הדפסה

רמות 2003 מרכב וצבע בע"מ נ' ביורק ואח'

מספר בקשה:15
בפני
כב' השופטת לימור ביבי-ממן

מבקשת

רמות 2003 מרכב וצבע בע"מ

נגד

משיבים

  1. עו"ד ביורק גבריאלה
  2. תום בריל

החלטה

בפני בקשה מטעם התובעת ( להלן: "המבקשת") להורות לנתבעים ( להלן: "המשיבים") למסור את תדפיסי החשבון ( עם אישור נאמן למקור של הבנק) שהתנהל בבנק לאומי ע"ש עו"ד גבריאלה ביורק בנאמנות תום בריל ( להלן: "החשבון").

העובדות הרלוונטיות בקצירת האומר;

ממעוף הציפור, התביעה בפני ראשיתה בבקשה לביצוע שטר אשר נמשך על ידי המשיבה 1 מהחשבון נשוא הבקשה ואשר הוגש לביצוע על ידי המבקשת לאחר שחולל מהסיבה " העדר כיסוי מספיק". המשיבה 1 הגישה התנגדות, שהתקבלה בסופו של יום על ידי בית המשפט, במסגרתה נטען – כי השיק בוטל בשל " הוראת הלקוח" – אשר לימים צורף כנתבע 2 במסגרת כתב תביעה מתוקן שהוגש. עוד נטען כי – בניגוד לטענת המבקשת ולפיה השיק ניתן לה כתמורה בגין עבודה אשר בוצעה על ידה – הרי שהשיק נמשך כשיק בטחון בלבד במסגרת עסקת "עיר הימים" אשר לא הבשילה.

במסגרת כתב התביעה המתוקן, נטען- כי משיכת השיק על ידי המשיבים נעשתה תוך שהמשיבים הפרו חובה חקוקה והתנהלו בחשבון במרמה לרבות בנסיבות בהן השיק נמשך במועד בו לא היה די ביתרת החשבון בכדי להוביל לכיבודו .

המשיבה מנגד טענה - במסגרת הדיון בהתנגדות – כי בעת שמשכה שיקים למבקשת וכן לגופים נוספים היה די ביתרת החשבון כדי לכסות את השיקים.

במסגרת הבקשה בפני, עותרת המבקשת לגילוי תדפיסי החשבון וזאת, תוך שהיא טוענת כי הינם חיוניים ורלוונטיים לבירור הפלוגתאות בתיק.

לשיטתה, ניתן יהיה ללמוד ממסמכים אלו אודות התנהלות המשיבים בחשבון וכן לברר האם כטענתם השיקים אשר הוצאו מהחשבון נועדו לעסקת " עיר ימים" שלא יצאה לפועל ומשכך בוטל השיק כטענת המשיבים וכן, האם היה בחשבון די כספים לכיסוי כלל השיקים אשר נמשכו ממנו וזאת, כפי הנדרש בחוק.

נוסף, לטענת המבקשת, ניתן יהיה ללמוד מתדפיס החשבון, עדות חד משמעית אודות התנהלות לא תקינה של המשיבים, בכך שהחשבון - במקום לשמש כחשבון נאמנות לביצוע העסקה - שימש כצינור להעברת הכספים לפי צרכיו של אביו של המשיב 2 - מר יצחק בריל ( שהינו פושט רגל).

לסיום נטען – כי במידה ובעת מסירת השיקים למבקשת ולגופים נוספים לא היו די כספים בחשבון ו/או שהכספים נמשכו עוד לפני ביטול השיקים, הרי ברור כי המשיבה 1 חבה בשיקים לעיל באופן אישי וזאת בשל חובת הנאמנות שחב עורך דין שמוסר שיקים לצדדי ג' מחשבון הנאמנות והחובה לעיל הינה חלק מהעילה השטרית, שהרי לשיק שהוצא על ידי עורך דין מחשבון הנאמנות קיים מעמד מיוחד.

המשיבים מנגד טוענים כי יש לדחות את הבקשה מטעמי פרטיות, חוסר נחיצות ו חוסר רלוונטיות מובהק.

כך, לשיטת המשיב 2 – יש להחיל על הבקשה את הדין שחל בבקשה למתן חשבונות ואשר על המבקש שם להוכיח קיומם של שני תנאים, ראשית, להראות קיומה של מערכת יחסים מיוחדת בינו לבין למשיב המצדיקה מתן חשבונות, שנית עליו להוכיח זכות תביעה לגבי הכספים שבחשבונות.

בעניינו טוען המשיב – אין בכתב התביעה כל תיאור שיכול לבסס מערכת יחסים מיוחדת המצדיקה או מחייבת גילוי חשבונות המשיבים ו/או מתן דיווחים כלשהם על התנהלותו הכלכלית, גם אם שגויה, של המשיב כלפי המבקשת.

עוד נטען – כי תדפיסי חשבונו של המשיב הנם בעליל מידע חסוי, בלתי רלוונטי שכן לא יהא בהם על מנת להבהיר מה הקשר של המבקשת ו/או של אבי המשיב להסכם, ומה הם התיקונים שעלו כדי סכום התביעה.

המשיבה 1 הצטרפה בתגובתה לאמור בתגובת המשיב והוסיפה וטענה – כי מעיון בבקשה ניתן ללמוד על חוסר זיקה של המבקשת לחשבון עליו היא מבקשת פרטים, חוסר רלוונטיות מובהק לסוג התביעה, מניעיה הזרים של המבקשת ו"דיג" מידע שאמור לשמש ככלי ברדיפת המשיבה או צד ג' וזאת מבלי שקיים חוב כלשהו או נזק כלשהו בבסיס התביעה.

דיון והכרעה ;
במרכז הדיון בבקשה, עומדת סוגיית גילוי מסמכים במסגרת הליך אזרחי והיקפה. נקודת המוצא בסוגיה בפני, כפי שנקבעה על ידי הפסיקה, הינה גילוי מירבי, אשר יש בו בכדי לשרת את החתירה אחר האמת העובדתית :" להוציא כאור משפט", גילוי ה נגזר מהזכות להליך ראוי, מקדם יעילות דיונית במובן הרחב ומשכך, משרת הן את אינטרס הפרט והן את אינטרס הציבור בכללותו ( רע"א 4781/12 - י.מ. עיני קונדיטוריה בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (6/3/13) ( להלן:"ענין עיני"), ); ע"א 1412/94 - הסתדרות מדיצינית הדסה נ' גלעד, פ"ד מט(2) 516, 522 (1995); ע"א 733/95 - ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא(3) 577 (1997) ורע"א 6546/94 - בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54, 61 (1995)).
לצד האמור, נקבע כי זכות העיון אינה מוחלטת וכדברי בית המשפט בענין עיני:

" זכות זו יכול שתיסוג בפני ערכים ואינטרסים נוגדים. בהקשר זה נפסק כי החתירה אחר האמת אינה חזות הכל, ובמילותיו של השופט [ כתוארו אז] א' ברק: "אין לומר כלל כי תתגלה האמת, גם אם ייחרב העולם" (ראו: עניין בנק איגוד, בעמ' 61). אשר על כן, במסגרת הליך לגילוי מסמך ולעיון בו, במהלכו מעלה אחד הצדדים טענות בדבר קיומו של חיסיון או אינטרס נוגד אחר, על בית המשפט לבחון האם יש, בנסיבות העניין, לחסום את הגילוי המבוקש."

בהתאם לפסיקה המבחן לדיון בבקשה לגילוי מסמכים הוא מבחן כפול :" ראשית יש לבחון את מבחן הרלוונטיות, על שני היבטיו, דהיינו האם קיימת " זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי" (ההיבט הצר) ומהי מידת תרומת הגילוי לקיומו של דיון יעיל בהתחשב בכלל נסיבות ההליך ( ההיבט הרחב). שנית, האם קיימים אינטרסים נגדיים המצדיקים למנוע את הגילוי או לצמצמו - דוגמת הכבדה על הצד שכנגד, קיומו של חיסיון או פגיעה בפרטיות - תוך עריכת האיזון המתאים לנסיבותיו של כל מקרה"

(ס"ע ( חיפה) 32460-04-12 - ויקטור אלון נ' פרויקטור מתן שרותים בע"מ (11/2/14); בג"צ 844/06 - אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז , סב (4) 167 ( להלן: "ענין עוז");ע"ע 28222-05-10 - מכתשים מפעלים כימיים בע"מ נ' יהודה פלצ'י, (21.9.2010); ע"ע 9795-01-12 - גלובוס רשת בתי קולנוע בע"מ נ' מאיר מוסרי (29.3.2012)).

באשר למבחן הרלוונטיות, במאמרו של כב' השופט יצחק עמית – " קבילות, סודיות, חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי - ניסיון להשלטת סדר", ספר אורי קיטאי, עמ' 247, הוסבר הרציונל העיקרי בסוגיית גילוי מסמכים כהאי לישנא :

"צד המבקש גילוי מסמכים ספציפיים מהצד שכנגד צריך להראות כי המסמכים המבוקשים הם רלוונטיים לזירת המחלוקת. קשה להגדיר מראש מה ייחשב כרלוונטי לזירת המחלוקת, ועניין זה מסור לשיקול דעתו של בית המשפט, על פי השכל הישר ובהתאם לחזית המחלוקת, על פי כתבי הטענות של הצדדים".

הנה כי כן, דרישת הרלוונטיות היא תנאי מקדמי שאין בלתו, ואין לקבל טענה נוסח "אם לא יועיל לא יזיק". אין להקדים נעשה לנשמע, ואין לאפשר לצד לדיון לעיין בחומר לפני שהוחלט שהחומר רלוונטי לדיון, שאם לא כן, נמצאנו מכבידים על ניהול ההליך ומרחיבים את זכות הגילוי מעבר למידה הנדרשת באיזון בין הצדדים.
יחד עם זאת, גישת הפסיקה בנושא הרלוונטיות היא ליברלית ומרחיבה ונקבע כי כל מסמך שיש בו לסייע לקו החקירה וכל מסמך הכולל מידע המאפשר לצד לקדם את עניינו הוא רלוונטי. (רע"א 2376/13 - רמי לוי שיווק השקמה תקשורת בע"מ נ' משה דהן (8/7/13); רע"א 6649/07 - המועצה המקומית שלומי נ' שכטמן ושות' חברה לבנין ופיתוח בע"מ (25.12.2007); רע"א 9322/07 - GERBER PRODUCTS COMPANY נ' חברת רנדי בע"מ (15.10.2008) רע"א 624/11 - המוטרנות היוונית קתולית נ' נח'לה (15.3.2011); רע"א 5482/11 - חולית מחצבים 2004 בע"מ נ' הבנלאומי ליסינג בע"מ (27.11.2011); רע"א 684/13 - חברת פרטנר תקשורת בע"מ נ' עננה בע"מ (14.2.2013)).

בהתאמה לגישה זו נקבע כי: "לאחר שבית המשפט מצא כי המסמך שגילויו מתבקש הוא רלוונטי לזירת המחלוקת, הנחת המוצא היא שיש להורות על גילוי המסמך אלא אם ניתן להצביע על חיסיון או על אינטרס או על ערך מוגן אחר שהאינטרס הנעלה של גילוי האמת העובדתית ניגף מפניו...". [ציטוט מתוך בש"א 3175/08 ( ת"א 1650/027) - וויבס אודיו נ' ירון משרקי (22/07/08)].

באשר לחיסיון הוסיפה הפסיקה וקבעה כי הכלל הוא הגילוי והחריג הוא החיסיון; החיסיון יתפרש על דרך הצמצום והטוען לחיסיון עליו הראייה (פסק דינו של כבוד השופט עמית ברע"א (עליון) 4781/12 - פלוני ואח' נגד בנק לאומי לישראל בע"מ (06/03/2013).
עוד נקבע, בנוגע לסוגיית החיסיון, כי קיימת חשיבות לשאלה האם הטוען לחיסיון או לסודיות הינו צד להליך או שמא פרטיותו או האינטרסים המוגנים של צד שלישי להליך, הם אלו העומדים ביסוד החיסיון. בהקשר זה יפים הדברים שנקבעו בבש"א (חיפה) 12695/06, ת"א 430/05 - פרוימוביץ נ' מזאריב, תק – מח 2006 (4) 2389 :
"במסגרת מלאכת האיזונים בין הערכים המתנגשים יש להבחין בין מידע כלכלי מוגן השייך לבעל דין במשפט, לבין מידע כזה הנדרש מצד שלישי שאינו מעורב בהליך השיפוטי כבעל דין. כאשר המידע הנדרש שייך לבעל הדין, בהתמודדות בין ערך ההגנה על הפרטיות לאינטרס קיומו של הליך שיפוטי תקין, מקבל האינטרס האחרון מישנה משקל, בהיות בעל הדין בעל עניין ישיר בתוצאות המשפט. יתר על כן, מן ההיבט הדיוני, ניתן לברר באמצעות בעל הדין לו שייך החומר את מידת החיוניות שבהצגתו, ולבחון בעזרתו האם עשויות להימצא דרכים חלופיות לבירור עובדות חשובות גם בלא הצגת המסמכים המוגנים עצמם. שונה הדבר כאשר המידע המוגן שייך לצד שלישי שהינו זר להתדיינות. במקרה זה, אין מדובר בבעל דין שיש לו עניין בהליך. לעומת זאת, הפגיעה הכרוכה בהצגת חומר פרטי השייך לו עלולה להיות קשה ומזיקה. לפיכך, מצבים המתירים פגיעה בפרטיות של צד שלישי על דרך הצגת מידע מוגן הנוגע אליו במשפט-לא-לו הם נדירים ויוצאי דופן ביותר. דרישה לגילוי מידע מוגן של אדם שאין לו עניין במשפט תחייב מידת שכנוע רבה בדבר נחיצותו וחיוניותו. אחד המקרים החריגים בהם ניכרת נטייה להתיר הצגת מידע פרטי של צד שלישי היא מקום שבית המשפט שוכנע כי אפשר וקיימת קנוניה בין בעל הדין לבין הצד השלישי וזיקה קרובה בין השניים באופן שניתן לראות את הצד השלישי כמעורב, ולו בעקיפין, בהתדיינות".

מן הכלל אל הפרט;

לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה נחה דעתי – כי דין הבקשה להתקבל.

באשר לשאלת הרלבנטיות, הנני סבורה כי בנסיבות בהן טוענת המבקשת למרמה הכרוכה בניהול החשבון ו בכלל זה כי במועד בו נמשך שיק זה וכן, שיקים נוספים, לא היה די ביתרה בחשבון בכדי להוביל לכיבודם של השיקים וטענתה זו של המבקשת הינה טענה המבססת לה עילת תביעה כנגד המשיבה 1 –שהינה עורכת דין אשר שימשה כנאמנה לניהול החשבון, על כל המשתמע מכך- הרי שאין ולא יכול להיות חולק כי חשיפת תדפיסי החשבון רלוונטית לטענות המבקשת.

זאת ועוד, הצדדים חלוקים באשר למטרה שבגינה ניתנו השיקים מהחשבון ובשים לב לטענות הצדדים הרי ששוכנעתי כי תדפיסי החשבון יכולים לשפוך אור אודות התנהלות הנתבעים בחשבון ובכלל זה לתרום לבירור המחלוקת ביניהם.

באשר לטענה בדבר פגיעה בפרטיות המשיב – הנני סבורה , בהינתן שהמשיב הינו צד להליך המשפט , ש באיזון הראוי בין זכותו של המשיב לפרטיות לבין החתירה לגילוי האמת, הרי שחשיפת האמת בנסיבות העניין גוברת על זכותו של המשיב לפרטיות וזאת כאמור בשים לב לטענות ההגנה שהעלו כל אחד מהנתבעים אשר נסבות אודות ניהול החשבון.

בנסיבות אלו הנני קובעת כי תדפיסי החשבון רלוונטיים לליבון המחלוקת בין הצדדים וכי אין מניעה לחושפם .

סוף דבר :

אשר על כן – הבקשה מתקבלת, הנני מורה לנתבעים למסור תדפיסי חשבון הבנק מושא הבקשה עם אישור נאמן למקור של הבנק וזאת יעשו תוך 30 ימים מהיום.

המזכירות תדוור לצדדים החלטתי זו.

הוצאות הבקשה יובאו לידי ביטוי בסיום ההלי ך.

ניתנה היום, ב' כסלו תשע"ה, 24 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.