הדפסה

קשת במות בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ

בפני כב' השופטת דורית פיינשטיין

התובעת:
קשת במות בע"מ

נגד

הנתבעת:
חברת החשמל לישראל בע"מ

פסק דין

1. עניינה של תובענה זו בפרשנות שיש לתת לאמות המידה שנקבעו על ידי הרשות לשירותים ציבוריים חשמל, והאם יש לפצות את התובעת בגין מכלול הנזקים שהיא טוענת להם.

2. ביום 1.8.09 בשעה 05:58 התרחשה הפסקת חשמל בקו מתח גבוה, אליו מחוברים בין היתר גם משרדי התובעת. הפסקה זו היתה בת חלקיק שניה והזרם חודש באופן אוטומטי.

3. התובעת טוענת כי כאשר עובדיה הגיעו למשרדיה גילו כי מספר רב של מכשירי חשמל אינם עובדים יותר, ולמעשה מכשירים אלו ולוח החשמל במשרדים נשרפו כתוצאה מהפסקת הזרם לפנות בוקר. התובעת צירפה לתביעתה מכתב של חשמלאי מטעמה אשר קובע כי הנזקים הללו נגרמו כתוצאה מהפסקת החשמל.

4. הנתבעת טוענת כי בהתאם לאמות המידה אין היא נדרשת לפצות את התובעת, שכן בגין ניתוק בודד יש הוראה מפורשת באמות המידה הפוטרת אותה מאחריות. בנוסף טוענת הנתבעת כי התובעת לא הוכיחה שאכן נגרמו לה נזקים או כי נזקים אלו הם כתוצאה מההפרעה למתח החשמל.

5. חרף התנגדות הנתבעת מיניתי מומחה מטעם בית המשפט לבחינת טענות הצדדים. חוות הדעת שהוגשה על ידי המהנדס מטעמי לא היתה ברורה די צורכה ועל כן שני הצדדים הציגו למומחה שאלות הבהרה ואף בית המשפט פנה בבקשת הבהרה, ובסופו של דבר שני הצדדים ביקשו לחקור את המומחה. מחוות דעתו של המומחה, תשובותיו לשאלות ההבהרה וחקירתו הנגדית עולה כי המומחה מאשר שאכן היתה תקלה של ניתוק אחד, אך פרשנותו לאמות המידה היא ש"אמות המידה לא מזכות, ולא לא מזכות". פרשנות זו הינה בגדר שאלה משפטית ועל כן היא רובצת לפתחו של בית המשפט.
אמות המידה וטענות הצדדים:

6. סעיף 48 לאמות המידה עוסק בנזקים למכשירי חשמל במצב יציב.

תת סעיף (ב) עניינו באירועים המזכים בפיצוי ואף אחד מתתי סעיף זה אינו מתאים לאירוע של ניתוק בודד וחיבור אוטומטי בתוך פחות משניה. סעיף (ב)(10) קובע זכאות לפיצויי במקרה של שלושה חיבורים וניתוקים אוטומטיים, ואליו עוד אשוב ואתייחס בהמשך.

תת סעיף (ג) עוסק באירועים שאינם מזכים בפיצוי וקובע כך:
" ארעה אחת התקלות המפורטות להלן, לא יהא הצרכן זכאי לפיצוי מספק השירות החיוני אלא אם הוכח אחרת:
....
(1) הפסקת חשמל וחיבור חשמל בודד מחדש בגמר ההפסקה".

תת סעיף (ה) קובע כי אם "נגרם נזק למכשירי הצרכן כתוצאה מתקלה שאינה מנוייה באמת מידה זו, יוכרע הנושא לגופו על ידי הממונה על פניות הציבור ברשות".

7. מומחה בית המשפט סבר שתת סעיף (ג)(1) מתייחס אך ורק להפסקת חשמל יזומה וחיבור מחדש, ולא לניתוק וחיבור אוטומטיים כפי שהיה במקרה זה. לטענת המומחה כאשר החיבור מתוכנן נאגר פחות חשמל בכבלי החשמל ונפילת המתח נמוכה יותר. לשיטתו סעיף (ג)(1) לא חל כי הכוונה היתה לפטור את חברת החשמל מפיצוי רק אם מדובר בניתוק יזום שנזקיו צפויים להיות נמוכים או אפסיים. מנגד סבור המומחה כי גם הוראות סעיף ב(10) לא חלות; היות ולא היו שלושה ניתוקים וחיבורים לא מתוכננים, והיות והיה רק ניתוק אחד , לא יזום .
משכך המומחה מטעם בית המשפט סבר שהמקרה אינו נופל בגדר המקרים המזכים או בגדר המקרים הלא מזכים.

8. חברת החשמל חולקת על ההסבר המקצועי של המומחה אך גם טוענת כי סעיף (ג)(1) חל על הפסקה מכל טעם שהוא ועל כל חיבור בין אם הוא ידני ובין אם הוא אוטומטי. חברת החשמל מפנה בעניין זה לסעיף 48(10)(ב) לאמות המידה הקובע כי רק אם יש שלושה חיבורים חוזרים אוטומטיים קמה זכאות לפיצוי ועל כן אם יש ניתוק אחד בלבד, כמו במקרה שבפנינו, ניתוק זה אינו מזכה בפיצוי.

9. התובעת טוענת כי יש לראות באמות המידה הסכם בין חברת החשמל לצרכן, והיות והסכם זה נוסח על ידי חברת החשמל הרי שכל מחלוקת פרשנית תיזקף לחובת החברה ולטובת הצרכן. עוד טוענת התובעת כי המקרה של ניתוק אחד שהוא ניתוק אוטומטי, נופל בשטח האפור שאינו מזכה "אלא אם יוכח אחרת", ובמקרה זה ביכולתה להוכיח את רשלנותה של חברת החשמל. לטענת התובעת, חברת החשמל התרשלה שעה שלא שטפה את כל המבדדים בחודש יולי, ודחתה את השטיפה שלהם עד לחודש אוגוסט.

דיון והכרעה:

10. אמות המידה אינן בגדר הסכם בין חברת החשמל לצרכן, אלא הן נקבעו על ידי הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל (להלן: הרשות) שהוקמה על פי חוק משק הח שמל התשנ"ו – 1996 , שבין יתר תפקידיה "קביעת אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן בעל רשיון ספק שירות חיוני (להלן - אמות מידה) ופיקוח על מילוי חובותיו על פי אמות המידה" מכוחה של הסמכה זו התקינה הרשות אמות מידה שפורסמו ביום 28.8.02.
בפסיקה נקבע לעיתים כי אמות מידה אלו הינן כתקנות בנות פועל תחיקתי ולעיתים שאלה זו הושארה בצריך עיון ( תא (חי') 8674-02 חישולי כרמל בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ [פורסם בנבו, 06/05/10] ; תא (י-ם) 16515-08 סרצ'י אלישע/ מכבסת לבנון נ' חברת החשמל לישראל בע"מ [פורסם בנבו, 06/06/12] ) אך מעולם לא נקבע שמדובר בהסכם, כפי שטוענת התובעת.

11. מכאן שפרשנות אמות המידה לא תהא "כנגד המנסחת" אלא תהיה על פי כללי הפרשנות הרגילים. לא מצאתי ממש בטענה שהפסקת החשמל האמורה בסעיף 48(ג)(2) היא רק הפסקת חשמל יזומה, ש כן כאשר אמות המידה ביקשו לציין במפורש אם מדובר בניתוק אוטומטי אם לאו, עשו כן. על כן אמת מידה זו יכולה לחול גם על ניתוק שאינו יזום.

12. אכן התובעת יכולה לכאורה להוכיח את רשלנות הנתבעת, אך במקרה זה הרשלנות לא הוכחה. אפתח ואציין כי על אף שהתובעת טוענת כי נפילת המתח נגרמה כתוצאה מכך שהנתבעת לא שטפה את המבדדים בחודש יולי ודחתה את השטיפה לחודש אוגוסט, הרי שהמומחה מטעמי לא קבע כי נפילת המתח נגרמה כתוצאה מהמבדדים. המומחה מטעמי אף ציין בחקירתו הנגדית כי אינו יודע ממה נגרמה נפילת המתח, ויש לו "תיאוריה" בעניין אך אינו משוכנע בכך ויכול להיות שהיה קצר במבודדים אבל יכול לה יות גם שעץ נגע בכבל החשמל או ציפור גדולה כדוגמת נשר או שילדים זרקו חפץ (עמ' 11 לפרוטוקול).

13. יתר על כן לענייננו יפים דבריו של כב' השופט וינוגרד אשר ציין בעניין דומה כי :

"בבחינת הטענה בדבר התרשלות המיוחסת למאן דהו, שומה עלינו לבחון, בראש ובראשונה, אם פעל הוא כ"אדם סביר ונבון" בנסיבות העניין (סעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]). כידוע, "סבירותם של אמצעי הזהירות נקבעת על-פי אמות מידה אובייקטיביות, המגולמות באמירה, כי על המזיק לנהוג, כפי שאדם סביר היה נוהג בנסיבות העניין" (ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז (1) 113, 131; והשווה ע"א 343/74 גרובנר נ' עירית חיפה, פ"ד ל (1) 141, 156; ע"פ 1/52 דויטש נ' היועמ"ש, פ"ד ח 456, 462ׂ( ....לעניין זה די אם נזכיר כי "החובה המוטלת על פי דיני הרשלנות אינה לתוצאה אלא למאמץ" (ע"א 4025/91 צבי נ' ד"ר קרול, פ"ד נ (3) 784, 790; ע"א 610/94 בוכבינדר נ' הכנ"ר, פ"ד נז (4) 289 בפיסקה 28 לפסק-הדין). אמת המידה של "האדם הסביר" משקפת איזון ראוי בין הערכים והאינטרסים שיש להביאם בחשבון (דנ"א 1740/91 בנק ברקליס דיסקונט נ' פרוסט, פ"ד מז (5) 31, 84; ע"א 5604/94 אוסמה חמד נ' מדינת ישראל, מיום 12.1.04, בפיסקה 9 לפסק-דינו של הנשיא ברק). בהקשר זה ה"סבירות" אינה מבוססת על אשמה אישית, אלא משקפת את רמת ההתנהגות הנתפסת כראויה בחברה (הילכת חמד, שם) השאלה אם פעל מאן דהו כאדם סביר בנסיבות העניין תיחתך על פי שיקולי מדיניות, המשקפים את הערך החברתי של התנהגות הנתבע (י' גלעד, שם, בעמ' 322 - 324), תוך בחינת האינטרסים והערכים של הניזוק, המזיק והחברה (ע"א 285/73 לגיל טרמפולין נ' נחמיאס, פ"ד כט (1) 63, 74; ע"א 3124/90 סבג נ' אמסלם, פ"ד מט (1) 102, 107; א' פורת "רשלנות ואינטרסים" עיוני משפט כד (תש"ס) 275). בבבואו ליישם שיקולים אלה על בית המשפט להתחשב "בהסתברות שהנזק יתרחש, בהוצאות הנדרשות למנוע אותו, בחומרת הנזק, בערך החברתי של ההתנהגות שגרמה לנזק וכיוצא באלה שיקולים המבטאים את רעיון האשמה, והמבוססים על ההנחה שהאמצעים אשר המזיק צריך לנקוט בהם אינם חייבים להסיר את הסיכון, אלא אמצעים שסביר לנקוט בהם בנסיבות העניין" (ע"א 4025/91 הנ"ל, שם; ע"א 935/95 רביד משה נ' קליפורד, פ"ד נב (4) 736, 747)".

14. אמות המידה הינן בגדר סטנדרטים להתנהגות הראויה, ולא הוצג בפני כי חברת החשמל סטתה מסטנדרטים אלו. בוודאי ובוודאי שהאירוע של ניתוק בודד וחיבור בודד אינו מזכה בפיצויי ללא שיקול דעת, וחברת החשמל מנעה במקרה זה 3 ניתוקים וחיבורים אוטומטיים שהיו מזכים בפיצוי.

15. התובע לא הראה כי אמצעי סביר למניעת נחשול המתח היה שטיפה של הקווים דווקא בחודש יולי ולא בחודש אוגוסט, בין היתר כי לא ברור אם שטיפה בכלל היתה מונעת את הנחשול.

15. כפי שציינתי דלעיל האמצעים שבהם על אדם סביר לנקוט כדי למנוע נזקים צריכים להיות פרופורציונאליים לנזקים הצפויים. במקרה שבפני הנזקים שנגרמים כתוצאה מנחשולי מתח הינם נזקים של אלפי שקלים בודדים לכל היותר. במקרה זה לא נסתרה טענת הנתבעת לפיה התובעת היתה הצרכנית היחידה שטענה כי נפגעה באותו מועד. מכאן וככל ש על הצעדים שעל חברת החשמל לנקוט כדי למנוע נחשולים אלו הם צעדים שצריכים להיות פרופורציונאליים, ולא מצאתי כי נדרשת שטיפה רב פעמית במהלך חודשי הקיץ.

16. אוסיף כי חברת החשמל הציגה חוברת שמצורפת לחשבונות החשמל ובה הנחיות לשמירה על מכשירי חשמל פרטיים. הנחיות אלו כוללות רשימה של הפריטים שחשופים יותר לנזקים כתוצאה מנחשול מתח, וכן רשימה של הצעדים שניתן לנקוט כדי להקטין את הסיכון לפגיעה מנחשול מתח. פירסומים אלו בוודאי שיש בהם כדי להקטין את הנזקים לצרכני ם והינם בגדר פעולה של "אדם סביר" למניעת הנזקים.

17. על כן אני קובעת כי לא הוכח שהנתבעת, התרשלה ודין התביעה להידחות. התובעת תישא בהוצאות הנתבעת בסך 5,000 ₪ ובשכר טרחת בא כוחה בסך 15,000 ₪ כולל מע"מ.

ניתן היום, א' ניסן תשע"ד, 01 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.