הדפסה

רע"א 2348/04 נאות רבקה חברה למסחר ולהשקעות בע"מ נ...

החלטה בתיק רע"א 2348/04

בבית המשפט העליון

רע"א 2348/04

בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה

המבקשת:
נאות רבקה חברה למסחר ולהשקעות בע"מ

נ ג ד

המשיבים:
1. גדעון לוי

2. חמדה לוי

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 25.2.01 בע"א 1689/01 שניתן על ידי כבוד השופטים ר. שטרנברג אליעז, ע. פוגלמן וא. שילה

בשם המבקשת: עו"ד ארז בן-ישראל

החלטה

1. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כבוד השופטים ר' שטרנברג-אליעז, ע' פוגלמן וא' שילה), אשר קיבל את ערעור המשיבים על פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב (כבוד השופט א' גולדין), והעניק למשיבים סעד מן הצדק במסגרת דיני הגנת הדייר.

2. המבקשת היא בעלים של בניין ברחוב המלך ג'ורג' 89 בתל-אביב, אשר בקומת הגג שלו מתגוררים המשיבים כדיירים מוגנים, מכח חוזה שכירות מוגנת משנת 1975. המבקשת הגישת תביעה לבית משפט השלום לפינוי הדיירים מן הנכס בעילת פינוי המתייחסת לתפיסת חזקה בחלק מגג הבניין אשר אינו חלק מן הדירה, ובניית גגון בו; וזאת, ללא ידיעת המבקשת או הסכמתה, בניגוד להסכם השכירות, וללא שהושב המצב לקדמותו לאחר הבעת התנגדותה. בית משפט השלום קבע כי קמה למבקשת עילת פינוי. באשר למתן סעד מן הצדק, עמד בית המשפט על טיבה של ההפרה, על העובדה כי מדובר בהפרה חוזרת של ההסכם, לאחר שתביעת פינוי קודמת נסתיימה בפשרה לפיה התחייבו המשיבים להימנע משינויים נוספים במושכר, ועל כך שכבר ניתן בעבר סעד מן הצדק במסגרת התביעה ההיא. כן עמד בית המשפט על כך שהמבקשת הציעה למשיבים סכום נכבד תמורת פינויים, ואלו דחו את ההצעה. לפיכך קבע כי אין מקום ליתן סעד מן הצדק למשיבים.

3. המשיבים ערערו לבית המשפט המחוזי, בטענה שבנסיבות העניין יש להעניק להם סעד מן הצדק. בית המשפט המחוזי עמד על אופיה של הדירה, כדירת שני חדרים בה התגוררו המשיבים עם ילדיהם מאז שנת 75, ואשר שניים מהם עודם מתגוררים עמם. הוא עמד על נסיבותיהם האישיות הקשות של המשיבים, ובכללן מצבם הכלכלי היוצר חשש ממשי להישארותם ללא קורת גג, והצלחתו של המשיב 1 להשתקם מעבר פלילי. כן עמדו השופטים על העובדה שבגין הדירה נשתלמו דמי מפתח, וכי ההפרות הקודמות נעשו כלפי הבעלים הקודם של הבניין. מנגד, המבקשת רכשה נכס תפוס, כשהמשיבים כבר מתגוררים בו כדיירים מוגנים. גם לגבי ההפרה, המתמצה בבניית גגון למרפסת שבחזקת המשיבים, קבעו השופטים כי מדובר בהפרה לא משמעותית, אשר אילו נתבקשה לגביה רשות מבית הדין לשכירות, יש להניח כי הייתה ניתנת. לפיכך קבע כי יש ליתן להם סעד מן הצדק, אותו התנה בתשלום סך של 55,000 ₪.

4. בבקשתה לרשות ערעור, קובלת המבקשת על מסקנתו זו של בית המשפט המחוזי. לטעמה, הופכת ההחלטה את החריג לכלל ואת הכלל לחריג, בקובעה כי אובדן זכויות הדייר ללא תשלומים מצד המשכיר הינה תוצאה לא מאוזנת. היא טוענת כי לפי חוק הגנת הדייר זכאי בעל הבית לפינוי הדייר בהתקיים עילת פינוי, ואין מקום להתנות על פינוי זה בתשלום כלשהו, אלא בנסיבות חריגות שאינן מתקיימות במקרה זה. זאת, בין השאר נוכח התנהגות המשיבים במסגרת הליכים קודמים, שבכללה, על פי הטענה, מצגי שווא לערכאות שיפוטיות, וזיוף חתימה על בקשה להיתר בניה. כן מוסיפה המבקשת וטוענת כי העדפת זכותו של הדייר פוגעת בזכותה החוקתית לקניין.

5. עיינתי בבקשה על נספחיה, ובאתי לכלל מסקנה אין היא מעלה שאלות משפטיות בעלות אופי עקרוני כללי המצדיק דיון בגלגול שלישי, ולפיכך דינה להידחות (רע"א 10382 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פד"י לו(3), 123). הכרעה בעניין מתן סעד מן הצדק, שהוא ביסודו סעד שבשיקול דעת, נעוצה ושלובה בנסיבות העובדתיות המיוחדות של המקרה הנדון, ובאיזון בין שיקולים נוגדים שונים הכרוכים בו. אופן יישומם של העקרונות המשפטיים על נסיבותיו העובדתיות של מקרה נתון אינו מן הדברים המצדיקים דיון בפני ערכאה שלישית (רע"א 4461/98 מרגרטה פרנק נ' שפיק רפול, תק-על 98(3), 1426 ;רע"א 915/04 דודיאן נ' הפטריאך היווני האורתודוכסי של ירושלים, תק-על 2004(3) 2710; רע"א 1729/04 ברוכין נ' שלום), וזאת אף אם הערכאות הקודמות לא היו תמימות דעים באשר לאופן יישומם של עקרונות אלו. בענייננו, עמד בית המשפט על התנהגות השוכר בעבר ועל טיב ההפרה בהווה, אשר תוקנה בינתיים, תוך שהוא שוקל אף את מצבם המיוחד של המשיבים, ואת היחס בין מי ששילם דמי מפתח עבור שכירותו לבין מי שרכש את הדירה בעודה כפופה לזכות דיירות מוגנת. לבסוף קבע את שקבע, בגדרי מתחם שיקול הדעת הנתון לו. אין מקום להיזקק בשלישית לפרשה זו.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ח באייר תשס"ה (6.6.05).
ש ו פ ט ת
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04023480_R01.doc
מרכז מידע, טל' 02-XXXX444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il