הדפסה

רע"א 8113/13 יענקלה נ. סחר בע''מ ע'י מנהלה נ. יוא...

החלטה בתיק רע"א 8113/13
בבית המשפט העליון

רע"א 8113/13

לפני:
כבוד השופט נ' סולברג

המבקשים:
1. יענקלה נ. סחר בע''מ

2. אלעזר פרברי

נ ג ד

המשיבים:
1. יואב אסולין

2. אבנר אסולין, בפשיטת רגל

בקשת רשות ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע בת"א 51339-07-13 מיום 27.10.2013 שניתנה על-ידי השופט נ' זלוצ'ובר

בשם המבקשים:
בעצמם

בשם המשיבים:
עו"ד ששון יצחק

החלטה

1. בקשת רשות ערעור ובצדה בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט נ' זלוצ'ובר) בת"א 51339-07-13 מיום 27.10.2013, בגדרה נתקבלה בקשה למתן צו מניעה זמני שהוגשה ביום 25.7.2013 על-ידי יואב ואבנר אסולין (להלן: האחים) בקשר לשימוש בסימני המסחר שבבעלותם.

עיקרי העובדות
2. החל משנת 1958 פועל ברחוב הרצל 46 בבאר שבע עסק משפחתי לממכר פלאפל. שני האחים, בניהם של מקימי העסק המשפחתי, קבלו מהוריהם מתכּוֹן יחודי להכנת עיסת פלאפל, ובשנת 1998 הקימו את חברת "רשת פלאפל אסולין בע"מ" (להלן: רשת פלאפל), שעסקה בייצור ובשיווק סיטונאי של עיסת הפלאפל הנ"ל.

3. לימים, נקלעה רשת פלאפל לקשיים כלכליים, ובשלהי שנת 2001 לווּ השניים מאת אלעזר פרברי סכומי כסף בשיעורים לא מבוטלים לצורך כיסוי חובותיהם. ביום 27.8.2003 נחתם הסכם בין הצדדים לפיו כלל הפעילות העסקית של רשת פלאפל תעבור ל"חברה להקמת סניפים בע"מ" וכמו כן סוכם כי שם החברה ישונה ל"פלאפל אסולין בע"מ 2003" (להלן: פלאפל אסולין בע"מ). פרברי הפך לבעל 90% מהמניות בחברה ובכך גם לבעל השליטה בה. במבוא להסכם הנ"ל נקבע כך: "יואב ואבנר מעוניינים להעניק לחברה שימוש בלעדי בסימן המסחר ובלוגו 'פלאפל אסולין', השייך להם בתנאים שלהלן"; בסעיף 9 נקבע כך: "מוסכם בזאת כי בגמר פרעון החוב לפרברי, יהיו יואב ואבנר זכאים לקבל מפרברי את כל מניותיו בחברה באופן שווה, כך שלכל אחד מהם יהיו 50% ממניות החברה". ביום 31.12.2003 סיימה רשת פלאפל את פעילותה העסקית, וביום 1.1.2004 החלה לפעול פלאפל אסולין בע"מ שבשליטתו של פרברי.

4. ביום 23.5.2004 התכנסה ישיבת בעלי המניות בפלאפל אסולין בע"מ, ולאחריה גם ישיבת דירקטוריון, במסגרתה הוחלט על העברת כלל פעילותה העסקית לחברת יענקלה נ. סחר בע"מ (להלן: יענקלה נ. סחר) שבבעלותו המלאה של פרברי. פרברי מונה לדירקטור ולגביו נקבע כך: "החברה תעביר את הבעלות על בקשותיה לרישום סימנים מסחריים אצל רשם סימני המסחר, למר אלעזר פרברי... כבטוחה לפרעון חובותיה כלפיו". ביום 7.6.2005 נרשמו שני סימני המסחר מושא הבקשה שלפנַי על שמו של פרברי: האחד, סימן מסחר מס' 171173, סימן מילולי דו-לשוני "פלאפל אסולין, FALAFEL ASULIN"; השני, סימן מסחר מס' 171174, סימן מעוצב הכולל את המילים "אסולין" ו-"פלאפל חם וטרי".

5. ביום 8.11.2012, במסגרת "בקשה למחיקה ולביטול סימני מסחר רשומים" שהתנהלה לפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, מכוח סעיפים 38 ו-39 לפקודת סימני המסחר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, נקבע כי "הוראות ההסכם... מלמדות... כי האחים אסולין לא העבירו ולא התכוונו להעביר את זכויות הבעלות בסימני המסחר... ואלו נותרו בידיהם נכון לשנת 2003 ועד היום" (פסקה 71). לנוכח הוראות ההסכם הנ"ל, "כל שרשאית הייתה חברת פלאפל אסולין 2003 לעשות, ונמנעה מעשות, הוא לרשום על שמה רשות שימוש ייחודית בפנקס סימני המסחר כנדרש בהוראת סעיף 50(ב) לפקודה... תוקף רשות השימוש שהוענקה מתמצה אך ורק במסגרת היחסים החוזיים בין מר פרברי לחברת רשת ולאחים אסולין" (פסקה 73). על רקע המכלול, קרי – העדויות שנשמעו והראיות שהובאו, נקבע כי "רישום הסימנים על שמו של מר פרברי הינו בטל מעיקרו. אין בו כדי להוכיח דבר באשר לזכויותיו בסימנים והותרת רישום זה בפנקס הינו מטעה כשלעצמו" (פסקה 80); "לא היה מקום לרישום סימני המסחר על שם מר פרברי שכן אין הוא בעליהם החוקי של הסימנים" (פסקה 85); "לאור כלל האמור לעיל, הריני מורה על מחיקת סימני המסחר שמספריהם הם 171173 ו- 171174 ממרשם סימני המסחר" (פסקה 86).

6. ביום 29.11.2012 נחתם הסכם העברת רשות שימוש בסימני המסחר בין פלאפל אסולין בע"מ לבין המבקשים, לפיו החברה מעבירה לפרברי ולחברה שבשליטתו את רשות השימוש הבלעדית שיש לה בסימני המסחר, ומתחייבת לפעול לרישום רשות שימוש מיד, אם וכאשר ירשמו סימני המסחר במרשם סימני המסחר כחוק. ביום 31.7.2013 כונסה אסיפה כללית של פלאפל אסולין בע"מ וזו אישרה את פרטי ההסכם האמור לפיו החברה העבירה למבקשים את רשות השימוש הבלעדית בסימני המסחר תמורת ויתורם על חובות החברה כלפיהם.

7. ביום 25.7.2013, קרי – שבוע ימים עובר למועד כינוסה של האסיפה הכללית הנ"ל, הגישו האחים בקשה למתן צו מניעה זמני שנועדה למנוע מאת המבקשים לעשות כל שימוש חורג בסימני המסחר. כמו כן התבקש בית המשפט ליתן צו מניעה כלפי חברת יענקלה נ. סחר האוסר עליה לכנס את האסיפה הכללית של פלאפל אסולין בע"מ אשר נועדה ליום 31.7.2013.

עיקרי החלטת בית המשפט המחוזי
8. בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 27.10.2013 נקבע כך: "האם זכות השימוש הבלעדית בסימני המסחר שניתנה בשעתו לחברת פלאפל אסולין 2003 בע"מ, היא זכות עבירה?... העברת זכות השימוש למשיבים 1 ו-2 [פרברי וחברת יענקלה – נ' ס'] ואשרור הסכם זה באסיפה הכללית עומד[ת] בניגוד מוחלט להחלטה החלוטה של הפוסקת... והיא עומדת גם בניגוד להוראת סעיף 50 לפקודה. לאחר שבוטל על ידי הפוסקת הרישום של סימן המסחר על שמו של המשיב 1 [פרברי – נ' ס'] ולאחר שהפוסקת קבעה מה שקבעה והחלטתה חלוטה, נראה לכאורה, שאין לאפשר גם את ניסיונו החדש של המשיב 1 [פרברי – נ' ס'] להעביר את זכות השימוש מחברת אסולין 2003 בע"מ למשיבים 1 ו-2 (פסקה 4 בעמוד 3). לנוכח האמור, נקבע כי "קמה עילת תביעה לכאורה. טענת המשיבים... דינה להידחות, שכן... זכות השימוש בסימני המסחר של חברת פלאפל אסולין 2003 בע"מ, לא ניתנת להעברה (פסקה 5 בעמוד 4). באשר ל'מאזן הנוחות' נקבע כך: "אין ממש... בטענת המשיבים שהנזק שיגרם למבקשים אם לא יינתן הצו הוא כספי בלבד, שכן גם בעניין זה כבר הביעה הפוסקת את דעתה... סיכון להטעיית הציבור באי מתן הצו ושמירת המצב החוקי הקיים וכן... נזק למוניטין של חברת פלאפל אסולין" (פסקה 5 בעמוד 5). לפיכך, נקבע כי ב"כפוף לחתימה על התחייבות עצמית על [סך של] 200,000 ₪ והפקדה במזומן או בערבות בנקאית צמודה בסך של 20,000 ₪, ניתן בזאת צו מניעה זמני האוסר על המשיבים 1 ו-2 לעשות שימוש בסימני המסחר... וכן ניתן בזאת סעד הצהרתי זמני, לפיו להחלטות האסיפה הכללית מיום 31/7/13 של חברת פלאפל אסולין 2003 בע"מ – אין תוקף" (פסקה 6 בעמוד 6). ביום 31.10.2013 הוגשה לבית המשפט המחוזי בקשה לעיכוב ביצועהּ של ההחלטה הנ"ל וביום 10.11.2013 נדחתה הבקשה.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפנַי. בקשה לעיכוב ביצוע מיום 2.1.2013 הוגשה לבית משפט זה בשיהוי ניכר, בשים לב למועד – 10.11.2013 – שבו נדחתה הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה לבית המשפט המחוזי.

עיקרי טיעוני המבקשים
9. לטענת פרברי וחברת יענקלה נ. סחר, שגה בית המשפט המחוזי כשקבע כי רשות השימוש בסימני המסחר איננה עבירה. ראשית, לדידם, אין בהחלטת הפוסקת מיום 8.11.2012 שום מגבלה על העברת רשות השימוש בסימני המסחר מאת פלאפל אסולין בע"מ אל גורמים אחרים. שנית, הוראת סעיף 50 לפקודת סימני המסחר עוסקת במפורש בסימני מסחר רשומים, בשעה שהעניין שלפנינו סב על סימני מסחר שאינם רשומים. מדובר, כזכור, בשני סימני מסחר שנמחקו מעיקרם ממרשם סימני המסחר על-פי החלטת הפוסקת הנ"ל.

10. פרברי וחברת יענקלה נ. סחר טוענים כי החלטת בית המשפט המחוזי מנוגדת להלכה הפסוקה ולספרות המשפטית. לדידם, גם אם בעקבות החלטת הפוסקת מיום 8.11.2012 הפכו סימני המסחר מרשומים לבלתי-רשומים, ואפילו אם בכך הפכה רשות השימוש בהם מזכות קניינית לזכות חוזית, עדיין רשות השימוש בסימני המסחר היא בגדר זכות עבירה.

11. לפי עמדת פרברי וחברת יענקלה נ. סחר, שגה בית המשפט המחוזי כשקבע כי בהעברת רשות השימוש בסימני המסחר מאת פלאפל אסולין בע"מ אל המבקשים יש כדי להטעות את הציבור. לדידם, אין מחלוקת עובדתית בין הצדדים על כך שרשות השימוש בסימני המסחר הועברה מאת רשת פלאפל אל פלאפל אסולין בע"מ כחוק וכי במסגרת העברת רשות השימוש, הועבר גם המתכּון לייצור עיסת הפלאפל של פלאפל אסולין בע"מ. בכך, לגישתם, סתר בית המשפט המחוזי את עמדתו-שלו. מדוע סבר בית המשפט המחוזי כי קיים חשש להטעיית הציבור כאשר משווקת העיסה על-ידי פרברי וחברת יענקלה נ. סחר, אך אין חשש שכזה כאשר השיווק מתבצע על-ידי פלאפל אסולין בע"מ שגם היא בשליטתו של פרברי.

12. פרברי וחברת יענקלה נ. סחר הוסיפו וטענו כי משהוענקה רשות שימוש בלעדי מאת רשת פלאפל שבבעלות האחים אסולין אל פלאפל אסולין בע"מ שבשליטת פרברי, התרוקנו רשת פלאפל ובעליה מכל זכות מעשית שיש להם מכוח היותם בעלי סימן המסחר. בנסיבות אלה, נטען כי היחידה אשר רשאית להלין על שימוש מפר שנעשה בסימני המסחר היא פלאפל אסולין בע"מ, ותו לא.

13. פרברי וחברת יענקלה נ. סחר מבקשים גם לחלוק על התקיימותם של התנאים למתן סעד זמני המנויים בתקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984:
(א) לדידם, שגה בית המשפט המחוזי כשקבע כי קמה לאחים עילת תביעה לכאורה, תוך הסתמכות על הנחת המוצא השגויה לפיה רשות השימוש של פלאפל אסולין בע"מ אינה ניתנת להעברה. עוד טוענים פרברי וחברת יענקלה נ. סחר כי בשים לב לכך שסימני המסחר בנסיבות העניין דנן אינם רשומים, לא קמה לאחים זכות יחודית להשתמש בהם. לדידם, שגה בית המשפט המחוזי בכך שהתעלם מהוראות הפקודה בעניין זכות השימוש הייחודי המוקנית רק לבעלי סימן מסחר רשום;
(ב) פרברי וחברת יענקלה נ. סחר טוענים כי שגה בית המשפט המחוזי כשבחר להתעלם משיקולי מאזן הנוחות שהועלו לפניו. לדידם, היקף הפעילות העסקית של שיווק עיסת הפלאפל הוא אכן נמוך ואינו רווחי לחברת יענקלה נ. סחר, אך פרברי, בהיותו עובד שכיר, מתפרנס ממכירת עיסת הפלאפל מזה כעשר שנים. מן העבר השני, האחים לא עסקו בשנים האחרונות בשיווק עיסת פלאפל, וממילא הם אינם רשאים להשתמש בסימני המסחר שלגביהם העניקו רשות שימוש בלעדי לפלאפל אסולין בע"מ. עוד כהנה וכהנה טענו פרברי וחברת יענקלה נ. סחר, אך אין צורך לפרט.

עיקרי תגובת המשיבים
14. לפי הנטען בתגובה, בקשת הרשות לערער הוגשה באיחור, שלא במועד הקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי, ומשכך יש להורות על מחיקת הבקשה על הסף. האחים טוענים כי צילום העמוד הראשון להחלטה שצורפה לבקשה, בצילום מוכהה, מראה בבירור כי ההחלטה הומצאה למשרד עורכי הדין דוד כהן שייצג את המבקשים עוד ביום 24.10.2013. לגישתם, בנסיבות אלה, פרברי וחברת יענקלה נ. סחר נדרשו להגיש את בקשת הרשות לערער עד ליום 24.11.2013 לכל המאוחר.

15. לגופו של עניין נטען כי החלטת בית המשפט המחוזי בדין יסודה וכי היא מבוססת היטב על החלטתה החלוטה של הפוסקת מיום 8.11.2012 בה נקבע כי "לא היה מקום לרישום סימני המסחר על שם מר פרברי". מתן זכות השימוש לפלאפל אסולין בע"מ נועד לשמש ככלי זמני לשם תשלום סכומי הכסף שהגיעו לפרברי כנגד הלוואותיו, ולבטח אין מדובר בזכות שמעצם טבעה ניתנת להעברה. עוד צויין כי המשך שיווק עיסת הפלאפל ומתן זיכיונות תוך שימוש בסימני המסחר, הריהם הטעייה של הציבור אשר עלול לסבור בטעות כי הפלאפל הנרכש אצל זכייניו של פרברי הוא הלכה למעשה הפלאפל מבית היוצר של משפחת אסולין. זאת ועוד, האחים הפנו להלכה הידועה כי בית משפט זה אינו נוטה להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית בנוגע לסעדים זמניים.

דיון והכרעה
16. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור, על נספחיה, בתגובה לה, ובהחלטת בית המשפט המחוזי, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה של הבקשה להידחות. בפתח הדברים אציין כי אין בידי לקבל את הטענה שהעלו האחים, לפיה בקשת הרשות לערער הוגשה באיחור. בתמיכה לטענתם, צרפו השניים לתגובתם עותק מהעמוד הראשון להחלטה מושא הבקשה שלפנַי ובו מוטבעת חותמת של משרד עורכי הדין שייצג את פרברי וחברת יענקלה נ. סחר מיום "24.10.2013". בהתחשב בכך שאין מחלוקת עובדתית בין הצדדים לגבי המועד שבו פורסם פסק הדין (27.10.2013), המשקל הראייתי שיש לייחס לאסמכתא הנ"ל הוא לטעמי נמוך עד אפסי.

17. לגופו של עניין, הלכה פסוקה היא, כי ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בשיקול דעתו של בית המשפט בהחלטתו לגבי בקשה לצו מניעה זמני (ראו למשל: רע"א 8843/09 סטרוד נ' עו"ד קובי אשכנזי, כונס הנכסים (5.11.2009), בפסקה 4 להחלטת השופטת א' חיות; רע"א 10994/02 אגמה מחשוב 1999 בע"מ נ' MICROSOFT CORPORATION (29.1.2003), בפסקה 4 להחלטת השופטת ט' שטרסברג-כהן). בהתאם לתקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, על בעל דין המבקש לקבל סעד זמני בהליך אזרחי לשכנע בקיומה של עילת תובענה, ותנאים נוספים שעיקרם ב"מאזן הנוחות". בנסיבות העניין דנן, בהסתמך על החלטת הפוסקת מיום 8.11.2012 והוראת סעיף 50 לפקודת סימני המסחר, קבע בית המשפט המחוזי כי קמה לאחים עילת תביעה לכאורה. כמו כן נקבע כי הכף באשר לשיקולי מאזן הנוחות נוטה לטובתם: "יש... סיכון להטעיית הציבור באי מתן הצו... וכן עלול להיגרם נזק למוניטין של חברת פלאפל אסולין" (פסקה 5 בעמוד 5).

18. בחינת טענות הצדדים מזה ומזה, מעלה כי המחלוקת העיקרית בבקשה שלפנַי הריהי משפטית גרידא, וכפי שהיטיב לנסחהּ בית המשפט המחוזי: "האם זכות השימוש הבלעדית בסימני המסחר שניתנה בשעתו לחברת פלאפל אסולין 2003 בע"מ, היא זכות עבירה?" (פסקה 4 בעמוד 3). על פני הדברים, ומבלי לקבוע מסמרות, מסקנתו הנ"ל של בית המשפט המחוזי נראית בעיניי נכונה, ואינני רואה הצדקה להתערב בה. "רשות שימוש" כשמה כן היא: רשות להשתמש בסימן המסחר ולא זכות להעביר את הרשות להשתמש בסימן המסחר לגורם אחר. כלל ידוע ובסיסי בדיני הקניין, ובכלל זאת בדיני הקניין הרוחני, הוא "שאין אדם יכול להקנות לאחר יותר זכויות מאלה המוחזקות על-ידיו (nemo dat quod non habet)" (ראו למשל: דנ"א 2568/97 כנען נ' ממשלת ארצות הברית, פ"ד נז(2) 632, 658 (2003), בפסקה 9 לפסק דינו של השופט ת' אור). בהשלכה לענייננו, ההסכם מיום 29.11.2012 אשר מבקש לעקוף את החלטת הפוסקת מיום 8.11.2012, ולפיו פלאפל אסולין בע"מ "מעבירה" לפרברי ולחברת יענקלה נ. סחר שבשליטתו את רשות השימוש הבלעדית שיש לה לכאורה בסימני המסחר, מעורר קשיים עקרוניים ומעשיים כאחד. זאת ועוד, בע"א 364/74 דוידוביץ נ' מירומית מפעלי מתכת אשקלון בע"מ, פ"מ כט(1) 703 (1975) נקבע בדעת הרוב (השופטים ברנזון ומני) בהסתמך על הוראת סעיף 50(ב) לפקודת סימני המסחר כי "רשות להשתמש בסימן מסחר אינה מקבלת תוקף חוקי, אלא אם נרשמה כחוק". אכן, בהחלטת הפוסקת מיום 8.11.2012 נקבע כי שני סימני המסחר אשר רשומים על שם פרברי ימחקו ממרשם סימני המסחר. ברם, סימני המסחר מושא הבקשה שלפנַי נרשמו על שמו של פרברי עוד ביום 7.6.2005 ורשות להשתמש לא נרשמה כמצוות הוראת סעיף 50(ב) לפקודת סימני המסחר. ממילא, לאור הוראת סעיף 50(א) לפקודת סימני המסחר, מסופקני אם ניתן להעניק רשות להשתמש כאשר עסקינן בסימן מסחר שאינו רשום. באשר למאזן הנוחות, דעתי כדעת בית המשפט המחוזי. הנזק שייגרם לשני האחים אם לא ינתן הסעד הזמני, גבוה מהנזק שייגרם לפרברי וחברת יענקלה נ. סחר אם ינתן הסעד הזמני.

19. מדובר כזכור בהחלטת ביניים, ועדיין פתוחה הדרך למבקשים לשכנע את בית המשפט המחוזי בצדקתם. ברם, בשלב זה, כפות המאזניים (הן ביחס לקיומה של עילת תובענה, הן ביחס למאזן הנוחות) נוטות לטובת האחים. לפיכך, יעמוד צו המניעה הזמני בעינו.

'שאר ירקות'
20. שיהוי – בכדי לבדוק את טענת השיהוי שהעלו פרברי וחברת יענקלה נ. סחר בנסיבות העניין דנן, עלינו לאתר את נקודת הזמן בה הפכו הנסיבות לכאלה המעוררות צורך בסעד זמני ואת משך הזמן שחלף ממועד זה ועד שהוגשה הבקשה למתן סעד זמני. מן הנתונים שלפנַי, עולה כי החלטת הפוסקת בקשר לסימני המסחר ניתנה ביום 8.11.2012 וההסכם "העוקף" נחתם ביום 29.11.2012. בנקודת זמן זו, התעורר לכאורה הצורך בסעד זמני. ממועד זה ועד הגשת הבקשה למתן סעד זמני עבר פרק זמן לא מבוטל של כשמונה חודשים העלול להקים טענה של שיהוי. עם זאת, לא הוכח כי האחים אכן ידעו על פרטי ההסכם הנ"ל במועד החתימה וממילא הצריך ההסכם הנ"ל את אישור האסיפה הכללית שמועד כינוסה נקבע ליום 31.7.2013. בכך די כדי להביאני למסקנה כי לא חל שיהוי בהגשת בקשה למתן סעד זמני ביום 25.7.2013.

21. חוסר תום-לב – טענת פרברי וחברת יענקלה נ. סחר לעניין חוסר תום-ליבם של האחים נטענה בעלמא, ואינה נתמכת בראיות מתאימות. דיינו בהפניה לקביעת בית המשפט המחוזי בעניין זה: "בחנתי את טענות המשיבים שהמבקשים נוהגים בחוסר תום לב ולכאורה לא מצאתי בהן ממש לעניין הבקשה שבפני" (פסקה 5 בעמוד 4).

22. השתק – טענת פרברי וחברת יענקלה נ. סחר כי האחים מושתקים מלטעון לבעלות על סימני המסחר, לאחר שהצהירו בהליך שיפוטי אחר כי הזכויות בסימני המסחר שייכות לאימם, היא תמוהה בעיניי. בהחלטת הפוסקת מיום 8.11.2012 נקבע מפורשות כי "הבעלות בסימני המסחר... לא הועברה למר פרברי ונותרה בשלמותה בידי האחים אסולין" (פסקה 72 בעמוד 15). משלא השיגו פרברי וחברת יענקלה נ. סחר על קביעה עובדתית זו, אין להם להלין אלא על עצמם בלבד.

בשולי הדברים – פלאפל עם הרבה פלפל
23. שנים רבות, הליכים מרובים, וקצף רב. אציע לצדדים להחליט על קץ הסכסוך ועל ישור ההדורים באמצעות מגשר. למקרא הבקשה והתשובה, ומה שבין השורות, דומני שהשעה כשרה לכך.

סוף דבר
24. אשר על כן, בקשת הרשות לערער נדחית. משנדחתה הבקשה, מתייתר הצורך להכריע בבקשה לעיכוב ביצוע, והיא נמחקת בזאת. המבקשים ישלמו למשיבים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,000 ₪.

ניתנה היום, ז' בשבט תשע"ד (8.1.2014).

ש ו פ ט

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 13081130_O02.doc עב
מרכז מידע, טל' 077-XXXX333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il