הדפסה

רע"א 4993/10 אלעזר פרברי נ. מיכל אסולין

החלטה בתיק רע"א 4993/10

בבית המשפט העליון

רע"א 4993/10

בפני:
כבוד השופט א' גרוניס

המבקש:
אלעזר פרברי

נ ג ד

המשיבות:
1. מיכל אסולין

2. א.מ. מזון מהיר בע''מ

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע בת.א. 3008/10 מיום 1.6.2010 שניתנה ע"י כב' השופטת נחמה נצר

בשם המבקש: בעצמו

החלטה

1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופטת נ' נצר), אשר דחה בקשה מטעם המבקש למתן צו מניעה זמני.

2. בבסיס המחלוקת בין הצדדים עומדת שאלת הזכויות בסימן מסחר רשום "פלאפל אסולין". בתמצית יצוין, כי סימן המסחר האמור רשום על שם המבקש במרשם סימני המסחר. לטענת המבקש, רכש הוא את סימן המסחר האמור מחברה אותה ניהלו בניה של המשיבה 1 (להלן - המשיבה). המשיבה מפעילה מספר חנויות לממכר פלאפל. לטענת המבקש, חנויותיה של המשיבה מפרות את זכויותיו בסימן המסחר. על רקע זה, הגיש המבקש בשנת 2007 תביעה נגד המבקשת ונגד נתבעים נוספים בגדרה עתר לקבלת צו מניעה זמני נגד המשיבה (ת"א 1041/07). ביום 25.3.2007 ניתן צו מניעה זמני, בהתאם להסכמת הצדדים, לפיו תסיר המשיבה חלקים מסוימים מהשילוט בחנויותיה, כך שיישארו רק המילים "פלאפל אסולין" והצבעים חום וצהוב. ביום 6.10.2008 נמחקה תביעתו של המבקש והצו הזמני שניתן פקע. ביום 7.1.2010 הגיש המבקש תביעה נוספת נגד המשיבה וכן בקשה למתן צו מניעה זמני. ביום 31.1.2010 נדחתה הבקשה לסעד זמני. על החלטה זו לא הוגשה בקשת רשות הערעור. ביום 4.3.2010 הגיש המבקש בקשה נוספת למתן צו מניעה זמני לאחר שגילה, לטענתו, כי המשיבה פתחה חנות חדשה לממכר פלאפל. ביום 1.6.2010 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה. על החלטה זו נסובה בקשת רשות הערעור שלפניי.

3. דין הבקשה להידחות. החלטתו של בית המשפט המחוזי מבוססת, בעיקרה, על הטעמים שהובילו אותו לדחות ביום 31.1.2010 בקשה קודמת לסעד זמני שהגיש המבקש. המבקש לא השיג על אותה החלטה, ואין לאפשר לו לעשות כן עתה. בית המשפט המחוזי מצא, כי השילוט בחנויותיה של המשיבה, לרבות בחנות הנוספת שעל רקע פתיחתה הוגשה הבקשה הנוכחית לסעד זמני, אינו חורג מגדר הסכמת הצדדים במסגרת ת"א 1041/07. היינו, כי השלט אינו מהווה הפרה של סימנו הרשום של המבקש בהתאם להסכמות קודמות בין הצדדים. אמנם, ההליך במסגרתו הגיעו הצדדים להסכמה האמורה נמחק. ואולם, כפי שקבע בית המשפט המחוזי, בכך בלבד אין כדי לשלול לכאורה את כוחה של ההסכמה אליה הגיעו הצדדים. לא מצאתי כי בטענותיו של המבקש לעניין זה יש כדי להצדיק התערבות בקביעתו של בית המשפט המחוזי. המבקש טוען, כי ההסכמה שניתנה בת"א 1041/07 הייתה הסכמה זמנית בלבד, ומפנה לעניין זה לשימוש במילים "לעת הזו" בלשון ההסכמה. ואולם, עיון בנוסח ההסכמה (כפי שהובא בבקשת רשות הערעור) מלמד, כי המילים ל"עת הזו" מתייחסות לכאורה אך להתחייבותה של המשיבה להסיר חלקים מסוימים מהשלט בחנויותיה. עוד יצוין, כי בית המשפט המחוזי ביסס את החלטתו שלא ליתן צו מניעה זמני על טעם נוסף, הנוגע להתנהלותם של הליכים בפני רשם סימני המסחר בנוגע לרישום הסימן "פלאפל אסולין" על שמו של המבקש. נוכח הליכים אלה מצא בית המשפט כי בנסיבות העניין לא הצליח המבקש להוכיח קיומה של זכות לכאורה לקבלת הסעד הזמני. אף בטעם זה לא נמצא לי מקום להתערב.

4. בקשת רשות הערעור נדחית אפוא בלא שנתבקשה תשובה.

ניתנה היום, א' באלול התש"ע (11.8.2010).

ש ו פ ט

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10049930_S02.doc גק
מרכז מידע, טל' 02-XXXX666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il