הדפסה

ראובן ואח' נ' שפיר מגורים ובניין בע"מ

בפני
כבוד ה שופטת סמדר קולנדר-אברמוביץ

תובעים

1.רפי ראובן
2.הלן ראובן
ע"י ב"כ עו"ד איציק זוהר

נגד

נתבעת

שפיר מגורים ובניין בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד תומר לוי

פסק דין

1. תביעה לתשלום פיצויים בגין הפרת חוזה.

2. ביום 31.1.13 נחתם בין התובעים לנתבעת הסכם מכר (להלן: "הסכם המכר") לרכישת דירה מס' 5 ברחוב נחל הבשור 9 (להלן: "הדירה").

טענות הצדדים
3. בהתאם להסכם המכר היה על הנתבעת למסור את הדירה לידי התובעים ביום 30.9.13 כאשר בפועל נמסרה הדירה רק ביום 23.1.14.
כן נקבע בהסכם כי הדירה תימסר לתובעים כשהיא ראויה למגורים והיא תיחשב ככזו לאחר קבלת טופס 4.
התובעים טוענים כי טופס 4 התקבל רק ביום 1.1.14 וכי מתצהירי הנתבעת עולה כי היתה זכאית לאחר במועד מסירת הדירה לתובעים לכל היותר למשך 81 ימים ועל כן, לאור טענת התובעים כי הנתבעת איחרה במסירה משך 115 ימים, הרי שישנם 34 ימי איחור אשר אינם במחלוקת.

4. לעניין טענת הנתבעת כי התובעים איחרו במועד התשלומים ועל כן התעכבה מסירת הדירה, מודים התובעים כי איחרו בתשלום האחרון אולם מוסיפים כי איחור זה נבע מהוראה מפורשת של נציגת הנתבעת לפיה הדירה אינה מוכנה למסירה ועל כן הוסכם על איחור במועד התשלום בתמורה לתשלום ריביות.

5. התובעים טוענים כי מאחר ועד ליום 1.1.14 הדירה כלל לא היתה מוכנה למסירה, בהעדר טופס 4 הרי שהנתבעת היא שהפרה לבדה את הסכם המכר מאחר ולמעשה עד למועד זה לא היה מועד אחרון לתשלום התמורה בהעדר מועד ידוע למסירת הדירה.
התובעים מוסיפים וטוענים כי לו היה ידוע להם כי דחיית התשלום האחרון על ידם תעמיד אותם במצב בו הנתבעת תטען למניעת הפיצוי המוסכם, הרי שלא היו דוחים את התשלום אשר היה אמור להיות משולם בכל מקרה ממקורות של מימון בנקאי ולא היתה כל מניעה מצדם להקדים את התשלום ולשלמו במועד.

6. התובעים טוענים כי בהתאם לפסיקה גם אם אחרו במועד התשלומים אין הדבר מונע קבלת פיצוי מוסכם כאשר הנתבעת הפרה אף היא את הסכם המכר ואיחרה במועד מסירת הדירה.
התובעים מוסיפים וטוענים כי אין כל קשר בין סירובם לבחירת דלתות פנים מהנתבעת לבין העיכוב בקבלת טופס 4 והעובדה היא כי טופס 4 התקבל בסופו של יום גם ללא התקנת דלתות בחדרים הרטובים, כפי שדרשה הנתבעת. כמו כן טוענים התובעים כי ביקורת חברת החשמל כשלה בשל פתחי איוורור שבנתה הנתבעת שלא בהתאם לתקן ולא בשל המחסור בדלתות פנים בדירתם.

7. התובעים מוסיפים כי השינויים אשר התבקשו על ידם בדירה אינם שינויים אשר יש בהם כדי לעכב את מסירת הדירה. הסכם המכר קובע כי בהזמנת שינוי על ידי התובעים תודיע הנתבעת את משך האיחור הצפוי במסירת הדירה בהתאם לשינויים המבוקשים אך בפועל הנתבעת לא הודיעה דבר לתובעים וטוענת רק כיום לעיכוב של 21 ימים במסירת הדירה בעקבות שינויים שבוצעו על ידי התובעים. רק לאחר איחור של למעלה מ- 92 ימים במסירתה דירה ביקשה הנתבעת להחתים את התובעים על טופס הקובע תוספת זמן של 21 ימים בשל השינויים המבוקשים. התובעים אשר היו מותשים מהתנהלות הנתבעת חתמו על טופס זה.

8. בהתאם להסכם המכר על הנתבעת לשלם לתובעים פיצוי עבור כל חודש איחור בגובה דמי שכירות בהתאם לגודל הדירה ו/או בהתאם לשכירות של דירה דומה באזור המגורים וזאת במכפלה של 1.5 ולחילופין, לכל הפחות 4,000 ₪. התובעים טוענים כי חודש שכירות של דירה כדירת התובעים בשכונת מגוריהם מגיע לסך של 5,500 ₪.

9. הנתבעת טוענת כי התובעים איחרו פעם אחר פעם במועד התשלומים עבור הדירה ושילמו את התשלומים המוטלים עליהם באיחור מצטבר של 392 ימים ונשאו בריביות בשל כך.
הנתבעת מוסיפה וטוענת כי בהתאם לסעיף 6.9 לנספח א' להסכם המכר היה על התובעים לשלם את התשלום האחרון עד ולא יאוחר מ- 10 ימים לפני 30.9.13, הוא המועד שנקבע למסירת הדירה, ואילו התובעים שילמו בפועל את התשלום האחרון רק ביום 21.1.14.

10. מסירת החזקה בדירה נמסרה לידי התובעים ביום 23.1.14.
הנתבעת טוענת כי במסגרת שינויים שביקשו התובעים לבצע בדירה חתמו התובעים על הסכמה לדחייה של 21 ימים במועד המסירה ועל כן, ובהתאם לקבוע בהסכם הרי שיש לדחות את התביעה.
הנתבעת מסכימה עם טענת התובעים כי חוק המכר מאפשר לדחות את מסירת הדירה ב- 60 ימים (ולא 90 כפי שנרשם בהסכם המכר) אך מוסיפה כי בהתאם לסעיף 6.12 להסכם המכר היא רשאית לדחות את מועד המסירה לתקופה המהווה חיבור התקופות האמורות בסעיפים 6.9 עד 6.11 ו- 7.1.

11. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי אין כל הוראה בהסכם המכר הדוחה את התשלום האחרון בהתאם למועד מסירת הדירה. המועד האחרון לתשלום נקבע מפורשות בהסכם לעד 10 ימים טרם יום 30.9.13, ובמועד זה לא עמדו התובעים. שעה שמסירת הדירה תלויה כאמור בתשלום האחרון של התובעים, הרי שהנתבעת לא הפרה את הסכם המכר כל עוד לא שילמו התובעים את המוטל עליהם בהסכם. בפועל והלכה למעשה, נמסרה הדירה לתובעים יומיים לאחר ששילמו את התשלום האחרון.

12. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי התובעים איחרו בתשלומים לאורך כל הדרך בתשלומים:
כך התשלום הראשון שהיה אמור להשתלם ביום 30.1.13 שולם רק ביום 12.6.13.
התשלום השני אשר היה אמור להשתלם ביום 30.8.13 שולם חלקו ביום 21.11.13 וחלקו ביום 13.1.14.
התשלום האחרון אשר היה אמור להשתלם לכל המאוחר ביום 20.9.13 שולם חלקו ביום 13.1.14, חלקו היום 14.1.14 ופרעונו הושלם רק ביום 21.1.14.
טענת התובעים כי קיבלו אישור לדחיית מועד התשלום האחרון נטענת לראשונה בסיכומיהם ומהווה הרחבת חזית אסורה.

13. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי התנהלות התובעים היא שהביאה לעיכוב בקבלת טופס 4 לאחר שכבר ביום 25.6.13 התבקשו התובעים לבצע הזמנת דלתות פנים, אך סרבו וביקשו כי לא יותקנו בדירה דלתות פנים. הנתבעת הבהירה לתובעים כי לא ניתן יהיה למסור את הדירה ללא התקנת דלתות פנים בחדרים הרטובים וזאת בהתאם לדרישות חברת החשמל. למרות הקושי שהציבו התובעים ועל אף שבעיקרון לא ניתן לקבל טופס 4 ללא התקנת דלתות כאמור, הצליחה הנתבעת לפנים משורת הדין לקבל טופס 4 לבניין.
לאחר שהובהר לתובעים כי הנתבעת לא תוכל למסור להם את הדירה ללא התקנת הדלתות, ולאחר דין ודברים בין הצדדים חתמו התובעים ביום 20.1.14 על הצהרה כי הם מסכימים לקבל את הדירה ללא חיבור למונה חשמל וללא דלתות.

דיון משפטי:

הצדדים הסכימו שלא לנהל הליך הוכחות ולסכם טענותיהם בהסתמך על כל החומר המצוי בתיק בית המשפט.

14. המחלוקת בין הצדדים הינה האם הנתבעת איחרה במועד מסירת הדירה לתובעים או שמא האיחור במסירה נבע דווקא מהפרת התובעים את ההסכם על ידי איחור במועד התשלום האחרון.

15. אין מחלוקת כי בהתאם להסכם המכר מועד מסירת הדירה נקבע ליום 30.9.13 וכי בפועל נמסרה הדירה לתובעים ביום 23.1.14.
נספח א' להסכם המכר קובע את התמורה עבור הדירה כמו גם מועדי התשלומים כפי שהוסכמו על ידי הצדדים.
סעיף 2 לנספח קובע כי מועד המסירה יהיה 30.9.13.
סעיף 6 מפרט את התשלומים ומועדם:
"6. תשלומים:
הקונה ישלם את התמורה במופיעה בסעיף 3 בתוספת הפרשי הצמדה למדד (כאמור בסעיף 11 להסכם) במועדים ובסכומים כדלהלן:
6.1 סך של 256,410 ₪ בתוספת מע"מ ישולם במועד חתימתו של ההסכם.
6.2 סך של 961,539 ₪ בתוספת מע"מ ישולם עד ולא יאוחר מיום 30.8.13.
6.9 יתרת התמורה בסך של 64,102 ₪ בתוספת מע"מ תשולם עד ולא יאוחר מ- 10 ימים לפני המועד הנקוב בסעיף 2 דלעיל".

אין מחלוקת כי התובעים איחרו במועד התשלום האחרון, כאשר לטענת הנתבעת גם ביתר התשלומים איחרו התובעים ואולם – האיחור בתשלום אחרון הוא, לטענת הנתבעת, שמנע את מסירת הדירה מאחר ונקבע בהסכם המכר בסעיף 6.1 כי:
"שפיר תשלים את בניית הדירה ותמסור את החזקה בה לקונה לא יאוחר מהתאריך הנקוב בנספח א' לחוזה, כשהיא ראויה למגורים ופנויה מכל חפץ, וזאת בכפוף לאיחורים הנובעים מהסיבות המפורטות בחוזה זה, ובתנאי מוקדם שעד למועד זה מילא הקונה אחר כל ההתחייבויות שהיה עליו למלא בהתאם לחוזה זה במועדן ובמלואן, ובכלל זה שילם את כל התשלומים, אשר היה עליו לשלם לשפיר ולכל רשות ו/או צד שלישי אחר בהתאם לחוזה זה ו/או עפ"י כל דין והמציא לשפיר אישורים על העדר חובות כאמור".

היינו – תנאי למסירת הדירה בהתאם להסכם המכר הוא תשלום מלוא התמורה כמפורט בנספח א'.
שעה שהתובעים לא מילאו אחר חלקם בהסכם המכר ולא שילמו את מלוא התמורה במועד הנקוב בהסכם, אין כל מקום לטענתם כי הדירה נמסרה להם באיחור.

16. אין בידי לקבל טענת התובעים כי אילו היו יודעים שדחיית התשלום האחרון תעמיד אותם במצב בו תידחה טענתם לפיצוי המוסכם היו משלמים את התשלום במועד. הסכם המכר קבע תאריך לתשלום האחרון ולא התנה את התשלום האחרון במסירת החזקה בדירה. במצב דברים זה בו נקבע מועד ספציפי לתשלום האחרון, היה על התובעים לעמוד במועד זה שכן מובן כי אי תשלום במועד שנקבע בהסכם יהווה הפרה שלו, הפרה שבהתאם להסכם מאפשרת לנתבעת לדחות את מועד מסירת החזקה בדירה שכן מסירת החזקה בדירה מותנית בביצוע התשלום האחרון ולא להיפך.

17. לטענות התובעים בדבר האיחור בקבלת טופס 4 היה מקום ככל והיו עומדים בתנאי ההסכם ומשלמים את יתרת התשלום במועד. שעה שלא עשו כן, ובכך הפרו את ההסכם הפרה המאפשרת לנתבעת לעכב את מועד מסירת החזקה, לא יכולה לבוא לתובעים כל טענה לעניין זה.

18. אמנם נכון הדבר כי כבר ביום 4.8.13 שלחה הנתבעת מכתב לתובעים בו היא הודיעה כי מועד המסירה מתעכב במספר חודשים, ואולם אין בכך כדי להצביע על הפרת הסכם מצד הנתבעת. הסכם המכר מאפשר לנתבעת לאחר במועד מסירת הדירה ב- 60 ימים ללא חובת פיצוי התובעים, כפי שאף קבוע בחוק המכר, תשכ"ח – 1968. ומעבר לכך – חתמו התובעים על הסכמה לאיחור נוסף במסירת הדירה של 21 ימים. מעבר לאיחורים הללו, כל איחור נוסף מצד הנתבעת ייתכן והיה מזכה את התובעים בפיצוי המוסכם בהתאם לקבוע בהסכם המכר, ואולם – לא כך הדבר אם וככל שנבע האיחור במסירה מאי תשלום התמורה מצד התובעים. תנאי למסירת החזקה בדירה לידי התובעים הוא כי התובעים מילאו את כל התחייבויותיהם ובכלל זה שילמו את כל התשלומים.

19. טענת התובעים כי ניתן להם אישור לאחר בתשלום כנגד תשלום הריביות אכן עלתה רק בסיכומים ומשכך הינה בגדר הרחבת חזית אסורה. לא ייתכן כי התובעים יעלו טענות עובדתיות במסגרת הסיכומים מבלי שייטענו קודם לכן ותינתן לנתבעת אפשרות להתמודד עימן. אם אכן היתה זו ההסכמה בין הצדדים הייתי מצפה שהתובעים יעלו זאת במסגרת כתבי בית הדין שלהם.

20. לאור האמור לעיל, התביעה נדחית.
התובעים ישאו בהוצאות הנתבעים בסך 2,000 ₪.

ניתן היום, כ"ז חשוון תשע"ו, 09 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.