הדפסה

רע"א 6768/13 פלוני נ. אגף השיקום - קצין תגמולים

החלטה בתיק רע"א 6768/13 בבית המשפט העליון

רע"א 6768/13

לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז

המבקשת:
פלונית

נ ג ד

המשיב:
אגף השיקום - קצין תגמולים

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 1.9.2013 בתיק בע"נ 32075-10-12 שניתן על סגן הנשיאה י' שנלר והשופטים ד"ר ק' ורדי, ו-ר' לבהר-שרון

בשם המבקשת:
עו"ד לירן גלפנד

החלטה

1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בע"נ 32075-10-12 מיום 1.9.2013 (סגן הנשיאה י' שנלר והשופטים ד"ר ק' ורדי ו-ר' לבהר-שרון). פסק הדין ניתן בערעור על פסק דינה של ועדת הערעורים הפועלת מכוח חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 (להלן: חוק הנכים) מיום 23.7.2012 (ע"נ 10234-05-10).

2. המבקשת, ילידת 1990, סובלת מילדותה מבעיה אורולוגית אשר מחייבת אותה לבצע צינתור עצמי לריקון שלפוחית השתן. המבקשת התגייסה לשירות חובה ביום 24.7.2008, ולאחר יומיים של טירונות התלוננה על חרדות וחוסר יכולת לתפקד. בשלב זה, היא הופנתה לקצין בריאות נפש, אשר המליץ להפנותה לאשפוז במחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים תל השומר. ביום 3.8.2008 התאשפזה המערערת במחלקה זו לתקופה של כחודש וחצי, לאחר שאובחנה כסובלת מ"הפרעה פסיכוטית חריפה". לאחר מכן, שוחררה המבקשת מן האשפוז עם המלצה להמשך טיפול תרופתי ומעקב פסיכיאטרי. בסיכום האשפוז נכתב כי המבקשת סבלה "ממצב פסיכוטי חריף כתגובה לסיטואציה סטרסוגנית".

3. ביום 7.10.2008 הגישה המבקשת תביעה להכרה בנכותה הנפשית, ובעקבותיה הפנה המשיב את המבקשת לבדיקתו של פרופ' מסטר כרופא מומחה מטעמו (להלן: פרופ' מסטר), בדיקה שהתקיימה ביום 21.1.2010. ביום 25.3.2010 נמסרה למבקשת החלטת המשיב הדוחה את תביעתה, בהסתמך על חוות הדעת הרפואית של פרופ' מסטר, שבה נקבע כי "אין קשר של גרימה או החמרה בין תנאי השירות המאוד קצר של התובעת ובין המשבר הפסיכוטי החולף אשר לקתה בו בזמן השירות".

4. על החלטתו זו של המשיב הגישה המבקשת ערעור לוועדת הערעורים שליד בית המשפט השלום בתל אביב-יפו (השופט בדימוס ד' גבאי, ד"ר י' גרוס, עו"ד א' עפרון) (להלן: ועדת הערעורים). במסגרת דיוני הוועדה הגישה המבקשת חוות דעת מומחה מטעמה (להלן: ד"ר גורביץ'), אשר לפיה דווקא העובדה שההתקף הפסיכוטי אשר ממנו סבלה המבקשת התרחש זמן קצר לאחר הגיוס מלמדת על הקשר ההדוק לשירות הצבאי. בהמשך, המשיב הגיש חוות דעת משלימה של פרופ' מסטר, אשר העלתה השגות ביחס להיבטים מתודולוגיים מסוימים בחוות דעתו של ד"ר גורביץ' (אי רישום תוצאות הבדיקה של המבקשת, כפי שלטענתו נדרש בחוות דעת מסוג זה), וכן עמדה על כך שמרישומים רפואיים של המבקשת עולה כי עוד עובר לגיוסה תועדו אצלה תופעות קליניות-נפשיות-התנהגותיות, על רקע בעיותיה האורולוגיות. בהמשך לכך, קבע פרופ' מסטר בחוות דעתו המשלימה כי אין מקום לראות בשירות הצבאי את הגורם להפרעות הנפשיות של המבקשת בזמן שירותה. בנוסף, ציין פרופ' מסטר כי לא ניתן להצביע על גורמי דחק או לחץ בתקופת שירותה הצבאי הקצר של המבקשת (וזאת בניגוד לחוות דעתו של ד"ר גורביץ'), בהסתמך על תצהיר שניתן על-ידי ש', מי שפיקדה על המבקשת בתקופה הרלוונטית. בפני וועדת הערעורים העידו, בנוסף למומחים הרפואיים, גם המבקשת עצמה, אמה של המבקשת וכן ש', שפיקדה עליה.

5. בחודש יוני 2012 דחתה ועדת הערעורים את ערעורה של המבקשת. בהתבסס על המבחנים שנקבעו בדנ"א 5343/00 קצין התגמולים נ' אביאן, פ"ד נו(5) 732 (2002) (להלן: עניין אביאן). ועדת הערעורים קבעה כי לא עלה בידי המבקשת לבסס את הקשר הסיבתי בין השירות הצבאי לבין האירוע הנפשי שעברה. קביעה זו התבססה על מספר אדנים: פרק הזמן הקצר שבו שהתה המבקשת במסגרת הצבאית עד להתפרצותו של האירוע הנפשי (בהתבסס על רע"א 8725/09 פלוני נ' קצין התגמולים (22.12.2009)); העדפת חוות דעתו של פרופ' מסטר (בשים לב לכך שד"ר גורביץ לא בדק כלל את המבקשת וכן לקח בחשבון קיומם של דחק ולחץ שלא הוכחו. בנוסף לכך נלקחה בחשבון התרשמותה החיובית של ועדת הערעורים מעדותו והופעתו של פרופ' מסטר); וכן הראיות שהצביעו על כך שלמבקשת הייתה היסטוריה של אירוע נפשי דומה, עובר לשירותה הצבאי.

6. על החלטתה של ועדת הערעורים הגישה המבקשת ערעור לבית המשפט המחוזי. המבקשת טענה כי שגתה ועדת הערעורים בקביעתה לפיה לא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין מצבה הנפשי לבין שירותה הצבאי. תחילה, טענה המבקשת כנגד העובדה שחוות דעתו הראשונה של פרופ' מסטר לא התייחסה לכך שלמבקשת עבר נפשי, ורק בחוות הדעת המשלימה התייחסה לכך. לטענת המבקשת, קביעה זו אינה מתיישבת עם המסמכים הרפואיים של המבקשת, כמו גם עם העובדה שנקבע לה עם גיוסה פרופיל 97. בהמשך לכך, טענה המבקשת כי חוות הדעת של פרופ' מסטר וקביעתה של ועדת הערעורים עומדות בניגוד לרשומות רפואיות שנעשו לאחר אשפוזה, שבהן צוין כי ההתקף הפסיכוטי היה תוצאה של השירות הצבאי. כן טענה המבקשת כנגד העדפת חוות דעתו של פרופ' מסטר. לשיטתה, אין בעובדה שד"ר גורביץ לא בדק אותה כדי לפגום בחוות דעתו, שכן די בעיון במסמכים הרפואיים כדי לקבוע האם הוכח קיומו של קשר סיבתי בין ההתקף הפסיכוטי לשירות הצבאי. לבסוף, טענה המבקשת כי לא היה עליה להוכיח קיומו של אירוע מסוים לצורך ביסוס הקשר הסיבתי, אלא די בכך שהצביעה על מצבה הקודם והשינוי שנגרם לה עם הכניסה למערכת הצבאית.

7. מנגד, טען המשיב כי פסק דינה של ועדת הערעורים מבוסס היטב בחומר הראיות, וכי לא נפלה בו כל שגגה. בפתח הדברים, טען המשיב כי ערעורה של המשיבה נסב כולו על קביעות שבעובדה והכרעות הנוגעות להעדפת חוות דעת אחת על פני האחרת, וכבר מטעם זה יש לדחותו. לגופו של עניין, טען המשיב כי צדקה ועדת הערעורים בקביעתה ששירותה של המבקשת היה שירות קצר ביותר, ללא כל אירוע חריג וכי אין כל קשר בין שירות זה לבין ההתקף הפסיכוטי החולף שבו לקתה. כן טען המשיב כי מהראיות שהובאו עולה כי המבקשת כלל לא התכוונה לצנתר את עצמה בבסיס וכי עוד טרם גיוסה של המשיב חל שינוי התנהגותי נפשי אצל המבקשת.

8. בית המשפט המחוזי דחה, כאמור, את הערעור. בפתח הדברים, ציין בית המשפט המחוזי כי עיקר טענותיה של המבקשת מכוונות כנגד ממצאי העובדה של ועדת הערעורים, אשר לפי סעיף 34(א) לחוק הנכים הוא מנוע מלהתערב בהן. בית המשפט המחוזי הוסיף הדגיש כי טענותיה של המבקשת נגעו לקביעותיה של ועדת הערעורים בכל הנוגע לבסיס העובדתי של טענת הקשר הסיבתי, וככאלו אין מקום להתערבותה של ערכאת הערעור בהן (תוך הפניה לרע"א 7436/08 טלבי נ' משרד הביטחון – קצין התגמולים (20.4.2009)).

9. בית המשפט המחוזי קבע גם כי אף לגופו של עניין דין הערעור להידחות. בכל הנוגע לדרישת הקשר הסיבתי העובדתי, ציין בית המשפט המחוזי כי אין כל מקום להתערב בהחלטתה של וועדת הערעורים אשר העדיפה את חוות דעתו של המומחה מטעם המשיב על פני חוות דעתו של המומחה מטעם המערערת, וציין כי אי-בדיקת המבקשת על ידי המומחה מטעמה הוא טעם ראוי להעדפה זו. בית המשפט המחוזי ציין כי למעשה די בהעדרו של קשר סיבתי-עובדתי על מנת לדחות את הערעור. עם זאת, למעלה מן הצורך הוסיף בית המשפט המחוזי כי המבקשת לא הוכיחה אף את קיומו של קשר סיבתי משפטי כנדרש. בהקשר זה, הדגיש בית המשפט המחוזי כי במסגרת היסוד האובייקטיבי של הקשר הסיבתי המשפטי נדרשת הוכחה שהתפרצות המחלה הייתה תולדה של אירוע שיש בו "ממשות" באופן שחיי הצבא או אירוע ספציפי הקשור לחיי הצבא (בהפנייה לרע"א 1318/09 מדינת ישראל-קצין התגמולים נ' פלונית (15.9.2009) (להלן: עניין פלונית)). בית המשפט המחוזי הוסיף אף שלא הוכח כי לא התאפשר למבקשת לטפל בעצמה בשל הוראות מפקדיה או בשל תנאי השירות שלה, אלא להפך – הוכח שמבקשת כלל לא תכננה לצנתר את עצמה במהלך הימצאותה בבסיס הטירונות.

10. בקשת רשות הערעור שבפני נסבה על פסק דינו זה של בית המשפט קמא. באופן כללי, המבקשת סבורה כי עניינה מעורר שאלה משפטית בעלת השלכות רוחב, והיא האם בהתחשב ברגישות מיוחדת שסובל ממנה חייל יכול גם שירות צבאי קצר להיחשב כגורם סיבתי להתפרצותה של מחלה קונסטיטוציונית. באופן ספציפי, סבורה המבקשת כי בשל רגישותה הסובייקטיבית הגבוהה, יש מקום לצמצם את הדרישה שעניינה קיומו של אירוע חריג משמעותי במהלך השירות. כן סבורה המבקשת כי עניינה מעלה המבקשת שאלה נוספת – האם במקרה שבו מתפרצת מחלה קונסטיטוציונית במהלכו של שירות צבאי קצר מתייתר הצורך בהצבעה על אירוע קונקרטי אשר הוליד את התפרצות המחלה. לגופו של עניין, טוענת המבקשת כי עצם כניסה למסגרת צבאית ושינוי משמעותי באורחות חייה, על רקע צרכיה הייחודיים בפרטיות ובהיגיינה, היווה את היסוד האובייקטיבי אשר הביא להתפרצות התקף פסיכוטי. במלים אחרות, לשיטת המבקשת עצם השינוי בתנאי החיים ובשגרה הכרוך במעבר לשירות צבאי עשוי לקיים את דרישת הרכיב האובייקטיבי במבחן הקשר הסיבתי המשפטי. לשיטת המבקשת, מהחלטתה של השופטת ע' ארבל בעניין פלונית עולה כי ייתכן והטירונות הצבאית, בשל ייחודה, תקיים את המאפיינים של היסוד האובייקטיבי במבחן הקשר הסיבתי העובדתי. המבקשת מוסיפה כי דווקא פרק הזמן הקצר שחלף בין גיוסה לבין האירוע הנפשי שעברה תומכים בטענותיה. לבסוף, מוסיפה המבקשת כי לא היה מקום לדחות את חוות דעתו של ד"ר גורביץ על בסיס הקביעה שלא נבדקה על ידו. לדבריה, בדיקה אישית נדרשת לצורך קביעת אחוזי נכות, אך לא לשם מתן חוות דעת בשאלת הקשר הסיבתי האפשרי בין הימצאות בטירונות לבין התפרצותו של אירוע פסיכוטי.

11. לאחר עיון בבקשה, בהחלטותיהן של הוועדות הרפואיות השונות ובפסק דינו של בית המשפט המחוזי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיב. כידוע, במקרים שבהם אין מתעוררת שאלה בעלת חשיבות כללית או ציבורית החורגת מעניינם של בעלי הדין וכאשר לא נדרשת התערבותו של בית משפט לשם מניעת עיוות דין לא תינתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)).

12. ההלכה המנחה בעניין בחינת הקשר הסיבתי בין שירותו של חייל לבין התפרצותו של אירוע נפשי קונסטיטוטיבי, נקבעה בעניין אביאן, בהרכב מורחב של 7 שופטים. בעניין אביאן נפרסו התנאים שיש לעמוד בהם צורך הוכחת דבר קיומו של קשר סיבתי בין השירות לנכות – תוך הבחנה בין שאלת הקשר הסיבתי העובדתי לבין שאלת הקשר הסיבתי המשפטי. שאלת הקשר הסיבתי העובדתי או הרפואי נסבה על בחינה "פיזית" האם האירוע הנטען היה גורם או בין הגורמים לתוצאה (שם, בעמוד 742). בשל המימד המקצועי-רפואי של שאלה זו נקבע כי היא נבחנת בעיקרה על סמך חוות דעתם של רופאים מומחים הקושרים מבחינה סיבתית-עובדתית בין אירוע מסוים, ועל כן לעיתים רכיב זה נקרא "קשר סיבתי-רפואי" (שם, בעמודים 746, 752). בחינת הקשר הסיבתי המשפטי נחלקת לשני מרכיבים: מרכיב אובייקטיבי, שמתמקד בקיומו של גורם חיצוני שהביא לפריצתה של המחלה הקונסטיטוציונית, בדגש על כך כי זה יהיה קשור בדרך זו או אחרת לשירות הצבאי וחייב להיות בעל עוצמה מינימאלית כלשהי כדי שיוכר כגורם לפריצתה של מחלה קונסטיטוציונית (שם, בעמ' 764-760); ומרכיב סובייקטיבי אשר מביא בחשבון את רגישויותיו הקיימות של החייל לגורמים חיצוניים, בבחינת יישום עקרון "הגולגולת הדקה" (שם, בעמודים 759-758).

13. בנסיבות העניין, טענותיה של המבקשת אינן מעוררות שאלות חדשות שלא נבחנו. בעיקרו של דבר, הן נסבות על דחיית תביעתה בשל כך שלא עמדה בתנאים שנקבעו בעניין אביאן, כפי שפורשו בפסיקה. למעשה, תביעתה של המבקשת, כמו גם הערעור שהגישה לבית המשפט המחוזי, נדחו בראש ובראשונה בשל היעדרו של קשר סיבתי-עובדתי, ובאופן ספציפי, לאחר שנקבע כי לא עלה בידי המבקשת להוכיח קיומם של אירוע חריג או מצב מיוחד אשר הובילו להתפרצותו של האירוע הנפשי שעברה. וועדת הערעורים, אשר בחנה את החומר הראייתי שהוגש לה, קבעה כי לא הוכח כל אירוע חריג בתקופת שירותה של המערערת אשר יכול היה להוות גורם להתקף הפסיכוטי ממנו סבלה המבקשת. כאמור קביעה זו היא קביעה עובדתית מובהקת, ואינה מצדיקה התערבות של ערכאת הערעור. כידוע, אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בממצאי עובדה שנקבעו בערכאות קודמות, ולא כל שכן כאשר בגלגול שלישי על קביעותיה העובדתיות של ועדת הערעורים שאף אינן יכולות לשמש בסיס לערעור לבית המשפט המחוזי (ראו: סעיף 34(א) לחוק הנכים. ראו גם: רע"א 7945/08 נאסר נ' קצין התגמולים (2009); רע"א 2425/11 בביאן נ' קצין התגמולים (17.11.2011)).

14. באופן דומה, גם טענותיה של המבקשת בדבר דחיית חוות דעתו של המומחה מטעמה והעדפתה של חוות דעת המומחה מטעם המשיב נוגעות להכרעה בעניין רפואי מובהק שאינו מתאים להתערבותה של ערכאת ערעור, כל עוד לא נפלו בהליך פגמים של ממש (ראו למשל: רע"א 4668/09 חזוט נ' משרד הביטחון (30.7.2009); רע"א 8307/06 כץ נ' קצין התגמולים (2.11.06)). המבקשת אף לא הניחה בסיס לטענה כי הידרשות המומחה מטעם המשיב לנימוקים נוספים בחוות דעתו המשלימה, מהווה "פגם של ממש" אשר מחייב התערבות בהחלטתה המקצועית של וועדת הערעורים.

15. בנסיבות אלה, אין מקום לבחינה מפורטת של יתר טענותיה של המבקשת בדבר האיזון שבין היסוד האובייקטיבי והיסוד הסובייקטיבי של דרישת הקשר הסיבתי המשפטי, וזאת בהתאם לכלל המנחה כי אף אם בקשת רשות הערעור מעוררת שאלה משפטית חשובה אין די בכך כדי לקבלה שעה שהכרעה בשאלה זו לא תועיל למקרה הקונקרטי (ראו למשל: רע"א 6953/11 הוד מעלת הפטריארך אירינאוס הראשון נ' הפטריארך בפועל תיאופילוס ג'אנופולוס (20.12.2011), פסקה 11; רע"א 327/13 כהן נ' מנהל מקרקעי ישראל (7.5.2013), פסקה 14); רע"א 1633/13 פלונית נ' קצין התגמולים, פסקה 20 (25.6.2013)). עם זאת, לא למותר לציין כי למעשה יתר טענותיה הכלליות של המבקשת זכו כבר להתייחסות בפסיקה. כך למשל, כבר נפסק כי במסגרת יישום היסוד האובייקטיבי יש להעניק משקל מכריע לרגישויותיו הקיימות של החייל (ראו: ע"א 472/89 קצין התגמולים נ' רוט, פ"ד מה(5) 203, 214 (1991); עניין אביאן, בעמ' 744; רע"א 2071/11 קופרמן נ' קצין התגמולים (3.9.2013)). כמו כן, נפסק כי אף במקרה של התפרצות מחלה קונסטיטוציונית, לא יישלל בהכרח הקשר הסיבתי-משפטי בין השירות לבין המחלה גם בהיעדר הוכחה של אירוע "חריג" מיוחד, ובלבד שהוכח במישור העובדתי כי החייל הקונקרטי לא היה יכול לעמוד בתנאי השירות, אפילו אלה היו "רגילים" מבחינת חיי הצבא (עניין אביאן, בעמ' 751-750).

16. אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית. בנסיבות העניין, ומשלא התבקשה תגובת המשיב, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"א בכסלו התשע"ד (14.11.2013).

ש ו פ ט ת

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 13067680_A01.doc אמ
מרכז מידע, טל' 077-XXXX333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il