הדפסה

שיווק ד. ספיר בע"מ ואח' נ' אדידס סלומון A.G חברה רשומה בגרמניה מס' 3868 HRB ואח'

מספר בקשה:1
בפני
כב' השופט אחסאן כנעאן

מבקשים

אדידס סלומון A.G חברה רשומה בגרמניה מס' 3868 HRB

ע"י עוה"ד איתן שאולסקי ואח'

נגד

משיבים

  1. שיווק ד. ספיר בע"מ
  2. שלום זיו

ע"י עוה"ד יוסף חמו

3. משטרת ישראל חיפה

ע"י פרקליטות מחוז חיפה

החלטה

רקע וההליך שלפני

לפני בקשה להורות למשיבה מס' 1 להפקיד ערובה בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

המשיבים 1 ו- 2 הגישו תביעה כספית כנגד המבקשת וכנגד המשיבה מס' 3. המשיב מס' 2 (להלן: "המשיב") היה בזמנים הרלוונטיים לתביעה המנהל של המשיבה מס' 1 (להלן: "המשיבה"). המבקשת מייצרת בין היתר נעלי ספורט והתעמלות העונים על שם המותג "אדידס" ולזכותה רשום סימן מסחר אודות אותו מותג (להלן: "אדידס") .

על פי הנטען בכתב התביעה ביום 5.3.2006 פשטו שוטרים ממשטרת ישראל בליווי נציגי המבקשת על בית עסקה של המשיבה ותפסו על פי צו שניתן בבית משפט השלום נעליים שנטען כי היו מזויפות ומפרות את סימן המסחר של המבקשת. על פי הנטען השוטרים תפסו 4,382 זוגות נעליים חדשות. בנוסף המשיב נעצר על ידי השוטרים, הובל לתחנת המשטרה שם נחקר מספר שעות על הפרת סימן המסחר הנטענת.

עוד נטען בכתב התביעה כי בקשה לשחרור תפוס שהגישה המשיבה נדחתה ע ידי בית משפט השלום תוך קביעה כי קיימות ראיות לכאורה כי בוצעה העבירה. נטען כי החלטת בית המשפט לקיום ראיות לכאורה לא הייתה מנומקת. עוד נטען כי המשטרה הגישה חוות דעת לפיה קיימת הפרה של סימן מסחר כאשר חוות דעת זו נערכה על ידי אנשי אדידס.

על אף שהנעליים נתפסו לבסוף לא הוגש כתב אישום כנגד המשיבים 1 – 2 ואף לא הוגשה תביעה אזרחית על ידי אדידס כנגד המשיבים 1 – 2.

עוד נטען בכתב התביעה כי לאחר קיום ההליך הנ"ל הגיע עניין דומה להכרעת בית משפט העליון (נעליים דומות לאלו שהחזיקה המשיבה ונתפסו על ידי המשטרה) ובית משפט העליון הכריע שלא הופר בעניין זה הפרה של סימן מסחר.

בכתב התביעה נטען כי בעקבות הפשיטה ותפיסת הנעליים המשיבה נגרמו לה נזקים חמורים, החנות שהופעלה בטירת הכרמל עליה פשטה המשטרה נסגרה ולמעשה המשיבה לא התאוששה מאז הפשיטה וחדלה מכל פעילות עסקית.

כאמור אדידס עותרת לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה ומפנה לגבי מצבה הכלכלי לאמור בכתב התביעה באשר לפעילות העסקית ולנוכח העובדה כי למשיבה חוב בגין אי תשלום אגרה לרשם החברות. עוד טוענת אדידס כי סיכויי התביעה אינם טובים נוכח הנטען בכתב הגנתה. אדידס טוענת כי לנוכח היותה חברה זרה עלות הליטיגציה במדינה אחרת היא גבוהה ולכן היא מבקשת כי העקובה שתקבע לא תפחת מהסך של 150,000 ₪.

דיון והכרעה

הערת פתיחה

כהערת פתיחה אציין כי אדידס תמכה את בקשתה בתצהיר שנערך על ידי מתמחה אשר הועסק במשרד בא כח אדידס. על פי תצהיר זה צורף כתב הגנתה של אדידס מבלי להתייחס לסיכויי התביעה בגוף התצהיר וכן נטען כי עלות הליטיגציה לחברות זרות אינו פחות מהסך של 150,000 ₪.

לדידי מתן תצהיר של מתמחה הינו נוהל פסול מכל וכל ואף נוגד את כללי האתיקה החלים על עורכי דין. מתמחה בעריכת דין כפוף לכללי האתיקה החלים על עורכי דין. חל איסור על עורך דין להעיד משפט בו הוא מייצג ואיסור זה אף יפה למתמחה המועסק באותו משרד. מטעם זה התצהיר שהוגש לטעמי הוגש שלא כדין ואתעלם ממנו במסגרת החלטי זו.

חיוב בערובה חברה מוגבלת במניות

ברע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ. בנק הפועלים [לא פורסם] התייחס בית משפט העליון לכללים שיש להחיל בכל הקשור בבקשה להפקדת ערובה כאשר התובעת היא חברה מוגבלת במניות.

וכך סיכם בית משפט העליון את ההלכה החלה בנושא זה:

"מן האמור לעיל עד כה עולה כי על בית המשפט הבוחן בקשה להורות לתובע שהוא תאגיד להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, לשקול בראש ובראשונה את מצבה הכלכלי של החברה, בהתאם ללשון הסעיף. זה שלב הבדיקה הראשון. ואולם בכך, לא נעצרת הבדיקה. משקבע בית המשפט כי החברה לא הראתה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, על בית המשפט להמשיך ולבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה, אם לאו...זהו שלב הבדיקה השני. בהקשר זה יש להביא בחשבון, בין היתר: (א) את הזכויות החוקתיות (הנוגדות) של הצדדים (ב) את ההנחה שחיוב החברה להפקיד ערובה במקרה כזה (בו לא הוכיחה שיש ביכולתה לשלם הוצאות נתבע) מבטא את הכלל והפטור הוא החריג....זאת ועוד – על פי הפרשנות שהיתה נהוגה ביחס לסעיף 232 לפקודה, שקדם לסעיף 353א לחוק, ניתן לומר – על דרך ההיקש – כי שאלת סיכויי ההליך... גם היא יכולה להישקל על ידי בית המשפט במסגרת בחינתו את הנסיבות לסתור את ההנחה המצדיקה חיוב החברה בערובה."

עוד נקבע באותו עניין כי הנטל מוטל על החברה להראות מדוע אין זה מוצדק לחייבה בהפקדת ערובה. בנוסף בדרך כלל אין זה ראוי להיכנס בהרחבה במסגרת זו לניתוח סיכויי התביעה ויש להיזקק לעניין האמור רק כאשר סיכויי ההליך גבוהים במיוחד או קלושים מאוד.

שלב הבדיקה הראשון

בנושא זה אין הצדדים חלוקים. המשיבה אינה פעילה והיא חדלה מכל פעילות עסקית. לא נטען בתגובה לבקשה כי היא מסוגלת לשאת בהוצאות שיושתו עליה במידה והיא תפסיד בתביעה.

יחד עם זאת, טוענים המשיבים 1 ו- 2 כי חדלותה הכלכלית של המשיבה נגרם עקב העוולה שביצעה אדידס. מאחר ועיקר המלאי הוחרם על ידי אדידס באמצעות המשטרה לא היה ביכולתה של המשיבה לתפקד מבחינה כלכלית.

דא עקא, בשלב זה טענה זו לא הוכחה. לא צורף על ידי המשיב כל דו"ח פיננסי המעיד שהמלאי שהוחרם היה כל המלאי. לא הוכח מה היו הנכסים שבבעלות המשיבה בעת שהמלאי הוחרם כגון הצגת מאזן בוחן. לכן בשלב זה הטענה לא הוכחה.

שלב הבדיקה השני

בבואי לשקול אם להטיל על המשיבה חובה להפקיד ערבוה אם לאו אין מנוס מכניסת לסיכויי התביעה אך אתמקד בסיכויי ה טענה העיקרית האם הייתה הפרה של סימן מסחר אם לאו.

בטרם אכנס לסיכויי התביעה אציין כי המשיבים 1 ו- 2 הגישו את התביעה בצוותא. המשיב אינו כאמור חברה מוגבלת במניות. לא נעשתה בכתב התביעה הפרדה בין עילת התביעה של המשיב למשיבה. לכן במידה ואין למשיבה עילת תביעה אזי בוודאי ובוודאי תדחה תביעת המשיב. בשים לב לכך, אין לומר כי מונחת לפני תביעה של תאגיד בלבד אלא הצטרף אליה תובע שהוא מנהלו אשר לגביו לא הובא כל נתון כלכלי המעיד על מצבו. לכן במידה והתביעה תדחה ולא ניתן יהיה להיפרע הוצאות מהמשיבה ניתן להיפרע מהמשיב. לכן אין המדובר בתביעה טהורה של תאגיד והמשיב בהצטרפו להליך כתובע משמש מעין "ערב" להוצאות שיפסקו, אם יפסקו.

לגופו של עניין, בשלב זה סיכויי התביעה לעניות דעתי נראים כטובים מאוד. עיון בהחלטה בבקשה להחזרת תפוס אין כל נימוק מדוע קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירה הנטענת. יתרה מכך, לא מצאתי בבקשה או בתשובה לתגובה שהגישה אדידס כל התייחסות לטענה כי לתיק המשטרה הוגשה חוות דעת על הפרת סימן מסחר שהוכנה על ידי אנשי אדידס עצמם.

אדידס טוענת בכתב הגנתה כי יש לאבחן המקרה המונח לפני לזה שנידון בע"א 563/11 ADIDS AS SALAMON AG נ. ג'לאל יאסין ואח' [טרם פורסם] , עליו נסמכים המשיבים 1 ו- 2, מאחר והנעלים שנתפסו במקרה המונח לפני שונות מהנעליים בהן עסק בית המשפט במקרה ההוא. נטען בכתב ההגנה כי חלק מהנעליים היו עם שלוש קוים אנכיים בפנים הנעל בעוד שאלו שעסק בהם בית משפט העליון היו עם ארבעה פסים. חלק מהנעליים שנתפסו בענייננו מבחינת הצורה הועתקו באופן מדויק מהדגם הרלוונטי של אדידס. ייתכן שהבדלים אלו אכן יכולים לגרום לאבחנת פסק הדין בעניין יאסין ועל כך לא אקבע מסמרות. באשר לאותם נעליים לא ניתן לומר כעת בוודאות כי סיכויי התביעה קלושים אך לא ניתן לומר מאידך כי הסיכויים טובים מאוד. יחד עם זאת, טיעונים אלו מתייחס לחלק מהנעליים ולא לכל הנעליים שנתפסו. ייתכן שיתרת הנעליים אשר עליהם ארבעה פסים ונושאים את השם המסחרי BOLOT אכן נופלים למקרה שנידון בעניין יאסין. לכן בכל הקשור לאלו סיכויי התביעה של המשיבה טובים מאוד. נטען כי בעניין יאסין הוגשה בקשה לדיון נוסף. אלך יחד עם זאת, משטרם הוכרעה הבקשה לדיון נוסף ובשים לב לכך כי דיון נוסף ניתן במקרים נדירים בלבד יש להתייחס בשלב זה לפסק הדין שניתן בעליון כמחייב.

בשים לב לכך, שסיכויי התביעה בחלק מהתביעה נראים טובים מאוד ובשים לב לכך שהצטרף לתביעה כתובע שהוא אינו חברה מוגבלת במניות (מבלי להביע כרגע עמדה האם יש לו זכות תביעה אישית) לא שוכנעתי כי יש להורות על הפקדת ערובה במקרה זה ואני סבור שדין הבקשה להידחות. יש במקרה זה לתת עדיפות לזכ ות הגישה של המשיבה לערכאות ולא לחסום את דרכה על ידי מתן הוראה להפקיד ערובה.

בנוסף אני מחייב אדידס לשאת בהוצאות המשיבה בסך של 2000 ₪.

המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לבאי כח הצדדים.

ניתנה היום, י"ז סיון תשע"ג, 26 מאי 2013, בהעדר הצדדים.