הדפסה

רפפורט נ' ל.א. זייטלבך בעמ

בפני
כב' הרשמת הבכירה גילה ספרא - ברנע

תובע

אליעזר רפפורט, ת.ז. XXXXXX453
מרח' הגליל 68, חיפה

נגד

נתבעת
ל.א. זייטלבך בע"מ, ח.פ. 510449499
מרח' ציון 16, חיפה

פסק דין

בפניי תביעת התובע על סך 28,300 ₪ לפיצוי בגין נזק שנגרם לו בשל רשלנות מקצועית של הנתבעת, שנשכרה למעקב ופיקוח על עבודות הבנייה, שנערכו בבניין על ידי הקבלן ש. דורפברגר בע"מ (להלן: " הקבלן"). הקבלן תבע את התובע ושני שכניו, והם חוייבו בהסדר גישור לשלם לו סכומים נוספים עבור עבודות, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד (ת.א. 53291-02-13 דורפברגר נ' רפפורט ואח', להלן: "תביעת הקבלן").

התביעה הינה בשלושה נושאים:
1. חסר בתוספת בניית מרפסת ב דירת התובע נשוא התביעה . רוחב המרפסת, שנבנה בתחילה , הינו 3.00 מ' וזאת על פי התוכנית שהגיש ה הנתבע ת לקבלן, תכנית שונה הוגשה מאוחר יותר על ידי התובע ובה רוחב מרפסת התובע היה 3.40 מ' ( נספח ב' לכתב התביעה), הקבלן ביצע את הבניה הנדרשת, ובגין השינוי בתוכניות חויב התובע לשלם ל קבלן סך של 16,000 ₪.

2. תשתית לבניית מחסן. לטענת התובע נדרש ממנו תשלום סכומים נוספים ע"י הקבלן בסך 8,300 ₪ לביצוע הכנות תשתית לבניית מחסן מתחת לממ"דים, אשר היו מיותרות ולא אושרו על ידי התובע, ולטענתו על הנתבעת היה לפקח על העבודות בשטח, וכך יכולה היתה למנוע את העבודות המיותרת. התובע טען כי נציג הנתבעת הבהיר לו כי מוטב שיקבל הסכמת שכניו לבניית המחסן, הוא נדחה ע"י השכן הראשון אליו פנה, והודיע לנציג הנתבעת תוך יום אחד כי אינו מעוניין בבניית המחסן. התו בע טוען כי בשל טיפול רשלני של הנתבעת החל הקבלן בביצוע העבודות, תבע את התובע והתובע שילם לו בהסדר הגישור (נספח ה' לכתב התביעה ).

3. הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד שחוייב בהן התובע בסך 12,163 ₪ (פסק הדין מיום 14/8/14 בת ביעת הקבלן). החלק היחסי של הוצאות המשפט, בהתייחס לרכיבים נשוא התביעה מועמד ע"י התובע על הסך 4,000 ₪.

טענות הצדדים
התובע הינו בעלים של דירה בקומת קרקע ברחוב הגליל 68 בחיפה. התובע ושני שכניו ביקשו הוספת ממ"ד לדירותיהם וכן בניית מרפסת, נחתם חוזה בינם לבין הנתבעת לפיקוח על תהליך הבניה ביום 1/3/10 (נספח א' לכתב התביעה ) וחוזה עם הקבלן ( נספח א' לכתב ההגנה).
לטענת התובע בשרטוט של המרפסת אשר ברשותו מופיע רוחב של 3.40 מ' למרות זאת העביר הנתבע לקבלן נתון שגוי על רוחב המרפסת של 3.00מ' (נספח ב' לכתב התביעה), ובגין תיקון הטעות חוייב לשלם לקבלן תוספת של 16,000 ₪. מנגד טוען הנתבע כי התובע שינה דעתו ושינה את הבניה והקבלן נאלץ לבצע עבודות מספר פעמי ם, לא סופקו הנחיות ביצוע בעת הביצוע והתובע לא צירף את התוכנית הנכונה אלא תוכנית, ששונתה לאחר מכן . התובע ביקש שינוי מרפסת במהלך הבניה ולקבלן הגיע ת שלום גבוה יותר. הנתבע הודיע לתובע כי מדובר בחריגה מהתכנית ועליו לתאם עלויות עם הקבלן. עוד טענה הנתבעת כי התובע ידע על העבודות שיש בהן צורך בשביל המחסן ואישר אותן, הקבלן תבע את התובע, מונה בורר, אורי פרי, שהצליח לגשר ביניהם ואת סכום הגישור , שהתובע הסכים לשלם , הוא דורש כעת מאת הנתבע.

לטענת התובע הנתבעת אחראית כלפיו ברשלנות שכן ה יא שפיקח ה על ההרחבה מתוקף ההסכם .
טענה נוספת שמעלה התובע היא כי נבנתה מרפסת יצוקה למרות שבחוזה עם הקבלן סוכם על "מרפסת גננית".
התובע מוסיף כי התכניות של כל השכנים עברו אישור וכתב כמויות במשרד של המהנדס שאול דיטל, ואילו התכנית של התובע לא עברה כל תהליך פיקוח נוסף.
התובע ביקש לבדוק אפשרות לבניית מחסן מתחת לממ"ד שלו, סוכם כי עליו להעביר את הסכמת שאר הדיירים ומשלא הועבר אישור על ידי התובע ביקש ביטול הבדיקה מאת הנתבע, ולמרות זאת חוייב על ידי הקבלן בסך כולל של 8,300 ₪.
התובע מציין כי שלח שני מכתבים רשומים לנתבע (נספח ג' לכתב התביעה ), האחד מיום 23/7/14 והשני מיום 17/8/14, בהם הודיע על הרוחב השגוי במרפסת ובדבר מסמך אישור לקבלן לבצע בניית מחסן שכלל לא בוצעה, אך לא קיבל כל התייחסות. כמו כן כתב מכתבים נוספים ביום 7/8/13 וביום 23/8/10.

דיון והכרעה
לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ועיינתי בכל המסמכים, שהוגשו לי, אני מחליטה לקבל את התביעה בחלקה.

"בעל-מקצוע נושא בחובת זהירות כלפי כל אלה אשר לפי הידוע לו עלולים להיפגע מפעולותיו המקצועיות... סמכות הפיקוח על עבודה נושאת בחובה אחריות בקשר לביצוע העבודה" ( ע"א 684/76 ישעיהו אייל, אדריכל נ' יעקב וחיה פוקסמן ו אח', פ"ד לא(3) 349 (1977)).

התובע העלה טענות רבות בעניין רשלנות המפקח, שאת שירותיו שכר, ונראה כי לאורך ביצוע ה עבודות המפקח לא היה "עם האצבע על הדופק" ולא גילה עניין בטענות התובע.
"השאלה שדרושה הכרעה בערעור דנן הינה, האם המפקח – שהיה מטעמו של המזמין - אחראי, באופן מלא או חלקי, לנזק שנגרם בפרויקט בעקבות הנחייתו לפרק את המחיצות שהוקמו על ידי הקבלן כדי שמסירת הפרויקט תהיה בהתאם לתוכניות? לדידי, התשובה לשאלה ביחס לקביעת האחריות לנזק שנגרם, צריכה להיבדק לאור ההסכמים שבין המזמין לבין המפקח וכן בין המזמין לבין הקבלן" ( ע"א (תל אביב יפו) 15292-12-13 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' יורם גדיש חברה להנדסה בע"מ, 15.3.2015, מופיע בנבו).

אכן היה מחובת הנתבעת לדאוג לכך שיהיה פיקוח מקצועי ורצוף על הבנייה והתאמתה לתכניות. המפקח טען כי הסתמך על תכניות, שלטענתו הציג לו התובע , ועל פיה ן עבד , אלא שמתוקף תפקידו על פי החוזה בינו לבין התובע, היה עליו כמפקח הפרויקט לבצע בקרה על התכניות שהוגשו ועל העבודות שבוצעו, וככזה היה עליו להוציא תכניות מעיריית חיפה, כפי שהעיד כי עשה מאוחר יותר, עת שנתגלעו חילוקי הדעות ( פרוטוקול, עמ' 7, שורות 22-26). לו היתה הנתבעת מציגה בפני התובע ובפני הקבלן בזמן אמת את תכניות העירייה , ניתן היה להבהיר מה התכנית שבתוקף לאחר בירור מלא של אי ההתאמה בתכניות, אם היתה, אפשר גם בשיתוף המהנדס אשר בדק את תכניות שני הדיירים הנוספים .

הנתבעת הציגה תכניות, אשר מראות כי גודל המרפסת הינו 3.00 מ', אך אין מדובר בתכנית של דירת התובע אלא של מרפסת הקומה שמעליה, אשר המרפסת של התובע נראית ממנה, בהיותה מדורגת (פרוטוקול, עמ' 7, שורה 30 עד עמ' 8, שורה 5). העובדה שנציג הנתבעת לא טרח להוציא את התכנית של הדירה המדוברת מטילה עליו אחריות בגין כך, שכן אילו הקפיד והוציא את השרטוט הספציפי יתכן והיה מתגלה הטעות, משלא עשה כן בזמן העבודה, נמצאת אי הקפדה בפרטים , שהביאו לפגיעה בקניינו של אדם.

מילות הסכם הפיקוח ברורות: "המפקחת... תפקח על ביצוע העבודות של מבצעי העבודות הקשורים בבניית הבית והשלמת הדירות... תפקח על טיב החומרים והתאמתם למפרטים הנספחים להסכם, ועל טיב הבניה נשוא הסכם זה...". כעולה מההתכתבויות בין הצדדים הנתבעת אכן היתה מעורבת בשינויים בבנייה, אישרה את התוספות, שדרש הקבלן, והתכניות השונות, שצירפה הנתבעת לכתב ההגנה, אינן חלק מחוזה הפיקוח או מהחוזה עם הקבלן. אני קובעת כי אם הנתבעת לא טרחה לקבל את התכניות לידיה מאת התובע, היה עליה לדאוג לקבלן בעצמה או לסרב לפקח על הבנייה לפיהן.

אני מטילה על התובע רשלנות תורמת למחדל בבניית המרפסת לאור הסכמתו למפרט, שצורף לחוזה עם הקבלן (נספח א', א-1 לכתב ההגנה), שם נכתב כי ריצוף המרפסת בדירת התובע הינו בשטח 15 מ"ר. שטח זה תואם למרפסת בגודל 3*5.20, כמו גודל מרפסת השכן, עליה הסתמכה הנתבעת, ולא תואמת כלל את הגודל, לפי תכניות התובע, 3.4*6.7, שהם כ-22 מ"ר. התובע הודה כי בחתימה על המפרט הוא, ויתר הדיירים, לא נתנו דעתם למידות או לכמויות ( פרוטוקול, עמ' 8, שורות 21-25). על כן אין להטיל על הנתבעת את מלוא האחריות למחדל בבניית המרפסת, שהוביל להגדלת ההוצאות.

אני מחייבת את הנתבעת לשפות את התובע בגין הסכום, ששילם לקבלן עבור תיקון רוחב המרפסת את הסכום 10,000 ₪.

בכל הנוגע לבניית המחסן, המפקחת פעל ה על פי סעיף 3 לחוזה , ואני מקבלת את טענת הנתבע ת באשר לאישור בעל פה שניתן לו על ידי התובע להתחלת עבודת המחסן (פרוטוקול, עמוד 5, שורה 5). אך באותה נשימה הוכח כי נציג הנתבעת הציג בפני התובע שתי משוכות, שעליו לעבור בטרם התחלת הבניה ואף הדגיש בפניו כי ללא אלה תופסק הבניה כפי שאכן קרה (שם, שורה 15). על הנתבעת היה לחכות עד אשר יביא התובע את האישור מאת הדיירים ואת ההיתר מהעירייה, ואם בחר מר זיטלבך להמליץ לקבלן להתחיל לעבוד ללא האישורים, חלה עליו אחריות. נציג הנתבעת הציג בדיון בפעם הראשונה מסמך (נ/1) ובו הצעת מחיר מאת הקבלן לבניית המחסן. המכתב ממוען אל מר זיטלבך לבדו, התובע הצהיר בדיון כי הוא מעולם לא קיבל לידיו את המסמך ולא ידע את סכום ההצעה. אני מקבלת את עדות התובע כי הודיע למר זיטלבך, אחרי שהודיע לו על רצונו בבניית המחסן כי עקב סירוב השכן הוא מוותר על בניית המחסן וביקש ממנו להודיע זאת לקבלן (פרוטוקול, עמ' 4, שורות 1-2). מתי ניתנה ההודעה ומתי בוצעו העבודות ע"י הקבלן לא הוכח, אך טענה זו מעידה כי התובע הבין כי מסר התחייבות ונתן הסכמתו לעבודות הנדרשות להקמת המחסן, ואפשר שאף קיבל את הצעת המחיר. עדיין על הנתבעת היתה מוטלת אחריות לוודא כי הקבלן אינו מבצע עבודות, שיחייבו את התובע, טרם שהתקיים התנאי הראשוני של הסכמת שכנים.

לא הוכח איזה שימוש ניתן היה לעשות בחלק מעבודות החפירה, שביצע הקבלן עבור המחסן שלא נבנה לטובת הממ"דים, שכן נבנו מעל השטח, על כן אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע בקשר עם החפירות עבור המחסן את הסך 4,000 ₪ בלבד, כהערכת התועלת מהחפירות עבור הממ"דים שנבנו.

מלבד האמור לעיל בדבר אחריות הנתבעת לסכומים, בהם חוייב התובע בתביעת הקבלן, העובדה שהנתבעת לא סייעה בידי התובע בעת ניהול המשפט בתביעת הקבלן, תרמה גם היא לתשלומים, שנאלץ לשלם שם.

על כן אני מחייבת את הנתבעת לשפות את התובע גם בחלק מהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד ששילם התובע בתביעת הקבלן בסך 2,800 ₪ והוצאות משפט בגין הדיון הענייני לפניי בסך 200 ₪.

הסיכום הינו כי אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע לסילוק תביעתו את הסכום 17,000 ₪.

המועד להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי הוא 15 יום מיום מתן פסק הדין.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ד סיוון תשע"ה, 01 יוני 2015, בהעדר הצדדים.