הדפסה

רע"א 7423/00 מלכה ניוטון נ. טוריסט גייד קומיוניקיישין

בבית-המשפט העליון

רע"א 7423/00

בפני: כבוד השופטת ד' דורנר

המבקשת: מלכה ניוטון

נגד

המשיבים: 1. טוריסט גייד קומיוניקיישין בע"מ
2. אילן שחורי
3. בתיה שני
4. צבי אייל
5. מריו פורר
6. תלמה נסיעות ותיירות חיפה בע"מ
7. חיים שמול

בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בחיפה מיום 9.7.00 בבר"ע 671/00 שניתנה על-ידי כבוד השופטת ש' שטמר

בשם המבקשת: עו"ד אליעזר גל

בשם המשיבים 4-1: אין הופעה

בשם המשיבים 6-5: עו"ד חסאן בסטוני

בשם המשיב 7: עו"ד אהוד שמיר

החלטה

המבקשת הגישה בשנת 1996 לבית-משפט השלום בחיפה תביעה נגד המשיבים לתשלום פיצוי בסך 200,000 ש"ח בגין הוצאת לשון הרע. זאת, לאחר שבעיתון בשם "תוריסטגייד" פורסם תחת הכותרת "זהירות נוכלת", כי המבקשת חויבה להחזיר "סכום כסף שגנבה ממעבידה"; ולאחר שפקס הנושא הודעה בנוסח דומה נשלח למשרדי נסיעות שונים.

בחודש פברואר 2000 הוגש כנגד המבקשת כתב-אישום המייחס לה ביצוע עבירות של גניבה בידי עובד וגניבה בידי מורשה במהלך התקופה שקדמה למועד הפרסומים אודותיה. לבקשת המשיבים, הורה בית-משפט השלום לעכב את ההליכים בתביעת המבקשת עד לאחר שיסתיים ההליך הפלילי שנפתח כנגדה.

לאחר שעוכבה תביעת המבקשת, הגישו המשיבים לבית-משפט השלום בקשה לחייב את המבקשת להפקיד ערובה להוצאותיהם כתנאי להמשך ניהול התביעה שהגישה.

בית-משפט השלום (השופטת רבקה למלשטרייך-לטר) חייב את המבקשת להפקיד סכום של 25,000 ש"ח כערובה להוצאות המשיבים לאחר שקבע:

בתיק מצויות כ22- המרצות שונות לרבות המרצה שהגיעה לדיון בבית המשפט העליון. לצדדים הוצאות מצטברות בשל העסקת עורכי דין, הופעה לישיבות, הפסד ימי עבודה... כמו כן בתיק תלויים ועומדים עיקולים על נכסי [המשיבים] לרבות ערבות בנקאית בסכום של 50,000 ש"ח שהופקדה מטעם בא כוח [המשיבים]...
אלו... נסיבות מיוחדות המצדיקות לחייב את [המבקשת] בתשלום ערובה לכיסוי הוצאות הצדדים, היה ותביעתה תידחה.

על החלטה זו הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור לבית-המשפט המחוזי בחיפה. טענתה הייתה, כי עקב מצבה הכלכלי אין באפשרותה להמציא את סכום הערבות שחויבה להפקיד. ערעורה נתקבל. בית-המשפט המחוזי (השופטת שושנה שטמר) קבע, כי יש לאזן בין האינטרס של המשיבים שלא יימצאו במצב שבו לא יוכלו להיפרע מן המבקשת את הוצאותיהם, אם תידחה תביעתה, לבין האינטרס של המבקשת כי תינתן לה גישה לערכאות חרף מצבה הכלכלי. בית-המשפט המחוזי קבע, איפוא:

המבקשת תפקיד... סכום של 10,000 ש"ח (במקום 25,000 ש"ח). אם תורשע המבקשת בדין ותחליט, על אף הרשעתה, להמשיך בתובענתה... יהיה עליה להפקיד... סכום של 15,000 ש"ח נוספים...

מכאן הבקשה שבפניי, שבגידרה חזרה המבקשת וטענה כי עקב מצבה הכלכלי אין היא יכולה להפקיד את סכום הערבות שבו חויבה, וכי על-כן ראוי להפחיתו.

ביני לביני, הפקידה המבקשת בקופת בית-משפט השלום סכום של 5,000 ש"ח.

יש לדחות את הבקשה למתן רשות ערעור.

הדרישה כי המבקשת תפקיד ערובה להוצאות המשיבים, כמו גם טענות המבקשת כי אין ביכולתה לעמוד בסכום הערבות שנקבע כי עליה להפקיד, נבדקו על-ידי שתי ערכאות.

בית-משפט השלום, שבפניו נשמעת תביעת המבקשת, סבר כי ראוי לחייב את המבקשת להפקיד סכום משמעותי כערובה להוצאות. ואילו בית-המשפט המחוזי ביושבו כערכאת ערעור סבר, כי ראוי להפחית את סכום הערובה באופן משמעותי. בהחלטתו זו של בית-המשפט המחוזי, המאזנת כראוי את האינטרסים של שני הצדדים, לא מצאתי כי עליי להתערב.

הבקשה למתן רשות ערעור נדחית איפוא. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ח' בסיוון תשס"א (30.5.01).

ש ו פ ט ת

_________________
העתק מתאים למקור 00074230.L06
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו
בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל.

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-XXXX444