הדפסה

רוסבי נ' פיקסליין שווק בע"מ ואח'

לפני:

כב' השופטת חנה טרכטינגוט
נציג ציבור (עובדים) מר אריה המר
נציג ציבור (מעבידים) מר משה דקל

המערערת:
פיקסליין שיווק בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד עדי גיסיס שטינמן
-
המשיבה:
חבצלת רוסבי

פסק - דין

1. לפנינו ערעור על החלטת כב' הרשמת ריכטמן מיום 24.7.12, בה קבעה כי לאחר עיון נוסף היא מורה על ביטול החלטתה מיום 15.4.12, בה הורתה למשיבה (להלן גם: "התובעת") להפקיד סך 3,000 ₪ כערובה לתשלום הוצאות המערערת (להלן גם: "הנתבעת").

2. העובדות הרלבנטיות לערעור בתמצית:
א. התובעת הגישה תביעה נגד הנתבעת ונגד מר גיורא הלר לפיצוי בגין הטרדה מינית ולפיצוי בגין פיטורים שלא כדין.
ב. ביום 1.1.12 ניתנה החלטה לפיה התביעה כנגד מר גיורא הלר נדחית.
התובעת חוייבה בתשלום הוצאות למר גיורא הלר בסך 7,500 ₪.
כן נדחתה התביעה בעילת הטרדה מינית כנגד הנתבעת.
ג. הנתבעת הגישה בקשה לחייב את התובעת בערובה בשל הטעמים הבאים:
התובעת לא שילמה את ההוצאות שנפסקו נגדה; יש לה נושים רבים ותיק האיחוד שהיה לה בהוצאה לפועל פוזר; לתובעת נושים רבים אשר הטילו עיקולים על כספים אשר יגיעו לה בתיק זה; סיכויי התביעה קלושים; התובעת עצמה ביקשה למחוק את הרכיב של הטרדה מינית כך שהעילה שנותרה הינה פיצויים על פיטורים שלא כדין; הטענה לפיטורים עקב תלונה מוצדקת על הטרדה מינית הינה חסרת סיכוי לאור העובדה כי התביעה להטרדה מינית נדחתה; הטענה לפיצויים עקב היעדר שימוע אף היא חסרת סיכוי לאור הראיות בתיק; מדובר בתביעה מופרזת לפיצוי בשיעור 12 משכורות לאור העובדה כי התובעת עבדה כשנה ושמונה חודשים בלבד.
ד. ביום 15.4.12 ניתנה החלטת כב' הרשמת ריכטמן:
"לאחר עיון בבקשה בפרוטוקול הדיון ובנספחיה ובהעדר תגובת המשיבה כאמור בהחלטתי מיום 19.3 הנני מורה לתובעת להפקיד בקופת ביה"ד סך של 3000 ₪ להבטחת הוצאות הנתבעת במידה ותביעתה תדחה".
ה. התובעת הגישה בקשה לביטול החיוב בערובה. בבקשה טענה כי מצבה הכלכלי הורע וכן גם מצבו הבריאותי של בעלה, כי ההחלטה להפקדת ערובה אינה מוצדקת כי היא נמצאת ללא ייצוג משפטי ולפיכך לא הגיבה על הבקשה.
ו. ביום 24.7.12 ניתנה החלטת כב' הרשמת ריכטמן:
"לאחר עיון נוסף הנני מורה על ביטול ההחלטה המורה על חיוב התובעת בהפקדת ערובה".
ז. החלטה זו הינה מושא הערעור.

3. בערעור חזרה המערערת על נימוקיה בבקשה לחיוב בערובה והוסיפה כי החלטת כב' הרשמת נעדרת הנמקה.

4. ניתנה החלטה לפיה המשיבה תגיב לערעור עד ליום 1.11.12. כמו כן על הצדדים להודיע עד למועד זה אם קיימת הסכמה כי פסק הדין יינתן על דרך של טיעונים בכתב.

5. המערערת הודיעה כי היא מסכימה כי פסק הדין יינתן על דרך טיעונים בכתב.
המערערת הוסיפה וטענה לחוסר יכולתה הכלכלית של המשיבה כפי שעולה מתיק ההוצאה לפועל.
6. ביום 1.1.13 ניתנה החלטה לפיה המשיבה לא המציאה תגובתה לערעור וכן לא המציאה עמדתה לכך כי פסק הדין יינתן בדרך של טיעונים בכתב.
הוארך המועד למשיבה להמציא תגובתה עד ליום 15.1.13.

7. עד היום לא המציאה המשיבה כל תגובה.

ההכרעה –

8. בפסיקה נקבע כי במקרים המתאימים ובהתחשב במיוחד שבמשפט העבודה ניתן לאמץ את הוראת תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984 שעניינה חיוב תובע להפקיד ערובה להבטחת תשלום הוצאות הנתבע, היה ותביעתו תדחה.
בפסק הדין בעניין פתחי אבו נאסר (ע"ע 1424/02 פתחי אבו נאסר – סיינט פטר מיום 6.7.03) הותוו הקריטריונים לחיוב תובע בהפקדת ערובה תוך אבחנה בין תושב ישראל, תושב שטחים ותושב זר.
אשר לתושב ישראל נקבע כי:
"השיקול העיקרי והראשוני לחיוב בהפקדת ערובה טמון בבחינה מוקדמת של סיכויי התביעה. ככל שאין לשלול את סיכוייה, לא יחוייב התובע גם אם אביון ודל הוא, בהפקדת ערובה".
בשוקלו אם לחייב בערובה כאמור, רשאי בית הדין להביא בחשבון גם את העובדה שבעל הדין הנדרש להפקיד ערובה התחמק מתשלום הוצאות שנפסקו נגדו בהליך קודם.
(בש"א 241/09 בוקובזה – ב.מ. בודני מיום 29.7.10).

9. לאחר שבחנו את כתבי הטענות הגענו למסקנה כי לא ניתן לומר כי לתביעה אין כל סיכוי.
אנו ערים לכך שנדחתה העילה בקשר עם הטרדה מינית, אך נותרה הטענה לפיצויים בגין פיטורים שלא כדין.
לגבי טענה זו אין לומר כי היא נעדרת כל סיכוי משפטי.
המערערת טוענת כי התביעה לפיצוי בגובה 12 משכורות מוגזמת לאור תקופת העבודה. מבלי להביע עמדה, אין בכך כדי לשלול סיכוי לתשלום פיצוי כלשהו.

10. בבואנו לבחון את השיקול המשני והוא יכולת גביית ההוצאות מהתובעת אם תביעתה תדחה, אין מקום לשקול את העובדה כי היא דלת אמצעים, שכן אין לחסום את הגישה לערכאות בפניו של תובע חסר יכולת כלכלית .

11. המערערת טוענת כי המשיבה לא שילמה הוצאות אשר נפסקו נגדה בסך של 7,500 ₪ ויש בכך כדי להוות נימוק לחיוב בערובה.
אכן אי תשלום הוצאות שנפסקו נגד התובע מהווה שיקול בהחלטה.
אלא שבנסיבות העניין מדובר בהוצאות שנפסקו נגד מר הלר ולא נגד הנתבעת, ולאור העובדה כי השיקול העיקרי אינו מתקיים וכי לא ניתן לומר כי מדובר בתביעה חסרת סיכוי לחלוטין, לא מצאנו להתערב בהחלטתה של כב' הרשמת.

12. סוף דבר, הערעור נדחה.
מאחר והמשיבה לא הגישה כל תגובה, אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ו שבט תשע"ג, (06 פברואר 2013), בהעדר הצדדים.

נ.צ.ע אריה המר

חנה טרכטינגוט,שופטת

נ.צ.מ משה דקל