הדפסה

רשות המיסים,היחידה המשפטית אזור מרכז ותיקים מיוחדים נ' גאון ואח'

לפני כב' השופטת זהבה בוסתן

המאשימה
רשות המיסים,היחידה המשפטית אזור מרכז ותיקים מיוחדים

נגד

הנאשמים

  1. ברק גאון
  2. דוד גאון

<#2#>
נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד עדי בובליל, עו"ד רויטל זאוברר
הנאשמים וב"כ עו"ד גלעד ברון, עו"ד קובי דהן, עו"ד קופרמן

העד: 1. ע.ת/1 מר שמעון גבאי

פרוטוקול

כב' הש' בוסתן: בוקר טוב. תיק פלילי 27597/06/11, ישיבת 26 למאי 2014. עדותו של שמעון גבאי ממשיכה ואני רוצה להזכיר לך שאתה צריך להגיד אמת כי אתה נותן עדות. חקירה נגדית ממשיכה.

ע.ת/1 מר שמעון גבאי, לאחר שהוזהר כחוק, משיב בהמשך חקירה נגדית לעורך הדין ברון:
עו"ד ברון: במסגרת החקירות שלך עלה כמה וכמה פעמים נושא שבו נטען לפריטה של שיקים, המחאות. קבלת כסף מזומן כנגד ההמחאות האלה והעברת כסף המזומן ללקוחות כנגד קבלת שיק מהם. בעקבותיו הטענה היא שיצאה חשבונית. בקשר לתזה הזו, לטענה הזו, אני מבקש להציג לך קבוצת המחאות שנמשכו ע"י בר גאון אנרגיה. תאשר לי שהמחאות אלו הן המחאות שלטענתך נפרעו על ידך במזומן.
עו"ד זאוברר: הוצאת את זה מהחקירה של?
עו"ד ברון: ליקטנו את כל ההמחאות שיכולנו למצוא בעניינו.
עו"ד זאוברר: מהחקירות של מוני אבל?
עו"ד ברון: בעיקר, כן. בכולם שמו מופיע אז אין בעיה.
העד, מר גבאי: לא הבנתי. איפה שרשום השם שלי?
ש: יפה. זה שיקים שאתה פרעת בבנק או בכל מקום אחר, לא רלוונטי כרגע, למזומן. נכון?
ת: נכון.
ש: אני מבקש שתעיין היטב בשיקים האלה ואני מבקש שתאמר לי לאיזה לקוחות מסרת את המזומן שקיבלת מהפירעון של כל המחאה והמחאה כזו.
כב' הש' בוסתן: אני לא רואה שמעון גבאי.
עו"ד ברון: אם לא מופיע בגב השיק.
כב' הש' בוסתן: לא, גם לא. לפחות זה שאני מסתכלת. או שזה שמעון גבאי יכול להיות.
עו"ד ברון: כבודה, אלה שמופיעים לדוגמא א.ל המוביל יש הסבה וחתימה שלו בגב השיק.
כב' הש' בוסתן: זאת חתימה שלו למטה?
עו"ד ברון: כן. למשל אני מפנה אותך לשיק שמסומן 15 מה-13 לדצמבר 2010. חותמת של מחלקת החקירות.
כב' הש' בוסתן: אין 15, זה 151.
עו"ד ברון: 151. אני מפנה אותך לשיק שנמשך ע"י בר גאון לפקודת א.ל המוביל. ישנה חתימת הסבה של א.ל המוביל וישנה בגב השיק חתימה ומספר תעודת זהות. זה חתימה ומספר תעודת זהות שלך?
העד, מר גבאי: כן.
ש: אז אני חוזר לשאלה שלי. אז השיקים האלה זה שיקים שאתה כנגדם קיבלת כסף מזומן, נכון?
ת: נכון.
ש: אז אני מבקש שתאמר לי לאיזה לקוחות מסרת את הכספים שקיבלת.
ת: אני לא יכול לזכור היום. היו המון לקוחות.
ש: תנסה, תן לי דוגמא.
ת: מה אני אתן לך דוגמא?
ש: תן לי שלושה, ארבעה.
ת: אני הסברתי ואני חוזר שוב פעם. אני הייתי ככספר. הייתי מקבל שיקים, הולך לפרוע אותם בבנק. או שהייתי מביא אותם למשרד או שהכסף היה נשאר אצלי. בעל הבית היה אומר לי, תיתן לא' ב' ג', תן לי פירוט. נותן לו את הפירוט בסוף היום, מה מעבר לזה לא מעניין אותי.
ש: תראה אדון גבאי, המחלוקת בבית המשפט פה היא מחלוקת מאוד ברורה. והתביעה מבקשת על בסיס העדות שלך לעשות שימוש בעדות שלך כדי להרשיע אדם בעבירות מס חמורות. חלק מהראיה שהתביעה תשתמש בה או תבקש לעשות בה שימוש היא הטענה שלך שכספים נמסרו ללקוחות. אתה בעדויות שלך אמרת שכספים שפרטת במזומן נמסרו בכל מיני גרסאות, כי עברנו על הנושא מסיבות כאלה או אחרות, אמרת נמסרו או למשרד לברק
ת: נכון.
ש: הכסף המזומן, או ללקוחות. בוא אני אקל עליך.
ת: לאו דווקא לקוחות, גם הפקדתי בבנק.
ש: אז אני מבקש שתאמר לי, גם תשובה שאני לא יודע זאת תשובה. אבל תיתן לי תשובה. שתגיד לי בבקשה איזה לקוחות קיבלו את הכסף שנפרט מהשיקים האלה.
ת: אני לא יכול להגיד לך.
כב' הש' בוסתן: אני רוצה לסמן את זה. נ/85.
עו"ד ברון: אם אני אגיד לך שיכול להיות שכל הכספים שקיבלת כאן נמסרו לברק. יכול להיות?
העד, מר גבאי: גם יכול להיות.
עו"ד ברון : אני אציג לך קבוצה נוספת של המחאות.
כב' הש' בוסתן: נ/86.
עו"ד ברון: אני שואל אותך גם לגביהן את אותה שאלה. אותה תשובה?
העד, מר גבאי: כן. אין ספק. חתימה שלי, פרעתי אותם בבנק.
ש: אותה תשובה שאתה לא יודע להגיד לי למי נמסר הכסף?
ת: אני לא יכול להגיד לך.
ש: ואתה גם לא יכול להגיד לי שהכסף לא נמסר לברק.
ת: נכון.
ש: אני מציג לך קבוצה נוספת. תעיין בינתיים בזמן שאני נותן לבית משפט ולחבריי.
כב' הש' בוסתן: נ/87.
עו"ד ברון: גם כאן תאשר לי שזה שיקים שחל עליהם אותו כלל שנפרעו על ידך.
העד, מר גבאי: נפרעו על ידי, כן.
ש: וגם בהתייחס לשיקים האלה התשובה שלך היא זהה?
ת: כן.
ש: אתה לא יודע להגיד לי למי הם נמסרו ואתה לא יכול לומר לי שלא כל הכסף נמסר לברק.
ת: אמת.
ש: אתה עבדת בקבוצת בר גאון כמה שנים?
ת: שש, שבע.
ש: כלומר אפשר לומר שאתה כמי שהיה בקשר די רציף עם ברק גאון, נכון? אפשר לומר שהייתם בקשר הדוק
ת: נכון.
ש: במהלך ימי העבודה. זה לא מפעל של אלפי עובדים שבעל הבית לא מכיר את העובדים. נכון? אתה מכיר אותו.
ת: טוב.
ש: מכיר אותו?
ת: מכיר אותו טוב.
ש: מכיר את האופי שלו, מכיר את התכונות שלו.
ת: בהחלט.
ש: אתה גם עסקת בתחום מאוד ספציפי, לא תחום פשוט. בתחום של לגבות כסף מלקוחות שחייבים כסף, נכון?
ת: נכון.
ש: גם בענף שהתחום הזה בכלל לא פשוט בו.
ת: בכלל לא קל.
ש: ענף שלעיתים לצערנו מוסר התשלומים בו הוא מה שאנחנו מכנים מוסר תשלומים ירוד, נכון?
ת: נכון.
ש: הענף הזה גם תאשר לי שיש לו מאפיין נוסף והוא שכאשר לקוח לא משלם או מאחר בתשלום מהותית זה יוצר קושי אמיתי. בגלל שהמרווחים, הרווח הוא מאוד מאוד קטן אל מול המחזור. אז יכול להיות שלקוח חייב חצי מיליון שקל והרווח בפנים הוא כלום. אבל במערכת חסרים חצי מיליון שקל. נכון?
ת: זה מה שנקרא חור בתזרים.
ש: ובענף הזה זה לא חור, זה בור.
ת: נכון.
ש: תאשר לי שמטבע הדברים כשלקוחות חייבים כסף ומתחיל להתעורר חשש אמיתי לגבי יכולת לגבות את הכסף הזה זה יוצר מתח.
ת: ברור.
ש: שהוא חלק שגרתי מהעבודה.
ת: נכון.
ש: ותאשר לי שכשנוצר מתח כזה אז גם טבע האדם הוא לפעמים ל התעצבן, לכעוס. זה לא דבר שאסור, נכון?
כב' הש' בוסתן: זה ידיעה ספציפית של האדון גבאי?
עו"ד ברון: אני אשאל אותו ספציפית. תאשר לי שגם ברק שעשוי כולו בשר ודם כמונו כשלקוח שסיפקו לו סחורה לא משלם זה מרגיז אותו והוא גם אובד עצות.
העד, מר גבאי: נכון. גם אותי זה היה מרגיז.
ש: בכתב האישום יש אישום שנוגע לסוגיה של איומים לגבי אדון בשם חגי בן דוד, אתה נחקרת על זה בחקירה הראשית שלך. בחקירה הראשית שלך הציגו לך גם האזנת סתר, האזנה מספר 543 שסומנה ת/402. ובהאזנה הזו אומר לך ברק. ברק אומר: "מוני, מה עושים עם חגי? נכנסים בו בכוח? שולחים לו אנשים שיפוצצו אותו? הולכים איתו משפטית? מה עושים איתו?". אני אומר לך שלעיתים מילים הם דבר מסוכן. כי לפעמים ניתן להוציא אותן מהקשרן. ואני אומר לך ואני מבקש שתאשר לי שבהכירך את ברק וכמי שעבד איתו הרבה שנים, כשברק אומר "שולחים לו אנשים שיפוצצו אותו, הולכים איתו" הוא לא מתכוון לזה שהוא מתכוון לשלוח לו בריונים שיפוצצו אותו.
כב' הש' בוסתן: שאלה הבאה.
עו"ד ברון: האם ברק נהג לגבות כספים באמצעים אלימים?
העד, מר גבאי: בחיים לא.
ש: האם אתה ראית אי פעם את ברק משתמש באמצעים אלימים כנגד לקוח שחייב כסף?
ת: אף פעם לא.
ש: כלומר כשברק בשיחה איתך אומר לך את המשפט הזה, אתה כשאתה שומע באוזניים שלך את המשפט הזה, מה אתה מבין? זה צורה של התבטאות? צורה של הבעת ייאוש או שהוא באמת מתכוון לזה? אתה, לא מישהו אחר.
ת: אני מכיר את ברק הרבה שנים. הוא בחיים שלו לא הרים קול על אף אחד, לא התנהג לאף אחד בצורה כזאת מזלזלת. הוא איש עסקים. אבל ברגע שאתה מקבל פתאום זפטה ממישהו של חצי מיליון אז אתה זורק מילה. אבל לא מאמין שהוא התכוון.
ש: אני רוצה לעבור איתך לנושא נוסף בתיק שלנו שהוא תחנת הדלק במחסיה. תחנת הדלק במחסיה אני אומר לך שלגבינו היא מתחלקת לשתי תקופות. אני אסביר ואני אבקש שתאשר לי. יש לנו תקופה אחת שהיא מנובמבר עד מאי 2010, שזו התקופה שאנחנו דנים בה בכתב האישום. מנובמבר 2007 עד מאי 2010, זו התקופה שאנחנו דנים בה. בתוך התקופה הזו יש תקופה הרבה הרבה יותר קטנה שהיא מפברואר 2010 עד מאי 2010. תקופה של שלושה חודשים. ואני אומר לך שבמכלול, בכל התקופה הזו בר גאון סיפקה סולר לתחנה במחסיה רק בסוף. בתקופה שמפברואר 2010 עד מאי 2010. אתה מאשר לי את זה?
ת: אני מאשר. אתה רוצה שאני אפרט לך בנושא של תחנת דלק במחסיה? הסיפור הוא כל כך קל. התחנה היא של משפחת זוזוט, בוא נתחיל, זה אחד. שתיים, מי שמספק סחורה שם זה משה תשובה שזה רמש. משה היה מקבל את הסחורה שם, אני כל בוקר הייתי פוגש אותו, מביא לו את הקופה. באמצע ינואר, משהו כזה, הוא עשה שם הרבה פלטות. הוא תקע את התחנה כמה פעמים.
ש: ינואר איזה שנה?
ת: 2010. אמצע ינואר, אני לא זוכר בדיוק את התאריך. ואז אני פניתי לברק להתחיל לספק סחורה למחסיה כספק. כמו כל לקוח, פשוט כמו כל לקוח שיש לנו. ואז התחלנו לספק לה ואת הכסף מסוף ינואר תחילת פברואר עד 24 למאי, הכסף הזה היה מגיע לברק. השלושה חודשים האלה.
ש: תכף נגיע פרטנית לסוגיית העברת הכספים. אז אתה מאשר לי, וגם רציתי להפנות אותך למה שאומר משה תשובה שמאשר גם את הדברים שאתה אומר אבל חסכת לי את זה. שבתקופה מ-2007 עד תחילת 2010 הספק העיקרי לתחנה זה רמש בשליטת משה תשובה.
ת: אמת.
ש: ותאשר לי שבתקופה הזו מטבע הדברים כשרמש הוא הספק של התחנה לא עוברים כספים כלשהם לבר גאון.
ת: ברור. זה שייך למשה תשובה, למה שזה יגיע אליו?
ש: ממתי התחנה במחסיה קיימת?
ת: אני מכיר את איריס הרבה שנים, למדתי איתה בבית ספר. אני מכיר את בעלה זיכרונו לברכה, שנים. לפני שבאתי לשם שנים וגם אחרי שהייתי שם.
ש: שים לי על ציר הזמן בערך. אני מתחיל לעניין אותי התקופות, אנחנו עוסקים ב-2007 קדימה. אבל בוא קח אותי קצת אחורה. מה זה שנים? מתחילת שנות האלפיים, משנות התשעים?
ת: שנות האלפיים לפחות.
ש: במהלך כל השנים האלה פועלת במגרש הזה תחנת דלק?
ת: תמיד עבד שם.
ש: ותמיד תחנת הדלק היא תמיד משויכת למשפחת?
ת: זוזוט. זה היה בהתחלה של מיכאל, בעלה זיכרונו לברכה. מיכאל, בעלה של איריס. ואז כשהוא נפטר היא המשיכה עם זה.
ש: תאשר לי שבעקבות מותו הטרגי של בעלה של איריס בעצם התהדק הקשר בינך לבין איריס.
ת: נכון.
ש: מי היה מזמין דלקים לתחנה?
ת: רוב הפעמים זה התדלקן או אני.
ש: מי החליט לגבי העסקת עובדים בתחנה?
ת: איריס.
ש: עובדים בתחנה, אתה יודע, לעיתים עובד לא מגיע, לפעמים העובד הוא עובד לא טוב, צריך להעיר לו. מי החליט על לפטר עובד בתחנה?
ת: הכל איריס, שתבין. העובדים שהיו שם זה הילדים של איריס. היה עוד עובד לקראת השנתיים האחרונות שנקרא בנדה שהיא הביאה אותו, היא עובד בפז. והיא היתה נותנת לו את המשכורת והיא היתה הכל.
ש: נגיד שבנדה לצורך הדוגמא היה חולה. קורה שאדם קם בבוקר והוא חולה והוא לא מגיע לעבודה.
ת: הוא מודיע לאיריס באותו ערב שהוא לא מגיע או אותו בוקר והבן שלה מחליף.
ש: אני התרשמתי שאיריס, גם מהעדות שלך קצת, איריס היא בן אדם, לא יודע איך לכנות את זה בעדינות, יש לה כל מיני קפריזות. אני מדייק באבחנה שלי?
ת: לא הבנתי את המילה.
ש: כשאיריס היה לה טענות, תלונות על כסף, על איך התחנה מתנהלת, על שירות ללקוחות. מי היה מתנהל מולה?
ת: אני.
ש: גם בחקירות שלך בחלק ניכר מהזמן, אני אקח אותך תכף לאט לאט דרך התהליך שעברת בחקירה, בהתחלה כששואלים אותך, לדוגמא בחקירה שלך מה-26 למאי שואלים אותך במפורש. אומר לך החוקר, מי הבעלים של תחנת הדלק? ואתה משיב
עו"ד זאוברר: איפה?
עו"ד ברון: אני ב-26 למאי, עמוד 2 להודעה ועמוד 43 לתמלול. אומרים, מי הבעלים של תחנת הדלק, אתה משיב איריס. זאת איריס. זו הטענה שלך לכל אורך הדרך נכון?
העד, מר גבאי: נכון. יתרה מזו, גם ביקשתי ממנה עימות והם לא הסכימו.
עו"ד ברון : נגיע גם לזה. אחר כך גם שאלו אותך באותה הודעה, אמרו לך "אתה עוזר לאיריס?" אמרת "כן, אני עוזר לה". "האם אתה הבעלים של התחנה?" אמרת לא. "האם אתה שוכר את התחנה? לא. מי הבעלים של התחנה? איריס זוזוט".
עו"ד זאוברר: מאיפה אתה מקריא?
עו"ד ברון: מאותה הודעה, עמוד 43 שורות 2-11.
עו"ד זאוברר: תמלול עמוד 43?
עו"ד ברון: הודעה 26 למאי עמוד 2.
עו"ד זאוברר: שורה 43?
עו"ד ברון: שורה 2 עד 11. אתה מסכים איתי שבעצם הסיוע שלך והפעילות שלך עבור איריס, הפעילות שלך בתחנה היא התחילה עוד הרבה הרבה מאוד זמן לפני שבר גאון בכלל היתה ספק לתחנה.
העד, מר גבאי: נכון.
ש: אני מבין שאתה היית מאוד פעיל בתחנה הזו. ואני מבין שגם יכול להיות שלא היית ער למשמעויות שיש לזה. שאחר כך פגשת כתוצאה מהטענות של הרשויות. נכון?
ת: נכון.
ש: בתוך הפעילות הזו אתה ציינת גם בחקירות שלך וגם כאן בבית המשפט שמסיבות שפירטת ואני לא אחזור עליהן, היית מפקיד כספים שמקורם בפעילות של התחנה בחשבון הבנק האישי שלך, נכון?
ת: כן. אני לתומי לא ידעתי שזה אסור.
ש: אני הבנתי את זה. ולדבר הזה היו תוצאות בחקירה.
ת: נכון.
ש: אני מבקש שתאשר לי שברק בזמן שאתה בזמן אמת מפקיד כספים בחשבון האישי שלך הוא בכלל לא ידע על זה.
ת: מה לו ולחשבון הפרטי שלי?
ש: אני רוצה להציג לך הסכם שסומן ת/219 בבית המשפט. אתה מזהה את ההסכם הזה?
ת: חרטה.
ש: אני שואל אם אתה מזהה את הנייר הזה.
ת: בטח שאני מזהה.
ש: אני אומר לך שברק בכלל לא ידע על קיומו של הנייר הזה.
ת: אתה רוצה לדעת מה זה?
ש: לא, נלך תכף נתן לך גם לדעת מה זה. אני פחות או יותר הבנתי מהעדויות מה זה. בין יגאל לאיריס כדי לשלוט על ההוצאות שלה.
ת: תן לי ברשותך. איריס היתה אחת שבזבזנית ברמה, פשוט לא יודע איך אני אגדיר את זה. היא היתה ישנה כל יום עד 10-11, היא מבזבזת המון. גיסה, אח של בעלה אומר לי, אנחנו חייבים לעשות לה איזה הסכם.
ש: יגאל?
ת: יגאל, אח של בעלה. כאילו הסכם על מנת לתפוס אותה שלא תתחיל לבזבז כספים. ואז מה שקרה היא היתה נותנת שיק פעם ב-1 לחודש, פעם ב-5. הגענו לנקודה שהיא נותנת שיקים אך ורק ל-31 לחודש. וכשמגיע 31 לחודש, אני לצערי עכשיו יודע שזה אסור, הייתי מעביר מהחשבון שלי הפרטי. ואז אחרי שהייתי מכסה לה את המינוס אני הייתי לוקח את הכסף חזרה ב-1, ב-2, ב-3, יומיים שלושה אחרי זה. ההסכם הזה זה פשוט רק להפחיד אותה שלא תבזבז כספים.
ש: ועכשיו אני מבקש שתאשר לי שברק לא היה צד להסכם הזה.
ת: אין לו קשר לזה בכלל.
ש: בכתב יד של מי ההסכם?
ת: שלי. אבל מה הכי מצחיק פה? אתה רואה מה כתוב? היא מקבלת סך הכל 17 אלף שקל לחודש. אם תסתכל בהעברות שלי היא היתה מקבלת קרוב ל-30 אלף שקל. למעלה מ-30 אלף שקל, זה אחד. שתיים, יש את היומן של התדלקן. תפתח את היומנים ותראה, כמעט כל יום בין 300 ל-400 ל-500 שקל היא מקבלת. היא לא היתה לוקחת. כל יום.
ש: במסגרת החקירה והחיפושים שנערכו כמו שאתה יודע נתפסו כספים בכספת אצל איריס בבית.
ת: נכון.
ש: מכיר?
ת: מכיר.
ש: תאשר לי בבקשה שאתה ער לזה שבמסגרת כתב האישום שהוגש ומתנהל תלוי ועומד כנגדך וכנגד איריס התביעה טוענת ומייחסת את הכסף הזה שהוא כספה של איריס זוזוט.
ת: נכון.
ש: איריס זוזוט כשהעידה בבית המשפט אומרת דברים דומים למה שאתה אמרת. בהודעה שלה בחקירות ב-24 למאי היא נשאלה לגבי הכסף והיא משיבה: "כל הכסף שנתפס היום בביתי למעט סכום של 5,300 ₪" אני מדלג רגע "זה כספים שאני חוסכת מדי יום ואני חוסכת כך כבר שבע שנים". ככה היא מספרת. מאשרת שהכסף שלה, טוענת שהכסף שלה. היא גם חזרה על זה בבית המשפט. בבית המשפט בעמוד 594 לפרוטוקול היא נשאלת על זה והיא משיבה בצורה ברורה, כסף שלי. גם אתה בחקירות שלך בתמלול מה-26 למאי בעמוד 10. אתה נשאל ע"י מירון שרעבי ב-26 למאי בחקירה ואתה אומר במפורש "זה כסף שלה, היא שומרת עליו בשביל לא לבזבז אותו".
עו"ד זאוברר: איפה?
עו"ד ברון: ב-26 למאי בעמוד 10.
עו"ד זאוברר: איזה שורות?
עו"ד ברון: 13 לדעתי. שורה 13 עד 14 ואחר כך 27 עד 29. אתה אומר במפורש "זה כסף של איריס, הוא שומרת עליו בשביל לא לבזבז אותו". אתה ממשיך ובעמוד 96 לאותו תמלול בשורה 14 עד 21 אתה גם אומר "הבן שלה מכניס את הכסף לכספת. לבן שלה יש מפתח וגם לאיריס יש מפתח". אתה אומר את זה בצורה מאוד ברורה. אתה מאשר לי את הדברים גם עכשיו?
העד, מר גבאי: כן.
עו"ד ברון : בחקירה שלך ב-26 למאי בתמלול מעמוד 10 שורות 8-9 ואחר כך בעמוד 15 10-11 אתה חוזר ומבקש. אתה אומר לחוקר, לאדון מירון שרעבי, אתה אומר לו שאתה מבקש להביא את איריס לפה. כי מטיחים בך, ותכף נראה מה מטיחים בך.
עו"ד זאוברר: באיזה שורה הוא מבקש להביא אותה?
עו"ד ברון: בעמוד 15 בשורה 10-11 אתה אומר לאדון מירון שרעבי, אתה אומר לו "תביא את איריס לפה". ומירון שרעבי עונה לך, אני מצטט "לא מביא את איריס". כלומר החוקרים בחקירה מטיחים בך האשמות. ולא רק שהם מטיחים בך האשמות, אני תכף אראה לך שהם מעמידים אותך במצב מאוד מאוד קשה. למה? כי מצד אחד יש לך מערכת יחסים עם איריס. מערכת יחסים אישית, מערכת יחסים אינטימית, מערכת יחסים עסקית מסוימת. ואז הם אומרים לך שבעצם איריס, הם נותנים לך להבין שאחד, איריס מנסה להפיל עליך תיק, נכון?
העד, מר גבאי: נכון.
ש: ומצד שני הם נותנים לך להבין שהם הולכים להפיל עליך תיק אם לא תרקוד טיפה ריקוד אחר ממה שרקדת עד אותו רגע. נכון?
ת: בדיוק. במילים שאמרת בדיוק.
עו"ד זאוברר: גברתי, אני רק אבקש שאם חברי פה מסיק את כל המסקנות האלה מהתמלולים אני מאוד אשמח אם תוכל להפנות אותי לשורות המדויקות ולא לדבר באופן כללי על כל החקירה.
עו"ד ברון: אני מיד אפנה. האם אי פעם ערכו לך עימות עם איריס?
העד, מר גבאי: לא. ביקשתי את זה כמה פעמים.
עו"ד ברון : אני ראיתי, זה מופיע בפני בית המשפט.
עו"ד קופרמן: את צריכה ללמוד את התיק.
עו"ד זאוברר: מה אמרת?
עו"ד קופרמן: שאת צריכה ללמוד את התיק.
עו"ד זאוברר: אני צריכה ללמוד את התיק?
עו"ד קופרמן: אם את לא מכירה אותו.
עו"ד זאוברר: אתה צודק, אני צריכה ללמוד אותו. אני אלמד אותו, מבטיחה לך.
כב' הש' בוסתן: הערות מיותרות.
עו"ד קופרמן: זה הערות שגם נאמרו לי.
כב' הש' בוסתן: גם אז הן היו מיותרות.
עו"ד קופרמן: גם אז הן היו מיותרות גברתי, נכון.
כב' הש' בוסתן: את התחלת, זה מה שאדוני עושה עכשיו.
עו"ד קופרמן: אבל גם אז אף אחד לא אמר שהן מיותרות גברתי.
כב' הש' בוסתן: אדון קופרמן, מה שאדוני אומר עכשיו זה את התחלת. זה מתאים לילדים, זה לא מתאים לבית המשפט.
עו"ד קופרמן: זה מתאים להדדיות. זה מתאים למה שאתה נותן, זה מה שאתה מקבל גברתי. ככה זה עובד. אני לא מכיר דרך אחרת.
עו"ד ברון: הציגו לך בחקירה שלך רישומים, מה שקיבל כינוי היומן, ת/373 עד 380. אותם יומנים שנוהלו על ידך בתחנה. נכון?
העד, מר גבאי: נכון.
ש: את אותם פנקסים תאשר לי שבעצם זה מסמכים, פנקסים שאתה ערכת. אתה כתבת אותם.
ת: קודם כל הפנקסים האלה הם של א.זוזוט, זה שלה.
ש: ברור לי.
ת: מה זה אני ערכתי? אני רשמתי שמה.
ש: את הנתונים.
ת: את הנתונים, ברור. הנתונים שהייתי מקבל מהתדלקן של הערב או של הבוקר. מקבל את הנתונים, רושם. עושה את החשבון וזהו.
ש: אני רוצה לחדד איתך מה זה הנתונים שרשומים על היומן הזה. הרי בשפה שלי זה סוג של התאמת קופה. למה? כי מה היומן הזה בעצם בא להראות? מה הרישום הזה בא להראות? הרישום הזה בעצם בא להראות כניסה, כמות של ליטרים בתחילת יום, כמות של ליטרים בסוף יום. כלומר כמה סולר נמכר בתחנה. נכון?
ת: בדיוק. איך הוא נמכר.
ש: ומול זה כמה כסף,
ת: אבל השאלה איך הוא נמכר. האם בכרטיס אשראי, האם בתעודות משלוח, האם בהקפה והאם במזומן.
ש: מצוין. ואז לראות שכמות הליטרים מצד אחד אל מול אמצעי המכירה השונים מתאזנים ושאין חוסר לא בליטרים ולא חס וחלילה בכסף, נכון?
ת: נכון. אבל תמיד היה חוסר בכסף, רוב הזמן. ולמה? כי איריס היתה לוקחת כסף.
ש: הבנתי. ואז זה הרישומים שהיינו רואים כל הזמן שאתה כותב איריס, איריס, איריס.
ת: בדיוק.
ש: זה מופיע שם בכתב יד.
ת: ברור.
ש: אני אומר לך שמעולם ברק לא רשם את הנתונים בפנקס הזה.
ת: רק אני, אני בלבד.
ש: תאשר לי גם שברק מעולם לא ראה את המסמך הזה.
ת: נכון. כי המסמכים היו אך ורק בתחנת דלק במחסיה.
ש: במהלך השנים שאתה נמצא במחסיה כשאתה מסייע ונמצא שמה, אתה הרי מגיע לשם על בסיס יומי נכון?
ת: הייתי בא כל בוקר בערך בסביבות שש וחצי בבוקר עד שמונה-שמונה וקצת.
ש: כמה פעמים ברק היה שם?
ת: אין לו מה לעשות שם.
ש: כמה פעמים הוא הגיע לשם במהלך השנים האלה?
ת: אני לא ראיתי אותו שם.
ש: אני רוצה להבין ממך. כשאתה כותב באותו פנקס איריס וסכום לידו, מספר. זה כסף שאיריס לקחה מהקופה?
ת: עוד פעם. איך אני מגיע לנקודה הזאת שאיריס לקחה? אני בא למחרת בבוקר, מקבל את המונים של יום לפני. עושה מה הליטרים שנמכרו פחות האשראי, פחות הכרטיסי אשראי, פחות שיקים, מה המזומן. פתאום אני רואה חסר לי 300-400 שקל. אני שואל את התדלקן מה זה. איריס היתה פה, לקחה.
ש: היה עוד מישהו שלקח כסף מזומן מהקופה חוץ מאיריס?
ת: לא זוכר אבל הרוב היא, רק היא. כי זה שלה. היא רשאית לקחת מה שהיא רוצה. סליחה, גם אני הייתי לוקח מזומן. כי אם הייתי עושה לה את ההעברה ב-31, סתם דוגמא, 20 אלף או 30 אלף, איך הייתי לוקח את הכסף שלי? מהקופה.
ש: בהקשר הזה אתה נשאלת בחקירה הראשית שלך, אתה אמרת שאתה היית מקבל מאיריס תשלום של 5,000 שקל לחודש.
ת: נכון.
ש: ושאל אותך בחקירה שלך הראשית חברי אדון שפיגל התובע, הוא אמר "תגיד לי מוני, אם היית מקבל 5,000 שקל למה זה לא מופיע ברישום הזה בפנקס?" ואני אומר לך, ותכף אני גם אסביר לך, אני אומר לך שה-5,000 שקל האלה שאתה לוקח בכלל לא אמורים להופיע ברישום הזה. אני צודק?
ת: אני לא יודע מה לענות לך. יכול להיות.
ש: אני אסביר לך. הרי הפנקס הזה לפני רגע הבנו והסברת שהמטרה שלו היא לראות שכמות הליטרים שנמכרה מתאימה לכמות המזומן או אמצעי התשלום באותו יום. נכון?
ת: נכון.
ש: הכסף שאתה קיבלת, אתה קיבלת אחרי. כי אתה לא לקחת אותו מתוך הכספים באותו יום, איריס נתנה לך אותו.
ת: נכון.
ש: אז ברגע שרואים שיש התאמה באותו יום זה לא רלוונטי בכלל.
ת: נכון.
ש: יש התאמה באותו יום. תאשר לי שלא כל הכספים שאיריס הרוויחה מהתחנה מופיעים לצד השם שלה, איריס משכה מזומן.
ת: ברור.
ש: למה? כי מה שמופיע זה רק הכספים שאיריס לקחה תוך כדי אותו יום ושצריך לדעת שהיא לקחה אותם. נכון?
ת: בהחלט.
ש: אבל בסוף יום כספים שנשארו בחזקתה של איריס, ככל שנשארו,
ת: מה זה ככל שנשארו? ברגע שסוגרים את התחנה, זה היה בסביבות עשר בלילה, הקופה היתה הולכת לאיריס. זה היה נשאר אצלה. אני רק בבוקר הייתי רואה את הקופה.
ש: ואז אם איריס לוקחת כסף לשם או נותנת לך זה לא מוצא ביטוי בשום מקום.
ת: אין הקשר.
ש: תאשר לי שלספקים כדוגמת רמש וגם אדון רמש מאשר את זה בבית המשפט,
כב' הש' בוסתן: מה שאדוני אומר שכל בוקר הקופה נפתחת באפס?
עו"ד ברון: היא לא נפתחת באפס, יכול להיות שיש לה יתרת פתיחה.
כב' הש' בוסתן: יתרת הפתיחה היא לא יתרת הסיום של היום הקודם?
עו"ד ברון: לאו דווקא.
כב' הש' בוסתן: זה מה שאדוני אומר או זה מה שהעד אומר?
עו"ד ברון: כבודה, בתחנת דלק לכאורה, לא נכנסתי לזה אבל לכאורה תחנת דלק זה לא צ'יינג'. היא לא צריכה כסף מזומן. היא מוכרת דלק, מקבלת כסף.
כב' הש' בוסתן: אז עכשיו אני שואלת אותך. הסכום שבו היה נסגר בערב בתחנה זה סכום הפתיחה בבוקר?
העד, מר גבאי: בדיוק.
עו"ד ברון: אני רוצה לחדד נקודה לאור שאלת כבוד בית המשפט. ביום נתון הסתיים הפדיון במזומן שנשאר באותו יום, לא בהקפה, לא באשראי, לא בחשבוניות שיצאו ממקומות אחרים. יש בקופה כסף חי בסוף יום 20 אלף שקל. נשאר אחרי כל ההפחתות. איריס לקחה באותו יום 5,000, כתוב איריס 5,000. בנדה לקח מאתיים, לא משנה מה כתוב. בסוף יש 20 אלף שקל מזומן. ה-20 אלף שקל האלה משמשים ל-חלקם הולכים כדי לשלם לספק, ותכף אני אגע איתך בזה באופן פרטני על הדלק שסופק. נכון?
העד, מר גבאי: נכון.
ש: יתרה נשארת איפה?
ת: מה זאת אומרת יתרה?
ש: נשארו 20 אלף שקל בסוף יום.
ת: אני אעשה לכם קצת סדר. אני באתי בבוקר, אני מקבל את הנתונים של אתמול בלילה בעשר בלילה. השקית בעשר בלילה עלתה אליה הביתה. אני לא יכול לדעת סתם לדוגמא אם היה בשקית שמה 40 אלף שקל ונשאר רק 20 אז אני לא יכול לדעת מה היא עשתה בזה. יש לה את הרווחים שלה. אני צריך שהקופה תתאים לי. לפי הקופה צריך להיות לי 25 אלף שקל, סתם לדוגמא. ב-25 אלף שקל צריך להיות תעודות משלוח של הקפה, יש אנשים שמתדלקים בהקפה שזה כולל את ה-25. שיקים, כרטיסי אשראי ומזומן. ברגע שאני רואה שמתאים לי, זהו. לא מעניין אותי מעבר לזה.
ש: ואם חסר לך כסף אז זה כסף שאיריס לקחה, אתה רושם איריס.
ת: כן.
כב' הש' בוסתן: זאת אומרת שיתרת הסגירה של יום קודם ויתרת הפתיחה של יום אחרי זה אותו סכום.
העד, מר גבאי: כן. מה שבעשר בלילה כשהם סוגרים ואני בא בבוקר בשש וחצי בבוקר צריך להיות אותו סכום.
כב' הש' בוסתן: הבין את השאלה.
עו"ד ברון: גם נתן תשובה מדויקת. אתה בנוסף קיבלת בבר גאון, יש טענה של התביעה שאתה קיבלת במהלך השנים אלפיים שקל לחודש.
העד, מר גבאי: נכון.
ש: אני אומר לך שאת האלפיים שקל האלה אין להם שום קשר למחסיה.
ת: אין קשר למחסיה. האלפיים שקל האלה, בוא אני אגיד לך. בגלל שהייתי עובד אחרי ארבע ואחרי חמש הייתי מזמין הרבה אנשים לקפה, למסעדה, אש"ל בשבילי. זה הכסף הזה. אגב, שילמתי עליהם את הדין.
ש: כשאתה אומר שילמת את הדין אתה מתכוון שהואשמת וגם שילמת את המס הכנסה.
ת: הואשמתי ושילמתי מס הכנסה על כל ה-7,000 שקל האלה. שדרך אגב לא הייתי צריך לשלם עליהם את הדין את ה-5,000 שקל שם. איריס היתה צריכה להוציא לי תלוש. לא אני אשם בזה.
ש: אני רוצה להפנות אותך להסבר שנותנת איריס. איריס בחקירה שלה בהודעה שלה ב-24 למאי 2010, ת/219, הסבירה לחוקרים. אומרים לה שהיא מעבירה את כל כספי הפדיון לספק בר גאון. ואומרים לה, אז מאיפה נשאר לך כסף שלדברייך את חוסכת? והיא עונה "לא אמרתי שאני מעבירה את כל כספי הפדיון. אני מעבירה רק את התמורה עבור הקנייה של הדלק. ומהיתר שנותר לי כרווח מזה אני חוסכת". אתה מאשר לי שככה זה התנהל?
ת: שמה?
ש: שלספקים עבר רק התמורה בגין הסולר.
ת: ברור. יש לה את הרווחים שלה, זה ברור.
ש: אני רוצה להפנות אותך לאיזושהי התנהלות קצת מוזרה אבל יש כמה כאלה בחקירה שלך לאור ההתנהלות של החוקרים. והם גם יגיעו וייחקרו כאן. במקרה הזה אני רוצה לדון באדון מירון שרעבי. ואני מפנה אותך לתמליל מ-26 למאי 2010 שסומן ת/383 לעמוד 99. וכאן יש משהו מוזר בתמלול. למה? כי כשקוראים אותו מקבלים את הרושם שמירון שרעבי בכוח מנסה לדחוף לתוך התשובות שלך שהיו באותה תחנה,
עו"ד זאוברר: רק אני מבקשת להימנע מאמירות שאתה מכניס לעד את המשפטים שאתה רוצה שהוא יגיד.
עו"ד ברון: אני בחקירה נגדית ואני רשאי לשאול את השאלות במגוון צורות. במיוחד בסיטואציה שבפני בית המשפט גם יש את הסוגיה הרלוונטית שנוגעת לחקירות האלה וגם את כל החומר. הוא מנסה בכוח, אני אומר לך את זה שוב למרות ההתנגדות של חברתי.
העד, מר גבאי: את זה אני אמרתי כבר בתחילת העדות שלי.
עו"ד ברון : להכניס את העובדה שבתחנת הדלק נמכרו דלקים בשחור. תראה איך זה מתנהל. משורה 1 בעמוד 99. הוא אומר לך ככה, מאיפה הגיע הכסף? ואתה משיב לו, מהתחנה. אומר לך מירון שרעבי "מהתחנה? זאת אומרת הכסף לא מדווח, כסף שחור". אתה עושה תנועות ביד, אתה לא משיב. הוא אומר לך עוד פעם אדון שרעבי "אה? לא שמעתי. כסף שחור? איך הייתם עושים את הכסף השחור הזה? כמה היית מאפשר לה כל פעם להכניס?" ואתה לא עונה או לא מוציא מהפה שלך את המילה כסף שחור.
עו"ד זאוברר: אבל הוא עונה.
עו"ד ברון: כמה שורות, משתנה, מה זה משתנה? בשורה 17 אומר לך עוד פעם מירון שרעבי "איך יש לך פיקוח שהכסף השחור הזה נכנס לכספת?" בשורה 30 עוד פעם אומר מירון שרעבי "מה אתם עושים עם הכסף השחור שצברתם במחסיה?". ואני שואל אותך, לצורך הדיון היום פחות מעניין אותי אם איריס זוזוט דיווחה על כל ההכנסות שלה או לא דיווחה על כל ההכנסות שלה. אותי מעניין בר גאון וברק. ואני שואל אותך האם אי פעם ברק קיבל כספים לא כנגד סולר שסופק.
העד, מר גבאי: לא היה ולא נברא. מה סופק זה מה שהוא קיבל.
ש: בתקופה שבר גאון סיפקה סולר לתחנה ואתה מנהל ומסייע לאיריס לנהל את התחנה הזאת, אני מניח שאתה גם מקפיד לראות שאם יש חוב לספק אז כסף שעובר אליו סוגר ונזקף על חשבון החוב הזה, נכון?
ת: נכון.
ש: ותאשר לי גם שבגין כל הסולר שבר גאון סיפקה בתקופות שהיא סיפקה למחסיה בר גאון הוציאה חשבוניות מס.
ת: בהחלט.
ש: אתה ציינת מקודם שהמכירות בתחנה התבצעו במספר אופנים. היה מכירות של לקוחות מזדמנים ששילמו במזומן, היה בשיקים, היה בהקפה. נכון?
ת: כן.
ש: אני מבקש שתאשר לי שבהתייחס לכל המכירות בתחנה ללא יוצא מן הכלל מי שהוציא חשבוניות או אמור היה להוציא חשבוניות זה איריס זוזוט או המתדלקים ובטח לא בר גאון.
ת: בהחלט, איזה שאלה.
ש: אני מבקש שתאשר לי שהיו מקרים ספציפיים, והעידו פה אנשים בבית המשפט שדרשו לקבל חשבוניות מרוכזות מודפסות. נכון?
ת: ממוחשבות, כן.
ש: ושרק במקרים האלה היה עובר פירוט לעניין הספציפי הזה למשרד של בר גאון, נכון?
ת: נכון.
ש: ובר גאון היו מוציאים חשבונית,
ת: ישירות ללקוח.
ש: ישירות ללקוח.
ת: נכון.
ש: ותאשר לי גם שזה קרה רק בתקופה,
ת: 2010.
ש: נכון. ובתקופה לפני כן היה נוהל דומה.
ת: היה נוהל דומה אצל משה תשובה.
ש: אצל משה תשובה קרי רמש.
ת: רמש. כי מה שקורה בתקופה האחרונה היה שאנשים לא הסכימו לקבל את החשבוניות הקטנות האלה, זה לא היה עובר להם במס הכנסה. אז משה תשובה מה שהיה עושה, מקבל מהתדלקן רשימה של כל הלקוחות שהיו מתדלקים בהקפה. בסוף החודש היה מוציא שמית לכל אחד ואחד את החשבונית והיתרה לאיריס זוזוט, לא.זוזוט.
ש: ותאשר לי בבקשה שכאשר בר גאון היתה מוציאה חשבונית כזאת ללקוח שתדלק במחסיה הכסף שהיה משולם לבר גאון כנגד זה היה נזקף ומזוכה מהכמות שבר גאון סיפקה כמלאי למחסיה.
ת: בהחלט.
ש: זה לא יצר חיוב כפול.
ת: מה פתאום חיוב כפול? זה לא נכון. אם סתם לדוגמא בר גאון סיפקה 30 אלף ליטר או 50 אלף ליטר היא צריכה להוציא חשבוניות על 50 אלף ליטר. מתוך ה-50, 30 סתם לדוגמא הלכו ללקוחות ישירות ו-20 לא.זוזוט.
ש: עלה הנושא גם בחקירה של איריס וגם בחקירה שלך לגבי סיוע שלך לאיריס בקניית רכב. זוכר?
ת: כן.
ש: אני אומר לך ואני מבקש שתאשר שהתשלום שבוצע מאת בר גאון בעניין הזה לא היה בינו לבין קניית הרכב הזה עבור איריס ע"י בר גאון ולא כלום. היה בקשה שלך מבר גאון לסייע בהלוואה לתקופה מסוימת בעניין הזה, הא ותו לא.
ת: נכון.
ש: מי היה אחראי כלפי בר גאון על הכסף?
ת: אני.
ש: בשלב מסוים בחקירה שלך מתחילים להפעיל עליך לחץ.
ת: תודה רבה שהגעת למסקנה רק עכשיו.
ש: מתחילים להפעיל עליך לחץ. אתה לגבי מחסיה בשלך. התחנה של איריס, אני מסייע, אני עושה. אני ככה, אני ככה. איריס, אני, ככה. איריס, אני. והחוקרים לא מספיק להם. החוקרים בצורה לגיטימית יותר, לגיטימית פחות, את המשמעות של זה בית המשפט יקבע בבוא יום, חותרים להוציא ממך משהו אחר. והם משתמשים בכל מיני דרכים. הם מציגים אותך כבורג הקטן במערכת.
ת: תאילנדי.
ש: אתה אמרת. והם מנגנים קצת על המשפחה. והם אומרים לך שכולם מיוצגים ע"י עורכי דין מהשורה הראשונה. והם אומרים לך שאנשים תופרים עליך תיק ושאתה לוקח על עצמך יותר מדי. וכל זה מתוך מטרה להגיע למה?
ת: להגיד את המילה ברק.
ש: ובסוף גם מוני הוא בשר ודם.
ת: מה לעשות?
ש: והלחץ גדל. ובין לבין נכנסת סוגיה מאוד מהותית דרך אגב שהיא צועקת מתוך התמלילים. אתה איש מאמין דרך אגב?
ת: בהחלט.
ש: אתה מגיע ממשפחה דתית?
ת: כן.
ש: עולה סוגיה של יום שישי.
ת: נכון.
ש: היא מקבלת משקל עצום.
ת: כי אצלי יום שישי בל יעבור.
ש: ואז מגיע רגע,
ת: שכל הזמן אני אומר להם יום שישי. אני אקצר לך. אני זוכר את זה טוב מאוד. יום שישי, יום שישי, יום שישי. ועובדה שהם עמדו בזה ביום שישי. קיבלו מה שהם רצו. העיקר שאני אהיה בבית ביום שישי.
ש: ואז מגיע איזשהו שלב ואתה מתחיל להגיד,
ת: קחו מה שאתם רוצים.
ש: וברק.
ת: נכון.
ש: איריס וברק. איריס וברק. כשאני בא מהצד ומסתכל על הדברים זה לא מסתדר. זה לא מסתדר עם העובדות. ונוצר מצב שכתוצאה מזה, ואני כרגע לא שופט אותך שאתה מצאת לנכון להגיד את זה, לא יודע מה חשבת באותו רגע. חשבת יבוא יום והכל יסתדר. חשבת שמנסים לתפור לך תיק. ניסית לעזור לאיריס. אני לא יודע מה ניסית לעשות. אולי תגיד לי מה חשבת שיקרה. אני בטוח שלא התכוונת שברק ימצא את עצמו נאשם בבעלות ניהול מחסיה, נכון?
ת: נכון.
ש: מה חשבת שיקרה?
ת: מה היית עושה במקומי אתה? עם לחץ כזה מה היית רוצה לעשות? מה?
ש: הנה, ברק נמצא פה. ברק נמצא, קרא את החומר. רואה את מה שכתוב, רואה הכל. אבל בסוף רואה, וואלה מוני דחף אותי פנימה. דחף לי את הדבר הזה לתוך הצלחת. יש משהו שהיית רוצה להגיד לו בעניין הזה?
ת: את המחילה ואת הסליחה כבר ביקשתי לפני שנתיים.
ש: הבנתי. כשאתה באת ואמרת לחוקרים, ברק ביקש ממני לנהל את התחנה. אני מפנה אותך. בהודעה שלך מיום 26 למאי בשורה 75. אתה אומר ככה "החלטתי שאני רוצה לספר את הכל". ואז אתה אומר "אני עובד כשש שנים, ברק ביקש ממני לנהל את התחנה במחסיה. איריס זוזוט היתה חייבת כסף לברק בגלל שהיא בזבזנית, שמו אותי שמה לנהל את התחנה. לקחתי את הכספים של הפדיון להעביר אותם לבר גאון. הסולר מגיע מבר גאון, המחירים נקבעים ע"י בר גאון". אמרת. כמו בפרקים אחרים לצערי בחקירה שלך החוקרים לא מצאו לנכון לקחת את הדברים האלה שלך ולנסות לאמת אותם, לאשש אותם עם עוד ראיות. כי תאשר לי, דיברנו על זה עכשיו, שבמהלך כל התקופה בכלל בר גאון לא היתה הספק, נכון?
ת: נכון.
ש: ולכן כספים בכלל עברו לרמש על הסולר ולא לבר גאון.
ת: בהחלט, רמש הוא הספק.
ש: ותאשר לי שברק מעולם לא התערב במחירים שאיריס זוזוט או שאתה החלטת שמוכרים סולר בתחנה הזאת.
ת: נכון.
ש: ותאשר לי שזה שמשאיות של בר גאון מספקות זה לא רלוונטי בכלל. כי יכול להיות מקרים שבהם רמש קונה מבר גאון ויכול להיות שהוא קונה מחברות דלק אחרות או מספקים שלו ואותם ספקים כדוגמת בר גאון מספקים ישירות למקום שכמקובל וכנהוג שרמש ביקשה לספק בו את הסחורה.
ת: נכון.
ש: ולכן אם יש תעודות משלוח זה אומר שזה הגיע עם נהג של.
ת: נהג של זה הובלה של.
ש: זה לא אומר שהוא הספק ושממנו אמורה לצאת חשבונית על זה.
ת: בדיוק.
ש: נכון לומר שבשלב מסוים, זה גם עולה בחלק מהתמלולים. יש גם שיחה שלך עם חגי בן דוד מ-14 לאוקטובר 2009. בשלב מסוים אתה כל כך הרבה שנים בתחנה הזו עם איריס שהתחלת להרגיש קצת בעל הבית.
ת: מה זאת אומרת בעל הבית?
ש: יש שיחה שלך עם חגי שבה אתה אומר לו,
עו"ד זאוברר: איזה שיחה?
עו"ד ברון: מ-14 לאוקטובר 2009. תכף אני אפנה אותך.
עו"ד זאוברר: היא הוגשה?
עו"ד ברון: לא.
עו"ד קופרמן: כ"ז, היא הוגשה.
עו"ד זאוברר: יש לך אותה כאן? אתה יכול להראות לי?
עו"ד ברון: אני עוד לא מראה לו אפילו.
עו"ד קופרמן: ת/182.
עו"ד ברון: שאתה אומר לחגי התחנה שלי. זה היה כתוצאה מזה שהיית שם כל כך הרבה, שסייעת כל כך הרבה?
העד, מר גבאי: יכול להיות.
ש: שאלה אחרונה. במהלך השנים האלה שאתה נמצא בתחנה בכלל ובפרט בשנים שאנחנו מדברים, זה בכל זאת הרבה שנים, 2007 עד 2010. תאשר לי שהוחלפו משאבות דלק בתחנה.
ת: כמה וכמה פעמים.
עו"ד ברון: תודה.
כב' הש' בוסתן: יש חקירה חוזרת?
עו"ד זאוברר: כן.
כב' הש' בוסתן: היא תסתיים בעשר דקות?
עו"ד זאוברר: לא נראה לי. אם אפשר אחרי ההפסקה.

(הפסקה)

כב' הש' בוסתן: לאחר הפסקה חקירה חוזרת.
עו"ד קופרמן: גברתי, אם אפשר בטרם חקירה חוזרת ממש להשלים מספר דברים.
כב' הש' בוסתן: אין בעיה.
עו"ד קופרמן: כבר עלו גם שמה אם הבנו או לא הבנו.
כב' הש' בוסתן: אדוני כבר משכנע את המשוכנעים.

ע.ת/1 מר גבאי, משיב בחקירה נגדית לעורך הדין קופרמן:
עו"ד קופרמן: אני רוצה לחזור איתך רגע ליתרות פתיחה שדיברנו לפני כן. אני רק רוצה שתחדד לי את הנקודה. מתחיל יום עבודה, מתי מתחיל אצלך יום העבודה בתחנת הדלק?
העד, מר גבאי: שש וחצי.
ש: וכמה זמן אתה נמצא בתחנה?
ת: שעה, שעה וקצת.
ש: ובמסגרת השעה, שעה וקצת מה אתה עושה שם?
ת: עושה את החשבון של אתמול.
ש: אתה עושה את החשבון של אתמול כדי לסגור את יום האתמול.
ת: אמת.
ש: זאת אומרת שכשמתחילים את הבוקר מחדש אחרי שאתה עושה את אותה יתרה, איך מתחיל אותו יום מבחינת יתרות?
ת: אפס.
ש: מתחיל מאפס?
ת: כן.
ש: הוא לא מתחיל ממה שהסתיים ביום הקודם.
ת: שתבין, הסתיים בעשר בלילה, עשר, עשר וחצי בלילה. התחילו לעבוד בבוקר. הקופה הלכה לאיריס. ישבה שם בכספת, מבחינתי זה אפס. אני בא עושה את החשבון, התחלה. בשעה שש וחצי בבוקר זה התחלה חדשה.
ש: זאת אומרת שבמידה והיית אמור לעשות את זה בסוף יום עבודה, פשוט אתה דוחה את זה לבוקר. ובבוקר אתה מיישר קו ומיד אחרי זה מתחיל יום חדש.
ת: למעשה צריך לעשות את זה בעשר וחצי בלילה. אבל אני לא אבוא לשם בשעה כזאת. אני בא בבוקר. כן, נכון.
ש: שעות העבודה שלך אצל ברק, מתי היתה מתחילה העבודה שלך אצל ברק?
ת: סביבות שמונה וחצי.
ש: זאת אומרת ששעות העבודה בתחנת הדלק לא נכללות בשעות העבודה במסגרת העבודה של ברק.
ת: אין קשר אחד לשני.
ש: אין קשר. רק לחדד את הנקודה. לגבי יום שישי. אתה הרי נעצרת ביום שני, נכון?
ת: נכון.
ש: בית משפט האריך את המעצר שלך במשך שמונה ימים, עד יום שני שאחריו.
ת: נכון.
ש: הגשת ערר לבית המשפט והערר שלך נדחה. בית משפט דחה את הערר.
ת: נכון.
ש: ובסופו של יום מתי הלכת הביתה?
ת: יום שישי.
ש: לפני זה ציינת שאתה בן אדם שומר שבת, בן אדם דתי, בא מבית מסורתי. נכון?
ת: נכון.
ש: גם במסגרת החקירה שלך אמרת לא פעם, זה שרואים אותי בלי כיפה ובלי זה, אני במהות שלי מאוד דתי.
ת: נכון.
ש: איפה לומדים הילדים שלך?
ת: למדו בישיבה.
ש: לומדים בישיבות. ובעצם הלבוש, החילוניות שלך זה רק מחוץ לבית.
ת: נכון.
ש: האם יצא אי פעם שהיית יום שישי מחוץ לבית?
ת: בחיים לא.
ש: מעולם לא קרה?
ת: לא.
ש: המשמעות של יום שישי עבורך, מה המשמעות?
ת: הכל.
ש: אתה יכול קצת לפרט יותר מה זה אומר הכל?
ת: אעשה את הכל בשביל להגיע יום שישי הביתה.
ש: כפי שגם ציינת בפני החוקרים.
ת: אמת.
ש: בעצם כאשר אתה קיבלת את אותה בקשה שלך של יום שישי, מה היתה המשמעות של זה עבורך?
ת: הכל.
ש: זה שימח אותך?
ת: בהחלט, בטח שזה שימח אותי. כי אני מעולם לא ישבתי מחוץ לבית בימי שישי.
ש: וזה עצם העובדה שזה פעם ראשונה שלך במעצר ואתה הולך או שעצם העובדה שזה יום שישי הקדוש לך זה המשמעות?
ת: גם וגם.
כב' הש' בוסתן: כמה אפשר עוד לטחון את היום שישי הזה?
עו"ד קופרמן: אני סיימתי בעניין הזה.
כב' הש' בוסתן: אדוני טחן את היום שישי, העביר כבר את המסר.
עו"ד קופרמן: בסדר גמור גברתי, זאת היתה המטרה.
כב' הש' בוסתן: את המסר שהוא רצה להעביר הוא העביר.
עו"ד זאוברר: אני גם אשתדל לחסוך מזמנו היקר של בית המשפט. עברנו על הדברים, יש לי ממש שאלות ספורות. אני חושבת שהדברים מדברים בעד עצמם.

ע.ת/1 מר גבאי, משיב בחקירה חוזרת לעורכת הדין זאוברר:
עו"ד זאוברר: מוני, אני רוצה רק לשאול אותך. החקירה שכולנו גם צפינו בה בווידאו שבה התחלת לדבר וסיפרת ורצית לחלוק את כל מה שעל ליבך. אתה זוכר שראינו את זה, נכון?
העד, מר גבאי: כן.
ש: אתה יודע שזה היה ביום רביעי ה-26 למאי?
ת: לא זוכר, יכול להיות.
ש: 2010.
ת: יכול להיות.
ש: פשוט תהיתי על הקשר ליום שישי. זה היה ביום רביעי הווידוי הנרגש.
ת: אחרי הלחץ שקיבלתי.
ש: הבנתי. אבל זה היה ביום רביעי. מה שרציתי לשאול אותך, גם כשאתה התחלת לדבר, מעניין, הדבר הראשון שבחרת להגיד זה לגבי מחסיה. וגם אפילו נתת הסבר,
עו"ד ברון: אני הייתי מבקש רק למען הסדר הטוב, למען הדיון אולי חברתי תפנה אותו. כי כשהתחלת לדבר אותי זה מטעה. כי העד שיתף פעולה מהיום הראשון.
עו"ד זאוברר: אני באה בדיוק עכשיו להפנות. אני מפנה לעמוד 53 לשורה,
עו"ד ברון: חקירה ממתי?
עו"ד זאוברר: התכוונתי לחקירה ב-26. אני מפנה לעמוד 53 לתחילת התמלול בשורה 1. אתה מספר שהתחנה היא בבעלות איריס אבל ברק הפסיק לה את הסחורה בגלל שהיא היתה חייבת כסף. "הוא אמר לי להתחיל לנהל" יש פה משפט לא ברור "הוא לא יקבל סחורה". ואז הסברת "בגלל שזה... לא חוקי ברק מפחד שהניירת תהיה על שמו אז הניירת תהיה על שם רמש".
העד, מר גבאי: מה את רוצה לדעת?
ש: מעניין אותי מה שאתה אמרת, את ההסבר הזה. אתה יכול להסביר לנו את זה טיפה?
ת: זה בכלל לא נכון.
ש: למה זה לא נכון?
ת: ככה. זה מה שהם רצו לשמוע. כמה פעמים אני אגיד לך?
ש: מי רצה לשמוע את זה?
ת: מי יכול להיות?
ש: מעניין אותי איך הוא ידע להגיד לך בדיוק את המילים האלה.
ת: אל תדאגי, הוא ידע להעביר את המסר איך שצריך.
ש: מעניין שזה גם תואם לעדויות של כל העדים האחרים בנושא הזה.
ת: הוא ידע להעביר את המסר טוב מאוד.
ש: אז רק כדי שנבין. אתה אומר שבעצם כל הגרסה שמסרת כאן היא שקרית.
ת: היא לא נכונה.
ש: כולל האמירה שעכשיו ציטטתי?
ת: בהחלט.
ש: כל המסמכים, כל מה שהציגו לך. כל מה שאמרת לגביהם.
ת: כל מה שאמרת עכשיו בנושא הזה לא נכון.
ש: עוד דבר שרציתי להבין שאתה אמרת פה לחברי כשהוא חקר אותך. אין לי פשוט את הפרוטוקול כי זה מוקלט. אבל אתה אמרת לגבי ברק, איך אמרת את זה בדיוק? רק שנייה, סליחה. חברי שאל אותך אם ראית אותו נוהג להשתמש באמצעים אלימים, האם הוא מרים את קולו. אמרת שאתה לא ראית אותו מרים את קולו, נכון?
ת: נכון.
ש: לא שמעת אותו. אני רוצה אבל רק להפנות. כי בחקירה שלך מיום 27 למאי בשורה 57 "אני אמרתי לברק שחגי לא יכול לעמוד בתשלומים. ואז ברק ניגש למשרד של חגי במושב חצב ועשה לו שם בלגן. ברק אמר לי באותו יום שהוא היה במשרד של חגי והוא הפך לו את המשרד". זאת אומרת זה מה שברק סיפר לך, נכון?
ת: לא, זה מה שחגי אמר. ואני ציינתי את זה.
ש: אתה אומר ברק אמר לי.
ת: לא, זה מה שחגי אמר.
ש: הציטוט המדויק שלך זה, ברק אמר לי.
ת: אז אני אומר שוב, זה מה שחגי אמר.
ש: ברק לא אמר לך מעולם דבר כזה?
ת: לא.
ש: הוא לא סיפר לך על זה?
ת: זה חגי אמר.
ש: שעות העבודה שלך בתחנה כמו שאמרת גם לחבריי, מאיזה שעות זה היה?
ת: סביבות שש וחצי בבוקר עד שמונה, שמונה וקצת.
ש: וזהו? לא נכחת בתחנה יותר?
ת: לפעמים.
ש: באיזה שעות?
ת: רוב הזמן זה שש וחצי בוקר עד שמונה ומשהו. אבל אם היה לי לקוח בירושלים ועברתי על הדרך, נכנסתי לחמש דקות,
ש: אז איך ידעת מה קורה בתחנה?
ת: מה אני צריך לדעת?
ש: אז איך אתה יודע שברק לא היה בתחנה?
ת: הוא שאל אותי אם היה בתחנה בשעות האלה, לא. לא ראיתי.
ש: נכון. אבל אתה היית בין שש וחצי לשמונה.
ת: נכון. שש וחצי עד שמונה וחצי.
ש: אז זה מה שאתה יכול להגיד, שבין שש וחצי לשמונה ברק לא היה בתחנה.
ת: אני לא יכול להעיד על דבר אחר.
ש: בסדר גמור. רק שזה יהיה ברור.
עו"ד ברון: יש לך טענה שהוא היה שם בשעות אחרות?
עו"ד זאוברר: אני חושבת שסיימתי גברתי.
כב' הש' בוסתן: לי יש רק שאלה אחת. אתה עכשיו סיפרת לנו, ענית בחיוב שאתה איש מסורתי ומאמין ושיום שישי מאוד חשוב לך.
העד, מר גבאי: נכון גברתי.
כב' הש' בוסתן: איך עומד העניין הזה של איש מסורתי שהילדים שלו לומדים בישיבה עם עדות שקרית כל כך גדולה? היא לא רק שקרית, היא גם מפלילה מישהו שהיטיב איתך, נתן לך עבודה. אני מתכוונת לברק. איך עומדים שני הדברים האלה?
העד, מר גבאי: גברתי, אני אמרתי לך ביום הראשון של העדות. היה לי לחץ אסטרונומי שמה מהחוקרים. אבל אני עומד פה היום ואני אומר את האמת.
כב' הש' בוסתן: אל תענה לי את מה שאתה רוצה. אני רוצה שתענה לי את מה שאני שאלתי. איך מסתדר הדמות שאתה מצייר לנו כאן ועכשיו, אדם מאמין, אדם דתי שיעשה הכל כדי להיות ביום שישי בבית. שולח את הבנים שלו ללמוד בישיבה, עם שקרים. לא רק שקרים. שקרים שמפלילים אדם שמהיד שלו אכלת שנים.
העד, מר גבאי: נכון גברתי, זה מה שקרה.
כב' הש' בוסתן: זה מה שקרה?
העד, מר גבאי: נכון. ולמה? על מנת שלהגיע ביום שישי הבית הם רצו שאני אספק את הסחורה ברק וברק וברק. ואתה תאילנדי והם קיבלו עורך דין מהשורה. לא היתה לי ברירה. אני מודה ומתוודה. אני מודה ומתוודה פה בבית משפט. לא היתה לי ברירה.
כב' הש' בוסתן: תודה רבה. כמה ישיבות היית פה?
העד, מר גבאי: עם היום שישה אני חושב גברתי.
<#3#>
החלטה
שכרו של העד בעבור שש התייצבויות בסך 300 ₪ לישיבה ובסך הכל 1,800 ₪ יישלח לפי הכתובת
<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ו אייר תשע"ד , 26/05/2014 במעמד הנוכחים.

זהבה בוסתן, שופטת

העד, מר גבאי: גברתי, למה רק 300?
כב' הש' בוסתן: רק 300? כשתעבוד אצלי נתווכח על השכר. כרגע זה מה שאני פוסקת.
העד, מר גבאי: אבל למה? לפחות כמו התלוש שאני מקבל. אני רוצה להבין למה.
כב' הש' בוסתן: כי שכר עדים זה משהו נדמה של 150 שקל.
העד, מר גבאי: אני לא חושב גברתי. אני אגיד לך למה, אני הייתי בשבוע שעבר בירושלים.
כב' הש' בוסתן: זה לא לוויכוח. אתה רוצה למסור את הכתובת?
העד, מר גבאי: כן, בהחלט.
כב' הש' בוסתן: תמסור בבקשה את הכתובת לפרוטוקול.
העד, מר גבאי: מושב תירוש, משק 63. דואר נע אלה.
כב' הש' בוסתן: תודה רבה.
העד, מר גבאי: ומה עם ה-5,000 שקל?
כב' הש' בוסתן: הפיקדון בסך 5,000 שקל שהופקד ע"י העד יוחזר לו.

- ההקלטה הסתיימה -