הדפסה

רוקח נ' פרקליטות מחוז דרום שלוחת לכיש ואח'

בפני
כב' השופטת רותם קודלר עיאש

המבקש
מישל רוקח ת.ז. XXXXXX559
נ ג ד

המשיבים

  1. פרקליטות מחוז דרום שלוחת לכיש משרדי ממשלה 570000925
  2. המוסד לבטוח לאומי

פסק דין

1. עניינו של פסק הדין, בקשת אדם הרשום במשרד הפנים כיליד 00.00.1947 לתקן את גילו הרשום, באופן שירשם כי הינו יליד 26/10/1945 , דהיינו: מבוגר בשנתיים מגילו הרשום.

ביום 16/6/13 הגיש המבקש את הבקשה ובהחלטה מיום 30/6/13 צורף המוסד לבטוח לאומי כנתבע נוסף בבקשה.

ב"כ היועמ"ש, בתגובתו מיום 1/12/13, התנגד לעתירת המבקש.

תמצית טענות הצדדים
2. טענות המבקש
א. המבקש טוען כי נולד לפני הפרעות בלוב, בשנת 1945, כאשר אמו נהגה לספר לו כי במאורעות נובמבר 1945 היה בן 10 ימים.

ב. הטעות ברישום בוצעה עם עלייתו ארצה בשנת 1952.

ג. המבקש נישא ביום 3/7/1975 ולו חמישה ילדים.

ד. המבקש ציין כי מטרת בקשתו הינה קבלת כספים מהמל"ל וכלשונו:
"מגיע לי כסף מביטוח לאומי ובמקום זה, ביטוח לאומי ממשיך לגבות ממני".

ה. המבקש צרף לבקשתו, בין היתר, מידע ממרכז מורשת של יהודים יוצאי לוב, השייך לארגון העולמי של יהודים יוצאי לוב , בנוגע לפרעות בלוב וכן תצהיריהם של אחיו ודודתו.

ו. אחיו של המבקש, מר חנניה רוקח, הצהיר כי המבקש היה כבן חודש, בזמן המאורעות בלוב, שפרצו ביום 5/11/1945.
האח תאר בתצהירו כי באותו ערב השתתף במשחק כדורגל, נכנס לתפילת ערבית בבית הכנסת שברובע היהודי ובשעת התפילה החלו הפרעות ביהודים.
האח ציין בתצהירו כי הוא ומשפחתו יצאו לרחוב, אמו אחזה את המבקש בידיה והתחננה בפני התוקפים הערביים, שלא ישליכוהו לאש. לבסוף קיבלה רחמיו של אחד התוקפים וכך ניצלה המשפחה ממוות.

ז. דודתו של המבקש (אחות אמו), הגב' ליזה ג'אן, הצהירה כי היא ילידת 1932 והייתה כבת 12 בעת לידתו של המבקש. העדה הצהירה כי המבקש נולד בחודש אוקטובר 1945.

3. טענות ב"כ היועמ"ש

א. במסגרת בקשות שהוגשו על ידי המבקש למשרד הפנים (שאלון רישום לעולה, בקשה לקבלת תעודת זהות, בקשה לשינוי שם, תעודת נישואין וכו'), הוא לא טען דבר, לעניין נכונות תאריך לידתו.

ב. המבקש לא סיפק כל הסבר מדוע המתין שנים כה רבות ולא דרש לתקן את גילו עד עתה, כמצופה מאדם היודע כי תאריך לידתו שגוי וכי נדרש שוב ושוב להצהיר על גילו במסמכים רשמיים.

ג. בבסיס תביעתו עומד אינטרס כספי בעל השלכות כלכליות (הקדמת גיל פרישה וקבלת תגמולים מהמל"ל), המגביר נטל ההוכחה.
המבקש לא הרים נטל ההוכחה המוגבר.

דיון והכרעה

4. הלכה פסוקה היא לפנינו כי המבקש לשנות גילו, נדרש להוכיח קיום שני יסודות במצטבר: האחד – כי הגיל הרשום במשרד הפנים אינו נכון; והשני - מהו הגיל הנכון.
ר' פסק דין מנחה בסוגייה ע"א 171/60 סולטנה נ' היועמ"ש, פ"ד יד 2177,2178.

עוד נפסק כי נטל ההוכחה לקיום שני היסודות דלעיל מוטל על המבקש לתקן גילו, כאשר מידת ההוכחה היא זו הנדרשת במשפטיים אזרחיים.
ר' פסק הדין בתיק ע"א 355/59 הרינג נ' היועמ"ש, פד' יג 2035,2085.

כאשר למבקש אינטרס כספי כלשהו בשינוי גילו, ואינטרס זה הוא שעומד ביסוד ב קשתו ,
נטל ההוכחה המוטל עליו, הינו נטל מוגבר.
ר' פסק הדין בתמ"ש 75250/98 מולוקנדוב בוריס נ' פמ"מ, בפני כב' השופט שוחט.

עם זאת, חלק בלתי מבוטל מהאנשים שמבקשים תיקון גיל עושים זאת מסיבות תכליתיות ומעשיות שטובת הנאה לצידם. אין בכך פגם, כל עוד ישנם הסברים מניחים את הדעת.
ר' פסק הדין בתיק ע"מ (ת"א) 1099/00 גבריאל נ' היועמ"ש.

5. בידי המבקש אין כל תעודה או מסמך המעידים על גילו האמיתי.
כל שיש בידי בית המשפט לצורך ההכרעה הינו:
(א) עדות המבקש אשר ראוי להימנע, בדרך כלל, מהסתמכות עליה בלבד, שכן ה מבקש הוא נוגע בדבר ואף אינו יכול להעיד על מועד לידתו.
(ב) עדויותיהם של אחיו של המבקש, מר חנניה רוקח, ודודתה, הגב' ליזה ג'אן.

6. א. בישיבת 23/3/14 נחקר ה מבקש.
יודגש כי עדות המבקש היתה אמינה, אולם, אין הוא, לבדו, יכול להעיד על גילו.
המבקש ידע להשיב על השאלות שנשאל במתייחס לגילו .

ב. המבקש העיד כי נולד בטריפולי וחוזר על גרסתו כי נולד 10 ימים לפני תחילת הפרעות ביהודי לוב, פרעות ש התרחשו ביום 4/11/1945.
על פי עדותו, אמו סיפרה לו שמאורעות נובמבר 1945 התרחשו "יומיים" אחרי טקס ברית המילה שלו (עמ' 3 שורה 27).

ג. מעדותו עולה כי ידע זאת כל הזמן וכן כי ג ילה שהפרעות בלוב ארעו בנובמבר 1945 "לפני 17-18 שנים" (עמ' עמ' 4 שורה 5).

לשאלת ביהמ"ש מדוע לא פעל לתיקון גילו הרשום, השיב המבקש כי :

"לא עניין אותי" ולשאלה מדוע כעת הוא מבקש לשנות את גילו, השיב:

"כי כבר שנה וחצי במקום שאני אקבל ביטוח לאומי אני משלם בטוח לאומי".
(עמ' 5 שורות 3-6).

כך, העיד המבקש כי בשנת 2006 בעת שביקש תעודת זהות, לא פעל לתיקון גילו,
אף על פי שכבר ידע כי אין מדובר בגילו האמיתי:

"...ניסיתי לשנות את הגיל שלי לפני 15, 16 שנה, הלכתי למשרד הפנים, דיברתי, אמרו בשביל לשנות גיל יש פרוצדורה, ללכת לבימ"ש, להגיש תצהירים, עדים וכל זה, אני באותו זמן לא היתה לי אפשרות לסדר את זה, לא היו לי עדים ושום דבר. גם את הדודה הזאת באקראי פגשתי אותה, ביום התצהיר שהגישה, פגשתי אותה באירוע באשקלון, אמרתי לה את זוכרת מתי נולדתי, אמרה בטח בשנת 45', לפני המאורעות".
(עמ' 5 שורות 14-19).

ד. התרשמתי כי המבקש השיב לשאלות בית המשפט בתום לב ומתשובתו עולה כי
שעה שהבין כי רק באמצעות תיקון גילו יחדל לשלם כספים ביתר למוסד לביטוח
לאומי, הוא פעל להגשת התביעה.

האמור מתיישב עם עדות אחיו, מר חנניה רוקח בעמ' 7 שורה 19:
"מישל שובב, עקשן, כשאמרתי לו 20 פעם לך תתקן את הגיל, אמר כשיגיע הזמן,
אתקן".

ה. מעדותו עולה כי גם גילם של שניים מאחיו, הגדולים ממנו, תוקן, כך שחנניה הינו יליד 1933 ויוסף הינו יליד 1943.

ו. המבקש תאר באריכות את שארע בסמוך לאחר לידתו, כפי שסופר לו ע"י אמו:
"כן, אמא שלי אומרת לי, יש מנהג אצלנו 40 יום לא להוציא את הילדים מהבית, לאחר הלידה, שרפו את החנויות למטה, ההורים שלי גרו קומה שניה, אמא שלי ראתה שהעשן נכנס, אמרה שהתינוק לא ימות, לקחה את הסדין, משכה אותי, עטפה אותי וירדה למטה, ככה אמא שלי סיפרה לי. היא ראתה למטה ערבי אחד, תפס את אבי הביא לו מכות, ערבי אחר תפס את אמא שלי, חטף אותי מהידיים של אמא שלי, רצה לזרוק אותי לתוך האש הבוערת. אמא שלי התחננה בפניו, הסבירו לו אני ערביה כמוך, באתי ממסרטה עכשיו, בא ערבי אחר, ריחם עליה, לקח מהבן אדם את הילד, והחזיר את התינוק לאמא שלי.
עמ' 3 שורות 8-14.

7. עדיי המבקש
עדויות אחיו של המבקש ודודתו מחזקות את גרסתו ותומכות בה .
השתכנעתי באמינותם של העדים אשר עדותם היתה אותנטית, תוך תאור מדויק של ההתרחשות שארעה , בסמוך לאחר לידת ה מבקש ויר ידה לפרטים.
העדים חזרו על האמור בתצהיריהם אשר צורפו לבקשה.

א. דודתו של המבקש מאשרת כי הוא נולד בטריפולי (עמ' 6 שורה 2) וכי היא נכחה בלידתו, בבית אמו, טרם פרצו מאורעות נובמבר 1945.

ש: איך ידעת שנולד מישל?
ת: הייתי עם אחותי, הייתי עם אחותי, היינו יולדות בבית.
ש: הלידה שלו היתה בטריפולי?
ת: כן.
ש: כמה זמן נשארת איתה אחרי הלידה.
ת: אחרי חודש חזרתי הביתה.
ש: מתי היו המאורעות אחרי הלידה שלו?
ת: זה היה בתוך החודש הזה, אני הייתי איתה כשהיה את השריפה והפראות. לקחו אותנו לאיזה מקום, ישבנו שמה, ואחר כך חזרתי הביתה, ואחרי כמה זמן הם באו אלינו.
ש: בת כמה היית?
ת: בת 12. אני ילידת 32'. עמ' 6 שורות 10-20.

ב. אחיו של המבקש חזר על המתואר בתצהירו ותאר בעקביות המאורעות שפרצו בלוב, מיד לאחר לידת המבקש, בעת שהוא היה בן 12.

"כן זוכר, מישל מיוחד, קרה אירוע בתקופת הלידה שלו שלא יישכח לעולם, הוא נולד בנובמבר 45', באותה השנה היו מאורעות, בלוב, היינו בשוק התורכים מתחת לבית שלנו שרפו חנות, שרפו את כל החנויות שם, אמא שלי אמרה לאבא, בוא נצא יהרגו אותנו, יצאנו איתו הוא היה במחצית החודש, בגיל, ככה רק נולד, אז בא ערבי אחד, לקח אותו מאמא, רצה לזרוק אותו באש, אמא אמרה אנחנו לא מפה, אנחנו ממסרטה, זו עיר שקרובה לערבים, אמרה בשם מוחמד, בשם זה, תעשו טובה, אז הוא ריחם עליה ורצה לזרוק אותו באש, בא מישהו אחר, אמר לו חרם עליך תן לה את הילד, ראיתי את זה".
עמ' 7 שורות 23-29.

ג. עדויותיהם של אחיו של המבקש ודודתו היו עדויות אמינות והצביעו על ידיעה אישית של שני העדים את גיל ו של ה מבקש ולא מדובר בעדות מפי השמועה, כפי שטען ב"כ היועמ"ש בסיכומיו .

יש להתייחס אף לכך שמדובר באירוע טראומתי ביותר, ואף כי שני העדים היו בעצמם ילדים / נערים, הרי שאירוע מסוג זה נחרת בזכרונו של אדם.

ד. לאור עדויותיהם האמינות והעקביות עדיי ה מבקש, הרי שעדויות אלו הטו כף המאזניים לטובת טענות המבקש ואף יש בהן, במשקלן המצטבר, כדי להרים נטל ההוכחה המוגבר הנדרש כאשר קיים אינטרס כלכלי .

ה. נוכח הנסיבות שפורטו לעיל, שוכנעתי כי יש לתת משקל רב לעדויות בעל פה שנשמעו בפני ולקבל עדות המבקש, אחיו ודודתו.

8. בשולי הדברים ובטרם סיכום יש להתייחס לאמור בסעיף 10 לסיכומי ב"כ היועמ"ש –

ב"כ היועמ"ש טוענת שאין ליתן כל משקל לע ובדה שביחס לשני אחיו של המבקש תוקן הגיל עפ"י פסקי דין שניתנו על ידי ביהמ"ש.

טעות בידי ב"כ היועמ"ש.

שעה שב"כ היועמ"ש מבקש להסמך על רישום גיל של בני משפחה אחת, שנעשה באותה עת, בסמוך לעלייתם ארצה ומתברר כי כבר ניתנו פסקי דין אשר הוכיחו כי נפלה טעות ביחס לרישום הגיל של חלק מן האחים, יש בכך כדי להוות ראיה בת משקל גבוה ביחס לתנאי הראשון המוטל על המבקש את שינוי גילו, הוא התנאי להוכיח כי הגיל הרשום אינו נכון.

שעה שבידי המבקש וכן בידיעת ב"כ היועמ"ש 2 פסקי דין לפיהם נפלה טעות ברישום גיל חלק מבני המשפחה, יש בכך כדי להטות את הכף לטובת ההנחה כי נפלה טעות גם ברישום גילו של המבקש, בן משפחה שגילו נרשם באותם מסמכים יחד עם אחיו.

אמנם כי כן אותם אחים, לגביהם ניתנו פסקי הדין, הצליחו אף להביא ראיות בכתב ביחס למועד לידתם האמיתי, אך אין הכרח כי ביהמ"ש יכריע אך ורק על סמך ראיות בכתב ועל פי שיקול דעתו רשאי הוא להכריע עפ"י משקלן של ראיות אחרות שהובאו בפניו, כפי שאירע במקרה דנן.

סיכום,

9. א. נוכח כל האמור לעיל הנני קובעת בזאת כי המבקש הרים את נטל הראיה הכפול,
הן בדבר היות גילו הרשום במשרד הפנים שגוי, והן בדבר תאריך לידתו האמיתי.

ב. התביעה מתקבלת.

ג. תאריך לידתו של המבקש הינו 26/10/1945 (ולא כפי שרשום כיום במשרד הפנים).

ד. תאריך הלידה של המבקש יתוקן בהתאם ברישומי משרד הפנים.

9. בכך מסתיים ברור התובענה .

פסק הדין יומצא למבקש ואף למשרד הפנים, על מנת שיעדכן רישומיו.

המזכירות תסגור התיק.

ניתן ביום, ב' אייר תשע"ד, 02 מאי 2014, בהעדר הצדדים.