הדפסה

רע"א 8867/11 ריקה בן זקן נ. ישראל אבוטבול

החלטה בתיק רע"א 8867/11

בבית המשפט העליון

רע"א 8867/11

לפני:
כבוד המשנה לנשיא א' ריבלין

המבקשת:
ריקה בן זקן

נ ג ד

המשיבים:
1. ישראל אבוטבול

2. מגדל חברה לביטוח בע"מ

בקשת רשות ערעור על פסק-דין של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 26.10.11 בע"א 22936-01-11 ובערעור שכנגד, ובע"א 11382-04-11 שניתן על-ידי כבוד השופטים ר' ברקאי, א' ואגו וצ' צפת

בשם המבקשת: עו"ד גל בן ציון
בשם המשיבים: עו"ד אמיר כצנלסון

החלטה

1. לפני בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כבוד השופטים ר' ברקאי, א' ואגו וצ' צפת) בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום באשדוד (כבוד השופט ח' חדש).

המבקשת הגישה נגד המשיבים תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לה בתאונת דרכים מיום ה-8.6.2001, בהיותה נוסעת ברכב שבו נהג המשיב מס' 1. מאחר שהמשיבים לא כפרו בחבותם, התמקד הדיון בשאלת היקף הנזקים שנגרמו למבקשת.

2. בית משפט השלום פסק לזכות המבקשת פיצויים בגין הפסד השתכרות, הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה מוגברות ובגין כאב וסבל. עוד פסק בית משפט השלום לזכות המבקשת פיצויים בגין עזרת הזולת, הוא ראש הנזק העומד במרכז בקשה זו. ראש נזק זה התבטא בפיצוי בגין הוצאות העסקת עוזרות בית, ששכרה המבקשת עבור הטיפול בה, ולצורך סיוע במשק הבית.

אשר לעזרת הזולת בעבר, התייחס בית המשפט לשלוש תקופות משנה. בתקופת המשנה הראשונה העסיקה המבקשת שתי עוזרות בית ישראליות במשך חמישה חודשים וחצי. בגין תקופה זו פסק בית המשפט לזכות המבקשת את מלוא עלות ההעסקה. בתקופת המשנה השנייה העסיקה המבקשת עובדת זרה נוספת במשך 22 חודשים. בית המשפט מצא כי אותה עובדת זרה שירתה, לפחות במהלך חלק מהתקופה האמורה, גם את חמות המבקשת, אשר התגוררה בבית המבקשת והזדקקה לעזרה בשל מצבה הבריאותי. על רקע זה קבע בית המשפט כי אין הצדקה לזקוף את כל הוצאות העסקת העובדת הזרה רק לחובת התאונה, וכי יש לייחס כשליש מעלות העסקתה לטיפול בחמות. בתום שתי תקופות אלה החמיר מצבה של חמות המבקשת עד כדי עיוורון מלא והיא נזקקה לעוזרת אישית משל עצמה, שסופקה לה על ידי סוכנות העובדים הזרים. בד בבד שוחררה מעבודתה העובדת הזרה שהעסיקה המבקשת. בית המשפט קבע כי בתקופת משנה שלישית זו נעזרה גם המבקשת בעובדת הרשומה על שם החמות, ופסק לזכות המבקשת פיצויים בגין העסקת העובדת בהיקף של שמונה שעות בשבוע בלבד.

אשר לעזרת הזולת בעתיד, פסק בית המשפט לזכות המבקשת פיצויים לפי תחשיב של שמונה שעות עזרה שבועיות, מיום מתן פסק הדין ועד למלוא 70 שנים למבקשת – תקופה של 329 חודשים.

3. על פסק דינו של בית המשפט השלום ערערו המבקשת והמשיבים בשורה של נושאים לבית המשפט המחוזי. בעניין תקופות המשנה הראשונה והשנייה קבע בית המשפט המחוזי כי יש להתיר על כנם את סכומי הפיצויים שפסקה לזכות המבקשת ערכאת הדיון. אשר לתקופת המשנה השלישית, הורה בית המשפט המחוזי לבטל לחלוטין את הפיצוי שנפסק לטובת המבקשת בגין עזרת הזולת. בית המשפט קבע כי אין המבקשת זכאית להחזרים כספיים בהיעדר הוכחה כי נדרשה לשלם מכיסה לעובדת הזרה, אשר הייתה רשומה, כאמור, על שם החמות. את החלטתו ביסס בית המשפט על הקביעה כי המבקשת נמנעה מלפרט את מקורות המימון עבור העסקת העובדת, ועל ההנחה כי העסקה מסוג זה ממומנת ברובה בידי חברות ביטוח בריאות, או בידי ביטוח לאומי.

אשר לתקופת העתיד, קבע בית המשפט המחוזי כי נוכח השיקום במצבה הבריאותי של המבקשת יש להתערב בפסק דינו של בית המשפט השלום ולהעמיד את היקף הפיצויים על מחציתם, לפי תחשיב של ארבע שעות עזרה שבועיות.

4. בבקשת רשות הערעור שלפניי טוענת המבקשת כי קביעותיו אלה של בית המשפט המחוזי חורגות מגדר המחלוקת שהועמדה לפניו בשבתו כערכאת ערעור. המבקשת סבורה כי המשיבים לא טענו מעולם שאדם אחר, זולת המבקשת, נשא בעלות העסקת העובדות הזרות. יתרה מכך, טוענת המבקשת, בפני בית משפט השלום הוצגו תצהירי עדות מטעמה ומטעם בעלה, בהם הצהירו בני הזוג כי נשאו בהוצאות המטפלת הזרה, שסיפקה סוכנות העובדים הזרים לחמות המבקשת. לאור זאת, טוענת המבקשת, לא היה מקום לקביעת בית המשפט המחוזי, שלפיה לא המבקשת היא שנשאה בעלות ההעסקה בתקופת המשנה השלישית. מאחר שקביעה זו עלתה לראשונה רק בפסק דינה של ערכאת הערעור, כך נטען, קמה למבקשת עילה לרשות ערעור ב"גלגול שלישי".

עוד טוענת המבקשת כי מעיני בית המשפט המחוזי נשמטה עדות, שלפיה בין תקופת העבר השנייה לבין תקופת העבר השלישית העסיקה המבקשת עובדת זרה נוספת למשך תקופה של שנה. גם בעלות העסקתה של עובדת זו טוענת המבקשת כי נשאה במלואה. פסק דינו של בית המשפט המחוזי, כך נטען, שולל מהמבקשת פיצויים בגין תקופת העסקה זו. יצוין כי בקשתה של המבקשת לתיקון טעות סופר בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, בה העלתה המבקשת את הטענות המפורטות לעיל, נדחתה.

המבקשת אף מלינה על החלטת בית המשפט המחוזי להפחית לכדי מחצית את סכום הפיצויים שפסקה ערכאת הדיון בגין עזרת הזולת בעתיד. המבקשת סבורה כי החלטה זו עומדת בניגוד להלכה הפסוקה שלפיה ימנע בית המשפט היושב בערעור מלהתערב בקביעות הערכאה הדיונית כל עוד הסכום הכולל הגיוני. המבקשת מוסיפה וטוענת כי נוכח הנסיבות בעניינה, ובהיעדר הנמקה לכאורה בקביעתו של בית המשפט המחוזי, לא היה מקום לסטות מההלכה הפסוקה בעניין זה.

קביעותיה אלה של ערכאת הערעור, כך מסכמת המבקשת, מעלות שאלה משפטית עקרונית – מה הדרך הדיונית שבה נדרש בעל דין לנקוט כדי לזכות בסעד, כאשר הוא רואה את עצמו נפגע מקביעה עובדתית של ערכאת ערעור, מקום שבו ערכאת הדיון הכריעה באותו עניין לטובתו.

5. המשיבים מצידם טוענים כי עניינה של המבקשת אינו בגדר מקרה חריג בעל חשיבות משפטית וציבורית, ומשום כך אין מקום לדון בו ב"גלגול שלישי". שאלת העזרה לזולת לעבר ולעתיד, כך טוענים המשיבים, נדונה הן בבית משפט השלום הן בבית המשפט המחוזי, בשתי הערכאות טענו המשיבים כי המבקשת לא הוכיחה את ראש הנזק האמור. מכאן, לפי המשיבים, שגויה טענת המבקשת לפיה שאלת זהות הנושא בתשלומים לעובדות הזרות עלתה לראשונה במסגרת פסק דינה של ערכאת הערעור. אשר לטענת המבקשת, שלפיה נשמטה מעיני בית המשפט המחוזי העדות המוכיחה כי המבקשת נשאה בעלות העסקת העובדות הזרות, סבורים המשיבים כי מדובר בקביעה עובדתית של בית המשפט, ואין מקום להתערב בה.

לגופו של עניין, טוענים המשיבים, בצדק פסק בית המשפט המחוזי כי אין לפצות את המבקשת בגין הוצאות העסקת העובדת הזרה בתקופת העבר השלישית. עוזרת זו נשכרה לטפל בחמותה של המבקשת, ואילו למבקשת עצמה, כך לפי המשיבים, לא נגרמה כל הוצאה.

6. דין בקשת רשות הערעור להידחות. על אף נסיון המבקשת להציג את הבקשה כבעלת חשיבות ציבורית – מדובר במחלוקת הנוגעת לצדדים הישירים לערעור בלבד. הבקשה אינה מצביעה על שאלות רחבות או משמעותיות יותר המצדיקות בחינה נוספת. אין בעובדה שערכאת הערעור בחרה להתערב בקביעותיה של הערכאה הדיונית – אפילו היו הן קביעות עובדתיות – כדי לשנות מאופייה של הבקשה כבקשה רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (ראו למשל: רע"א 3744/10 רוזיצקי נ' עיזבון האני (טרם פורסם, 21.7.2010); רע"א 7768/10 הפול חברה לביטוח נ' פורטל (טרם פורסם, 28.8.2011), רע"א 7079/10 ברעלי נ' הוצאת ספרים ע''ש י.ל. מאגנס, האוניברסיטה העברית (טרם פורסם, 31.10.2010)).

קביעותיו של בית המשפט המחוזי לעניין היקף הפיצויים בגין עזרת הזולת ואופן הנשיאה בהוצאות הסיעוד מבוססות בעיקרן על ממצאים עובדתיים, אותם נדרשו הצדדים להוכיח בפני ערכאת הדיון. ממילא אין בידינו, כערכאת ערעור ב"גלגול שלישי", כדי להתערב בה. בדומה לכך, מאחר שסוגיית הפיצויים בגין תקופת המשנה השלישית הייתה נתונה במחלוקת בין הצדדים הן בבית משפט השלום הן בהליך הערעור, אין גם לקבל את טענת המבקשת לפיה החלטת בית המשפט המחוזי לבטל לחלוטין את הפיצויים בגין תקופת משנה זו חורגת מהמסגרת הדיונית שהוצגה בפניו.

אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקשים יישאו בהוצאות ובשכר טרחת עו"ד המשיבה בסך 10,000 ש"ח.

ניתנה היום, י"ט באדר התשע"ב (13.3.2012).

המשנה-לנשיא

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11088670_P03.doc גח
מרכז מידע, טל' 077-XXXX333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il