הדפסה

רביע נ' המוסד לביטוח לאומי

29 אוקטובר 2014

לפני:
כב' השופט שמואל טננבוים, סגן נשיא

נציגת ציבור (עובדים) – גב' חנה נאמן גלאי
נציג ציבור (מעסיקים) – מר צבי זייד

התובע
ארנון רביע
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1. זוהי תביעה להכרה בפגימות מהן סובל התובע כמחלת מקצוע וזאת מכח תורת המיקרוטראומה והכל על פי הוראות פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק).

2. העובדות
א. התובע יליד 1970.
ב. התובע עבד מתאריך 1.6.08 ועד אפריל/מאי 2010 בתפקיד של נהג חלוקת סחורה.
ג. אופי עבודתו של התובע היה העמסת סחורה מסוגים שונים מעל 250 חלקים בממוצע ביום (קרטונים וחלקי פח שמשקלם הממוצע הוא כ-20 קילו וכן טמבונים של רכב שמשקלם בין 4-20 ק"ג).
ד. אופן העבודה הינו העמסת הסחורה על הדלפק, סריקתו ובדיקתו ולאחר מכן, העמסת הסחורה באופן ידני אל המשאית. חלק זה של העמסה נמשך בממוצע כ-40 דקות מידי יום.
ה. בסיום העמסה, התובע עסק בחלוקת הסחורה אל הלקוחות.
ו. התובע נסע אל 10 לקוחות בממוצע ביום כאשר התובע נסע אל הלקוח פרק את הסחורה והמשיך בנהיגה אל הלקוחות האחרים.
ז. משך יומו של התובע מתחלק בממוצע לחצי יום פריקה וחצי יום לנהיגה, כאשר מרבית העבודה מתבצעת בתוך העיר.
ח. מחודש אפריל מאי 2010 ועד לחודש ינואר 2012 (כולל) עסק התובע כמשלח סחורה.
ט. אופי העבודה של התובע במועדים אלו היה העמסת הסחורה מהעגלה אל הדלפק, סריקה ובדיקת הסחורה ולעיתים עזרה בהעמסת הסחורה יחד עם הנהגים.
י. משך יום עבודת התובע בתקופה זו, היה כעשר שעות עבודה בממוצע ביום.

ביום 29.4.14 מונה ד"ר אברהם ששון כמומחה יועץ רפואי (להלן – המומחה) ו הופנו אליו השאלות הבאות :
א. מהן הפגימות הרפואיות מהן סובל התובע בגבו?
ב. האם קיים קשר סיבתי בין הפגימות הרפואיות לבין תנאי עבודתו של התובע המפורטים בסעיף 3 לעיל?
ג. האם ניתן לומר, כי מצבו הרפואי של התובע נובע מסידרה של פגיעות זעירות כאשר כל אחת מהפגיעות ניתנת לאיתור בזמן מסויים וכאשר תוצאה של כל פגיעה זעירה, הינה בלתי הפיכה, כך שבצרופן הופיע אצל התובע נזק שהיא התופעה ממנה סובל התובע כיום (מיקרוטראומה), או שמא מדובר בהליך תחלואי מתמשך?

ביום 20.5.14 השיב המומחה לשאלות בית הדין כלדקמן:
"1. לחולה פגימה כפולה בעמ"ש התחתון שלו. מצד אחד תהליך דגנרטיבי ניווני כוולל דיסקופטיה L4-L5 לחץ משני על מוצא השורשים L5 ומצד שני היווצרות בקוטר התעלה.
2. לא קיים כל קשר בין ממצאים אלו לא לאירוע התאונתי בעבודה ולא למחלת מקצוע.
בכתב התביעה (סעיף 14+15) טען ב"כ של החולה על אפשרות של אירוע בעבודה מ-5.2.12 או על תוצאה של מיקרוטראומה. לא ראיתי תיעוד אחד על קרות אירוע תאונתי בזמן ועקב עבודתו בתור נהג חלוקה.
אין אף תיאור בספרות על נזק ניווני בעמ"ש או על נזק ניווני בדיסק ועד רבא על היצרות בקוטר התעלה כתוצאה מעבודה קשה. לא תוארו ויברציות ורטט בעבודתו של החולה. לא תוארו אירועים של כפיפה קדימה סיבוב והרמת משאות כבדים עם קרות פריצת הדיסק החריפה בדרגה כלשהי.
3. התלונות על מתנת התחילו ב-2/12 והצילומים מאותה תקופה כבר הצביעו על קיום נזק ניווני ישן ומתקדם. לא סביר כלל קשר בין שינוי זה למהות עבודתו שהתחילה 4 שנים קודם לכן.
4. מדובר בתהליך תחלואתי ברור וטיפוסי ללא הוכחה של השפעת עבודתו על התהליך לא השפעה של גרימה ולא השפעה של החמרה".

3. ביום 13.7.14 הופנו למומחה השאלות הבאות להבהרת חוות דעתו מיום 20.5.14:
א. האם יש חומר רפואי כלשהו בתיק של התובע המעיד על ממצא אורטופדי כלשהו ממנו סבל התובע עובר ליום 7.2.12?
ב. בהתחשב בעובדות שפורטו בהרחבה בסעיף 3 להחלטה מיום 29.4.14, היינו אופי עבודתו של התובע, מתבקש המומחה להתייחס שוב לשאלה 4 ג' בהחלטה זו, היינו האם ניתן לומר כי מצבו הרפואי של התובע נובע מסידרה של פגיעות זעירות כאשר כל אחת מהפגיעות ניתנת לאיתור בזמן מסויים וכאשר תוצאה של כל פגיעה זעירה, הינה בלתי הפיכה, כך שבצירופן הופיע אצל התובע נזק שהיא התופעה ממנה סובל התובע כיום (מיקרוטראומה) או שמא מדובר בהליך תחלואי מתמשך?

ביום 24.7.14 השיב המומחה לשאלות ההבהרה מיום 13.7.14 כדלקמן:
"א. אכן לא מצאתי רישום על מתנת עובר לתאריך לתאריך 7.2.12 כפי שכתבתי בסעיף א' של העובדות.
ב. בעיון חוזר על פירוט עבודתו של התובע מאז 6/08 (וכפי שהודגש בסעיף 3 להחלטת בית הדין מיום 29.4.14) מצאתי תיאור של עבודה מאומצת בכפוף והרמת משאות, נהיגה וחלוקת סחורות. חוזר ומדגיש שאין מאמר או מחקר אחד שמתאר קשר בין עבודה קשה למצב ניווני בעמ"ש.
הרי שהחולה סובל מדיסקופטיה ניוונית ב-L4-5 ומהיצרות התעלה השדרתית מותנית. משקל התהליך הקונסטוציונלי התחלואתי הנרכש עם השנים גדול בהרבה ממשקל גרימה או החמרה הקשורה לסוג עבודתו.
במידה והאבחנה היותה של בקע דיסק מותני בעקבות התכופפויות והרמת משאות עם פיתוח הגוף, אזי הייתי כן נותן משקל לעבודתו כגורם בהתפתחות הליקוי. לא היו כאן פגימות מצטברות וזעירות שגרמו להיצרות התעלה השדרתית ולא לתהליך הגיוני.
בסיכום – יורשה לי להמשיך ולתמוך בעמדתי הקודמת. לא מצאתי נתון משכנע או קשר של גרימה או של החמרה בין מהות עבודתו הפיזית של התובע לפגימות הניווניות שאותרו ואובחנו בגבו התחתון".

4. לטענת ב"כ התובע בסיכומיו, התובע מעולם לא סבל מבעיה אורטופדית קודם לאירועים בעבודה. החלטתו של המומחה לפיה, אין מאמר או מחקר שמתאר קשר בין עבודה קשה למצב ניווני בעמוד שדרה, מבטלת החלטות רבות של בית הדין הארצי לעבודה לענין המיקרוטראומה. גם אם קיים ספק, הרי שזה אמור לפעול לטובת המבוטח.

ב"כ הנתבע טוען, כי חוות דעת ברורה ואין עילה כלשהי שלא לקבל את חוות דעתו של המומחה מטעם בית הדין. שאלת העבר ברפואי של התובע אינה רלוונטית לשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה לבין המחלה. גם קביעה, כי עבודה מאומצת אינה מביאה בהכרח לפגיעה מסוג מיקרוטראומה, אינה נוגדת את החלטותיו של בית הדין הארצי.

5. מעיון בחוות הדעת ובתשובות לשאלות ההבהרה, עולה כי המומחה התייחס לכל השאלות תוך פירוט עמדתו והנמקה ברורה ובהירה. על פי חוות הדעת לא קיים כל קשר בין הממצאים הרפואיים לבין תנאי העבודה.

אין אנו מקבלים את טענת ב"כ התובע ולפיה, עמדתו של המומחה מנוגדת להלכות בית הדין הארצי בנושא המיקרוטראומה. המומחה מציין במפורש, כי בחומר הרפואי לא תוארו ויברציות ורטט ולא אירועים של כפיפה קדימה, סיבוב והרמת משאות כבדים עם קרות פריצת הדיסק החריפה בדרגה כלשהי. אמירתו של המומחה לפיה, אין תיאור בספרות על נזק ניווני בעמ"ש בשל תוצאה מעבודה קשה, אינה עומדת בניגוד להחלטות בית הדין הארצי. עבודה קשה כשלעצמה אינה יוצרת תשתית להכרה בפגימה רפואית כתאונה בעבודה מכח תורת המיקרוטראומה ולצורך הכרה כאמור, קיימים תנאים שאינם מתקיימים במקרה זה.

חוות דעתו של המומחה תתקבל בדרך כלל על ידי בית הדין בהיותה אובייקטיבית ונטולת פניות. לא מצאנו עילות שלא לקבל את חוות הדעת במלואה.
6. נוכח האמור, נדחית התביעה.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, ה' חשוון תשע"ה, (29 אוקטובר 2014), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

גב' חנה נאמן גלאי
נציגת ציבור (עובדים)

שמואל טננבוים,שופט
סגן נשיא

מר צבי זייד
נציג ציבור (מעסיקים)