הדפסה

רשות שדות התעופה בישראל נ' מאגר קל ייזום ופיתוח (1998) בע"מ

בפני
כב' השופטת רחלי טיקטין עדולם

מבקשת

רשות שדות התעופה בישראל
ע"י משרד עו"ד לוי, מי-דן ושות' עורכי דין,
עו"ד פלינר

נגד

משיבה

מאגר קל ייזום ופיתוח (1998) בע"מ
ע"י עו"ד אברהם אלבו

החלטה בבקשה למתן צו מניעה זמני

בפני בקשה למתן צו מניעה זמני לה החלטתי להיעתר כפי שיפורט כדלקמן.
בתאריך 16.9.14 ניתן צו ארעי בתיק זה , על ידי כבוד השופט סולקין , האוסר על המשיבה לבצע עבודות מכל מין וסוג שהוא, במגרשים בהם מחזיקה המבקשת וכן האוסר של המשיבה לה יכנס לשטחה של המבקשת, ללא אישור המבקשת, זולת לצורך הגעה למגרש שבאחזקת המשיבה.
כן ניתן צו עשה ארעי להוצאת כלים מכניים שהכניסה המשיבה לשטחי המבקשת.
התיק נקבע לדיון במעמד שני הצדדים בפני הח"מ ליום 19.11.14.
במהלך אותו דיון ניסיתי להביא הצדדים לכדי הסכמות .
ואכן בסיום הדיון, הוסכם כי הצדדים יפנו לבעל מקצוע שיגשר ביניהם בנוגע למחלוקת העקרונית שנתגלעה ביניהם – תוואי הדרך, העוברת במגרש המבקשת, בין מגרש המשיבה לבין הכביש.
כן הוסכם כי הצו הארעי שניתן יעמוד בתוקפו עד למועד שנקבע שם או עד להחלטה אחרת, במידה ויקבע דיון נוסף בתיק זה. כן הגיעו הצדדים להסכמות ביניהם בעניין - בטונדות, פינוי פסולת ובעניין שוחת הביוב.
הליך הגישור בסופו של דבר לא התקיים, כאשר כל צד "מאשים" את הצד שכנגד ב"פיצוץ" הליך הגישור.
בנסיבות אלו קיימתי דיון נוסף ביום 24.12.14 במעמד שני הצדדים, בבקשה למתן סעד הזמני, במהלכו נחקרו המצהירים מטעם הצדדים. המשיבה סירבה להצעת המבקשת לנהל את הדיון בתיק העיקרי יחד עם הדיון בסעד הזמני.
לאחר הדיון הוגשו סיכומי הצדדים בעניין הסעד הזמני.
בין לבין הגישו הצדדים בקשות רבות והודעות שונות לבית המשפט אשר גררו תגובות ותגובות לתגובות וכן הודעות נוספות.
בכל אחת ואחת מאותן בקשות ניתנת – במקביל להחלטתי זו – החלטה בפתקית - על גבי הבקשה עצמה (למען הסדר הטוב).
החלטתי זו ניתנה לאחר שעיינתי בכל המסמכים בתיק זה ושמעתי כאמור את הצדדים ואת המצהירים מטעמם.
הצדדים
המבקשת, רשות שדות התעופה בישראל (להלן: "רש"ת), הינה תאגיד סטטוטורי שהוקם מכוח חוק רשות שדות התעופה, התשל"ז – 1977 ואשר אמון על ניהול והפעלת שדות התעופה ומעברי הגבול בישראל וביניהם מעבר הגבול בעיר אילת – מסוף טאבה .
המשיבה, מאגר קל ייזום ופיתוח (1998) בע"מ (להלן: "מאגר קל"), הינה חברה פרטית, אשר בין היתר פעלה מאז אמצע שנות ה – 90 להקמת מועדון צלילה לנכים בעיר אילת.
העובדות שאינן שנויות במחלוקת וכן סלע המריבה
כללי
לצורך הפעלה תקינה של מסוף טאבה החליטה רש"ת לבנות חניון בסמוך למסוף, שישמש את הפוקדים אותו.
על מנת להוציא את כוונתה לפועל, חתמה רש"ת ביום 20.1.14 על הסכם חכירה עם רשות מקרקעי ישראל (להלן: "רמ"י"), במסגרתו הוקצו לה הזכויות במגרשים 5ד' ו – 5ג' בגוש 40033 חלקה 1 (להלן: "מגרשי רש"ת" ו/או "מגרש רש"ת ").
נכון להיום משמש מגרש 5ד' כחניון עפר בלתי מוסדר, בו נוהגים לחנות הבאים במסוף הגבול.
טרם חכרה רש"ת את המגרשים הנ"ל מרמ"י, המליצו גורמים שונים להקצות למאגר קל חלק ממגרש 5, לצורך הקמת מועדון צלילה לנכים.
בחודש יולי 2000 התקבלה החלטת מינהל מס' 295 להקצות חלק ממגרש 5 למאגר קל לצורך הקמת מועדון צלילה לנכים - מגרש 5ב' (להלן: "מגרש מאגר קל"). בהמשך התקבלו החלטות נוספות בעניין הקצאת מגרש זה למאגר קל.
מגרש מאגר קל הוא מגרש "כלוא".
היינו, מגרש 5 ד' מצוי בין מגרש מאגר קל לבין כביש מס' 90, שהוא הכביש הראשי המוביל למסוף טאבה (להלן: "הכביש"). כלומר, דרך הגישה למגרש 5ב' מהים ואל הים, מהכביש ואל הכביש , הינה דרך מגרש 5ד' – אחד ממגרשיה של רש"ת
בשנת 2005 נחתם חוזה פיתוח בעניין מגרש 5ב' בין מאגר קל לבין רמ"י.
בהמשך, עוד ביום 17.2.08, ניתן היתר בניה למועדון הצלילה ולדרך הגישה למגרש מאגר קל , אשר עוברת במגרש רש"ת.
בשנת 2012 ניתן למאגר קל היתר בנייה עדכני.
הן ההיתר משנת 2008 והן ההיתר משנת 2012 כוללים את דרך הגישה למגרש 5ב' במקום בו היא נמצאת כיום. הדרך כיום היא דרך עפר סלולה המאפשרת מעבר בין מגרש מאגר קל לבין הכביש.
בהסכם החכירה שנחתם בין רש"ת לבין רמ"י נרשם בין היתר: "החוכר מתחייב לאפשר מעבר למגרש המשמש את מועדון הצלילה" (עמ' 4 סעיף 4 להסכם ).
אין חולק לפיכך כי רש"ת חכרה את מגרשיה בכפוף לזכות המעבר של מאגר קל.
בנספחי הבינוי והתנועה של התב"ע הקיימת, מופיעה דרך הגישה במקום בו היא קיימת היום , כך גם בנספח שצורף להסכם החכירה.
ההליכים בוועדות התכנון והבנייה
בתאריך 25.4.13 הגישה רש"ת לוועדה המקומית לתכנון ובניה אילת (להלן: "הועדה המקומית"), בקשה להיתר בנייה, להקמת חניון ציבורי במגרש 5ד'.
בבקשה להיתר הוצע כי המעבר למגרש מאגר קל יתבצע מתחום החניון. הוצע כי הגישה למגרש מאגר קל תתבצע באמצעות שני שערים אוטומטיים בחניון (בשער הכניסה לחניון יילקח כרטיס ובשער הכניסה למועדון הצלילה יוכנס חזרה וכך תתבצע גישה ללא תשלום).
ביום 15.7.13 הגישה מאגר קל התנגדות לבקשה בטענה לפגיעה קשה בקניין, נוכח טענתה לפגיעה בזכותה גישה למגרש.
בנימוקי ההתנגדות נרשם בין היתר: "..הבקשה המוצעת אינה נותנת את הדעת על הפגיעה הקשה בקניינה של המתנגדת. היה ותתקבל הבקשה תהא הגישה אל מועדון הצלילה לנכים וממנו אל חוף הים כמעט בלתי אפשרית ולמצער תפגע רבות בגישה, ובמצב דברים זה, ספק אם ניתן יהיה לקדם פתיחתו של מועדון צלילה לנכים. כפועל יוצא, כל השקעתה של המתנגדת, כמו גם הערך המוסף בהקמתו של מועד צלילה לנכים, ירד לטמיון" (ראה נספח 3 לכתב התביעה).
ביום 12.8.13 החליטה הועדה המקומית כדלקמן : "בשלב זה הועדה לא יכולה לקבל החלטה ללא בדיקה פנימית של היתר הבנייה שניתן בזמנו באשר לכביש הגישה. יש להגיש דו"ח משלים עם הנתונים הנדרשים ובמקביל לבדוק את התייחסות ממ"י לסוגיה זו. הועדה מבקשת ממנהל ההנדסה לבדוק את הנושאים ולאחר קבלת הנתונים יוחזר הנושא לדיון" ( ראה נספח 3 לכתב התביעה).
מאחר ועל אף חלוף הזמן לא התקבלה החלטת הוועדה המקומית , הגישה רש"ת ביום 27.10.13 ערר לוועדת הערר המחוזית מחוז דרום (להלן: "ועדת הערר"). בערר טענה רש"ת כי יש לראות בהחלטת הועדה המקומית המעכבת את מתן ההחלטה בבקשה להיתר, כסירוב ליתן היתר בניה ( ראה נספח 3 לכתב התביעה).
לאחר הגשת הערר, ביום 9.3.14 ניתנה החלטת הועדה המקומית ב בקשה להיתר.
בהחלטה זו נקבע בין היתר כדלקמן: "הוועדה המקומית סבורה כי יש לקבל בחלקה את התנגדות גולן בן אבו (מנהל מאגר קל – הח"מ), לבקשה להיתר של רש"ת ולאשר את הבקשה להיתר שהוגשה בכפוף לשינויים הבאים: רש"ת תתקן את הבקשה להיתר בניה כך שהדרך שמופיעה בבקשה להיתר מס' 114/08 תופיע בתנוחה המוצעת בה במגרש החנייה. לחילופין, תסומן דרך הגישה שבהיתר בניה מס' 114/08 להריסה, ככל שתסומן להריסה תסומן דרך גישה חלופית למגרש 5ב' בעלת כניסה נפרדת אשר תשרת את באי מגרש 5ב' בגישה ישירה דרך מגרש 5א'.
מצד אחד אם נתקבל את בקשת רש"ת כפי שהיא אז נפגע בגולן בן אבו, מאידך יש להתחשב בבקשת רש"ת לנצל את קניינה באופן מיטיבי" (נספח 4 לכתב התביעה).
בתאריך 21.7.14 הגישה רש"ת הודעה משלימה לו ועדת הערר בה טענה כי שתי החלופות שהציעה הועדה המקומית פוגעות בזכויותיה הקנייניות של רש"ת וציינה כי ככל שהחלטת הוועדה המקומית תיוותר על כנה, היא מעדיפה את האפשרות השנייה הפוגענית פחות – סימון דרך גישה חלופית . זאת משום שהותרת הדרך בה עושה מאגר קל שימוש כיום, תפגע באופן קשה ובלתי מידתי , בזכויות הקניין של רש"ת ו בתכנון החניון ( ראה נספח 5 לכתב התביעה ).
הדיון בערר שהוגש על ידי רש"ת התקיים לאחר הגשה הבקשה לצו מניעה, בסופו ניתנה ביום 11.11.14 החלטה אשר הועברה לעיוני בה נקבע כדלקמן: "אנו מקבלים את עמדתה העקרונית של העוררת (רש"ת – הח"מ) , וקובעים כי יש לאשר את בקשת העוררת שלפיה דרך הגישה תעבור בתוך החניון. כמו כן, אנו מקבלים את טענות העוררת שלפיה יש לאפשר פתרון מיטבי בדרך, הן לשם פיזור המכוניות בחניון והן לשם מעבר למגרש המשיבה 2 (מאגר קל – הח"מ), (ומכאן כי יש לאשר פתרון השונה מזה המופיע בנספח הבינוי ובנספח התנועה), (הדגשה שלי – הח"מ).
בהמשך נקבע :
"עם זאת וטרם יקבע מיקומה המדויק של הדרך, נכון לאפשר לוועדה המקומית לבחון את היבטי התנועה והבינוי על מנת שיוכלו לשמש כמעבר גם למגרש המשיבה 2, הן ברכב והן להולכי רגל, לרבות הסדרי נגישות לאנשים עם מוגבלות" (להלן: "ההחלטה בערר") (נספח י"ח לכתב ההגנה ).
בתאריך 1.12.14 פנתה הועדה המקומית לו ועדת הערר וציינה כי רש"ת הביעה בהליך נשוא החלטתי זו, עמדה לפיה דרך הגישה למגרש מאגר קל תעבור בצד הצפוני של החניון וכי פתרון תכנוני זה מקובל עליה. הוועדה המקומית ביקשה לפיכך לקבל הנחיות מועדת הערר (ראה נספח י"ט לכתב ההגנה)
בתגובה טענה רש"ת כי חלופה זו אשר הוצעה על ידה, הוצעה כאפשרות ה"פחות גרועה" עבורה, בעקבות החלטת הוועדה המקומית מיום 9.3.14, החלטה אשר בסופו של דבר בוטלה בהחלטה בערר, בה צוין כי דרך הגישה תעבור בתוך החניון ( ראה נספח כ' לכתב ההגנה).
מאגר קלה הגיבה אף היא לפניית הועדה המקומית לועדת הערר וציינה כי הודעת רש"ת בדבר הדרך החלופית, צוינה אכן על ידי רש"ת הן בכתבי הטענות אשר הוגשו לבית המשפט והן במהלך הדיון שהתקיים בבית המשפט (נספח כא לכתב ההגנה).
ביום 8.12.14 ניתנה החלטת וועדת הערר בעניין זה, בה התקבלה טענת העוררת לפיה, משניתנה החלטה מפורטת בערר ומשהונחתה הועדה המקומית לקבל החלטה חדשה בהתאם לכך - אין מקום להחלטה נוספת בערר. ההחלטה מיום 11.11.14 מסיימת את הדיון בערר. עם זאת אין בהחלטה זו כדי להכריע במחלוקת הקניינית בין הצד דים.
כמו כן לאור הסכמת הצדדים לגישור בהליך שבפני (הסכמה שבסופו של דבר לא יצאה אל הפועל – ראה לעיל), האריכה ועדת הערר את המועדים לוועדה המקומית לקיום ההחלטה מיום 11.11.14. כן נרשם בהחלטה כדלקמן: "נוסיף כי פתרון בהסכמה במקרה מורכב מעין זה הוא לעולם פתרון טוב יותר, וזאת כמובן ככל שמוסדות התכנון ימצאו שמדובר בפתרון נכון מן הבחינה התכנונית" (נספח כב לכתב ההגנה). בעניין זה ראה האמור ברישת החלטתי, כי זו גם הייתה המלצתי, אולם הליך הגישור עליו הסכימו הצדדים בתחילה לא הסתייע בסופו של דבר.
לאחרונה החלה מאגר קל לבצע עבודות בדרך הגישה הקיימת.
ביום 16.9.14 (במקביל להליכים בוועדות התכנון והבנייה), הגישה רש"ת לבית משפט זה בקשה דחופה למתן צווים זמניים במעמד צד אחד: לאסור על מאגר קל לבצע עבודות במגרשי רש"ת; לאסור על מאגר קל להכנס למגרשי רש"ת ללא אישורה, זולת לצורך הגעה למגרש מאגר קל; להוציא לאלתר את הכלים המכניים וכל ציוד אחר שהכניסה מאגר קל למגרשי רש"ת ולפרק את כל העבודות שבוצעו עד כה ללא אישור רש"ת
ביום 23.9.14 הוגשה כתב תביעה בו התבקשו הצווים הנ"ל כצווים קבועים.

טענות הצדדים בתמצית
טענות רש"ת
סמוך להגשת הבקשה לצו מניעה החלה מאגר קל לבצע במגרשי רש"ת עבודות בניה וסלילה מאסיביות באמצעות כלים כבדים – ב דרך הגישה הקיימת.
מאגר קל ביצעה עבודות לסלילת הדרך בה היא עושה כיום שימוש ולהרחבתה, בתוך שטחה של רש"ת. מדובר בעבודות לסלילת כביש רחב היקף וכן לבנות מדרכה להולכי רגל לצד אותו כביש.
העבודות הללו החלו להתבצע ללא כל רשות וללא כל סמכות, כאילו המדובר במגרש המצוי בבעלותה של מאגר קל ולא של רש"ת.
ביצוע העבודות גורם להקטנת שטח החניון ולהפרעה ממשית לשימוש בו על ידי רש"ת ובאי מסוף הגבול. גם כך החניון עמוס לעייפה בבאי מסוף הגבול, משום שאין אפשרות חנייה חלופית. העבודות מבוצעות תוך הסגת גבול ובפגיעה בקניינה של רש"ת.
בעבודות הללו יש גם כדי לסכל את הקמת החניון, תוך הפרעה לשימוש הציבור בשטח המגרש. הקמת החניון נדרשת במסגרת עבודות שדרוג מעבר הגבול ואף כתנאי לעבודות אלה. מיקום הדרך כיום מביא לצמצום מקומות החנייה במגרש.
הדרך העוברת בין הכביש לבין מגרש מאגר קל, חוצה את מגרש 5ד' במרכזו ופוגעת אנושות בתכנון החניון ובקניינה של העוררת.
בביצוע עבודות אלו פוגעת מאגר קל בזכות הקניין של רש"ת.
רש"ת זכאית למנוע את העבודות המבוצעת על ידי מאגר קל בין היתר מכוח סעיף 17 לחוק המקרקעין התשכ"ט – 1969.
רש"ת התחייבה לאפשר למאגר קל זכות מעבר בתוך מגרשיה, על מנת שהיא תוכל להגיע למגרש שלה, אולם בשום מקום רש"ת לא התחייבה שזכות המעבר תו קנה דווקא במקום ספציפי כזה או אחר ו/או במקום בו עוברת הדרך כיום.
התב"ע אינה כוללת כל הוראה בדבר מיקום השטח, זולת מאשר בנספח הבינוי לתב"ע שמהווה המלצה בלבד , וגם הוא אינו יכול להצמיח זכות קניינית או להצדיק פגיעה בזכות קיימת של ר"ת.
רש"ת מעולם לא התחייבה ולו ברמז שזכות המעבר תינתן דווקא במקום שבו הדרך עוברת כיום ולא בכדי אין לכך כל עיגון בהסכם החכירה, או בכל מסמך אחר של רש"ת. ה נספח שצורף להסכם החכירה , ה יא מפת מדידה שמראה את המצב הקיים ולא קובעת וגם לא יכולה לקבוע, זכויות קנייניות כאלה ואחרות.
החלטת ועדת הערר שומטת את היסוד מתחת לטענותיה של מאגר קל.
הפעולות שביצעה מאגר קל נועדו "לקבוע עובדות בשטח" בשל הדיונים שהתקיימו בוועדת הערר. הפעולות נועדו לנסות לכפות על רש"ת זכות מעבר במגרש רש"ת, במקום הנוח למאגר קל, תוך רמיסת זכויותיה הקנייניות של רש"ת ותוך פגיעה קשה בזכות הציבור.
מאגר קל גם פלשה למגרש, רש"ת בגבול בין המגרשים. אבני החיפוי של קיר הבטון בגבול בין המגרשים פולשים לשטח רש"ת.
פניות רש"ת למאגר קל לחדול מביצוע העבודות ולהשבת המצב לקדמותו לא נשאו פרי.
אין למאגר קל כל זכות במגרש מלבד זכות מעבר במקום שייקבע על ידי רש"ת.
מאזן הנוחות נוטה לטובת רש"ת שכן העבודות מפריעות לשימושה בקרקע.
רש"ת מבקשת לשמר מצב קיים בעוד מאגר קל היא שמבקשת לשנות את המצב הקיים.
למאגר קל לא יגרם כל נזק באם יינתנו הצווים המבוקשים שכן מועדון הצלילה עוד לא נפתח ואפילו טרם ניתן טופס 4 ובכל מקרה, גם אם יפתח, מאגר קל וכן הלקוחות של מועדון הצלילה יוכלו להמשיך ולעבור דרך המגרש של רש"ת, בהתאם למיקום שיוקצה לדרך על פי שיקול דעתה של רש"ת.
אין מקום לצרף את רמ"י לתביעה שכן לא מתבקש כל סעד כנגדה.
לפי החלטת ועדת הערר, הועדה המקומית אמורה ליתן לרש"ת היתר בניה בחודש פברואר ואז תחל בניית החניון.
טענות מאגר קל
במסמכי התב"ע החלה על המגרשים, מסומנת דרך הגישה, במקום בו היא נמצאת כיום בשטח. המדובר על נספח הבינוי ונספח תכנון תנועה ותחבורה, המהווים חלק בלתי נפרד ואינטגרלי מהתב"ע , אשר הינם מחייבים לכל דבר ועניין.
לחוזה החכירה שחתמה רש"ת עם רמ"י צורף תשריט בו ניתן לראות בבירור גם כן את דרך הגישה למגרש 5ב' במקום בו היא נמצאת היום.
הדרך הקיימת היום תואמת את כל ההחלטות שהתקבלו עובר לתכנון/פרסום התב"ע ואת המצב הקיים – תוואי השטח, הגבהים, הבסיס הצבאי הקיים מזה שנים רבות, היעוד של מגרש 5ב' והדרך הייחודית/הייעודית הנדרשת לצורך כך, כדי לאפשר לנכים באי המגרש גישה חופשית/ברורה/נוחה ממועדון הצלילה לחוף הים.
תוואי השטח נקבע על ידי בקרית מטעם רמ"י, המהנדסת, גב' לינה מרגלית.
בקרית המנהל המליצה להגדיר את הדרך כזיקת הנאה לציבור.
הדרך הקיימת הוכנה על ידי מאגר קל לבקשת ובהנחיית רמ"י, במימון רמ"י ובהתאם להסכם הפיתוח שנחתם בין מאגר קל לבין רמ"י. הדרך כמו שהיא היום הייתה קיימת עוד בטרם הוגשו תוכניות לאישור פרסום/התב"ע.
גם זכות מעבר ושימוש בדרך היא זכות לכל דבר ועניין, קל חומר כאשר עסקינן בזכות מעבר ושימוש בדרך ייעודית וספציפית, שניתנה בדין על ידי בעלי המקרקעין , רמ"י, עוד בטרם התקש רה רש"ת עם רמ"י בהסכם החכירה.
מאגר קל מחזיקה בהיתר בנייה כדין לדרך הגישה למגרשה – בדרך הנוכחית הדרך הקיימת היום.
עבודות הסלילה שביצעה מאגר קל, נעשו כדין, בהיתר ועל דעת ובהנחיית בעל המקרקעין – רמ"י.
עבודות הפיתוח והתשתית במקרקעין והכנת תוואי השטח כללו עבודות הנדסיות ותשתית לא פשוטות בשטח טופוגרפי קשה.
עבודות הפיתוח והתשתית החלו והתבצעו בשלבים כבר משנת 2008 ותוואי הדרך בצורתו הנוכחית קיים כבר משנת 2010 לערך.
לאחר שבשנת 2010 נסללה הדרך החלה מאגר קל את עבודות הבנייה של מועדון הצלילה לנכים וזאת בשלבים.
לאחרונה הסתיימו עבודות השלד של מועדון הצלילה והחלו עבודות הגמר וניתן היה להניח אבני שפה בצד הדרך לקראת פיזור אספלט על הדרך הקיימת.
הנחת אבני שפה ופיזור אספלט על דרך שסלולה כבר משנת 2010 ושעליה עוברים באופן יום יומי איננה נחשבת שינוי בנסיבות.
רש"ת השתהתה בהגשת כתב התביעה.
כל המטרה של רש"ת הינה לפגוע קשות בקניינה ובהשקעותיה של מאגר קל, כדי לפגוע בייעוד של המגרש שלה וכדי לפגוע במטרות המיזם – מועדון צלילה לנכים – כל זאת על מנת שניתן יהיה להשתלט על המגרש אותו היא מחזיקה.
טענת רש"ת כאילו מאגר קל חרגה והשיגה גבולה של רש"ת בגבול בין המגרשים, אינה נכונה כעולה בין היתר מתמלול שיחות שנערכו עם מודדים מטעם רש"ת.
בנייתו של מועדון הצלילה הושלמה וממתינים רק לטופס 4 . הסיבה שלא ניתן למבנה טופס 4 הינה בשל העדר כביש גישה הכולל שביל להולכי רגל.
היעתרות לסעד המבוקש תפגע קשות בבאי מועדון הצלילה – ציבור הנכים שכן הם יאלצו לת מרן דרך מגרש חניה זר ולהיזקק לכרטיס אלקטרוני כזה או אחר ו/או לא תהיה להם מדרכה ייעודית משלהם. היעתרות לבקשה תסכן את ציבור הנכים.
הדרך הקיימת כיום היא הדרך היחידה שיכולה להיות למגרש 5ב'.
אם תתקבל הבקשה, מאגר קל לא תוכל לעשות שימוש במגרשה במשך שנים עד אשר ינתן פסק דין חלוט בתובענה זו.
הסעד הזמני המבוקש זהה לסעד הסופי המבוקש בתובענה ולכן אין לתיתו.
דיון והכרעה
ההלכות בעניין מתן צו מניעה ידועות - בית המשפט ייעתר לבקשה באם הוצגו ראיות מהימנות לכאורה להוכחת התביעה וכן אם נוכח כי מאזן הנוחות נוטה לטובת מבקש הצו . בין התנאים הללו מתקיימת "מקבילית כוחות", כך שככל שעולה משקלו של אחד התנאים, כך קטן משקלו של השני . לצד שני אלו, על בית המשפט לבחון גם שיקולי יושר .
בענייננו הוצגו לי ראיות מהימנות לכאורה להוכחת תביעתה של רש"ת.
הוכח לכאורה כי מאגר קל החלה לבצע בסמוך להגשת הבקשה לצו מניעה זמני, עבודות בדרך הגישה, ב מגרש רש"ת. ראה למשל סעיפים 22 ו- 23 לתצהיר מר חי; ראה מכתב עו"ד מויאל מטעם מאגר קל מיום 9.9.14 (נספח 9 לכתב התביעה), שם נרשם בין היתר כדלקמן: "..דרך הגישה למגרש 5ב' שבבעלות מרשתי קיימת בשטח כבר מס' שנים ועל כך אין חולק. דא עקא, שבעקבות השיטפונות האחרונים מבצעת מרשתי עבודות לתיקון ומיצוב הדרך הקיימת..."; ראה גם סעיף 46 לתשובת מאגר קל לבקשה למתן צווים זמניים שם נרשם כדלקמן: "לאור העובדה כי אך לאחרונה הסתיימו עבודות השלד במגרשה של מאגר קל והחלו עבודות הגמר, ניתן היה להניח אבני שפה בצד הדרך לקראת פיזור אספלט, על דרך שכאמור לעיל הייתה כבר קיימת..."
בנסיבות אלו לא מצאתי שיהוי בפניית רש"ת לבית המשפט.
אוסיף כי קודם להגשת הבקשה לצו מניעה זמני (וקודם שהחלו העבודות שהביאו להגשת הבקשה), פעלה רש"ת מול מוסדות התכנון לשנות את מיקומה של דרך הגישה, כך שמעולם לא השלימה כנטען, עם מיקומה של דרך זו.
בעניין תוואי הדרך, מהמסמכים שצורפו (בין היתר הסכם חכירה, תב"ע), אכן עולה לכאורה , כפי שטענה רש"ת, כי רש"ת התחייבה לאפשר מעבר למגרשה של מאגר קל, אולם לא התחייבה לאפשר את המעבר דווקא במקום בו הוא נמצא היום (ראה נוסח סעיף 4 להסכם הרכישה).
בכל מקרה, בעניין הוויכוח בין הצדדים שניטש בעניין תוואי הדרך - ניתנה כבר החלטה על ידי הגורם המקצועי הרלוונטי – ועדת הערר – בפניה טענו הצדדים את אותן טענות מהותיות שטענו בהליך שבפני. ועדת הערר קיבלה את עמדת רש"ת ודחתה את עמדת מאגר קל (בעניין טענות הצדדים בפני ועדת הערר, ראה למשל פרוטוקול הדיון בוועדת הערר מיום 26.10.14 וראה חקירת מנהל מאגר קל בהליך שבפני מיום 24.12.14 עמ' 19 שורה 13 ואילך).
אפנה לניסוח המחלוקת בין הצדדים על ידי ועדת הערר בהחלטתה מיום 11.11.14: "אין מחלוקת בין הצדדים כי מבנה המגרשים מחייב כי הגישה למגרש 5ב תתבצע דרך מגרש 5ד'. אין גם מחלוקת כי על העוררת לאפשר מעבר דרך מגרש 5ד למגרש 5ב. המחלוקת היא אפוא בשאלת הפתרון המתאים למעבר זה". (ראה סעיף 5 להחלטה) (הדגשה שלי – הח"מ).
בכתב ההגנה אשר הגישה מאגר קל בתיק זה הודתה מאגר קל כי רש"ת לא חויבה על ידי ועדת הערר לאפשר מעבר למגרש מאגר קל בתוואי הדרך הקיים כיום.
ראו למשל סעיף 64.4 לכתב ההגנה: "..צינה ועדת הערר כי היא רק כי היא מקבלת את "עמדתה העקרונית" של העוררת /התובעת ויש לאפשר שימוש מיטבי בדרך הן לשם פיזור המכוניות והן לשם מעבר למגרשה של המשיבה/הנתבעת..... אך ראוי הוא לקבוע כי ועדת הערר לא אישרה את התוכנית שהוגשה מטעמה של העוררת /התובעת במסגרת הבקשה לקבלת היתר בניה ככזה ראה וקדש. נהפוך הוא. דה – פאקטו ודה – יורה ועדת הערר דחתה את התוכנית במתכונתה/בצורתה כפי שהגישה עוררת/התובעת במסגרת בקשתה לקבלת היתר בנייה, תוך שועדת הערר מנחה את הועדה המקומית לבחון ולמצוא דרך חלופית אשר יהא בה כדי לשמש מעבר למגרשה של המשיבה/הנתבעת באופן מיטבי" (הדגשות שלי – הח"מ).
כלומר, ועדת הערר דחתה את עמדת מאגר קל לפיה, יש מקום להשאיר את הדרך במיקומה הנוכחי.
ועדת הערר לא קיבלה את הטענה של מאגר קל, טענה שיש אכן לכאורה קושי לקבלה, לפיה דרך הגישה הקיימת היום הינה דרך הגישה היחידה שיכולה להיות בין הכביש לבין מגרש מאגר קל.
יש לזכור כי תוואי דרך הגישה נקבע עוד טרם חכרה רש"ת את המקרקעין ומבלי לשמוע אותה ומבלי להתחשב בצרכיה ובתוכניותיה לנצל את המגרש כחניון.
גם בחינת מאזן הנוחות מצביעה שיש מקום להעתר לבקשה לסעד זמני.
בסעיף 2 להחלטת ועדת הערר נרשם כי תוואי הדרך עובר כיום במרכז מגרשה של רש"ת.
העבודות שמבצעת מאגר קל פוגעות לכאורה בשימוש במגרש של רש"ת.
עבודות אלו מונעות ניצול מירבי של המגרש.
עבודות אלו פוגעות בתכנון וביצוע החניון.
לפי החלטת ועדת הערר על הוועדה המקומית להנפיק היתר לרש"ת לבניית מגרש החנייה, אשר אמור להיבנות בין היתר על דרך הגישה קיימת כיום, אותה דרך בה החלה מאגר קל לב צע עבודות, עד שהוצא צו ארעי בתיק זה.
רש"ת היא שמבקשת באמצעות הצו המבוקש לשמר את המצב הקיים .
מאגר קל היא שמבקשת לשנות את המצב הקיים – להניח אבני שפה , להניח אספלט, להתקין מדרכה, בדרך העפר הקיימת.
לרש"ת יגרם נזק אם לא יינתן צו מניעה שכן לא ניתן יהיה לנצל את המגרש כיום במלואו והדבר גם יפריע לבניית החניון.
לגבי טענת מאגר קל לפגיעה ביכולתה לפתוח את מועדון הצלילה אציין כי רש"ת התחייבה במסגרת כתבי בית הדין שהגישה בהליך זה, בהתאם להתחייבותה בהסכם החכירה, לאפשר מעבר למגרש מאגר קל (ראו למשל סעיף 27 לתשובת רש"ת לתגובת מאגר קל לבקשה למתן סעדים זמניים וראה גם סעיף 5 לסיכומי התשובה של רש"ת ).
בעניין זה ראה גם החלטת ועדת הערר: "טרם סיום נציין, כי המשיבה 3 טענה בפנינו בכתב ובעל פה כי קבלת הערר תפגע באוכלוסיית הנכים שתגיע למועדון הצלילה. בהקשר זה נחזור ונציין כי אין חולק כי פתרון החניה שהוצע לאורחי מועדון הצלילה אינו בתחומי מגרש 5ב, אלא בתחומי מגרש החנייה הציבורי במגרש העוררת. אוכלוסיית אורחי המועדון תצטרף אפוא ממילא לחנות בחניון הציבורי". (סעיף 19).
כמו כן, לאור העובדה שוועדת הערר החליטה במחלוקת בית הצדדים, אותה מחלוקת שמנעה מרש"ת קבלת ההיתר, צפוי ההיתר להתקבל בזמן הקרוב.
הראיה הנוספת שאישרתי הגשתה, תמלול עדות המודדים, אין בה כדי להעלות או להוריד שכן השיחות עם המודדים אינן עוסקות בנושא תוואי הדרך אלא בשאלה של חריגה קיימת/לא קיימת בגבול בין המגרשים.
שאלת מהימנות/העדר מהימנות העד מטעם רש"ת אין בה להכריע את הכף, בתיק זה, בו מרבית העובדות החיוניות להכרעה –אינן מצויות כלל במחלוקת בין הצדדים.
מצאתי לנכון לקבל בשלב הזה את הסבריה של רש"ת לפיה ההצעה בעניין דרך חלופית בחלקו הצפוני של המגרש ניתנה בהתאם להחלטת הוועדה המקומית מיום 9.3.14 ,טרם בוטלה החלטה זו על ידי ועדת הערר. טענותיה אלו של רש"ת עולים מהשתלשלות האירועים בתיק שבפני.
העובדה שהסעד הזמני זהה לסעד הסופי, הינו אחד השיקולים שעלי לשקול בבואי לדון בבקשה. לא מצאתי כי יש בשיקול זה כדי להכריע את הכף לכיוון דחיית הבקשה. בירור התיק עשוי להמשך זמן רב, אולם המצב בשטח, שנובע גם לצערי מהאיבה שרוחשים הצדדים האחד לשני, מחייב לדעתי מתן החלטה בבקשה לצו מניעה זמני.
לא מצאתי כי יש מקום לצרף את רמ"י כצד לתובענה טרם מתן סעד זמני בתיק זה. בהחלטת הועדה המקומית מיום 8.6.13 נרשם: "הוצג מכתב ממינהל מקרקעי ישראל על אי התנגדותם לקיום דיון בבקשה". מכאן כי רמ"י הייתה מעורבת בהליכים בפני הוועדה המקומית וועדת הערר ובכל מקרה ידעה אודות ההליכים הנ"ל.
לו רצתה מאגר קל להגיש תצהיר מטעם רמ"י בהליכי הסעד הזמני, לא הייתה כל מניעה שתעשה כן.
מאגר קל טענה בכל הזדמנות טענות רבות בדבר חוסר תום ליבה של רש"ת; טענות לפיהן רש"ת הציגה בפני בית המשפט תמונה חלקית ומעוותת; טענות בדבר הסתרת האמת על ידי רש"ת מפני בית המשפט וכיוצ"ב.
לא מצאתי בטענות אלו ממש.
העובדה שרש"ת מחזיקה בדעה אחרת ממאגר קל ועותרת למימוש זכויותיה, אינה הופכת אותה לחסרת תום לב.
לא מצאתי לנכון בשלב זה תימוכין לטענת מאגר קל לפיה כל המטרה של רש"ת בהליכים אלו הינה ניסיון להשתלט על מגרשה של מאגר קל.
באותו עניין אציין כי מצאתי שמאגר קל עשתה שימוש בלשון בלתי ראויה בכתבי הטענות (לדוגמא: " תובענה של רשות....והכל תוך שימוש מבחיל לרעה בהליכי משפט.. ( סעיף 5 לכתב ההגנה); "...הפתרון ההזוי...", סעיף 55 לכתב ההגנה "תגובת התובעת להודעת הועדה המקומית....בבחינת העלבה לאינטיליגנציה.." סעיף 67 לכתב ההגנה וכיוצ"ב ).
העדר היכולת של הצדדים להגיע לפתרון מוסכם פגעה ופוגעת בשניהם. מאגר קל טוענת כי ייקח זמן רב עד שרש"ת תקבל את היתר הבנייה ותתחיל לבנות את החניון ובינתיים היא תיוותר ללא כביש גישה, אולם ההתנגדות שהגישה מאגר קל לבקשת רש"ת לקבל היתר הבנייה, היא שגרמ ה לעיכוב בבניית החניון.
מאגר קל צרפה לאחר סיום הדיון בתיק מסמך ממנו היא מבקשת ללמוד כי העיכוב בקבלת טופס 4 למועדון הצלילה נובע מכך שדרך הגישה לא הוסדרה, אולם אי הסדרתה נובעת מהתעקשותה שדרך הגישה תעבור דווקא במקום בו היא עוברת היום.
לסיכום
הסעדים הארעיים שניתנו על ידי כבוד השופט סולקין יהפכו לסעדים זמניים ויהיו בתוקף עד לתום הדיון בתובענה זו.
לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשה לפרק את העבודות שבוצעו עד כה, שכן עולה לכאורה כי ה צו הארעי שניתן מנע ביצוע עבודות מהותיות במגרש רש"ת.
רש"ת תפקיד סך של 15,000 ₪ כעירבון.
מאגר קל תשלם לרש"ת הוצאות הליך זה בסך של 8,500 ₪.

המזכירות תשלח החלטתי זו לצדדים בדואר רשום + אישור מסירה.

ניתנה היום, ט"ו שבט תשע"ה, 04 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.