הדפסה

קרן פנסיה ה-ע.ל בע"מ נ' מועצה איזורית בוסתאן אלמרג' ואח'

ניתן ביום 02 אוגוסט 2015

קרן ביטוח לעובדים קופת תגמולים וקרן פנסיה של הסתדרות העובדים הלאומית ( ה.ע.ל) בע"מ ( בניהול מורשה)
המערערת

-

1.מועצה איזורית בוסתאן אל מרג'
2.ד"ר כנאנה חוסאם ת.ז XXXXX963
3.מסד עבדאללה מנאל ת.ז. XXXXXX682
4.בשאראת סוהא ת.ז XXXXX050

מדינת ישראל

המשיבים

מתייצבת בהליך
השופטת רונית רוזנפלד, השופטת לאה גליקסמן, השופט אילן איטח

נציג ציבור ( עובדים) מר ראובן רבינוביץ', נציגת ציבור ( מעסיקים) גב' אושיק פלר

בשם המערערת: עו"ד עמית מור
בשם המשיבה 1: עו"ד מועתז נסאר
בשם המשיבים 2-4 : עו"ד אברהים אבו ראס
בשם המדינה: עו"ד מירב קליימן
פסק דין
השופטת רונית רוזנפלד

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת (השופטת עידית איצקוביץ' ונציגי הציבור מר בצלאל שרון וגב' דפנה מאור; תע"א 2918/09,ת"ע 1030/10), בו חויבה המשיבה 1 להעביר למערערת סכומים שונים בגין עובדיה, המשיבים 2-4. בין השאר טענה הקרן בערעורה כי בהיותה "קרן ותיקה", על בית דין זה לפסוק כי אין באפשרותה לקבל את המשיבים 2-4 כעמיתים פעילים בקרן, לאחר שהמשיבה 1 נמנעה במשך שנים להפריש בגינם דמי גמולים.

במהלך דיון בערעור שהתקיים בבית הדין ביום 28.1.2015 הודיעו ב"כ הצדדים, לרבות המדינה, כי מתקיימים ביניהם מגעים לסיום ההליכים בערעור בהסכמה, וכי הם מבקשים כי יתאפשר להם לתת הודעה מסודרת לבית הדין בדבר סיום ההליכים ביניהם.

ביום 4.6.2015 הוגשה לבית הדין "מודעה מטעם הצדדים על הסדר דיוני ובקשה ליתן לו תוקף של החלטה" (להלן- הודעת ההסכמה). במסגרת הודעת ההסכמה הודיעו באי כוח המערערת והמשיבים 1-4 על הסכם פשרה, וביקשו, "בהסכמת כל הצדדים להליך שבכותרת" ליתן להסדר דיוני שאליו הגיעו, תוקף של החלטה. בהודעתם ציינו הצדדים כי הגיעו להסכמה לגבי החבות ואופן התשלום "אולם נותרה סוגיה אחת שלא ניתן היה להגיע לגביה להסכמה – סוג הריבית לפיה יתבצע חישוב הריבית ממועד מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל". להודעה צורף כנספח 1 הסכם הפשרה שאליו הגיעו, ועליו הם חתומים.

בהודעת ההסכמה התבקש בית הדין לאפשר לצדדים להגיש סיכומיהם בסוגיית חישוב הריבית שנותרה במחלוקת, ולתת פסק דינו בסוגיה זו בלבד.

בהחלטה מיום 10.6.15 ניתן תוקף של החלטה להסדר הדיוני שאליו הגיעו הצדדים, והצדדים התבקשו להגיש סיכומיהם בשאלה שנותרה ביניהם במחלוקת.

עיקרי טענות הצדדים בשאלת חישוב הריבית
הקרן מבהירה כי המחלוקת בין הצדדים נוגעת לסוג "ריבית חשב" לפיה יתבצע חישוב הריבית ממועד מתן פסק הדין של בית הדין האזורי ועד למועד התשלום בפועל. בקשר לכך מצביעה הקרן על 3 חלופות לחישוב ריבית: א. ריבית כללית (ריבית פריים); ב. ריבית הפיגורים בשל איחור בהעברת כספים מהמערכת הבנקאית (ריבית פריים + 4.5% ); ג. ריבית פיגורים (ריבית פריים +6.5%).
לשיטת הקרן, יש לחשב את הריבית לפי החלופה השנייה מבין החלופות (להלן: ריבית פיגורים ). זאת, בהסתמך על פסק דינו של בית הדין קמא, כמו גם על הוראות הדין המפורשות, וכן על כך ש"קביעת שיעור ריבית נמוך משיעור ריבית הפיגורים תפגע פגיעה בלתי חוקתית בקניינם של עמיתי הקרן האחרים". לעניין זה מנתחת הקרן את הוראותיו של בית הדין האזורי בסעיפים 11 ו- 12 לפסק הדין, מהם עולה לדעת הקרן המסקנה, כי בית הדין התכוון בפסק דינו לחיוב המועצה בריבית החשב כפי שהוגדרה בתקנה 22 לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד- 1964 (להלן: תקנות מס הכנסה), שהיא ריבית פיגורים בשל איחור בהעברת כספים מן המערכת הבנקאית. לדעת הקרן לאותה מסקנה ניתן להגיע בבחינת תכלית החיוב בריבית פיגורים עליה ניתן ללמוד מפסיקתו של בית דין זה. כמו כן, תקנון הקרן מחייב חברה המפגרת בהעברת תשלומים לשלם ריבית פיגורים, וזאת בכפוף להסדר התחיקתי. ההסדר התחיקתי קבוע בחוק הגנת השכר התשי"ח -1958, ועל פיו יש לחייב מעסיק שאינו מעביר תשלומים לקרן בפיצוי הלנת שכר בשיעור של 20% לחודש. בנסיבות חריגות הקבועות בסעיף 18 לחוק ניתן להפחית את פיצויי ההלנה ולהעמידם על ריבית פיגורים. לבית הדין אין סמכות להפחית את פיצויי ההלנה לשיעור הנמוך מריבית פיגורים, שהוא בבחינת "גבול תחתון". מוסיפה הקרן וטוענת כי קביעת שיעור ריבית שהוא נמוך מריבית פיגורים תפגע פגיעה קשה וחמורה בקניינם של יתר העמיתים, שכן עם קרות אירוע מזכה יאלצו יתר העמיתים לממן מכספיהם הצבורים בקרן את הפער בין עלות הזכויות שיקבלו העובדים המשיבים, לבין הכספים החסרים שיועברו על ידי המועצה.

לטענת המועצה, לפי העולה מפסק דינו של בית הדין האזורי, ככל שמדובר בתשלום ריבית למועד שלאחר מתן פסק הדין, עליה לשלם בנוסף לסכומי הקרן ריבית חשב כללי בלבד. בפסק הדין אין חיוב בהוספת ריבית לפי תקנה 22 לתקנות מס הכנסה, כפי שנקבע בו, באופן מפורש לגבי החבות שעד ליום 9.12.10. הקרן אינה יכולה לבחור לה את סוג הריבית המיטיב עמה או עם המשיבים 2-4 "כאשר לשון פסק הדין ברורה ואין צורך לעשות שימוש בכלים פרשניים". ככל שקביעת בית הדין קמא אינה ברורה, הדרך לפרש קביעתו היא בידי לשכת ההוצאה לפועל, הרשאית לפנות לבית הדין האזורי בבקשת הבהרה. הקרן אף לא ערערה על קביעת בית הדין האזורי בנושא זה.
המועצה מוסיפה וטוענת כי המערערת והמשיבים 2-4 לא נקטו בשום פעולה כדי לגבות את המגיע להם במשך כעשור, וכי בהזדמנויות שונות נקבע כי "החייב לא יכול להיות תוכנית חיסכון לזוכה אשר ממתין עד אין קץ ללא נקיטת הליכים תוך צבירת ריבית פיגורים נשכנית. הדברים נאמרים ביתר שאת כאשר מדובר בכספי ציבור כבמקרה דנן".

המשיבים 2-4 הודיעו כי הם מאמצים את הנטען על ידי הקרן בסיכומיה. מטעם המדינה לא הוגשו טיעונים בסוגיה.

ההכרעה
נמצאנו למדים, כי המחלוקת בין הצדדים נעוצה במידה רבה בפירוש קביעתו של בית הדין האזורי בפסק הדין שבערעור בשאלה בדבר שיעור הריבית שייווסף לסכומים שפסק. משהמחלוקת מתמקדת בעיקר במשמעות הוראת בית הדין האזורי, נציין מתוך פסק הדין את הדברים כמפורט להלן.

בסעיף 4 לפסק הדין פירט בית הדין האזורי את סכומי החוב של המועצה ביחס לכל אחד מן המשיבים 2-4. הסכומים כמצוין בפירוט שבסעיף 4 הם סכומים מוסכמים, כולל קרן וריבית, עד למועד עריכת החישוב המוסכם ב- 9.12.2010. בסעיף 11 לפסק הדין נדרש בית הדין האזורי לשאלת הריבית על החוב בהתייחס לתקופה שלאחר 9.12.2010, וכך קבע בית הדין:
"11. ריבית – הפרשי הצמדה וריבית על החוב:
בהתאם לתקנה 22 לתקנות מס הכנסה:
לא שילם מעביד את תשלומיו הוא כאמור בתקנה 20 או לא העביר את תשלומי העמית-השכיר בזמנם כאמור בתקנה 21, תקבל הקופה על סכומים אלה מאת המעביד ריבית בשיעור שלא יפחת משיעור ריבית הפיגורים בשל איחור בהעברת כספים מהמערכת הבנקאית שמפרסם החשב הכללי של מדינת ישראל מזמן לזמן (להלן – ריבית הפיגורים); הסכומים שיעביר המעביד בהתאם לתקנה זו ייזקפו תחילה לחשבון התשלומים שחב בהם המעביד ולבסוף לחשבון הריבית, ואולם ריבית פיגורים תחול גם על חוב ריבית.
החישובים שנערכו באשר לחוב כלפי התובעים, שהוסכם על כל הצדדים, כוללים ריבית בהתאם לתקנה הנ"ל עד למועד עריכתם. יש לחשב ריבית חשב על הקרן בלבד החל מהמועד הנ"ל ( 9.12.2010 ) ועד לתשלום בפועל".
כך גם בהמשך, בפסקה 12 לפסק הדין מפרט בית הדין את סכומי החוב בהם מחויבת המועצה כלפי כל אחד מן המשיבים 2-4, תוך שהוא מציין כי יש להוסיף ריבית חשב כללי על הקרן בלבד, "מיום 9.12.2010 ועד ליום התשלום המלא בפועל".

מתוך קביעות בית הדין האזורי בפסק דינו עולה בבירור מוחלט הוראתו, כי הריבית כפי שתחושב על סכום הקרן בלבד היא ריבית פיגורים על פי תקנה 22 לתקנות מס הכנסה. שהרי פסקה 11 כולה עניינה בתשלומי ריבית על סכומי הקרן המוסכמים למועדים שלאחר 9.12.10, לאחר שכבר הוספה עליהם ריבית לפי תקנה 22 עד ליום 9.12.10. אילו התכוון בית הדין האזורי לריבית בשיעור אחר, לשם מה היה עליו לטרוח ולצטט כלשונה בחלק זה של פסק הדין את הוראת תקנה 22 לתקנות מס הכנסה?. לשאלה זו לא ניתן מענה בסיכומי המועצה.

הנה כי כן, לאמיתו של דבר, אין מתעוררת שאלה לגבי לשונו וכוונתו של בית הדין האזורי. הדברים עולים ברורות מפסיקתו לפיה, הריבית שתיווסף לסכומי הקרן כמפורט בסעיף 12 לפסק הדין, למועדים שלאחר 9.12.2010, היא ריבית פיגורים לפי תקנה 22 לתקנות מס הכנסה. נציין עוד אך זאת כי פסק הדין ניתן על ידי בית הדין האזורי ביום 7.7.2011.
נוסיף עוד ונאמר, כי לא מצאנו ממש בטענת המועצה לפיהן אין לשמוע לטענות הקרן בדבר זכאותה לריבית פיגורים, משעה שלא פעלה לגביית הסכום מן המועצה. שהרי פסק הדין מושא הערעור ניתן בחודש יולי 2011, ומיד בסמוך לאחר מכן הגישה הקרן ערעור על פסיקת בית הדין, בו טענה כי כלל לא ניתן לחייב את המועצה להפריש לקרן כספים בגין המשיבים 2-4. בנסיבות אלה אין מקום לבוא עם הקרן חשבון על כך שלא פעלה לגביית הכספים בתקופה מושא המחלוקת.

סיכומם של דברים- במחלוקת שנפלה בין הצדדים לעניין " סוג הריבית לפיה יתבצע חישוב הריבית ממועד מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל" אנו מקבלים את עמדת הקרן, ופוסקים כי הריבית היא ריבית פיגורים לפי תקנה 22 לתקנות מס הכנסה.

ניתן היום, י"ז אב תשע"ה (02 אוגוסט 2015) בהעדר הצדדים ו יישלח אליהם.

רונית רוזנפלד,
שופטת, אב"ד

לאה גליקסמן,
שופטת

אילן איטח,
שופט

מר ראובן רבינוביץ,
נציג ציבור (עובדים)

גברת אושיק פלר,
נציגת ציבור (מעסיקים)