הדפסה

רע"צ 22081-05-11 חכשורי נ' מוסרי

בית משפט השלום בראשון לציון

רע"צ 22081-05-11 חכשורי נ' מוסרי
בפני כב' השופט רפי ארניה

המבקש:

ישעיהו חכשורי
ע"י ב"כ עו"ד כשר

נגד

המשיב:

יגאל מוסרי
ע"י ב"כ עו"ד דואק ונתנאל

פסק דין

בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצל"פ (כב' הרשמת איריס אסל), מיום 6/4/11 בתיק הוצל"פ 18-1050807-4 (נומ' 516).
כבר עתה אומר כי לאחר שמיעת טענות הצדדים החלטתי ליתן למבקש רשות ערעור, לדון בבקשה כבערעור עצמו, ולקבל את הערעור.
העובדות שאינן שנויות במחלוקת בין הצדדים

  1. המשיב הגיש לביצוע בתיק זה שיק לפקודתו, בחתימת יד המבקש, על סך של 1,500,000 ₪, ז.פ. 1/12/06.
  2. בסעיף 6 לבקשת הביצוע נאמר כדלקמן:

"על כן חייבים החייבים הנ"ל לשלם לזוכה סך 1,644,857.72 ₪ שהוא סכום השיקים המפורטים בסעיף ד' לבקשה, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום הפרעון ועד למועד הגשת בקשה זו".
3. המשיבים הגישו התנגדות לביצוע השטר, וההתנגדות נידונה בפני בית המשפט השלום בתל-אביב.
ביום 27/12/10, דחה בית המשפט השלום בתל-אביב את ההתנגדות והתיר למבקש להמשיך בהליכי הוצל"פ.
4. ביום 6/1/11, הגיש המשיב בקשה לעדכון החוב לרשמת ההוצל"פ.
על פי הנטען בבקשה זו, התברר למשיב כי החוב בלשכת ההוצל"פ איננו מעודכן. לטענת המשיב בעת פתיחת התיק היה סכום החוב הנכון צריך להיות גבוה יותר. לטענת המשיב הטעות נובעת מכך שבעת פתיחת תיק ההוצל"פ בעת הגשת בקשת הביצוע לא הובא בחשבון ששיעור הריבית חל מיום זמן פרעון השיק ועד למועד פתיחת תיק ההוצל"פ.
לפיכך, טען המשיב כי יש לעדכן את החוב, לצרף אליו הפרשי הצמדה וריבית לתקופה הנ"ל, ולהעמידו על הסך של 2,493,244 ₪.
5. ביום 18.1.2011, לאחר שהעבירה את הבקשה לתגובת המבקש, נעתרה כב' הרשמת לבקשה.
6. ביום 22.2.2011 הגיש המבקש בקשה להקטנת קרן החוב ובו טען את הטענות נשוא בקשה זו. כב' הרשמת לאחר שהעבירה לתגובת המשיב מסרה את החלטתה נשוא בקשה זו.
השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים
7. המבקש טוען בבקשתו שתי טענות.
הראשונה – עניינה בהגדלת קרן החוב בגין ריבית שחלה בתקופה שבין ז.פ. השטר לבין הגשת הבקשה לביצוע. לטענת המבקש, טעתה רשמת ההוצל"פ בכך שהתירה את הגדלת הקרן בגין ריבית והוצאות בגין התקופה הנ"ל.
השניה – עניינה בחיוב ריבית פיגורים בגין תקופת עיכוב הביצוע, אשר תחילתה ביום הגשת ההתנגדות וסופה ביום מתן פסה"ד על ידי בית המשפט השלום.
לטענת המבקש החלטת כב' הרשמת אשר התירה חיוב בריבית פיגורים בתקופת עיכוב הביצוע בטעות יסודה.
דיון והכרעה
חיוב בריבית בגין התקופה שממועד ז"פ השיק ןעד למועד הגשת בקשת הביצוע.
8. הלכה מוסדת היא כי בקשת הביצוע הינה כתב התביעה השטרי.
בקשת הביצוע היא זו שמפרטת את כל עילות התביעה ואת סכום התביעה ומוגשת היא ביחד עם השטר שהינו פסק דין על תנאי.
היה ואין הנתבע מגיש התנגדות לביצוע שטר, הרי שהשטר הופך להיות פסק דין.
היה ומגיש הנתבע התנגדות לביצוע שטר, וניתנת רשות להתגונן, הרי שבקשת הביצוע משמשת ככתב תביעה ובקשת הרשות להתגונן משמשת ככתב הגנה.
9. הנה כי כן, סכום התביעה נקבע בבקשה לביצוע שטר.
רשאי התובע לתבוע בבקשת הביצוע את מלוא סכום השטר בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין, וכמו כן רשאי הוא לתבוע משיקוליו שלו (כגון שיקולי אגרה), לתבוע אף סכום נמוך מכך. בהתאם משלם הוא גם את האגרה, ובהתאם גם נקבע שכ"ט א' (ובהמשך גם שכ"ט ב').
בכל מקרה, מתווה הדיון בבית המשפט שאליו הוגשה ההתנגדות, הינו המתווה אותו התווה התובע במסגרת בקשת הביצוע. אם טעה התובע ונקב בבקשת הביצוע בסכום נמוך מדי, הרי שעליו לשאת בתוצאות טעותו.
דומה הדבר, לתובע שהגיש כתב תביעה לבית המשפט ובו תבע סכום נמוך מהנזק שנגרם לו בפועל. כמובן שרשאי הוא במסגרת ניהול המשפט להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה ולתקן את סכום התביעה. אם ייעשה כן תעמוד התביעה על אדניה הנכונים. ואולם מעת שלא עשה כן וניתן פסק דין בהתאם לכתב התביעה המקורי, הרי שאין התובע זכאי להישמע לאחר מתן פסק הדין בטענה לפיה יש לתקן את סכום החוב "לאחור" בגין טעותו.
10. כך הוא הדבר אף בענייננו.
בקשת הביצוע נקבה בסכום מסויים. בסעיף 6 לבקשת הביצוע, נאמר כי הסכום הינו סכום השיק הנתבע "בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הפרעון ועד למועד התשלום בפועל". במסגרת הדיון בבית המשפט לא הוגשה כל בקשה לתיקון הסכום שצויין בבקשת הביצוע.
פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט, ואשר דחה את ההתנגדות, גיבש אל תוכו את סכום החוב הנטען בבקשת הביצוע.
בקשה לתיקון סכום החוב הגיעה רק לאחר שנדחתה ההתנגדות בפסק דינו של בית המשפט.
בקשה כזו, איחרה את המועד ואינה בת ביצוע עוד.
לפיכך, ההיתר שניתן על ידי כב' הרשמת לתקן את החוב, לאחר שניתן פסק הדין, על דרך של הוספת ריבית מיום פרעון השטר ועד למועד הגשת בקשת הביצוע, בטעות יסודו, ומן הדין הוא לקבל את הערעור בראש זה.
חיוב בריבית פיגורים בגין התקופה שממועד הגשת בקשת הביצוע ועד למועד מתן פסק הדין
11. לחוב נשוא תיק זה צורפה ריבית פיגורים בהתאם לסעיף 5 ב' לחוק פסיקת ריבית והצמדה תשכ"א-1961 וזאת בגין תקופת עיכוב ההליכים הסטטוטורי, שממועד הגשת ההתנגדות ועד למועד מתן פסק הדין הדוחה את ההתנגדות. על כך מלין המבקש.
לטענת המבקש, החיוב בריבית פיגורים בגין תקופה זו איננו כדין, והחיוב הנכון הינו בריבית בהתאם לסעיף 5 א' לחוק פסיקת ריבית והצמדה.
המשיב טען כי הואיל ושטר הינו פסק דין מותנה, הרי שמעת שנדחתה ההתנגדות הרי שיש לחייב בריבית פיגורים ממועד הגשת בקשת הביצוע ואילך.
כב' הרשמת בהחלטתה הנידונה אימצה את עמדת המשיב ודחתה את בקשת המבקש.

12. סבורני כי גם השגה זו של המבקש על החלטת כב' הרשמת בדין יסודה.
נקודת המוצא לדיון בשאלה זו הינה פסק דינו של בית המשפט העליון ברע"א 5420/07 דמארי ויקטור נ' צוות ברקוביץ' מאגרי בניה בע"מ.
בפסק דין זה, נידונה השאלה האם יש לחייב בריבית פיגורים בגין תקופת עיכוב ביצוע של פסק דין, כאשר צו עיכוב הביצוע ניתן לצורך הגשת ערעור.
בית המשפט העליון קבע, כי המשמעות של עיכוב ביצוע פסק דין היא כי מועד הוצאת פסק הדין מן הכח אל הפועל הוקפא ונדחה למועד אחר. דחיה זו מעבירה יחד עם העברת מועד הביצוע, אף את מועד התווספות הפרשי ההצמדה וריבית על החוב לאותו מועד אחר.
במילים אחרות, בית המשפט העליון קובע כי דחיית מועד הפרעון המגולמת בהחלטת עיכוב ביצוע מגלמת גם את חוסר האפשרות לחייב את החוב בריבית פיגורים.
ועוד אמר בית המשפט העליון תוך שהוא מאמץ את דברי בית המשפט המחוזי בענין כי:
"בתקופת עיכוב הביצוע לא מתקיימת התכלית לעודד ולתמרץ את החייב לשלם את החוב הפסוק ומכאן שאין כל טעם והגיון לחיובו בריבית פיגורים על תשלום שלא היה עליו לשלם בתקופה זו".
כלומר, כאשר עסקינן בפסק דין שניתן עליו עיכוב ביצוע על ידי בית המשפט, הרי שבתקופת עיכוב הביצוע אין החוב נושא ריבית פיגורים, אלא ריבית בהתאם לסעיף 5א' לחוק.
13. סבורני, כי מקל וחומר ניתן ללמוד על התוצאה של בקשה זו.
אם פסק דין אשר נקבעו בו ממצאי עובדה וממצאים משפטיים, אך ביצועו עוכב, אינו נושא ריבית פיגורים בתקופת עיכוב הביצוע, קל וחומר שאין מקום להשית ריבית פיגורים מקום שכאשר עיכוב הביצוע הוא בגין תקופת ההתדיינות בבית המשפט בערכאה הראשונה, אשר בה טרם נקבעו ממצאי עובדה כלשהם.
רוצה לאמר: ריבית פיגורים אינה חלה על תקופת עיכוב הביצוע בזמן הערעור. קל וחומר שאינה צריכה לחול בתקופת עיכוב הביצוע בערכאה הראשונה, שמטרתה לאפשר לצדדים לברר את טענותיהם ההדדיות כנגד ביצוע השטר.
14. זאת ועוד, גם מטעמים של תקנת הציבור, לא ניתן לקבל את התיזה אותה מציע המשיב באשר לתחולתה של ריבית פיגורים בתקופת ההתדיינות.
תכליתו של עיכוב הביצוע הסטטוטורי אשר חל עם הגשת התנגדות לביצוע שטר, הינה לאפשר לצדדים למצות את הבירור המשפטי באשר לעצם חיובו הנטען של הנתבע בשטר, מבלי שתהיה מונפת מעליהם החרב המתהפכת של הליכי ההוצאה לפועל. למעשה זהו פן יישומי של זכות הגישה לערכאות.
קבלתה של התיזה אותה מציע המשיב פירושה "הענשת" הנתבע בריבית פיגורים בגין עצם העובדה שהוא בחר להתדיין כנגד ביצוע השטר. תוצאה כזאת מנוגדת לתכליות עיכוב הביצוע הסטטוטורי, ויוצרת מחסום (כשל שוק) בפני נתבעים מלממש את זכות הגישה לערכאות.
תוצאה כזו לא תעלה על הדעת שכן היא מונעת מפני הנתבע לשטוח בפני בית המשפט את טענותיו בדבר חוסר הכח של התובע מלתבוע את השטר.
אשר על כן, גם בראש זה דין הבקשה להתקבל.
סוף דבר
אשר על כן, אני נעתר לבקשה, והערעור מתקבל.
המשיב ישא בהוצאות המשפט של המבקש בגין בקשה זו בסך של 10,000 ₪ אשר יופחתו מסכום החוב בתיק ההוצל"פ.
מזכירות ההוצל"פ תפעל כדלקמן:

  1. תבטל את עדכון החוב אשר ניתן בהתאם לנומ' 505.
  2. תבטל את החיוב בריבית פיגורים לתקופה שמיום הגשת בקשת הביצוע ועד למועד למתן פסק הדין, ותחייב החוב בריבית לפי סעיף 5א' לחוק בגין תקופה זו.
  3. תפחית מהחוב את ההוצאות שנפסקו בהחלטה זו לעיל.
  4. לאחר ביצוע כל האמור והעמדת החוב בתיק על הסכום שיחושב בהתאם להוראות שלעיל, יבוטל צו עיכוב הכספים שניתן בהחלטתי מיום 19/5/11 בתיק זה.

המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, י"ח תמוז תשע"א, 20 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

5 מתוך 5