הדפסה

רוזנברג נ' המוסד לביטוח לאומי

לפני:
כב' השופט שמואל טננבוים, סגן נשיא

נציגת ציבור (עובדים) – גב' חנה נאמן גלאי
נציג ציבור (מעסיקים) – מר צבי זייד (מעסיקים)

התובע
אמיר שמעון רוזנברג
ע"י ב"כ עו"ד מירב אפריים
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד משה אהרון

פסק דין
1. זוהי תביעה להכרה באוטם שריר הלב שפקד את התובע ביום 21.8.09 כפגיעה בעבודה כמשמעות מונח זה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995 (להלן – החוק).

רקע
2. בתיק זה מונה פרופ' דוד רוט כמומחה יועץ רפואי (להלן – המומחה) לשם מתן חוות דעת רפואית בנוגע לשאלת הקשר הסיבתי בין הליקוי ממנו סובל התובע לבין האירוע הנטען, כאשר המסגרת העובדתית אשר הועמדה בפני המומחה הייתה כדלקמן:
א. התובע יליד שנת 1965, רואה חשבון במקצועו מעל 15 שנים אשר לפני כשמונה שנים הקים חברה למתן שירותי ראיית חשבון ששמה "אמיר רוזנברג – רואה חשבון", ובה הוא שכיר.
ב. באותה תקופה, חברה החברה שבבעלותו כשותפה לרואה חשבון נוסף, ויחד הקימו משרד ברמת גן שמו: מישאל – רוזנברג – רואי חשבון.
ג. תפקידו של התובע במשרד הינו ניהול הפירמה, פגישות עם לקוחות, תכנוני עבודה, יעוץ מקצועי לעובדים גביה וכו', השותף שלו רון מישאל, עסק בעיקר בשיווק ויחסי ציבור.
ד. כשלושה שבועות טרם קרות האירוע נשוא תביעה זו, החל להתנהל דין ודברים עם אחד הלקוחות שלו, חב' אדי אייל בע"מ, משום שהיה עיכוב רציני בהכנת המאזן. כל אותה תקופה היו טלפונים רבים מטעם בכירים באותה חברה כולל: ליאור נוטי החשב של החברה ושי מסיקה, מנהל החברה.
ה. בין התאריכים 8.8.09 ו- 15.8.09 היה התובע בחופשה משפחתית בחו"ל (עם הילדים), ולא התעסק כלל בענייני עבודה. ביום 16.8.09 חזר לעבודה במשרד.
ו. לפני הנסיעה לחו"ל נתן התובע התחייבות ללקוח, כי תוך ימים בודדים מהיום שהוא חוזר מהחופשה המשפחתית, הוא מסיים את המאזן.
ז. למרות כוונותיו הכנות של התובע, לא הצליח לעמוד בהתחייבות שלו כלפי הלקוח, ועם תום תקופת החסד לקראת יום 19.8.09, התחילו ליאור נוטי החשב של חברת אדי אייל ושי מסיקה מנהל החברה, להתקשר אל התובע 3-4 פעמים ביום תוך הפעלת לחץ לסיים את העבודה.
ח. ביום שישי 21.8.09 לקראת השעה 10:00 בבוקר, שוחח התובע בטלפון עם ליאור נוטי. השיחה היתה קשה, ליאור נתן לתובע פעם נוספת להבין כי התובע גורם להם לנזקים, והבנק מאיים לסגור להם את האשראי בגללו. בשונה מהשיחות הקודמות, הבהיר ליאור לתובע, כי שי מסיקה המנהל מאוד כועס עליו ומאוכזב ממנו.
ט. בעקבות השיחה עם ליאור נכנס התובע למתח וחרדה, בין היתר בשל העובדה כי חברת "אדי – אייל השכרת רכב בע"מ" הינה חברה אחות של חברת "יורו דרייב – ניהול ציי רכב בע"מ" שיחד הן לקוח מאוד משמעותי של משרד התובע והתובע ידע כי אם הוא "מפשל" עם אחת מהן, איבד למעשה נתח גדול מהכנסותיו. התחושה שכעסק שנותן שירות, אכזבת לקוח היתה קשה מאוד בעבור התובע, בין היתר מאחר והוא מחוייב כלפי הלקוחות שלו ומציג עצמו בפניהם כמי שיתן להם שירות אמין זמין ומקצועי. התובע החל לחוש בכאבים וחולשה, אך בכל זאת המשיך בשגרת היום, יצא לקניות וכששב הביתה, המשיך לעבוד בעבודה בביתו.
י. למיטב זכרונו של התובע היתה לו שיחה נוספת עם ליאור נוטי בעניין האמור לקראת שעות הצהריים בה חזר ליאור על אותם דברים.
יא. לקראת השעה 15:00 כאשר הכאב התגבר וחש כאבים בחזה ובשתי הידיים, החליט לעזוב הכל ולנוח.
יב. על אף הכאבים החזקים ביום שבת (22.8.09) הלך התובע עם משפחתו למוזיאון הילדים בחולון, משום שהכרטיסים נרכשו מראש ולא רצה לאכזב את הילדים.
יג. בדרך חזרה מהמוזיאון התובע הרגיש כי הכאבים מחמירים והחלה לכאוב לו גם הלסת כך שלקראת השעה 15:00 ניגש עם אשתו לבית החולים וולפסון.
יד. בבית החולים נקבע כי התובע עבר אירוע לבבי, ובעקבות כך אושפז ועבר צינתור. לאחר 4 ימים שוחרר לביתו.
טו. גם הרופאים והאחיות במחלקה בבית החולים, חיזקו את התחושה שלו, כי האירוע בעבודה היה הגורם לאוטם הלבבי, בין היתר מאחר ולא היו לו גורמי סיכון כלשהם.
טז. לעבודה חזר רק ביום 1.10.09 וגם אז רק למשרה חלקית בת 4 שעות.
יז. לאחר כשבועיים נוספים התחיל לאט לאט לחזור למשרה מלאה.

3. המומחה נתבקש להשיב על השאלות הבאות:
א. מהו הליקוי ממנו סובל התובע?
ב. האם התובע עבר אירוע לבבי על פי החומר הרפואי שצורף להחלטת העובדות?
ג. האם קיים קשר סיבתי בין האירוע בעבודה המתואר בעובדות המקרה לבין האירוע הלבבי אותו עבר התובע?
ד. ככל שהמומחה ישיב בחיוב לשאלה הקודמת, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה:
האם לדעתך סביר יותר להניח, כי האירוע הלבבי היה מתרחש בפרק הזמן בו הוא אירע בפועל גם אלמלא האירוע בעבודה; או שסביר יותר להניח שאלמלא האירוע בעבודה מועד התרחשותו היה נדחה לפרק זמן מאוחר יותר?
4. בחוות דעתו מיום 5.3.15 קבע המומחה כדלקמן:
א. השיחה הקשה עם הלקוח ב 21.8.09 הייתה אירוע חריג ומתח נפשי חריג נגרם בשלה.
ב. מספר שעות לאחר האירוע החריג החל מר רוזנברג לסבול מאירועי כאבים בחזה שבאו בגלים. למחרת ב 22.8.09 לאחר אירוע כאבים נוסף אושפז בתמונה של תעוקה בלתי יציבה ולאחר שעה נוספת לקה באוטם חד של שריר הלב.
ג. מר רוזנברג לא סבל מכל ביטוי של מחלת לב עד 21.8.09, עת לקה בתעוקה בלתי יציבה.
ד. תעוקה בלתי יציבה היא מצב טרום אוטם לבבי. התהליך הפתולוגי בעורק הכלילי שגורם לתעוקה בלתי יציבה זהה לזה הגורם לאוטם, השוני הוא במסה של קריש הדם הנוצר על פני הרובד הטרשתי. מסה בינונית שלא חוסמת לגמרי את העורק, תגרום לתעוקה בלתי יציבה. מסה גדולה יותר החוסמת את העורק, תגרום לאוטם. מסת הקריש עלולה בהחלט לגדול תוך זמן קצר, וכך עלולה תעוקה בלתי יציבה להפוך לאוטם לבבי חד.
ה. בצנתור התגלתה טרשת חסימתית חד כלילית.
ו. לפי הספרות הרפואית דרושים שני תנאים להתפתחות איורע כלילי חד (תעוקה בלתי יציבה או אוטם לבבי) האחד – נוכחות של טרשת עורקים, אשר מתפתחת לאיטה במשך השנים. השני – מכונה "טריגר" מאפשר יצירת קריש דם על גבי הטרשת. קריש הדם חוסם את העורק, באופן חלקי או מלא ומוביל ישירות לאירוע כלילי חד.
ז. מצבי תעוקה נפשיים תועדו במחקרים רפואיים כמהווים טריגר להופעת תעוקה בלתי יציבה או אוטם לבבי חד.
מסקנה : המתח הנפשי החריג שנגרם למר רוזנברג בעקבות האירוע החריג בעבודה ב 21.8.09 היה הטריגר לתעוקה הבלתי יציב ה ולאוטם שריר הלב בו לקה.
סיכום : מר רוזנברג סבל מטרשת עורקים, בעורק כלילי יחיד (לפי הצנתור). מצב זה העמידו בסיכון ללקות באירוע כלילי חד. המתח הנפשי החריג היה הטריגר שגרם להופעת התעוקה הבלתי יציבה והאוטם הלבבי.
לאור זאת קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודתו לבין האוטם הלבבי. אלמלא אירוע חריג זה לא היה לוקה באוטם לבבי באותו עיתוי.

5. הצדדים וויתרו על זכותם להגשת שאלות הבהרה למומחה. התובע הודיע לפיכך כי נוכח חוות דעת המומחה הקובע קשר סיבתי רפואי מחד, וויתור הנתבע על זכותו להגשת שאלות הבהרה למומחה, יש לקבל את התביעה ולקבוע כי האירוע מיום 21.8.09 מהווה "תאונת עבודה" כמשמעה בדין.

6. בתגובה ציין ב"כ הנתבע כי הוא עומד על דחיית התביעה.

דיון והכרעה
7. בחוות דעתו קובע המומחה מפורשות כי לדעתו קיים קשר סיבתי בין אותו אירוע חריג מיום 21.8.09 (שיחת הטלפון) לבין הופעת האוטם הלבבי. המומחה מתאר את התהליך הפתולוגי להיווצרות האוטם ומסביר כי "טריגר" כגון מצב תעוקה נפשי הוא אחד הגורמים להופעת תעוקה בלתי יציבה או אוטם לבבי חד . עוד מציין המומחה כי לולא אותו אירוע בעבודה הייתה המחלה מופיעה במועד אחר או לא מופיעה כלל וכי האירוע בעבודה הוא שגרם להתפרצות המחלה.

8. ככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו ע"י המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליהן ולא יסטה מקביעותיהן, אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן, (עב"ל 1035/04 דינה ביקל נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 6.6.05; עבל 167/07 עמרם אביטל נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 11.5.08).

בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעל הדין, (דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 2.11.99; עב"ל 341/96 שמעון מליחי נגד המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 377).

9. במקרה דנן, לא ניתן לומר שחוות דעת המומחה אינה מפורטת ומנומקת, או שאין בה מענה לשאלות שהופנו אליו, גם אין בה פגמים נגלים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה. חוות דעתו של המומחה הינה ברורה, הגיונית, מנומקת ומבוססת, ולכן לא מצאתי כל הצדקה לשלול האמור בחוות הדעת או לסטות ממנה.

סיכום
10. משכך, ולאור מסקנת המומחה בחוות דעתו ולפיה קיים קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לבין הופעת המחלה המוחית – אנו מקבלים את התביעה ומצהירים, כי האירוע מיום 21.9.09 הינו בגדר "תאונה בעבודה".
הנתבע ישא בהוצאות התובע ובשכ"ט עו"ד בסכום כולל של 3,500 ₪ תוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

ניתן היום, ז' תמוז תשע"ה, (24 יוני 2015), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

גב' חנה נאמן גלאי
נציגת ציבור (עובדים)

שמואל טננבוים,שופט
סגן נשיא

מר צבי זייד
נציג ציבור (מעסיקים)