הדפסה

רע"א 2107/07 שלום אבישר נ. ורדה אבישר

החלטה בתיק רע"א 2107/07

בבית המשפט העליון

רע"א 2107/07

בפני:
כבוד השופטת ע' ארבל

המבקש:
שלום אבישר

נ ג ד

המשיב:
ורדה אבישר

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו מיום 15.2.07 בר"ע 1178/07 בבש"א 3358/07 שניתנה על ידי כבוד השופטת י' שטופמן

בשם המבקש: עו"ד ר' בש

החלטה

זוהי בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב בבר"ע 1178/07, בש"א 3358/07 (כב' השופטת י' שטופמן) מיום 9.11.06, במסגרתה נדחתה בקשתו של המבקש לעכב ביצוען של החלטות שניתנו בבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא (כב' השופטת ר' מקייס) אשר הטילו על המבקש את החובה להגיש סיכומים לבית המשפט בעניין סמכותו לדון, ואת החובה לעבור בדיקת מסוגלות הורית.

1. המבקש והמשיבה נכנסו בברית הנישואין בשנת 1995, ובמסגרתה הביאו לעולם שני ילדים שכיום הינם בני 11 ו-7 (להלן: הילדים). בשנת 2003, עתר המבקש לבית הדין הרבני בתביעת גירושין, אשר במסגרתה כרך את ענייני הרכוש, המזונות והחזקת הילדים. ביום 5.3.06, לאחר דיון בנושא, ולאור התנהגות המשיבה, ניתן פסק דין על ידי בית הדין הרבני במסגרתו חוייבה המשיבה להתגרש מהמבקש ונקבע כי הילדים יהיו במשמורת המבקש.

2. המשיבה לא קיבלה את הדין, וכשלושה חודשים לאחר מתן פסק הדין, ובניגוד להסדרי הראיה בין הצדדים, היא לקחה את הילדים מבית הספר ללא תיאום עם הבעל, וסירבה להחזירם במשך חמישה ימים. נוכח האמור פנה המבקש לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה למתן צו הגנה כנגדה. בית המשפט לענייני משפחה ניהל דיון בנושא, ובסופו ניתנו ההחלטות נשוא בקשה זו, לפיהן על המבקש להגיש סיכומים לבית המשפט בעניין סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לדון בעניין - בה כפר, וכן לעבור בדיקת מסוגלות הורית. המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטות לבית המשפט המחוזי (בר"ע 1178/07). הדיון בבקשה קבוע ליום 4.7.07. בד בבד עם הגשת הבקשה, הגיש המבקש בקשה לבית המשפט לענייני משפחה לעכב ביצוען של ההחלטות האמורות עד להכרעה בבקשת רשות הערעור. בית המשפט לענייני משפחה דחה את בקשתו.

3. בעקבות דחיית בקשתו, לעכב את ביצוע ההחלטות, על ידי בית המשפט לענייני משפחה, הגיש המבקש בקשת עיכוב ביצוע לבית המשפט המחוזי בתל אביב. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה בקובעו כי לא יגרם כל נזק שלא ניתן לתיקון אם לא יעוכב הביצוע, בפרט לאור העובדה שבית המשפט לענייני משפחה יזדקק לסיכומים בעניין הסמכות, ובדיקת המסוגלות רלוונטית ופועלת לטובת הקטינים.

4. על החלטה זו של בית המשפט המחוזי הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי. המבקש טוען כי שגה בית המשפט קמא שעה שלא בחן את השיקולים הקבועים בפסיקה לצורך מתן החלטת עיכוב ביצוע, הראשון הוא סיכויי ההצלחה בבקשת רשות הערעור והשני הוא מאזן הנוחות. מבחינת סיכויי הערעור, טוען המבקש, כי סיכוייו להצליח בערעור הינם גבוהים מאוד, וזאת מן הטעמים הבאים: בית המשפט לענייני משפחה חייב את ההורים לבצע בדיקת מסוגלות הורית וזאת ללא שהוגשה כלל תביעה להעברת משמורת. החלטה זו מנוגדת לכלל כי אין מקום ליתן סעד זמני (או צו ביניים אחר) אלא בצמוד לתובענה שהוא בא לשרת. המבקש מוסיף וטוען כי הבדיקה כלל אינה נדרשת, שכן לא קם ספק לעניין הכרעה בנושא זהותו של ההורה המשמורן, ואין במקרה דנן כל בעיה בתפקודו כהורה המשמורן, אשר תצדיק בדיקת מסוגלות. זאת ועוד, המבקש טוען כי ההחלטה של בית המשפט לענייני משפחה ניתנה בחוסר סמכות מהטעם כי בית הדין הרבני הוא זה שדן לגופו של עניין, הכריע בסוגיית המשמורת וקבע כי הילדים יהיו במשמורתו של המבקש.

אף בחינת מאזן הנוחות, טוען המבקש, מטה את הכף לטובתו. לדידו, אם לא יינתן עיכוב ביצוע, הרי שיגרם לו ולילדים נזק שאינו בר תיקון. בדיקת המסוגלות ההורית מטילה על הילדים נזק נפשי כבד; הבדיקה מטילה על המבקש נטל כלכלי כבד מאוד (22,000 ₪ לשני הצדדים); ואם לא יינתן עיכוב הביצוע הרי שהדבר ישים לאל את בקשת רשות הערעור שהגיש לבית המשפט מחוזי.

5. לאחר עיון בבקשה, החלטתי כי דין הבקשה להדחות. אינני נכנסת בעובי הקורה אל שלל הטענות שמעלה המבקש מבחינת סיכויי הערעור, אולם אציין כי על פניו דומה כי טענותיו ראוי להן שתתבררנה, כאשר המסגרת הראויה לבירורן היא בית המשפט של הערעור.

6. יחד עם זאת, בבואי לבחון את שאלת מאזן הנוחות, לא שוכנעתי כי ביצוע ההחלטה יגרום למבקש נזק שאינו בר תיקון. המבקש טוען כי הבדיקה תגרום לנזק נפשי לילדים. אני סבורה כי הגם שבדיקה זו מערבת אלמנטים נפשיים ופסיכולוגיים מחיי הילדים, אין היא מגעת לכדי "נזק עצום ובלתי הפיך" כדברי המבקש, ומכל מקום טענה זו לא בוססה כנדרש. בנוסף טוען המערער כי הבדיקה תטיל עליו נטל כלכלי כבד אשר אינו יכול לעמוד בו. אף טענה זו אין בה כדי להושיע את המבקש, שכן אין מדובר בנזק בלתי הפיך, טענה כזו לא נטענה, ואף לא הובאו ראיות שיתמכו בטענתו זו (בש"א 8240/96 חנני נ' פ"ש חיפה, פ"ד נ (5) 103 (1997)).

7. בטרם אברך על המוגמר, מצאתי לנכון לציין כי על אף דחיית הבקשה, ואולי דווקא בעקבותיה, אני סבורה כי לאור הנסיבות, נכון יהיה לנסות ולסיים את הדיון בבקשת רשות הערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בהקדם.

הבקשה נדחית, משלא נתבקשה תגובה אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ג בניסן תשס"ז (1.4.07).

ש ו פ ט ת
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07021070_B01.doc עכ
מרכז מידע, טל' 02-XXXX666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il