הדפסה

שלום ואח' נ' לוח ידיעות אחרונות בע"מ ואח'

10 דצמבר 2015
לפני:
כב' השופט תומר סילורה

התובעת:
הגר שלום
ע"י ב"כ: עו"ד שיר אל נקדימון

-
הנתבעים:
1. לוח ידיעות אחרונות בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד אשר סלע
2. עמי לאור
ע"י ב"כ: עו"ד נעמה שבתאי-בכר

החלטה

1. בפני תביע ת התובעת כנגד הנתבעים, לוח ידיעות אחרונות בע"מ (להלן: "ידיעות") ומר עמי לאור (להלן: "מר לאור"), שעילתה הטרדה מינית בעבודה וכן תשלומים שונים שהתובעת טוענת שהיא זכאית להם .

2. בהחלטה זו אני נדרש לבקשת התובעת לדחיית התביעה שכנגד על הסף מחמת היעדר סמכות ו/או יריבות ו/או עילה ו/או מחמת היותה טורדנית וקנטרנית.

רקע וטענות הצדדים

3. התובעת הועסקה על ידי ידיעות מיום 4.2.01 ועד 4.9.14, עת פוטרה, לטענתה, מחמת הורות, בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 וחוק עבודת נשים, תשי"ד-1954, בחוסר תום לב ושלא כדין.

4. במהלך שנות עבודתה הרבות בידיעות, קודמה התובעת מספר פעמים, כאשר בתפקידה האחרון הייתה מנהלת מוקד מילים ואחראית על צוות אגף האינטרנט.

5. בפברואר 2010 ילדה התובעת בפעם הראשונה ובאפריל 2013 בפעם השנייה. טרם לידתה השנייה שהתה כחודשיים בשמירת היריון.

6. עם שובה לעבודה, ביום 1.10.13, ואף עוד במהלך חופשת הלידה, החלה לחוש בקרירות מצד האחראית עליה בעבודה, גב' ליאת שרון (להלן: "גב' שרון"). תפקידה באגף האינטרנט נלקח ממנה, היא נדרשה לעבוד שעה יותר ובוצעו שינויים בבונוסים שיכולה הייתה לקבל עבור מכירות עובדיה. זאת ועוד, חשה כי מתנכלים לה, נוטלים ממנה סמכויות ומרוקנים את תפקידה מתוכן.
אם לא די בכך, ביום 6.3.14, בעודה משוחחת עם גב' שרון במסדרון המשרד, חלף על פניה מר לאור ונתן לה מכה בישבן עם סרגל אותו החזיק בידו. לאחר מספר דקות קראה לה גב' שרון למשרדה ואמרה כי המקרה לא יחזור על עצמו. עוד באותו היום עדכנה אותה גב' שרון כי שוחחה עם מר לאור בעניין. פרט לכך, ובניגוד להוראות החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 לא התבצע כל טיפול נוסף בעניין.
7. ביום 24.8.14 קיבלה מכתב זימון לשימוע, שנערך בתאריך 26.8.14, כאשר לטענת התובעת ההחלטה לפטרה עוד התקבלה הרבה קודם לכן ועל כן השימוע היה למראית עין בלבד. בנוסף, לא נמסר לידיה פרוטוקול השימוע.
8. בהתאם למתואר, טוענת התובעת כי הינה זכאית לפיצוי בגין פיטורים בחוסר תום לב ובהיעדר שימוע כדין, הפרת חוק עבודת נשים ופגיעה בתנאי עבודה ללא היתר, הפרת תכלית חוק עבודת נשים (אי מתן הזדמנות כנה לשוב לעבודה לאחר חופשת הלידה), אפליה והתנכלות מחמת הורות, פיצוי בגין הפסד תוספת משרת אב לבעלה, יתרת פיצויי פיטורים, יתרת הפרשות לקרן פנסיה, פיצוי בגין הפרת חובת מעביד בעניין ההטרדה המינית, פיצוי בגין מסכת ההתנכלויות עקב ההטרדה המינית ופיצוי בגין עוגמת נפש. בנוסף, דורשת התובעת פיצוי בגין ההטרדה מינית ממר לאור.
9. בכתב ההגנה מטעמה, טוענת ידיעות כי מדובר בתביעה מופרכת ונטולת כל בסיס, אשר מטרתה ניסיון כושל להוצאת כספים שלא כדין וללא עילה בטענות חסרות שחר. לטענת ידיעות, מדובר בעובדת שפוטרה על רקע מקצועי ומסיבות ענייניות גרידא, בעקבות ירידה בתפקודה המקצועי והתנהלות בינאישית בעייתית בתקופה האחרונה לעבודתה בחברה, כאשר ניתנו לה הזדמנויות לא מעטות לשיפור תפקודה, עד שלא נותר מנוס והוחלט על פיטוריה.
בנוסף, טענת התובעת כי הוטרדה מינית בזמן עבודתה היא לא נכונה, כאשר בפועל מדובר היה באירוע שולי שלא ניתן לייחס לו כלל קונוטציה מינית כלשהי והתובעת עצמה לא התלוננה בזמן אמת כי הוטרדה מינית וגם לא במהלך שיחות רבות שנוהלו עימה מאז ועד סיום העסקתה.

10. בכתב ההגנה שהגיש מר לאור הוא טוען כי מדובר במקרה חד פעמי בו פגע בתובעת בטעות באמצעות סרגל שהיה בידו, כאשר כבר בקרות האירוע ביקש את סליחתה של התובעת והמשיך במסלול הליכתו. בהמשך, ניסה לשוחח עם התובעת ולהסביר לה שהמכה הייתה בטעות, התובעת לא הקשיבה לדבריו, הגיבה אליו בתוקפנות ואף הדפה לריצפה מסמכים שהיו מונחים על שולחנו.
הפעם הראשונה שהועלתה כנגדו טענה על הטרדה מינית הייתה במכתב ההתרעה שקיבל מב"כ התובעת. לטענתו, מדובר בניצול ציני של החוק למניעת הטרדה מינית ויש לדחות את התביעה תוך חיוב התובעת בהוצאות משמעותיות.
11. בהמשך לכך, הגיש מר לאור כתב תביעה שכנגד בשל הנזק לשמו הטוב במקום עבודתו ובגין המעמסה הנפשית והמצוקה הבריאותית שחש, ובו הוא דורש כי התובעת תפצהו בהתאם לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 ובתוספת פיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו.
עיקרי טענות הצדדים לעניין בקשת הדחייה על הסף
12. לטענת התובעת, יש לדחות את התביעה שכנגד מחמת חוסר סמכות עניינית. חוק איסור לשון הרע מקנה זכות תביעה בבית הדין לעבודה אך ורק לעובד אל מול מעסיקו ו/או נושא משרה. במקרה דנן עסקינן בשני עובדים.
בנוסף, יש לדחות את התביעה שכנגד מחמת היעדר עילה, שכן לא היה פרסום, הנדרש על פי חוק איסור לשון הרע. מר לאור הטריד את התובעת בפומביות במשרד ועל כן הוא שפרסם את האירוע במעשיו שלו. כל מטרתה של התביעה שכנגד הינה להרתיע עובדות שהוטרדו מינית בעבודה בל יעמדו על זכותן לתבוע מטרידן.
13. לטענת מר לאור, התביעה שכנגד הוגשה כהתייחסות לדברים שפרסמה התובעת אודות הנתבע בכל הקשור לטענותיה בדבר הטרדה מינית. מר לאור משמש כמנהל מגזין ידיעות נדלן ולוח המכירות של הנדלן, כלומר הינו מנהל פעיל בתאגיד. תפקידו זה נכנס להגדרת "נושא משרה בתאגיד" בהתאם להוראות תיקון חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 משנת 2009, במסגרתו הוסף סעיף 24(א)(1ד) הקובע את סמכות בית הדין לדון בתביעות לשון הרע.
בנסיבות בהן הבירור לטענת ההטרדה המינית יתבצע על ידי בית הדין לעבודה, ומקום בו הכרעה בטענה זו דרושה גם לצורך תביעת לשון הרע (הגנת אמת דיברתי) - אין מקום לפיצול הדיון.
בנוסף, בכתב התביעה שכנגד מתוארת מסכת עובדתית המעידה על העצמת האירוע על ידי התובעת ופרסום אודותיו ברבים בקונוטציה שלילית כלפי התובע. התובעת מנצלת את טענה ההטרדה המינית, המופרכת לחלוטין לטעמו, על מנת "לנפח" את תביעתה ולגרור את מר לאור לתוך ההליך המשפטי.
14. בתשובה שהגישה התובעת לתגובת מר לאור, היא עומדת על טענותיה ומוסיפה כי הניסיון להציג את מר לאור כנושא משרה בחברה מהווה סילוף המציאות, שכן בפועל לא היו עובדים תחת ניהולו, לא הייתה לו סמכות לשינוי נהלים בחברה ו/או סמכות להתערבות בניהול התאגיד. בהתאם הוא אינו עונה על הגדרת נושא משרה בתאגיד, לא מדובר על תביעה שבין עובדת למנהל ולבית הדין אין סמכות. בהתאם לאמור, טוענת התובעת כי מדובר במקרה הנופל בגדר המקרים החריגים המצדיקים שימוש בסמכות בית הדין לסילוק התביעה על הסף.
המסגרת המשפטית
15. סילוק תביעה על הסף, המוסדר בתקנות 44-45 לתקנות בית הדין לעבודה ( סדרי דין), התשנ"ב-1991, הינו סעד מרחיק לכת שמטרתו להציב סכר על סף הדיון המשפטי. הלכה פסוקה היא לפיכך כי מחיקת תובענה או דחייתה על הסף " הן בגדר אמצעים, הננקטים בלית ברירה, ודי בכך שקיימת אפשרות, אפילו קלושה, שעל פי העובדות המהוות את עילת התביעה יזכה התובע בסעד שאותו הוא מבקש, כדי שהתביעה לא תימחק בעודה באיבה" (א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורת תשיעית, עמ' 168).
16. פסיקת בתי הדין לעבודה קבעה כי אם בבתי המשפט ניתן סעד של סילוק על הסף במשורה, הרי שבבתי הדין לעבודה " קצרה המשורה עוד יותר" (דב"ע נא/3-31 חיפה כימיקלים בע"מ - אברהם רמי כלפון, פד"ע כב 518). סילוקה על הסף של תביעה אינה לפיכך דרך המלך לפני בית דין זה, ובית הדין יעדיף, ככלל, את בירור התובענה לגופו של ענין. נפסק כי:
"הכלל בבתי הדין הינו, כי דחייה על הסף תעשה רק כאשר בית הדין משוכנע שגם אם תצלח דרכו של התובע והוא יוכיח את כלל טענותיו אשר הוא טוען בכתב התביעה, הרי שלא יהיה בכך כדי להועיל לו ... בבתי הדין לעבודה מחיקה על הסף אינה יכולה ואינה צריכה לשמש דרך המלך, ויש להכריע במחלוקת לגופו של עניין" (בר"ע 1204/01 קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות - דבורה מקובסקי, עבודה ארצי כרך לג(43) 28).

17. סעיף 24 ( א)(1)ד) לחוק, היא ההוראה המסמיכה שהוספה בתיקון לחוק, קובעת כדלקמן:
"24. (א) לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון בתביעות:
....
(1ד) בתובענה של עובד או נציג ארגון עובדים נגד מעסיק או נושא משרה אצלו, או של מעסיק או נושא משרה אצלו נגד עובד או נציג ארגון עובדים, בקשר ליחסי עבודה, שעילתה עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965; לעניין זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ממונה על העובד ופקיד האחראי מטעם התאגיד על תחום זכויות עובדים".

18. לפני למעלה משנה ניתן בבית הדין הארצי לעבודה פסק הדין בעניין רוזנברג, בו התקיים דיון מקיף ראשון בהוראות התיקון משנת 2009 לחוק בית הדין לעבודה, במסגרתו הועברו תביעות לשון הרע מסוימות לגדר סמכותו הייחודית של בית דין זה. וכך נאמר שם, מפי כב' השופטת לאה גליקסמן:
"הסמכות לבית הדין לעבודה לדון בתביעות לפי חוק איסור לשון הרע בשל התמחותו של בית הדין לעבודה לדון בסכסוכים שביחסי עבודה. לדעתי, התכלית העיקרית של הקניית הסמכות לבית דין לעבודה הייתה להבטיח שבתביעות שעילתן חוק איסור לשון הרע ניתן יהיה להתחשב במאפיינים הייחודיים של יחסי עבודה קיבוציים או יחסי עבודה אישיים, לפי העניין, שהם בתחום מומחיותו של בית הדין לעבודה. לפיכך, ביישום ובפרשנות חוק איסור לשון הרע, על בית הדין להתחשב במאפיינים הייחודיים של יחסי עבודה, ולגבש את המדיניות הראויה בהתחשב במאפיינים ייחודיים אלה" ( כב' השופטת לאה גליקסמן ב ע"ע 35058-05-12 רוזנברג - משרד החינוך, 14.9.14).

19. מכאן, כי גם אם לא מתקיימים יחסי עובד מעביד בין התובע והנתבע, אך מדובר בסביבת עבודה, אין לשלול את סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה לדון בעניין , בעילות שבסמכותו של בית הדין ויש לבחון את מהות עילת התביעה.
מן הכלל אל הפרט
האם מר לאור נכנס להגדרת נושא משרה בחברה?
20. לעניין זה, טוענת התובעת כי מר לאור אינו נושא משרה בידיעות ועל כן התביעה שכנגד דינה סילוק על הסף. לעומתה, טוען מר לאור כי תפקידו כמנהל פעיל בידיעות מכניס אותו להגדרת נושא משרה בחברה ועל כן הסמכות נתונה לבית הדין לעבודה.
21. לגישתי, מעצם הגדרת תפקידו של מר לאור כמנהל מגזין ידיעות נדל"ן ולוח המכירות של הנדל"ן ומעצם אחריותו בפועל על תחום שלם בידיעות, הוא עונה על הגדרת מנהל פעיל בידיעות, כלומר נושא משרה. משקבעתי כך, התביעה שהגיש בגין לשון הרע נגד התובעת ובאשר לנסיבות ההטרדה המינית הינה בסמכות בית דין זה – ומכאן שאין מקום לקבל את הבקשה לסילוק על הסף.
זאת ועוד, טוען מר לאור כי כל הפגיעה שנעשתה בו הינה בשל אמרות התובעת אשר להטרדה המינית שחוותה, כאשר לטעמו אין בדברים ממש. על מנת לפסוק בעניין הפגיעה במר לאור יש לקבוע האם התובעת אכן הוטרדה מינית, אם לאו ועל כן השאלות המתעוררות בתיק כרוכות זו בזו וגם מבחינת היעילות אין מקום לפצל את הדיון.
22. בסיכומו של דבר אני סבור שהערכאה הנכונה לדון בתביעה שכנגד היא בית הדין לעבודה ועל השאלות שבמחלוקת להתברר כולן במסגרת ההליך המשפטי המתנהל בבית הדין.
סוף דבר:
23. בקשת התובעת לסילוק התביעה שכנגד על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית - נדחית.
24. התובעת (הנתבעת שכנגד) תגיש כתב הגנה בתיק עד ליום 10.1.2016
25. המזכירות תקבע את התיק לדיון קד"מ.
עד למועד דיון קד"מ ישלימו הצדדים את הליכי גילוי המסמכים והגשת בקשות מקדמיות, במידת הצורך, עד 45 ימים לפני קיומו של קד"מ.

ניתנה היום, כ"ח כסלו תשע"ו, (10 דצמבר 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.