הדפסה

רב-מגן בע"מ נ' קיר - הד בע"מ

בפני
כב' השופטת דורית פיינשטיין

תובעת

רב-מגן בע"מ

ע"י עו"ד עודד שטרוזמן ורבין בן שמחון

נגד

נתבעת

קיר - הד בע"מ

ע"י עו"ד צבי שטרסברג

פסק דין

1. לפני שתי תביעות מאוחדות שעוסקות בשאלה אם חברת רב מגן סיפקה דלתות ומשקופים במועד, ובהתאם להסכם שנכרת בינה לבין חברת קיר הד, שהינה חברה קבלנית. ככל שייקבע כי רב מגן הפרה את ההסכם עם קיר הד, הרי שעליי לבחון מהם הנזקים שנגרמו לקיר הד.
דיון:
2. חברת רב מגן היא חברה שעוסקת באספקת דלתות ומשקופים והתקנתם (להלן: "רב מגן"). חברת קיר הד היא חברה העוסקת בייזום ובבנייה (להלן: "קיר הד").

3. בין הצדדים נכרתו שני הסכמים שמכוחם התחייבה רב מגן להתקין משקופים ודלתות מסוגים שונים בפרויקטים של קיר הד.

4. התביעה שהגישה רב מגן מבוססת כולה על ההסכם הראשון שנכרת בין הצדדים. ההסכם הראשון נכרת ביום 5.11.09 והוא עסק בפרויקט מגורים בעיר מעלה אדומים שנקרא "highland" שכלל 44 דירות (להלן: "הסכם היילנד"). סעיף 11 להסכם קובע כי "הקבלן מתחייב להתחיל בעבודה מיד עם קבלת הוראתו של מנהל הפרויקט בכפוף לאפשרות לקיחת המידות באתר..." בהמשך אותו סעיף מצוין כי זמני ההרכבה יהיו שלושה או ארבעה שבועות ממועד קבלת ההודעה, תלוי בסוג ההרכבה ואף הוסכם כי "הזמנת הפריטים על ידי מנהל הפרויקט תעשה לגבי חלקי בניין בנפרד ולגבי השטחים הציבוריים בנפרד וצורה זאת של הזמנת הפריטים לא תזכה את הקבלן ( רב מגן ד.פ.) לכל תוספת תשלום".

5. יש לציין כי הסכם זה הינו הסכם מסגרת, וקיר הד לא התחייבה להזמין מכוחו את כל הפריטים שהיא זקוקה להם לפרויקט היילנד, ואף בפועל התברר כי הזמינה מחברת רב מגן רק משקופים ודלתות במחצית שוויו של ההסכם הכולל. מובהר גם כי, לא היה בהסכם זה כדי למנוע מקיר הד להתקשר עם חברה אחרת לאספקת אותם מוצרים, ואכן קיר הד התקשרה עם יצרן נוסף שממנו הזמינה משקופים דלתות ועבודות מסגרות נוספות ממסגריית אל סנאדן (להלן: "המסגרייה").

6. בין הצדדים נכרת הסכם נוסף ביום 8.11.09 אשר עסק אף הוא בפרויקט מגורים במעלה אדומים, ששמו "Highpark" והוא כלל 32 דירות (להלן: "הסכם הייפארק"). נוסח ההסכם הזה זהה להסכם היילנד, מלבד פרטים ספציפיים הנוגעים לפרויקט. אין חולק כי רב מגן סיפקה את הדלתות, המשקופים וכל עבודת מסגרות נוספת במלואן לפרויקט זה, ואף קיבלה את מלוא התמורה על פי דרישתה, ומכאן שרב מגן לא תבעה דבר בגין פרויקט זה.

התביעה של רב מגן:

7. כפי שציינתי לעיל, רב מגן תבעה רק מכוח הסכם היילנד ובכתב התביעה שהוגש על ידה דרשה סכום של 61,369₪. בדיון הראשון שהתקיים בפניי הודיע מנהל רב מגן כי הוא מצמצם את תביעתו ומעמידה על סך של 59,173 ₪, וזאת בשל דלתות שקיר הד החזירה לידו.

8. בסיכומיה הסכימה קיר הד כי עליה לשלם לרב מגן את מלוא סכום התביעה המתוקן, ואך ציינה כי מכול סכום שיפסק לטובתה יש לקזז את תביעתה של רב מגן. יחד עם זאת, במהלך הדיון שהתקיים בפניי טענה קיר הד כי רב מגן הציגה למעשה תעודות משלוח שלא נחתמו על ידי אף עובד של קיר הד, ושהרישומים בכרטסת של רב מגן הינם שגויים ומטעים. כך למשל קיר הד טענה כי אף שרב מגן ביססה את תביעתה על טופסי הזמנה ואספקה שחתומים על ידי נציגים של קיר הד, הרי שחלק מאותם טפסים לא נחתמו על ידי מי שמורשה לכך וספק אם נחתמו כלל. לתמיכה בטענה זו העידה קיר הד את מי שהיה מנהל העבודה בשעתו, אשר טען בתצהיר העדות הראשית מטעמו כי רק הוא היה מוסמך לחתום על אספקת סחורה לאתר הבניה, ואותו סמי שלכאורה חתום על חלק מההזמנות כלל אינו יודע קרוא וכתוב. בחקירה הנגדית של מנהל העבודה התברר כי זמן קצר לאחר שקיר הד החלה להזמין מרב מגן התקנות ספציפיות, (קרי יום 15.7.10) הוא עצמו עבר תאונה, ולא חזר לעבודה בפרויקט היילנד. אותו מנהל עבודה לא ידע מי החליף אותו בתפקידו, ובניגוד לאמור בתצהירו טען שסמי אינו אמור לחתום, אך לא טען שאינו יודע לקרוא ולכתוב. סמי עצמו לא הוזמן למתן עדות, ומנהל החשבונות של חברת קיר הד, אישר בחקירתו הנגדית כי כל החשבוניות שקיר הד הציגה, שמבוססות על תעודות המשלוח, הינן בגין סחורה שסופקה.

9. מכאן שאיני יכולה לייחס אמינות לתצהירו של מנהל העבודה, והעובדה שקיר הד נמנעה מלהזמין את העובד הרלבנטי נזקפת לזכותה. העובדה שאיש מעובדי המסגרייה לא הוזמן לעדות אומרת דרשני שכן עד זה היה יכול לשפוך אור רב על מצב הדלתות בבניין, היקף התיקונים שנדרש ממנו, והיקף העבודות הנוסף שהחברה ביצעה. הימנעות מהזמנת עד רלבנטי ומהותי כמוה כהימנעות מהבאת ראיה. ההלכה היא כי "הימנעות מלהביא ראיה שיכולה הייתה לתמוך בטענתו של בעל דין, מקימה חזקה שבעובדה שהיה באותה ראיה לפעול לחובת הנמנע (ראו, לדוגמה, ע"פ 728/84 חרמון נ' מדינת ישראל, פ"ד מא(3) 617, 625 (1987); ע"א 2275/90 לימה נ' רוזנברג, פ"ד מז(2) 606, 614 (1993) בסמוך לאותיות ה-ו; ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתתיהו, פ"ד מה(4) 651, 658 (1991); ע"א 293/90 גרינהולץ נ' מרמלשטיין [פורסם בנבו] 28.12.94); י' קדמי על הראיות - הדין בראי הפסיקה כרך שלישי, (תשס"ד) בעמודים 1650-1649), ע"א 143/08 בני חי קרצמן נ' שירותי בריאות כללית, תק-על 2010(2), 2688 , 2693 (2010)."

10. אוסיף ואציין כי כל העדים מטעמה של קיר הד טענו כי רב מגן לא השלימה את העבודה, שנדרשה לבצע, ועל כן הם נאלצו להזמין את אותם מוצרים מחברה אחרת. אף לא אחד מהעדים לא ידע לפרט באלו מוצרים מדובר, מה עלותם הכוללת, ותעודות הזמנה לא הוצגו כלל. כן הוצגו חשבוניות של המסגרייה שמהן עולה כי ההתקשרות שלה עם חברת קיר הד הייתה גדולה מההתקשרות של קיר הד עם רב מגן, ומנהלה של קיר הד הודה כי הזמינו מאותה חברה עבודות נוספות רבות.

11. העובדה היא שבשום שלב קיר הד לא הציגה רישומים של העבודות של רב מגן שנאלצה להחליף, וכל אחד מהעדים הסתמך על רישומים של עובדים אחרים, שחלקם העידו בפניי וחלקם לא הוזמנו לעדות. כך מנהל החברה הסתמך על רישומי מנהל החשבונות, מנהל החשבונות הפנה לחישובים של המהנדס, והמהנדס טען שקיבל את המידע ממנהל העבודה. מנהל העבודה כאמור הצהיר שחלק ניכר מן התקופה היה מאושפז ולאחר מכן לא שב לעבודה, ומכאן שדברים רבים כלל אינם בידיעתו האישית.
12. דוגמה נוספת להתנהלות של קיר הד בהליכים אלו, היא טענתה של קיר הד כי רב מגן התקינה שש דלתות עם כיוון פתיחה הפוך, וכתוצאה מכך נאלצה לרצף מחדש את אזור הדלת לטייח ולרכוש דלתות חדשות. אף עד לא היה יכול להעיד על אירועים אלו מידיעה אישית, לא הוצג תחשיב לעלויות של תיקון העבודות הקבלניות, ואף לא הוצגו חשבוניות ספציפיות בעניין הדלתות מהמסגרייה, ואיש מטעמה לא הוזמן לתת עדות בדבר תיקון נזקים של בעל מקצוע קודם.

13. לעומת זאת, מנהל רב מגן העיד והפנה למסמכים שתמכו בעדותו (עמוד 5 בנספח ו' 9 לתצהיר העדות מטעם רב מגן), כי לדרישתה של קיר הד שכיוון הפתיחה של הדלתות ישונה, רב מגן נקטה ב"היפוך צירים". קיר הד טענה כי עבודה זו הייתה לא ראויה, לאחר שטענה שלא בוצעה כלל, ובדיון הראשון בא כוח הודיע כי ימציאו צילומים על כך. צילומים אלו לא הומצאו עד היום.

14. כאמור, טענותיה של קיר הד ולפיהן רב מגן לא ביצעה את העבודה, והגישה תחשיבים מנופחים, נדחו אחת לאחת, וגם קיר הד הודתה בסיכומיה כי רב מגן זכאית למלוא סכום התביעה המתוקן. יש להצר על כך שטענותיה של קיר הד נטענו כפי שנטענו, תוך רמיזה לזיוף והטעייה, ותוך גרימת הוצאות כספיות משמעויות לרב מגן. אך על כך עוד אעמוד בהמשך.

התביעה של קיר הד כנגד רב מגן:

15. כאמור בין הצדדים נכרתו שני הסכמים ורב מגן תבעה רק מכוח הסכם היילנד, שכן לטענתה הסכם הייפארק קוים במלואו על ידי שני הצדדים.

16. הצדדים חלוקים בשאלה, אם התביעה שקיר הד הגישה כוללת תביעה , גם בגין פרויקט הייפארק , או שמדובר בהרחבת חזית אסורה. יש לציין כי בכתב התביעה לא הזכירה רב מגן את פרויקט הייפארק, אך צירפה כנספחים לכתב התביעה מסמכים ותחשיבים שנוגעים לפרויקט זה. בתצהירי העדות הראשית מטעמה כבר התייחסה קיר הד לפרויקט הייפארק בשמו, וזאת על אף שכבר בדיון הראשון טען בא כוחה של רב מגן, כי מדובר בהרחבת חזית אסורה.

17. כך או כך קיר הד טוענת כי רב מגן איחרה באספקת הדלתות והמשקופים וכפועל יוצא מאיחורים אלו, ומתיקונים שנדרשו בדלתות ובמשקופים, נגרמו לה נזקים בסכום כולל של 364,666₪. על כן טוענת קיר הד כי הייתה רשאית לקזז את חובה לרב מגן, ומשכך גם הגישה תביעה בסדר דין רגיל, לאחר שקיבלה לידיה את התביעה שקיר הד הגישה כנגדה.

18. בין הצדדים הוחלפו מסמכים רבים לאחר כריתת ההסכמים ומהם עולה כי לשני הצדדים היו טענות אך ורק בנוגע לפרויקט היילנד, שלעיתים כונה בהתכתבות פרויקט "44 יחידות הדיור". טענות אלו נגעו להשלמות קטנות בדלתות, כגון התקנת עיניות, ותיקון מנגנון מחזירי שמן, ועולות מהתכתבויות אלו שתי מחלוקות גדולות. האחת נוגעת למפתחות לדירות שנעלמו, ובסופו של יום התברר כי נציג של רב מגן מסר אותן ככל הנראה לעובד של קיר הד, ועל כן רב מגן הסכימה להחליף על חשבונה את המנעולים בחלק ניכר מהדירות ואף עשתה כן. המחלוקת השנייה היא דרישתה של רב מגן לקבל תשלום על חשבון העבודות שביצעה עבור קיר הד בפרויקט היילנד, ותשובותיה של קיר הד שדוחות את התשלום עד לביצוע תיקונים מסוימים שרב מגן מבצעת, ולאחר מכן תשובות שמתחמקות מביצוע התשלומים.

19. עד מועד שסמוך להגשת תובענות אלו הכותרות של כל המכתבים ששלחה קיר הד לרב מגן כלל התייחסות ל"פרויקט היילנד" או "44 יחידות דיור", לרבות הפניות של עורכי הדין מטעמה. המכתבים לא כללו התייחסות לפרויקט הייפארק כלל, ומכאן שאני קובעת כי לקיר הד לא היו טענות בכל הנוגע לפרויקט הייפארק.

20. על כן אני קובעת כי קיר הד לא הייתה צריכה לתבוע דבר בגין הסכם הייפארק, וכל טענותיה ותחשיביה בעניין זה, לא מבוססים על מחלוקת בין הצדדים. יתר על כן, כפי שציינה רב מגן מדובר בהרחבת חזית אסורה, שכן בכתב התביעה התעלמה קיר הד מהסכם הייפארק, ונראה כי רק בשלב עריכת התצהירים הבין מי מטעמה כי חלק ניכר מהתביעה מבוסס על הוצאות שהוצאו בפרוייקט הייפארק, ואז נכלל הפרויקט בתביעה.

21. בהתייחס לפרויקט היילנד, קיר הד טוענת כי ניתן לחלק את נזקיה לנזקים שונים על פי הקטגוריות הבאות שאדון בהן אחת לאחת.

תיקון עבודות של רב מגן, תיקונים נלווים והחלפת ספק:

22. ראשית, קיר הד תובעת סך של 42,300₪ בגין תיקון והחלפה של שישה משקופים שהותקנו בצורה הפוכה. עלות המשקופים והדלתות היא 7,500₪ אך קיר הד טוענת כי נאלצה להוציא כספים נוספים בגין עלויות תיקון נוספות שכללו פירוק של הריצוף, סיתות קירות ותיקוני טיח, בעלויות נוספות של 5,800₪ לכל דלת. בנוסף, טוענת קיר הד כי נאלצה להעסיק את מסגריית המסגרייה במקום את רב מגן, והיות וזו דרשה מחירים גבוהים יותר הרי שעל רב מגן לפצות אותה בגין ההפרש בסך של 54,392₪.

23. קיר הד גם לא הציגה תחשיבים בדבר העלויות שהיא טוענת להם שנדרשו בגין כל תיקון ותיקון. אמנם מנהל העבודה העיד מטעמה אך בעדותו התברר כי התקנת הדלתות ההפוכות הייתה לכאורה בספטמבר 2010 וזאת כאשר הוא עצמו נפצע ואושפז כבר באוגוסט 2010, ומכאן שאין לו ידיעה אישית על האירועים. גם המהנדס של קיר הד, ומנהל החשבונות שלה לא הציגו תחשיבים ברורים הכיצד תיקון של כל אזור של כל דלת ודלת עולה כל כך הרבה. על כן אני דוחה את טענותיה של קיר הד בעניין זה.

24. יוזכר גם כי בדיון הראשון בפניי טענה קיר הד כי תוכל להציג צילומים של הדלתות ההפוכות ומצב המשקופים, כך שבית המשפט יוכל להתרשם באופן בלתי אמצעי מהצורך בתיקון כולל, אך תמונות כאמור לא הוצגו בפני.

25. כפי שציינתי בעת הדיון בתביעה של רב מגן, הרי שקיר הד לא הוכיחה אילו מהתשלומים ששילמה למסגרייה היו בגין החלפה של מוצרים של רב מגן ואילו בגין מוצרים אחרים, או אפילו עבור פרויקטים אחרים. קיר הד גם לא צירפה את ההסכם שלה עם המסגרייה וכאמור אף לא הזמינה מי מטעמה למתן עדות. על כן אני קובעת שלא הוכח כי הרכישות מהמסגרייה היו יקרות יותר מהרכישות המובטחות מרב מגן.

איחורים במסירה:

26. קיר הד תובעת פיצוי סך של 48,619 ₪ בגין פיצויים שנדרשה לשלם לדיירים השונים בשל האיחור במסירה. לטענתה של קיר הד היא נדרשה לשלם את הפיצויים שחושבו בנספח י"ח לסיכומיה אך היא רואה את רב מגן כאחראית רק ל-30% מהאיחורים, ולכן תובעת אותה באופן חלקי.

27. גם בעניין זה אין בידי לקבל את טענותיה של קיר הד. בדיון הראשון הודיע בא כוח הראשון של קיר הד שהיא לא שילמה לדיירים את כל הפיצויים שהיא דורשת מרב מגן. במסגרת ההוכחות התברר כי חלק ניכר מן האיחורים שקיר הד דורשת פיצוי בגינם נוגעים לשלוש דירות שבבעלות מנכ"ל חברת קיר הד ובנו. בחקירה הנגדית התברר כי בגין דירות אלו לא שולם פיצוי כלל, ואף לא צפוי להידרש פיצוי כספי בגין האיחור במסירה.
28. בנוסף, קיר הד צירפה רק פסק דין אחד של דיירים שדרשו פיצוי בגין איחור במסירה (ת"ק 75762-03-11 רנגיני ואח' נ' הדר, ניתן ביום 14.9.11) וממנו עולה כי היו גורמים שונים לאיחורים במסירה, אך התקנת הדלתות באיחור לא הייתה אחד מהם. יודגש כי גם קיר הד עצמה במסגרת אותו הליך לא טענה כי היו עיכובים באספקת הדלתות אלא העלתה סיבות אחרות לעיכובים מצידה.

29. חברת קיר הד לא צירפה לתובענה ולו הסכם אחד עם מי מהדיירים, אך מנכ"לה הודה שכל הדירות נמסרו באיחור של שנה. בחודש אוקטובר 2010 טען מי שהיה בשעתו בא כוחה של קיר הד, כי הוא החל בביצוע מסירה לבעלי הדירות, אך רק בחודש ספטמבר 2010 דרשה חברת קיר הד מרב מגן לבצע חלק ניכר מהעבודות. אף כי מהנדס החברה טען בעדותו שלא היו איחורים בפרויקט מלבד האיחורים של קיר הד, ושלא זכור לו שהיו בעיות באינסטלציה או בחשמל, הרי שמנכ"ל קיר הד הודה כי היו בעיות של שני גורמים אלו. בניגוד למהנדס שלא זכר בכמה זמן התעכבה המסירה, הרי שכאמור המנכ"ל הודה כי המסירה התעכבה בשנה שלמה.

30. נוכח הסתירות בין עדיה של חברת קיר הד הרי שאני דוחה את טענת קיר הד שעיכוב בהתקנת הדלתות משמועתו עיכוב בסיום הפרויקט כולו. יתר על כן, לא מצאתי כי מי מהעדים נתן תשובה מספקת לשאלה מדוע לא החליפו את חברת רב מגן במהלך הפרויקט אם הבינו שהיא מעכבת את השלמתו. מנהל הכספים ומהנדס החברה לא הסבירו מדוע לא הקטינו את נזקיה של רב מגן, ורק טענו שקשה להחליף קבלן משנה באמצע הפרויקט. אין בידי לקבל טענה זו: על פי ההסכם עם רב מגן, אספקת דלת או משקוף היא תוך 3-4 שבועות ממועד משלוח הזמנה ספציפית ומכאן שהמסגרייה הייתה יכולה להיכנס בנעליה של רב מגן בתוך זמן קצר, ובכך להקטין כל עיכוב צפוי.

31. על כן אני דוחה את הדרישה של קיר הד כי רב מגן תפצה אותה בגין הפיצויים שנדרשה לשלם לדיירים בשל איחורים במסירה, וקובעת כי לא הוכח קשר בין התנהלותה של רב מגן לאיחורים במסירה, ואף לא הוכח כי קיר הד שילמה פיצויים לדיירים בגין איחורים אלו.

32. למעלה מן הצורך אציין כי קיר הד צירפה מכתבים של דיירים בפרויקט היילנד משנת 2012 כראיה לכך שיש תקלות בדלתות בבניין. דיירים אלו לא הוזמנו לעדות, אך מהמכתבים עולה כי הם התלוננו בפני קיר הד במשך תקופות ארוכות על תקלות שונות, שאינן קשורות דווקא לדלתות, ורק לצורכי משפט זה, חלק מטענותיהם הנוגע לדלתות זכה להתייחסות.

הוצאות כתוצאה מהתמשכות הפרויקט:

33. לבסוף טוענת קיר הד כי נגרמו לה הוצאות שונות בשל התארכות הפרויקט כתוצאה מהתנהלותה של רב מגן ובשל כך היא נדרשה לשכור שירותי שמירה לתקופה ארוכה יותר, לשלם למפקח ולהאריך את תקופת העסקתם של העובדים במקום. בנוסף,קיר הד טוענת כי נדרשה להוציא כספים רבים בגין טיפול בעניינה של רב מגן, לרבות שכר טרחת עורכי דין. לטענת קיר הד, עד שלא הותקנו הדלתות במלואן, לא הייתה יכולה להתקין מוצרי אינסטלציה ולהשלים את כל עבודות הגימור בדירה, ומכאן שנדרשה לשמירה במקום ולהמשך עבודות של הפועלים במקום, וכפועל יוצא מכך הוצאותיה הכספיות גדלו.

34. כפי שציינתי לעיל, הרי שאני דוחה את טענותיה של קיר הד כי האיחור במסירת הפרויקט נובע ממעשיה או מחדליה של רב מגן. יתר על כן, אילו קיר הד חששה באמת ובתמים כי ההתנהלות של רב מגן תגרום לאיחורים במסירה, ולפגיעה בשמה הטוב, הרי שהייתה יכולה להקטין את כל נזקיה על ידי התקנה של דלתות של חברה אחרת בדירות שבהן חששה להתקין מוצרי אינסטלציה. כאמור, אף אחד מעדיה לא ידע להסביר באופן משכנע מדוע קיר הד לא פעלה להקטנת נזקיה.

35. על כן אני קובעת כי דין תביעתה של קיר הד להידחות במלואה.

סיכומו של דבר: היות והתביעה של רב מגן התקבלה, והתברר כי הטענות כנגדה היו טענות סרק, ואילו התביעה של קיר הד נדחתה במלואה הרי שעל קיר הד לשלם לרב מגן את הסכומים הבאים:
א. סכום התביעה המתוקן בסך של 59,173 ₪,בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין עד התשלום בפועל.
ב. הוצאות בסך של 5,000. הוצאות אלו נפסקות בשים לב למספר הדיונים הרב שנדרשו בתיק זה, ולאגרת בית המשפט שנגבתה מרב מגן.
ג. שכר טרחת עורך דין בסך של 35,000 ש"ח כולל מע"מ.

ניתן היום, י"ח אדר תשע"ה, 09 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.