הדפסה

שטיינברג ואח' נ' יצחקי ואח'

מספר בקשה:3
בפני
כב' השופטת ורדה פלאוט

מבקשים

  1. יורם שטיינברג
  2. יונה שלם

ע"י ב"כ עו"ד עוז רדיע

נגד

משיבים

  1. שושנה יצחקי
  2. רון יצחקי

ע"י ב"כ עו"ד נסים עזרן

החלטה

1. בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופטת י' בלכר) מיום 16.12.14, בה נדחתה בקשת המבקשים לפיצול סעדים בנימוק: "מדובר בעניין המהווה חלק בלתי נפרד מהמחלוקת בין הצדדים. אני מפנה למשל לסעיף 33 לכתב התביעה המתוקן. אין הצדקה שבדין לפיצול המבוקש"

2. בין המבקשים למשיבים נחתם הסכם מכר, במסגרתו מכרו המשיבים למבקשים בית צמוד קרקע בעיר שוהם. המבקשים הגישו בבימ"ש קמא כתב תביעה כספית ולמתן צו עשה נגד המשיבים, ע"ס 700,000 ₪, לפיצוי בגין נזקים שנגרמו להם עקב הפרת הסכר המכר, ליקויי בנייה בממכר וירידת ערך הממכר עקב חריגות בנייה והצורך להריסתם והשבת המצב לקדמותו (סעיפים 45-51 בכתב התביעה המתוקן מיום 3.7.14).
המבקשים ביקשו היתר לפיצול סעדים על מנת " לשמור על זכותם להגיש תביעה עתידית לנזקים נוספים שיגרמו להם, לרבות בקשר לאותן חריגות בניה" (סעיף 52 בכתב התביעה).

3. ביום 27.11.14 הגישו המבקשים בבימ"ש קמא בקשה נפרדת לפיצול סעדים "בקשר לאי העברת הזכויות על שמם ו/או סעדים שטרם התגבשו בקשר לחריגות הבניה בבית".
בסעיפים 7-9 לבקשתם מפרטים המבקשים, כי נדרש צו הצהרתי המופנה כלפי רשות מקרקעי ישראל, לפיו הם זכאים להירשם כבעלי הזכויות בנכס. כן נדרש צו הצהרתי לפי כל דרישה כספית לתשלום דמי היתר בקשר לאותן חריגות בניה, יוטלו על המשיבים, וכן צו הצהרתי לפיו כל עלות כספית עתידית בקשר לאותן חריגות אשר תתקבל מהוועדה המקומית לתכנון ולבניה שוהם תוטל על המשיבים.
מכאן, לטענת המבקשים, כי הנזק המלא צפוי להתברר באמצעות צדדים שלישיים (רשות מקרקעי ישראל, הוועדה המקומית לתכנון ולבניה), ועל מנת לייעל את ההליך הקיים ולאור הגישה הליברלית של בתי המשפט, מבוקש להתיר פיצול סעדים.

המשיבים התנגדו לבקשה, וטענתם כי עניין חריגות הבניה בנכס היה ידוע למבקשים כבר במועד הגשת התביעה המקורית. עילת התביעה הינה הפרת הסכם, והמבקשים תיקנו את תביעתם ביחס לראשי הנזק. אין מקום למתן היתר לפיצול סעדים ככל שמדובר באותה עילה ומבוקש סעד כספי נוסף. ככל שמדובר בהעברת הזכויות בנכס, הרי שזהו סעד חדש (אכיפת הסכם המכר) שאינו בסמכות בימ"ש קמא.

כאמור, בימ"ש קמא דחה את הבקשה לפיצול סעדים בהחלטה נושא הבקשה שלפני.

4. לטענת המבקשים, בתמצית, התביעה הוגשה על ידם לקבלת סעדים כספיים, וצירוף המינהל (צ"ל רשות מקרקעי ישראל), אשר הינו צד דרוש בכל הנוגע להעברת הזכויות לידי המבקשים והתנאים לכך, יסרבל ויעכב את ההליך שלא לצורך. יש להעדיף במקרה זה את אינטרס המבקשים.

לאחר הגשת בקשת רשות הערעור, המבקשים הגישו בקשה להוספת טענות ונספח. לטענתם ביום 26.1.15 התקבלה לידם חוות דעת שמאית בגין ירידת ערך הנכס בשל חריגות בניה. במסגרת חוות הדעת מעיד השמאי על העדר יכולת להעריך בשלב זה את האגרות, מיסים, היטל השבחה, דמי היתר והוצאות נלוות. בכך, טוענים המבקשים, יש משום תימוכין לטענותיהם בדבר העדר יכולת להעריך את מלוא נזקיהם אשר טרם התגבשו בקשר לחריגות בניה בנכס.

המשיבים מתנגדים לבקשה וחוזרים על טענותיהם לפני בימ"ש קמא.

5. לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה ובתגובות לה, דין הבקשה להידחות.

ההחלטה שלא להתיר פיצול סעדים הינה החלטה שעניינה סדרי דין, וכלל הוא שערכאת הערעור לא תתערב בשיקול דעת הערכאה הדיונית בעניינים מסוג זה. חריגים לכלל הנם מקרים בהם מדובר בהחלטה מנוגדת לדין או שגורמת עיוות דין למי מהצדדים, ולא מצאתי כי החריגים מתקיימים במקרה שלפני.

על פי תקנות 44 ו-45 לתקנות סדרי הדין, תובענה תכיל את מלוא הסעד שזכאי לו התובע בשל עילת התביעה, ואם קיימים סעדים אחדים רשאי התובע לתבוע את כולם, ואם לא יעשה כן לא יוכל לתבוע אחרי כן סעד שלא תבעו, אלא באישור בימ"ש.

בימ"ש קמא קבע כי הסעד שאותו מבוקש לפצל הינו חלק בלתי נפרד מהתביעה, ולא מצאתי כי נפלה שגגה בקביעה זו.

אין מחלוקת כי הסעדים אותם מבוקש לפצל נובעים מעילת התביעה העיקרית כפי שהוגשה – הפרת הסכם המכר, ובימ"ש קמא עמד על כך שהמבקשים התייחסו לסעד זה בסעיפים 33 ו-48 בכתב התביעה המתוקן (פיצוי המגלם את ירידת ערך הנכס בשל חריגות בניה).

אלא שלטענת המבקשים עשויים להתגלות נזקים נוספים בעתיק בגין חריגות הבניה, שהם אינם יכולים לכמת את שווים היום, נזקים שודאי יתגלו בעתיד לאחר שהם יבקשו לרשום את הזכויות בנכס ואז יקומו דרישות לתשלום/השבת המצב לקדמותו הן מצד רשות מקרקעי ישראל או הוועדה המקומית לתכנון ובניה.

דין הטענה להידחות. חריגות הבניה היו ידועות למבקשים, לכל המאוחר , עם קבלת הנכס לחזקתם, ו לא מתקבלת הטענה כי לא ניתן לברר את שווי הכשרתן של חריגות הבניה או לחלופין הסרתן. נכון, כי לצורך כך ייתכן ויש לצרף צדדים נוספים לתביעה. אך צורך זה אינו עילה לפיצול סעדים, ודאי לא בשלב ההתחלתי שבו מצויה התביעה, והדבר מצוי בשיקול דעתם של התובעים וברשות בימ"ש קמא אם יחליטו לבקש לתקן את תביעתם .

יצויין, שאין בחוות הדעת השמאית שביקשו המבקשים לצרף בתמיכה לטענתם כדי לשנות ממסקנה זו. מבלי לקבוע מסמרות באשר לתוכן האמור בחוות הדעת, השמאי העריך בחוות דעתו את עלות השגת היתר בניה / הכשרת חריגות הבניה, אך העיר כי סכום זה כפוף לתשלום היתר השבחה לוועדה המקומית לתכנון ובניה ולתשלום דמי היתר לרשות מקרקעי ישראל, סכומים שאינם בידיעה בשלב זה. חוסר הידיעה הינו משום שהרשות והוועדה טרם עורבו על ידי מי מהצדדים, ולא משום שלא ניתן להעריך את הסכומים לו היו הנ"ל מתערבים בעניין.

בנסיבות הקיימות, השאיפה שלא להטריד את הנתבע מספר פעמים באותו עניין, והרצון להימנע מלהעמיס הליכים נוספים על המערכת כולה אשר גורמים לבזבוז זמן ומשאבים, בהעדר הצדקה של ממש, גוברים על אינטרס המבקשים לפצל את הדיונים.

6. על יסוד כל האמור הבקשה נדחית.

המבקשים ישאו בהוצאות המשיבים בסך 5,000 ₪ אשר ישולמו מתוך העירבון שהופקד.

ניתנה היום, כ"ז שבט תשע"ה, 16 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.