי התביעה. גם לתגובה לתגובה לא צורף תצהיר.

לאחר שקיבלתי את כתבי בי הדין מטעם שני הצדדים אני קובעת כי המבקש לא התייחס לאישור המסירה של אזהרת ההוצאה לפועל, הנחזית להיות חתומה על ידו, ולא נתן גרסה נגדית לתאונה. המבקש לא התייחס לשא לה כיצד נודע לו על ההליך אם לא קיבל כל מסמך, והעדיף לטעון טענות מעורפלות הן לעניין המסירות והן לעניין התאונה .

מכאן איחר בהגשת הבקשה ולא העלה נימוקי הגנה משל עצמו, אלא רק הצביע על פגמים בגרסת התובעת.

לאור הבעייתיות בגירסאות התובע לתאונה, ונימוקי ההגנה, בהם עיינתי בכתב ההגנה שם, ומאחר וטענות המבקש טרם התבררו ולו פעם אחת, אני מוצאת לנכון לבטל את פסק הדין ולהאריך את המועד להגשת הבקשה בתנאים המצטברים הבאים:

א. המבקש יפקיד בקופת בית המשפט את הסכום 5,000 ₪ (כמחצית מסכום התביעה ועוד הוצאות הבקשה, אם יחוייב המבקש בפסק הדין הסופי).

ב. המבקש יגיש כתב הגנה מפורט נתמך בתצהיר.

הכל עד ליום 20/7/15.

ההחלטה ניתנת לפנים משורת הדין, על מנת שלא להנציח פסק דין, שניתן על יסוד תשתית עובדתית לא מלאה, אם ניתן לפצות על המחדל בהוצאות, וגישת בתי המשפט הינה מקלה.

"... אין לנעול את שערי בית המשפט, בפני צד שיש לו טענה ענינית, לגופו של ענין, גם אם אותו צד חטא בסדרי הדין. על חטאו אפשר ל"הענישו" בפסיקת הוצאות. אולם, תמיד צריך לזכור, שהמטרה העיקרית של בית המשפט, לדון לגופו של ענין, ולהכריע במחלוקת האמיתית. כמובן, שאין לפרש דברים אלה, כאילו, אין ערך לסדרי הדין וניתן להתעלם ולזלזל בהם וכל חטא יכופר כאשר צד הפגין זלזול בסדרי הדין ולא תיקן את הטעון תיקון, גם כאשר ניתנה לו הזדמנות לכך, רשאי בית המשפט, לא להעתר לבקשותיו" (ע"א (מחוזי ב"ש) 1068/99 היבש נ' גבעתי, 31.1.2000, מופיע בנבו).

ועוד –
"השאיפה הבסיסית היא, כי "יישמע הצד האחר" (ראו גם ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית ,מבוא ועקרונות יסוד ס' 77 בעמ' 66); כך גם - בהיקש - במשפט העברי. אסור לדיין לשמוע דברי אחד מבעלי דינין קודם שיבוא חברו, או שלא בפניו (רמב"ם, שופטים, סנהדרין, כ"א, ז'). ומשניתן איפוא לכפר בהוצאות על הטרחה, מנסים לעשות כן " (רע"א 1119/05 גולדסיל נ' ביליה, 27.2.2005, מופיע בנבו).

נימוקי ההגנה הינם בעלי משקל רב יותר מהמחדל הדיוני , ובכך עמד המבקש ברמה המזערית של "הגנה סבירה לגופו של עניין" ( ע"א 32/83, בר"ע 301/81 אפל נ' קפח, פ"ד ל"ז(3) 431) או "הגנה אפשרית" (א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, עמ' 675, 678).

הסיכום הינו כי פסק הדין מיום יבוטל בתנאי שהמבק יפקדי את הסכום שנקבע לעיל ויגיש כתב הגנה מפורט, נתמך בתצהיר, עד ליום 20/7/15, אחרת תידחה הבקשה מהנימוקים לעיל ובראשם האיחור.

ניתנה היום, ח' תמוז תשע"ה, 25 יוני 2015, בהעדר הצדדים.