הדפסה

שיינבליט נ' זבולוני

17 ספטמבר 2014
לפני:
כב' הרשמת שגית דרוקר

המבקשת:
שני שיינבליט
ע"י ב"כ: עו"ד יהודה שושני

-
המשיבה:
הילה זבולוני
ע"י ב"כ: עו"ד שלומית בירין אורבך

החלטה

1. לפניי בקשה לפטור מאגרה, אשר הוגשה מטעם המבקשת (התובע ת), לפיה מתבקש בית הדין לפטור המבקשת מתשלום האגרה המתחייבת בגין התובענה נשוא התיק העיקרי דנן, זאת מפאת מצוקתה הכלכלית הקשה של המבקש ת (להלן: "הבקשה").

2. טענות המבקשת, כפי שפורטו בבקשה ובבקשה המשלימה , הן בתמצית כדלקמן:

א.המבקשת אינה בעלת נכסים והיא מתגוררת עם בעלה בשכירות חודשית בסך 1,950 ₪.
ב. המבקשת צירפה תלושי שכרה המעידים על שכר הנמוך ממינימום.
ג. המבקשת מקבלת מהמוסד לביטוח לאומי קצבת ילדים בסך 140 ₪.
ד. המבקשת שילמה לבא כוחה שכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪ אותם גייסה חלק באמצעות קרובי משפחה ואת היתרה שילמה מכספה.
ה.למבקש עילת תביעה טובה.
ו.בשל כל האמור לעיל, אין בידי המבקש לשלם את האגרה המתחייבת בגין התובענה נשוא התיק העיקרי.

יצוין, כי לבקשה צורפו מסמכים המעידים על הנטען בבקשה לעניין שכר קבלת קצבת ילדים ותשלום דמי שכירות.

3. בתגובה שהגישה הנתבעת טענה הנתבעת כי המסמכים אותם צירפה התובעת אינם מצביעים ותומכים בבקשה לפטור מאגרה. המבקשת לא צירפה אישור מלשכת הסעד. טענות הנתבעת העולות מכתב ההגנה מטילות בספק את סיכויי התובעת לזכות בתביעתה בפרט לאור סכום התביעה שנופחה על ידי התובעת . מהמסכים שצירפה התובעת עולה כי הופקדו לחשבון התובעת מסמכים המעידים על הפקדה מביטוח לאומי בסך כ-10,000 ₪.

ההכרעה:

4. לאחר עיון בבקשה על נספחיה, ולאחר עיון בכתב התביעה, נחה דעתי כי דין הבקשה לפטור מאגרה להתקבל אולם רק בחלקה, כפי שיפורט להלן.

5. תנאי לפתיחת הליך בבית הדין לעבודה הינו תשלום אגרה. זהו הכלל. בצידו של כלל זה נקבע בתקנות האגרות חריג בדמות הפטרתו של בעל דין מתשלום אגרה בית הדין. תכליתו של חריג זה לאזן בין האינטרס העומד מאחורי תשלום האגרה מחד, לבין זכות הגישה לערכאות, מאידך (ע"ע (ארצי) 292/07 מזור – גיל עד, פסקאות 11-12 (טרם פורסם) 29.11.07)).

6 בעניינו אין התובעת נחשב ת לבעל דין הפטור מאגרה בשים לב להוראות תקנה 3 לתקנות. המבקש ת, מבקשת לפטור אות ה מתשלום האגרה בשים לב לכך כי אין ביכולתה לשלם האגרה. על מנת להיעתר לבקשה כזו יש להראות קיומם של שני תנאים. האחד – כי ההליך מגלה עילה. השני - כי אין ביכולת ה של המבקש ת לשלם האגרה בשים לב ליכולת ה האישית בלבד, בהסתמך על רכוש ה, שלה ושל בני משפחתה (תקנות 12 לתקנות האגרות).

7. באשר לתנאי הראשון שוכנעתי כי התובענה מגלה עילה וזאת ככל ש תוכיח התובעת את טענותי ה עשוי ה ה יא לזכות בסעדים שתבעה – חלקם או כולם. אין אני מביעה עמדתי באשר לסיכויי הצלחת התביעה אלא יש להבין מהאמור שאין התביעה טורדנית או קנטרנית.

8. באשר לתנאי השני, מעיון בחומר המונח בפניי, לא שוכנעתי כי התובעת הצליח ה להראות כי אין ביכולתה לשאת בתשלום הא גרה. אין להתעלם מכך שלכאורה מצבה הכלכלי של התובע ת אינו קל אך ככל שעל פי דברי התובע עלה בידי ה לגייס הלוואה לצורך מימון תשלום ראשוני של שכר טרחה הרי שאין מניעה כי לשם תשלום האגרה תיטול הלוואה דומה. זאת ועוד, הבקשה נעדרת פירוט לגבי הכנסות בעלה של התובעת, רכב בבעלותם ככל שקיים חסכונות קרנות וקופות גמל, וכיוצ"ב.

9. אין להתעלם מהתמונה הכלכלית הלא קלה בדבר מצבה של התובע ת מחד אך מנגד יש ליתן את הדעת לאמור בסעיף 8 לעיל ולהעדר הפרטים הנוספים הנדרשים להשלמת התמונה בדבר הכנסות מלאות של התובעת ומשפיחתה הגרעינית לעומת הוצאותיה החודשיות.

10. בשים לב לאמור הגעתי למסקנה כי יש לקבל הבקשה בחלקה באופן שאגרת בית הדין בסך 2173 ₪ תשולם בשיעורים של תשעה תשלומים חודשיים שווים. שוברים לתשלום אגרה יימסרו לב"כ התובע במזכירות ביה"ד תשלום ראשון ישולם עד ליום 10.10.14. לא יהיה צו להוצאות.

11. מזכירות בית הדין תקבע מעקב אחר תשלום האגרה ותשלח העתק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ב אלול תשע"ד, (17 ספטמבר 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.