הדפסה

רע"א 7357/16 Sanofi נ. גלעד לרום

החלטה בתיק רע"א 7357/16

בבית המשפט העליון

רע"א 7357/16

לפני:
כבוד השופטת א' חיות

המבקשות:
1. Sanofi

2. סאנופי ישראל בע"מ

נ ג ד

המשיבים:
1. גלעד לרום

2. משה מנצורי

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בת"צ 16856-03-16 שניתנה ביום 5.9.2016 על ידי כב' השופט ע' גרוסקופף

בשם המבקשות:
עו"ד ליעד וטשטיין; עו"ד אמירה מנגלוס; עו"ד מתי מישל; עו"ד עפר פירט; עו"ד ערן מאיר; עו"ד נעה יוסף

בשם המשיבים:
עו"ד עידן איידן; עו"ד אורי ברעם; עו"ד סיני אליאס

פסק דין

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט פרופ' ע' גרוסקופף) מיום 5.9.2016 בת"צ 16856-03-16 ובת"צ 26085-03-16 אשר דחה את בקשת המבקשות לעיכוב הליכים בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגישו נגדן המשיבים.

1. המבקשת 1 היא חברת תרופות שהתאגדה בצרפת. המבקשת 2 היא חברה בת של המבקשת 1 ונציגתה בישראל (למען הנוחות יכונו להלן שתי המבקשות: סאנופי). בשנות ה- 80 וה- 90 של המאה הקודמת פיתחה סאנופי תרופה בשם פלוויקס (Plavix) המשמשת למניעת היווצרות קרישי דם (להלן: פלוויקס או התרופה). החומר הפעיל בפלוויקס (המכונה Clopidogrel, ולהלן: החומר הפעיל) מגיע בתצורה נוזלית ועל מנת לשווקו כתרופה פיתחה סאנופי תהליך המאפשר לגבש אותו למוצק. בשנת 1988 רשמה סאנופי פנטנט על פלוויקס בישראל אשר מנע ממתחרותיה לייצר או לשווק את החומר הפעיל בתרופה באיזו מתצורות ההתגבשות האפשריות שלו. בשנת 1997 גילתה סאנופי במקרה תצורה מוצקה נוספת של החומר הפעיל שהייתה עדיפה על התצורה הראשונה שפיתחה. בשל העובדה שהפטנט שרשמה סאנופי בישראל הגן על כל תצורות ההתגבשות האפשריות של החומר הפעיל, גם התצורה הנוספת שגילתה סאנופי הייתה מוגנת בפטנט. בשנת 2000 החלה סאנופי לשווק את התרופה באופן בלעדי בישראל ולקראת סוף אותה שנה הגישה בקשה לרשום כפטנט את תצורת הגיבוש הנוספת של החומר הפעיל (להלן: הבקשה לרישום פטנט). בשנת 2006 פורסמה הבקשה להתנגדויות ובשנת 2007 הוגשו לה התנגדויות על ידי שתי מתחרות של סאנופי – חברת אוניפארם בע"מ (להלן: אוניפארם) וחברת טבע תעשיות פרמצביטיות בע"מ. ביום 3.2.2008 פקע הפטנט על פלוויקס בישראל אך ההליכים בבקשה לרישום פטנט על תצורת הגיבוש הנוספת של החומר הפעיל נמשכו, עד שביום 6.6.2010 הודיע סאנופי כי הוא זונחת את הבקשה.

2. בשנת 2011 הגישה אוניפארם תביעה נגד סאנופי בטענה כי הגישה את הבקשה לרישום פטנט על מנת להרתיע את מתחרותיה מלייצר ולשווק תחליפים גנריים לפלוויקס ולשמר שלא כדין את מעמדה המונופוליסטי בשוק. אוניפארם טענה כי בעשותה כן התעשרה סאנופי שלא כדין ועתרה להעביר לידיה חלק מהרווחים שהפיקה ממכירת התרופה בישראל. ביום 8.10.2010 קיבל בית המשפט קמא (השופט גרוסקופף) את התביעה והורה לסאנופי להעביר דיווח על מלוא הכנסותיה משיווק התרופה בישראל בתקופה שבין פקיעת הפטנט ועד המועד שבו זנחה את הבקשה לרישום פטנט (להלן: ההחלטה בעניין אוניפארם). בהחלטתו קבע בית המשפט קמא כי סאנופי הטעתה את רשם הפטנטים ובדרך זו עיכבה כניסה של תחלופה גנרית לפלוויקס מתוצרת אוניפארם לשוק. התנהלות זו, כך קבע בית המשפט קמא, מהווה ניצול לרעה של כוח מונופוליסטי כאמור בסעיף 29א לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988, הפרה של דיני הפטנטים ועשיית עושר שלא במשפט. בשולי החלטתו ציין בית המשפט קמא כי סאנופי רשאית לשלם את מלוא סכום התביעה (2.6 מיליון ש"ח) חלף מתן חשבונות ותשלום אחוז מסוים מרווחיה ממכירת התרופה בתקופה הרלבנטית. סאנופי הגישה ערעור על החלטתו של בית המשפט קמא לבית משפט זה (ע"א 2167/16 – להלן: ערעור אוניפארם) ולאחר מכן ביקשה לאפשר לה שלם את מלוא סכום התביעה חלף מתן חשבונות. בית המשפט קמא קמא התיר לסאנופי לעשות כן ובעקבות זאת הגישה אוניפארם ערעור שכנגד במסגרתו היא מבקשת לבטל את החלטתו האמורה של בית המשפט קמא.

3. לאחר מתן ההחלטה בעניין אוניפארם, בחודש מרץ 2016, הוגשו שתי בקשות לאישור תובענה ייצוגית נגד סאנופי שהדיון בהן אוחד (ת"צ 16856-03-16 ות"צ 26085-03-16). בבקשת האישור המתוקנת שהוגשה לאחר האיחוד נטען כי סאנופי ניצלה את כוחה המונופוליסטי לרעה על מנת למנוע מציבור הצרכנים (הישירים והעקיפים) לרכוש תחליפים גנריים זולים לפלוויקס. לאחר הגשתה של בקשת האישור המתוקנת הגישה סאנופי בקשה לעכב בה את ההליכים עד להכרעה בערעור אוניפארם. המשיבים הגישו תשובה לבקשה וסאנופי הגישה תגובה לתשובה. ביום 5.9.2016 דחה בית המשפט קמא (השופט גרוסקופף) את הבקשה לעיכוב הליכים בקבעו כי:

א. ההליכים שלפניי הם הליכי מורכבים, המצויים בשלבים ראשוניים עד מאד של הדיון. בנסיבות אלו, ובשים לב לכך שעסקינן באירועים שהתרחשו לפני מספר שנים, סבורני שיש משקל נכבד לטיעוני המבקשים [המשיבים דכאן] לפיהם ראוי לקדם ככל הניתן את הדיון.
ב. בשלב הראשון של הדיון בתיק זה יש להכריע בבקשה לניהול תובענה ייצוגית, ולא בתובענה גופה. הדיון בבקשת האישור צפוי לעורר שאלות עקרוניות שלא נדונו כלל בת.א. 33666-07-11 [ההחלטה בעניין אוניפארם], וממילא לא ידונו בערעורים שהוגשו ביחס אליו, כגון זכות התביעה של ה"נפגעים העקיפים" והאפשרות לייצג את ה"נפגעים הישירים". בשאלות אלו בוודאי ניתן וראוי לדון במקביל לדיון המתקיים בערעור.
ג. חלק ניכר מנימוקי הערעור שהוגש לבית המשפט העליון לא ייתרו את הדיון בבקשות האישור, ואף בנושאים החופפים אין כל וודאות כי עיכוב הדיון יביא לזירוז ההליכים בתיק זה ...

4. בבקשת רשות הערעור טוענת סאנופי כי שגה בית המשפט קמא משלא עיכב את ההליכים בבקשת האישור עד להכרעה בערעור שהוגש אוניפארם. לטענתה, בקשת האישור נסמכת באופן מוחלט על ההחלטה בעניין אוניפארם ולפיכך ברור שתהיה לפסק הדין שיינתן בערעור השלכה משמעותית על ההכרעה בה. עוד נטען כי ההחלטה בעניין אוניפארם היא תקדימית ויש סיכוי טוב שבית משפט זה יתערב בה. בנוסף על כך נטען כי ההליכים בבקשת האישור צפויים להיות מורכבים ויקרים. מטעמים אלו סבורה סאנופי כי היעילות הדיונית מחייבת לעכב את ההליכים בבקשות האישור עד להכרעה בערעור.

5. המשיבים טוענים מנגד כי פסק הדין בערעור אוניפארם לא ייצור השתק עילה או פלוגתא ביחס לחברי הקבוצה ועל כן לא ייתר את ההליך הייצוגי. עוד נטען כי אין ממש בטענה לפיה בקשת האישור נסמכת באופן בלעדי על ההחלטה בעניין אוניפארם וכי הבקשה נתמכת בתשתית ראייתית עצמאית מוצקה. בנוסף נטען כי העילה המרכזית עליה מבוססת בקשת האישור היא עילה נזיקית מכוח דיני ההגבלים העסקיים בעוד שהטענה המרכזית שאותה מעלה סאנופי בערעור אוניפארם הינה כי לא היה מקום לקבוע כי היא הטעתה את רשם הפטנטים. לפיכך נטען כי ההכרעה בערעור אוניפארם לא תשפיע בצורה משמעותית על סיכויי בקשת האישור להתקבל. כמו כן נטען כי גם אם לפסק הדין שיינתן בערעור אוניפארם תהיה השלכה על סיכויי בקשת האישור להתקבל, נוכח מורכבותו של ההליך הייצוגי יש טעם לקדם אותו במקביל לדיון בערעור.

6. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי למסקנה כי יש לקבל את בקשת רשות הערעור ולדון בה כבערעור. כמו כן הגעתי למסקנה כי יש לקבל את הערעור.

אמנם, לערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב בשאלה האם לעכב או שלא לעכב הליך הנדון בפניה עד למתן הכרעה בהליך אחר המעורר שאלות דומות (ראו: רע"א 225/16 פולק נ' קבוצת א' דורי בע"מ, פסקה 5 (‏4.5.2016)), וכפי שציין בית המשפט קמא, אין חפיפה מלאה בין הסוגיות שמעוררת בקשת האישור ובין הסוגיות שיידונו בערעור אוניפארם. עם זאת, הסוגיות שמעוררת בקשת האישור ואשר לא יידונו בערעור אוניפארם, הן משניות לשאלה המרכזית שעליה נסמכת בקשת האישור והיא – האם סאנופי ניצלה את כוחה המונופוליסטי לרעה על מנת לעכב את כניסתן לשוק של חלופות גנריות לפלוויקס. שאלה זו היא גם אחת השאלות המרכזיות העומדות לדיון ולהכרעה בערעור אוניפארם, שם תוקפת סאנופי את קביעתו של בית המשפט קמא בהקשר זה (ראו: סעיפים 79-76 להודעת הערעור המתוקנת על ההחלטה בעניין אוניפארם שצורפה כנספח ד' לבקשת רשות הערעור). על כן אם טענותיה של סאנופי בסוגיה זו תתקבלנה, תהיה לכך השלכה ממשית – שלא לומר מכרעת – על סיכוייה של בקשת האישור להתקבל, ובהחלט ייתכן כי במקרה כזה יישמט הבסיס המשפטי לטענה המרכזית שעליה נסמכת בקשת האישור כולה. בנסיבות אלו שיקולים של יעילות דיונית תומכים בעיכוב ההליכים בבקשת האישור (ראו: רע"א 5385/10 מגן נ' אופק א.אחזקות (2005)בע"מ (21.9.2010)).

מטעמים אלו הערעור מתקבל, החלטתו של בית המשפט קמא מתבטלת וההליכים בבקשת האישור שהגישו המשיבים יעוכבו עד למתן פסק דין בערעור אוניפארם.

המשיבים ישלמו לסאנופי הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בבקשת רשות הערעור בסך 7,500 ש"ח.

ניתן היום, ‏ה' בכסלו התשע"ז (‏5.12.2016).

ש ו פ ט ת

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16073570_V03.doc רש
מרכז מידע, טל' 077-XXXX333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il